עשור להשתלטות חמאס על עזה: המלחמה בישראל בעדיפות עליונה, ולעזאזל האזרחים

אחרי שהשתלט על רצועת עזה הצליח חמאס להתבסס כמדינה דה־פקטו עם מאזן אימה מול ישראל, קשרים דיפלומטיים ותמיכה כלכלית מסיבית

פעילי חמאס בעצרת בעזה. צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

לפני עשר שנים, באמצע יוני 2007, נוסדה מדינת עזה על ידי תנועת חמאס. אינני תומך של חמאס, שכן תנועה זו שואפת לחסל אותי, את משפחתי ואת מדינתי, אבל אין מנוס מלהצדיע לתנועה זו אשר למרות כל הסיכויים הצליחה להקים מדינה, לנהל אותה, להגן עליה ולהציב אותה כעובדה קיימת על המפה הפוליטית המזרח תיכונית.

אני מתייחס למדינת עזה כאל מדינה, שכן מה שהתבסס ברצועת עזה במהלך עשר השנים האחרונות הוא מדינה לכל דבר ועניין, שיש לה מנהיג, משטרה, צבא, תעשייה צבאית, ארגוני מודיעין וביטחון פנים, מערכת משפט, אמצעי תקשורת, מערכת מס, מוסד תחיקה, משרד חינוך, בריאות, תשתיות וכל מוסד שמדינה צריכה. למדינת עזה יש גם גבולות מסומנים – מעברי גבול רשמיים עם המדינות הסובבות אותה, מצרים וישראל – ויש לה הסכמים עם מדינות אלו ואחרות המאפשרים את ניהול חיי היומיום במדינת עזה.

אין בהקמת המדינה הזו כדי לשנות את העובדה שחמאס היא תנועת טרור לכל דבר ועניין, הן בשל הטרור שהיא מפנה כלפי ישראל ואזרחיה היהודיים, והן בשל אמצעי הדיכוי הנוראים שבהם היא שולטת בתושביה. למרות זאת, בדרג הפוליטי של ישראל אין כוונה לחסל את שלטונה בעזה, ואפילו מדינות כמו מצרים המנהלות מלחמת חורמה בתנועת האם של חמאס, ‘האחים המוסלמים’, מקיימות משא ומתן מדיני עם נציגי מדינת עזה המגיעים באופן רשמי אל בירותיהן.

מדינת עזה הצליחה לכפות על מדינת ישראל, הנמצאת על הכוונת של חמאס, לספק לה מזון, דלק, תרופות וחומרי בנייה, שחלקם משמשים לחפירת מנהרות תקיפה נגד ישראל. אין עוד מדינה בעולם שהצליחה לגרום למדינה אחרת שהיא קוראת להשמידה, להאכיל את אזרחיה. האם יעלה על הדעת שבריטניה, צרפת או ארה”ב ישלחו בננה רקובה אחת למדינה שחרטה על דגלה להשמידן? אבל מדינת ישראל שולחת למדינת עזה מאות טונות של בננות מעולות בכל יום, אף שהאמנה האסלאמית של חמאס – מסמך היסוד של התנועה – קוראת במפורש להשמידה.

בכל יום עוברות מישראל למדינת עזה כאלף משאיות עמוסות כל טוב, ואנשי חמאס מחרימים מהן כל דבר שיכול לסייע לתנועה ולאנשיה, ומשאירים את השאריות לאוכלוסייה. בנוסף, ממשלת חמאס גובה מסים המשמשים למימון פעולותיה. כל עוד פעלו מנהרות הברחה בין הרצועה ומצרים, ניהלה תנועת חמאס את התעשייה הזו: אנשיה הרשו למקורביהם לחפור, אסרו זאת על מי שלא מצא חן בעיניהם, וגבו חלק מהסחורה המוברחת כמס.

התושבים מפחדים להשמיע ביקורת

מבחינה פוליטית, חמאס הצליחה לתפוס מקום מקביל לאש”ף כתנועה המייצגת את “העם הפלסטיני”. היא זכתה ברוב מושבי המועצה המחוקקת הפלסטינית בבחירות הראשונות שבהן השתתפה התנועה, הישג מרשים לכל הדעות. הישג לא פחות חשוב הוא העובדה שמנהיגי חמאס הצליחו לגייס לצידם את קטר עם כל היכולת הכלכלית האדירה של אמירות גז זו, והאמיר של קטר היה השליט הערבי הראשון, והיחיד עד כה, שביקר במדינת עזה תחת שלטון חמאס, מבלי שביקש את הסכמת הרשות הפלסטינית לבקר בעזה.

עד היום השקיעה קטר מיליארדים במדינת חמאס בעזה, וכספה מימן חלקים משמעותיים מאוד מתעשיית הנשק, הטילים והמנהרות של חמאס. הגב הכלכלי של קטר אפשר למדינת חמאס לעבור שלושה סבבי אלימות עם ישראל – ‘עופרת יצוקה’ ב־2008-9, ‘עמוד ענן’ ב־2012 ו’צוק איתן’ ב־2014. במהלך כל אחד מהמבצעים הללו התגייס הערוץ הקטרי ‘אל־ג’זירה’ לשירות חמאס, והעביר מהרצועה ללא הפסקה דיווחים חד־צדדיים אנטי־ישראליים, שעוררו את דעת הקהל הערבית והעולמית נגד ישראל.

לאחרונה נכנסה מדינת חמאס בעזה לקשיים כלכליים עקב ההסתבכות של קטר עם מדינות ערביות אחרות, בעקבות הגדרתה של תנועת חמאס כארגון טרור בנאומו של טראמפ בריאד, וסירוב הרשות הפלסטינית להמשיך ולממן את אספקת החשמל מישראל למדינת חמאס. חמאס יכלה בקלות רבה לממן את החשמל בעצמה, שכן עלותו השנתית היא כעשירית מהסכום שמשקיעה חמאס באנשיה, ברווחתם, בתעשייה הצבאית ובתשתית המנהרות. אלא שמנהיגי חמאס מתנהגים בציניות נוראה: מצדם שהאוכלוסייה העזתית תמשיך לסבול בחושך וללא מקררים בקיץ החם, והם ימשיכו לנהל חיים נוחים ולחפור מנהרות.

האוכלוסייה שותקת כי כולם יודעים מה יקרה למי שיעז למתוח ביקורת על חמאס. הוא ייעצר, יילקח למרתפי העינויים של התנועה וייעלם. מי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל מוצא להורג, כפי שקרה לפני מספר שבועות. יחיא סינוואר, המנהיג החדש של חמאס, מואשם שהרג במו ידיו אדם שחשד בו בבגידה. במקרים חמורים מגיעים אנשים רעולי פנים לבתי חשודים באישון לילה ומשפילים את משפחותיהם.

אבל ההישג הגדול ביותר של מדינת חמאס הוא האיזון הביטחוני שאליו הגיעה עם ישראל. היא מנצלת את הרגישות הישראלית לחיי אדם וממקמת את מתקני ירי הטילים בקרב האוכלוסייה האזרחית, כדי שהאזרחים יהיו מגינים אנושיים לנשק של חמאס. בעתות חירום מנהיגי חמאס מתחבאים תחת בתי חולים, מכיוון שהם יודעים שישראל לא תפגע במוסדות אלה. ממשלת חמאס חופרת מנהרות תקיפה תחת בתי ספר של אונר”א, ביודעם שהאו”ם לא יאפשר לישראל לפגוע בהם. לאחרונה גילה הארגון מנהרה כזו, ומזכ”ל האו”ם אפילו לא מצא לנכון לגנות את חמאס על כך. במצב שבו קטר מממנת ארגונים השייכים לאו”ם (לדוגמה אונסק”ו), מזכ”ל האום נזהר בדבריו על חמאס.

ישראל גם דואגת לאוכלוסייה הישראלית באזור המקיף את עזה, ולכן היא משתדלת ככל האפשר להימנע מחיכוכים יזומים עם מדינת חמאס. עם זאת, בכל פעם שנורה משהו מהרצועה לישראל התגובה הישראלית היא מידית וכואבת, ושלטונות חמאס למדו את הלקח. ישראל גם מקימה מכשול תת־קרקעי למניעת חפירת תעלות תקיפה מעזה לשטח ישראל, אך יש לשער שחמאס יחפשו – ואולי גם ימצאו – דרכים להערים על מכשול זה, לעקוף אותו או לחפור מתחתיו.

רוצים טילים, לא נמל

שר התחבורה ישראל כץ קורא להקים נמל ימי ואולי גם אווירי על אי מלאכותי שיוקם מול עזה, וכל מה שיגיע אליו יעבור בידוק ישראלי טרם הובלתו לחוף. בהצעה זו יש היגיון רב, אך ספק אם שלטון חמאס יסכים לביצועה. ממילא שלטון זה לא מתעניין במיוחד ברווחת אזרחיו, ורצונו הוא להקים נמל בעזה תחת שליטתו, לא באי בלב ים, כדי שיוכל לייבא טילים וכלי משחית אחרים מבלי שישראל תמנע זאת.

השאלה המתבקשת היא מה צריכה להיות עמדת ישראל כלפי מדינת חמאס. לדעתי על ישראל להכיר “דה פקטו” במדינת עזה ולהתייחס אליה כאל מדינה לכל דבר ועניין, תוך הטלת מגבלות ביטחוניות על התנועה הימית לרצועה. ישראל יכולה להציע לממשלת עזה להשתמש בנמל אשדוד הנמצא סמוך לעזה, באופן שכל מה שאיננו מסכן את ביטחון ישראל יוכל לעבור מאשדוד לעזה ללא עיכוב ואפילו ללא מכס.

הכרה ישראלית במדינת עזה תאפשר להמשיך את תהליך פירוק הרשות הפלסטינית שתנועת חמאס התחילה, ולהקים בערי יהודה ושומרון עוד שבע אמירויות, ערי מדינה, על בסיס המשפחות המקומיות: חברון, יריחו, רמאללה, שכם, קלקיליה, טול־כרם וג’נין. ישראל תישאר לתמיד במרחב הכפרי, תציע אזרחות ישראלית לכפריים (כ־10 אחוזים מהאוכלוסייה הערבית ביו”ש) וכל השאר יהיו אזרחי האמירויות. פתרון זה יעניק לערבים תושבי יהודה ושומרון עצמאות, יציבות ושגשוג, לישראל ביטחון, ולכולם – שלום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. לאור הניסיון, אזרחות מלאה לערבים בשטח c רק לדור הנכדים. כלומר בעוד 50 שנה וזאת בתנאי שקודמיהם הוכיחו נאמנות ורצון לחיות בשלום. רק כשהערבים יהיו כמו הדרוזים, רק אז יקבלו אזרחות. את הקריטריון הזה צריך להחיל על ערביי ישראל כיון שהם מיעוט לאומי מורד. טעינו ואת הטעות צריך לתקן.

  2. זו בהחלט אחת ההצעות ההגיוניות לפתרון הסכסוך ששמעתי, יש להתפחס לזה ברצינות (ביחד עם עוד רעיוניות קבילים שתועלנה). ניתוח מעניין…

  3. לדעתי זה בערך מה שעושה ישראל בחמש השנים האחרונות מול חמאס, והכוון שמציע דר’ קידר הוא הכוון המסתמן.

  4. שקר מעליב לאינטליגנציה של הקורא לטעון בכותרת שחמאס השתלט על עזה, הגיב:

    בשעה שנבחר בבחירות כלליות והוא ריבון על כל הבלסטינים. שקר זה וההצעות הנוספות של המומחה לעניני בלסטינים במאמר מדגישים שוב את בעייתם של ישראלים בעלי כוונות לא זדוניות לעם היהודי ולמדינתו: הם מנסים את כוחם בחשיבת “ראש גדול” לגבי מה שנראה להם כהצעות עבור הבלסטינים (הקמת אמירויות, שיתוף פעולה, ואזרחות ישראלית), זאת במקום לפנות לטקטיקה הישראלית היחודית של חשיבת “ראש קטן”: דהיינו, מרדכי קידר אל תנסה לחשוב עבור אדם/גוף אחר מה ההצעה הטובה ביותר עבורו (-לדעתך…) אלא התייחס אך ורק לטענותיו הוא: הבלסטינים טוענים שהם בלסטינים- כלומר אזרחי הממלכה האשמית של עבר הירדן שמהווה כ-80% משטחי אותה ישות שכונתה ‘פלסטין’; החמאס הנה ישות אוייב ואין זו משימתו של העם היהודי בארצו לבנות ולפעול עבור שלטון המצהיר שסיבת קיומו הנה רצח יהודים והשמדת מדינתם; והמומחה לעניני בלסטינים גם יכול לנסות מבט היסטורי גבוה יותר מהאמירויות המתוכננות בידו- באזור זה של העולם שרר מצב של סטטוס קוו (“שלום” לפי המומחה) רק בשעה שרובו היה כבוש בידי אימפריה זו אחרת.

  5. נתוח מעניין והחלק הראשון של המאמר יתכן שנכון ויתכן שלא. ברור שזאת דעתו של הכותב על סמך מה שגלוי וידיעתו של הכותב את העולם הערבי. החלק השני שמציע הכותב נכנס כבר לתחום הנבואה ולא ברור לנו מה כישוריו של הכותב בתחום הנבואה. ברור למעלה מכל ספק שהערבים לא רוצים אותנו כאן ואפילו אם הם עושים קולות של שלום מידי פעם בפעם ברור הוא שכל זה נחשב אצלם לתכנית חיסול ישראל בשלבים. על כל מה שאנחנו מוותרים אין תמורה וזה עובד נגדינו. לכן נראה שצריך להסתכל על החמאס כאל אויב וצריך להשמידו. אסור להקל וכל הסיפור על קשיי התושבים לא צריך לעניין אותנו. אם משהו מתלונן אז שישנסה להסביר לאן הלכו עשרות מליארדים של דולארים שנתנו לפליטים. העניין שלא ברור עדיין זה עמדת מדינת ישראל בכל העניין. מה התמורה שאנחנו מקבלים מכל זה? אולי שקט זמני כדי לאפשר לחמאס ללקק את פצעיו ולתחמש כדי שהמלחמה נגדו לא תהיה קלה? אל הייתי מתפלא שזה מה שקורה לאחר כל מיני בגידות מצד אנשים שלנו למשל במלחמת יום הכיפורים, הסכם אוסלו, הבריחה מלבנון רק להזכיר.

  6. צריך לפוצץ להם את הצורה כל פעם שהם מרימים את הראש המסריח האנטישמי שלהם. בלי חוכמות ובלי “פתרונות”. אחת לכמה שנים להוריד עליהם איזה מכה עוצמתית. זה הכל. ככה כל לוח השנה שלהם יהיה נכבות וימי זעם. שימשיכו לחיות בזבל. ככה ראוי לאנטישמים שמבקשים להשמיד יהודים.

    1. הבעיה של האינטלקטואלים היא שתמיד הם מחפשים פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות.

      יש לך קצת רטיבות בקיר? תעשה תיקון קטן סגור את העניין לתקופה הקרובה. אינטלקטואל מחפש להמציא את הבלוקים מחדש ומבזבז על זה את חייו. אחרי שגם בזה הוא נכשל הוא מגיע למסקנה שאין ברירה. ושהפתרון הוא לשבור את כך הקיר.

      בגלל קצת רטיבות בקיר לא עוברים דירה או הורסים את כל החדר. משפשפים קצת ומורחים קצת צבע. תחזוקה שוטפת.

      הבעיה הפלסטינית היא הפלסטינים. מדי כמה זמן צריך להזכיר להם מי כאן בעל הבית ושלום על ישראל. שהם ימשיכו לחיות במיץ זבל עוד אלף שנה מצידי. יש צדק בעולם כך ראוי להיות סופו של כל אנטישמי.

  7. אני מסכים עם הניתוח של ד”ר קידר אבל לא עם הפתרון שלו. הסיבה שהפתרון המוצע איננו ישים היא שישראל תואשם שהיא בנתה לפל-טינים בנטוסטונים, כמו מדינת לסוטו אצל דרום-אפריקה של האפרטהייד.
    אין ברירה אחרת לפתרון הסכסוך מאשר לעודד ילודה יהודית והגירה ערבית מיהודה ושומרון. כל שאר הפתרונות הם בלתי ישימים. ובינתיים לטווח הנראה לעין ישראל תאלץ למשוך זמן עד שהדמוגרפיה תגרום לכך שהבעיה תפתר מעצמה.

    1. יילודה ועלייה יהודית, והגירה וגירוש של ערבים החוצה.

  8. ישראל צריכה להודיע שתי הודעות קצרות.

    ההודעה הראשונה- עד תאריך זה וזה אנחנו מנתקים מגע כל שהוא. לא חשמל ולא אספקה. תתארגנו להסתדר לבד עם הכספים מקטר/אירן או מי שירצה לעזור לכם ותשקיעו את הכסף באוכלוסיה.

    ההודעה השנייה – אם חמאס יבחר בדרך הנוכחית וכתוצאה מהניתוק יחליט לצאת למלחמה, ישראל מתכוונת לכבוש את עזה. לא מבצע ולא בטיח. כיבוש מלא וחיסול כל ארגוני הטרור.

    מבחינת האוכלוסייה בעזה אין משהו יותר הומניטרי משתי ההודעות האלו. אם ישראל תשלוט בעזה באותו אופן שהיא שולטת ביו”ש המצב שלהם כבר ישתפר באופן מדהים.

    מה נעשה איתם? בדיוק מה שנעשה עם הפלסטינים ביו”ש, המשך המצב הקיים, אוטונומיה , אמירויות , סיפוח או כל דבר אחר, רק במקום שישלטו בהם ארגוני טרור, נקבל הנהגה מקומית כמו ביו”ש.

  9. הם לא אזרחים של אף מדינה.
    הם לא citizens וגם לא civilians.
    והם לא חוסים תחת שום הגנה של שום אמנה.
    החמאס לא הגיע אליהם מהחלל החיצון.
    החמאס הוא בשר מבשרם ונציגם האותנטי.
    העולם השקיע מיליארדים כדי למנוע מהחמאס להשתלט וכלום לא עזר –
    העזתים רוצים חמאס.
    העזתים מפרים ברגל גסה ולא מקבלים עליהם את אמנות זכויות האדם והחלטות האו”ם.
    העזתים כן מחוייבים לאמנת החמאס להשמיד את ישראל.

    העזתים הם ברברים ואינם זכאים להגנה כלשהי ומותר ומוסרי לעשות להם הכל כולל לדוגמא לקצור להם איברים בעודם בחיים כדי לממן קיטנות.

    אחרי שהפן המוסרי ברור צריך לברר מה לעשות לטובת מדינת ישראל לטווח הארוך:

    התשובה היא שצריך לרוקן את עזה מתושביה:
    תושבי עזה חיים בעוני ויאוש וישמחו להגר (בערך חצי אחוז כבר מהגרים מדי שנה).
    יש מדינות שיסכימו לקלוט צעירים עזתים תמורת כסף.

    רובם המוחלט של תושבי ארה”ב וארגנטינה וברזיל ואוסטרליה הם מהגרים.
    כמעט כל היהודים בישראל היגרו אליה.
    רק בעשורים האחרונים היגרו מיליון וחצי יהודים מחבר העמים לישראל (ולמדיננות נוספות במערב) וה”בעיה היהודית” בארצות אלו נעלמה. בנוסף 10 מיליון רוסים אתנים היגרו ממרכז אסיה המתאסלמת ופתרו את ה”בעיה הנוצרית” במרחב.
    בסין היגרו כ300 מיליון איש אלפי ק”מ בעשרים שנה ממרכז היבשת לערי החוף אלפי ק”מ בחיפוש אחר עבודה.