אף אחד לא אומר שהכל מושלם, אבל דו"ח הצוות הממשלתי "למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה" נסחף להמלצות דרקוניות, מתיימר להפעיל משטרת מחשבות ומתעלם מהעדפותיהם של יוצאי אתיופיה עצמם. כשרואים מי עומד מאחוריו, הכל מובן
דו"ח "הצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה" מעורר תחושת הקלה מהולה באכזבה. ההקלה נובעת מכך שעל פי המדדים העובדתיים המעטים שמחברי הדו"ח מציגים, נראה כי הבעיה חריפה פחות משנדמה ומתמקדת בעיקר בהיבטים מסוימים של עבודת המשטרה. האכזבה נובעת מהעובדה שיתר הדו"ח מכיל שורה ארוכה של צעדים ממשלתיים גורפים, דרקוניים וחסרי רגישות. הרושם הכללי הוא שחברי הצוות מעניקים יותר מדי סמכות לגופי ממשל, ומייחסים יכולות לא ריאליות לשימוש בצעדים משפטיים. גישה כזו עלולה להזיק לחברה כולה, ובעיקר לקהילת יוצאי אתיופיה.
המפתח להבנת דו"ח הצוות למיגור הגזענות נוגע לתפקיד שממלאים בו ארגוני החברה האזרחית, כאשר חברי הצוות המגיעים מארגונים אלו מכונים לכל אורך הדו"ח "פעילים חברתיים". "הפעילים החברתיים" הללו, שזהותם תתברר מיד, עומדים מאחורי הקו הרדיקלי שהשתלט על הדו"ח. הם מתעקשים על קיומה של גזענות בתחומים שונים גם ללא מידע עובדתי התומך בכך, דוחים הסברים הגיוניים של גופי הממשל, ועומדים מאחורי חלק ניכר מההצעות הבעייתיות בדו"ח. הפעילים הללו מוזכרים לא פחות מ־24 פעמים ברחבי המסמך, והשפעתם על התוצאה הסופית לא מוטלת בספק.
זהותם של הפעילים החברתיים לא צריכה להפתיע. חלקם קשורים לעמותת 'טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה', הפועלת לכך ש"ישראל תהיה לחברה רב־תרבותית, שוויונית וצודקת". ארגון 'טבקה' קשור לקרן החדשה לישראל, ובשנת 2015 הוא קיבל ממנה תמיכה בסך 40 אלף דולר. מימון נוסף בסך 256 אלף ש"ח הגיע בשנת 2014 מהאיחוד האירופי.
קבוצה נוספת של פעילים מגיעה מ'פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות', קבוצת פייסבוק המופעלת על ידי פעילי המחאה האתיופית ונוקטת בדרך כלל בקו רדיקלי יחסית. מקבוצה זו, למשל, הגיעה לצוות אורלי מלסה, בימאית קולנוע הסבורה שישראל בוחרת להיות מדינה גזענית כדי להתחנף לאירופאים ("ישראל, ילד הכאפות של אירופה הלבנה, חייבת לשלם את המס הגזעני שיבטיח לה כניסה למועדון הנכסף של העולם שכולו לבן", היא כותבת); אבי יאלו, מנהיג הקו הרדיקלי בהפגנת יוצאי אתיופיה של הקיץ שעבר (שאגב, נטען כי קיבלה סיוע לוגיסטי מ-V15), שהשתתף בין היתר ב'כנס סוציאליזם' של תנועת 'מאבק סוציאליסטי' הרדיקלית; צגה מלקו, עיתונאית ב'קול ישראל' וממובילות מאבק תרומות הדם בשנות התשעים, הסבורה שגזענות היא "המצאה של אנשים כדי שיהיה להם נוח לשלוט"; שלומית ברהנו המשמשת יועצת ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, ועוד כמה נציגים.
מקריאת הדו"ח ברור שחלקם של פעילים רדיקליים אלה היה קריטי, וכי הם השפיעו באופן משמעותי על תפיסת המציאות של הצוות ועל תוכן ההמלצות שהוגשו. פעילים אלו לא מייצגים את הקהילה ולא נבחרו לתפקידם בשום צורה. להפך: המלצות הדו"ח סופגות ביקורת עזה בתוך הקהילה, המופנית באופן אישי גם כלפי "הפעילים החברתיים" שעסקו בו.
לפני שאגש לסקירת חלקים מהדו"ח, כדאי להזכיר אבחנה חשובה שמשום מה חמקה מעיני המחברים. יש הבדל עצום בין גזענות כמדיניות ממשלתית, מוצהרת או סמויה, ובין גזענות כנטייה אישית של האזרחים. בעוד שגזענות ממשלתית היא לכל הדעות פסולה ואנטי־דמוקרטית, הרי שהעדפות כאלה ואחרות של האזרחים כאנשים פרטיים נובעות בדרך כלל מיסודות חברתיים עמוקים יותר שקשה לשנותם בהרף עין ולעתים נדרש לשם כך פרק זמן של מספר דורות. חשוב יותר: באופן בסיסי עומדת לאזרחים הזכות לפתח העדפות אישיות בנוגע לבילוי, תעסוקה והתרועעות חברתית, אפילו אם הן נובעות ממניעים גזעניים. התערבות של החוק וזרועות הממשל בתחום זה של העדפות אישיות היא מסוכנת, דורסנית ובעלת פוטנציאל התרסקות מהירה במורד המדרון החלקלק.
דו"ח הצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה מערבב באופן חסר רגישות בין שתי הקטגוריות הללו, וממליץ על שימוש בכוח החוק והמשפט במקומות שבהם ראוי להימנע מכך. להלן נראה כמה דוגמאות לכך.
גזענות המשטרה?
אחד הגופים שבהם קיימת ככל הנראה בעיה אמתית של הממסד מול יוצאי אתיופיה היא המשטרה. האמון של הקהילה במשטרה נמצא בירידה, ותחושתם היא כי מופעל כלפיהם "שיטור יתר". הנתונים בנושא בהחלט מטרידים, בעיקר בתחום עבריינות הנוער: 7.6 אחוז מהתיקים שנפתחו בשנת 2015 נגד קטינים היו נגד יוצאי אתיופיה, פי 3.5 משיעורם באוכלוסיה, ו־8.5 אחוז מכתבי האישום נגד קטינים היו של יוצאי אתיופיה. שיעור גבוה לכל הדעות. אמנם הדו"ח לא מצליח להציג ממצאים עובדתיים חד־משמעיים בנוגע לסיבות המובילות לכך, אך קל להתרשם כי ישנה בעיה מסוימת. חלק ממסקנות הצוות בנוגע לעבודת המשטרה אכן ראויות לדיון. המלצות כמו חידוד הנהלים לגבי השימוש באקדח 'טייזר', חיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה האתיופית, גיוס יותר שוטרים ממוצא אתיופי ועוד נשמעות כצעד בכיוון הנכון.
עם זאת, הדו"ח לא מצליח לשכנע שהבעיות במשטרה נובעות מ"גזענות" דווקא. אחרי הכול, תלונות על אלימות שוטרים נשמעות ממגזרים רבים – מאנשי 'תג מחיר' בימין ועד פעילי שמאל, חרדים וערבים. הסברי המשטרה שלפיהם הנתונים החריגים נובעים מ"משבר העלייה וקשיי הקליטה" של הקהילה נדחים ללא הסבר עובדתי משכנע, ובטענה ש"הפעילים החברתיים הביעו התנגדות נחרצת כלפי שיח זה" (עמוד 77). פה נגמר הדיון.
בשורה התחתונה, הרושם הבסיסי הוא כי יש מה לשפר בעבודת המשטרה, וודאי ששיקום האמון בינה ובין הקהילה האתיופית הוא יעד ראוי. עם זאת נראה שההנחה הבסיסית המייחסת גזענות למשטרה היא בעייתית, ועלולה לפגוע בסופו של דבר בעבודת המשטרה. הקביעה הנחרצת שלפיה ההצלחה תימדד ב"צמצום שיעור תיקי החקירה הנפתחים לקטינים יוצאי אתיופיה" (עמוד 95), והדרישה ממח"ש שתציג נתונים של "יותר מתלוננים ממוצא אתיופי", נראות כמו סימון המטרה סביב החץ ואימוץ הנרטיב הרדיקלי מבית "הפעילים החברתיים", שלפיהם השוטרים גזענים כל עוד לא הוכח אחרת.
משחקים באש
מעבר לדיון על מדיניות המשטרה, יתר הדו"ח עוסק בחלקים החברתיים של הגזענות – אפליה בקבלה לעבודה, חוסר ייצוג בשירות המדינה, גילויי גזענות ברמה האישית וכדומה. כאן מחברי הדו"ח מתחילים את ההחלקה במדרון. ראשית, מחברי הדו"ח מודים בהיעדר מדדים אובייקטיביים של היקף התופעה. משרדים ממשלתיים לא עוקבים אחריה וגופי תלונה בדרך כלל לא מקטלגים תלונות תחת הכותרת "גזענות" או "אפליה", כך שלמעשה אין בסיס עובדתי מובהק לדיון.
מחברי הדו"ח מניחים כעובדה ש"חשיבה גזענית וסטריאוטיפית קיימת, וביטויים שונים של גזענות ואפליה אינם פוסחים על השירות הציבורי". קביעה זו מתבססת על "אינדיקציות מובהקות לכך", אך לא מפורט מה הן. לפעילים החברתיים פתרונים.
יתרה מכך: תלונה מסיבות של אפליה וגזענות שונה באופן מהותי מתלונות אחרות, מכיוון שבדרך כלל הן לא הבעיה עצמה שעליה מתלוננים, אלא עניין שאולי גרם לנותן השירות להעניק יחס משפיל. כפי שמודים גם מחברי הדו"ח, התלונה תמיד תהיה על שירות שלא התקבל או על יחס לא ראוי מצד פקיד ציבור, ולא על גזענות כשלעצמה. מדוע הוא נהג כך? אולי הוא התעורר מצוברח? אולי הוא נסער כי לא קודם בעבודה או כי הג'ודוקא הישראלי חזר בלי מדליה? אף אחד לא באמת יודע. לא המתלוננים, ובוודאי שלא שום גוף פיקוח ובדיקה שיבחן זאת.
גזענות, מעצם הגדרתה, היא הלך רוח אישי ואמורפי ולא משהו שניתן למדוד או להוכיח. הכניסה של נושא מתחום המחשבות אל תוך עולם של תלונות ותביעות משפטיות היא בעייתית מאוד, הן ברמה הפרקטית הן ברמה העקרונית. בסופו של דבר, דיונים משפטיים בנושא זה יצטמצמו לעימות בין גרסת המתלונן ותחושותיו ובין גרסת הפקיד הנתבע ועדותו האישית. קשה לראות איך יכול לצאת מזה משהו טוב.
ההמלצה המרכזית של הדו"ח היא להקים יחידת תיאום ממשלתית לנושא במשרד המשפטים, "אשר תהווה כתובת ייעודית לריכוז ולטיפול יעיל, איכותי ומקצועי ותבצע מעקב אחר תלונות על גזענות ואפליה, לאחר השלמת הטיפול בהן" (עמוד 70). היחידה הזו תציב "ממונה למניעת גזענות ואפליה" בכל משרד ממשלתי, כולל בצה"ל, במשטרה ובשב"ס, שיטפל בנושא ויהיה יועץ של ראשי המשרדים לענייני גזענות.
מכיוון שכולם חשודים בגזענות עד שלא יוכח אחרת, אי אפשר להשאיר את היחידה הזו בשליטה של אנשי משרד המשפטים, שהרי אולי גם הם גזענים. אז מה עושים? ניחשתם נכון: חוזרים ל"פעילים החברתיים". וכך ממליץ הצוות (ההדגשות במקור):
קיים צורך בליווי יחידת התיאום על ידי מועצה ציבורית בלתי תלויה, שהחברים בה יהיו נציגי החברה האזרחית, נציגי ממשלה ומומחים; אשר תגביר את השקיפות בפני הציבור הרחב ותייעץ ליחידת התיאום בנושאי מדיניות הטיפול בתופעת הגזענות (עמוד 65).
לא מדובר רק בייעוץ. על פי המלצת הדו"ח, הקשר של יחידת התיאום עם הארגונים האזרחיים יהיה הדוק ויומיומי:
יחידת התיאום תעסוק, בין היתר, בבניית הקשר עם מנהיגי הקהילה והארגונים האזרחיים, בהבניית דרכי פעולה משותפות, בקיום מפגשים וחילופי מידע ודעות, בשיתוף, בחשיבה על מדיניות, על מהלכים ועל פעילות למאבק בגזענות.
יחידת התיאום תהיה אמונה על מיסוד התיאום ושיתוף הפעולה עם ארגונים המגישים סיוע לנפגעי פשעי שנאה והפועלים לניטור אירועי שנאה וגזענות על מנת לתווך בין הנפגע ובין הארגונים (עמוד 66)
במילים אחרות: מי שישבו על השאלטר של "מיגור הגזענות" יהיו בסופו של דבר אותם פעילים חברתיים רדיקליים מארגוני הקרן החדשה למיניהם, ועוד כמה "מומחים" שמטבע הדברים השקפתם לא תהיה שונה. אותם ארגונים ישלטו למעשה במנגנון ממשלתי רב־עוצמה שנציגיו יהיו פרוסים בכל המערכת הציבורית ובידם יהיה לקבוע מהי התנהגות "גזענית", איזו החלטה היא "מפלה" וכיצד נכון לנהוג ב"עבריינים" שמיוחסות להם מחשבות אסורות.
רוצים שחורים על המסך
הבעיות בדו"ח מחריפות לנוכח הניסיונות להשתמש בסמכות הממשלה ביחס לעובדי המגזר הציבורי, כדי להשיג מטרות רדיקליות הרבה יותר. כפי שמוסבר בדו"ח, המטרה היא להוביל שינוי עמוק בחברה כולה:
האתגר של המערכת השלטונית בישראל הוא להביא למיגור התבטאויות והתנהגויות גזעניות אלה, הגלויות והסמויות, בראש ובראשונה בקרב עובדי הציבור, ובהמשך גם בקרב כל נותני השירותים במדינה, מתוך שאיפה לכך שהדבר יביא לשינוי חברתי כולל בסוגיה. (עמוד 67)
כדי להשיג זאת, מתייחסים מחברי הדו"ח אל המגזר הציבורי כאל גוף שצריך לשמש דוגמה לכלל הציבור:
מתוך הנחת היסוד של הצוות, שעל המדינה לשמש מופת להתנהגות ראויה ושוויונית. (עמוד 69)
וכיצד זה נעשה? באמצעות ניסיון "לגבש אמצעים להנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי, ובכלל זה באמצעות התעסוקה, במערכת החינוך, בתקשורת ובתרבות" (עמוד 96).
וכאן מתחילים כבר להגיע למחוזות האבסורד. מכיוון שהמדינה צריכה לחנך את העם, ומכיוון שהמגזר הציבורי צריך להיות דוגמה ומופת להמונים, ממליצים מחברי הדו"ח על שורה של צעדים שנועדו ליצור מצג מלאכותי בשירות הציבורי – גם כאשר ברור לחלוטין שיוצאי אתיופיה בכלל לא מעוניינים בכך.
אחד הדברים המטרידים את מחברי הדו"ח הוא העובדה שאין מספיק "ייצוג" ליוצאי אתיופיה במגזר הציבורי, אף שלכל משרדי הממשלה הוגדרו יעדים כמותיים לשילוב יוצאי אתיופיה. מדוע זה קורה? ובכן, מחברי הדו"ח מגלים כאן סוד כמוס: אקדמאים אתיופים לא ממש רוצים לעבוד במגזר הציבורי:
תהליכי המיון ארוכים, ומועמדים טובים מעדיפים לפנות למגזר הפרטי ולא לחכות לתוצאות המכרזים בשירות הציבורי. (עמוד 101)
יוצאי אתיופיה מוכשרים שרכשו תארים נחשבים לא מתעניינים בעבודה במשרד ממשלתי, ומעדיפים – אבוי! – לעבוד בשוק הפרטי, לעשות קריירה ולהרוויח כסף. ומה יהיה על המדינה, שצריכה "לשמש מופת" לנתיניה? את האתיופים זה בכלל לא מעניין. אז מה עושים? משקיעים הון תועפות בהקמת "מאגר השמה של מועמדים יוצאי אתיופיה" בנציבות שירות המדינה; מייצרים מסלול מיוחד "לתהליך גיוס מקוצר של יוצאי אתיופיה"; ומקצים 90 תקנים מיוחדים להעסקת יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי.
הבנתם את זה? מישהו החליט שחייבים להיות אתיופים בשירות המדינה, ויהי מה. קשה להבין כיצד גזענות מהופכת שכזו יכולה להועיל למי שרוצה להשתלב בחברה ולהתקדם בזכות כישוריו.
בתופעה דומה נתקלים בסוגיית מפתח נוספת: נוכחותם של יוצאי אתיופיה בתרבות, ובעיקר בטלוויזיה. שוב, עמדות מפתח לשינוי הדימוי הציבורי של יוצאי אתיופיה, ושוב, למרות הרצון הטוב, האתיופים לא ממש בקטע. כך נכתב בדו"ח:
לעתים קיימת היענות מוגבלת ולא מספקת לקריאות למבחני בד, להצעות ליהוק וכדומה, גם כשמדובר בחיפוש אחר שחקנים לא מקצועיים. כן קיים חוסר של במאים, תסריטאים ומפיקים מקצועיים יוצאי אתיופיה, בהגשות לערוצים השונים. בנוסף, הרושם הוא, שקיימת נוכחות נמוכה מאוד של יוצאי אתיופיה בבתי ספר למשחק, בבתי ספר לתקשורת ובמוסדות הכשרה דומים (עמוד 108).
בתחום זה קשה להאמין שיש בעיית אפליה או חסמים חברתיים שמונעים מיוצאי אתיופיה להשתלב. אחרי הכול מדובר בתחום מגוון יחסית, עם רגישות גבוהה מאוד ל"אחר" ולקבוצות מיעוט. מדוע האתיופים לא באים? יכולות להיות לכך מיליון סיבות, אך אף אחד לא ממש יכול לדעת מהי הסיבה העיקרית. אבל ה"צוות למיגור הגזענות" החליט שהמדינה צריכה יותר אתיופים על המסך, אז נעשה מה שצריך כדי לשנות את סדרי העדיפויות של האנשים שאנחנו מנסים לעזור להם. ומכאן נמשכת המנטרה הקבועה: "נדרשת הקצאה של משאבים לעידוד ולקידום ההכשרה המקצועית של יוצאי אתיופיה בתחומים אלה, כמו בימוי, כתיבה, הפקה, עריכה וצילום וכן עיתונאות" (עמוד 109). המדינה רוצה שחורים על המסך! יעלה כמה שיעלה!
בינתיים, עד שהאתיופים העקשנים האלה יואילו לעשות מה שהמדינה והפעילים החברתיים החליטו בשבילם, מציע הצוות רעיון מטורלל אחר: "להקים מתכונת שידורים משלימה (ערוץ שידורים ישראלי, או רצועת שידורים קבועה בערוץ ישראלי), שיהיה בה כדי לייצר הנכחה חיובית משמעותית של יוצאי אתיופיה" (עמוד 110). ומה נעשה אם יתברר כי הרייטינג של ערוץ ה"הנכחה" הזה יהיה נמוך עד אפסי? האם הממונים למיגור הגזענות במשרדי הממשלה יחייבו את העובדים לצפות בתכניות?
ענישה לדוגמה
לפי הדו"ח, המדינה אמורה לשמש דוגמה לא רק באופן שבו נוהגים פקידיה, אלא גם באופן שבו הם נענשים. ההסלמה באכיפת "עבירות" גזענות בקרב עובדי הציבור מוסברת בדו"ח כך:
עליית מדרגה בהתייחסות רשויות אכיפת החוק להתנהגויות גזעניות במגזר הציבורי, תשדר מסר ציבורי שמדובר בהתנהגות פסולה. בכך יהווה השירות הציבורי מודל להתנהגות הראויה בציבור כולו (עמוד 70).
הגיעה העת להתייחס להתנהגויות ולהתבטאויות גזעניות כאל "הטרדה גזענית" – בדומה ל"הטרדה מינית" – ובכך לגרום לדה-לגיטימציה ערכית ומוסרית בקרב כלל האוכלוסייה (עמוד 19).
השימוש באכיפה קשה נגד עובדי המגזר הציבורי, שכלפיהם ניתן לפעול באמצעים הקיימים כיום בחוק, נועד להעביר מסר לחברה כולה. כשהאזרחים יראו כיצד פקיד ציבור מוקע ברבים בשל הערה גזענית או חשד לאפליה (וזה כמעט תמיד יהיה רק חשד), הם יפנימו וילמדו את הלקח. האם זה יסייע לשיפור מצבם של יוצאי אתיופיה בחברה? האם זה יועיל לשילובם הטבעי במקומות עבודה ובמעגלים אחרים? סביר להניח שלא. מהלכים כוחניים מסוג זה לרוב רק מפריעים להתחברות ופוגעים בסולידריות. לא תופתעו לשמוע שגם הרעיון הזה הגיע מ"אחד מנציגי הציבור" שיושב בצוות.
אם לסכם, לצד כמה הערות חשובות בנוגע לעבודת המשטרה, הרושם המצטבר הוא שדו"ח הצוות למיגור הגזענות פותח פתח להתערבות ממשלתית בעייתית וברוטלית בחלקים נרחבים של החברה, תוך סיכון חירות הפרט והלכידות החברתית. ממש לא מסוג הדברים שיוצאי אתיופיה צריכים כדי להשתלב בחברה.
רק תמיהה אחת נותרה: מדוע ראש הממשלה נתן את ברכתו לדו"ח ולמסקנותיו? אולי פשוט כי פעילים חברתיים אמרו לו שזה טוב?
אתר ועיתון של לבנים שיבושם לכם….
התגובה שלך היא ממש פרודיה של הפעילים המתוארים במאמר. חבל שלעולם לא תבין זאת ותמשיך בשלך.
גברת, לא הכל גזענות. למה את מציינת את צבע עורם של העורכים?
ניסית לשלוח מאמרים ולא קיבלו אותם בגלל שאת כהת עור?
ניתן גם לציין מאיזה חלק מהחברה מגיעים הכותבים פה – ציונות הדתית- זאת שידעה יפה יפה בשנות ה80 לפרק משפחות של יוצאי אתיופיה בכדי להעשיר בתקציבים את מוסדות הלימוד שלהם בחינוך הממלכתי דתי.
את התוצאות לכך רואים בדור הראשון
הגופים שמפעילים את כל ה"מחאות" האלה פועלים לפי הנחיות המפעילים של הקרן החדשה לישראל בנושא "כיצד מפרקים מדינה":
https://www.youtube.com/watch?v=GOf6JvZ4DmM
אכזבת, עד שיש נושא חוצה מפלגות.
לדעתי המשטרה היא המקור להתפרצות המחאה. קראתי נתון נתון מטריד על אחוזי פתיחת תיקים
בגין "תקיפת שוטרים". נו באמת. אין שום ספק שמחפשים אותם ויש פרופיילינג. המפכ"ל הנוכחי והקודם הודו שיש שיטור יתר. ואז יש את המקרים של החייל שהוכה, והבחור שהתאבד או נרצח באופן מחשיד (השוטרים שיקרו בדוח ולא נענשו).
כן יש גזענות רבה כלפי אתיופים בישראל, ואפשר למגר אותה, אבל לא על ידי זה שסוגרים אנשים בשכונות ושולחים שוטרים להרביץ להם. זה נקרא להתסיס.
כבן העדה שצופה מהצד אני יכול לומר שכרגע זה 1:0 לפעילים "המרקסיסטים האתיופים" מול המדינה ולמדינה אני אומר בחרתם בעלבון כדי להימנע ממלחמה עכשיו תקבלו גם את העלבון וגם את המלחמה גם תוייגתם כגזענים וגם המחאות וההאשמות השווא ימשכו. ברור שהוועדה הזו אינה הסוף ואין באמת כוונה למצוא פתרון ל"בעיה" המומצאת מול המשטרה מה שכן הניצחון בקרב הזה הוא הודאתה חסרת האחריות של המדינה בקיומה של גזענות ממוסדת כזו שתחזק את הנרטיב של הפעילים השמאלנים לעוד האשמות ועוד הפגנות,תזכרו את התאריך שכתבתי את הדברים הנ"ל במחאה הבאה נגד המשטרה והגזענות.
תגובה מצויינת.
כדאי להפיץ אותה יחד עם המאמר למקבלי ההחלטות ולחברי הוועדה.
עקיבא תצפה בזה
Marxist Analysis of the Police
https://www.youtube.com/watch?v=ISi4vVDsNXE
אתם לא מבינים שהם רק משתמשים בעדה האתיופית בתור כלי? הרי בשם מקום בדוח לא נכתב ״גזענות כלפי יוצאי אתיופיה״ הם הכלילו בכוונה ומטרת הדוח היא ליצור פוטש בימין הלאומי בחסות החוק. הארגונים הבפועל סופר גזענים השמאלנים האלו פשוט ינצלו את כל החוקים הדרקוניים האלו כדי להתעלל ולהתנכל לכל מי שירצו. הם ישתמשו בהם כדי להדוף ביקורת על המסתננים וביקורת על ערבים אנטי ציוניים. הם בעצם בונים לעצמם עמוד תליה חוקי כדי לתלות עליו את כולנו – כל מי שמתנגד להם ולאג׳נדות שלהם
מדוייק!
יפה.
כך התחילה המהמפכה הפמיניסטית הרדיקלית כך תתחיל המהפכה הגזענית הרדיקלית…
אתה טועה. אני מאוכזב מאוד מדבריך המשטרה היא גוף גזעני שצריך לעבוד על הגישה שלו. מכל הגזענות שיש בארץ הגזענות נגד יוצאי אתיופיה מרתיחה את דמי במיוחד הם עברו תלאות כדי להגיע לפה והם צריכים לסבול זלזול ואני בעד ענישה מוגברת של פקידים הם במלא לא חשים סימפתיה לאף אחד ועונש יעמיד אותם במקום ולחשוב פעמיים לפני שהם כותבים לבן לעדה האתיופית אברם בת"ז בלי לשאול לדעתו. כמובן שהדיווח מוטה על ידי גורמים כאלה ואחרים מהשמאל אבל ככה הכל במדינתנו הקטנה וזה שהוא מוטה מעט לא אומר שהוא אינו צודק כמובן שהדו"ח טעה בכמה נושאים כמו העסקה במגזר הציבורי אבל הרעיון הכללי חייב להישמר והוא הפסקת הגזענות ואם יתנו למספיק אנשים מהעדה הזדמנות גם חלקם יבואו למגזר הציבורי
צודק בקשר למשטרה, ומה קרה "עמותות" מרקסיסטיות השתלטו על הבעיה במסווה של הומניות ו"תיקון היסטורי" ומנסים להנציח! לא פחות את הגזענות בארץ. אני מסכים לחלוטין שמי שאשם הוא המדינה שקיבלה על עצמה עוד כלי ניגוח שבסופו של דבר יפנה כנגדה בכל מקרה גזענות אפשרית, והתוצאה תהיה יותר גזענות והתעמרות משאר חלקי החברה. אל נא נשכח שהמשטרה נמצאת בקצה לאחר שמוסדות כמו חינוך, קליטה, רווחה נכשלו כישלון כליל בהטמעת יוצאי אתיופיה בחברה. מסקנה היא שיפסיקו לבלבל לנו את המוח (שאני אומר לנו הכוונה היא לנו הישראלים) ויפסיקו להתערב בכל נושא בחיינו ויעזבו אותנו לנפשנו.. במשפט אחד ארץ ישראל גדולה ומדינת ישראל קטנה.
שחורים בכל העולם מהווים אחוז גבוה מהפושעים, מעורבים בשיעור גבוה במעשי אלימות, יש להם שיעור עצום של חיכוך עם המשטרה, והם מהווים את את רוב הנושרים ממערכת החינוך. אלה הם עובדות סטטיסטיות. עכשיו אפשר לטעון שכל העולם גזען כלפי השחורים. הבעיה היא שמדינות שחורות מאופיינות בשיעור הגבוה בעולם של פשע, שחיתות, אלימות, ונשירה ממערכת החינוך. המדינות השחורות הן הכושלות בעולם. כלומר אותם דפוסים של התנהגות שחורים במדינות עם "רוב שאינו שחור" ניתן לזהות גם במדינות עם רוב שחור. אז אולי מספיק כבר עם התקינות הפוליטית. הבעיה של השחורים היא תרבותית. היא דומה לתרבות הערבית בדחייה שלה את הערכים המודרניים. ותרבות לוקח המון זמן לשנות. ובעולם של רב תרבותיות מתחסדת ומתקרבנת אין שום סיכוי לשנות כי עולם כזה מלמד את השחורים להאשים את כולם מלבד את עצמם: השחורים לא מצליחים בגלל כגזענות והמדינות השחורות נכשלות בגלל קולוניאליזם. בתקופה האחרונה אנו למדים שהסיבה שישראל החליטה להעלות את האתיופים היה קהקמפייןש ל המדינות המוסלמיות באו"ם שציונות זה גזענות.כלומר האתיופים הובאו לכאן מכל הסיבות הלא נכונות כדי להיאבק בתעמולה איסלמיסטית שקרית שמינפה את שיח התקינות הפוליטית האנטישמי במערב כדי לתקוף את ישראל. עד לאותו רגע אמלל, ההנהגה הישראלית הבינה היטב שישראל תשלם מחיר גבוה אם תאפשר למאות אלפי שחורים להגיע. ההנהגה הבינה שהאתיופים לעולם לא יקלטו בישראל, כפי שאף הגירה שחורה זרה לא נקלטה לעולם בשום מדינה (גם לא במדינות עם רוב שחור).
אתיופים הגיעו לפה כי הם יהודים בדיוק כמו אשכנזים לבנים- זה שהמדינה לא רצתה להעלות עקב שיקולים גזענים זה סיפור אחר – ליהודים לבנים אין בכעלות על הארץ ואם נראה להם שכן אז זו טעות מה בין תקינות פוליטית לבין היסטוריה שום כלום.
התרבות האתיופית בכל העולם מצליחה( גרמניה, קנדה אוסטרליה זו הדיאספורה) בישראל לא.
אגב כך גם עם המרוקאים, עיראקים ופרסים בחו"ל מצליחים יותר- מעניין למה ….?
בנוגע לעובדות הסטטסטיות- הדוח בדק את מדינת ישראל ויש פרק שלם על נציגי מערכת אכיפת החוק סוצילוג יקר (אני מקווה שאתה לא אנתרפלוג מזוייף) ככה שתרשה לי להטיל דופי בבדיקה הסטטסטית שלך.
לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת.
בתגובתך אפשר להבחין שאתה אדם חשוך ומסוכן.
ואתה קורא לעצמך סוציולוג?
אתה אדם מסכן שצריך לעשות בדיקה.
ששש, שקט! אסור לומר את האמת בקול רם! אסור לך לנסות לבלבל אותנו עם הנתונים, העובדות ובכלל, עם המציאות! גזען אחד!
האתיופים כן ייקלטו בישראל, אם יפסיקו להפריע להם להיקלט. יש אנשים שעסוקים בעשייה חיובית ותרומה לקהילה האתיופית. למשל יש בנות שירות לאומי שעוזרות לנערות אתיופיות להשיג תעודת בגרות. קליטת עלייה עושים באהבה, לא במחאות ולא באלימות. צריך להכיר בשוני התרבותי הקיים, ולעזור להם להשתלב כי הם רוצים להשתלב. זאת לא קהילה מוסלמית אלימה כמו באירופה. אלה יהודים, שמטרתם להיות חלק מעם ישראל בארץ ישראל. אין לנו מה לקחת דוגמא מקבוצות מוסלמיות עוינות. בקיצור, כשיש רצון טוב משני הצדדים, ויש עשייה חיובית – יש סיכוי להתקדם מאוד. ישראל יודעת לעשות את זה, אם לא יבחשו קרנות זרות ולא יתבעו ממנה דברים בלתי אפשריים.
אין גזענות במדינת ישראל ,
כפי שאין אנטישמיות במדינות העולם.
לא ממש דומה. אתה מסוג הזוחלים שנהנים להטיל דופי בעם היהודי כדי להניח את דעתם של האנטישמים. כפרטים ברור שיש אנשים עם דעות קדומות כלפי אתיופים אבל ככלל היהודים עם שוחר חרות. אם יש בארץ גזענות הדומה לאנטישמיות זו ההטפה הכוללת נגד חרדים ונגד הדתיים. שניצן בטפשותו וכך זה נוח לו לא רואה בזה גזענות
אני אסביר למה השמאל מתעסק בזה ללא הפסקה. בארה״ב אנשים מסתכלים על העולם דרך משקפיים שחורים-לבנים. הדרך הכי טובה לשכנע אמריקאים שהישראלים רשעים ולקבל מהם תרומות היא ללחוץ על הכפתור של אפלייה נגד שחורים. הנושא הזה מוצף לי ברשתות החברתיות כשהוא עולה בישראל. הם לא מבינים שפה הם לא היו עבדים 400 שנה (עד לפני 150 שנה) ושלא עשו בהם לינצ׳ים.
אין להשתמש במילה גזענות, כי האתיופים שייכים לגזע הלבן. הרי אם הם שייכים לגזע השחור הם אינם יהודים! יהודים הם שמיים וכושים בני חם. המונח הנכון הוא "אפליה".
בכל מקרה אסור להפלות אנשים על רקע מוצאם, אבל מה לעשות שקשה מאד להתערות בחברה קיימת. כך היה עם כל העליות. האתיופים הגיעו בזמן יחסית טוב מאד, כשהנכונות לבוא לקראתם והיכולת התקציבית לסייע להם גבוהה פי 1000 ממה שהיה בשנות החמישים.
מי שיבכה על אפליה כל היום ולא ינסה להתקדם, ישאר עם הדמעות.
אירופים הם בני יפת מה שאומר שיהודי אירופה אינם יהודים.
כולם יודעים ש"פעילים חברתיים" כינוי לחבורת שמאלנים מקצועיים שמטרתם לדרדר חברה ומדינה למצב שקשה מאוד יהיה להחזיר למצב נורמלי. הכנופיות האלה פועלות בכל תחום ומתנפלים על כל דבר שנראה להם כטוב להשגת היעד הזדוני שלהם. כל מה שמזדמן להם שמאפשר לערער את המדינה בעזרת הדמגוגיה ולעורר מהומות מה טוב, מאומץ על ידם בחדווה.
לצערנו מוסדות השלטון נכנעים לעתים לאלמנטים האלה, מקימים וועדות בהשתתפות נציגיהם גלויים, מוסווים וגם כאלה שמשרתים אותם בגלל חוסר הבנתם ותמימות יתר.
נראה לי שקואליציית הארגונים הרדיקלים מנסה ליבא את מחאת BLM אל ישראל כפי שהיא מנסה ליבא אותה גם למדינות אחרות מחוץ לארה"ב.
הפסקתי לקרוא אחרי הקביעה האידיוטית הבאה: "גזענות, מעצם הגדרתה, היא הלך רוח אישי ואמורפי ולא משהו שניתן למדוד או להוכיח". אילו הכותב היה טורח לקרוא חצי מאמר מבין האלפים שנכתבו בנושא, היה יודע שגזענות מעצם הגדרתה היא לא הלך רוח, לא אישית, לא אמורפית ובהחלט משהו שניתן למדוד ולהוכיח. ולא רק כשמדובר בגרמניה הנאצית, שלגזענותה לא היה עולה על דעתו של הכותב לחלק את התארים המופרכים הללו.
אגב, חבל שנדמה לכותב ש"רדיקליות" היא סוג של קללה. ראדיקס היא בלטינית שורש, וגזענות אכן צריך לעקור באופן רדיקלי, כלומר לעקור מהשורש. הבעיה היא אנשים כמו הכותב, שמעדיפים לשמור על שורשיה העמוקים של הגזענות, ורק לגזום לה מדי פעם כמה עלים כדי שתיראה יותר אסתטית.
גזענות יהודית יש רק אחת כלפי חרדים ודתיים
ההורים שלי משתי עדות שונות – אשתי עלתה מרוסיה לפני 17 שנה הילדים שלנו ישראלים לכל דבר.
הם מונים 2% מהאוכלוסיה הכללית – ולכן אם הם לא היו מסתגרים – סטטיסטית הסיכוי שאתיופי יתחתן דווקא עם אתיופית הוא 2%.
98% מהאתיופים והאתיופיות היו אמורים להתחתן עם ישראלים וישראליות. ו98% מהילדים אמורים להיות מעורבים והבעיה היתה נפתרת.
העולים היהודים מאתיופיה הגיעו לפני 25-32 שנה (מבצע משה ב1984 ומבצע שלמה ב1991).
היום 2016 היו צריכים להסתובב ביננו אלפי צעירים ממוצא מעורב ועשרות אלפי ילדים ממוצא מעורב ורק כמה מאות של ילדים שהם אתיופים משני הצדדים.
חבל שזה לא קרה עד היום – חובה שזה יקרה בעשורים הקרובים.
האתיופים משרתים בהמוניהם מג"ב.
האתיופים הם אלה שמפזרים הפגנות מכים מתפרעים ועוצרים חשודים.
תקשיבו לבן שפירו
https://www.youtube.com/watch?v=N-jSXEEhLuw
אתיופי-ישראלי – מספר נקודות:
1. למה צריך לדאוג לכך שהאתיופים יהיו כאחוזם באוכלוסיה בתקשורת ובמגזר הציבורי? הרי יש לאתיופי זכות גדולה יותר להיות במקומות אלו מאשר כל אדם אחר? אם הטענה היא שיש אפליה נגדם-אז צריך לטפל בזה, אך אם אין – אז לא צריך לדאוג שהם יהיו כשיעורם באוכלוסיה.
2. קצת קטנוני, אבל אמרת שהם רוצים להיות "לפחות כאחוזם באוכלוסיה", וגם השאר רוצים ולכן לחלק מהקבוצות יש יותר ולחלק פחות.
3. למה צריך לטפל בצורה מיוחדת במחסום שיש אצל האתיופים בחינוך, עושר ובריאות? צריך לטפל בכל אחד בלי קשר למוצא שלו, אלא רק על פי הצרכים שלו. אם במקרה חלק גדול מהנצרכים יהיו אתיופים – בסדר, אבל לא צריך לייחד את הטיפול בשבילם.
4. אנחנו לא מכינים לכם קרקע להתפתח, המדינה או החברה אינם אחראים לכם. כל אדם נושא באחריות לפתח את עצמו. טוב יהיה אם אנשים אחרים יעזרו לאלו שזקוקים לכך – אבל אין להם מחויבות.
5. לפני שמתלוננים על מה שהלבנים עושים לאתיופים, כדאי לנסות לחשוב מה היה מצבם אילו הם היו נשארים באתיופיה, והלבנים לא היו מעלים אותם לארץ. כמה אתיופים היו רוצים לחזור לשם, למרות הגזענות לכאורה והאפליה והמצב הקשה?
טוב, ניתוח מעניין והרבה פעמים מדוייק ולפעמים מפספס.
מסכים אם כל החלק על הענישה שמפספסת את העיקר, מסכים עם נציגים בעייתיים וכו.
אבל בעניין המשרות הציבוריות והמשרות במגזר הפרטי, כמו שקראת לזה ״רוצים שחורים על המסך״, הגעת למסקנה ש״מי אמר שהאתיופים רוצים…״ ואני עונה: בטח שהם רוצים, בטח שהם רוצים להיות חלק לפחות כאחוזם באוכלוסיה.
אז למה אין מועמדים?! שאלה טובה, כי תקרת הזכוכית מגיע הרבה לפני, כי ישנו מחסום עוד בגילאים המוקדמים, בחינוך, בעושר ואפילו בבריאות, כאשר אין את הבסיס המקצועות החופשיים כמעט בלתי מושגים, גם שמדברים על המגזר הציבור, מדברים על מכרזים שבשביל לעמוד בהם האוכלוסיות החלשות צריכים לעבור מדורי גיהנום ואתגרים לא פשוטים.
אז בפעם הבאה שתחשבו: אין מספיק מעומדים. איזה קרקע מכינים לנו להתפתח.
עקיבא,
אודה להסבר למה כל סוגיה בחברה הישראלית צריכה לקבל הקשר ניצי-יוני.
הנטייה לציין בהקשר של סוגייה חברתית שכרגע נראית ונשמעת שולית , אך עתידה בקרוב מאוד לזעזע את החברה המשוסעת גם ככה, לציין מימון וקונוטציות של שמאל, מרקסיזם.
אתה משתיל לקוראייך שקרים ומסרים גזעניים שזה מחריד (נחיתות אינטילגנטית שכן וי 15 מנצל את זעקתנו, חוסר הבנה של פעולות המשטרה)
הימין בישראל איבד את זה מזמן וזה מדהים! חוץ מלעשות לביתו ולאידיא' המשיחית שלו כלום ושום דבר,עבד כי ימלוך .
וואו, יועצת לבוז'י הרצוג! ממש שיא הרדיקליות, מהמאורות הכי חשוכות בהארלם! ועיתונאית ותיקה בקול ישראל – הרדיקלית הכי קיצונית!!!
למה לא לקחו כמה אנשים מתונים ושפויים, נגיד איזה כהניסט גזען מלה-פמיליה, או לפחות איזה פסיכופת מ"נוער הגבעות"?!
כמה נקודות חשובות:
1. יהודי אתיופיה עלו לארץ ישראל מתוך אמונה עיוורת וערגה של מאות ואלפי שנים לירושלים, עם או בלי עזרת המדינה הם היו מגיעים לכאן! כמו כל יהודי אחר יש להם את אותה הזכות לגור, לשגשג ולהצליח כאזרחים יהודים במדינה יהודית.
2. אכן בעקבות קשיי קליטה, אפליה, שיטור אלים ומיותר של משטרת ישראל, יהודי אתיופיה חשים ובצדק שלא נעשה מספיק למיגור תופעות פסולות מעין אלה. עלינו כחברה עצמאית ליטול את האחריות ולסייע לאחינו למגר את כיני הגזענות והאפליה שחלק בחברה הישראלית עדיין אוחז בה.
3. תחושת התסכול והזעם, גם בעקבות פירוק מבנה המשפחתי תרבותי בקהילת יהודי אתיופיה, הובילו במשך השנים למחאות שונות ומוצדקות. הימין כולו על תנועותיו ומוסדותיו עמד מהצד וצפה במחאות ללא תמיכה או אמירה ברורה, כך נוצר מעין וואקום תמיכתי ביהודי אתיופיה שאותו ארגוני השמאל הרידקלי דאגו למלא באמצעות תמיכה כספית ורעיונית במטרות תוך שהם מנצלים את התחושות הקשות של יהודי אתיופיה כלפיי מצבם החברתי.
4. לבל נשכח כי קיימת טרואמה גלובלית ביחסו של האדם "הלבן" אל ה"שחור" האפריקאים שועבדו, עונו ונרצחו במשך מאות ואלפי שנים רק בגלל צבע עורם. לא פשוט לנסות לבנות אמון מחדש ולשכוח את ההיסטוריה.
5. הגזענות והאפלייה קיימות ונושפות, לצערי כמו בכל חברה אחרת, אך הן אינן ממסדיות. אסור לתת למקרים כאלו ואחרים ליצור פסיפס למציאות בה אנו חיים ולצמצם את השיח הציבורי.
6. על הקהילה והחברה האתיופית לקחת אחריות לצד מדיניות הממשלה ולפתח באופן עצמאי תרבות, חינוך וכלכלה ללא תלות באף גורם על מנת להצליח ולשגשג, יש להם את כל הכלים.
7. עדיין לא מאוחר עבור הימין, יש חלון הזדמנויות להתעורר ולחבק את אחיו ולא להפקירם לידי כנופיות מרקסיסטיות, אחרת השמאל, בקרב המאסף, ישתמש בתמימותם וישבש את דעתם. עדיין לא מאוחר!
מאמר מצוין וחשוב