בג”ץ בשירות הקרן החדשה: כשארגוני שוליים תוקעים רפורמה חיונית

השרים יזמו רפורמה לחיזוק המשילות במשרדי הממשלה, עמותות השמאל עתרו ובג”ץ הקפיא את החוק. הפתרון: ביטול זכות העמידה. הבעיה: כחלון מסרב

"חוסר מודעות קיצוני לתפקידו של בית המשפט". בג"ץ. מימין: השופט הנדל | יונתן זינדל, פלאש 90

שלטון המשפטנים ממשיך לשבור שיאים נוספים של אבסורד: שופט בית המשפט העליון ניל הנדל הקפיא יישום החלטת ממשלה שנועדה לחזק את המשילות במשרדי הממשלה. “ניתן בזאת צו ביניים האוסר על המשיבים (הממשלה) לפעול על פי החלטת ממשלת ישראל”, כתב הנדל, וקבע כי הקפאת החוק תקפה “עד להכרעה בעתירות”. נכון לכתיבת שורות אלו אין תאריך לדיון בעתירות, וככל שהמועד יתארך יצליחו העותרים במשימתם למנוע את יישום החוק.

על פי לשון ההחלטה, המכונה על ידי ארגוני השמאל ומרבית כלי התקשורת המרכזיים “חוק הג’ובים”, שרי ממשלה יוכלו למנות משנה למנכ”ל משרדם כמשרת אמון, ולא בהליך של מכרז כפי שמתרחש כעת. בנוסף, הרכב ועדות האיתור לתפקידים בכירים בשירות המדינה ישונה כך שתגדל השפעתו של המנכ”ל על הבחירה, וממילא גם של השר הממונה.

שתי עמותות שמאל, שלפחות אחת מהן נתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל, הגישו עתירות לבג”ץ נגד החוק בטענה כי הוא ירחיב את “הפוליטיזציה ואת תופעת המינויים הפוליטיים“. באורח מקומם התייצב השופט הנדל לצד העותרים והורה לעצור את יישום הרפורמה, תוך שהוא מתערב בסוגיה הנתונה באופן מובהק בסמכות הרשות המבצעת.

“בית המשפט ממשיך לרמוס את עקרון הפרדת הרשויות”, אומר ל’מידה’ עו”ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של ‘התנועה למשילות ודמוקרטיה’. “העובדה שבג”ץ מתיר לעצמו להוציא החלטה שכזו על ידי שופט יחיד, ללא הנמקה וללא דיון, מעידה על חוסר מודעות קיצוני לתפקידו של בית המשפט. השרים הם האחראים הבלעדיים על אופן מינוי הבכירים במשרדי הממשלה. נושא זה אינו מעניינם של השופטים”.

“אוסר לפעול על פי החלטת ממשלת ישראל”. הפסיקה של הנדל

“לשים סוף למצב אבסורדי”

החוק לחיזוק המשילות, שנוסח על ידי השרים איילת שקד ויריב לוין, אושר בממשלה באוקטובר האחרון. לדברי שקד ולוין, ההחלטה נועדה להגביר את יכולתם של השרים לבצע את המדיניות שבעבורה נבחרו, ולחזק את כושר הביצוע של מנכ”לי המשרדים. החוק גם מבקש לשנות את הרכב ועדת האיתור למינוי בכירים במשרד ממשלתי, כך שלמנכ”ל ולנציגיו יהיה רוב בוועדה. “החוק נועד לשים סוף למצב אבסורדי שבו המדיניות שנקבעת על ידי השרים אינה מתבצעת במלואה”, אומר השר לוין. שקד מוסיפה כי ההצעה “מוכיחה שמשילות ומקצועיות לא סותרות. נסיר חסמים במינוי גורמי מקצוע שהיו תקועים עד כה”.

העותרים נגד החוק מדקלמים את הקלישאות השחוקות של השמאל בדבר הצורך להגן על הפקידות ה”מקצועית” וה”א-פוליטית” מפני רצונם הדמוקרטי של שרי הימין ליישם את המדיניות בשמה נבחרו. “(הממשלה) רומסת את עקרונות היסוד של השירות הציבורי בישראל, שחרט על דגלו מקצועיות וא-פוליטיות כיאה למשרתי ציבור”, נכתב בעתירה.

העותרים טוענים כי החוק החדש ייצור “פוליטיזציה” של המערכת ויהווה כר פורה ל”חלוקת ג’ובים”, אך כאשר בוחנים את תנאי הסף הנוקשים עבור הגשת מועמדות למשרות משנה למנכ”ל – מבינים כמה הטענות הללו מופרכות ופוליטיות בעצמן. כך למשל, מועמדים בעלי תואר ראשון יידרשו להציג שבע שנות ניסיון בתחום המשרה או בתחום הפעילות העיקרי של המשרד, ובעלי תואר שני  – שש שנות ניסיון. מועמדים בעלי תואר ראשון בתחומים המקצועיים של המשרד יידרשו להציג חמש שנות ניסיון בניהול בכיר, ובעלי תואר שני – ארבע שנות ניסיון. דרישות נוספות מהמועמדים הן היכרות טובה עם המגזר הפרטי, המגזר השלישי וכלל הגופים העובדים עם המשרד.

במקביל לעמידה בתנאי הסף הללו, אכן ראוי ואף רצוי כי המשנה למנכ”ל שייבחר יהיה לא רק ברוך כישורים אלא גם בעל פוטנציאל גבוה לעבוד בהרמוניה ובשיתוף פעולה עם מקבלי ההחלטות המרכזיים במשרד הממשלתי. לגיטימי לחלוטין ואף יותר מכך שהיכרות חיובית מוקדמת עם השר הממונה או עם המנכ”ל תהווה יתרון, וכך גם השקפת עולם דומה. העתירות נגד החוק אינן נובעות מחשש אמיתי לשחיתות או לפגיעה במנהל התקין אלא ממניעים פוליטיים טהורים, ומטרתן היא הנצחת יכולתם של הפקידים והיועצים המשפטיים להכשיל את שרי הימין בבואם ליישם את מדיניותם.

פקידות שמאלנית במסווה של “שיקום השירות הציבורי”

הניסיון להחליש את ממשלת הימין תואם את השיוך הפוליטי המובהק של צמד גופי השמאל שעתרו נגד החוק: עמותת ‘מעש – לחיזוק ולהתחדשות השירות הציבורי’, ו’התנועה לטוהר המידות’.

‘מעש’, שהוקמה זמן קצר לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011, מציגה עצמה כעמותה הפועלת ל”שיקומו והבראתו” של השירות הציבורי בישראל, “באמצעות השתלבות דור משרתי ציבור צעיר, איכותי ומקצועי”. בפועל מדובר בגוף המבקש להתאים את הפקידות במשרדי הממשלה לתפיסות העולם של השמאל. ב’מעש’ מקיימים למשל קשרים ענפים עם הקרן החדשה לישראל, שהעבירה לעמותה יותר מ-140 אלף שקלים בשנתיים האחרונות. מנכ”ל הקרן, מיקי גיצין, אף מכהן כחבר בוועד המנהל של העמותה. המנכ”לית של ‘מעש’, רחלי אדרי-חולתא, שימשה בעבר כיועצת משפטית לעמותת שמאל נוספת הנתמכת על ידי הקרן – ‘התנועה לחופש המידע’, שהוקמה על ידי רביב דרוקר.

עורכת הדין שמייצגת את ‘מעש’ בעתירה הנוכחית נגד חוק המשילות, דפנה הולץ-לכנר, שימשה בעברה היועצת המשפטית של מרצ. במהלך כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה ייצגה הולץ-לכנר בבג”ץ עותרים שדרשו להעמיד לדין את נתניהו לדין על חלקו לכאורה בפרשת בר-און-חברון. כזכור, נתניהו אמנם נחקר באזהרה בפרשה, אך הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום נגדו.

“טוהר המידות” בשירות המאבק בימין

בעמותת השמאל הנוספת שעתרה נגד החוק, ‘התנועה לטוהר המידות’, טוענים כי “המאבק בשחיתות הוא א-פוליטי”, אך הפעילות הציבורית של התנועה והעומד בראשה, יובל יועז, מלמדים כי מדובר בגוף שמאל מובהק המגויס כולו לניסיון המתמשך להפלת שלטון הימין.

לאחרונה דרשו למשל בתנועה כי ראש אגף חקירות במשטרה ימנע מיו”ר הקואליציה דוד ביטן להצביע על חוק ההמלצות בעקבות החקירה שבה הוא נתון. בתנועה לטוהר המידות לא מוצאים כנראה פגם מוסרי בעצם חקירתו של יו”ר הקואליציה יממה בלבד לפני ההצבעה על חוק ההמלצות, שאינו חביב במיוחד על כחולי המדים. התנועה ביקשה להשתמש במשטרה לצרכים פוליטיים גם כלפי ראש הממשלה, אותו דרשו לחקור בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק, לא פחות. הרדיפה נגד ראש ממשלה וסביבתו באה לידי ביטוי גם בעתירה שהגישו בתנועה נגד היועמ”ש על כך שהעז לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שרה נתניהו. בתנועה גם מייחלים לכך שמנדלבליט ימרה את פי הממשלה ויתנגד בבג”ץ לחוק ההמלצות, שנועד “למלט את המנהיג מהעמדה לדין”.

כחלק מפעילותו הא-פוליטית מפרסם יועז דרך קבע מאמרים ב’הארץ’, בהם הוא מהלל את דיקטטורת בג”ץ כאמצעי להילחם בשלטון הימין, מזדעק על כך שמנדלבליט איננו מורה לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות, וזועם על “שפלות הרוח” של חוקרי המשטרה שאינם דורשים מראש הממשלה לכתת את רגליו לחדרי החקירות. יועז אף ייצג את פעיל השמאל אייבי בנימין בעתירה לבג”ץ בדרישה לחקור את ראש הממשלה בפרשת הצוללות. העתירה נדחתה על הסף. יועז גם מייצג יחד עם עורך דין נוסף את ארגון השמאל ‘מולד’ בתביעה שהגיש נגד בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו.

מילים גבוהות ללא כיסוי

בתנועה לטוהר המידות מתיימרים ליטול על עצמם משימה מאתגרת במיוחד: “להחזיר” את החברה הישראלית “להיות ‘חברת המופת’ האוטופית שעליה חלמו מנהיגי התנועה הציונית… הפועלת בהרמוניה כדי להיטיב את חייהם של אזרחי המדינה”. למרות הפתוס היומרני, מייסד התנועה יועז סירב להשיב לשאלות ‘מידה’ בנוגע למקורות המימון של העמותה: “אני דוגל בזכותך לשאול שאלות, ודוגל בזכותי לא להשיב על כל שאלה שאתה שואל אותי”, אמר יועז בתגובה לשאלה האם תנועתו זוכה למימון מהקרן החדשה או ממדינות זרות. יועז הפנה אותנו למסמכי העמותה ברשם העמותות, אך גם בדיקה זו לא העלתה ממצאים בנושא.

לא נשמע לך מוזר שעמותה הדוגלת בשקיפות לא מסוגלת לספק מידע בסיסי כמו זהות התורמים שלה?

“השאלה מה מוזר ומה לא מאוד סובייקטיבית. אתה רשאי להחזיק בדעתך”.

ההסתרה הזו נראית תמוהה במיוחד כאשר בוחנים את ה’אני מאמין’ של יועז והעמותה שהקים: “אנו מאמינים בכוחה של שקיפות למנוע תופעות של שחיתות”, נכתב במסמך החזון של התנועה. למרות הקו הישר שהם מותחים בין היעדר שקיפות לשחיתות, ב’תנועה לטוהר המידות’ נמנעים מלהחיל על עצמם את הערכים והעקרונות הנעלים שהם מטיפים לגופים אחרים לפעול על פיהם. יצוין כי העמותה אינה פועלת בניגוד לחוק, אך חוסר השקיפות שבו היא מתנהלת מציב את הדיבורים על “חברת מופת אוטופית” באור מגוחך.

הפליק פלאק של כחלון

החלטתו המקוממת של השופט הנדל לקבל את טענות עמותות השמאל ולהקפיא את רפורמת המשילות במשרדי הממשלה, מהווה סימפטום לבעיית יסוד: השימוש החריג של ארגוני השמאל ב’זכות העמידה’. הפתרון הרצוי טמון בהצעת חוק שניסחה התנועה למשילות ודמוקרטיה, ולפיה לא תינתן זכות עמידה בבית המשפט לגורם שאינו נפגע ישיר מפעולה שלטונית. אם החוק המדובר היה תקף כבר עתה – ‘מעש’ ו’התנועה לטוהר המידות’ כלל לא היו יכולות לעתור לבג”ץ נגד רפורמת המשילות.

הצעת החוק הוגשה במרס האחרון והובאה לדיון מקדים במליאת הכנסת. החוק זכה כמעט לקונצנזוס בקרב חברי הקואליציה, אך ביוני האחרון ביצעו במפלגת כולנו פניית פרסה ושמו של ח”כ אכרם חסון הוסר מהצעת החוק. בתנועה למשילות ודמוקרטיה מקווים כי הפסיקה האחרונה של הנדל תשיב את הצעת החוק שלהם לסדר היום של הממשלה: “אם בג”ץ לא מבין את מושכלות היסוד הללו לבד, הממשלה צריכה לפעול בעצמה כפי שמסמיך אותה החוק”, אומר רוטמן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

25 תגובות למאמר

  1. בג”צ זה חונטה צבאית בגלימות. בלתי חדירה, ממודרת, מורמת מעם . כאשר זרועות התמנון שלה הם תקשורת ופוליטיקאים מהשמאל. התנהגותם גובלת בפשיזם, כי הם לא רואים אף אחד ממטר. יש אג’נדה לקדם והם אטומים לגמרי לבקשת הסברים וטענות , במיוחד כשהמלחמה העיקרית שהם מנהלים היום, היא הפלת שלטון הימין, ואת העומד בראשה. מבחינתם כל עוד נתניהו בשלטון , הוא אבן נגף בדרכם ליעד הנכסף, השלטון. הם נלחמים כרגע את מלחמת החורמה האחרונה שלהם מבחינתם, כי הפעם הם חושבים שהניצחון מונח בכיסם. לכן הם שוברים את כל הכלים והכללים.

  2. בג”ץ הוא דיקטטורה שעוברת על החוק יום יום שעה שעה. היכן ניתנה להם הסמכות לבטל חוקים בכלל? שופטים מושחתים שהפכו עצמם למחוקקים!

  3. לא יודע מה אתכם, אבל אני פשוט מיואש.
    בג”צ והכנופיה שסביבו מרחיבים כל הזמן את מוטת השליטה שלהם, ואנחנו עומדים מהצד ושום דבר לא משתנה.
    תמיד יימצא האדיוט הימני התורן שיפעל בשרת החונטה הבג”צית. אם מתוך סתם טפשות וטהרנות(בני בגין, דן מרידור), ואם מתוך רצון להרויח קצת עתונות טובה ומראית עין של מי שמתבדל מהימין האמיתי (כחלון).
    מייאש.

    1. כדאי שתשתה כוס מים ותרגע. למזלנו הרב שופטי בג”צ אינם כל כך חכמים. עזות המצח שלהם הולכת וגוברת וההיבריס הוא שיביא לסיום שלטון עורכי הדין.
      לפני 20 שנה הפופולריות של בג”צ הייתה בסביבות 90%. לפני 10 שנים לא ניתן היה לומר אף מילה כנגד בג”צ.
      היום הפופולריות של בג”צ היא באזור 40% ואפילו בתקשורת יש לא מעט ביקורת על המוסד הזה.
      לנין היה זה שאמר “ככל שיותר רע , כך יותר טוב”. לפני שנים ספורות היו אלו מרידור, בין ודומיהם שהצילו את בג”צ. היום יש להם רק את כחלון (שעושה זאת רק משום שהוא פוחד מהם).
      פסקי הדין שלהם כל כך הזויים שזה רק עניין של זמן שפוליטיקאי שיתמוך בהם יחרוץ את דינו הפוליטי.
      לפני עשור הממסד הפוליטי היה מוכן להגיע לפשרה מרחיקת לכת עם שופטי בג”צ. ככל שהזמן עובר העיסקה שהם יכולים לקבל , גרועה יותר מבחינתם. מה שיקרה בסוף הוא שיחזירו אותם לגודל שהוא הרבה יותר קטן מזה שהיה להם מלכתחילה.

  4. לעניות דעתי, אין שום סיכוי לשינוי בעמדותיו של כחלון כל עוד התיק נגד אחיו לא נסגר. ולאוכרה גם להפך: התיק נגד אחיו לא יסגר כל עוד כחלון ממשיך להיות לשון המאזניים של הממשלה הנוכחית. מערכת “עשיית הצדק” שבה כולם כידוע, צדיקים גדולים (ע”ע רות דוד), לא תאפשר את סגירתו…

  5. מה אתם רוצים מכחלון? הוא לא יכול. תבינו אותו. באמת חסר לו שפתאום יצוצו כל מיני עניינים פליליים, אמיתיים או תפורים, שקשורים בו?
    אנשי עמותות למיניהן, אנשי תקשורת שונים ומשונים, “מיטב” החוקרים במשטרה, כל אלה ממתינים לרגע בו כחלון יסטה ולו כמלוא הנימה מן הקו המוכתב לו, כדי להתנפל עליו ולקרוע אותו לגזרים.

  6. אנחנו מדברים כאן על ממשלה שבה ראש הממשלה מינה אסיר משוחרר לשר הפנים. אותו ראש ממשלה גם ניסה בעבר למנות יועמ”ש כלבבו כדי לשחד לכאורה את כבוד שר הפנים הנוכחי כדי שהאחרון יצביע בעד מסירת חברון לפלסטינים. אז נראה שרוצים להסיר את המכשולים שהפריעו בזמנו לעסקת בראון חברון. הממשלה היא אוסף של עבריינים לכאורה (למעט שר הפנים שהוא לא לכאורה) או משתפי פעולה עם עבריינים לכאורה ובמדינה מתוקנת כולם היו צריכים ללכת הביתה. על הממשלה הזאת צריך מקסימום פיקוח משפטי, מעולם לא הייתה כאן ממשלה שכללה אסיר משוחרר כשר וזה אומר הרבה גם על ראש הממשלה שמינה אותו וגם על השרים שמסכימים לשבת איתו בממשלה כאילו זה דבר לגיטימי.

  7. כך הפך כחלון לשכפ''ץ של העריצים בבג''צ שמחריבים את הדמוקרטיה הישראלית / ארז תדמור הגיב:

    הדבר היחיד שמונע את הצלתה של הדמוקרטיה הישראלית מחרב שופטי העליון הוא משה כחלון / מידה

    כך הפך כחלון לשכפ”ץ של העריצים בבג”צ שמחריבים את הדמוקרטיה הישראלית / ארז תדמור
    הדבר היחידי שמונע את הצלתה של הדמוקרטיה הישראלית מחרב שופטי העליון הוא משה כחלון

    אחרי התאדות נסיכי הליכוד, ועמם ואחרוני המתחסדים הנאיביים והעבדים הנרצעים משורות הליכוד והימין, נותר מחסום פוליטי אחד להצלת הדמוקרטיה הישראלית: משה כחלון ומפלגתו ‘כולנו’.

    המתמטיקה פשוטה.

    אם לפני 25 שנים תמכו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו 10 ח”כים מהליכוד ויצחק לוי מהמפד”ל, הרי שהיום נותר בימין בני בגין כשריד אחרון לדור העבדים שמעולם לא ייצגו את בוחריהם והקדישו עשרות שנים בפוליטיקה על מנת לזכות בהכרה מאליטות השמאל. עבור בגין, זו הקדנציה האחרונה. הוא שנוא בקרב המתפקדים ונתניהו לא ישריין אותו שוב מכיוון שאינו מביא שום תועלת אלקטורלית.

    ישנם גם צחי הנגבי וגילה גמליאל שמשחררים מדי פעם אמירות חלולות בזכות ביהמ”ש העליון, אך אלו אינם האנשים שיחסלו את עצמם פוליטית כדי להגן על עוצמת היתר של החונטה השיפוטית.

    בעשור האחרון נעשה בימין חריש עמוק שחשף את המאפיינים האנטי-דמוקרטיים של המהפכה השיפוטית. שורת ספרים, מאות מאמרים, אינספור פגישות ומערכה ציבורית מתמשכת של ארגונים, פובליציסטיים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת, לצד ההשתוללות שלוחת הרסן של השופטים והיועצים המשפטיים, שינו מהיסוד את עמדות נבחרי הציבור, המתפקדים והציבור הימני בכללותו ביחס למהפכה השיפוטית.

    אבירי מסדר האקטיביזם ממשיכים להשליך לכל עבר קלישאות על כך שתפקיד בית המשפט להבטיח את זכויות הפרט והמיעוט ולהגן על הדמוקרטיה המהותית מפני עריצות הרוב, אולם הם מעולם לא התייצבו לדיון ענייני ולא סיפקו תשובה משכנעת מהו המנגנון הדמוקרטי שאמור לשיטתם למנוע את עריצות המיעוט.

    הימין, ומצדדי הליברליזם הקלאסי מעולם לא הכחישו שבדמוקרטיה ישנה סכנה לניצול כוח השלטון על ידי הרוב, אלא שהפתרון של אהרון ברק – כוח בלתי מוגבל לקבוצת מיעוט המחזיקה ביכולת למנות את חבריה ויורשיה – הוא החלפת הסיכון התאורטי בהרס מעשי ודאי ומיידי. הפתרון הליברלי למתחים הקיימים במשטר הדמוקרטי הוא שונה: הגבלת כוח השלטון מלכתחילה באמצעות צמצום מעורבות הממשלה בחיי האזרחים, וחלוקת אותו כוח מוגבל לשלוש רשויות מופרדות המאזנות ובולמות

    להמשך:

    http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#148

    1. שכחת את ליברמן ש”זוכה” לאחר עשרות
      שנים של חקירות בתמורה להפיכה של ליברמן
      למשתפ של החונטה.
      גם הנגבי הוא משתפ שלה.
      ארדן וסער לדעתי סמולנים עד העצם.
      ביבי יעדיף להפוך למשתפ של החונטה מאשר
      לשבת בכלא.כמו שרון ובניו ממשפחת הפשע
      שיינרמן.
      צריך אנשים כמו היטלר וסטאלין כדי לשים
      לזה סוף.אין דרך לא אלימה לחסל אצולה
      פיאודלית ולקחת ממנה את כל זכויות היתר
      ויכולת השעבוד וההתעמרות בכולם.

      בארהב ואירופה המצב אפילו יותר גרוע.

  8. פרופ' דיסקין: החוק לא משחק במדינת ישראל. מה שמשחק זה מה שבא לבית המשפט העליון הגיב:

    פרופ’ דיסקין:

    “חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.

    במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.

    אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.

    המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.

    לדעת אחדים נתניהו תחת רדיפה מאז שהוא נבחר על לא עוול בכפו. יכול להיות שהוא אדם שחטא, אינני יודע. אני לא רוצה לחרוץ דין בעניין הזה. אבל חוק אמסלם שעולה עכשיו גם אם הוא יתקבל אז בית המשפט יגיד שזה נוגד איזשהו עקרון-על, איזשהו חוק יסוד שלא כתוב בו דבר כזה, ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו”.

    אראל סג”ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?

    פרופ’ דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני”.

    https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101

  9. כחלון אדם צבוע דו פרצופי המאתרג עצמו באמצעות ליקוק לשמאל, לבג”צ ולעיתונות.

  10. לחוקק חוק פשוט. כל החלטה לביטול חוק הקפאת חוק מסיבות מהותיות (ולא פרוצדורליות) צריכה להתקבל בהרכב מורחב ופה אחד. ושלום על ישראל

  11. למה להאשים את כחלון כשהאמת היא שמי שמסרב בתוקף להביע תמיכה בהצעת החוק הוא דווקא ביבי? לפני חצי שנה נתניהו אמר שהוא “מתכוון לבחון את ההצעה” ומאז לא שמענו ממנו כלום בנושא, אף מילת תמיכה. יתרה מזאת, הצעה זהה עלתה כבר ב-2011 בממשלת נתניהו, ואז כחלון לא עסק בכלל בעניינים כאלה, ומי חסם אותם? ניחשתם נכון, נתניהו.

    1. אכן כחלון הוא רק השכפץ של נתניהו. נתניהו כבר שנים מונע רפורמה בבגצ וגם לא מסתיר זאת, שהרי הצהיר לא פעם כי לא ייתן לאיש להחליש אותו . (את בגצ).

    2. שימו לב לשיטות שלהם: לא משנה מהו נושא המאמר, הם תמיד מאשימים את נתניהו במשהו וקוראים לו לפרוש מראשות הממשלה. ביבי, אם אויבי מדינת ישראל דואגים להעסיק טוקבקיסט אנטי-ביבי בכל מאמר, סימן שאתה באמת אוצר גדול לאוהבי מדינת ישראל.

  12. האחים כחלון. הנה ההסבר מדוע תוקע כחלון מקלות בגלגלי הקואליציה, במיוחד כאשר הדבר נוגע לביהמ”ש העליון.

    לעניות דעתי, אין שום סיכוי לשינוי בעמדותיו של כחלון כל עוד התיק נגד אחיו לא נסגר. ולכאורה גם להפך: התיק נגד אחיו לא ייסגר כל עוד כחלון ממשיך להיות לשון המאזניים של הממשלה הנוכחית. מערכת “עשיית הצדק”, שבה כולם כידוע, צדיקים גדולים (ע”ע רות דוד), לא תאשר את סגירתו… בכך שהיא תתמיד להחזיק את כחלון השר באותו מקום רגיש – אחיו…

    1. מה יש במים של גבעת רם ובית המשפט העליון שהופך מתנחלים לשמאלנים?
      השופט הנדל נבחר ב 2009 על התווית של המתנחל וזכה לתשבחות רבות מאורי אריאל, עכשיו הפכתם אותו לעוכר ישראל…
      גם שרון הגיע לראשות הממשלה מעמדה של נץ והפך לצוצלת…
      כנראה שזה משהו במים או פשוט פיכחון מהחלומות ההזויים של הימין הקצוני

  13. …הפתרון? להעיף את כחלון. איך? אין לי תשובה, אלא לפנות לבוחרים השפויים שעדיין נמצאים אצלו לנהוג באחריות לאומית ולנטוש את “נטו תאב שלטון” הלז. (בכפוף גם להתנהגות הכלכלית המופקרת והפופוליסטית שלו)

  14. הבג”ץ עושה לנתניהו את העבודה המלוכלכת וסולל לו את דרכו השמאלנית.
    כך יכול נתניהו לעשות שמאל מאחורי גבו של הבג”ץ, ולדבר ימין בשביל חלק נכבד ממצביעיו הימניים והתמימים.

    1. איזה שטויות.

  15. שהשמאל השתלט על צמתי שלטון ועושה בהם שימוש לצרכיו, והם משרתים אותו, אנחנו יודעים, הבנו.
    השאלה: האם נשאר לנו רק לילל, או עלינו גם לעשות צעדים אפקטיביים?
    השמאל לא היה נח לרגע, הוא נמצא אלף צעדים לפנינו.
    הוא לא מנצח בבחירות? אז מה, הוא מנצח בפועל בניהול המדינה. (אז למה הוא מפגין היום להפיל את השלטון ולנצח בבחירות? כנראה בשביל הג’ובים).
    ולימין אין תשובות מעשיות, טראגי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  16. נאיביות מכמירה. חשבתם למה “מייצרים” פה כל כך הרבה עורכי דין? השאיפה של הגילדה היא שכל קצין בצהל יצטרף משפטן צמוד, כל פקוד בכיר, כל המדינה תהיה קשורה למשפטנות מסנדלת. זה גם עניין של שמאל, אבל בעיקר עניין של גלידה שחטפה שיכרון כח והחליטה שהם רוצים למשול פה כדיקטטורה מעל תוצאות הבחירות שייהפכו להצגה לעם.
    לכן שקד רוצה לעצור את מפעל עורכי הדין האינסופי הזה. דברו עם עורכי דין חדשים, להם זה ברור שכל דבר, אבל כל-דבר, במדינה הזו, חייב להיות צמוד לעורך דין, ומעכשיו לפני הביצוע, לא רק כשיש בעיה.

  17. אניש התנועה לטוהר המידות נסו בעבר להשתלט על תנועת אומ״ץ ולהפוך אותה לסניף פוליטי שמאלני עד שהועד המנהל של אומ״ץ הקיא אותם אז הלכה הקבוצה הזאת והקימה את טוהר המידות.