מחיר הפמיניזם: נשים משתכרות פחות אבל עולות יותר

חוקי האפליה המתקנת מצמצמים את אפשרויות העבודה עבור נשים ומעמיסים עלויות מיותרות על המעסיקים. התוצאה: אפליה נגד נשים

נשים הן כוח עבודה יקר יותר | ויקיפדיה

הטענה המרכזית של הגל הפמיניסטי הנוכחי בהקשר של נשים ויחסי עבודה היא שנשים לא מרוויחות כמו גברים ואינן מקודמות לתפקידים בכירים בצורה שווה לעמיתיהן הגברים. הפעולה העיקרית של אותן תנועות פמיניסטיות כדי למנוע את מצב האפליה היא מאבק לחקיקה המתבססת על העדפה או אבחנה מתקנת, אך לדעתי המאבק הפמיניסטי והחקיקה המתעדפת רק פוגעים במעמדן של נשים בסקטור התעסוקתי.

נתחיל בטענת אי השוויון בשכר, הגורסת כי נשים משתכרות פחות מגברים רק בשל היותן נשים וקורבן לאפליה מגדרית. ישנם לא מעט מחקרים אשר מפריכים את הטענה הזו ומסבירים כי ההבדלים בשכר נובעים מבחירות תעסוקתיות שונות ומיכולות אחרות, ביניהן היכולת של נשים לשאת ולתת על שכרן. אך כדי להפריך אותה לחלוטין נבחן את הסוגיה דווקא מנקודת המבט של המעסיק.

אם נשים הן אכן כוח עבודה זול יותר, היה משתלם למעסיקים להעסיק נשים על פני גברים והיינו עדים למצב בו כוח העבודה העיקרי הוא נשים ואילו הגברים משתרכים מאחור בנתוני התעסוקה או מנמיכים את ציפיות השכר שלהם להתאמתם לשוק התעסוקה “הנשי”. לא צריך מחקרים ותארים כדי להבין את ההיגיון הפשוט שמאחורי ההשגה הזאת ולראות שלא זה המצב.

המצב בפועל הוא שנשים הן כוח עבודה יקר יותר, מצב אשר נוצר בשל החוקים המתעדפים אותן לטובה. כאשר מעסיק מחויב לשאת בהוצאות הכרוכות ביציאת עובד או עובדת לחופשת הריון ומחויב לשלם את אותה משכורת למשרת הורה, אז עובד כזה מן הסתם יעלה לו יותר מאשר להעסיק עובד רגיל. בעולם בו הנשים הן לרוב המטפלות העיקריות בילדים, נוצרת סיטואציה בה נשים הן כוח עבודה יקר יותר.

מעסיק שלא יוכל לעמוד בהוצאות הנוספות הכרוכות בהעסקת אישה, ימנע מכך ככל האפשר ובצדק מבחינתו. החוק למעשה מצמצם את מקומות העבודה האפשריים לנשים, ומכריח מעסיקים שכן עושים זאת לשאת בהוצאות מיותרות אשר בסופו של דבר מועמסות על האזרחים ופוגעות בנשים עצמן.

אילו שוק התעסוקה היה נותר חופשי וניתן היה לשאת ולתת על תנאי השכר והתעסוקה באופן פרטני, הגמישות הייתה מאפשרת להציע מגוון רחב יותר של תפקידים ומקומות עבודה לנשים. ישנם בהחלט מקומות עבודה בהם המעסיק יניב תועלת רבה יותר מהעסקת אם בחצי משרה, אך לא רבים מהם יכולים לעמוד בכך במסגרת החוק הקיים. מי שנפגע מכך לרוב הם העסקים הקטנים והעמידים פחות, מצב הגורר יכולת ניעות קטנה יותר וריכוזיות גדולה יותר במשק.

כמו כן, בשוק תעסוקה פתוח ותחרותי נשים יאלצו ללמוד את רזי המשא ומתן, דבר אשר נבצר מהן כרגע עקב מציאות מדומה בה הממשלה עושה זאת בשבילן, מציאות אותה גברים לרוב מבינים היטב ולא משאירים את עבודת ההתמקחות בידי הממשלה.

תפיסה מתקרבנת

הנקודה החשובה השנייה בדיון על תעסוקת נשים היא הטענה לפיה ישנה אפליה המבוססת מגדר כלפי קידום או קבלת נשים לתפקידים בכירים במשק.

בראיון משעשע במיוחד שערכה לאחרונה העיתונאית הפמיניסטית קאת’י ניומן עם הפסיכולוג ג׳ורדן פיטרסון ישנו רגע בו היא תוהה מדוע נשים צריכות להילחם ולהיאבק על מעמדן התעסוקתי. נקודת הראייה הזו של הפמיניזם הסמכותני לפיה לאישה הפרטית אין כלל אחריות על גורלה תמיד שעשעה אותי, ומסתבר שגם את ד”ר פטרסון שגיחך בתגובה ושאל: “את באמת לא מבינה מדוע אנשים צריכים להילחם כדי להגיע למשרות הבכירות והמבוקשות ביותר במשק?”.

התפיסה כאילו משרות בכירות ומשרות בכלל הן לא משהו שצריך להילחם עליו ולהוכיח כישורים בולטים מעל המשתתפים האחרים כדי להשיגן היא שגויה, מתקרבנת ותבוסתנית מיסודה. פגשתי לא מעט נשים שתלו את אי קידומן בעבודה בהיותן נשים, ולרובן אכן לא הגיע להתקדם. למעשה, מעולם לא פגשתי אדם שתולה את הכישלונות האישיים שלו בעניין חיצוני והיה יכול היה לתפקד כמנהל טוב.

מנהל טוב חייב להיות בעל מוקד שליטה פנימי, להתגבר על המכשולים הניצבים בפניו בכל מצב ולקחת אחריות על התוצאות, גם כשמקורן הוא חיצוני כביכול. מתי ראיתם גבר המכבד את עצמו שמתלונן כי לא קודם בגלל המראה שלו, אחוז השומן בגופו, הסטטוס המשפחתי או המין? בעולם הגברי אמירה כזו רק תזכה את בעליה בזלזול ובאי אמון ביכולותיו.

השוק התעסוקתי הוא שוק תחרותי. בשביל להצליח בו צריך להיות בעל מוטיבציה מאוד גבוהה, אסרטיבי, להשקיע המון ולגבור על המתחרים האחרים. לפעמים גם להיות מצוין לא מספיק טוב, כל עוד יש מתמודד מצוין יותר. בכיינות והתקרבנות הן לא תכונות מבוקשות בעולם הזה, ומי שמחזיק בהן כנראה אינו מתאים לאיוש תפקידים בכירים במשק.

נסו לחשוב על הטענה הזו לעומק מכיוונם של המעסיקים. במצב בו ישנם אישה וגבר המועמדים לאותו תפקיד, האם סביר בעיניכם שהמעסיק יעידף את הגבר על סמך מינו בלבד בעוד האישה מציגה כישורים ותוצאות הטובים יותר לעסק?

מעסיק לעולם יעסיק את האדם אשר הוא מאמין כי יספק לו את מירב הרווח בעד התמורה הנמוכה האפשרית. כך שאם שכר הנשים היה נמוך יותר, הוא היה מעדיף את האישה במצב בו הכישורים שווים. במצב בו הכישורים אינם שווים והאישה מחזיקה ביתרונות על המועמד הגברי בסיפור הדמיוני שלנו, אין שום סיבה להניח כי המעסיק יעדיף להעסיק או לקדם את מי שמספק לו רווח נמוך יותר רק בגלל שהוא גבר, אפילו לא במחיר נמוך יותר. לכן הטענה לאי-שוויון מבוסס מגדר בשוק התעסוקתי כלפי נשים שגויה מיסודה.

בעולם בו תנאי ההעסקה והשכר פתוחים למשא ומתן פרטני, לכל אחד יש את היכולת והגמישות להתאים עצמו לעסק, ולכל עסק להתאים עצמו לעובד בהתאם לדרישה וליכולות של כל אחד מן הצדדים.  אדם בעל ערך משמעותי לעסק כלשהו יכול לשאת ולתת על תנאי העבודה שלו ביתר גמישות מצד מעסיקיו. במילים פשוטות יותר – אם את שווה את זה, יעסיקו אותך גם בשכר גבוה יותר ובתנאים הולמים לכישוריך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

30 תגובות למאמר

  1. “כאשר מעסיק מחויב לשאת בהוצאות הכרוכות ביציאת עובד או עובדת לחופשת הריון ומחויב לשלם את אותה משכורת למשרת הורה, אז עובד כזה מן הסתם יעלה לו יותר מאשר להעסיק עובד רגיל”.

    אז למה את מי שיוצא לשלושים ימי מילואים בשנה אנחנו דורשים מהמעסיק לספוג ?

    1. מי אמר שזה בסדר? המדינה צריכה לספוג את את התשלום כי המדינה היא זו שקוראת לו למילואים

    2. מעולה. אבל המדינה לא עושה את זה.. היא מפצה את המילואימניק (משלמת את שכרו) אבל לא את בעל העסק שמאבד עובד.

  2. על פניו המסרים במאמר נוקבים ומדרבנים. בין השורות, ניתן לראות שכותב המאמר רואה בנשים ציבור שברובו מורכב ישויות נבערות ממידת אחריות אישית וכישורים עסקיים, רווי תלונות ודמעות, שמשליך את כשלונותיו על “מראה, אחוז שומן בגוף וסטטוס משפחתי”- כאילו אלו הם האלמנטים אליהם מצטמצם עולמה של אשה. דמות האשה במאמר מוצגת כנערה מתבגרת מפונקת, ותו לא.
    אם מידת העוקצנות הייתה מטושטשת במעט- היה ניתן להתייחס לדברים כאל דברי טעם. למרבה הצער הם משקפים בדיוק את הגישה הבעייתית אותה מנסות נשים להפריך.

    1. הגישה לטעמי בעייתית, ללא קשר למין הכותב/ת

    2. טענת המאמר היא שמי שנוקטות בגישה הזאת הן הנשים (הפמיניסטיות) ותומכיהן. העובדה שהן מבקשות סיוע והגנה מהממשלה (כלומר הציבור) מעידה על כך שהן לא מאמינות ביכולת שלהן להשיג בעצמן מעמד זהה לזה של הגברים. למעשה הן מטילות את האחריות למצבן על מישהו אחר. כשהכנסת והממשלה (כלומר הציבור) נכנעותץ ללחץ הזה הן למעשה מאשרות שנשים לא יכולות להשיג בכוחות עצמן תנאים שוויוניים. נגד זה יוצא המאמר.

    3. לא על כלל הנשים מלינה הכותבת, אלא על אלה המתיימרות לדבר בשמן

    4. המחברת משתפת הטיעונים שהיא שומעת לרוב מנשים. והאמת שכולנו שומעים אותם. טענתה שהנשים הללו ישנו גישה גם הצד השני יוכל לשנות אותה. היא לא מתייחסת למשרות שבהן הגורמים הללו הם פקטור: דיילות, מלצריות וכו’. גם כאן, הבחירה בידי הנשים אם לשתף פעולה עם השיטה או לחפש עבודה אחרת. אני כגבר מעולם לא שקלתי קריירה כזו, וכך גם הרבה מהנשים שאני מכיר.

    5. זה כאילו שקת’י ניומן כתבה את הטוקבק למעלה.
      ‘אז מה שאתה בעצם אומר זה… שכל הנשים הן נערות מפונקות ותו לא’

    1. ובשיחות טלפון עם הילדים גם כשהם בני שלושים + ולא יעילות בעבודה.

  3. שכחת גם לציין את העובדה שאת רוב העסקים מקימים גברים ומטבע הדברים דור המקימים הם גם אלה שנהפכים אח״כ למנהלים. יש גם את עניין בחירת המקצוע, ככל שיש יותר חופש נשים נוטות לבחור במקצועות מסוימים על חשבון אחרים. רובם מקצועות שלא מייצרות ערך כלכלי אמיתי אלא עבודות סוציאליות מגננת ועד רופאה ועבודות שמעבירות ערך כלכלי מכיס אחד לשני כמו עורכות דין, בנקאיות, מנהלות שיווק וכדומה. אין כמעט נשים בתשתיות, אין כמעט נשים בטכנולוגיה אין כמעט נשים בעבודות שדורשות כח פיזי ואין כמעט נשים שעוסקות בפיתוחים של מוצרים חדשים. אז אין פלא שהן מרוויחות פחות ואם לא הלחץ הפמינסטי הן היו מרוויחות הרבה פחות כי התרומה הכלכלית שלהן היא אפילו יותר נמוכה בערכי שוק אמיתיים.

  4. שכחת גם לציין את העובדה שאת רוב העסקים מקימים גברים ומטבע הדברים דור המקימים הם גם אלה שנהפכים אח״כ למנהלים. יש גם את עניין בחירת המקצוע, ככל שיש יותר חופש נשים נוטות לבחור במקצועות מסוימים על חשבון אחרים. רובם מקצועות שלא מייצרות ערך כלכלי אמיתי אלא עבודות סוציאליות מגננת ועד רופאה ועבודות שמעבירות ערך כלכלי מכיס אחד לשני כמו עורכות דין, בנקאיות, מנהלות שיווק וכדומה. אין כמעט נשים בתשתיות, אין כמעט נשים בטכנולוגיה אין כמעט נשים בעבודות שדורשות כח פיזי ואין כמעט נשים שעוסקות בפיתוחים של מוצרים חדשים. אז אין פלא שהן מרוויחות פחות ואם לא הלחץ הפמינסטי הן היו מרוויחות הרבה פחות כי התרומה הכלכלית שלהן היא אפילו יותר נמוכה בערכי שוק אמיתיים.

    1. יותר מזה 99 אחוז מהמשרות במשק נוצרו עי גברים

      שילכו לבנות לעצמן מדינה משלהן עלוקות בכייניות ונצלניות

  5. התעלמות מהפיל בחדר!
    הפיל שבחדר הוא שבגלל הבדלי ביקוש והיצע – גברים משלמים על סקס.

    הרבה גברים מוכנים לעבוד יותר שעות יותר קשה יותר בלחץ ויותר בסיכון כדי לפרנס נשים בטלניות כי הם רוצים סקס.
    מעט נשים מוכנות לעבוד קשה בלחץ ובסיכון כדי לפרנס גברים בטלנים.

    המהפיכה הפמיניסטית היא תולדה של המהפיכה התעשייתית.
    בעבר הגברים עבדו הנשים טיפלו בתינוקות והגברים ולקחו איתם את הילדים שמעל גיל 7 כשוליות -האבא היה הבוס ואהב את העובדים והעובדים אהבו אותו והחיים לטעמי היו יפים.

    באה המהפיכה התעשייתית ושלחה את הילדים לבתי הספר ואת האבות למפעלים.
    בתנאים החדשים הגברים כבר לא הסכימו להביא הרבה ילדים ולפרנס את הנשים ואילו הנשים המשיכו לרצות ילדים – ולכן ההסכמות החדשות היו 2-3 ילדים ושהאשה גם יוצאת לעבוד.

    המהפיכה הבאה שמתדפקת – היא רובוטיות מין אינטראקטיביות במחירים שווים לכל נפש עם ציפוי דמוי עור אנושי וחום גוף וחיישנים שמגיבים לליטופים וחיבוקים ונשיקות.
    ואז גברים יוותרו על מערכות זוגיות אנושיות. ונשים ישארו לבד ואם הן רוצות ילדים הן יצטרכו לגדל אותם בעצמן.

    הילודה תצטמצם יהיו פחות אנשים והטבע ישקם את עצמו.

  6. כמה בכיינות במאמר אחד! תחליפו חשיבה, ב”ה אנחנו עדים למהפכה חיוביות ומדהימה. תמיג אפשר למצוא דוגמות קיצון לנגח, אך המהפכה הפמינסטית היא ברכה ואני גאה להיות בדור כזה!

  7. לא משתלם להעסיק נשים משום החשש על תלונות הטרדה מינית, כל אישה היא מתלוננת בפוטנציה ללא קשר אם נעשתה הטרדה או לא, מרבית התלונות מוגשות בעקבות אירוע חיצוני, פיטורים, תפקוד לקוי וכו.

  8. “מעסיק לעולם יעסיק את האדם אשר הוא מאמין כי יספק לו את מירב הרווח בעד התמורה הנמוכה האפשרית. כך שאם שכר הנשים היה נמוך יותר, הוא היה מעדיף את האישה במצב בו הכישורים שווים.”

    זה טיעון מעגלי: המעסיק רציונלי, ומכאן שאינו מפלה נשים. הנחת “המעסיק הרציונלי” טעונה הוכחה..
    באנלוגיה- במשך דורות על דורות יהודים עבדו בגולה בין גויים;
    כישוריהם בודאי עלו על הגויים (שהרי בתקופות ובמקומות “רציונלים” הם הגיעו לעמדות הובלה- כמו בארה”ב, במדינות ערב לפני 48′, בספרד של ימי הביניים, בהולנד של העת החדשה וכו’)-
    ובכ”ז, היו פעמים רבות שהם זכו לשכר *נמוך* משל הגויים.

    מעסיק של יהודים בסביבה אנטישמית:
    – רצה “פרמיה” על כך שהוא בכלל מוכן להעסיק יהודי.
    – רצה “פרמיית בושה” נוספת על כך שסביבתו יודעת שהוא מעסיק יהודים.
    – נטה פחות להעלות שכר של יהודי, שרגשית רחוק ממנו יותר
    – ידע, אובייקטיבית, שיש ליהודים ריבוי טבעי רב ואפשרויות תעסוקה מוגבלות, וניצל זאת.

    דומני שהאנלוגיה לנשים ברורה.

  9. לצערי הפנימיסטיות אינם מחפשות שיוויון.מטרתם להפריד.לסכסך.ולנקום העולם הגברי בגלל עבר פטריכיאלי.ולכן הם רק מזיקות.ויוצרות שינאה וזרות.רוב הנשים מעוניינות ביחסים טובים בין עולם הגברי והעולם הנשי.למעט מיעוט נשי נצלן הרואה בגבר כמסחטת לימונדה טריה.לצערי הגברים בחלקם מוכנים להיות הסמרטוט המניב.וכך נוצר מערכת גומלין שהגבר משלם והאישה סוחטת.
    וזה בגלל גברים חלשים שמוכנים להיות סמרטוטים נסחטים.וזה לא בגלל הפמניסטיות.אבל הם מסכסכות בין זוגות שמתגרשים.ולדעתי ציבור הנשים יקיא אותם מקרבן בסופו של דבר הנשים יפסידו ממאבק הפמניסיטיות בגברים.גברים חוששים מהם וחוששים להעסיקם בגלל כל הגל העכור.גברים עושים הסכמי ממון.וחבל שזה כך.

  10. me: the argument between newman and peterson is like a fight between superman ans squirrel girl
    feminist: SO YOUR SAYING THAT all girls are squirrels
    me: she had no chance against an intellectual giant like peterson
    feminist: SO YOUR SAYING THAT girls should shut up

  11. כל התנועה הפמיניסטית מובלת על ידי נשים מלאות שנאה לגברים
    שכל רצונן להשיג כוח ושליטה.
    כל מה שמובל על ידי שנאה סופו להביא סבל לכולם. גם לגברים וגם לנשים

  12. מאמר יפה סוף סוף משהו חכם ואמיתי ולא פוליטקלי קורקט כותב על הנושא

    ואני אויסף עוד שמן למדורה , גברים בשוק העבודה טובים מנשים קודם כל בממוצע יש יותר גברים גאונים מנשים בצורה משמעותית על כל אישה גאונה יש כמה עשרות גאונים , לכן סביר שבצמרת יהיו יותר גברים .

    בנוסף אטרקטיביות של הגבר נמדדת בקריירה שלו ואילו נשים נמדדות במראה שלהן לכן סביר להניח שזגברים ישקיעו הרבה יותר מנשים בקריירה .