הפוליטיזציה הגוברת של מוסד ביקורת המדינה גורמת לפגיעה באמון הציבור, ולצניחה של 21 אחוז בהגשת תלונות למבקר. התנועה למשילות ודמוקרטיה: "הכנסת צריכה להידרש לנושא"
האם הפוליטיזציה של מוסד מבקר המדינה תחת יוסף שפירא מערערת את אמון הציבור בגוף שהוא עומד בראשו? לפי דו"ח המבקר עצמו שפורסם בימים האחרונים, נראה כי התשובה חיובית.
דו"ח המבקר לשנת 2016 סוקר את עבודת המשרד בשבתו כנציב תלונות הציבור, ומלמד כי בשנה החולפת נרשמה ירידה תלולה בפניות הציבור למבקר המדינה. בעוד שבשנת 2015 הוגשו למבקר כ-15 אלף תלונות, בשנה האחרונה הוגשו 11,827 תלונות – צניחה של 21 אחוז. מנתון זה עולה כי 2016 הייתה שנת השפל בחמש השנים האחרונות מבחינת מספר התלונות שהגיש הציבור.
המבקר שפירא ואנשי משרדו כנראה לא היו נלהבים לפרסם נתונים לא מחמיאים אלו. בעוד הדו"חות השנתיים הקודמים כללו גרף מעוצב שמראה באופן בולט את מגמת העלייה בפניות הציבור למבקר – הפעם גרף זה הושמט ובמקומו נכתב מספר התלונות לשנה זו בלבד, בלי כל השוואה לשנים הקודמות. מי שעשו בעצמם את ההשוואה לדו"חות קודמים וגילו את הירידה החדה הם חוקרי 'התנועה למשילות ודמוקרטיה'.
בדו"חות הקודמים התייחס מבקר המדינה לעלייה שנרשמה אז בכמות התלונות, וכתב כי "הדבר מעיד יותר מכול על האמון הרב של הציבור במוסד נציב תלונות הציבור, ועל ההתייעלות ההולכת וגוברת של הנציבות במתן השירות לפרט". הפעם החליט שפירא למלא פיו מים ולהימנע מהסקת מסקנות לנוכח הירידה במספר התלונות למשרד המבקר.
במשרד המבקר מכחישים כי ביקשו להצניע את הירידה בכמות התלונות, וטוענים כי מגמת הירידה "נבלמה", משום שבמחצית הראשונה של 2017 הוגשו למבקר 6,384 תלונות. מדובר על שיעור של פחות מ-13 אלף תלונות לכל השנה – נתון הנמוך גם הוא משנת 2015.
אנשי המבקר גם טוענים כי המספר שפורסם בדו"ח אינו כולל 772 תלונות שהתקבלו במשרד המבקר נגד "גופים לא נילונים" (גופים שלמבקר אין סמכות לבקרם) דוגמת בנקים וחברות סלולר. מנגד, בתנועה למשילות ודמוקרטיה מבהירים כי אין כל משמעות למידע זה, מכיוון שגם נתוני השנים הקודמות אינם כוללים תלונות אלה.
הנתונים שנאספו על ידי 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' מעלים גם חשש כי משרד המבקר מתנהל בחוסר יעילות, המתבטא בגידול במספר העובדים לצד ירידה בתפוקה של המוסד. לאורך השנים חל גידול בתקנים ובעובדים שמעסיק המבקר, זאת כאשר בשנה החולפת היקף העבודה דווקא פחת, בשל הירידה החדה בפניות הציבור.
כך למשל בשנת 2015 טיפל כל עובד בממוצע ב-91 תלונות, ואילו בשנת 2016 טיפל כל עובד ב-67 תלונות בלבד. בין השנים 2016-2010 עלה מספר תקני העובדים האמונים על טיפול בתלונות מ-99 ל-114. במשרד המבקר טוענים כי מספר העובדים המועסקים בטיפול תלונות עומד על 103, וכי קיים מחסור של 11 משרות. עם זאת, נתון זה לא מופיע בדו"ח המבקר. כמו כן, בתנועה למשילות ודמוקרטיה טוענים כי "גם כשהיו 99 תקנים לא היו בפועל 99 עובדים, כך שיש הלימה בין גידול במספר התקנים לגידול במספר העובדים בפועל".
בשנים האחרונות סיקרנו ב'מידה' בהרחבה את הפוליטיזציה של מוסד מבקר המדינה על ידי המבקר שפירא, המתבטאת בין היתר בדו"ח הפוליטי נגד ראש הממשלה נתניהו ובדו"ח על 'צוק איתן'. במקביל עולה חשש כי הדו"חות המוטים של המבקר נכתבו כתוצאה מלחץ מתמיד ואינטנסיבי מצד עיתונאים העוינים את ממשלת הימין, דוגמת רביב דרוקר וגידי וייץ.
לדברי עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', העיסוק של המבקר בנושאים פוליטיים הוא שהוביל לירידה באמון הציבור במוסד, שבאה כעת לידי ביטוי בצניחה במספר הפניות למבקר. "לאחרונה נוהג המבקר לקיים ביקורת שחורגת מהנוהג המקובל, ואינו נמנע במעורבות בהליכי קבלת החלטות בזמן אמת, באופן שחורג מתפקידו", אומר רוטמן. "ראוי שהכנסת תידרש לנתונים המדאיגים הללו. חשוב לחזק את אמון הציבור במוסד מבקר המדינה כדי שישוב וימלא את ייעודו המקורי, ככתובת לפניות ותלונות אזרחים וגורם שיודע להציף בעיות מערכתיות".
עושה רושם שלרוטמן וצוויק יש בעיות קשות בלהבין מספרים, ובלהבדיל בין עובדות לספקולציות.
קודם כל, לפי הנתונים במאמר היתה מגמת עליה בכמות התלונות עד 2015, ירידה ב-2016, ושוב עליה ב-2017. כל בר-דעת רואה שמדובר במגמת עליה עם ירידה חד-פעמית באמצע, שאחריה שוב השתנתה המגמה וחלה עלייה. רק צוויק ורוטמן רואים הכל הפוך, ומדברים על ירידה.
שנית, גם אם יש מגמת ירידה בכמות הפניות (וכאמור, ההיפך הוא הנכון), הטענה שהירידה בפניות נובעת מהדוח"ות הפוליטים כביכול של המבקר היא ספקולציה פרועה וחסרת כל בסיס עובדתי, שהם משום מה מציגים כעובדה בדוקה, גם בכותרת, וגם בגוף המאמר. באמת נראה למישהו שאזרח כלשהו אומר לעצמו: "אם המבקר הוציא דו"ח שלא מצא חן בעיני בקשר לצוק איתן, אז אין אעם להתלונן בפניו על משרד זה או אחר"? הם הביאו דוגמא לאזרח אחד כזה?
"במשרד המבקר מכחישים כי ביקשו להצניע את הירידה בכמות התלונות, וטוענים כי מגמת הירידה "נבלמה", משום שבמחצית הראשונה של 2017 הוגשו למבקר 6,384 תלונות. מדובר על שיעור של פחות מ-13 אלף תלונות לכל השנה "
מה זאת אומרת "טוענים"? ולמה מרכאות מסביב למלה "נבלמה"? האם לדעתו של צוויק מעל 6,000 בחצי שנה זאת לא עלייה לעומת פחות מ-12000 לשנה? הוא צריך מחשבון?
אגב, כיצד זה שדו"ח צוק איתן, שיצא בשנת 2017 הביא לירידה בכמות הפניות בשנת 2016? האם אזרחי ישראל מסוגלים לחזות את העתיד? מצוידים במכונת זמן?
התגובה הזו טובה יותר מהכתבה.
כשהייתה מגמת עליה בשנים קודמות, אז המבקר התפאר בכך והציג גרפים לראווה
ואילו כשהייתה ירידה דרסטית ב 2016, הוא משום מה ניסה להסתיר זאת והשמיט את הגרפים
כשהייתה מגמת עליה, אז המבקר הסיק מכך על עלייה ברמת האמון שהציבור רוחש למוסד המבקר
וכשיש ירידה דרסטית אז מה המסקנה לפי אותו הגיון? ירידה באמון לא? לוגיקה פשוטה
אין גם להסיק מסקנות על סמך נתונים של חצי שני ב 2017, חכה לנתונים הסופיים, וגם אם היה ניתן להסיק מכך משהו, עדיין מדובר על עליה מינורית של אחוזים בודדים לאחר ירידה דרסטית של למעלה מ 20 אחוז
הפוליטיזציה של המבקר נסקרת באתר הזה כבר כמה שנים בסדרת כתבות שמוזכרות גם במאמר, לא צריך את הדוגמא של צוק איתן כדי לראות את המגמה הנ"ל, אם כי מדובר בדוגמא מובהקת נוספת
ואולי, רק אולי, המצב במוסדות הציבור והשילטון השתפר כך שיש פחות צורך להתלונן.
מה הגאווה הגדולה בעליה בכמות התלונות?
גאווה היא כשהמצב כל כך טוב, שאין צורך להתלונן.