ועדות הקבלה ביו"ש חונקות את ההתיישבות ומאפשרות את הפינוי הבא

אביחי צור ניסה להתקבל ליישוב קהילתי ביו"ש, ולא דמיין את מסע החקירות שציפה לו. אבל זה ממש לא רק עניין של עלבון אישי

יישוב קונפורמיסטי ביו"ש. פלאש90

בחודשים האחרונים ניסינו, אשתי ואני, להתקבל ליישוב ביהודה ושומרון. לא התקבלנו.

אקדים ואומר: אני סולד מטורים מתקרבנים שמאשימים את "העולם" בכישלונות אישיים ובחוסר-התאמה, ומתלוננים על אי-קבלת "זכות" שהאדם חושב משום מה שהיא מגיעה לו. גישה זו מכחישה את קיומו של סובייקט עצמאי המסוגל להשיג הישגים או להיכשל, וטוענת שהמדינה ומוסדותיה הם שאחראים לכול ועליהם לדאוג לאזרחים כאילו היו תינוקות.

ובכל זאת, האופן שבו נדחינו מהיישוב שאליו רצינו להתקבל מעורר שאלות נוקבות: מה רוצים להשיג בכך אנשי היישוב או אנשי ההתיישבות בכלל? מדוע שבמדינה דמוקרטית תהיינה בכלל ועדות קבלה ליישובים? התשובה הרווחת היא המרקם העדין של יישובים קהילתיים, בעיקר קטנים. אך האם מדובר בנערים בתנועת-נוער, הזקוקים למדריכים ולקומונרית כדי להתקיים יחד? מדוע שהדבר יהיה שונה משכנים עירוניים הנדרשים להסתדר זה עם זה? האם העובדה שהמקום קטן אכן יוצרת הבדל כזה, שמצדיק ועדות פולשניות? או שמא עובדה זו היא שמקנה כוח בידי הוותיקים לקבל רק את הדומים להם?

בשלב זה נשמעת בדרך-כלל הטענה המופרזת: ואולי יתיישב ביישוב פדופיל? אבל הרי אין לדבר סוף: תמיד נוכל לחשוד בזולת, ומתוך הפחד הזה להמציא קריטריונים שונים ומשונים הפולשים לפרטיותו, ולאלץ אותו לחשוף אותה רק משום שהוא מבקש לגור ביישוב שמוצא חן בעיניו ושהוא יכול לממן בו בית. ושוב: האם בעיר אין סכנה כזו? וכיצד מתמודדים איתה שם? ומדוע שכאן זה יהיה אחרת?

החטא הגדול: להיות שונה

כרבים אחרים, גם אני ורעייתי נשלחנו – לאחר מפגש ראשוני עם ועדה מטעם היישוב – ליום של מבדקים, חקירות ותשאולים ב"מכון אבחון" חיצוני ו"אובייקטיבי" כביכול. מכונים אלה בנויים על חשד בולשביקי במהותו משבירת-השורה האידיאולוגית והמנטלית. זהו ה'שמא' שבעצם קיומו הופך אותך לאשם, ושבעקבות רצונך הפשוט להתיישב בארץ ולבנות בית במחיר סביר יחסית, מתיר להם לתפוס אותך – נו אתם יודעים איפה. חושפנות אישית הופכת כאן לדרישה בסיסית, ומי שמבקש להגן על פרטיותו הופך אוטומטית לחשוד , כמו בחקירות ובהודאות במשפטי הראווה הסובייטיים שתיאר סולז'ניצין. ואם תעז לומר שיש בעיה בעצם החשד, כפי שאכן עשיתי שם ובטור זה – הרי שאני באמת לא נורמלי ואסור לקבל אותי ליישוב. כסוקרטס בזמנו, אני עלול להשחית את הנוער אם אני סובייקט עצמאי שאינו כנוע לנורמה התקינה-פוליטית.

אמנם לא מופעל כאן טרור של כוח ישיר, אבל את הכוח, כפי שלימדו אותנו הוגים כפוקו ואחרים, אפשר גם להפעיל באופן סמוי, כאשר כולם נדרשים ליישר קו לפי הנורמות של התקינות הפוליטית: איש לכאורה אינו מאיים עליך, ואתה תמיד יכול לקום וללכת; כל שעליך לעשות הוא לקבל את כל הנחות-היסוד שאתה מתנגד להם, להפסיק להתנהג כמו נער קטנוני שדבק בעקרונות, לוותר ולהתכופף קצת – והנה תזכה באישורם של זרים על זכאותך להיקרא אדם נורמלי ולקנות בית.

במקום שהפסיכולוגיה תשמש לפתרון בעיות נפשיות, במקרה הזה היא יוצרת אותן: הכלים הפסיכולוגיים הופכים במכונים הללו לכלי מדידה ושיפוט; אם בעבר השיפוט נעשה לפי נתונים חיצוניים (תואר, הישגים, המלצה מאדם מוכר), היום הוא מתבצע בהתאם לנתונים פנימיים ואינטימיים שהאדם נדרש למסור (אמנם תחת "הצהרות פרטיות" של אותם מכונים). יושבים מול מחשב שדורש ממך לענות בכנות אך בלחץ זמן, ונבחנים על מיני מקרים שבהם אולי פשעת, ואולי זה שלצדך פשע, ואולי הלשנת או לא הלשנת עליו (מה עדיף? האם יקבלו אותי כשומר חוק ומלשן, או כתומך בחבר נגד המערכת?…); נבחנים על משפטי-השלמה שחוזרים על עצמם שוב ושוב; חופרים בקרביך על יחסיך לקרוביך ומכריך; כופים עליך דינמיקה קבוצתית עם כללים נוקשים, שאם אינך טוב בהם, וגרוע מכך: אם אתה חולק על עצם המעגליות שמכניסה כל אדם לרובריקה של "טיפוס מסוים" – זה עצמו יכשילך והלך על הבית.

השלב הבא הוא מפגש עם פסיכולוג. אמנם שלנו היה אחלה ממש וגם הבין ללבנו, אבל לך תדע: אולי הנעימות הזו שפותחת את הלב, היא עצמה הכשילה אותנו? אבל עוד לפני כן: ביום שבו באנו – ושעליו שילמנו מכיסנו ובאיבוד ימי-עבודה וזמן – הפסיכולוג היה צריך ללכת ולכן אילצו אותנו לבוא שוב ביום אחר; כאשר התלוננו על הטרטור וביקשנו לקבל פיצוי – הרי שילמנו כדי לקבל שירות ולא כדי לאבד זמן נוסף – הטיחו בנו שזוהי חוצפה וש"מישהו צריך לשלם על הבלת"ם" (אך מדוע אנו? אם היינו באים למסעדה ומשלמים על מנה ופתאום הטבח היה חולה, לא היינו מקבלים פיצוי?). יחס זה חשף את העובדה שאנו שבויים בידיהם, שהלא התנגדותנו יכולה להשפיע על חוות-הדעת. ואולי היא אכן השפיעה, ובגללה לא התקבלנו. אבל איך תדע? האדם משלם לא פחות מ-1,800 שקלים טבין ותקילין על אבחון פולשני שבו גילה מצפונות-ליבו, ושלא הוא רצה בו אלא ועדת הקבלה – אך רק הוועדה מקבלת את תוצאותיו, ואם ברצונו לקבלן עליו להוסיף 300 שקלים!

ברור שכמו ילדים טובים באנו שוב למחרת.

ה"קריטריונים" הסמויים והחמקמקים של המכונים והוועדות הללו אינם מאפשרים להכיר אדם באמת. הם נזילים בהתאם לחוות-הדעת הסובייקטיבית של מי שניתח את התוצאות (ומי זה באמת היה? וכיצד הוא ניתח את אישיותי הפנימית מבלי להכירני?), ובסופו של דבר זוהי החלטה שרירותית של הוועדה. היומרה ל"אובייקטיביות" כביכול היא ריקה מתוכן.

כך התאפשרה ההתנתקות

לא ברור כיצד קיומן של ועדות הקבלה הללו משרת את היישובים. האם בכך שכולם ייראו שם כמו פס ייצור של בית חרושת? האם הם באמת מצליחים למנוע או אפילו לצמצם את החיכוכים ביישובים? וגם אם כן – האם זה דמוקרטי שאנשים מונעים חיכוכים באופן כזה? האין הם בגירים שצריכים להתמודד עם החיים, ולא לדחות אנשים בשל חשד בכשרים ועוד באמצעים כאלו?

לאחרונה פורסם כי תנועת 'אמנה' הכריזה על קמפיין שבו היא מציבה יעד: הגעה למיליון  תושבים יהודים ביהודה ושמרון. האמנם הדרך להגיע לכך היא על-ידי מירור חייהם של אנשים המבקשים להתיישב ביו"ש? על-ידי דחיית כל מי שחושב קצת אחרת, בחשד המוגזם שיפורר את "המרקם הקהילתי"? על-ידי קבלה בררנית של אנשים מסוג מסוים מאוד? האם ההתיישבות, המניפה דגל אידיאולוגי של הליכה בראש המחנה, לא מוכנה לקבל כי-אם את אותם חלוצים ולא את שאר המחנה? הציונות הדתית תמהה מדוע אנשי ימין חילונים אינם נלחמים עמה נגד הריסת יישובים, אך האם היא הייתה מקבלת אותם אליהם?

תארו לכם שגוש קטיף היה מורכב מיישובים עירוניים כמו אריאל ומעלה-אדומים, ולא מיישובים קהילתיים קטנים; תארו לכם כמה יישובים כאלה היו יכולים לצמוח דמוגרפית, ואת ההטרוגניות האנושית שהייתה בהם: האם באופן כזה היה אפשר לבצע את ה"התנתקות"? עם כמות גדולה של אנשים, ממגוון המגזרים בציבור הישראלי, כאשר לכל ישראלי היה שם קרוב משפחה או חבר? במציאות כזו, דעת הקהל נגד הגירוש הייתה רחבה יותר וחוצה אוכלוסיות.

במצב הנוכחי, עם ועדות הקבלה הבררניות, היעד של מיליון תושבים ביו"ש הוא רחוק מאוד. אם וכאשר הם יבואו, זה יקרה במהלך שנים ארוכות, בדרך ייסורים מיותרים וממגזר מסוים מאוד. בינתיים מפעל ההתיישבות ימשיך להיות מחוץ לקונצנזוס ותחת סכנת הרס.

דיון במוסר הפך למונופול של השמאל, על אף חשיבותו מצד עצמו ולמרות השלכתו המעשית. חוסר המוסריות של מכוני האבחון וועדות הקבלה צרך להעסיק קודם כול את הימין הליברלי: יש להיפטר מהם לא בגלל התחסדות שמאלנית, החשה ייסורי מצפון וחמלה מתקרבנת על מי שנכשל כמוני – אלא בגלל ערעורה על קיומו של סובייקט עצמאי ופלישתה לפרטיותו בכלים של תקינות פוליטית וכפייה אידאולוגית. פגיעה במוסר צריכה להעסיק דווקא את אנשי ההתיישבות מימין.

בסופו של דבר, אחרי חודשים מתישים והפעלת פרוטקציות וקשרים למיניהם, התקבלנו ליישוב. מיותר לומר: אופציה כזו אינה תמיד פתוחה בפנינו או בפני אחרים, והנושא הוא עקרוני ומעבר למקרה כזה או אחר. מכוני האבחון וועדות הקבלה ליישובים הם בעיה מוסרית ומעשית כאחד, וחובה לבטלן בהקדם.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

66 תגובות למאמר

  1. מסכים במאה אחוז
    ככל שיהיו יותר תושבים באיו"ש מרקע חברתי מגוון כך תגבר ההתנגדות לגירוש במידה ותעלה ממשלת שמאל.

    1. אך בנוסף לשאלה הפרקטית, זו גם שאלה מוסרית.
      ומי שלא היה מוסרי לאורך הדורות – הארץ הקיאה אותו

  2. הכותב פרט ותיאר את מסכת המירורים [-להגדרתו] שעבר, הגיב:

    ורק חבל שלא הביא את דעות ועמדות שאר המתיישבים בישוב הנחשק לטענותיו. גם סרוב לענות הוא עמדה. היה מעניין לקבל תמונה שלמה יותר.

    1. זה מאמר עמדה. לא כתבת מחקר.
      לא מדובר על עמדות ביישוב, אלא על עמדה מערכתית בהתיישבות, שרובה ככולה יישובים קהילתיים ולא עירוניים.
      ובכל זאת, חלק מהטענות הובאו: פגיעה במקרם החברתי; פדופיליה; אובייקטיביות

  3. הכל תלוי בישוב יש כאלו ויש כאלו. אני מבין שנמנעת מלציין את שם היישוב כדי לא להכפיש אבל בפועל הכפשת כאן הרבה יותר כי הצבת את כל היישובים בשורה שווה למרות שיש ביניהם הרבה שוני בתחום הזה. ויש גם מיעוט של יישובים סנוביים ומתנשאים כמו שיש מיעוט שכונות כאלו שבהן יחסמו אותך ברמת האדם הפרטי סביר להניח אם תרצה להשכיר או לקנות דירה ואתה לא בא להם בטוב.

    והאמת? במקום שפוסל אותי אני גם לא רוצה לגור. אבל זה אני.

    1. זה לא קשור ליישוב כזה או אחר אלא למדיניות עקרונית שבה רוב יישובי יו"ש הם יישובים קהילתיים ולא עירוניים, ולכן יש להם אג'נדה כזו או אחרת שמונעת קבלתם של רבים – גם אם זה יישוב גמיש יותר.
      למשל יישוב מעורב שכביכול פלורליסטי יותר – מקבל לעיתים רק מי שפלורליסטי באופן המסוים של היישוב. לפעמים לא יקבלו דתיים כי עכשיו הזמן לקבל עוד חילוניים לפי אג'נדת הערוב.

      ומעבר לכל זה, כיום מדובר לא על וועדות יישוביות אלא על וועדות אזוריות לכלל היישובים, ללא קשר לאופי שלהם. וועדות אלו דורשות גם מכוני איבחון, שאיך שלא תסתכל עליהם הם בעייתיים.

  4. התנהגות התושבים מוזרה במיוחד ומטופשת מאוד. להמחשה אשווה שתי ערים ערד וכרמיאל. שתיהן הוקמו באותו הזמן לפי החתטת ראש הממשלה של אז לוי אשכול. בכרמיאל המדיניות היתה כל הבא ברוך הבא. כרמיאל הצליחה מאוד כיום למרות ריחוקה ממרכז הארץ היא מונה מעל 45,000 ארבעים וחמישה אלף תושבים ועולי קרוב לחמישם אלף. לעומתה ערד כפי שמתארים אותה מי שחיו בא ועזבוה ביא בעלת סינדרום 'אין כמונו'. לא מקבלים שם כל אדם. מספר תושביה כיום הוא כ 24,000 עשרים ארבעה אלף ולא כל כך רוצים לגור שם מלבד בדואים הם מאוד רוצים לגור בערד.

    מכך אפשר להסיק מספקנות על חוכמת התנהגות זאת.

    1. שמישלי,
      האבחנה שלך היא ממש לא נכונה ואין לך מושג מה קורה בכרמיאל,
      רוב התושבים היהודים הוותיקים כבר ברחו, הרוב שם זה אוכלוסיה חלשה ועולים.
      ובתוכם נכנסו אלפי ערבים מוסלמים דתיים ששינו את פני אוכלוסיית העיר.
      אני בתור ילד זוכר את העיר מלפני כ 40 שנה הערבים לא היו מעזים לבוא לגור שם כי היהודים לא הרשו,
      לצערי היום בית המשפט אפשר להם לעבור לגור בכרמיאל בהמוניהם והם רוכשים דירות בלי הכרה מכסף שחור שהם לא משלמים עליו מיסים.
      העיר נהפכה לעיר ערבית ולא מעורבת אפילו כמו חיפה.
      אף אחד לא רוצה לגור בכרמיאל ומי שגר שם מת לברוח מהפולשים הערבים המוסלמים שמזיינים את הילדות היהודיות כי הם רואים בהן שרמוטות שאפשר לנצל…
      בערב דווקא המצב השתפר לפי מה שמדווח בכל מקום ויש בניה חדשה ליהודים, הבנתי שיש כמה דירות של בדוואים שהצליחו לרכוש גם בכסף שחור שעשו על כולנו…
      אבל המצב בערד הרבה יותר טוב למרות שבערד אין איזור תעשיה כמו שבכרמיאל יש וכרמיאל היא כישלון יהודי להתיישבות היהודית בגליל.
      כל פעם שאני מגיע לכרמיאל ליבי נכמר מה השמאלנים ובית המשפט עשה לעיר היפה שלי בזה שאפשר לערבים המוסלמים לפלוש אליה…

  5. הבעיה המרכזית של יהודה ושומרון, הייתה ותהיה, היא שהאנשים אינם יושבים על קרקע שלהם, קרקע פרטית, אלא כווסלים על קרקע ממשלתית, ציבורית. אם הקרקע לא שלך, אז גם הבית לא שלך, ומתי שרק ירצו יזרקו אותך. כלל יסוד בחיים בארץ ישראל, אל תקנה דירה חכורה, ביום בו רכשת דירה בחכירה, מת החלק החופשי הבן חורין שבך. חסד עשתה עמך וועדת הקבלה שסירבה לקבל אותך, כך תוכל להשתכן בדירה באמת שלך

    1. אוי, מרקוס, מרקוס. 92% מקרקעות מדינת ישראל שייכות לגוף הבולשביקו-אנכרוניסטי המכונה רשות מקרקעי ישראל המשוקצת. לכן, רוב רובו של עם ישראל חוכר ואינו בעל-בית על המקרקעין שלו. אז הבעיה שאתה מתאר, אומנם היא בעיה אמיתית, אך אינה בלעדית ליהודה ושומרון, אלא למדינת ישראל כולה.

    2. ביהודה ושומרון זה בולט עוד יותר, כי אין קרקע פרטית. המתיישבים אינם משכילים, או אולי לא יכולים, לרכוש קרקע פרטית. עד אז אין תקווה ואין עתיד

    3. לידיעתך מרקוס:
      גם האדמות במושבים ובקיבוצים,אינן פרטיות כי אם חכורות.
      המדינה רשאית ללהפקיע אדמות כאלה ואחרות ,,לצרכי ציבור,, עאלק,גם כשמדובר,נניח,בהקמת מגדלים בפתח תקווה,הוד השרון,שוהם,כפר סבא,רעננה,רמלה לודז' וכדומה.
      כאילו שערים כאלה ואחרות לא הגיעו להתפוצצות אוכלוסייה.
      אפילו את כפר יונה הפכו לעיר נגד רצון התושבים!
      כך ש97% מאדמות ישראל,הן אדמות מינהל…

  6. מזכיר לי שכאשר אשתי ואני התחתנו בדקנו את האפשרות לגור באחד היישובים ביו"ש – מבט אחד על השאלון שקיבלנו למלא והיה לנו ברור ששם אנחנו לא הולכים לגור. אפילו לא טרחנו לחזור אליהם.

  7. בהחלט ממתי יהודי צריך לעבור ועדת קבלה כדי לגור בישוב בארץ נשמע הזוי
    אנחנו גם עברנו ועדה על ועדה על ועדה +אבחון כדי לקבל אישור לגור בישוב בארצנו
    לעניות דעתי צריך שיהיה סף מינימלי עבר פלילי מעברות מסוימות נקי.אולי ועדה אחת של הישוב כשיחת הכרות
    אבל וועדה ראשונית. ואחכ וועדה משנית. ואחכ אבחון .ואחר כך ועדה של המועצה הגזימו לגמרי
    לשירות במשרד הביטחון קל יותר להתקבל.

    1. הבל הבלים, מאור ידידי. מהרגע שתקבע סף מינימלי, לא יהיה סכר ביקום שימנע מהסף הזה לחתור להיות מקסימלי.
      אני גר בנתניה. לעירנו, כל אדם יכול להיכנס ולקנות דירה בלא שום דין וחשבון לאף אחד. אנחנו רבע מליון תושבים. נתניה נוסדה ארבעים שנה לפני תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון. מעולם לא היה שום דחף אידאולוגי לגור בנתניה, מעולם לא הייתה שום תנועה מיישבת שהביאה תושבים אליה, מעולם לא היה לובי בכנסת שדרבנה את פיתוחה, אך מעולם לא הייתה בה ועדת קבלה. שום יישוב ביהודה ושומרון עם ועדת קבלה לא יצליח לעולם למנות רבע מיליון תושבים, לעולם.
      אז דעו לכם, גם אם אבו מאזן ישלוט בנתניה הוא לא יוכל לפנות אותנו, ואתם ביהודה ושומרן, חצי רבין יספיק כדי לדלל אתכם לחצי ושרון וחצי יספיק למחוק אתכם כגוש קטיף.
      כל אדם רשאי לגור במקום שליבו חפץ בו. וכשיפשע, עצור אותו וכלא אותו. אז מנעת מפדופיל להתיישב ביישוב. וכשאחד מבני היישוב יגדל להיות פדופיל או רוצח סדרתי, מה תעשה?
      מלבד זאת, אפנה אתכם למאמרים אין ספור (הקלידו בעצמכם בגוגל "ערים צפופות" וקיראו) המוכיחים שיישובים דלילים הם גם דלים יותר כלכלית, חברתית ותרבותית מיישובים רבי אוכלוסין. מי יכול לפתוח יותר מצרכניה בשבי שומרון? מי יכול לפתוח מסעדה בתפוח? דוכן פלאפל יפשוט רגל אחרי שבוע!
      אבל אין מה לעשות כדי לשנות את זה. הבדלנות היא ב-DNA המזרח-אירופי ותנועת האם של ההתיישבות ביהודה ושומרון, המפד"ל ההיסטורית, היא מאוד מזרח-אירופית. למה הבדלנות היא ב-DNA המזרח-אירופי? כי המזרח-אירופי לא טעם את החוויה הים-תיכונית בה האקלים הממוזג איפשר לאנשים לשהות זמן רב מחוץ לבתיהם ולהתחכך עם הזולת, השפע הטבעי איפשר מסחר בתוצרת חקלאית אינסופית בין עמים ותרבויות, הים האגמי והמפורץ איפשר שייט נוח ורציף בין חופיו ואתו חילופי אוכלוסין, טובין ודעות. הים התיכון איפשר את היוולדות התרבות ההלנית המכילה, הרב-תרבותית ואף הרב-דתית.
      אפילו הפשיזמים שנולדו בים התיכון, מוסוליני ופרנקו, לא הגיעו לאלפית מהאגוצנטריות של הפשיזמים המרכז אירופיים. קומוניזם לא היה בים התיכון. אך הקומוניזם הלטיני בקובה, שינק את יסודתיו התרבותיים מספרד הים-תיכונית, לא התקרב לחוסר הסובלנות של הקומוניזם המזרח-אירופי.
      בעיה אחת יש היום בים התיכון החביב והטוב, הערבים. אבל הם לא מפה. הם פלשו אליו לפני אלף ארבע מאות שנה והביאו אליו איתם את חוסר הפתיחות שנולדה במחסור של המדבר הצחיח, בדיוק כפי שחוסר הפתיחות המזרח-אירופית נולדה מהמחסור של הערבות המושלגות. אני תקווה שבעוד אלף שנה הים-תיכוניות תחלחל גם בערבים ותמתן אותם.
      כפי שיש לי תקווה שבעוד אלף שנה, צאצאי המפד"ל ההיסטורית יפנימו את ההשפעות המבורכות של הים התיכון ואם הם עוד יהיו שם ולא יפונו בינתיים, יפתחו את שעריהם לכל דיכפין וסוף סוף ישגשגו בבטחה ובלא חשש שיפונו לעולם.
      עד אז, השם יביט וישפוט, והוא בדרך כלל לא אוהב ועדות קבלה.

    1. כבר חתמתי על חוזה. ואם הייתי ממתין לקבלה ליישוב – מחיר החוזה היה עולה בעשרות אלפי שקלים

  8. יש פיל בן חמישים בחדר, המטרה העיקרית של הוועדות היא למנוע כניסה של ערבים. מה תעשה כשערבים ישראלים או פלסטינים למשל מוסטפה ופאטמה מטייבה או ג’יהאד וסוהא מרמאללה ירצו לעבור לגור לידך בהתנחלות שלך? אתה תסכים שהילד שלהם ילמד בכיתה של הבת שלך? המנגנון היחיד החוקי שאתה יכול להפעיל הוא כנראה ועדת הקבלה (לצד בית הספר הדתי)

    1. פשוט מאד. חוק כמו בשוויץ, מכירת דירות, אבל מכירה! לא חכירה, רק לאזרחי ישראל. והשאר אין מה לעשות, חופש לכל אזרח לקנות בכל מקום. המחשבה שבעלות ממשלתית וועדות קבלה יעילות ומגינות יראה מה קורה בנגב. אפשר להוסיף רק ששירת בצה"ל ( ותוספת סעיף, לא בגלי צה"ל)

    2. באריאל, אפרת, קרית ארבע ומעלה אדומים אין וועדות קבלה – והערבים בכל זאת לא באים לגור.
      גם הערבים רוצים בקהילות משלהם, בדרך כלל.
      אני גם לא כל כך נבהל משכן ערבי.
      ליברליזם זה זכויות קנין לכולם, לא?
      ריבונות על הארץ כרוכה בהחלת החוק – על חובותיו וזכויותיו – על כולם, לא?

    3. תושב ערבי צריך להיות משאת הנפש של כל יישוב שכזה.

      בית של ערבי ביישוב תהיה הדרך הכי בטוחה למנוע פינוי…

    4. באריאל חיים מאות ערבים (סטודנטים ואנשי סגל באוניברסיטה) וסתם אנקדוטה – גם מהנדס העיר ערבי.

  9. כמי שהקים ישוב (למני מספר עשורים) והיה חבר בועדת הקבלה במשך מספר שנים, אני מחזק את טיעונו של הכותב.
    אני יכול לומר שהתנגדתי בכל הזדמנות למסכת מבחני הקבלה שנערכו למועמדים בדיוק מהטעמים שמזכיר הכותב.
    אם היעד הוא למלא את השומרון ביהודים אזי הקריטריונים צריכים להיות מינימליים. לא צריך לקבל "קרימינלים" או "מופרעים" וכד', אבל מעבר לכך, כל יהודי נוסף שבא – ברוך הבא.
    אני חייב לומר, שלצערי ההתפתחות במשך השנים הוכיחה שצדקתי…

    1. חבר ועד קבלה לשעבר, גם לא קריטריונים מינימליים! קרא מה שהגבתי לעיל למספר 8,מאור.

  10. בשביל לקנות מטר מרובע של מגרשים במרחב כפרי צריך עוד לעבור ועדות קבלה בעידן החדש???
    זה רעה חולה למי שרוצה רכוש /קרקע/דירה באופן עצמי, וזה נצר לתרבות שמאלנית , וחבל שהכיפות הסרוגות חלק מהמערך הזה. שגייסו כסף ויקמו עבור כל קהילה רובע כפרי , וישארו לעצמם את ועדות קבלה לקהילות שלהם ואת שאר תנו לאנשים לגור ולהתסובב איפה שהם רוצים!

    1. אתה לא קונה , אתה חוכר. לא ניתן באמת היום לקנות בית בארץ ישראל.

  11. מכוני האבחון חזקים בעיקר במיון מועמדים לעבודה בשירות הציבורי ובחברות גדולות. שם לאחר אבחון ממושך ניתנות חוות דיעה עבור כל מועמד. מטרת הבחינה היא לא לנפות את החריגים – אותם ניתן בקלות לנפות בראיונות אישיים ומקצועיים אלא כדי לשמש כסת"ח עבור המנהל הבוחר להעסיק את העובד. כיוון שעבור כל אחד ניתן למצוא או להמציא כל דבר תמיד תהייה עילת פיטורין כקלף לטובת המעסיק ולטובת המנהל.

    הבחינות הללו מתבצעות על חשבון זמן המועמדים, ללא תשלום על שעות או נסיעות ותוך חשיפת פרטים אישיים עליהם וללא דיווח של תוצאות הבדיקה לנבחן (הוא לא שילם עליה). ראוי אם המחוקק יאסור בחוק סוגים שונים של בדיקות כדי למנוע פגיעה בפרטיות, בזבוז משאבים ובחירת מועמדים לא על פי קריטריונים שקופים וברורים.

    1. אני מסכים.
      ראיתי באבחון גם נשים שבאו בענייני קידום בתעסוקה, וזה היה נורא לראות כיצד הן נכנעות לכל התכתיבים הסמויים של האיבחון – לבלוט אבל לא יותר מדי, לשתף רגשות באופן חושפני אבל מרוחק. זה היה נראה שהן לא רק עושות זאת כדי לרצות, אלא כאילו הן באמת חושבות שאלו הרגשות שלהן.
      אווה אילוז כתבה על הקפיטליזם הרגשי – כלומר שהקפיטליזם שהופך כל דבר לסחורה אינו רק במשרד, אלא גם ביומיום שלנו. והנה השיטה המשרתת זאת היא זו של הבולשיביזם, של התקינות הפוליטית והרגשנות האידיאולוגית.

  12. בפועל המטרה להרחיק מזרחים וערבים, וכן זה כולל יישובים ביו"ש,גם שם יש לא מעט אשכנזים כיפה סרוגה עם אלרגיה לשחורים, כפי שראינו בהתגייסות "ההמונית" למען אלאור אזריה

    1. כנראה שאתה צודק.
      מזכיר מאוד את וועדות הקבלה בקיבוצים ובמושבים. מכאן כנראה העתיקו את השיטה המזעזעת גם לישובים ביהודה ושומרון. אם כך נהגו בישובי הגוש שנחרב, אין פלא שה' אפשר את חורבנם !

    2. רב הצדק בדברי שניכם, עופר ומודיעין. ראו תגובתי למספר 8, מאור, לעיל.

  13. זו היא הבושה הגדולה ביותר של ההתיישבות.העוול המוסרי זועק והשאלה התכלית משנית לגמרי. הרב זיני כתב על-כך לפני שנים לוועד ישובי רמת הגולן

  14. הדיור ביו"ש שהיא פריפריה מאוד זול ומושך אוכלוסיה חלשה.
    לפריפריה נדחקים החלכאים והנדכאים.
    כדי לקדם את הפריפריה אין ברירה – צריך להקים קהילות איכותיות ולשם כך נחוץ הרע ההכרחי של ועדות הקבלה.

    מקרה קציר חריש:
    קציר ישוב עם ועדת קבלה פורח ומשגשג.
    חריש הסמוכה הוקמה כישוב בלי ועדת קבלה באותה תקופה בגל העלייה של שנות ה90 – והגיעו אליה עולים חדשים (ונתמכי ביטוח לאומי) שידם לא היתה משגת לקנות דירה בחדרה.
    בישוב נותרו בתים ריקים ומי שאיכלס אותם היו קהילת הארי קרישנה ואז הגיעו חמולת קראג'ה שהורחקו ע"י המשטרה מרמלה עקב סכסוך דמים עם חמולת ג'רושי מחירי הדירות שהיו נמוכים צנחו לאפס ואז הגיעו חוזרים בתשובה ברסלבים.
    כמובן שאף אחד לא שילם מיסים והמועצה לא תיפקדה ועשרים שנה הישוב לא התפתח עד שהוחלט להפוך אותו לעיר חרדית.

    אני אישית גר בישוב ללא ועדת קבלה (עם אסירים משוחררים וחולי נפש) ומטעמים אידיאולוגים אבל אני לא כופה את דרכי על אנשים שזה לא מתאים להם.

    1. יכול להיות שיש לוועדות סיבות כמו שציינת – אבל זה לא הופך את זה למוסרי, נכון או אפילו יעיל.
      זה להדחיק את הבעיה – ועוד אצל מגזר המבקש להוביל את כל עם ישראל – ובמקום לפתור אותה לדחוק אותה לחצר של מישהו אחר: יישוב אחר, שכונת מצוקה בעיר וכו'.

      והנה יישוב כמו אפרת (ונראה לי שכך גם באריאל מעלה אדומים וכד') שאין בו וועדת קבלה, פורח ותוסס ובלי הבעיות שציינת.

      כוונתי לא היתה לכפות איסור בחוק ליישובים קהילתיים. שכל אחד יחיה כרצונו.
      אך העמדה המערכתית ביו"ש – ואלי בפריפריה בכלל, אינני יודע – היא קודם כל של יישובים כאלו, וזו כפיה של מיעוט על הרוב. וגרוע מכך: היא כרוכה בכפייה של חולאים שונים שפורטו במאמר, כגון מכוני האבחון.

    2. המגזר שאתה מדבר עליו שהוא המגזר הדתי לאומי לא מעוניין להוביל את עם ישראל אלא להתרחק מעם ישראל ככל יכולתו וזאת הסיבה להגירתו לגבעות הקרחות.

      האם יתכן שמורה חילוני ילמד בבית ספר דתי?
      האם חילוני יתקבל לישוב דתי?
      הומו יתקבל?
      אסיר משוחרר?
      חולה נפש ישתלב בקהילה?
      עולה חדש שרק אבא שלו יהודי?
      האם דתיים חושבים שיש להם מה ללמוד מהחילונים?

      ש"ס וחב"ד הם אלו שמנסים להוביל (או בראייה חילונית לעכב). המגזר הדתי לאומי ממש לא בעניין.

  15. טוב, כבר דיברו על הפיל בחדר ואפילו קראו בשמו. אני לעומת זאת חושב שההברזה של הפסיכולוג הייתה בדיוק חלק מהמבחן – והדרישה שלך (למרות שהתקפלת לבסוף) היא שהכשילה אותך. כי בבית המשותף שתגור בו – מישהו יצטרך לממן בעצמו ומכיסו את החלפת קו הביוב, או פינוי הגזם של השכנים וכיו"ב מטלות ועד בית. פראייר זמין שישלם הכל מכיסו הוא תמיד מוצר נדרש (ומזוהה ומנוצל בקלות). אז למה בסופו של דבר התקבלת? כי ידעת להפגין את תכונת "ההסתדרות" של הישראלי – להפעיל קשרים ולתחמן את המערכת. בכך הוכחת שאתה אכן ישראלי אותנטי – וגם בעל קשרים משובחים שיכולים להועיל בהמשך.

  16. צודק. גם אני חזרתי פעם למושב בצפון שמשפחתי היית גרה בו. לא ידעתי בכלל על ועדות הקבלה. יום אחד במושב חברים סיפרו לי על בחינות קבלה למושב שכוללות "גרפולוגיה".
    ראשית התפוצצתי מצחוק "רצינים? ועדת קבלה לכזה מושב רקוב חור בקצה של גליל תחתון? לא יאמן. שגידו תודה שבאים אליהם" וכששמעתי על הגרפולוגיה פשוט לא ידעתי מי המטומטם מהמושב שהמציא את זה, כאילו, רציניים? מה הלאה, נקבל לפי אסטרולוגיה? מאזנים ודגים בפנים דלי וגדי בחוץ.
    "גרפולוגיה" . לא פחות. מקווה שאת הטמטום והמעוות החולני הזה לא עברת
    ישובים. מושבים, קיבוצים הכל אותו חרא
    אני לא אגור במושב / קיבוץ שמאמין בגרפולוגיה.
    אבל אין לי ברירה
    האמת שגם לא אגור במדינה שיש בה את חוק השבות שהוא חוק גזעני מתועב. מה, לא מקבלים לפה לפי כישורים אישיים ומקצועות נדרשים אלא לפי מה שאיזו תעודה אמרה לפני מאה שנים על סבתא ברוסיה?
    אבל אין לי ברירה (האמת יש לי אבל השיקולים של להשאר גוברים)

    1. לא יודע אם את הסוף כתבת בציניות או לא, אבל תראי לי מדינה אחרת בעולם שמקבלת אזרחים ותושבים כאילו הם באים לראיון עבודה, ולא על סמך הזדהות לאומית (על שלל מרכיביה – הסטוריה, תרבות וכדו').

  17. הסינון הפסיבי של ועדות הקבלה הוא עיקר העניין.
    אותם אנשים שלא מעוניינים שיפשפשו להם בקרביים, מסיבות כאילו ואחרות, נמנעים מראש מהמשוכה.
    כך שיש פה מבחן התאמה פנימי, כל אדם בהיכרותו את עצמו, שמסנן 80 אחוז מהאוכלוסייה.
    הפגיעה מתרחשת, כאשר אדם רואה את עצמו מתאים ונידחה על ידי הועדה.
    טוב, זה לא נעים. אבל, זה קורה הרבה בחיים, לימודים, קבלה לעבודה, השכרת דירה וכו.
    זה דרכו של עולם, והעולם, כנראה, יודע את דרכו.
    מספיק להתבונן בגישה של קבלה לכול, באירופה, בשביל להבין אייך קהילה שלמה על סף הרס בגין צדקנות.

    1. עוול מוסרי אפשר לתקן בצדקנות מתחסדת שכופה את האידיאולוגיה על המציאות – כפי שעושים כשפותחים את הגבולות ללא אבחנה ומספקים ביטוח לאומי לכל נדכא בשם שוויון מופשט.
      כך גם יש ראיונות עבודה שהפסילה בהן אינה עניינית אלא בשל אותם גורמים של תקינות פוליטית הנכפית על המציאות.
      אותה צדקנות מתחסדת היא בעצמה זו שמניעה את וועדות הקבלה ומכוני האבחון.

      את העוול המוסרי בכלל, וגם את זה שנבוע מתוך הצדקנות המתחסדת עצמה, אפשר – וצריך – לתקן לא מתוך אותה התחסדות שחומלת על מי שסובל כי המציא לעצמו "זכות" להתבכיין עליה – אלא מתוך מידת הדין והשוויון לפני החוק, שהוא-הוא הקריטריון המסנן מצד אחד ומונע התערבות בחיי הפרט מצד שני, מבלי להלביש עליו אידיאולוגיות מתחסדות מבחוץ

  18. וואו, איזה קשקוש…
    ועדות הקבלה בעייתיות מבחינה ערכית כשלעצמן, אבל הטענה שהן אלו שמונעות את התפתחות ההתיישבות היא בורות מוחלטת. אפשר לחשוב שעומדות ביו"ש מאות יח"ד ריקות שועדות הקבלה מונעות את איכלוסן… המצב הוא שבפועל הביקוש גדול בהרבה מההיצע ובנתאי שוק כאלה ברור שועדות הקבלה מוצאות להן ביצה חמימה להתפתח ולהתבסס.
    גם הטיעון מגוש קטיף הוא דמגוגיה לשמה. אפשר לחשוב שועדות קבלה זה מה שעמד בפני הישובים שם מלהיות ואריאל ומעלה אדומים… מה גם שבחלק גדול מהישובים שם כלל לא היתה ועדת קבלה.
    בקיצור- ועדות קבלה הוא דבר בעייתי עד כדי פסול (להוציא אולי ישובים קטנים ממש בתחילת דרכם) אבל זה לא הופך את המאמר הזה ליותר משחרור תסכולים רדוד של הכותב

    1. אני מבין שלא גרת בגוש קטיף.
      אני גרתי במשך 25 שנה בגוש.
      ועדות היו בכל הישובים. ואחרי הגירוש רבים מחברי המזכירויות היכו על חטא בנושא הזה.

    2. אני שמח שאתה מסכים שוועדות הקבלה – ומכוני האבחון – הם אכן בעיה פסולה ולא קשקוש.

      לגבי הטענות האחרות, אני סבור שאתה הופך סיבה ומסובב:
      *כיום* המצב הוא שיש ביקוש העולה על ההיצע, לאור המצב הפוליטי.
      אך רוב יישובי יו"ש נבנו כיישובים קהילתיים *מלכתחילה*, כשהיו פחות מעכבים פוליטיים,
      ומכל מקום הביקוש יכול היה להיות הטרוגני יותר ולא שייך למגזר מסוים.
      ממילא דעת הקהל היתה שונה, החסמים הפוליטיים מתמעטים וכמות האוכלוסיה גדולה ומגוונת יותר.
      עובדה היא, וגם אתה מודה בה, שבישובים שלא היו בהם מלכתחילה וועדות קבלה, יש כיום אכלוסיה גדולה יותר ומגוונת יותר.
      ואם הוועדות יצרו את הבעיה – ואני מסכים שהן לא הגורם היחידי וגם לא המרכזי – ראוי להסירן לפחות כעת.
      וכיוון שזו גם בעיה מוסרית – ראוי לתקנה גם בלי התוצאות המעשיות

  19. התמונה צולמה באפרת. ההתנחלות שלא בעלת ועדת קבלה.

  20. יש כמה טענות וכדאי להפריד ביניהן.
    א. עצם ועדות הקבלה. האם צריך ועדת קבלה? אני חושב שעד רמה מסוימת כן. ועדה שתעזור, תראה שלא מדובר במקרים חריגים מאוד (במיוחד בישובים קטנים)
    ב. ההומוגניות שביישוב. האם צריך יישוב מגוון? לא בהכרח. מי שזה מתאים לו, מצוין. מי שלא מתאים לו, גם טוב. כל אחד שיעשה את הבחירות שלו. בסופו של דבר יש מנעד מסוים בתוך כל הומוגניות, השאלה כמה מרחיבים את המנעד הזה.
    ג. זה מה שמכשיר את הגירוש הבא. טענה שאין בה שום כלום. אי אפשר להוכיח אותה, ואפילו אפשר לטעון להיפך. 1. כל דירה שתיבנה ביו"ש נכון לעכשיו (או כמעט כל דירה) תיחטף. יש יישובים עם רשימות המתנה. הבעיה שלא בונים, שיש הקפאה. 2. כשממשלה תחליט לגרש, היא תעשה את זה, לצערנו. מישהו רואה את אריאל שרון מפחד ממיליון מתיישבים? שטויות, יש לממשלה שיטות (רעות ורעות מאוד) לעשות את זה. 3. הגודל לא קובע, האידיאולוגיה, האמונה והרצון קובעים.

    לסיכום: צריך להפריד בין צורך/לא צורך של ועדות קבלה.
    לבין כדאיות או חוסר כדאיות
    ובוודאי אין טעם לקשור את זה למעשה גירוש כזה או אחר

    1. א. לא הטעמת את תמיכתך בוועדות, אז קשה לי להשיב.
      ב. אני מסכים ולא התנגדתי באופן מוחלט ליישובים קהילתיים. התנגדותי היא לעמדה המערכתית של ההתיישבות המקימה דווקא יישובים כאלו ולא להיפך, לאותם שזה עניינם.
      ובכל מקרה מכוני האבחון כשיטת קבלה הם בעיה חמורה.
      ג. אני מסכים שלא ניתן להוכיח זאת (פסקת ההסתייגות נחתכה בעריכה של האתר). וזו בוודאי לא הבעיה היחידה או המרכזית שאפשרה את הגירוש.
      אבל אני חושב שזה גורם משמעותי, שכאמור אינו רק פרקטי אלא גם מוסרי-אידיאולוגי. קרא לזה "התנחלות בלבבות" אם תרצה.
      ועובדה היא שגושים גדולים כמו גוש עציון ומעלה אדומים הפכו לקונצנזוס אפילו בכמה חלקים בשמאל.
      מנהיג רודני תמיד יכול לקום ואז שום דבר לא ישנה – אך צריך לפעול במסגרת ריאלית כלשהי ולהביא כמה שיותר התיישבות ללב הקונצנזוס החברתי והמנהיגותי.
      כיום יש מחסור בדירות ביו"ש בשל הקפאה וחסמים פוליטיים אחרים, וכיום בעיקר הציונות הדתית מתיישבת ביו"ש. אך לא זה המצב שהוביל לוועדות קבלה אלא להיפך: מלכתחילה היו וועדות, ההתיישבות צומצמה ליישובים קטנים והומוגניים, לא נכנסה לקונצנזוס ולא היתה גדולה מספיק – וכך קל היה להערים עליה יותר חסמים פוליטיים.

  21. כפי שכבר ציינו לפני, מוסד ועדות הקבלה מאפשר להגן על היישובים היהודיים בנגב ובעיקר בגליל מפני השתלטות ערבית, לכן המשך קיומו של המוסד הזה הוא אינטרס ציוני ראשון במעלה. זה נכון שבאיו"ש אין חשש מפני כניסת ערבים ליישובים, בין היתר משום שהיישובים נחשבים ללא לגיטימיים בעיניהם. כפי שהכותב עצמו ציין, יש לא מעט יישובים בכל חלקי איו"ש ללא ועדת קבלה כך שמי שחשוב לו להצטרף למפעל ההתיישבות, הדרך פתוחה בפניו.

    1. לפי דבריך, האינטרס הציוני-ימני משתמש בכלים של שמאל פרוגרסיבי ואולי בולשביקי, הכופה אידיאולוגיה על המציאות כדי למנוע את השתלטות הערבים. זה כמו אקטיביזם שיפוטי שבמקרה הזה פועל לטובת הימין – אך יכול בקלות, כפי שקורה כעת במדינה, לפעול לטובת השמאל.

      לצערי, אני באמת לא יודע להציע כרגע פתרון אחר. אבל אם זה יוותר הפתרון הוא יהפוך בסופו של דבר למה שמחריב את הפרוייקט הציוני עצמו, כשוועדות הקבלה יקבלו רק מי שאוחז בערכי התקינות הפוליטית, למשל.
      וזה עוד לפני שדברנו על הבעייתיות המוסרית שבזה.

      יש מעט מדי יישובים ללא וועדות קבלה ביו"ש, והאינטרס של ההתיישבות צריך להיות הפוך: קודם כל בלי וועדות, ומיעוט של יישובים הבוחרים בכל זאת בקהילתיות וסינון.

    2. אביחי צור, אני תומך בכל מילה במאמרך ובתגובותיך לכל אורכן. שנים אני מפציר בחבריי בהתיישבות לבטל את וועדות הקבלה ללא הועיל.
      אנא ראה את תגובתי למספר 8, מאור, לעיל.
      תודה.

  22. למען הסר ספק.
    בתוך הקו הירוק ועדות קבלה מותרות אך ורק בנגב ובגליל בישובים עד 400 משפחות. אפליה על רקע דת גזע ומין אסורה בכל מצב, כך שהועדות אינן יכולות למנוע כניסת ערבים לכל ישוב שהוא.
    ביתר חלקי הארץ (בתוך הקו הירוק) ועדות קבלה אסורות בכל ישוב שהוא.

    לגבי יו"ש הגענו שוב לאותה אנומליה על פיה החוק הישראלי לא חל בישובים היהודים באופן אוטומטי. בג"צ טרם הכריע בעניין זה באופן סופי רק קבע כי בכל מקרה בישובי יו"ש מעל 400 משפחות אין לקיים ועדות קבלה!

    ועדות קבלה הן גם לא מוסריות וגם לא כדאיות! מבחני המיון הם המצאה חסרת בסיס ותוקף מתמטי סטטיסטי, גם מבחני המיון המקצועיים לעבודה נתונים לביקורת רבה ותקפותם מוטלת בספק. לפיכך למבחנים אלה אין כל ערך חוץ מלנפח את כיסם של המכונים ואת האגו של ועדות הקבלה…

  23. מסכים ולא חדש…

    אם לא היו הוועדות הללו היום היו ריכוזי ישובים מטורפים.
    כבר לפני 30 שנה

    ולא הבינו כלום.

  24. 1. דוקא באתר ליברלי כמו מידה צריך לקבל את זה שיש אנשים שרוצים לגור בקהילה הומוגנית, זה חלק מהליברליזם לא לכפות שוויון ואינטגרציה, לאפשר לכל פרט לממש את רצונו גם אם זה רצון להתבדל.
    2. ללא ועדת קבלה מגיעים לישוב טיפוסים שפוגעים במרקם החברתי: ערסים שמתנהלים באגרסיביות תוך פגיעה בשכנים, אנטיפתים שמתעלמים מהחלטות הרוב, וטיפוסים רודפי מדון שמחפשים סיבות לריב ולתבוע כל מה שזז.
    3. למרות שקשה לי לומר את זה יכול להיות שבגצ צדק וועדות קבלה הן עניין שצריך להאסר על ישובים גדולים. אולי לא הייתי עוצר דוקא ב400 משפחות, אבל יש היגיון שמעל גודל מסוים כבר אי אפשר לסנן תושבים.
    4. ברור לך שהנימוק שזה פוגע בהתיישבות לא רציני. יש המון ישובים וביניהם ישובים עירוניים שלא מסננים. בכמה מקרים כבר יוצא שתושב רוצה לבוא לשומרון ורק ועדת קבלה עומדת בפניו, שילך לישוב אחר.
    5. עדיף ככותב לבוא ממקום אובייקטיבי ולא כנפגע ועדת קבלה. זה גורם לכתבה להיות מפוזיציה. אתה בחור אינטליגנטי, אין לך מה להפגע.
    6. לדעתי, פסיכולוגים זה אוברייטד. (שלא לדבר על פיקציות כמו גרפולוג) טיפוס נחוש יעבור כל בדיקה כזאת. אי אפשר באמת לדעת על אדם שלא ירצה לחשוף. ועדיין אמצעים שונים יכולים לסנן חלק מהטיפוסים הבעייתיים ומשפחות שלא מתאימות לאופי של הישוב.

    1. 1. אינני נציג אתר מידה. אבל בכל מקרה לא באתי לשלול לגמרי יישובים קהילתיים למי שזו בחירתם; הטענה שלי היתה הפוכה: ביו"ש היישובים הקהילתיים הם הנכפים על הציבור, שכן הם ברירת המחדל והיישובים העירוניים מועטים.
      2. נכון, אבל האם וועדות קבלה והדחקת המגוון החברתי ודחיקתו ליישובים/שכונות אחרות זה הפתרון?
      3. בגצ איננו הרוע המוחלט, וגם לימין הליבראלי יש טעם בשמירה על זכויות הפרט, לא?
      לא הבנתי את החילוק בין יישוב גדול לקטן.
      4. אני מקווה לטעון טיעונים רציניים ולא לבזבז את זמנו של איש. כעמדה מערכתית ולאורך זמן אני סבור שזה פוגע בהתיישבות מהטעמים שנקבתי בהם, כמו כל הדחקה שבסוף פורצת כנוירוזה.

      האופן שבו המצב הקיים נבנה לאורך השנים לא מאפשר הרבה תימרון: כשהיישובים אינם בקונצנזוס בגלל העדפות של אוכלוסיה מסוימת נוצרו חסמים פוליטיים לבניה, הביקוש עלה ואיתו המחירים. ואם אתה מוגבל כלכלית וגם מעט שונה מבחינה חברתית ולא מתאים לקו הספציפי של היישובים, קשה מאוד למצוא היכן לקנות בית באזור שאתה ומשפחתך כבר השתקעתם בו בשנות שכירות. אם זה לא היה כך, הייתי מלכתחילה נמנע מכל וועדות הקבלה והמכונים, שידעתי עקרונית את בעיתיותם.

      5. לא כתבתי שנפגעתי. וגם אם כן זה ענייני בלבד ולא עניינו של אחר. כתבתי במפורש לא באתי להתקרבן, אלא לנתח את החוויה האישית במושגים כלליים. היתרון של החוויה שבסיס הרעיון הכללי, הוא שאין חכם כבעל ניסיון ואין זו אידיאולוגיה מן השפה ולחוץ הנכפית על המציאות.

      6. נכון. אבל לא כל מה שיעיל הופך להיות צודק.

  25. מה, עדין יש ועדות קבלה ביישובים? חשבתי שזה עבר מן העולם לפני עשור או שנים לפחות.

  26. לפעמים מתחים חברתיים שנוצרים כתוצאה מכניסת אנשים לא מתאימים לישוב, יכולים לגרום נזק הרבה יותר גדול להתפתחות הישוב [והיו דברים כאלה בהיסטוריה של ההתיישבות, ככל הידוע לי].
    אני לא מדבר על פדופילים וכדומה, אלא בעיקר על אנשים שהם בסגנון שונה מרוב תושבי הישוב, ובנוסף הם בעלי אופי שלא מאפשר למצוא פתרונות נוחים ולהתגמש.
    בעיר זה שונה, כי אנשים חיים הרבה יותר את חייהם בנפרד, והרבה פחות תלויים אחד בשני. וגם בעיר, שכן עקשן יכול ליצור צרות צרורות, אבל זה בד"כ יפגע בשכנים בודדים.

    1. אם בעיר מצליחים להתמודד – יצליחו גם כאן.
      וגם הערים היו ישובים קטנים בתחילה.
      הכול שאלה של החלטה עקרונית מלכתחילה, או לפחות בדיעבד.

  27. האמת שזה כל כך נכון וכואב…
    אני עזבתי ישוב בין השאר כי כאב לי לראות את העוול שנעשה למשפחות שהוחלט לדחותן בלא עוול בכפן אלא כי היו טיפה פחות " מקובלים חברתית " משאר הישוב.
    אני גם חושב שלפחות צריך ליצור מנגנון ערעור חוקי שיגביל ויפקח על הוועדות הישוביות… שלעיתים מגזימות בפטרונות שהן לוקחות על התושבים בישוב וכן ועדות הקבלה.
    איזה גוף כמו בית דין רבני או מישהו טיפה אוביקטיבי ושפוי שיאזן את המערכות. כי לעיתים הפגיעה של הוועדות ביחידים ממש מוגזמות.
    בכל מקרה הגיע הזמן להקים ישוב גדול פתוח ומזמין על גבול השומרון ומרכז הארץ שיהווה אופציית דיור לאנשי המרכז.. ותוחל להתפתח במהירות גדולה ולהכפיל את כמות המתיישבים

    1. יש מנגנוני ערעור, אבל הם חלק מאותה מערכת בעייתית.
      בהקשרים כאלו קשב לי לדמיין גוף "אובייקטיבי", וגם עליו נצטרך לשים עוד גוף מפקח ועוד אחד עד אין סוף.
      אני מציע לפתוח את השורות ולהפסיק לפחד ולתכנן מלמעלה.

  28. אני חושב שאתה טועה ובגדול.
    קל לדבר היום שכבר ישנם כ-500,000 תושבים ביהודה ושומרון. אבל הדבר לא היה מתאפשר ללא הקהילתיות הראשונית. הקמת הקהילות הראשונות דרשה את ועדות הקליטה, כי היו מספיק הרבה קשיים אחרים ולא רצו להוסיףך את הקושי של השונות בקהילה. לגיטימי (לפחות לאז) לטעמי. ואי אפשר לבטל אותן עכשיו ביישובים הקיימים. זה לא אומר שלא ברור שאפשר עכשיו להקים יישוב ללא ועדה כזאת.
    זה לא אומר שועדה כזאת לא אמורה להכניס כ-99% מהפונים.

    1. כיצד תסביר אפוא את ההצלחה הגדולה של מעלה אדומים, אפרת, אריאל ובמידה מסוימת קרית ארבע?
      אך נניח שזה היה נכון אז – גם אתה מסכים שכעת זו בעיה (ולכן גם לפי דבריך הטעות שלי אינה אלא קטנה), אז בוא נתקן אותה ונסיר את המחסומים.

  29. נראה לי שהמטרה היחידה של הוועדות והמכונים הנדונים היא יצירת מקומות עבודה שמנות וקבועות.
    – למי?
    – עבור חברים וקרובי משפחה, של אנשים בעלי כוח להחליט בתחום ההתיישבות בארץ. הלאה, על מנת להצדיק את שכרם והתנאים, חברי הועדות ממציאים ומיישמים את השאלונים, הבחינות, הטסטים הפסיכולוגיים מסוגים שונים. מכלול כל האנשים האלה נקרא הביורוקרטיה, והיא תעשה הכל כדי לשמור על עצמה זמן רב ככל האפשר. זה כמעט בלתי אפשרי להתמודד על הביורוקרטיה, מבלי לתת להם שכר במקום אחר אשר פחות מסוכן לקיומה של ישראל.

  30. מדהים, המסר כל כך נכון חזק ומדוייקת. אשריך. שיירבו כמותך בארץ ובעולם. תודה על האומץ לומר מה שלחלקנו קשה להגיד.