מה באמת מעניין את האקדמאים שנאבקים במסלולים החרדיים

מאחורי המאבק בהפרדה מגדרית באקדמיה עומד רצון לחנך את החרדים מחדש

לומדים לצורכי פרנסה. קורס מחשבים לחרדים | יוסי זמיר, פלאש 90

אם הייתם אומרים לישראלי ממוצע לפני עשור שבשנת 2017 יהיו בישראל כ-11 אלף סטודנטים חרדים, הוא היה רואה בכך הזיה מוחלטת. באופן מסורתי, החברה החרדית הדירה את עצמה מהאקדמיה כמעט לחלוטין. מה שאפשר את הגידול מספר הסטודנטים החרדים הוא התוכניות האגרסיביות שנבנו לשילוב חרדים באקדמיה. זה התחיל במכללות ייעודיות (כמו המכללה של הרבנית עדינה בר שלום, שנסגרה לאחרונה), והפך למודל המח"רים שקידמה הוות"ת בחמש השנים האחרונות.

במסגרת מודל זה, אוניברסיטאות ומכללות קיימות פתחו מרכז לימודים נפרד לחרדים, המציע שירותי מכינה לחסרי תעודת בגרות ופסיכומטרי – הרוב המוחלט של הסטודנטים החרדים – ומאפשר להם ללמוד בהפרדה מגדרית. מודל המח"רים נועד להבטיח שתוכנית הלימודים תהיה ברמה שווה לזו של מוסד-האב, ושהמוסד גם יוכל להציע, מלבד מעטפת אקדמית נאותה, יתרונות כמו גיוס תרומות למלגות וסיוע בהשמה בתעסוקה.

המודל עבד יפה בכמה מקומות, אבל היו גם מוסדות אקדמיים שנרתעו ממנו. האוניברסיטה העברית, למשל, פתחה אמנם מכינה לסטודנטים חרדים, אבל החליטה שלא לפתוח תכניות לימוד לתואר עבור הסטודנטים החרדים. כאשר סנאט האוניברסיטה ישב על המדוכה בשאלה האם לאפשר לחרדים ללמוד בהפרדה, קמה סגנית הרקטור, פרופסור ארנה קופרמן, ובנאום חוצב-להבות הבהירה שעל אדמת הקודש של העברית לא ידרכו סטודנטים חרדים שרוצים ללמוד בהפרדה. לדבריה –

 "הבחירה בקמפוס מופרד מגדרית ומגזרית היא בחירה עצובה. מוקדם מדי להיכנע, ודאי בנושא כל כך עקרוני. חייבים לתת הזדמנות לפתרון הנכון. לפתוח קמפוס נפרד אפשר יהיה תמיד. מדברים על כך שזה רק פיילוט ושאם הוא לא יהיה מוצלח לא נהסס לסגור אותו. אבל מה כן יחשב לפיילוט  מוצלח? זו בחירה שלעולם לא נוכל להתגאות בה – להפך. גם בטקסי הסיום בקמפוס החרדי, ענן ההפרדה השחור ירבוץ מעל השמחה שהכשרנו חרד, והוא שחור מאוד".

טהרנות מופרזת

למרבה המזל לא כולם טהרנים כמו קופרמן, ותוכניות אקדמיות טובות מכשירות סטודנטים חרדים למקצועות שונים תוך שהן מכבדות את אורח חייהם. במה שנראה כמו הצדקה ברורה של מודל המח"רים, הלמ"ס דיווחה בתחילת השנה שעברה על עלייה של 150 אחוזים במספר הסטודנטים החרדים בחמש השנים האחרונות, מצד שני, גם לא צריך להפריז בתיאורי השינוי: שיעורם של הסטודנטים החרדים עדיין נמוך משמעותית יחסית לשיעורים באוכלוסייה. גרוע מזה, הנתונים העדכניים מדברים על 58% מהסטודנטים שנושרים במהלך הלימודים.

אבל גם ההתקדמות המסוימת שהושגה בהנגשת האקדמיה לציבור החרדי – אינטרס ראשון במעלה של החברה והכלכלה הישראלית – לא מתקבלת בעין יפה על ידי גורמים מסוימים. ואנחנו לא מדברים על גורמים בתוך הציבור החרדי שמתנגדים לאקדמיזציה, אלא על גורמים בתוך האקדמיה עצמה. הוות"ת ספגה קיתונות של ביקורת מהציבור החרדי בשנה האחרונה בשל תוכנית החומש החדשה שלה, שמתנגדת בתוקף לתוכניות לימודים לתואר שני בהפרדה מגדרית. אבל יש מי שעבורו הוות"ת כבר הרחיקה לכת יותר מדי, והפכה עצמה לנושאת הכלים של הקיצוניות החרדית.

כך נולדה העתירה לבג"ץ שהגישה בקיץ האחרון קבוצה של אקדמאים בכירים נגד ההפרדה המגדרית באקדמיה. בעתירה מפרטים הפרופסורים כיצד תוכנית אקדמיות נפרדות לחרדים מהוות למעשה הדרת נשים: לטענתם, גם אם במקרה של הציבור החרדי שני המינים מעוניינים לכאורה בהפרדה, נוצרת אפליה כלפי המרצות. שכן בעוד שמרצים גברים מורשים להרצות בפני נשים בקמפוס החרדי, על מרצות נשים נאסר להרצות בפני הסטודנטים הגברים. הוות"ת, יש להבהיר, אוסרת להפלות מרצות בקבלה לעבודה על הבסיס הזה, ומבהירה שממילא אין מדובר באפליה אמיתית משום שמספר הסטודנטיות הנשים בציבור החרדי עולה בהרבה על מספר הסטודנטים הגברים. אבל את העותרים המלומדים אינם מתעניינים בזוטות מעין אלה, אלא בנושא העקרוני: בעיניהם אקדמיה בהפרדה היא תועבה לא חוקית שאין לה מקום במדינה דמוקרטית.

בג"ץ דן בעתירה לפני כשבועיים, והזעיף פנים לשני הצדדים.  ירדן צור דיווח ב'הארץ' שמהערות השופטים קשה להבין לאן נושבת הרוח. מצד אחד, השופט מלצר נזף בעותרים וטען כי הם רוצים לשמור את החרדים בגטאות; מצד שני, השופטת ברון נרתעה כשנציג מכללת אונו סיפר בגאווה כי אצלם רק מרצות יכולות ללמד בתוכניות לנשים. "זה בדיוק המדרון החלקלק שאנחנו מדברים עליו", אמרה כבוד השופטת.

קצת קשה לנחש מה בג"ץ יפסוק. במצב הרוח האקטיביסטי-מתמיד שבו הוא מצוי לאחרונה, הוא בהחלט מסוגל להשליך לפח את כל ההתקדמות שהושגה בעידוד לימודים אקדמיים לחרדים למען עקרון השוויון בפרשנותו המופרכת ביותר. מצד שני, בהתחשב בכך שגם הוות"ת איננה טוענת להתחשבות עד אין קץ ברגשות דתיים אלא יותר לסוג של חינוך-מחדש הדרגתי ('כשהם יגיעו לתואר השני הם כבר יהיו בני-תרבות מספיק כדי ללמוד במעורב'), סביר יותר שהשופטים ימצאו סוג של נוסחת ביניים: הם ימתחו ביקורת על כל הדרה והפרדה, אך יודו בחצי פה שהמצב הנוכחי אינו לחלוטין בלתי חוקי.

"לשמור על החרדים בגטו"

אלא שהסוגיה האמתית בלב הוויכוח לא תיפתר גם במקרה של הכרעה כזו. כפי שראינו, פרופ' קופרמן וחבריה מציבים את הגבול במעבר מהמכינה ללימודי התואר הראשון, ואילו הוות"ת מותחת אותו במעבר מלימודי התואר הראשון לתואר השני. אבל הסוגיה האמיתית היא אחרת לגמרי: מדוע במדינה דמוקרטית לא יכול ציבור גדול, באופן חוקי לחלוטין, ללמוד באופן שיהלום את אמונותיו? כפי שהודו האגודה לזכויות האזרח, התנועה ליהדות מתקדמת ושדולת הנשים בבקשתן להצטרף לעתירה, בישראל תמיד התקיימו מכללות להוראה ומסגרות אקדמיות נוספות בהפרדה מגדרית, וכלפיהן אין לעתירה טענות. סוגיות קונקרטיות אמיתיות כמו פגיעה בתעסוקה של מרצות יכולות להיפתר בסגנון אונו, כאשר גם על גברים ייאסר ללמד נשים, הסימטריה הקדושה תישמר וכולם יהיו מרוצים. מה, אם כן, עומד באמת בליבת הוויכוח?

השופט מלצר קלע כנראה קרוב למטרה, כשרטן על רצונם של העותרים 'לשמור על החרדים בגטאות'. בנסיבות הייחודיות של החברה הישראלית, אי אפשר לסגור את כל המוסדות האקדמיים הנפרדים. מה שאנשי האקדמיה העותרים באמת רוצים להשיג, זה הרחקה של כל החרדים שרואים בלימודים אקדמיים מפתח לפרנסה בלבד – ולא שער לעולם חדש של אמונות ודעות. העותרים רוצים שהאקדמיה הישראלית תוציא ממנה את הסטודנטים החרדים לא רק עם תואר וסיכוי לתעסוקה, אלא בעיקר עם אמונות משופצות. כפי שתיארה בציוריות פרופ' קופרמן, זו הדרך היחידה להתפטר מאותו ענן שחור אשר עלול, חלילה, להעיב על חגיגת קבלת התואר של הסטודנט 'החרד'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. כמו בכל דבר אחר עם השמאל. לא באמת אכפת להם מרווחת החלשים בחברה, קשה להם לראות הצלחה של כל אדם ללא הבדל גזע, מין, דת ומעמד חברתי.

    1. עקרון ההכתבה ועקרון הבעלות הממשלתית הם השליטים בחברה הישראלית מורשת השלטון שהיה פה בראשית המדינה. הפגיעה הקיצונית ביותר בחרות האדם הינה קיומו של מוסד הנקרא אוניברסיטה ממשלתית. משם משתלשלת כל הרעות החולות. יושבים אנשים ודנים בערכים של החברה היהודית המסורתית כאילו המרכיבים האנושיים של החברה הזאת כמוהם כחתולים שאפשר לדון כיצד כל אחד מהם ראוי שיתפקד. מיהי קופרמן בכלל שתכתיב לחברה כל שהיא ערכים מוסריים מהם. הקנאה מדברת מגרונה. את החרדי לא מעניין בכלל מה קופרמן עושה או לא עושה. אבל את קופרמן החרדים מעסיקים אותה כל הזמן. למה? כמו שאמר פרופ' ליבוביץ, את היהודים, הנוצרים כלל אינם מעניינים ואילו הנוצרים עוסקים כל הזמן ביהודים. מפה נובע הפער האמיתי.

  2. הרעיון לפיו ביקורת על חרדים נובעת מ״שנאת חרדים״ או ״רצון לחנך את החרדים מחדש״ או אפילו ״קנאה״ (גם את זה שמעתי…) פשוט שגוי מיסודו. בדיוק כמו שביקורת על מוסלמים בד״כ אינה ״איסלמופוביה״ וביקורת על להט״בים בד״כ אינה ״הומופוביה״ וכו׳.
    ואגב, שנאת חילונים חסרת בסיס במגזר החרדי דווקא יש והרבה.
    הימין לא צריך את החרדים. אתם אלה שתופסים עלינו טרמפ, במובן הפוליטי והכלכלי. טוב יהיה אם תשקיעו את זמנכם הפנוי בשיפור הקהילה שלכם.

    1. זה בהחלט נובע משנאת חרדים. מי שמזכיר לנשמה היהודית שלך עד כמה היא שבויה בחילוניות – מאד גורם לך להתרגז ולשנוא

  3. הרשעות של "מחנה השלום" היא כמו מיטת סדום: מצד אחד הם מטיחים בחרדים שהם "פרזיטים שלא עובדים" וכשהחרדים יוצאים ללמוד מקצועות שיאפשרו להם לעבוד בולמים אותם ואומרים להם ש"אסור ללמוד בהפרדה מגדרית". באותו אופן, מעלילים על נתניהו מה שרוצים ומשחירים את פניו ואת פני משפחתו השכם והערב וכשנתניהו מנסה להתגונן מפני העלילות וההשחרות מאשימים אותו בהתעסקות בעניינים אישיים במקום בענייני המדינה, וחוזר חלילה.

  4. מאמר ששווה זהב !!

    באופן אישי אני מכיר מוסדות אירופאים רבים המכירים בהפרדה מגדרית ובכלל בכיבוד רצונו של כל ציבור וציבור, לדוגמא הקמת חדר מיוחד בקמפוס המיועד לתפילה כולל כיפות/רעלות וכל מה שאדם דתי זקוק לו ע״מ להתפלל לאלוקיו.

    ימים יגידו מתי תבא ההתפכחות במדינתנו שתיתן באמת לכל אחד את הזכות להחזיק באמונתו ובאורח חייו.

  5. ומה יקרה לדעתכם אחרי שהחרדים יקבלו את מבוקשם וילמדו בנפרד? הם גם ירצו שמקומות העבודה יבאו לקראתם ויעסיקו רק גברים . כי מה ההבדל ההלכתי בין איסור ללמוד עם נשים באותה הכיתה לבין לעבוד עם נשים באותו מקום עבודה ????

    1. "הם גם ירצו" איזה צליל אתם שומעים במשפט הזה?

    2. כן ולא.
      הם כן חרצו לעבוד עם גברים
      לא יהיה אכפת להם שיעבדו גם נשים באותו מקום עבודה, בנפרד.

    3. יש הבדל בגיל ובמצב המשפחתי, החברה החרדית לא אוהבת שרווקים ורווקות מתערבבים אבל ברגע שנשואים זה פחות בעיה וזה המצב של רוב האנשים בשוק העבודה, להבדיל מבאוניברסיטה שבדרך כלל לומדים שם צעירים.

    4. נו, ומה הבעיה בזה?!
      מקומות עבודה יכולים לעשות מה שטוב להם, ואם ישתלם להם, הם יפתחו מקומות נפרדים לגברים ונשים. (דרך אגב, כבר יש מקומות עם נשים בלבד.)
      באקדמיה הבעיה היא הפוכה – המוסדות רוצים לתת להם, אבל העותרים מנסים להפריע.

  6. מדהים לראות עד כמה באים בטענות לאקדמיה על כך שהיא מבקשת להגן על עקרונות החשובים לה ואילו כאשר מגיעים לרגישויות של חרדים או דתיים – פסס – כלום, פשוט נאדא. רק השבוע הפגינו הסמנים הקיצוניים בציונות הדתית יכולה הכלה יוצאת דופן לשירותן של נשים עם גברים בצבא. מאידך החרדים כופים על החילונים עוצר יציאה לפיצוציות. תעשו לי טובה ותפסיקו עם הדמגוגיה. רוצים החרדים ללמוד בנפרד – שילמדו בנפרד ושיפסיקו לצפות משאר העולם לעמוד בדרישות שלו. בואו נראה אותם פותחים את הכויללים שלהם והישיבות הקטנות והגבוהות לחילונים ולחילוניות – הרי אנחנו רואים עד כמה הם טובים בהתאמות לזרמים אחרים ביהדות או בפתיחת בתי הספר שלהם למזרחים. מידה הוא מקום חשוב לעמדות שמרניות ומוטב שישאר שם ולא יטיף מוסר בשמם של אלה הפוסחים על שני הסעיפים.

    1. האקדמיה היא דת ?
      אי אפשר להפיק מהנדסים ושאר בעלי תוארים מדעיים ללא האמונה הקדושה בדבר השוויון בין המגדרים ?
      אולי בדת "מדעי הרוח" זה כך – אך לשם חרדים לא רוצים להיכנס, ולעסוק ב"מדע" פרזיטי.

      ומה הקשר לפתוח את הכוללים לחילונים ושאר נכרים ? יהדות זה דת עם עקרונות, ואקדמיה זה מדע חף מתורות דתיות.

  7. אותם ישויות שמאשימים את הציבור החרדי במעמסה כלכלית – הם אלו שלא נותנים להם להשתלב.
    אתם רוצים שהציבור החרדי ילמד, יעבוד, ירוויח וישלם מיסים יותר מאשר יקבל קצבאות – פשוט תנו להם ללמוד איך שהם רוצים.

  8. הבעיות הכי משמעותיות בסוגיה לא זוכות להתייחסות במאמר; 1. החרדים לא מסתפקים בהפרדה מרצון של התלמידים המבקשים ללמוד בנפרד. הם דורשים גם הדרה של מורות ומרצות מהוראה במסגרת הנפרדת. אם חלילה תענה הדרישה שלהם לא יתאפשר לנשים לעסוק במחקר ובהוראה באקדמיה. מי יבחר במרצה שלא יכולה ללמד שליש או חצי מהתלמידים? גם כך קיימת אפליה רבת שנים של נשים באקדמיה, אם יתאפשר לחרדים להכתיב כיתות בהפרדה מגדרית זה יהווה חסימה כמעט מוחלטת של נשים במסלולים האקדמיים. אין שום סיבה שנאפשר את זה ושנוותר על מחצית מאוכלוסיית היעד הפוטנציאלית של חוקרות ומרצות.
    2. החרדים דורשים להתערב גם בתכני הלימוד ולקבוע מה לא יוכנס לתכנית הלימודים. כאן מדובר בעקרון היסודי ביותר של המחקר המדעי ואבן היסוד עליה מושתתת האקדמיה. החרדים מתנגדים לנושאים ותכנים מסויימים, אינם רואים במחקר חופשי ערך כלשהו ואינם מייחסים חשיבות לסקרנות שהיא אם כל מחקר מדעי. גם באקדמיה יש אמונות וערכים עליהם אין לוותר.

    1. בהנחה שחצי נשים וחצי גברים אפשר להגביל מרצות נשים לנשים וגברים לגברים ואז אין שום בעיה, בפועל ישנם הרבה יותר נשים חרדיות שלומדות כך שזה בכלל לא בעיה.
      לגבי מה ללמוד ומה ללמוד, הם לא כופים כלום על אף אחד, הם רוצים ללמוד מקצוע למטרות עבודה ואין לזה שום השפעה על האקדמיה. נסה להיות עם השקפה ימנית שמרנית במדעי הרוח ותראה מה זה אפליה אמיתית וסתימת פיות שבאמת מזיקה למחקר.

  9. מאמר מעולה וקולע. עם זאת יש נקודה שלא הודגשה מספיק וזו העובדה שתמיד בעימותים מן הסוג הזה השמאל מתגלה כמי שאיכפת לו מעקרונות הרבה יותר מפרקטיקה. אפס פרגמטיזם. ובמלים אחרות, דווקא הלוחמים הגדולים נגד פנאטיזם דתי, הם בעצמם פנאטים לא פחות אדוקים של ערכיהם הם.
    בסופו של דבר אין שום משמעות לשאלות ה״מהותיות״ הללו מעבר לשאלה האמיתית היחידה: האם זה יעשה טוב לחברה האנושית או לא. אבל ממתי שיפור המציאות מעניין פלורליסטים? הם מתעניינים רק בפלורליזם הטהור לכשעצמו.
    וזה נכון שבמקרה הנידון יש גם יסוד סביר להניח שהפחד מהשתלבות חרדים מדאיג אותם יותר מכפי שהם מוכנים להודות.

  10. כחרדי, בכנות, נפגעתי מהתיאורים המלבבים של קופרמן.
    חרד שחור.
    רובץ עליה ענן שחור של שנאת האחר, והיא הייתה צריכה להגיד את התפטרותה בו ביום בה דבריה התפרסמו.

  11. מאמר מעניין. תודה.
    אכן מי שבא בטענות לחרדים על חוסר השתלבות, מפריע להם בניסיון להשתלב ומונע מהם מלהגיע למצב שהוא דורש מהם להגיע. הרי בעצם הדרישה שישנו את דרכי התנהגותם ובעצם ינהגו בניגוד לאמונתם יש בעיה, שכן באם ייענו לבקשות כבר לא ייחשבו חרדים.