המתקפה החריפה של אבו מאזן נגד טראמפ היא השלב האחרון בגסיסת החלום הערבי לחיסולה של ישראל
יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נשא אמש (ראשון) נאום תקיף במיוחד במהלך ישיבת המועצה המרכזית של אש"ף ברמאללה. בנאומו הביע עבאס זעם רב נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ואף כלל בו את הגידוף הנמרץ ביותר שערבי יכול לפלוט מפיו: "יח'רב ביתך".
קללה זו איננה מתייחסת רק לבניין שאדם גר בו, אלא מכוונת באופן אישי אליו ולבני משפחתו שייזרקו לרחוב ויחיו בערום ובחוסר כול, בביזיון ובהשפלה. אין במילון של תרבות המזרח התיכון ביטוי חריף יותר ובעל משמעות שלילית עמוקה יותר כמו זה שעבאס השתמש בו נגד טראמפ.
השאלה העולה מאליה היא מה גרם לאבו מאזן לשרוף את הגשרים עם מנהיג המעצמה החזקה ביותר בעולם ולשאת נאום שמשמעותו קטיעת הקשרים עם המדינה שהיא המממנת העיקרית של אונר"א, ודחיפת הנשיא האמריקאי לנקיטת עמדות שליליות יותר כלפי "הסוגיה הפלסטינית".
https://www.youtube.com/watch?v=U3jS6vVNv6o
בשביל לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להבין את מהותה של "הסוגיה הפלסטינית". סוגיה זו היא בניין קלפים שנבנה לאורך שבעים השנים האחרונות בכישרון רב על ידי מספר גורמים בראשם הליגה הערבית ויאסר ערפאת, בשיתוף עם חבורת ישראלים ועיתונאים ופוליטיקאים בעולם.
בניין זה כולל כמה קלפים חשובים: הראשון הוא "שחרור פלסטין" כמטרת על, שהמרכיב הטריטוריאלי שלה היה מטושטש תמיד באופן מכוון כדי להסתיר את השאיפה להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל רק כשלב ראשוני בדרך לחיסול ישראל.
קלף חשוב נוסף הוא "בעיית הפליטים", שנוצרה במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, ותוחזקה במשך שבעים שנה באמצעות סוכנות הפליטים של האו"ם (אונר"א) ובמימון אמריקאי ובינלאומי נרחב. אותם פליטים מוחזקים מאז על ידי אחיהם הערבים במדינות האזור בתנאים מזעזעים במחנות, רק כדי שישמשו כקלף פוליטי וכחלק מהשאיפה לחסל את מדינת ישראל באמצעות "זכות השיבה".
מושג חשוב נוסף הוא "ירושלים בירת פלסטין", שהתפתח אחרי מלחמת ששת הימים ובעיקר אחרי חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993. ערפאת חזר עליו כמנטרה, מבלי שישראל הרשמית – שמעון פרס, יוסי ביילין, אלון ליאל ודומיהם – עשו דבר וחצי דבר נגדו. "זה לצורכי פנים", הם הסבירו לנו, בעוד ערפאת זעק השכם והערב על חלומו של "מיליוני שאהידים שיצעדו לירושלים".
רוב העולם לא הכיר עד לאחרונה בירושלים כבירת ישראל וכך אפשר לעניין ירושלים להפוך לקלף בסיסי נוסף במסגרת "המשא ומתן לשלום" שכל תכליתו – על פי הגישה הערבית – הייתה לקפל, להקטין ולהחליש את ישראל כדי שהיהודים יאבדו את תקוותם ויסתלקו ממנה למדינות שמהן הם הגיעו.
העולם, בהנהגת אירופה, שיתף פעולה עם בניין הקלפים הפלסטיני הזה ומימן אותו במיליארדי דולרים לאורך השנים והעדיף להעלים עין מן המציאות בשטח. העולם תמך בהקמת "מדינה פלסטינית שוחרת שלום לצידה של ישראל" תוך התעלמות מכך שהאידאולוגיה של אש"ף מיומו הראשון נועדה לחסל את מדינת ישראל היהודית. אפילו העובדה שסמל הארגון כולל את כל שטח "פלסטין", מהים עד הירדן, לא הנידה עפעף בקרב מנהיגי העולם.
העולם גם הנציח את "בעיית הפליטים הפלסטינים", למרות שבכל שאר המדינות לא נותר אף פליט אחד משנות הארבעים. אפילו גרמניה, שקלטה ושיקמה את הסודטים שגורשו מצ'כוסלובקיה, לא דרשה מהעולם הערבי להתנהג כמוה ולקלוט ולשקם את "הפליטים הפלסטינים", למרות שבעייתם נוצרה כתוצאה מפלישת צבאות ערב למדינת ישראל למחרת הכרזת עצמאותה.
אירופה הטילה על גרמניה את האחריות ליצירת בעיית הפליטים הסודטים ולפתרונה, אך התעלמה מאחריות מדינות ערב לבעיית הפליטים הפלסטינים. כך הונצחה בעיית הפליטים והפכה לקלף מיקוח עיקרי ובסיסי במשא ומתן בין ישראל ושכנותיה, עד כדי כך שאהוד ברק הסכים בשיחות טאבה (2001) ל"שיבה סמלית" של עשרות אלפי פליטים, והוא לא היה היחיד שהסכים לכך.
טראמפ ובניין הקלפים
ואז הגיע דונלד טראמפ. איש עסקים העוסק בבניינים אמיתיים ולא בבנייני קלפים. טראמפ הבין די מהר שהבניין הפלסטיני עומד רק בזכות שיתוף הפעולה של חוגים ליברליים בעולם ומדינות ערב (וכמה ישראלים עייפי נפש), והחליט לשלוף ממנו שני קלפים מרכזיים: קלף ירושלים וקלף הפליטים.
מאז שהנשיא האמריקאי הכיר בירושלים כבירת ישראל נכנסו הפלסטינים – אש"ף וחמאס כאחד – לתזזית של פעילות החל מהפרות סדר בשטח ועד לשתדלנות מדינית מוגברת במסדרונות הבינלאומיים.
גם הם הבינו שירושלים כבירת ישראל היא מעין תעודת ביטוח למדינה היהודית שמעוגנת בהיסטוריה ובדת היהודית, בעוד שעבור הערבים והמוסלמים ירושלים כבירה היא איננה יותר מפייק ניוז. אלא שסוגיית ירושלים היא עדיין עניין תיאורטי ולכן שליפתה מבניין הקלפים הפלסטיני לא הביאה את אבו מאזן לשרוף את הגשרים עם ארצות הברית.
הבעיה הפלסטינית החמורה החלה כאשר האמריקאים הכריזו שיפסיקו לממן ולתחזק את אונר"א ובכך יחדלו מהנצחת בעיית הפליטים, שמיליארדי דולרים נשפכו עליה לשווא. אונר"א מחזיקה מנגנון ענק של מקבלי משכורות, בתי ספר ומערכי סיוע שונים, ועצירת הכסף האמריקאי עלולה לצמצם את יכולתו של הארגון להמשיך ולהנשים את "בעיית הפליטים", וכך הסכנה שפליטים אלו מציבים על ישראל תיעלם.
חיסול בעיית הפליטים הוא עניין שאבו מאזן לא יכול לעבור עליו לסדר היום, בשל כמה סיבות: ראשית, הוא עצמו פליט שכן הוא נולד בצפת בשנת 1935, וכל הלגיטימציה האישית שלו כמנהיג הפלסטינים בנויה על עובדה זו. שנית, הפליטים התמכרו לחיים על חשבון סיוע כספי חיצוני, ומניעת המימון תחייב אותם להתחיל לעבוד כמו כל עם אחר. שלישית, כל פליט שיימנע ממנו הסיוע הזר יפתור את בעייתו באופן עצמאי: חלק יהגרו למקומות אחרים, חלק ייקלטו במקומות שבהם הם חיים, וכך תיעלם בעיית הפליטים, שהפלסטינים והערבים הצליחו לשמר באמצעות כסף אירופי ואמריקאי רב במשך שבעים שנה.
אבו מאזן מבין שבניין הקלפים הפלסטיני, ללא הקלפים של ירושלים והפליטים, יקרוס וייעלם, וכל התכניות הפלסטיניות לחיסול את ישראל ייכשלו. תחושת אובדן הדרך גורמת לו לאבד את העשתונות ואת שיקול הדעת שאפיין את פעילותו מאז ומתמיד, ובייאושו הוא חזר אל מעמקי התרבות הערבית בקללה ששיגר אמש כלפי הנשיא טראמפ.
הנאום שנאם עבאס מול חברי אש"ף ביטא באופן עז את תחושתו כי הפרויקט הפלסטיני עומד בפני סכנה קיומית ממשית. מצד אחד עומדת מדינת ישראל חזקה ובנויה לתפארת על יסודות דמוקרטיים וכלכליים איתנים. מן הצד השני, החברה הפלסטינית מפולגת וחלוקה בסוגיות תרבותיות, אידיאולוגיות ופוליטיות עמוקות. חברה מחלוקת לחמולות ומשפחות שמעולם לא נטשו את הנאמנות המסורתית למשפחה ומעולם לא אימצו באמת את האתוס הלאומי הפלסטיני.
אבו מאזן גם מביט סביבו ורואה כיצד תמיכת העולם הערבי בפלסטינים הולכת ונעלמת. האיום האיראני דוחף עוד ועוד מדינות ערביות אל החיק הישראלי, והן שקועות בעצמן באינסוף בעיות פנימיות, כך שבעיית פלסטין הפכה למטרד עבורן.
נאומו של עבאס אמש היה "נאום הקבר", וסימל באופן ברור את קריסתה, מותה וקבורתה של "הסוגיה הפלסטינית" אל תוך האבדון. וזה הזמן למצוא לסוגיה לה פתרון אחר מחוץ לקופסא, דוגמת "פתרון האמירויות", המודל הסוציו-פוליטי היחיד הפועל באופן חיובי ומוצלח במזרח התיכון.
הפלשתינים משולים לילד מפגר במשפחת העמים – ילד שנולד כתוצאה מנישואי קרובים, של מדינות ערב. יש שמרחמים עליו, כמו האירופים וקומץ יהודים עלובים ומתרפסים, ויש שמעמידים אותו במקומו – כמו טראמפ והימין הישראלי. מלבד הזכות של הילד הזה לחיות בכבוד – אין לו שום זכות אחרת.
אין דבר כזה עם פלסטינאי
הכובש האמיתי זה ערבים בארץ ישראל ולא היהודים
שחזרו למולדתם אחרי שנים של גלות
ואתם צרכים להבין שהערבים רוצים את כל ארץ ישראל
ולא שום גבולות כאלה או אחרים
בדיוק.
עד המאה ה-7 העם הערבי היה זר למערב המזרח התיכון.
הנבטים כמו גם ממלכת תדמור היו ערבים והנוכחות שלהם במערב המזה"ת קדמה לאיסלם.
נניח ומחר אבו-מאזן מתפטר והרשות מתפרקת.
האם הסוגיה הפלסטינית תיעלם?
החמאס יישאר, וחלק מהמערכת הבינ״ל של ארגוני חברה אזרחית/אינטלקטואלים/מדינות תומכות יעבור לתמוך בחמאס עצמו ( או באיזו חזית שהחמאס יקים במקום הרשות).
… ואז' גם חמס ידעך בחוסר אוניו להזיזנו מכאן ויגווע וימות.
וגם אז לא יבוא הגואל, כי אותו יירשו הסלפים של דאעש והג'יהאד האסלאמי ויזכו באהדת הנוצרים. אך גם הם ילבשו תסכול ומרירות מול עקשנותנו וייאספו אל אבותיהם חרישית.
מיד אחריהם יעלו ה"מוואחידון אל-ג'דיד", תנועה בדויה עתידנית של מוסלמים מטורללים הדוגלים בהפצת החשיש בעולם באיומי מגה-פיגועים על בירותיו. האירופים יעופו עליהם. אך גם הם יקרעו בגדיהם וילבשו שק מרוב ייאוש מול עמידתנו האיתנה ויגססו וימותו.
ובמאה העשרים ושתיים תבליח תנועה של חסידי הקוראן הקווקאזי שירעילו את האויר באבקת סראטין (???) אותה יספקו גרמניה וצרפת בחדווה. אך גם הם יצמידו אקדח לראשם וייטלו חייהם באבלם כי נצמדנו אל אדמתנו ולא זזנו.
אך לא אלמן פלסטין, ויצוץ משומקום היורש המפחיד מכולם, "אל-מוסלם אל-יאבוסי", המוסלמי היבוסי, צעירים קנאים למורשת הכנענית-פלסטינית שיעסקו בשוד ימי בכל רחבי הים התיכון. האו"ם יממן אותם בשפע. וגם הם יתעייפו ויטביעו ספינותיהם במו ידיהם וילכו מפה כי אנו לא הלכנו.
…ובמאה השלושים ושש…
אבי צרפתי – אתה תותח!
תגובה שנונה!
זו העת לפעול:
א. לבטל את הראשות הפלשתינית של אש"פ ולהוציא את הארגון ומרכיביו אל מחוץ לחוק
ב. למנות מושלים מקומיים/אזוריים לשטחי A ו-B של היום שאף יהוו את הממשל לאזור האוטונומיה הערבית בשטחים אלה
ג. צירוף הכפרים הערבים הסובבים את ירושלים וכן את אלה מאזור המשולש ועמק עירון לאוטונומיה ערבית זו
ד. החלת חוקי מדינת ישראל על אזור C של היום
המטרה היא לקדם שלום, ביטחון, גאווה ושגשוג מהם ייהנו יהודים וערבים כאחד, מטרה שמעוגנת במוסר היהודי, הבינלאומי, בחוק הבינלאומי ובאמנת האו"ם.
מאוד חשוב להחזיר את כל אלה שבאו מתוניס עקב הסכם אוסלו (כולל משפחות זה יכלול כ 200,000 איש עויינים ומיותרים כאן)
לאלירן מגיב מס 2 וללנתנייתי מגיב מס 3:
אלירן שכחת שהתנאי החשוב והעיקרי בשאיפות הפולשיתינים הוא: בלי יהודים בארץ ישראל.
ולנתנייתי,עד היום ארה״ב ומדינות אירופה תמכו בכספים שהזרימו ללפולשיתינים שזה היה השמן שהגדיל את התבערה ושימר את בעית הפליטים והעצים את תביעות הערבים נגד מדינת ישראל. בלי הכספים האלה ובלי השמן שישפכו על המדורה היא תדעך ובשביל לחיות יצטרכו לעבוד. ומי שירצה לקיים חיים טובים ולקיים את משפחתו יפסיק לחשוב על מלחמות וטרור. כיום החמאס ברצועה במצב של קריסה כלכלית. כל המדינות ש״תרמו״ באחזקת הפליטים כמו ארהב ואירופה יסגרו את הברזים וכמו שאומר ד״ר קידר המאבק שלהם יתם ויקבר קבורת חמור.
מה רוצים מהאבא של מאזן? הוא בסך הכול הקריא את הנקודות העיקריות במצע מר"צ.
הרקוויאם לתהליך השלום: גרסת אבו מאזן
הראיס טרח להסביר כי "ישראל היא פרוייקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים". כי "היהודים הובאו לכאן בסיוע הולנדי, שהיה לה הצי הגדול בעולם. כדי להקים כאן מאחז אירופאי". וכי "אדון טראמפ החליט לקצץ או להפסיק את המענק לרשות, משום שסירבנו לבוא למשא ומתן. מתי סרבנו למשא ומתן? "יח'רב ביתכ" (יחרב ביתך). אמר לנשיא.
מרדכי ליפמן
ביום ראשון השבוע (14.1.18), חזה כל העולם ובכלל זה המוני בית ישראל, בהצגת יחיד מדהימה של הראיס. ראש הרשות הפלסטינית, אבו – מאזן, במהלך כינוס של המועצה המרכזית של אש"ף.
על פי דיווחים במדיה, דיבר הראיס במשך כשעתיים, דברים שבחלקם אין להם כל שחר והם לקוחים אך ורק מדמיונו הפורה. כידוע שקר, ככל שחוזרים עליו יותר פעמים, ידמה יותר לאמת, כך פעל האיש על פי כללים של תעמולת כזב הזכורים היטב מימים אחרים.
הכלל שעמד בבסיס נאומו של הראיס הוא להוכיח את הבסיס הרעוע של הציונות. הוא טרח להסביר לכל העולם וגם לנו, הישראלים, כי "ישראל היא פרוייקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים". כי "היהודים הובאו לכאן בסיוע הולנדי, שהיה לה הצי הגדול בעולם. כדי להקים כאן מאחז אירופאי". וכי "אדון טראמפ החליט לקצץ או להפסיק את המענק לרשות, משום שסירבנו לבוא למשא ומתן. מתי סרבנו למשא ומתן? "יח'רב ביתכ" (יחרב ביתך). אמר לנשיא.
כתועמלן להרע, הבקיא במלאכתו, אבו מאזן לא אמר מילה על גירוש היהודים מארצות ערב, על הפוגרומים שהיו שם, וכמובן לא על פרעות ושחיטות, שביצעו הערבים המוסתים על ידי המופתי, כאן, בארץ ישראל, בשכניהם היהודים, במהלך מאת השנים האחרונות.
המכנה המשותף לכל דברי הבלע הללו של הראיס, היה השנאה. שנאה ליהודים, שנאה לישראל, כמובן, שנאה גורפת לרעיון הבית הלאומי היהודי. לדעתו האסון שנחת על הפלשתינים לא החל רק ב – 48 או ב 67, אלא ב – 1917, בהצהרת בלפור. כשהוא אומר זאת, הוא מתעלם לחלוטין מהעובדה כי מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922, שאשרר את החלטות ועידת סן רמו, שאישררה את הצהרת בלפור, כלל את ההצהרה הבריטית ככתבה וכלשונה, והעניק לה בכך תוקף חוקי של מסמך בינלאומי למהדרין. כן, כבר ב – 1922.
למעשה אבו מאזן הוכיח בנאומו ביום ראשון כי הוא נאמן לתיזות שלו מימי נעוריו כאשר למד באוניברסיטת מוסקבה, בימי נעוריו (התיזה עליה "זכה" בתואר הייתה הכחשת השואה), כי הוא בן ונצר נאמן לשושלת שונאי ישראל, כאשר זו ספוגה באנטישמיות "קלאסית", כיאה לדורות של מנהיגים ערבים, שהידוע בהם היה המופתי, חאג' אמין אל חוסייני. המופתי כידוע כרת ברית עם אדולף היטלר, כדי לסייע בהשמדת היהודים באירופה.
בין היתר הודיע אבו מאזן כי להסכמי אוסלו שוב אין תוקף (אף שהם הבסיס המשפטי העיקרי לקיום הרשות הפלשתינית), הוא שוקל לבטלם. ועם זאת הוא סבור שיש להמשיך בתיאום הביטחוני עם ממשלת ישראל, כי יש בכך משום תועלת לפלשתינים.
מרבים אצלנו לדבר ולשבח את תיאום הפעולה הזה. אולם לאמיתו של דבר, אחת הסיבות המונעות מהחמאס בגדה, למוטט סופית את שלטונו הרעוע של אבו מאזן, ולהשליך את ראשי הרשות מן הגגות, היא העובדה ששיתוף הפעולה הזה הוא שמהווה בשבילו חומת מגן, בזכותה יודעים מנהיגי החמאס כי ישראל תפעל מיד אם תסתמן השתלטות, נוסח עזה, על הרשות הפלשתינית.
בשנים האחרונות הוטל צל כבד על המשך התנופה בהתיישבות היהודית באיו"ש. הוויכוח שניטש בין מצדדי ההתיישבות לבין הדורשים את צמצומה, כדי לאפשר את חידוש ההדברות עם הפלשתינים, (וגם מתוך רצון להיענות ללחצים אמריקאים), בא השבוע לסיומו. נאומו של אבו מאזן היה בבחינת רקוויאם פואטי לתהליך השלום.
מסתבר שאכן אין פרטנר להמשך התהליך
otmoti@netvision.net.il
ועם עוכר ישראל ומכחיש השואה הזה מתנשקות ומתחבקות דליה רבין וטלי ליפקין שחק
כל מדינה שלא תכיר בירושלים כבירת ישראל – יש לנתק את הקשרים עמה, ולהכריז עליה כאנטישמית.
מדינת יהודית ללא ירושלים כבירתה -היא פיקציה ובדיחה. האם יש מדינה שאויביה יכריזו מהי בירתה?
מי היה מאמין שיהודים שנלחמו על המדינה ושפכו את דמם ישלימו עם אבסורד כזה?
שום עם נורמלי לא יתן לאויביו להחליט מהי בירתו ההיסטורית. האם ישראל היא מדינת חסות?
יהודים וגויים שלא יכירו בירושלים כבירת ישראל לא יורשו לבקר בארץ.
מר קידר
אהוד יערי סבור שעבאס למעשה מגשים את מטרת ערפאת להקים ישות פלסטינית עצמאית שאינה מחוייבת יותר להסכם אוסלו עם ישראל. הם יכולים למרר את חיינו בתור מדינה משועבדת.
כן,היא מדינת חסות.
האויבים שלנו מונים מליארד וחצי אנשים
שמפחידים באלימות שלהם הרבה מאד מדינות.
הרבה יותר בטוח להתעמת עם ישראל מאשר
עם אנשי המערות מעריצי מוחמד.
אין לערבים שום טיעון מלבד הפעלת אלימות
בפועל או מרומזת.אף פעם לא היה לעולם
המוסלמי מה להציע מלבד אלימות.
קצת הגזמת, הייתי אומר.
אבל יש דרכי ביניים איך להכניס אצבע בעין (ולא תמיד חובה לעשות זאת, אבל אפשר):
אם בריטניה לא מכירה בירושלים כבירת ישראל – ישראל מכירה בגיברלטר כשטח ספרדי כבוש בידי בריטניה, וכן הלאה:
ספרד – כוח כובש זר בקטלוניה;
איטליה – כוח מדכא את המיעוט האוסטרי בחבל טירול;
הולנד – מונעת מהמיעוט הפריזי עצמאות;
צרפת – מדכאת את הקורסיקנים המשוועים להגדרה עצמית;
דנמרק – מחזיקה באדמת גרינלנד הגזולה;
אוקראינה – אם ירושלים איננה בירת ישראל – אז חצי האי קרים איננו חלק מאוקראינה –
ועוד היד נטויה.
רוב מה שאתה אומר,נכון.
אבל מה לדעתך הסיכוי של ישראל לשרוד
כשאירופה וארהב קרסו וידלו להיות פקטור
בפוליטיקה העולמית ?
אירופה גוססת,זה לא חדש.
אבל ארהב במצב הרבה יותר גרוע.היא מזכירה
במובנים לא מעטים את ארהב של 1927,רק שהבעיות
שיש כיום הן פי אלף יותר קשות מ 1927.
האם שקלת את האפשרות כי הסמול רוצה הסכם
לא כי הוא מפנטז ולא כי הוא מאמין לערבים,אלא
כי הוא מסתכל קצת קדימה ?
אני לא תומך ברעיונות של הסמול,אבל גם לא מגמד
אותם ועוד לעצמי חיים קלים.
הערבים לא תלויים בארהב כמונו.הם יכולים לשרוף
עימה את הגשרים.לא יהיה אונרא ? אז יהיו לאירופה
ארהב וקנדה כמה מליוני תושבים מוסלמים חדשים.
שאלת וענית תוך כדי דיבור. פלסטין היא עוד מדינה באירופה. דמיונית או מציאותית זה ממש לא משנה. כבר היום ישנה "ירידה" מתמשכת של הדור הצעיר וזה פשוט יתגבר בעזרת ה'. השמאל חושב שלילי וחבל. אבל הוא כבר לא משפיע יותר על המציאות בשטח למרות הכסף הרב והתעמולה השקרית. החושך מתגבר לפני שהאור עולה כי הוא יודע שדינו נחרץ – להיעלם!
על המסך מאחורי אבו מזן הוצגו חמש מפות.
מה הן מסמלות?
השמאלית ביותר זה שטח המנדט הבריטי, מימינה זה תכנית החלוקה של ועדת פיל, אחד אחרי זה תכנית החלוקה של האו"ם, עוד אחד אחרי זה שטחי ישראל לאחר לאחר מלחמת העצמאות והימיני היותר זה שטחי ישראל באדום ושטחי הרשות הפלסטינית בצהוב.
הרקוויאם לתהליך השלום: גרסת אבו מאזן
הראיס טרח להסביר כי "ישראל היא פרוייקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים". כי "היהודים הובאו לכאן בסיוע הולנדי (?), מדינה שהיה לה הצי הגדול בעולם. כדי להקים כאן מאחז אירופאי". וכי "אדון טראמפ החליט לקצץ או להפסיק את המענק לרשות, משום שסירבנו לבוא למשא ומתן. מתי סרבנו למשא ומתן? "יח'רב ביתכ" (יחרב ביתך). אמר לנשיא.
מרדכי ליפמן
ביום ראשון השבוע (14.1.18), חזה כל העולם ובכלל זה המוני בית ישראל, בהצגת יחיד מדהימה של הראיס. ראש הרשות הפלסטינית, אבו – מאזן, במהלך כינוס של המועצה המרכזית של אש"ף.
על פי דיווחים במדיה, דיבר הראיס במשך כשעתיים, דברים שבחלקם אין להם כל שחר והם לקוחים אך ורק מדמיונו הפורה. כידוע שקר, ככל שחוזרים עליו יותר פעמים, יידמה יותר לאמת, כך פעל האיש על פי כללים של תעמולת כזב הזכורים היטב מימים אחרים.
הכלל שעמד בבסיס נאומו של הראיס הוא להוכיח את הבסיס הרעוע של הציונות. הוא טרח להסביר לכל העולם וגם לנו, הישראלים, כי "ישראל היא פרוייקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים". כי "היהודים הובאו לכאן בסיוע הולנדי (?), שהיה לה הצי הגדול בעולם. כדי להקים כאן מאחז אירופאי". וכי "אדון טראמפ החליט לקצץ או להפסיק את המענק לרשות, משום שסירבנו לבוא למשא ומתן. מתי סרבנו למשא ומתן? "יח'רב ביתכ" (יחרב ביתך). אמר לנשיא.
כתועמלן להרע, הבקיא במלאכתו, אבו מאזן לא אמר מילה על גירוש היהודים מארצות ערב, על הפוגרומים שהיו שם, וכמובן לא על פרעות ושחיטות, שביצעו הערבים המוסתים על ידי המופתי, כאן, בארץ ישראל, בשכניהם היהודים, במהלך מאת השנים האחרונות.
המכנה המשותף לכל דברי הבלע הללו של הראיס, היה השנאה. שנאה ליהודים, שנאה לישראל, כמובן, שנאה גורפת לרעיון הבית הלאומי היהודי. לדעתו האסון שנחת על הפלשתינים לא החל רק ב – 48 או ב 67, אלא ב – 1917, בהצהרת בלפור. כשהוא אומר זאת, הוא מתעלם לחלוטין מהעובדה כי מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922, שאשרר את החלטות ועידת סן רמו, שאישררה את הצהרת בלפור, כלל את ההצהרה הבריטית ככתבה וכלשונה, והעניק לה בכך תוקף חוקי של מסמך בינלאומי למהדרין. כן, כבר ב – 1922.
למעשה אבו מאזן הוכיח בנאומו ביום ראשון כי הוא נאמן לתזות שלו מימי נעוריו כאשר למד באוניברסיטת מוסקבה, בצעירותו (התיזה עליה "זכה" בתואר הייתה הכחשת השואה), כי הוא בן ונצר נאמן לשושלת שונאי ישראל, כאשר זו ספוגה באנטישמיות "קלאסית", כיאה לדורות של מנהיגים ערבים, שהידוע בהם היה המופתי, חאג' אמין אל חוסייני. המופתי כידוע כרת ברית אחים עם אדולף היטלר, כדי לסייע בהשמדת היהודים באירופה.
בנאומו הנ"ל המוטרף, אבו מאזן הודיע, בין היתר כי להסכמי אוסלו שוב אין תוקף (אף שהם הבסיס המשפטי העיקרי לקיום הרשות הפלשתינית), הוא שוקל לבטלם. ועם זאת הוא סבור שיש להמשיך בתיאום הביטחוני עם ממשלת ישראל, כי יש בכך משום תועלת לפלשתינים.
מרבים אצלנו לדבר ולשבח את התיאום הבטחוני הזה. אולם לאמיתו של דבר, אחת הסיבות המונעות מהחמאס בגדה, למוטט סופית את שלטונו הרעוע של אבו מאזן, ולהשליך את קודקודי הרשות מן הגגות, באותה נון-שאלנטיות, כפי שעשו בעזה, היא העובדה ששיתוף הפעולה הזה הוא שמהווה בשביל הקשיש, שונא ישראל מרמאללה, חומת מגן, בצורה בזכותה יודעים מנהיגי החמאס כי ישראל תפעל מיד אם תסתמן השתלטות, נוסח עזה, על הרשות הפלשתינית.
אלא שלנאום זה מסקנות חשובות מאד מבחינתנו. בשנים האחרונות הוטל צל כבד על המשך התנופה בהתיישבות היהודית באיו"ש. הוויכוח שניטש בין מצדדי ההתיישבות לבין הדורשים את צמצומה, כדי לאפשר את חידוש ההדברות עם הפלשתינים, (וגם מתוך רצון להיענות ללחצים אמריקאים), בא השבוע לסיומו. נאומו של אבו מאזן היה בבחינת רקוויאם פואטי לתהליך השלום.
מסתבר שאכן אין פרטנר להמשך התהליך, ז"ל
otmoti@netvision.net.il
יהודים הם המיעוט בפלסטין . . מדינה ערבית ללא יהודים כבר קיימת בפלסטין דה-פקטו . .
לצערינו ישראל מזמן הפכה למדינה דו – לאומית . . האם על היהודים נגזר לעולם לדאוג לשלומם וחיים טובים של מיליוני ערבים בארץ ?
פתרון "שתי מדינות" חסר משמעות בלי שינוי אזרחותם של ערביי ישראל .
לא הגיוני לדרוש הכרה בינלאומית על כך שארץ ישראל שייכת ליהודים כאשר לרבע מאזרחי המדינה אין שום קשר ליהדות . .
קודם כל חייבים לחזור למהות של החלטת האו"ם על חלוקת הארץ (למהות ולא לגבולות) . .
ערביי ישראל קיבלו אזרחות ישראלית בניגוד לחוק בינלאומי . .
מהות החלטת האו"ם על חלוקת הארץ היא לצור שתי מדינות לאום עם רוב יהודי מוחלט במדינת העם היהודי, לכן כפיית אזרחות ישראלית על ערבים בשנת 1952 מנוגדת להחלטת האו"ם . . די לכפות אזרחות ישראלית על לאום עוין !
מכיוון שלערבים כבר 20 שנה יש מדינה ללא יהודים בעזה ובשומרון , אז ערביי חיפה, נצרת, עכו, כפר קאסם, גליל, נגב, רהט, סכנין, יפו, ירושלים, לוד וכו' חייבים להפוך לאזרחים של מדינה שלהם החדשה . .
אין שום הבדל בין ערבים ברמאללה, חברון, עזה לבין ערבים בירושלים, עכו, יפו . .
ערבים אשר מתגוררים בישראל ישלמו מיסים לרמאללה ורק משם יקבלו קצבאות, ביטוח בריאות, תקציבים לבתי ספר וכו' . .
לאחר הפרדה כלכלית יבוא גם טרנספר מרצון ויהודים יעזרו לערבים . .
במאה ה- 21 ישראל הפכה לחממה לעם הערבי . . לא רק מזרח ירושלים , הרבה מקומות בגליל ובנגב כבר מסוכנים ליהודים . .
אם היהודים לא רוצים להמשיך לחיות במדינה דו-לאומית , לא רוצים הפיכת הגליל לקוסובו , לא רוצים תוך דור אחד להפוך למיעוט בישראל,
אז חייבים להתכונן למשאל עם (כמו בסקוטלנד), המבוסס על החלטת האו"ם לחלק את פלסטין לשני עמים . .
יהודים לא ישרדו במדינה דו-לאומית . .
המפלגה אשר תארגן משאל עם בנושא: "שני עמים – שתי אזרחויות" , תכפיל את נוכחותה בכנסת . .
אפשר להיפרד מערבים גם בחקיקה בכנסת . . כך למשל נפרדו צ'כים וסלובקים, העמים כמעט זהים . .
עוד דוגמה לחיקוי – הפרדה יוונים וטורקים בקפריסין . .
משאל עם על אופי המדינה יאחד יהודים בארץ ובכל העולם:
עשירים ועניים, אשכנזים ומזרחים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים, ימנים ושמאלנים .
ערבים לא הצליחו להרוס את מדינת היהודים מבחוץ , אסור לתת להם להשלים את המזימה מבפנים . .
נצחנו בכל מלחמות .. האם יש עוד מקרה בהסטוריה כאשר המנצח העביר חלקי ארצו לאויב המובס ?
גבול המזרחי נקבע לפי מאזן הכוחות . .
הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בחיפה ויפו לזכויות יהודים ברמאללה ועזה .
אזרחות פלסטינית-ירדנית , אבו דיס ושועפאט לערבים, אזרחות ישראלית וירושלים ליהודים .
שני עמים – שתי מדינות – שתי אזרחויות !
טראמפ חתך את הקשר הגורדי הפלשתיני.