סערת התאגיד: נותנים לברנז'ה לפקח על עצמה, ושהציבור ישלם

מבחינה חוקית, קל יותר לנבחרי הציבור להדיח את נשיא בית המשפט העליון, את נגיד בנק ישראל או את היועץ המשפטי לממשלה מאשר לפטר חבר מועצה בתאגיד. העיקר שהציבור משלם

אבסורד "השידור הציבורי". תאגיד השידור החדש. צילום: מרים אלסטר /פלאש90

"מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" – המשפט הזה, שנאמר על ידי השרה מירי רגב בדיון בוועדת השרים לחקיקה ביולי 2016, הפך בעיני תומכי התאגיד לסמל לתאוות שליטה פוליטית, וכהוכחה לכך שיש למנוע כל פגיעה בתאגיד, שלדעתם יספק לציבור בישראל שידור ציבורי למופת.

עם חזרת נושא התאגיד לכותרות הראשיות בשבועיים האחרונים, שב ועלה הנושא של היעדר כל פיקוח של נבחרי הציבור על התאגיד, כאשר תומכי התאגיד מהללים את ההפרדה מהפוליטיקאים, ואילו מתנגדיו מבכים את חוסר היכולת של הציבור להשפיע על הנעשה בכספו ובשמו.

כדי להבין במה מדובר, חשוב לדעת שהתאגיד והנהלתו מופרדים מהציבור ומנבחריו בשרשרת ארוכה של חסמים:

  1. הגורם המקצועי המנהל את התאגיד הוא המנכ"ל, הממונה על ידי המועצה לתקופה קשיחה של ארבע שנים.
  2. המועצה וחבריה ממונים גם הם לתקופה קשיחה של ארבע שנים.
  3. מי שממנה את חברי המועצה הם חברי ועדת האיתור, שמציעים לשר מקשה אחת של 12 מועמדים, כאשר אפילו שיקול הדעת מי מבין המועמדים יהיה יו"ר המועצה אינו בידי השר.
  4. חברי ועדת האיתור ממונים גם הם, למרבה ההפתעה, לתקופה קשיחה של ארבע שנים.
  5. חושבים שלפחות את חברי ועדת האיתור מותר לשר למנות? טעיתם. השר ממנה יו"ר ועדת איתור שהוא שופט מחוזי או עליון בדימוס, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. אותו יושב ראש ממנה על דעת עצמו את שני חברי ועדת האיתור האחרים.

דרושה מידה לא מבוטלת של סרקזם מהול בציניות כדי לקרוא למנגנון כה מסורבל שנועד לנתק את הציבור ואת נבחריו מהשפעה על השידור – "שידור ציבורי". יכולת ההשפעה של הציבור על תחנה מסחרית הפועלת ללא כל רגולציה, משמעותית הרבה יותר. תחנה מסחרית צריכה לפחות לשקול שיקולי רייטינג, שמשמעם שעליה לשדר תכנים שמעניינים מספר כלשהו של אזרחים, שאם לא כן היא תקרוס מבחינה כלכלית. התאגיד הציבורי אינו צריך לשקול שיקולי רייטינג, שכן הכנסותיו קבועות בחוק ומקורן הוא קופת המדינה, קרי הציבור הישראלי. מצד שני, הנהלתו אינה נדרשת למסור כל דין וחשבון לציבור ולנבחריו, ואף איננה יכולה להיות מפוטרת או מוחלפת על ידי הציבור.

ההפרדה שבין הסמכות לאחריות מעולם לא הייתה גדולה יותר. על פי חוק יסוד 'הממשלה', הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת, והשר אחראי כלפי ראש הממשלה על התפקידים שהוא ממונה עליהם. כל זאת כאשר בפועל אין לשר התקשורת במקרה הזה, או לממשלה, כל דרך ישירה או עקיפה להשפיע על כך שתאגיד השידור מבצע את תפקידו.

מבחינה חוקית ופרוצדורלית, קל יותר לנבחרי הציבור להדיח את נשיא בית המשפט העליון, את נגיד בנק ישראל או את היועץ המשפטי לממשלה, ואפילו חבר כנסת, מאשר לפטר חבר מועצה בתאגיד.

בארצות הברית נהוג לדבר על איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, שנועדו להגן על חירויות הפרט ולמנוע אפשרות שרשות שלטונית תפעל באופן עצמאי ללא יכולת של רשויות אחרות להשפיע עליה. בית המשפט העליון האמריקני קבע מספר פעמים שעצם קיומו של גוף ברשות המבצעת, שלנשיא אין יכולת לפטר את העומד בראשו ולשים במקומו אדם אחר ללא כל נימוק, מהווה איום על עקרון האחריותיות (accountability), שכן בלי סמכות זו לא יכול הנשיא לקחת אחריות על מעשיו של אותו גוף, שנמצא למעשה מחוץ לשליטתו.

גם אם במקרים מסוימים ונדירים, בגופים שבראשם עומדת מועצה הממונה על ידי הנשיא והסנאט, וכאשר נקבע בחוק שחבריה יהיו מגוונים בהרכבם המפלגתי, ניתן לאפשר קיומו של גוף שהעומדים בראשו אינם "משרת אמון" של הנשיא – נשמרת זכותו של הנשיא להחליף את ראשי הגוף, אם הוא סבור שהם פועלים בחוסר יעילות או מזניחים את תפקידם.

אכן, השיטה האמריקנית איננה זו הנוהגת בישראל, אבל גם בשיטה הבריטית, של שירות ציבורי מקצועי וא־פוליטי, הגוף המקביל ב־BBC למועצת התאגיד ממונה על ידי הדרג הנבחר, קרי השרים בממשלה, באופן ישיר.

ההמצאה הישראלית הייחודית של מימון ציבורי, סמכות שלטונית וקביעת מדיניות, באופן מנותק לחלוטין מההליך הדמוקרטי ומנבחרי הציבור, וללא כל חובה או צורך למתן דין וחשבון לציבור – הייתה נפסלת כבלתי חוקתית או זוכה למבטי תדהמה בכל מדינה אחרת. הציבור הישראלי ישלם מאות מיליוני שקלים מדי שנה, אך זכותו הדמוקרטית לייצוג או ליכולת השפעה על הנעשה בכספו, תירמס.

כאשר פורצת הפכה צבאית, הצעד הראשון של המורדים הוא להשתלט על תחנות הטלוויזיה והרדיו. ללא שינוי החוק, מדינת ישראל תיכנס להיסטוריה בתור המדינה היחידה שאיבדה את השידור הציבורי שלה, בלי קרב.

ועכשיו ברצינות: מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?

_____________

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של 'התנועה למשילות ודמוקרטיה'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. המנגנון הייחודי והמופרע של בחירת מנכ"ל התאגיד מתחרה בנגנן המופרע של בחירת שופטים לבית המשפט העליון

  2. אנשים אשר מצליחים לדגדג את עצמם יש גמבגלגל"צ וגל"צ
    העינוי בצפיה של דקות ספורות בזוועה הנ"ל דרך הקודי הוא בל יתואר!
    יאללה הגיע הזמן לסגור לחבורת המאוננים הזו את השיבר.

  3. צודק ונכון. ההפרדה בין הסמכות לאחריות היא הרעה החולה של ישראל, בין אם זה ב"שידור הציבורי" או במערכת המשפט. את רשות השידור יש לפרק או להפריט. המצב הנוכחי בלתי נסבל.

  4. למה לך, ממשלה, שידור ציבורי?

    אם לא ישקף את דעותייך, כי לא תצליחי לנווט אותו, וישים אותך תדיר ללעג ולמרמס ויבוז לשרייך, הרי יהיה השידור הציבורי חוטא נגד רצון העם הדמוקרטי כפי שהשתקף בכלפי הבחירות ותהיי את פושעת על כי לא הצלחת להטיל את מרות העם שהוא הפקיד בידייך על השידור הציבורי.
    אם כן ישקף את דעותייך, כי הצלחת לפקח עליו, וישמש שופר נאמן לך ויישא על נס את שרייך, הרי יהיה השידור הציבורי חוטא נגד תפקיד העיתונות החוקרת והמבקרת ותהיי את פושעת על כי סתמת את הגולל על העיתונות החופשית.

    משכי ידייך מהעיתונות כלל. פזרי רישיונות לכל דכפין. חלקי תדרים בנדיבות. ושכל תחנת רדיו ותחנת טלוויזיה תהיה עסק פרטי המממן את עצמו יותר ופחות לפי נכונות הציבור להקשיב לו.
    כי אז, האמיני לי ממשלה, מי שינעים לציבור, הוא העם, הוא הריבון, הוא הרוב הדמוקרטי, יפרח וישגשג, ומי שיכעיס אותו יומם וליל, ישרוד רק יומם אחד ולא יראה את הליל.

    1. התפקיד של השידור לפי רצונה של ביבי (וגם של העם) הייתה יותר בכיוון של ההשקעה בשידור של בידור ועוד (משעה 9+) סדרות ריאליטי דוקמנטרי אבל לא פוליטי לא עוד השקעה מרובה בפרשן פולטי מדיני והרבה מלל (הרצון שיהיה עוד פאודה או עוד שטיסל וכו' זה רק דוגמה). האם בכל פיגוע צריך שיהיה מאה שדרנים מכל ערוץ ? בעשרים שנה האחרונות כמה פרשיות גילו רשות השידור השנייה ? וגם אם תיקח תנסה לבדוק כמה מתוכם אין שום קשר אם זה ציבורי או פרטי שבו נטען כביכול שבגלל שזה ציבורי אין להם מנוף של לחץ ? מתוכם קח את הנושאים שהם באמת שינו, ולא תחקיר שהוליד הר ויצא גם לא עכבר. מתוכם תוריד תחקירים כביכול שגילו למשל שהבניה הציבורית של עמידר לא מספקת את הנזקקים ועוד המון תחקירים שמגלים את אמריקה. מתוכם צריך להוריד את שידורי הרדיו ששם באמת לפחות הרייטינג עובד והמחיר גם זול. משרד מבקר המדינה חושף גם המון בעיות ושחיתויות שהדיון לגביו בתקשורת מתקיים מקסימום יום יומיים אלא אם מדובר בעניין פוליטי.
      עיתונים צריכים חופש ותשקיעו את הכסף ברדיו ותוסיפו לכם עוד מליונים לגוף תחקירי כמו (כולבטוק , המקור, עובדה ועוד ) אבל לצערי אתם משקיעים מאות מליונים בטענת שכתב והפרשן של X Y Z צריך להיות חופשי ומשם יבוא תחקירים שישפרו את כל המדינה בעוד שמספיק גוף תחקירי מצומצם . מה שקורה בתאגיד נוכח הפגיעה המובנת בעיתונות המודפסת וגם נוכח פגיעה בפרסום שהוביל לצמצום הכספים שנשפכו לעיתונים מצאו להם השכבה שהיו מתנשאי העם ביטוח כלכלי חדש ועסק חינמי שבו כל חודש ירוויחו סכומי עתק ללא שום חשבון ועל-גב הציבור.

  5. בס"ד
    אין מדובר בשליטת הממשלה בשידור הציבורי.
    כאשר הטיעון הוא "שליטת הממשלה" כל הטוען כך,משקר או מתבלבל.
    העניין הוא שלמרבית העם והעם הוא ימני,אין יכולת להשמיע את דעותיו.
    ראו את הפנלים בטלויזיה 4 או 5 שמאלנים שמדרבנים האחד את השני ובמקרה הטוב 1 ימני בפנל.
    עושים לנו שטיפת מוח על כל נושא בצורה שלילית.
    משתדלים להשמיע לנו עד כמה רע במדינה. מדגישים כל אמירה של איזה "לא נחשב"מאיזו מדינה העיקר להראות עד כמה רע במדינה. נטפלים אל שרה נתניהו באופן נבזי במשך שנים. משתמשים בכל מי שניתן בכדיי לפגוע בה ולשנות את דעתינו עליה ועל בעלה.
    עיתונות שהיא נגד הימין שהוא מרבית העם.
    ראו את ערוץ 20. סוף כל סוף שידורים חיוביים.
    לא משמיצים לא מעלילים מדגישים את החיוב את הטוב
    נותנים אפשרות לציבור להחשף לעיתונות חוץ התומכת במדינה ולא כמו השידור הציבורי שמשמיע לנו את העיתונות חוץ המבקרת אותנו. משמיעים כל מיני עיתונאים בעיתונים הידועים כמבקרי המדינה באופן קבוע כאילו זו המציאות היחידה כאילו כל העולם מבקר אותנו בשלילה.
    העיתונות הזו שבמדינה השידור הזה שבמדינה,צריך להתבטל,להעלם מחיינו ולצאת לדרך עצמאית מניבת פרנסה לפי שיעור האזנת הציבור. יאזינו יותר,יגייסו יותר פרסומות ויתפרנסו ברווחה גדולה יותר.
    אלא,שכל אותם שדרנים שמאלנים,יודעים שבאופן הזה הם יביאו הביתה צנימים לארוחת צהריים.
    הם יודעים עד כמה יאזינו להם.
    הם יודעים שברגע והשידור במדינה יפתח לתחרות,מרבית העם שהוא ימני,יאזין לשידורים המדגישים את הימין ,את המשותף לעם היהודי ולא את המשותף לשמאלנים עם אויבי המדינה.
    לכן יש צורך לבטל את השידור הציבורי.
    וכדאי לעשות זאת עכשיו כי לפי הנראה יגיע סף כזה שבו התוצאה תהיה קשה לעיתונאים השמאלנים כי העם מראה סימניי יגיעה מההטייה הבוטה כלפי כל מה שהוא יהודי ציוני.

  6. השגיאה של הכותב:
    ישנו מנגנון ציבורי ראוי לפיקוח על התאגיד. בדיוק כפי שהוצג.
    מה שאין כיום, הוא יכולת של הרשות המבצעת (הממשלה) להתערב במינויים או לבטלם.
    בצדק גמור!!!
    אין כל סיבה מבוררת שתהה לפוליטיקאי שליטה על מי שאמור להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
    התאגיד הוא ציבורי ולא ממשלתי ואחד מתפקידיו הוא לבקר ללא מורה וחשש את הממשל.
    אנחנו לא רוצים גוף שידור שממונה ע"י מירי רגב או חושש להיות מפוטר על ידה.
    אנחנו רוצים גוף ציבורי שיכול לדווח לנו על שחיתות של ראש ממשלה כזה או אחר ולא שופר נוסף של רוה"מ

    1. ואיך אני בתור ציבור יכול להשפיע?

  7. לכן נתניהו צודק במאבק שלו כנגד הקמת התאגיד!!! וטוב שהוא מאיים בבחירות. כי מדובר בעניין עקרוני ובנזק שייגרם לציבור עם הקמתה של המפלצת הזאת שעליה אנו הציבור נשלם. צר לי שיש תמימות דעים של כל כלי התקשורת שנתניהו מטורלל והוא מטורף כולל של אנשי הימין.
    חשוב לי להוסיף שעל פניו נראה , כי אין כל קשר למה שאני כותבת בנוסף והוא שהמאבק נגד התאגיד נכון וצודק , אך המאבק האמיתי של נתניהו באצטלה בגין סגירת התאגיד הוא נגד הפרובוקציות של בנט והבית היהודי .והוא החליט לעשות לזה סוף. וזה מצויין! נמאס מבנט המתחזה לאיש ימין ומחבורת הליצנים שלו שכל שבוע הם מאיימים. וכשהם מאיימים זה טוב , פתאום אין דאגה לכספי הציבור, פתאום לא מדובר במשברים מיותרים .די נמאס!!!!

  8. התאגיד הוא כשלון מהדהד של השר ארדן (הנחבא בצדק בימים סוערים אלו), וכמובן של ראש הממשלה. למה הוא חיכה שהתאגיד יקבל מימדים מפלצתיים ואח"כ הוא יהרוג אותו? תפישה מעוותת של המציאות. ואנחנו עוד נותנים לו לנהל לנו מו"מ על הקמת מדינת טרור ביו"ש

  9. ומי המציא את כל הכללים הללו וקבע שאלו יהיו הכללים לפיו יעבוד התאגיד?