עמית סגל מגיב למאמרו של ארז תדמור, ומתייצב להגנת התחקיר ששידר בערוץ 2 על ניצחון הליכוד בבחירות.
קראתי בעניין רב את מאמרו של ארז תדמור, שניסה בכישרונו לחתור תחת התזה שעמדה בבסיס הפרוייקט "כך ניצח הליכוד", ששידרתי השבוע בחדשות 2. בבסיס כתב האישום שהגיש נגד הכתבה עמדו שלוש טענות מרכזיות. אשיב להן אחת לאחת.
טענה ראשונה: בניגוד לנטען בכתבה, הליכוד לא נהנה מהובלה בסקרים פנימיים בישורת האחרונה, ותדמור עצמו מעיד על כך כמי ששהה במעגל הפנימי של הקמפיין.
יש בידי את הסקרים הטלפוניים שהעידו על שינוי מגמה משמעותי עד כדי הובלה קטנה אך מוצקה של הליכוד, בעקבות הראיונות של נתניהו, פעילות הפייסבוק והסלולר – ובעיקר, בשל תחושת החירום במחנה הלאומי. סקרים אלה אולי לא דייקו כמו סקרי דעת הקהל של מכוני המחקר הגדולים (שאמינותם התערערה קשות ברחבי העולם בשנים האחרונות), אבל המגמה בהם תאמה במדויק את שהתרחש בסקרים המקצועיים. כאשר הליכוד צנח אצל מינה צמח הוא צנח גם בסקרים הטלפוניים; כאשר יום לפני הבחירות הליכוד סגר את הפער בסקרים סודיים של ערוץ 10 וערוץ הכנסת, הוא צבר תאוצה גם בסקרים הפנימיים. זו לא פרשנות בדיעבד, אלא דברים ששמעתי וראיתי בזמן אמת בסיוע בכירים במטה. במובן הזה, תדמור לא לבד: גם אני לא ממש האמנתי, וגם ראש הממשלה לא תמיד קנה את הנתונים. שלושתנו התבדינו.
טענה שנייה: הליכוד לא שיקר במסרונים כאשר דיבר על אחוז הצבעה גבוה פי 3. הוא אכן היה גבוה פי שלושה עד השעה עשר בבוקר.
כידוע, יש שלושה סוגים של שקרים: שקרים, שקרים בוטים וסטטיסטיקה. מוזר שתדמור נתלה בהסברים סטטיסטיים על שעות ההצבעה הראשונות, הזניחות, ביודעו שהמסרונים על אחוזי הצבעה מפלצתיים במגזר הערבי נשלחו גם בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר נתוני הליכוד עצמם העידו על הצבעה מנומנמת ברחבי המגזר הערבי. ההתעוררות שהביאה לעלייתה המרשימה של הרשימה המשותפת התרחשה בשעתיים האחרונות וניתן לייחס אותה באופן אבסורדי דווקא לגל הפאניקה מפני הערבים הנעים בכמויות לקלפיות, גל שעורר הליכוד. אבל נניח לצורך העניין לסוגיה הזו. כיצד מסביר ארז את המסרון שנשלח לבוחרי הליכוד ומעיד ש"הרצוג הודיע הבוקר שימנה שר ערבי"? גם זו מניפולציה של חדשות 2? או דווקא של מי שאוהב לתקוף כתמיד את התקשורת במקום להודות באמת הפשוטה? מה היו כותבים ב"מידה" אם יצחק הרצוג היה נענה להצעת ראובן אדלר ערב הבחירות, ומודיע לבוחרים שנתניהו קורא מדי ערב מספרו של הרב כהנא? לא קשה לנחש.
הטענה השלישית והחשובה ביותר: בוחרי הליכוד אינם עדר שניתן לנווטו לקלפי באמצעות מסרונים אלא ציבור בוחרים בוגר שהחליט בדעה צלולה להצביע אסטרטגית לנתניהו והליכוד כדי למנוע מניפולציות פוליטיות שימליכו את השמאל. תיאור כזה הוא הוליוודי, ומשרת את הנראטיב השמאלני של בחירות שנקנו בכחש.
כאן תדמור עושה בדיוק את מה שהאשים בו את ערוץ 2, הוצאת דברים מהקשרם והתמקדות בטפל. הכתבה סקרה בהרחבה את קמפיין הליכוד: מקבוצות המיקוד שמהן התברר שיש בעם רוב ימני מוצק, אך כזה שעייף מנתניהו ויחזור אליו רק אם יהיה חשש שהשמאל עולה לשלטון; דרך האסטרטגיה של מיקוד הקמפיין בנושאי ימין-שמאל ולא כלכלה. עבור בבליץ הראיונות של נתניהו והמסר המהפכני של הבעת חשש מהפסד במקום ביטחון מלאכותי בניצחון; וכלה, כן, גם במכונת המסרים הממוקדת של הליכוד. תדמור, כמו גם כל בכירי הליכוד למעט שלמה פילבר, זלזלו בה ולא האמינו בה בזמן אמת. המינימום המתחייב עתה הוא להודות שטעו במבחן התוצאה.
בניגוד לנאמר במאמר, בכל שלב של הכתבה היה ברור שהמסרונים לא נועדו ליצור ניצחון מלאכותי לליכוד, אלא לשקף בקלפי את הרוב הימני הברור שקיים בציבור. אמרתי שקמפיין נתניהו, על אף כמה שקרים מצערים, ביטא אמת אסטרטגית עמוקה בציבור, ולא ניסה כמו המחנה הציוני לטשטש את הקרב באמצעות דיבורי "סייעת שנייה" ובניית קואליציות מלאכותיות יום אחרי הבחירות בבית הנשיא. דיברתי על זה גם בכלי התקשורת הנידח חדשות 2, כאן, החל בדקה ה-12.
עוד לפני שהמאמר התפרסם באתר 'מידה', כבר כתבתי את הטקסט הבא:
והנה המסקנה החשובה: כרגיל בסיקור של קמפיין בחירות, השאלה שנשארת איתנו היא מה מנצח בחירות: דברים שטחיים מאוד או דברים עמוקים מאוד? מסרונים, שלטים ותשדירים, או זרמי עומק בחברה הישראלית? בכל הקשור לבחירות 2015, ברור שהציבור הלך מאוד ימינה. מה בעצם עשה קמפיין הליכוד? מה אמרו משתתפי קבוצות המיקוד שהראינו בכתבה? אנחנו מצביעי ימין, לעולם לא נצביע לשמאל. אבל בגלל שנתניהו ינצח בטוח, בא לנו להתפנק בהצבעה למפלגה קטנה עם כיפה סרוגה או מצע כלכלי. אני זוכר שבשבוע האחרון של הבחירות הרצנו דאחקות עם חברים על נתניהו שאומר "אם לא תצביעו לי, אפסיד". כאילו, דא? ברור שאם לא תכבוש מספיק גולים לא תזכה באליפות. אבל נתניהו צדק. קמפיין הליכוד היה טקטי, כי התמונה האסטרטגית היא שהעם הלך ימינה. בעוד שהרצוג ולפיד ניסו לטשטש את הויכוח, הליכוד היה רק צריך להסביר לציבור שקרב האליפות נפתח, כדי שהוא יפסיק להעביר פסים במרכז הרחבה. המועמד שינסה לנצח את נתניהו בבחירות הבאות יצטרך להפנים את המציאות הזו ולגבש לפיה את האסטרטגיה שלו, לא למרוח אותה במייק אפ של תשדירים ולקוות לטוב.
והצעה ידידותית לסיום: החידה הגדולה של בחירות 2015 היא השעתיים האחרונות של ההצבעה. מה קרה בין שמונה לעשר בערב שהוציא לקלפי 584,000 איש, רובם מצביעי ליכוד וימין? זה לא הראיונות של נתניהו שפסקו ערב קודם. לא רק התשדירים; לא האסטרטגיה לבדה; הפרוייקט בחדשות 2 הציע הסבר משכנע ומבוסס, שנשען על 5 מיליון מסרונים שנשלחו באותם שעות. עד לרגע זה, לבד מהתקרבנות ימנית מנוסחת היטב, ארז לא הציע הסבר חלופי ממשי. אשמח לשמוע את פתרונו לחידת השעתיים הנעלמות.
מה קרה בין שמונה לעשר בערב? אנשים סיימו לעבוד והלכו להצביע. פשוט ככה
א. יום בחירות הוא יום חופש
ב. ראית את הכתבה? עמית שואל את השאלה ביחס לשנים עברו בהם אחוז ההצבעה בשעות האלו היה פחות בהרבה
תום קשתי, כמו תמיד לא העיפרון המחודד בקלמר….
נהנתי מאוד לקרוא את שני המאמרים. אני חושב שארז ועמית לא רחוקים בפרשנות שלהם לנקודות ובעיקר מסכים עם הטענה שהדנ"א הישראלי הוא ימינה. לכן לא משנה מי יעמוד מנגד בשמאל, יהיה זה הגנרל התורן או מישהו אחר עם ישראל ככל הנראה לא יבחר בו לשלטון. לשאלה מדוע יצאו הרבה אנשים להצביע בשנתיים האחרונות אפשר לספק מספר סיבות, יכול להיות תחושה בציבור שהקרב צמוד ועל כל אחד לקחת חלק במשימה. יכול להיות שהרבה אנשים סיימו את יום החופש והלכו להצביע בנחת ויכול להיות שלמסרים שהופצו על ידי מתמודדים הייתה לכך השפעה. זו לטעמי שאלה זניחה, מפלגה שלא מבינה שהמאמצים שלה נמשכים עד דקה אחרי סגירת הקלפיות לא מבינה מה זה ניהול קרב וניהול מערכה
הפטרנליזם שממנו אתה שואב את הקביעה שהסמסים וההפחדות והרגשות הם שהיטו את הכף כי הרצוג היה צריך לנצח הוא הסיבה שהשמאל לא ינצח אף פעם
עמית סגל לא אמר שהשמאל היה צריך לנצח. כתוב שחור על גבי לבן במאמר, שהעם נוטה ימינה, וההצבעה בבחירות שיקפה נטיה זו. תקרא שוב את הטקסט בעיון.
סגל מעלה את השאלה מה קרה בשעתיים האחרונות, ואת ההשערה שהמסרונים הוציאו מצביעים מהבית. הוצעו כאן הסברים נוספים. מה התשובה? כנראה שלא נדע.
דפנה, אם מעלים אפשרות של מסרונים כזרז להצבעה של ימנים הרי שאתה יוצא מתוך הנחה שמדובר באנשים מפגרים וטיפשים שהולכים אחרי מורם ורבם הרב ____ ירום הודו שליט"א… ואח"כ לא קוראים לזה פטרנליזם??
רק כול הכבוד לך על התגובה ויכולת הדיון
למה נתניהו ניצח. ברוך השם שזו הסוגיה ולא למה שר הביטחון עומר בר לב החליט להקדים את פינוי בנימין לפברואר 16.
(או למה שרת התרבות סתיו שפיר החליטה לשלול את האזרחות של אריאל זילבר על סעיף חוסר נאמנות לערך השלום).
ארז תדמור היה הרבה יותר מנומק משכנע אולי מפני שהיה בלב ההתרחשות שעמית סגל מנסה לנחש ממרחק הזמן והמקום !!!
המאמר של עמית סגל קשה לקריאה, מלא בפרטי פרטים ו"אם א' אז איך זה ש-ב'"? לפעמים הטון אף קצת היסטרי.
מה שאומר לי לפחות, שהאמת היא אי-שם בין סגל לתדמור, אבל הרבה יותר קרובה לתדמור.
דווקא המאמר של עמית סגל היה קל יותר לקריאה ונימוקים פשוטים יותר!
אשר פט, המאמר היה לך מסובך? בטוח הצבעת לליכוד
על ראש הגנב בוער הכובע. האיש הקטן-הקטן עם הכיפה הקטנה-קטנה מהסוג של אברום בורג וניסים משעל, חושב שאנחנו לא קולטים את הסטטיסטיקה אצלו: על כל ביקורת-עלה-תאנה שלו על איש שמאל הוא משדר חמש "חשיפות" על הליכוד או על נתניהו.
זה לא באמת אם תדמור ימני וסגל שמאלני שמתחזה לימני. לא לי בכל אופן. הדיון לכשעצמו גם לא באמת חשוב. יש בקרב הימין אנשים שמסרון משפיע עליהם בדיוק כפי שיש בשמאל אנשים שמסרון משפיע עליהם. אם הייתי מקבל מביבי מסרון ששכחתי את הילד בגן הייתי טס לשם. זה לגבי המדיה- מסרונים.
גם לגבי התוכן נראה אין שום בעיה במסרונים שביבי העביר. נתוני ההצבעה במגזר הערבי והתפלגות הקולות מלמדת ששם לא רק העבירו מסרונים אלא נראה שהרבה יותר. לאור ההתגייסות החשודה* והסכנה הברורה הייתי מצפה ממפלגת שלטון בישראל להתריע בפני בוחריה ביום הקדוש ובא לציון גואל.
אם היתה בארץ עיתונות חוקרת אולי היינו מבינים את פשר התוצאות במגזר אבל בערוצי השמאל יש אמת אחרת.
עמית סגל כותב – "כאשר יום לפני הבחירות הליכוד סגר את הפער בסקרים סודיים של ערוץ 10 וערוץ הכנסת, הוא צבר תאוצה גם בסקרים הפנימיים. זו לא פרשנות בדיעבד, אלא דברים ששמעתי וראיתי בזמן אמת בסיוע בכירים במטה. במובן הזה, תדמור לא לבד: גם אני לא ממש האמנתי, וגם ראש הממשלה לא תמיד קנה את הנתונים. שלושתנו התבדינו."
מכאן נובעת המסקנה שנתניהו לא הציג תחושת הפסד כוזבת, כפי שנטען על ידי סגל בכתבת הטלוויזיה. הוא באמת חשב שיש סיכוי גדול להפסד בבחירות. כך שהטענות שסגל טוען כאן, בעצם סותרות, לפחות באופן חלקי, את הכתבה של עצמו.
שורה תחתונה למזלנו הימין ניצח ולא חבורת ההזויים נתמכי הקרן כגון הרצוג הצווחן והפופוליסט שהולך לישון בזמן לחץ ואומר מה שמכתיבים לו העיתונאים, ליבני שניצלה את שמה בשביל להיכנס ואחר כך פנתה לאן שהייתה צריכה להיות שם מלכתחילה, בהלול השונא ישראל ונכדתו של משת"פ הנאצים ומסגיר היהודים מרב קסטנר מיכאלי ושלא נדבר על חיליק דגל אש"ף בכנסת בר או יוסי יונה תומך הסרבנות.
מדינת ישראל ניצלה.
הליכוד שיקר משקר וישקר.
איזו תגובה בוגרת.
אמרת את זה ונשארת בחיים. מה יש לדבר, ממש ילד גיבור וחכם של אמא.
האמת היא שבבחירות הללו לא קרה שום דבר שלא היה צפוי מראש: החרדים ירדו בגלל הפיצול ואבדן הקולות של מפלגת אלי ישי. הערבים עלו בזכות האיחוד שלהם. אלה בעצם שני השינויים העיקריים.
השאר: ליברמן הפסיד קולות לטובת הליכוד בגלל הפרשיות המשפטיות. בנט איבד קולות לליכוד בתור עונש על ההליכה שלו עם לפיד. זה הכל. בין הגושים לא עברו שום מנדטים.
הימין בכנסת הקודמת: 'הליכוד' + 'הבית היהודי' + 'ישראל ביתנו' = 43 מנדטים. בכנסת הזו 'הליכוד' + 'הבית היהודי' + 'ישראל ביתנו' = 44 מנדטים.
השמאל בכנסת הקודמת: 'העבודה' + 'התנועה' + 'מרצ' = 27 מנדטים. בכנסת הנוכחית: 'המחנה הציוני' + 'מרצ' = 29 מנדטים.
המרכז, בכנסת הקודמת: 'יש עתיד' + קדימה = 21 מנדטים. בכנסת הנוכחית: 'יש עתיד' + 'כולנו' = 21 מנדטים.
אז מה היה לנו: החרדים ירדו, והימין עלה במנדט אחד.
מנגד הערבים עלו, והשמאל עלה בשני מנדטים.
המרכז נשאר אותו דבר.
רגע. מי אמרת שניצח בבחירות?
כבר כתבתי על כך כאן:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-101056-00.html
נהנתי מאוד לקרוא את שני המאמרים
אני חושב שבסוף כמה שמנסים להראות שהעם מחולק לחצי שיש שמאל וימין. הרוב הגדול של העם הוא ימני ולכן הדרך היחידה של הרצוג לזכות בבחירות זה אחוזי הצבעה נמוכים בימין. וזה מה שהליכוד מנע והראיה גשם של מחל בשעתיים
וואולי רוב הציבור נהנה מיום החופש ויצא להצביע בערב כשהיה לו זמן או רוב הציבור הימני שעובד עד שעות הערב המאוחרות מצא את הזמן ללכת לקלפי בערב מאוחר! זה לא יכולה להיות אופציה? להגיד שרק מסרונים שיכנעו את הציבור הימני ללכת לקלפי זו פגיעה באינטלגציה של ציבור בוחרי הימין! וזו התנדאות לשמה!
בנוסף ישנם הקלטות של רעיונות של בוזי אומר שהוא יהיה מוכן לשתף פעולה עם הרשימה המשותפת, צריך לזכור שכל הקמפיין היה לא נתניהו ולא אחדות, אז הציבור הבין שעם העבודה מנצחת האפציה היחידה שלה להרכיב ממשלה זה בתמיחת הרשימה המשותפת , יכול להיות שזה היה רק ספין, אבל הציבור לא היה מוכן אפילו לחדוב על אופציה כזו, ועשה מה שעשה!