בדיון בוועדה התברר: גם חוק מימון המפלגות החדש מכשיר את V15

הליכוד מקדם בימים אלו חוק שאמור למנוע את הטעיית הציבור במהלך קמפיין בחירות, אך בפועל הוא מעניק לגיטימציה לארגונים דוגמת V15. ח"כ סמוטריץ': "זו הכשרה של השרץ"

תעמולת V15 במערכת הבחירות. צילום: אמיר לוי, פלאש 90

טיוטת הצעת החוק למימון מפלגות, או בשמו הלא־פורמלי "חוק V15", הוצגה היום (שני) בפני הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וּועדת חוקה, לקראת הבאתה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. במהלך הדיון התברר כי הצעת החוק בגרסתה הנוכחית לא רק שאינה מסכלת הישנותם של מקרים כמו V15, אלא אף מכשירה אותם.

"V15 לא היה נפסל לפי טיוטת הצעת החוק הנוכחית", הבהירה בדיון היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן. האמירה של יועמ"שית ועדת הכנסת נוגעת בעיקר לסעיף 3 בהצעה לתיקון לחוק. לפי סעיף זה, "פעילות בחירות" תיחשב לאסורה רק אם יש בה כדי להשפיע על בוחרים "להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת, או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת". במילים אחרות, טיוטת החוק החדש תאפשר לגופים או לאנשים בודדים להפעיל קמפיין לטובת גוש פוליטי מסוים – כל עוד אינם נוקבים במפורש בשמה של מפלגה ספציפית, לחיוב או לשלילה.

כזכור, הטענה העיקרית נגד הפעילות התעמולתית הענפה של ארגון V15 לקראת הבחירות האחרונות הייתה שמדובר בגוף הפועל בחוסר הגינות בדיוק בסוגיה זו. V15 הציג עצמו כגוף שצמח מתוך החברה האזרחית ואינו משויך למפלגה מסוימת, אך בפועל הסתבר כי רבים מבכירי הארגון היו ועדיין קשורים בעבותות למפלגת העבודה. בנוסף, ביולי האחרון ניפק הסנאט האמריקני דו"ח מיוחד שבו נקבע כי V15 זכה, דרך ארגון החסות שלו 'קול אחד', למימון עקיף של מאות אלפי דולרים ממחלקת המדינה האמריקנית – במאמץ להחליף את שלטון הימין ולהעלות תחתיו ממשלת שמאל.

ראשי V15 ניסו להימנע בכל דרך מלציין במפורש כי הם משרתים מפלגה מסוימת או פועלים נגד מפלגה אחרת, וטענו כי הם מבקשים רק "להחליף את מה שלא עובד" כלשונם, וקוראים להצביע לכל מפלגה שהיא "כחלון ושמאלה". לנוכח העובדה כי בבחירות האחרונות עמדו בפני אזרחי ישראל רק שתי אפשרויות ריאליות בבואם להכריע מי ירכיב את  הממשלה – הליכוד בראשות בנימין נתניהו או המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג – אפילו אנשי שמאל מובהקים כמו העיתונאי ירון לונדון גיחכו למשמע ההתפתלות של אנשי V15 בבואם לטעון כי אינם פועלים בשירות מפלגת העבודה.

לפי הטיוטה הנוכחית של החוק החדש, נראה כי לונדון יוכל להמשיך ולגחך גם בבחירות הבאות. "זו הכשרה של השרץ", אמר במהלך הדיון ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, שהוסיף כי בבחירה שבין המצב הקיים לבין הצעת החוק החדשה, "כבר עדיף שדברים יישארו כמו שהם היום".

יוזם הצעת החוק, ח"כ יואב קיש (ליכוד), הודה כי "סעיף 3 בעייתי" במתכונתו הנוכחית, אך הסביר לסמוטריץ' את הרציונל מאחורי הסעיף: "החלטנו שלא נמנע קמפיינים ציבוריים, אלא אם הם נגד מפלגה מסוימת. זה הכרחי כדי לשחרר לחץ בנוגע לטענות לפגיעה בדמוקרטיה. אנחנו עושים הכי טוב שיכולים".

בדיון השתתף גם עו"ד שמחה רוטמן מ'התנועה למשילות ודמוקרטיה', שטען כי טיוטת החוק הנוכחית "תחמיר את המצב" בכך שהיא תאפשר למפלגות השונות "לעקוף את חוק מימון המפלגות, בעזרת הקמת 'ארגוני לוויין' שכל אחד מהם יתוקצב בסכום נמוך. צריך להרחיב כמה שניתן את הזכות של אזרחים וארגונים לפעול למען רעיון פוליטי מסוים (כגון למען ארץ ישראל השלמה או זכויות להט"ב, ג"צ), ולמנוע פעילות חוץ־מפלגתית שיש בה מראית עין של ניסיון להשפיע על בוחרים להצביע לגוש מסוים או למפלגה מסוימת, כפי שהיה עם V15 בבחירות האחרונות".

ביום רביעי הקרוב תתכנס הוועדה המשותפת לדיון נוסף בנושא, וביום רביעי הבא צפויה להיערך בוועדה הצבעה על הצעת החוק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. רק בישראל: האג'נדה של V15 היא זו שיורדת לחיי ראש הליכוד. והוא זה שמממן אותם. זו יכלה להיות בדיחה (די תפלה) אם זה לא היה טמטום מזוקק.

  2. שיתארגנו עד מאה, מה הבעיה? ראוי ורצוי שכל מי שרוצה לקדם אג'נדה פוליטית יוכל לעשות זאת גם במסגרת עמותה כמו V15, מה הבעיה? הם אומרים שהם לא מפלגתיים ואחרים אומרים שהם כן – אדרבא שישכנעו אותנו, שיפרסמו הוכחות ואמירות ויתווכחו ויחליט הבוחר בעצמו. בשביל מה מתערבים בזה המחוקקים?