משרד החינוך ניסה במשך שנים לחסוך מימי המחלה המופלגים של המורים, שבתגובה שוב איימו בשביתה. את החשבון, כרגיל, ישלם הציבור
סכסוך העבודה הנוכחי בין הסתדרות המורים למשרד החינוך בנוגע לימי המחלה של המורים כמעט הביא בשבוע שעבר לשביתה שנמנעה ברגע האחרון, אך המשא ומתן לגביו רק מתחיל כעת. הסכסוך הנוכחי אינו שונה מקודמיו אלא בהיבט אחד: כמעט אף אחד לא מבין מה גרם לו, כולל המורים עצמם.
אז נתחיל עם השורה התחתונה: משרד החינוך ניסה לטאטא כסף שהגיע למורים אל מתחת לשטיח, ובשבועות הקרובים יאלץ להתקפל ולהחזיר להם אותו. מדובר בהרבה כסף, אבל זו לא השערורייה העיקרית.
כידוע ישנם הבדלים גדולים בין תנאי העבודה של שכירים במגזר הפרטי ובין התנאים של עובדי המגזר הציבורי. אחד התחומים בהם הפער גדול במיוחד הוא סוגיית ימי המחלה. עובד במגזר הפרטי זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה, או ל-1.5 ימים בחודש. במידה והוא מנצל יום מחלה אחד, שכר אותו יום מנוכה ממשכורתו.
במידה ומחלתו מתארכת, רק מהיום המחלה הרביעי והלאה יקבל שכר מלא. הרציונל ברור: למנוע תמריץ לעובדים להפוך את ימי המחלה לתוספת ימי חופשה. בניגוד לימי חופשה אותם רוב העובדים במשק יכולים לצבור ולקבל שכר בעבור אי-ניצולם, את ימי המחלה לא ניתן להעביר משנה לשנה ולא ניתן לקבל עליהם פיצוי.
לכל זה אין זכר במגזר הציבורי בכלל ובסקטור ההוראה בפרט. עובדי מדינה זכאים ל-30 ימי מחלה בשנה, או 2.5 ימים בחודש. במידה וינצלו אותם יקבלו שכר מלא החל מיום המחלה הראשון. לא מפתיע, אם כן, שעובדי המגזר הציבורי מנצלים פי 4 ימי מחלה ביחס למגזר הפרטי, ועדיין נשארים להם הרבה ימים לא מנוצלים.
זה נתון חשוב, כי עובדי המדינה יכולים להעביר את ימי המחלה הלא מנוצלים משנה לשנה, לצבור אותם ולפדותם בכסף ביציאה לפנסיה. כמה כסף? כך למשל מורה שניצל לאורך הקריירה, נניח, 200 ימי מחלה מתוך 900 ימים להם היה זכאי, עשוי לקבל סכום של כמאה אלף שקל רק על פדיון ימי המחלה.
כמה מגוחכת אם כן הייתה תגובה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, באומרה כי "לא יתכן מצב שבו מורה או גננת נעדרים עקב מחלה ומחויבים כמעט בחצי יום נוסף. אף עובד במדינת ישראל לא היה מוכן לקבל זאת – וגם לא אנחנו".
כאמור, אף עובד במדינת ישראל שאיננו עובד מדינה לא מתעסק בכלל בצבירת ימי מחלה לאורך הקריירה ולכן אין בכלל על מה "לחייב" אותו. על אותו משקל יכלה בן דוד לזעוק כי אף עובד במדינת ישראל לא היה מסכים שיפטרו אותו לאחר שקיבל קביעות. אז על מה כועסים בהסתדרות המורים? רק בשנתיים האחרונות חויב משרד החינוך לציין בתלושי המשכורת כמה ימי מחלה נוצלו וכמה נצברו, וכך התברר שלא סתם המשרד ניסה לטייח את הנתונים.
מבלי שהמורים ידעו, לאורך השנים כל יום מחלה שנוצל נספר כ-1.4 ימים, כך שנצברו פחות ימים לחגיגת הפדיון ביציאה לפנסיה. לא יפה, אבל מאד חסכוני. ההערכות הן שמשרד החינוך חסך כך בין מיליארד לשני מיליארד ש"ח. מילא שהמורים לספרות לא שמו לב לכך, אבל מה זה אומר על המורים לחשבון שלנו? לתשומת לבך, בנט.
אפרופו חשבון, איך הגיע משרד החינוך למספר 1.4? על פי תקנון שירות המדינה, "מכסת ימי חופשת המחלה של העובדים מחושבת על בסיס של ימי לוח ולא ימי עבודה. על כן, בכל מקום…בו נאמר ימי מחלה הכוונה היא לימי לוח, כלומר – ימי מנוחה, ימי מועד, יום שישי הפנוי וכיוצא בזה, החלים בתוך תקופת המחלה, נחשבים כימי חופשת מחלה".
לפיכך מורה שהיה חולה במשך שבוע, כולל סוף השבוע, יקבל שכר כאילו עבד חמישה ימים כמו בשבוע עבודה רגיל, אך ממכסת ימי המחלה שלו ינוכו שבעה ימים, כלומר 1.4 ימים לכל יום עבודה שהחסיר. עדיין לא ברור האם לכל המורים נעשה חישוב כזה או רק לאלו שאכן חלו בסופי שבוע, או האם החישוב של 1.4 נעשה גם כאשר מורים לקחו יום חופשה אחד בלבד שלא בסוף שבוע.
הגיוני יותר היה אם המפתח לצבירת ימי מחלה אצל מורים היה חודשי, כלומר מורים היו צוברים 2.5 ימי מחלה על חודש עבודה מלא, אפס ימי עבודה על החופש הגדול וחלק מסוים מימי המחלה בחודשים מרובי חופשות. אין שום סיבה שמורים שעובדים כ-180 יום בשנה במשרה מלאה (לעומת כ-247 במגזר הפרטי), יצברו שלושים ימי מחלה במלואם גם אם לא היו יכולים כלל לנצלם בחלק נכבד מהשנה. לצערנו, כמו דברים רבים אחרים שנשמעים הגיוניים, גם רעיון זה הוא חסר כל היתכנות פוליטית במדינת ישראל.
אז מה היה לנו פה? תנאים מופלגים וחסרי היגיון עבור ציבור המורים, שגרמו למשרד החינוך לנסות למזער את הנזק בעזרת תרגיל מסריח בסתר, וחשיפת התרגיל שתגרום למשרד שוב להתקפל, בתקווה שזה יעלה לו (כלומר לנו) כמה שפחות ובלי פיצויים רטרואקטיביים.
זהו תרגיל סופר נבזי של משרד החינוך או האוצר
וגובל בעבירה פלילית של גנבה.
הפעם אני ממש מצדיק את השביתה.
כל שאר ההערות אולי נכונות אבל לא רלוונטיות לעניין.
ודרך אגב – היכן היו כל המורים למתמטיקה כל השנים ?
בסוציאליזם החבר נותן כפי רצונו ומקבל כפי יכולתו לגרום נזק. מעט גורמים יכולים להזיק יותר ממורי ההסתדרות אך ארגון המורים אינו יכול להזיק כלל, כי ילדים גדולים בבית אינם בעיה.
אולי אתה צודק שילדים גדולים בבית הם לא בעיה אבל אם היית חושב קצת יותר היית מבין שהבעיה היא חוסר הספק חומר ולמידה לבגרויות שזה הרבה יותר גרוע מילדים בבית
איזו כתבה משוחדת..רוב העובדים לא עןבדים עם ילדים שחולין יותר ממבוגרים ומדביקים בלי סוף את המורים ובעיקר את הגננות. האמן לי שהייתי שמחה לוותר על השפעות,דלקות הריאות, דלקות הגרון ,הכינים ועוד ועוד מחלות שהילדים מדביקים אותנו הגננות.
עובדי ההוראה עושים עבודת קודש, מעולם לא ויתרתי על ילד או ילדה,באתי לבקר בביתם כשחולים, באתי להשלים חומר לימודי ולנחם.
תתבייש לך ובמיוחד שמשרד החינוך יתבייש גזל הוא גזל ולא מנה איזה שם
ידביקו לגניבה הזאת!
כשאנחנו הגננחת חולות אומרים לנו בפיקוח, קחו אקמול ותתגברו!
אין מספיק ימי מחלה לעובדים במגזר הציבורי כמו שאין להם מספיק ימי חופשה אך אין טעם להשוות בינם לבין עובדי ההוראה שכן גם תנאי השכר שונים אלו מאלו,התנאים והמוניטין.
חבל שבכתבה זו אתה מנצל את הבמה התקשורתית שלך להסתה.
איזו כתבה משוחדת..רוב העובדים לא עןבדים עם ילדים שחולין יותר ממבוגרים ומדביקים בלי סוף את המורים ובעיקר את הגננות. האמן לי שהייתי שמחה לוותר על השפעות,דלקות הריאות, דלקות הגרון ,הכינים ועוד ועוד מחלות שהילדים מדביקים אותנו הגננות.
עובדי ההוראה עושים עבודת קודש, מעולם לא ויתרתי על ילד או ילדה,באתי לבקר בביתם כשחולים, באתי להשלים חומר לימודי ולנחם.
תתבייש לך ובמיוחד שמשרד החינוך יתבייש גזל הוא גזל ולא מנה איזה שם
ידביקו לגניבה הזאת!
כשאנחנו הגננחת חולות אומרים לנו בפיקוח, קחו אקמול ותתגברו!
אין מספיק ימי מחלה לעובדים במגזר הציבורי כמו שאין להם מספיק ימי חופשה אך אין טעם להשוות בינם לבין עובדי ההוראה שכן גם תנאי השכר שונים אלו מאלו,התנאים והמוניטין.
חבל שבכתבה זו אתה מנצל את הבמה התקשורתית שלך להסתה.
נכונים דברייך בנוגע להעדפת המגזר הציבורי על פני המגזר הפרטי. יתרה מכך לא יהיה זה מופרך לטעון שהמגזר הפרטי נרדף על ידי המגזר הציבורי שהרי כמעט כל עצמאי חווה את נחת זרועו של הממסד בישראל. אם זה בחקירות של ביטוח לאומי ומס הכנסה ומע"מ ועוד לא דיברנו על יחסן של עיריות מסוימות לעסקים שונים עד שעולה השאלה איך המדינה מתקיימת? שהרי המגזר הציבורי אינו יצרני ואין מקום להרחיב. אך יש בכל עובדי המגזר הציבורי יוצא דופן אחד והוא המורים. המורים מבצעים עבודה הכרחית לקיומו של המשק ולו רק בכך שמאפשרים להורים לצאת לעבוד וכמובן שפועלם רב ועבודתם מפרכת. האם במשכורתם הדלה צרה עיניך?! באלה שקמים מוקדם בבוקר לבצע משימה רבת אחריות ומיגעת באמת?! אלו עובדי מדינה שכל האזרחים זקוקים לשירותיהם וראוי שתנאיהם ישתפרו לטובת ילדינו.
ביבי על שם מה?
בר גברא
יהודי
בעזרת השם
יוביל לנחלתנו
כתבה מגמתית ולא מדוייקת. בתור עובדת משרד החינוך במסגרת החינוך המיוחד – שלא שובתים, הסיבה לאי הידיעה של גזל ימי המחלה היא מאוד פשוטה. עד כה משרד החינוך לא התנהל בשקיפות בתלוש המשכורת וכך עובד לא ידע כמה ימי מחלה ניצל בחודש. רק לאחרונה זה התעדכן – אוגוסט 2017 לאחר שאולץ לדווח על כך בתלוש. מאחר ומורים בחופש, הדבר נגלה רק בספטמבר. מאז הסתדרות המורים פנתה למשרד החינוך כדי לקבל תשובה לדבר, אך עד איום השביתה לא נענתה.
ולכל מי שמתלונן על ימי החופש הרבים, שימומלב כי השכר מראש נמוך, השעות עבודה לא נגמרות בבית הספר, העבודה ממשיכה גם בבית ללא קבלת שום תגמול.. בחופש הגדול יש זמן הערכות כשבועיים לפני סוף החופש במקרה הטוב. ללא ימי החופש לנו קשה להתאוורר, לקחת כוחות לשנה חדשה. ולתלמידים כנ"ל.
אברהם תומר היקר, אתה מוזמן לבוא ולהצטרף למקצוע המדהים של ההוראה. מקצוע בו מרווחים כל כך טוב על גבו של הציבור. חסרים מורים, כך שנקבל אותך בשמחה. גם אתה בטח יודע חשבון אז אולי בזכותך נרוויח עוד יותר. טוב, אולי לא כדאי להגזים, עוד מעט כולם ירצו להיות מורים.
מורים הפורשים לפנסיה מקבלים מהיתרה הצבורה של ימי המחלה אחוז סמלי ומגוחך. פחות משליש. חבל שהושמטו בכתבה איזכורים של מגזרים אחרים, כגון צבא, משטרה, אוצר, אגד, דן, חב חשמל, ועוד ועוד… שפורשיהם זכרים לפדות ימי מחלה שלא נוצלו במאות אלפי שקלים. וכן. זו לא מילה גסה לתגמל ולתמרץ על התמדה. פעם זה היה ערך שנאמר מבלי להתבייש. שכר התמדה. אבל בבליל האמירות הפופוליסטיות והמתלהמות כרגיל מי סופר…. מוזמן לבוא לעבוד בסביבת ילדים וחדרי מורים שופעי וירוסים ולהידבק בעצמך בכל המרעין בישין….. ועוד תלמד להעריך מורים וגננות המגיעים יום יום מתוך תחושת מחוייבות עמוקה ללמד גם כשהם חולים. כי חשוב להם ואכפת להם. אבל הכי קל להתלהם….
מעניין.
אני מניח שהעיוות הזה משקף מאבק בין האוצר להסתדרות-
האוצר מסכים למשהו שקל לתת, גם כי זה כסף קטן יחסית וגם כי מי יודע להוון צבירת ימי מחלה.
הבעיה היא שנוצרה הטבה שבדיוק קורצת למורים ותיקים ולא לפרחי הוראה צעירים- שרואים שכר נטו נמוך.
כתבה שמסיטה כנגד ציבור המורים שעובדים יום יום שעה שעה (גם אחרי הצהריים, גם בסופי שבוע) על מנת שהילדים שלך (או שאין לך) יקבלו חינוך טוב למרות שבכיתה יש 40 ילדים שחלקם חצופים בזכות כתבות מפרגנות כמו שלך.
אני מזמינה אותך להיות שעה אחת בלבד בכיתה ולהתמודד עם הילדים ( וזה החלק הקל) עם הוריהם, עם המנהלת, עם המפקחת ועם כל הדרישות ההזויות של משרד החינוך שגוזל את מה שמגיע לנו במילוי דוחות על גבי דוחות….בהצלחה לך. אחרי שעה תצעק "הצילו…"
אין פה שום הסתה נגד מורים, אולי נגד הסתדרות המורים שבלעדיה מורים היו מקבלים תנאים טובים יותר. אני בעד משכורות גבוהות למורים שייבחרו באופן חופשי ע"י מנהלי בתי ספר. תחרות על מורים טובים תשפר את תנאיהם, והמורים הפחות טובים יפלטו מהמערכת וגם פחות יסבלו במקצוע שאינו מתאים להם. אם משרד החינוך מעיק, והוא מעיק, שתום התאגדות של מורים שדורשים להיפרד מהמשרד ולהיות מועסקים בחוזים עצמאיים מול בתי הספר. חבל שזה לא קורה.
אברהם תומר היקר.
הכתבה מתחילה עם הסבר יפה אבל החסרת מספר נתונים ואפילו אתה עושה פייק ניוז.
אסביר.
אני בעלה של גננת ועובד בשירות הציבורי, ב25 שנות עבודתי נפרדתי מהמון עובדים אבל לא היה אחד שקיבל 100 אלף שח ואפילו לא קרוב. זאת משום שכל 6 או 8 ימי מחלה מהוויים יום עבודה אחד. בשכר הנמוך שהמורים מקבלים זה יכול להסתכם בין שנים לשלוש משכורות( תעשה את החשבון בעצמך). כמו כן, הטבה זו מקבלים רק מי שפרש לפנסיה ועבר את גיל 55. כך שהאוצר לא שילם עבור ימי מחלה כי מעט מורים נשארים מעל גיל הפנסיה בגלל המשכורת הנמוכה.
אני מוכן לתת לך שיעור בחינם בגניבות שכר נוספות שמשרד החינוך עושה למורים, ואני נמצא במהלך כזה עכשיו.
חבל שבמקום לתמוך אתה תוקף. חבל שאתה לא מנצל את הבמה שניתנה לך לקדם עוד תמריצים כי המדינה צריכה מורים טובים, וחינוך הוא מנוע הצמיחה הטוב ביותר.
ואם זה אמור לעלות יותר שיעלה, כי את הפירות אתה רואה 15-20 שנה אחרי.
אתה לא מדייק. אם מורה צבר 700 ימי מחלה בקריירה, מה שבהחלט אפשרי, מחלקים ב-30 וכופלים ב-8, כך שזה יוצא יותר מרבע מהימים כפול שכר יום עבודה בסוף הקריירה. זה יכול להגיע בשקט ל-100 אלף ש"ח וגם הרבה יותר.
אני לא טוען בזכותו של משרד החינוך ושיטותיו. לא רוצה בכלל שהוא יהיה המעסיק של המורים, אבל המורי בעצמם לא רוצים להתנתק מעטיני השלטון, ולכן הם לא יכולים להתלונן. כשיקום ארגון מורים שיקרא להשתחרר ממשרד החינוך ניתן יהיה להקשיב לתלונות של המורים עליו.
כתבתי במאמריפ קודמים על תנאי השכר ותמריצים למורים. מורים טובים יכנסו כשהם יהיו עצמאיים, הן מבחינת התנאים (בוזים מול המנהלים) והן באופן עבודתם. כשתיעלם הקביעות ישארו בעיקר מורים טובים שיקבלו תנאים טובים יותר. היו יש הרבה מורים גרועים שמעדיפים ביטחון תעסוקתי בתנאים פחות טובים מאשר להתחרות בשוק חופשי ולקבל יותר במידה והם יתאימו.
אני סתם גננת, שמעולם לא לקחה יותר מיומיים מחלה בשנה, כל רגע בגן מנצלת לטובת הילדים, גם הרבה מהימים החופשיים שלי מנוצלים לטובת תוכניות עבודה, מיפויים, שיחות עם הורים, השתלמויות, ועדות, מילוי טפסים ועוד..
אני ממליצה לכל אחד/ת, עם סבלנות, הכלה ללמוד ולעבוד בחינוך, כי התגמול הוא במילוי הנפש, ובתחושת הסיפוק, שדבר לא משתווה לה,
השכר אינו תואם את הטירחה, אך מנקודת מבטי חינוך הוא יותר
שליחות מפרנסה.
ואגב..כבר לפני שנים, שלחתי מייל למשרד החינוך לגבי החישוב שנראה לי מוזר, וגם מייל לאדון אריה מהסתדרות המורים, ואפילו שאלתי את גב דליה רוט, כוללם נתנו תשובה שלא סיפקה אותי, ולאחרונה אמרתי, יש כאן הונאה, אך זו ביטלה את דבגיי בכך, שאנני מבינה בעיניין.
בטוחה שהיו עוד כמוני רבים, שהעלו את הבעיה, והושבו ריקם
אין לי שום דבר נגד גננות, את חלקן אני אפילו מעריץ. אמנם התנאים של גננות אינם גרועים בכלל, אבל כתבתי על זה במאמרים קודמים באתר זה, מוזמנת לקרוא. אם גגנות טובות היו מועסקות בחוזים אישיים מול הגנים שלהםף הן היו מרוויחות הרבה יותר. רק הטובות ביניהן כמובן.
אכן זו הונאה, לא כתבתי אחרת, אבל גם התנאים עצמם כפי שהיו אמורים להיות הם חסרי היגיון. לימי מחלה יש היגיון מסוים ששונה מימי חופשה ואין סיבה שהם יהיו שונים ממה שקיים בשוק הפרטי.
עובד שכיר חודשי בישראל רשאי לצבור לא יותר מ 90 ימי חופשה. כמובן שהמעביד משלם את ימי החופש מכיסו, הם חלק מעלות השכר.
אם יחלה העובד במחלה ממושכת יוכל לקבל רק 3 חודשי חופש מחלה (90 יום קלנדריים).
החוק הזה חל על כל העובדים במשק. התלושים חושבו כחוק. אם זה לדעתכם חוק לא צודק אז תתקנו את העניין לטובת כל העובדים במדינה לא רק עובדי משרד החינוך.
עניין ימי החופש זה עוד הטבה שכדאי להתחשב בה כשמדברים על השכר הנמוך לכאורה של המורים
לשאלתך :איך המורים לא ידעו?
רק השנה חשפו לבלוש לכל מורה את ימי המחלה שלו. עד היום נתון זה היה ב"כספת". אף מורה לא ידע כמה ימים ניצל . אף מורה לא ידע כמה הורידו לו. הכל היה חסויי במשרד החינוך. עכשיו אנחנו מבינים מדוע לא חשפו זאת.
ועוד איך שמתי לב. פניתי לכל מי רק שאפשר והנה התוצאה…… (אני לא מורה לחשבון אלא, למדעים).
״תנאים מופלגים״… ממש הייטק.
בגלל התנאים המופלגים הללו ישנה נהירה ויכולת בחירה במערכת של אנשי מקצוע מעולים?
כנראה שיש עוד כמה גורמים בעבודה (מכל סוג) אשר אמור לגרום הנעה ומשיכת כוח אדם.
מדוע אנשים רבים וטובים נמנעים להיכנס לעבודה הזו למרות התנאים המפליגים?
משכורת בסיס נמוכה, עבודה שוחקת עד דק, חמישה סוגי מנהלים על (ראש) כל מורה בכל רגע נתון (מפקח, מנהל, מדריך פדגוגי, הורה, תלמיד) ועוד ועוד…
לפחות התנאים מופלגים 😉
הכותב שכח שהמורים ובעיקר הגננות עובדים/ות עם ילדים צעירים רבים שלרוב חולים יותר מבוגרים, ולכן עובדי ההוראה חשופים יותר למחלות ולכן חולים יותר משאר האוכלוסיה. יתר על כן, ככל שהילד צעיר יותר, כך חלק מן העבודה זה להכילו בממש כלומר לחבקו ולקרבו פיזית. כך קורה שעובדי ההוראה נחשפים ביתר שאת למחלות. להאשימם בניצול יתר של ימי מחלה זו האשמה חסרת בסיס. להיפך, הגננות נאלצות לרוב לצאת לעבודה חולות כי לא נמצא להן מחליפות.
עיקר הטענה פה היא לגבי הצבירה והפדיון, לא לגבי ניצול ימי המחלה. הנתון של פי ארבע ניצול נוגע לכל המגסר הציבורי, לא למורים ספציפית, למרות שגם המורים מנצלחם לא מעט, ולא רק כשחולים אלא כשצריכים חופשות על ימי לימודים. בכל מקרה 30 ימי מחלה על 180 ימי עבודה זה הרבה יותר מידי
כשחגגתי בר מצווה לבן שלי, עליה לתורה נאלצתי להיעדר מהגן ולשקר שאני חולה. כי לנו אין ימי בחירה או חופשה לבחירה.
כבני התגייסו כנל.
כשאני זקוקה לבצע בדיקות וצריכה להיעדר שעתים בבוקר אף אחת לא מחליפה אותי, אז אני נעדרת יום שלם על חשבון ימי מחלה.
כביתי תלד לא אוכל ללוות אותה לחדר לידה ואם אעשה זאת רק על חשבון ימי מחלה.
כנל שבני משפחתי ייתחתנו או ילדו בנים= ברית.
וכשחברי הקרובים או משפחה מדרגה שנייה תעלם לי מהחיים לא אוכל ללוות אותם ברגע הקבורה.
זה מה שמבדיל בין גננות לכל עובד אחר במשק.
ובל נשכח, שאנחנו נדבקות מכול הילדים שאתם ההורים שולחים לגן עם אקמולי לגן.
וכדאני חולה אין מי שתחליף אותי בגן, אז במקום לאחל החלמה מהירה, אמרה לי אמא "בדקתי שלא תכנסי להריון, בדקתי שלא תצאי לשבתון, אבל לא לקחתי בחשבון שתחלי ב…. 😷
אוי נו הרי לגננת יש יום חופשי באמצע שבוע + חופשת חנוכה שבוע + איסרו חג +ל"ג בעומר + יולי אוגוסט ועוד היד נטויה. אז הסיכוי שבדיוק ביום עבודה תצטרכי לעשות בדיקות או שבנך יתגייס זהו סיכוי של 50/50 לעומת עובד רגיל במשק שזה בודאי יתנגש לו…
דורית, לגננות ומורות יש יום חופשי בשבוע.
אם יש אירוע מיוחד וצפוי- מה הבעיה להחליף יום חופשי עם גננת אחרת?
אני לא מבין מה דמגיע צריך לתת.
הסכם הוא הסכם וצריך לכבדו ומספיק עם הרמאויות של המדינה.
תרגיל מלוכלך ומיותר. דווקא משרד החינוך צריך סדנת חינוך על מנת לסדר את כל הליקויים הרבים שיש בו. כמורה במערכת, אני מתביישת
שניה לפני שפרשתי ממשרד החינוך, עברתי על כל טפסי סיכום המשרה שלי, שהושגו אחרי ריצות וטלפונים רבים אל פקידות המשרד. מה רבה היתה תדהמתי, משגיליתי את חישוב ימי מחלה. זה היה קל במיוחד לראות, בשנים בהם נעדרתי יום אחד בלבד (1.4)או יומיים(2.8). מכיון שפרשתי לפני גיל 55, לא קיבלתי אגורה שחוקה על הימים אותם לא ניצלתי. אז כן, יש גננות שידעו, אבל בהסתדרות המורים סתמו לנו את הפה, וסובבו אותנו בכחש.