בימים הקרובים ייחתם הסכם הסיוע האמריקני לישראל, אבל את השאלות האמיתיות איש לא העלה: מדוע ישראל צריכה להישאר במעמד הילד התלותי, והאם מה שהיה נכון בשנות השבעים נחוץ גם היום
"אני מאמין שישראל הגיעה לסוף תקופת הילדות שלה, ושהיא התבגרה מספיק כדי להגיע למצב של עצמאות כלכלית". כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום בפני הקונגרס בשנת 1998, שבו הצהיר כי ישראל מתכוונת להפסיק את הסיוע הכלכלי שהיא מקבלת מארה"ב. אם ב־1998 הייתה ישראל יכולה להשתחרר מתלות כלכלית בארה"ב, על אחת כמה וכמה שהדבר נכון כעבור עשרים שנה של פריחה כלכלית מתמדת.
בימים הקרובים עומדת להיסגר עסקת הסיוע האמריקני לישראל, לאחר משא ומתן ארוך ומפותל על היקפו, מרכיביו ותנאיו. לחתימה הצפויה לא קדם דיון ציבורי, בכנסת או בממשלה, ולא היה עיסוק מהותי בשאלות החשובות: מהי התכלית של הסיוע? מהי האסטרטגיה שלנו לטווח הארוך? האם לנצח נבקש סיוע?
הדבר אף גרוע יותר כאשר שרים ואישי ציבור מעודדים את נתניהו לחתום על העסקה כמה שיותר מהר, ולא משנה מהם תנאיה. אך האמת שונה בתכלית: יהיה אשר יהיה הסכום הסופי, מדובר במהלך אסטרטגי שגוי. ישראל הייתה יכולה למנף את ההישגים הכלכליים והצבאיים ולהתקדם למעמד של שותפות אסטרטגית אמיתית עם ארה"ב, כמו אנגליה או אוסטרליה. במקום זאת היא בחרה להישאר במעמד הילד התלותי.
מה שישראל צריכה היא רפורמה נבונה בסיוע, שמצד אחד מרחיבה את שיתופי הפעולה עם ארה"ב ומצד שני מורידה בהדרגה את סכום הסיוע שהיא מקבלת. רפורמה כזו הייתה שולחת מסר של עוצמה לאויבי ישראל, ומסר חיובי לארה"ב על כך שישראל תופסת את עצמה כמעצמה אזורית. רפורמה כזו הייתה משדרגת את מעמדה של ישראל בעולם, משפרת את כוח הקנייה שלה בכל מה שקשור למערכות נשק מתקדמות, ומחזקת את השותפות האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב וגם את התמיכה ממנה.
הסיוע כצדקה
הבעיה איננה עצם העובדה שישראל מקבלת סיוע מארה"ב. הבעיה היא התפקיד הארכאי שהסיוע הזה ממלא ביחסי ישראל־ארה"ב.
לפני 35 שנה שימשו כספי הסיוע קרש הצלה למדינת ישראל, שהתקשתה לעמוד לבדה באתגרים הכלכליים והצבאיים. הסיוע ניתן כדי לשרת אינטרסים אסטרטגיים של ארה"ב, אבל ישראל הייתה זקוקה לו מאוד. החל משנות השבעים של המאה הקודמת, ועם הפסקת התשלומים מגרמניה, היווה הסיוע תוספת חיונית ומשמעותית לביטחונה ולכלכלתה של ישראל. בתקופת המשבר הכלכלי באמצע שנות השמונים, הגיע הסיוע לשיא של כארבעה מיליארד דולר.
אבל מאז חלו התפתחויות חשובות: התמ"ג הישראלי הכפיל את עצמו פי שמונה, והמשק הישראלי מגלה יציבות בתוך המשברים הכלכליים העולמיים. בעשורים האחרונים התרומה האסטרטגית של ישראל לארה"ב ממשיכה לגדול ולהתרחב, אך הסיוע הצבאי האמריקני עדיין נתפס כ"טובה" שהממשל עושה לנו. עד שלא יחול שינוי משמעותי, הוא ימשיך להיתפס כך גם בעתיד.
תפיסת הסיוע כמעשה "צדקה" של הממשל משפיעה באופן הרסני על תהליך קבלת ההחלטות בישראל. הדבר חודר ומשפיע על גיבוש המדיניות, כאשר אפילו לפני הצגת הדרישות האמריקניות ישראל מתחשבת בהן מראש. הסיוע משפיע על צוותי משרד הביטחון שנפגשים עם עמיתיהם בצבא או בפנטגון. ישראל בוחרת בזהירות רבה את הסוגיות שעליהן היא מוכנה להתווכח, שמא תרגיז את ארה"ב. כפי שהתבטא בנושא זה עמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון – אין ארוחות חינם.
כמה דוגמאות לאופן שבו הסיוע משפיע על יחסי ישראל־ארה"ב, ולא לטובה: הסיוע גורם לעיוות בתמיכה של ארה"ב בישראל. הממונה על התקציב בארה"ב הוא הקונגרס והוא שמקבל את ההחלטות על הסיוע, אף שבסופו של יום הנשיא חותם עליו. בזכות התמיכה המסורתית לישראל בקונגרס הסיוע כמעט מובטח, וגם נשיא שמעוניין בהפסקת הסיוע לא יצא למלחמה אבודה מול הקונגרס. העיוות מתרחש בזמן שהנשיא "מאשר" את הסיוע לישראל ובמקביל מסב לה נזק דיפלומטי קשה, אך הוא פוטר את הביקורת נגדו באמירה שהוא "תומך בישראל" שהרי חתם על הסיוע. תרחיש כזה קרה עם הנשיא אובמה.
נקודה נוספת: כל עוד הסיוע קיים הוא מהווה צינור התמיכה העיקרי של ארה"ב בישראל, אף שכיום ויותר מכך בעתיד ישראל זקוקה לתמיכה דיפלומטית החשובה בהרבה מכל סיוע כספי. ללא לגיטימציה בינלאומית לצאת למלחמה נגד האויב, לכסף אין כל ערך.
במתכונת הנוכחית של הסיוע, הקונגרס מצביע על כל הסיוע לכל המדינות בבת אחת, כך שהרבה חברי קונגרס התומכים בסיוע לישראל נאלצים לתמוך גם בסיוע למדינות אחרות אף שהיו מעדיפים להימנע מכך.
מלבד ההשלכות המדיניות ההיקפיות, הסיוע משפיע באופן ישיר על ההצטיידות הביטחונית הישראלית: במצב הנוכחי, ישראל חייבת להשקיע כ־74 אחוזים מכספי הסיוע בתעשיות בארה"ב. התעשיות מודעות לכך והיעדר התחרות מעלה את המחירים, שהרי ישראל איננה יכולה ללכת עם הכסף למקום אחר. בנוסף, גורמים בממשל האמריקני מקשיחים עמדות בשאלה אילו טכנולוגיות יימכרו לישראל. במערכות נשק מסוימות ארה"ב איננה מאפשרת לישראל להכניס שדרוגים משלה למערכות שהיא קונה, דבר שלא קורה עם מדינות אחרות, ולעתים ישראל צריכה להתחנן ולהפעיל שתדלנות כדי לקבל אישור לכך. אילו ישראל הייתה חופשית לרכוש את הנשק ממדינות אחרות ייתכן שהתעשיות בארה"ב היו מורידות מחירים, ואולי גם מפעילות לובי עבור ישראל מול הקונגרס והפנטגון כדי לקבל אישור למכור לישראל מה שהיא רוצה.
עבור התעשיות בארה"ב, ישראל היא לקוח מרכזי הודות לכספי הסיוע. ישראל מושכת אחריה מדינות רבות אחרות לציוד האמריקני, משום שהן יודעות שישראל קונה את הציוד האיכותי ביותר ועוקבות לראות היכן ומה היא קונה. התעשיות בארה"ב נהנות גם מהמשוב שהן מקבלות מהישראלים על השדרוגים שצריכים להיעשות.
לקראת שינוי
המסקנה מכל האמור היא שישראל צריכה ליצור מתכונת הדרגתית שבה היא מוותרת על הסיוע במהלך עשר שנים, כאשר בכל שנה היא מורידה כמה מאות מיליוני דולר. במקביל, ישראל תיצור שיתופי פעולה עם קרנות וגופים אמריקניים בהיקפים המקבילים לסכומי הסיוע. בניגוד למה שאפשר לחשוב, תוכנית כזו דווקא תחזק את הברית האסטרטגית בין ארה"ב וישראל, ותאפשר לשני הצדדים להסתכל זה על זה כשווים ולפעול באופן עצמאי יותר.
הקטנת הסיוע תאפשר לישראל לרכוש ציוד שארה"ב מסרבת למכור לה כיום, ותהפוך אותה לשותף אסטרטגי טבעי של ארה"ב ולא שותף כפוי מתוקף הסיוע. ישראל צריכה יותר פרויקטים משותפים כמו ה'חץ' ו'כיפת ברזל', ופחות סיוע בכסף מזומן שיוצר תלות וקיבעון.
מה שהיה נכון לפני ארבעים שנה כבר לא נכון היום. טוב יעשו מנהיגי שני המדינות אם יפתחו עידן חדש של שותפות אמת אסטרטגית, בלי טובות ובלי חסדים. לישראל של 2016 יש הרבה מה להציע ולא רק לקבל, וההשתחררות מעול הסיוע וההתחייבויות שמגיעות עמו תעשה לה רק טוב.
_________
גדעון ישראל הוא יו"ר מרכז ירושלים־וושינגטון, וחיבר נייר עמדה מקיף בנושא הסיוע האמריקני לישראל
מילים כדורבנות, גדעון.
תודה
זה נכון, אבל האמריקאים לא יוותרו כל כך מהר על הסיוע הזה, כי זה מכריח את ישראל לקנות נשק אצלם וכך האמריקאים מסבסדים
את תעשיות הנשק שלהם. אני לא אתפלא אם אובמה שוב הפעיל לחץ על ביבי ואולי איים לא להטיל וטו באו"מ במידה ולא נחתום על ההסכם הנוכחי.
אין ספק שאובמה עשה זאת. אלו הן בדיוק דרך מחשבתו ודרך פעולתו של הנוכל הנתעב הזה.
כי זה מכריח את ישראל לקנות נשק אצלם וכך האמריקאים מסבסדים את תעשיות הנשק שלהם.
כאשר טוענים טענה מצחיקה צריך לצחוק . למה לעוד מקומות בעולם הם לא "מסבסדים את תעשיות הנשק "? אם זה בכלל לטובת השוק אמריקאי והם מסבסדים למה בדיוק בנשק למה אין גם ברכבים , בטכנולוגיות נוספות ? (אני כבר לא מדבר על מדינה הכי קפיטליסטית ששם סבסוד זה הדבר הכי פסול) . למה שמדינת ישראל לא תתחיל לשלוח לבריטניה תרופות טבע עם סבסוד ישראלי לטובת "שוק התרופות הישראלי " ? הביטחון של ארצות הברית שווה 600 מליארד והם לא יכולים להוסיף לצבא עוד שלושה מליארד בכדי "לסבסד ולעזור לתעשיית הנשק המסכנה אלא למדינה קטנה בשם ישראל" ???? אף אחד לא טוען שארצות הברית עושה זאת אך ורק לטובת מדינת ישראל אלא הם רואים את מדינת ישראל כאינטרס אזורי לארצות הברית , וטוב שכך אבל זה לא אומר כביכול שאנחנו עושים להם בכלל טובה אלא מדובר בעסקת אינטרסים לטובת שני הצדדים.
יש טיעון נוסף, עליו ממעטים לדבר.
הסיוע האמריקאי מהווה דרך לשחד את בכירי מערכת הביטחון: חוזים שמנים, משכורות, משלחות רכש.
אף אחד לא חוקר את זה, אבל כל השומן הזה סתם את עורקיו של צה"ל והביא למותו המוקדם בטרם עת.
את התוצאות ראינו בפוטש של דגן, אשכנזי ודיסקין, בנאום הנאצים של סגן הרמטכ"ל ובהתנהלותו העלובה של הצבא בעשרות השנים האחרונות.
נכון.למשל התמונה של הרמטכל מקבל איזה אות מהצבא האמריקאי.קוראים לזה מלכודת דבש.ככה לכדו המונים פה בארץ.שיטות מניפולטיביות מדאיגות. שהפכו את כל האליטות שלנו לזרות.היהודים אוהבים כסף.מי יודע כמה מהבכירים פה קנויים.באין חזון יפרע עם.חייבים פשוט להעלות תיקשורת לאומית אחראית, שתימשה אותנו ותביא חבל הצלה.משהו איום עובר פה במדינה.אויה זה כל כך מדאיג.מה זה היה לך מדינת ישראל.ניראה לי העם מרגיש שמשהו לא בסדר במדינה.
זה הכל קשור למישפט אין חזון-באין חזון יפרע עם.ישראל בצומת דרכים.מאוד מאוד קריטי.כל כך עצוב לראות לאן הידרדרנו.טוב שהמאמר ניכתב.חשוב מאוד.העלאת תודעה שתביא בעיקבותיה אולי ,בעזרת השם דרכי ריפוי.שבת שלום ותודה.
כל מילה זהב. וכואב כמה שזה נכון.
"ללא לגיטימציה בינלאומית לצאת למלחמה נגד האויב"???????
לו מדינת ישראל היתה משמידה את האויב במקום להילחם בו בסבבי קרבות ארוכים מדי, העולם היה צועק ולאחר יום-יומיים היה חוזר לעסוק בדברים שבאמת מעניינים אותו – האולמפיאדה / מונדיאל / אירוויזיון / תוכניות קיא-אליטי / החופשה הבאה. הרי אנשים לא מאד מתעניינים ונעולים כל היום רק במה שקורה בארץ ישראל וסביבותיה. תשאלו כל אירופאי סביר לגבי המצב בסוריה ותקבלו תגובה "האאאא?????". תשאלו אמריקאי סביר על המצב בסוריה ותקבלו תגובה "אז מה דעתך על קבוצת הספורט XYZ"?.
הלגיטימציה היחידה שהפוליטיקאים בישראל מחפשים היא זו של פוליטיקאים אנטישמים, וזו לעולם לא תינתן לישראל.
———–
"ישראל מושכת אחריה מדינות רבות אחרות לציוד האמריקני", "התעשיות בארה"ב נהנות גם מהמשוב שהן מקבלות מהישראלים".
כבר כתבתי על כך שצה"ל הוא מקדם המכירות וה"בטא טסטר" הטוב ביותר של ארה"ב (כמובן תוך הקזת דם יהודי), וארה"ב תעשה הכל, אבל הכל מכל כל, כדי לסכל כל נסיון ישראלי או זר להעביר את ישראל לרכישת ציוד ממדינה שאין ארה"ב חפצה ביקרה (רוסיה וסין למשל).
———–
תגובה מס' 1 (מפוקח) נכונה מאד לצערי. אין דרך אחרת להסביר את ההשתוללות האנטי ישראלית של בכירים במערכת הביטחון.
ישרל זקוקה לסיוע כי אנשי הקבע חטפו את הצבא והשתלטו על תקציב הבטחון לטובת הכנסתם הפרטית. כיום כמעט כל תקציב הבטחון (70 מיליאד שקל) נועד לכסות פנסיות, תנאי פרישה, קצבאות, משכורות (40 אחוז מהתקציב) וניהול שוטף של משימות בטחון התחמשות ואימונים (60% מהתקציב). לא רק שלא נותר כסף להתעצמות, התקציב שמופנה לקצבאות ולפנסיות התקציביות הולך ותופח על חשבון האימונים והתחמשות ולכן צה"ל מקצץ בשניהם (ואת הותצאות העגונמות ראינו במלחמת לבנון השנייה). לכן הסיוע הבטחוני האמריקאי נותר המקור הכמעט יחיד להתעצמות. ומה שהכי מפחיד זה שאם ישראל תוותר עליו ותוסיף לתקציב הבטחון עוד 12 מילארד ש"ח. גם הם יבלעו ויופנו למשכורות ולפנסיות. החוקר הגרמני/איטלקי הדגול רוברט מיכלס, כינה את התופעה הזו שבה ראשי ארגון משתלטים עליו ובוזזים אותו מבפנים עד לחיסולו בשם "חוק הברזל של האוליגרכיה" כמו ברשות השידור, באוניברסיטה העברית או בחברת החשמל, גם בצה"ל ראשי הצבא שודדים את התקציב לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם, במקום להשתמש בו להשגת מטרות הארגון: בטחון שוטף ונצחון במלחמה.
קודם כל תקציב הבטחון 59 ולא 70 תלמד מתמטיקה
שנית אני לא רואה תור בבקו"ם
שלוש מי יחתום קבע אם תוריד בשכר? אתה לא יכול גם להשוות לשוק הפרטי
ארבע אם לא יהיה סיוע כמה גאונים שכחו שאז יזרקו לפח כמה פרויקטים מובילים ברפאל וכו
לשמוליק –
אולי גאון אחד של אמא לא הבין שאם נהיה עצמאיים למכור את כל מה שכבר יצרנו ופיתחנו לכל מי שנרצה, ללא וטו אמריקני, זה דווקא ישפר את מצב התעשייה הצבאית והאווירית; אם לא מיד, לפחות בטווח הארוך.
שמוליק אתה כלכך צודק אם חס ושלום יבטלו את הסיוע אנשים כאן יתחילו לבכות ויתחילו פיטורים .
לגבי שכר אנשי קבע אנשים שוכחים שהשעות שהם סוגרים בבסיסים סגורים לא ניתן להשוות לשוק הפרטי לכן מי שחושב שהתקציב מנופח זקוק לניעור רציני
אולי גם נבטל את המכירה של מטוסי ה f 35 . מאמר לא במקום והזוי
ולוין אצלנו אי אפשר להיות עצמאים ותבדוק מי זה אותם גופים אמריקאים שגם מקבלים מימון מממשלת ארצות הברית. ומי אמר לך שקשרים חיצונים יהיו באותם תנאים כמו זה שבתוך מערכת הביטחון? אז תלך תיהיה גאון של אמא
לטענה שנוכל להיות עצמיים זה טענה שיש בזה אמת אבל אם המון חורים . תעשיית הנשק העולמי מחולקת לכמה דרגות על האורך והרוחב. מצד אחד טכנולוגיות עילית שהמעצמות משאריות לעצמן אפילו לא למדינת ישראל בכדי שלא יזלוג ומוצרים שניתנים למכירה לבעלות ברית ומוצרים שניתנים למכירה לשוק של בעלות ברית יותר נמוכות וכו'. אם אתה חושב שישראל תייצא נשק עילי למקומות שארצות הברית רואה בכך בעיה אוטומטית ישראל יצא מהמעגל של בנות הברית ולא תוכל לרכוש נשק מתקדם מתוך רצון אמתי למנוע זליגת מידע, ואז ללא ברירה (אם הם יסכימו) נקנה מרוסיה או מסין ומה שיקרה אז שהסיבוב יתחלף הם לא ייתנו למכור לבעלות הברית של ארצות הברית מחשש שהטכנולוגיה יזלג ובכך נוכל למכור למדינות שהרבה פחות עשירות ומהצד השני של המערב . ובסוף שוב פעם נהיה עם הגבלות ואני חושב שמיותר להסביר על איזה צד עדיף להיות.
נ.ב. אורך כוונתי לטכנולוגיות מתקדמות , ורוחב לבעלי ברית עד הצד השני.
כל מילה בסלע. ועוד משהו, במקרים רבים אותם מוצרים שניתנו חינם כביכול מנעו פיתוח ישראלי של מוצרים לעיתים יותר טובים.
לעיתים כשהלכנו לשווק מוצר בחו"ל נשאלנו מדוע צה"ל לא משתמש בזה? לך תסביר…
הכותב עבד עשרות שנים בתעשייה הבטחונית
טוב יעשו מנהיגי 2 המדינות אם ידונו בהפסקת הסיוע? א. לארה"ב לא משתלם להפסיק את הסיוע, ההיפך, והכותב הסביר זאת היטב. ב. תמוה למה ישראל לא עושה מאומה בענין, זכור לי שנתניהו הודיע חגיגית שיעשה כדי להפחית ולהפסיק את הסיוע (זכור שנתניהו הכריז הכרזות רבות) אך נראה לי שכמו שהוא מעונין בלחץ של מערכת המשפט עליו כך הוא מעונין בלחץ של ארה"ב, שני הגופים מסייעים לו לעשות מה שהוא שואף אך אינו רוצה להודות ולהתנתק מחלק נכבד ממצביעיו, פשוט להשמאיל. ג. המונח "סיוע" מאד מפוקפק במקרה זה.
פעם היה "סיוע בטחוני" ו-"סיוע אזרחי" (שיועד למדינות נחשלות כלכלית, כמו תוכנית מרשל לאחר מלחמת העולם השיה). נתניהו המיר את הסיוע האזרחי בתוספת זהה לסיוע הביטחוני.
לגבי השלכות טכניות של הסיוע ("במערכות נשק מסוימות ארה"ב איננה מאפשרת לישראל להכניס שדרוגים משלה למערכות שהיא קונה, דבר שלא קורה עם מדינות אחרות")- אשמח לשמוע דוגמאות.
הרושם שלי הוא שישראל מקבלת מערכות אמריקאיות מצויינות, כמעט הכי טובות (F15, F16), ומשדרגת אותן בהיקף נרחב מאוד.
גם ב- F35, להבנתי אנו מקבלים גישה יותר ממדינות אחרות, כולל כאלו ששילמו על שותפות בפרויקט; ישראל תתקין חימוש ומערכות ל"א עצמיות, מה שלהבנתי מדינות במעמד של "שותפות" (טורקיה, למשל), לא יכולות לעשות.
גישה לקוד עצמו יש רק לבריטניה, שהשקיעה 2.5 מיליארד דולר מכספה בפרויקט- מה שישראל לא חלמה מעולם לעשות.
ולגבי התועלת לארה"ב- אזכיר כי כבר שנים רבות שהסדר הפוך; ארה"ב ניצחה במספר מערכות קונבנציונליות רציניות (91' עיראק, 99' סרביה, 2002 אפגניסטן, 2003 עיראק שוב), ונלחמת בעצמה באופן שוטף בכל העולם- מהפיליפינים, דרך פקיסטן, תימן, עיראק וסוריה, לוב.. כך שהניסיון הישראלי פחות חשוב להם.
צודק. מסכים בכל מילה !
הזמן בשל למהלך ציבורי להפסקת הסיוע האמריקאי. הגיע הזמן להודות להם על התמיכה הבלתי מסוייגת במשך שנים ארוכות כשהיינו זקוקים לה. היום אין בסיוע הזה עוד צורך והוא יותר ונזקו גדול מתועלתו במיוחד על רקע המצב הכלכלי בארה"ב.
הפוליטיקאים האמריקאים לא ייזמו הפסקת הסיוע כי הוא משמש להם כלי לשליטה בישראל כפי שהוסבר במאמר ובמקומות אחרים, הפוליטיקאים הישראלים לא ישנו מה שהם לא מוכרחים כי הם לא רוציל להסתבך עם התקשורת הישראלית (בימים האחרונים זהבה גלאון יצאה בקריאה נרגשת שלא להעליב את האמריקאים כי זה יפגע בסיוע הבטחוני!!) וכי הם דואגים לג'ובים לימים שאחרי הפוליטיקה.
הגיע הזמן למהלך ציבורי שיביא לידי ביטוי את רצונם של יותר ויותר ישראלים שהסיוע הזה הוא בעיה והגיע הזמן לחתוך אותו.
גדעון – אולי אתה האיש שיוביל אותנו?
מסכים לכל מילה