האיחוד האירופי נוטל לעצמו יותר ויותר סמכויות על חשבון המדינות. משבר ההגירה צריך לנפץ את הבועה ולשים לכך סוף
אפילו בכירים לשעבר במוסדות האיחוד האירופי מתחילים לדבר בגלוי נגד המשטר הבלתי-דמוקרטי של הנציבות האירופית – גוף שלא נבחר, אינו שקוף ואינו נושא באחריות – ובמיוחד תחת הנהגתה של הבירוקרטית הבכירה, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין.
"כיום, הנציבות מנסה לתפוס שליטה. זה לא תואם את אמנת [האיחוד האירופי]", אמר שארל מישל, נשיא המועצה האירופית לשעבר וראש ממשלת בלגיה לשעבר, בראיון שנערך לאחרונה. "יש כאן ממשל סופר-אוטוריטרי", הוסיף.
הנציבות האירופית מעולם לא הייתה אמורה להחזיק בסמכות מעבר למה שהוענק לה על ידי המדינות החברות באיחוד. עם זאת, מישל ציין כי האיחוד האירופי, תוך ניצול מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשברים נוספים, הרחיב את סמכותו לתחומים שנועדו תמיד להישאר בידיהן של המדינות החברות.
פבריס לז'רי, שכיהן משנת 2015 עד 2022 כמנהל הביצועי של פרונטקס (Frontex), סוכנות משמר הגבול והחופים של האיחוד האירופי, הפך אף הוא למבקר חריף ביותר של האיחוד, ובפרט של הנציבות האירופית. לדברי לז'רי, אילווה יוהנסון השוודית, שכיהנה כנציבת האיחוד האירופי לענייני פנים מ-2019 עד 2024, פגעה ביכולתה של הסוכנות להילחם בהגירה בלתי חוקית:
בפעם הראשונה שפגשתי אותה [את יוהנסון] באוקטובר 2019, פרונטקס נערכה להצטייד בנשק קל ובמדים כפי שנכפה על ידי המחוקקים האירופים. כשהסברתי לה שאנו זקוקים לזמן נוסף כדי להשיג את היעד שלנו בגלל בעיות משפטיות בנוגע לנשק ומדים, היא קטעה אותי ואמרה: 'אל תדאג. אתה לא צריך רובים ומדים כי מהגרים באים בחיפוש אחר אהבה. אירופה היא יבשת מזדקנת, אז בין אם אתה אוהב את זה ובין אם לא, התפקיד שלך הוא לקבל בברכה מהגרים'".
לז'רי, לאחר שנתקל בהתנגדות מתמשכת מצד הנציבות על כך שביצע את העבודה שלשמה נשכר, התפטר בשנת 2022.
הבנתי ש… היה פער פוליטי עצום ביני לבין הנציבות. תפיסת המשימה שלי הייתה להקים רשות אכיפת חוק שתסייע לרשויות מדינת הלאום להגן על גבולותיהן, ולא להיות ארגון לא-ממשלתי (NGO) או סוכנות הומניטרית".
כיום, לז'רי הוא חבר הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת "האיחוד הלאומי" (RN) הצרפתית, בראשותו של ז'ורדן ברדלה. כאשר לז'רי דיווח לברדלה ולמנהיגת המפלגה לשעבר מרין לה פן על מה באמת קורה בתוך הנציבות האירופית, "לה פן וברדלה אמרו לי שמה שסיפרתי להם היה כל כך חמור וכל כך רע, עד שהם אפילו לא היו יכולים לדמיין זאת. כשאתה מחוץ… למערכת, אתה אפילו לא יכול לדמיין מה קורה בפנים".
פון דר ליין – שעדיין נמצאת תחת חקירה בגין חשד למעשים פסולים ברכישת חיסוני הקורונה באיחוד האירופי, פרשת "פייזרגייט" – הייתה מעוניינת לפי הדיווחים במסמכויות רבות עוד יותר. היא לחצה לבטל את כללי אחידות הדעים (פה אחד) באיחוד האירופי. כיום, כללים אלה מבטיחים כי בתחומי מדיניות רגישים – כגון סוגיות של מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד, כספים ומיסוי, כשירות לחברות באיחוד ומשא ומתן עם מדינות מועמדות, נושאים הנוגעים למשפטים לענייני פנים, אזרחות ועוד – לכל מדינה חברה באיחוד יש זכות וטו. פון דר ליין רוצה לשנות זאת להחלטת רוב בלבד, והכריזה בנאום "מצב האומה" שלה ל-2025: "הגיע הזמן להשתחרר מכבלי אחידות הדעים. אני מאמינה שעלינו לעבור להצבעת רוב מיוחס בתחומים מסוימים, למשל, במדיניות החוץ".
לאחר תבוסתו בבחירות של ויקטור אורבן ההונגרי באפריל, פון דר ליין קודמה שוב את סדר היום שלה: "אני חושבת שמעבר להצבעת רוב מיוחס במדיניות חוץ הוא דרך חשובה למנוע חסימות סיסטמיות כפי שראינו בעבר", אמרה, בהתייחסה לשימוש התכוף של אורבן בזכות הווטו של הונגריה כשהיה ראש הממשלה. "ועלינו לנצל את התנופה עכשיו כדי לנוע באמת קדימה בנושא הזה".
חוסה לב אלברז מפורום המזרח התיכון תיאר כיצד אורבן, אחד התומכים הנלהבים ביותר של ישראל באיחוד האירופי, ניצל את זכות הווטו של מדינתו: "בודפשט השתמשה בכוח הווטו שלה – שהתאפשר הודות לדרישת אחידות הדעים במדיניות החוץ של האיחוד האירופי – כדי לחסום הצהרות משותפות המגנות את פעולות ישראל בעזה, חבילות סנקציות שנועדו לפגוע בקהילות ביהודה ושומרון [בגדה המערבית], וקריאות להפסקת אש חד-צדדית. רישומים דיפלומטיים מראים שממשלת אורבן התערבה בהצלחה בלפחות שש יוזמות מרכזיות הקשורות לישראל בין סוף 2023 לתחילת 2025".
נשיא וראש ממשלת הרפובליקה הצ'כית לשעבר, ואצלב קלאוס – שסבל במשך עשרות שנים מקומוניזם שנכפה על ידי הסובייטים בצ'כוסלובקיה ויודע טוב מכל אחד אחר מהן הסכנות שטמונות בטוטליטריזם – הדהיר בנאום שנשא ב-2009 בפני הפרלמנט האירופי מפני מה שאחרים מגלים רק עכשיו:
מערכת קבלת ההחלטות הנוכחית של האיחוד האירופי שונה מדמוקרטיה פרלמנטרית קלאסית, שנבחנה והוכחה לאורך ההיסטוריה. במערכת פרלמנטרית רגילה, חלק מחברי הפרלמנט תומכים בממשלה וחלק תומכים באופוזיציה. בפרלמנט האירופי, הסדר זה חסר… כאן, מרוממת רק חלופה אחת יחידה, ואלה שמעזים לחשוב על אפשרות אחרת מתוייגים כאויבי האינטגרציה האירופית. לא מזמן, בחלק שלנו של אירופה, חיינו במערכת פוליטית שלא הילכה שום חלופות ולכן גם לא אופוזיציה פרלמנטרית. דרך הניסיון הזה למדנו את הלקח המר שללא אופוזיציה, אין חירות. משום כך חייבות להתקיים חלופות פוליטיות".
באותה תקופה, המועצה האטלנטית קטלה את ההשוואה החדה של קלאוס בין האיחוד האירופי לברית המועצות כ"ביזארית לחלוטין".
רוברט ויליאמס מתגורר בארצות הברית. המאמר פורסם באתר מכון ׳גייטסטון׳ ומובא כאן בעברית באדיבות המערכת.
