אחרי ההקלטות של טראמפ כל הכפפות הוסרו

סערה עצומה חוללה בסוף השבוע האחרון ההקלטה שפרסם עיתון ה'וושינגטון פוסט'. בהקלטה נשמע המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, לפני כ-10 שנים, באוטובוס לצילומים של הופעת אורח בסדרת טלוויזיה, משוחח על נשים עם מארחו. הוא סיפר על ניסיונותיו לפתות אישה נשואה, סיפר שהוא מנשק נשים "אוטומטית" בלי לבקש את רשותם ושבגלל שהוא "כוכב" הוא יכול גם לבצע בהן מעשים פיזיים-מיניים חמורים יותר מבלי שהן תתנגדנה. לאחר מכן התפרסמו ב-CNN קלטות דומות משיחות שלו עם מגיש הרדיו המפורסם הווארד שטרן, שבהם אמר דברים גסים על ביתו שלו, איוונקה. סביר מאוד שעוד היד נטויה.

הדברים הללו חורגים בבירור מגדר בדיחות גסות; טראמפ מתרברב בפועל במעשי תקיפה מינית. טראמפ עצמו התנצל על הדברים בהודעה שפרסם בשבת. זאת היתה התנצלות מלאה, אך בסגנון טראמפ – הוא לא שכח להזכיר כי "ביל קלינטון אמר לי דברים הרבה יותר גרועים כששיחקנו גולף". הוא כמובן סירב להתפטר, ואמר שלא יבגוד בתומכיו.

פרסום ההקלטה גרר תגובות מאוד חריפות, כמובן מהדמוקרטים ובתקשורת, אבל בעיקר מרפובליקנים. שורה של נבחרי ציבור רפובליקנים בכירים הסירו במהרה את תמיכתם בטראמפ, או הודיעו שלא יבחרו בו. פול ראיין, מנהיג הרוב בקונגרס, ביטל הופעה משותפת שתוכננה מראש. רפובליקנים רבים גם קראו לו להתפטר, והציעו את סגנו, מייק פנס, כמחליפו. הרפובליקנים שמשכו את תמיכתם כוללים גם אנשים כמו הסנטור מקיין, שמלכתחילה לא ששו לתמוך בו, אבל גם אנשים שתמכו בו בצורה יותר מהותית. בפועל, כל עוד טראמפ לא פורש, דבר שכנראה אין בכוונתו לעשות, לא נראה שקיימת אפשרות ריאלית להחליפו.

עבור רפובליקנים כמו מקיין, מעבר להשפלה שהם חשים לנוכח השפל שאליו מפלגתם הידרדרה, הפרסום הזה הוא גם דרך טובה לרדת מהעץ. אם טראמפ היה מנצח בעימות הראשון ולא היה סובל מנבילה בסקרים, סביר להניח שהרבה פחות רפובליקנים היו נוטשים אותו.

לעומתם, הגרעין הקשה של תומכי טראמפ, שהוא לא קטן, ממשיך לתמוך בו, ותוקף את ההנהגה שנטשה אותו. באירועים רפובליקניים שהתרחשו במהלך השבת, ראיין ונבחרי ציבור רפובליקנים אחרים שתקפו את טראמפ על דבריו, ספגו קריאות בוז במהלך נאומיהם. למרות זאת, סביר להניח שהפרשייה תפגע במעמדו של טראמפ בקרב רפובליקנים ושמרנים "רגילים", ובמיוחד אצל גורמים נוצריים ושמרנים-חברתיים.

קופת השרצים של קלינטון

עיתוי הפרסום היה קרוב למושלם. קרוב מדי לבחירות, כך שלרפובליקנים לא תהיה אפשרות להחליף את טראמפ; אבל מספיק קרוב כדי שהידיעה תחלחל ותוכל לחולל נזק. הפרסום נעשה רגע לפני העימות השני, כך שמתקפותיה של קלינטון ושאלות הקהל (זהו עימות בהשתתפות הקהל) יוכלו להביך את טראמפ עוד יותר, לעיני כל אמריקה.

אך בנקודה זו טמון גם חסרונו של העיתוי. עד כה טראמפ התלבט, בפומבי כמובן (תרגיל ערמומי בפני עצמו – בסגנון "אל תחשבו על פילים לבנים"), עד כמה להעלות את כל נושא ההתנהלות המינית של ביל קלינטון. הוא הזמין מאהבת של קלינטון לעימות הראשון אך ביטל את ההזמנה, ואף אמר בסוף העימות שהוא רצה להעלות נושא מאוד כאוב, אך החליט שלא לעשות זאת. עכשיו אין לאף אחד ספק שהוא כבר לא יהסס.

והאמת היא שיש לא מעט לדבר עליו. מעבר לפרשיית מוניקה לוינסקי, לביל קלינטון יש עוד מספר לא קטן של סיפורי ניאוף והאשמות באונס. חלקן רציניות יותר וחלקן פחות, חלקן הגיעו לבתי משפט בצורה כזאת או אחרת, ולאחת, פאולה ג'ונס, קלינטון אף שילם 850 אלף דולר. בעקבות ההקלטה של טראמפ, חואניטה ברודריק, שטענה שקלינטון אנס אותה, צייצה ש"מעשים חזקים יותר מדיבורים", וצויצה מחדש על ידי טראמפ. לפי ברודריק, קלינטון אנס אותה ב-1978, אך היא האשימה אותו פומבית רק ב-1999. ב-2015, בעקבות אמירה של הילרי קלינטון ש"לקורבנות אונס מגיע שיאמינו להן" היא יצאה שוב עם סיפורה. גם הפרשייה של מוניקה לוינסקי עלולה להיתפס היום כחמורה יותר מכפי שהיא נתפסה בשנות התשעים. אם אז היא הצטיירה בעיקר כפרשייה של ניאוף ושקרים (גם בפני בית משפט), היום היא נתפסת יותר כפרשייה של ניצול יחסי מרות בין נשיא ארה"ב למתמחה צעירה.

לא ברור כמה טראמפ יצליח להכתים את הילרי באמצעות העבר של בעלה, אבל הוא מסתמך בעיקר על ניסיונותיה לפגוע באמינות הנשים שנטען שהעידו נגד קלינטון, גם כשביל קלינטון הודה בסוף לטענותיהן. בראשן כמובן מוניקה לוינסקי, שהילרי קראה לה "Narcissistic loony toon", דבר שלא כל כך מתיישב עם קריאות פמיניסטיות להאמין לנשים, ולא להאשים את הקרבן.

אך בכל זאת, לפחות ביל קלינטון לא נתפס מתרברב בתקיפה מינית; בקלטות הללו יש משהו חמור במיוחד, גם אם אין לו משמעות משפטית. במקביל, אסור לשכוח שבעקבות הדלפות חדשות של ויקיליקס, מסתמן שגם להילרי יש, ויהיו עוד, צרות משלה. מה נאמר אמריקה, הבחירה שלך קשה מאוד.