השקר של “התמשכות” חקירות נתניהו

בדיקה של מעל 45 חקירות אישי ציבור מלמדת כי לביקורת על מנדלבליט אין יסוד: בין פתיחת חקירה עד להגשת כתב אישום עוברים בממוצע קרוב ל-3 שנים. חקירות נתניהו אינן חריגות

אין שום "מריחה" של החקירה. אלדד יניב, אהוד ברק, רביב דרוקר. צילומים: יונתן זינדל ונעם רבקין פנטון /פלאש90

בחודשים האחרונים השמאל מוביל קמפיין נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה והפרקליטות, בטענה שהם “גוררים רגליים” בחקירת פרשיות ראש הממשלה נתניהו. ההאשמות הללו נועדו ליצור דה-לגיטימציה להחלטות היועץ, המשמש כביכול כ”יועץ המשפחתי” של נתניהו.

אבל האם באמת היועץ המשפטי לממשלה “גורר רגליים”? האם החקירות השונות באמת נמשכות זמן רב? האם יש כלפי נתניהו “יחס מועדף”?

בדיקה של נתוני חקירות מעשרים השנים האחרונות מלמדת כי אין בטענות אלו כל שחר.

למרבה הצער, יש בישראל ניסיון היסטורי רב בחקירות אישי ציבור. שני נשיאים, ארבעה ראשי ממשלה, שני רבנים ראשיים, שרים, חברי כנסת וראשי עיריות רבים – כולם נחקרו בחשד לפלילים ונגד רובם התהליך הבשיל בסופו לכתב אישום. מיעוטם זכו לסגירת התיק על-ידי הפרקליטות או לזיכוי בבית-המשפט.

הנתונים שאספנו על 46 חקירות נגד אישי ציבור בישראל מלמדים כי זמני החקירה של פרשיות נתניהו אינם חריגים כלל. בממוצע, משך החקירה הגלויה במשטרה עומד על 16 וחצי חודשים. לאחר מכן עוברים עוד 14 חודשים עד להגשת כתב אישום או סגירת התיק. אם כוללים גם את החקירות הארוכות החריגות – של דרעי וליברמן – הנתון קופץ ל-20 חודשים. במילים אחרות, בין פתיחה בחקירה הגלויה לבין סיום התהליך בפרקליטות עוברות בממוצע כמעט שלוש שנים תמימות.

 

הסיבות בגללן נמשכות חקירות מעל לשנה הן לרוב אובייקטיביות: ריבוי נחקרים, צורך בחיקורי-דין בחו”ל, או נחקרים שבוחרים בזכות השתיקה (בתיק הפרטי של אריה דרעי, הוא שמר על זכות השתיקה במשך זמן רב). בתיקי אולמרט החליט היועמ”ש לסכם אותם ביחד ועיכב את ההחלטה הרשמית במספר תיקים שהיו קשורים האחד בשני.

אך הסיבות הללו לא תמיד עומדות גם לפרקליטות – שהרי תוצרי חיקורי הדין בידיה, ואף אם נדרשות פעולות חקירה משלימות, לא סביר שהן יימשכו שנים. במספר מקרים התיקים צברו אבק בפרקליטות ללא סיבה סבירה: תיק פרשת סיריל קרן נסגר שנים לאחר שפרשת “עמותות הקש” נסגרה. “התיק הציבורי” של אריה דרעי בפרשת בר און-חברון נסגר על ידי היועמ”ש שבע שנים תמימות אחרי שהפרקליטות סיימה את תהליך החקירה.

ישנם גם מקרים של חקירות מהירות וסגירת תיק או כתב אישום זריז. בפרשת עמדי לקח ליועץ המשפטי לממשלה שנה בלבד מפיצוץ הפרשה ועד לסגירת התיק. עזר ויצמן השתחרר מכבלי החקירות בתוך 5 חודשים בלבד, במחיר נשיאותו. אברהם הירשזון הגיע לכתב אישום בתוך 14 חודשים. סביר שייטען כי אלו היו מקרים פשוטים יחסית לחקירה. אך כך גם התיק הציבורי של דרעי – חקירת הפרקליטות ארכה כ-3 חודשים בלבד, ובכל זאת כתב האישום בושש לבוא.

התמשכות תהליכים בפרקליטות לא מבחינה בין ראש ממשלה לראש עירייה, בין חבר כנסת לרב ראשי. ברור כי חלקם נהנו מהתמשכות התהליכים, שאפשרה להם להמשיך לכהן במשרתם הרמה – אך רובם לא היו במעמד שאפשר להם להפעיל לחץ על היועץ המשפטי לממשלה.

אליקים רובינשטיין לא היה מזכיר הממשלה של אהוד ברק, ובכל זאת חקירת פרשת העמותות נמשכה שלוש שנים. אביגדור ליברמן לא היה ראש ממשלה, והחקירות נגדו נמשכו בסך הכל תריסר שנים. צבי בר היה ראש עירייה, ולקח שנתיים להגיש נגדו כתב אישום לאחר שהמשטרה הודיעה כי קיימות נגדו ראיות מספקות להעמדה לדין.

לאור הנתונים העובדתיים, ברור שחקירות נתניהו לא נמשכות משך זמן חריג. גם התבטאות המפכ”ל לפני כמה חודשים, לפיה החקירה תושלם בזמן הקרוב, אינה יוצאת דופן – ברוב החקירות שנבדקו, הדלפות על המלצת משטרה קרובה פורסמו חודשים לפני ההודעה הרשמית על סיום החקירה.

ומה לגבי “פרשת המעונות” של שרה נתניהו? זו מתארכת עקב הפער הגדול בין פרסום דו”ח מבקר המדינה לתחילת חקירת המשטרה – לא בשל גרירת רגליים חריגה בחקירה או בפרקליטות.

מבחינה עובדתית, אם כן, התמשכותן של חקירות נתניהו כלל אינן חריגות. למעשה, יש ליועץ המשפטי לממשלה עוד די זמן לחקור בטרם יגיע לזמן הממוצע לטיפול בפרשיות כאלו. לטענות המבקרים אין כל שחר.

זה לא סוד. “ההפגנות הן פוליטיות, עם ארבע סימני קריאה!” הכריז אלדד יניב בראיון לרשת ב’ לפני שבועיים. והוא אכן צודק: העובדות מראות שלא שלטון החוק ומשך החקירה מדאיגים את מפגיני השמאל, אלא מי שנמצא בשלטון.


נחמיה גרשוני איילהו עוסק באיסוף וניתוח מידע, מידענות ותחקירים. לפרטים נוספים בקרו באתר www.meyda.net

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. פשוט לא רוצים שיקרה מה שקרה עם ליברמן

    שנים של חקירות שהראו לנו עד כמה החשדות כנגדו כבדים
    עדים התאיידו להם או נהרגו
    ממש עלילה של מאפיה

    ובסוף, אחרי שאתה מבין מי הוא האיש
    סוגרים את החקירה מחוסר עניין לציבור

    ועכשיו ליברמן יושב עם היד עמוק בתקציב הבטחון של מדינת ישראל

    לתחושתי – זה מה שיקרה עם ביבי
    וכל השאר קישקושים

  2. זו לא התשובה צריכים תחקירים נגד אנשי שמאל, כל עבירה, כל פיפס, מכל הסוגים, עם עובדות. בלי תחקירים כאלה לא נגיע לשום מקום.

    ומי שדואג, אצל השמאל יש שחיתות בכל מקום. רק צריך לעבוד ולהפשיל שרוולים. אבל צריך תחקירים עם עובדות לא סתם.

    הבעיה אצל הימין הדתי במיוחד, שהוא מאמין שאסור להלשין שזה לא מוסרי. ואילו השמאל מלשין בלי חשבון.

    או שתתחילו לחקור ותחקר ולעשות תחקירים או שכל מנהיג ימין יחקר, תבינו זו שיטה, רוב תכניות התחקירים בידי השמאל, לא במקרה, הם דואגים שכל פעם תצא פרשה חדשה, גם שלטונם הרי נפל בעקבות שחיתות ע”ע רבין ידלין עופר ועוד..

    יכול להיו. שכמה חקירות מוצלחות שיפלילו אנשי שמאל מרכזיים תבאנה להפסקת השימוש בתיקים פלילים בשדה הפוליטי.

    עד אז אין מנוס מלהרים תחקירים נגד אנשים שמאל בכוונת מכוון. רק אנשי שמאל בדיוק כפי שכיום חוקרים רק אנשים מימין.

    יש המון מה לחקור, ממיקי רוזנטל וחברו רונאל פישר ועד דרוקר עצמו. המון סימני שאלה.

  3. אוף, לא כיף איתכם.
    כל פעם שיש סיפור טוב אתם חייבים לבוא עם העובדות ולקלקל?

  4. סליחה אנחנו מחכים לכתב אישום ? אולי נחכה גם למשפט ולפסק הדין ? המלצת משטרה מגובה בראיות גם חלקיות מספיק. זה חשד סופר-סביר להתנהלות לקויה וזה בלשון המעטה.

    מבחן אולמרט קולע! כשהיו חקירות מילא זה גבולי אבל התגבשות המלצות זה כבר הסוף. כי הבעיה ערכית ונורמטיבית לא דיון משפטי. אבל כשנוח לכם אתם פתאום אומרים ‘חייבים אישום פלילי מדוייק’ ? תתביישו.

    בכל מה שקשור להתנהלות של אחרים מספיק חשד האשמה או קונצנזוס ציבורי אבל כשמדובר בעמונה בית המכפלה או נתניהו לא לא.. דורשים כפפות של משי .. דוחה ביותר. מוסר כפול. נוצרה כאן מדינה מושחתת.

  5. נחמיה ערב טוב,
    תודה רבה על הכתבה המעניינת.

    אשמח לקבל את עזרתך בהשגת המידע הנ”ל ו/או הפנייתי לגורמים שיוכלו לסייע בהשלמת התמונה:
    כמה חקירות בוצעו לחברי כנסת מכהנים החל משנת 2000? בסופן של כמה חקירות הוגשו המלצות לכתבי אישום? בכמה תיקים מתוכם הוגשו כתבי אישום בפועל? ומה הוא מספר התיקים שהסתיימו בהרשעה?

    תודה רבה על העזרה,

  6. שלושת המפיונרים שיילכו כפרה על הרגל של ראש ממשלה מספר אחד מר בנימין נתניהו ואשמול לעולם לא יחזור לשלטון מסיבה פשוטה כי הילודה בלי עין הרע בתומכי הימין היא גדולה פי חמש מהשמאל הימין בכל בחירות נוספים עוד מנדת או שניים ואתם השמאל נתקעתם ברוורס