רוב חקירות נתניהו נסגרות בלא כלום, אבל מערכות האכיפה לא מפיקות לקחים ויוצרות תקדימים. כישלון תעשיית החקירות, תמונת מצב
בעוד מספר שבועות אמור להסתיים פרויקט משטרתי עצום שנמשך כשבע שנים תמימות. הושקעו בפרויקט שנות עבודה של חוקרים רבים, משאבים אדירים, טיסות לחו"ל, אינספור חקירות, הדלפות מתוקשרות ועבודה מאומצת של מיטב מוחות המשטרה והפרקליטות. לאחר תקופה מושקעת כל כך אמורים סוף סוף לשאת המאמצים פרי, כאשר המשטרה תחליט אם להמליץ על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תקופת ההמתנה הדרוכה נותנת לנו הזדמנות לסקור ולנסות לאפיין את הפרוייקט התמוה והחמור ביותר בישראל בשנים האחרונות: תעשיית החקירות נגד רה"מ.
תעשייה ותיקה
לתעשיית החקירות נגד נתניהו יש לא רק ותק, אלא גם קביעות. היא החלה עוד בכהונתו הראשונה משנת 1996 עד 1999. בזמן ההוא נחקר נתניהו בפרשה שכונתה "בר-און-חברון", ובצמוד לסוף כהונתו נוספו אליה פרשת המתנות ופרשת הקבלן עמדי, שאף היה עד מדינה.
מי שיחזור לאותם הימים יגלה כי הכותרות זעקו, החוקרים הדליפו, והתקשורת פמפמה בלי הרף את "שחיתותו" ו"נהנתנותו" של ראש הממשלה. הנזק שנגרם לתדמיתו של נתניהו נצרב בתודעה הציבורית והזיק לו מאוד. אבל, לאכזבת המעורבים ביצירת האווירה העוינת, מבחינה משפטית שלוש הפרשות לא החזיקו מים והסתיימו בלא כתב אישום.
על התקופה ההיא סיפר בראיון לאתר "מידה" סגן ניצב בדימוס בועז גוטמן:
"בתקופת החקירות בפרשת בר-און-חברון הייתי חלק מצוות החקירה של אביגדור ליברמן, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כבר בשלבים הראשונים היה ברור שהכול בלוף ושאין קייס. הודעתי מיד ליועמ"ש במשרד ראש הממשלה שצריך לסגור את החקירה מחוסר אשמה. ביום ראשון שלאחר מכן מגיע אלי קצין בכיר מאוד ביחידה, ואומר לי במילים אלה: 'בגללך העבודה לא תעלה לשלטון'. הוא אמנם היה בכיר ממני בשתי דרגות, אבל אמרתי לו שאעיף לו את הדרגות מהכתפיים אם עוד פעם אשמע ממנו דבר כזה".
דברים דומים סיפר גוטמן גם ביחס לשתי החקירות האחרות. אמנם, כשם שבאו החקירות כך הן גם התפוגגו, אבל השפעתן הייתה רבה וניכרת. הן נוהלו תוך הדלפות בלתי-פוסקות לתקשורת, והפכו לכלי-נשק תעמולתי רב-עוצמה בידי מתנגדי נתניהו.
החקירות החדשות
נשוב להווה. כמה עבירות בדקו גורמי האכיפה בנוגע לנתניהו? נמנה את כל ה"פרשות" שידוע כי נבדקו, אם כי לא ברור אם בכולן נפתחה חקירה רשמית.
ישנן ארבע פרשות שהיועמ"ש הודיע על סגירתן בחודש ינואר 2017: (1) מימון אסור בבחירות 2009; (2) זיוף תוצאות הפריימריז בליכוד ב- 2009; (3) "ביביטורס" – מימון כפול; (4) "ביביטורס" – מימון בעלי הון. הפרשות הללו, ובעיקר "ביביטורס", יצרו עננת שחיתות מעל ראשו של נתניהו במשך שש שנים תמימות. אך כמו שלוש החקירות שהזכרנו מתקופת כהונתו הראשונה, גם הן נסגרו בלא כלום.
במה שמכונה "פרשת המעונות" נחקרו מאז 2015 שבע פרשיות שונות: (5) המלצרים; (6) החשמלאי; (7) הטיפול הסיעודי באביה של שרה נתניהו; (8) הבקבוקים; (9) פטריות החימום ("רהיטי הגן"); ו-(10) ונרות הנשמה. כל אלו נסגרו בספטמבר 2017. פרשה אחת מהן שרדה, הלא היא (11) "פרשת החמגשיות". פרשה זו, בתרחיש החמור ביותר, היא עניין מינהלי ללא משמעות פלילית. היא גם לא קשורה כלל לראש הממשלה, אלא לרעייתו. לאחרונה נערך בפרשה שימוע והיא ממתינה להכרעה סופית של היועמ"ש.
פרשה נוספת שעשתה רעש תקשורתי רב היא (12) "פרשת מימרן". לאחר דיווחים תקשורתיים אינסופיים על תרומות אסורות של המיליארדר הצרפתי ארנו מימרן לנתניהו, היועמ"ש הורה ביוני 2016 על בדיקה, אך ככל הנראה זו לא הבשילה לחקירה. הפרשה התאדתה.
עוד פרשה שהקימה רעש רב היא (13) פרשת אודליה כרמון. חשדות התעוררו בנוגע למשכורת שקיבלה מעמותת ידידי הליכוד בחו"ל כשעבדה אצל נתניהו. גם עניין זה, ככל הנראה, לא הבשיל לחקירה.
לשלוש פרשות אלו יש להוסיף את פרשות (14) השמפניה והסיגרים שקיבלה את הכינוי "1,000", ואת (15) פרשת השיחות עם נוני מוזס שקיבלה את הכינוי "2,000". וישנו גם (16) תיק "3,000". נתניהו איננו חשוד בתיק זה, אבל אין כמעט ספק שהחקירה קיבלה זירוז בשל העובדה שבתחילה האמינו כי תוביל לנתניהו.
לפי חשבון זה, נפתחו נגד נתניהו בעשר שנות כהונתו 19 בדיקות וחקירות של גורמי האכיפה. כאמור, פרויקט עצום מימדים, שמעורבים בו עשרות בכירים, הוא נערך במשך תקופה ארוכה, על-פני מספר יבשות, בעלויות כבירות, ותוך מאמץ ניכר לגייס עדי מדינה נגד נתניהו.
עד עתה, הפרויקט הנרחב הניב תוצאה דלה אחת, "פרשת החמגשיות", שכלל איננה קשורה לראש הממשלה. כעת אנו ממתינים לראות אם באופן תקדימי יוחלט להגיש כתב-אישום על קבלת שמפניות וסיגרים מחברים, או על הדיאלוג המוקלט עם עורך 'ידיעות אחרונות' בנוגע לעיתון 'ישראל היום'.
אין ספק שמדובר בתפוקה דלה ביותר, כשלוקחים בחשבון את היקף ההשקעה של המשטרה והפרקליטות בפרויקט. אלא שמול הדלות המשפטית עומדת התוצאה התקשורתית-ציבורית המצטברת, "אפקט העננה" שמלווה את נתניהו. בכל זמן נתון יש חקירה באוויר, הדלפות, שמועות, תשאולים וזימונים. אלה, גם אם אינם מבשילים לדבר, פוגעים באופן חמור בשמו ובתדמיתו הציבורית של נתניהו. יש כאן גם בעיה מהותית, משום שהמאמץ הגדול והמתוקשר יוצר תמריץ מובהק לחוקרים ומובילי המערכת המשפטית להגיש כתב אישום, כדי שלא יאלצו להודות בבזבוז שערורייתי כל כך של משאבים ציבוריים.
אבל זו רחוקה מלהיות הבעיה המהותית היחידה בפרויקט חקירת נתניהו.
אכיפה בררנית
אין ספק שנתניהו זוכה לטיפול מיוחד ממערכת אכיפת החוק. במקרה שלו, כל כותרת היא קריאה לפעולה וכל פרסום עיתונאי זוכה להתגייסות מלאה של מערכות הבדיקה והחקירה. כך הופכות הרשויות לשותפות בלחץ העיתונאי המתמיד להפליל את נתניהו ולהפילו מהשלטון.
יש הסבורים שהכל כשורה: הרי אם מתפרסם מידע, על מערכת אכיפת החוק לבדוק אותו עד תום ולהגיע לחקר האמת. הטענה הזו עשויה להיות ראויה, בתנאי אחד: שמידע דומה יוביל לחקירות דומות בכל מקרה של איש ציבור. תנאי הכרחי לשלטון החוק הוא אכיפה שוויונית, ללא אפליה ומשוא פנים. אבל אם פרסום מידע מוביל לחקירה במקרה אחד, ונזנח כלא היה במקרה אחר, עולה חשש גדול שמערכות אכיפת החוק הפכו מכלי להבטחת נקיון כפיים, לכלי להפלת שלטון מטעמים פוליטיים. ההפך הגמור מתפקוד תקין של הרשויות במדינה דמוקרטית.
אין כל ספק שתעשיית החקירות נגד נתניהו סובלת מאכיפה בררנית חמורה. דוגמא בולטת לכך היא העובדה שבעוד המשטרה חוקרת את רה"מ בתיק 2,000, ובוחנת האם היה ניסיון לשוחד במגעים שבינו לבין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, היא לא חוקרת פרשה באותו נושא ממש ומאותה שנה: קידום חוק ישראל היום בכנסת.
בשני מאמרים במידה כבר עמדנו על האכיפה הבררנית בהקשר הזה ועל העובדה שפרשה זו חמורה בהרבה מפרשת 2000, משום שבניגוד לשיחות של נתניהו-מוזס, שלא יצא מהן שום דבר מעשי, חוק ישראל היום קודם בכנסת בפועל. לפני כשבועיים נחקר באזהרה ח"כ איתן כבל, ככל הנראה בהקשר זה. אלא שגם אם כבל יזם והוביל את חוק ישראל היום, הוא בסך הכל שחקן משנה. לא כבל אחראי לכך שנציגי ארבע המפלגות שהיו חברות בממשלה תמכו בחוק, ולא כבל אחראי להצבעתם של ח"כים רבים ממפלגות אלה בעד החוק בקריאה טרומית. קידום חוק ישראל היום נעשה בניגוד לדעתו של ראש הממשלה ומפלגתו, ואף הביא להפלת הממשלה הצעירה. הדברים הללו מעוררים חשד משמעותי. אם השיחות שלא הבשילו בין נתניהו למוזס ראויים לחקירה, על אחת כמה וכמה שחוק ישראל היום ראוי לחקירה. אלא שזה הגיון של שלטון החוק, לא של אכיפה בררנית.
דוגמא נוספת לאכיפה בררנית היא פרשת מעונות ראש הממשלה, שנפתחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2015. היה זה דו"ח ראשון של מבקר המדינה ביחס למעונות ראש הממשלה, דהיינו, הדו"ח עסק במסגרת שנהליה לא בוקרו לפני כן, ועל כן היה צריך להתייחס אליו כאל דו"ח לקביעת נהלים ונורמות. ובכל זאת נפתחו בעקבותיו שבע חקירות משטרה.
והנה, באותו היום ממש שבו פורסם דו"ח מעונות רה"מ פורסם גם דו"ח על בית הנשיא. ביחס לבית הנשיא היה זה דו"ח שני, והוא בחן גם האם בית הנשיא תיקן ליקויים מהדו"ח הראשון. הדו"ח הזה היה חמור פי כמה וכמה מדו"ח מעונות ראש הממשלה. הפגמים היו רציניים הרבה יותר, ליקויים שנמצאו לא תוקנו, ובעיקר, חריגות התקציב של בית הנשיא הגיעו למיליונים רבים מאוד.
אך ממצאי הדו"ח זכו לאפס התייחסות מצד מערכת אכיפת החוק. הנשיא דאז היה שמעון פרס ז"ל, שככל הנראה נהנה מהגנה גם ביחס לפרסומים אחרים על מתנות ותרומות שזכה להן מבעלי הון. האם כך נראה שלטון החוק? לא ולא. כך נראית אכיפה בררנית.
דוגמה נוספת: עסקת רכש מטוסי ה-F35 והחשדות שהיא מעלה ביחס לאהוד ברק. 'דה-מרקר' העלה לפני כשנה ורבע חשדות דומים להפליא לאלו שהועלו בפרסומים שקדמו לפתיחת הבדיקה בפרשת 3,000. אך ראו זה פלא, כשמדובר באהוד ברק ואחרים, מסתבר שאין צורך לפתוח בבדיקה ובחקירה.
ועוד דוגמה. אלדד יניב התוודה בזמנו על פרשה חמורה של תרומה על סך חצי מיליון דולר מאת מרטין שלאף לאהוד ברק בבחירות של שנת 1999. הכסף נעלם. תלונה הוגשה ליועמ"ש לפני כחצי שנה בעניין. בינתיים התלונה זוכה להתעלמות. מדובר בהודאה של עד שהיה בסוד הדבר. מישהו מעלה בדעתו מה היה קורה לו היה זה נתניהו? ובכל זאת, מערכת אכיפת החוק לא נוקפת אצבע. זה לא שלטון החוק – זו אכיפה בררנית.
דוגמה אחרונה, עדכנית במיוחד: בחדשות 2 פורסם לאחרונה ששר האוצר משה כחלון הודה בשיחות סגורות שאבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה ולשעבר איש מפלגת 'כולנו', פיתה אותו בכסף כדי לקבל תפקיד משפיע לאחר הבחירות. השר כחלון לא הכחיש את הפרסום. על-פי ההגיון של שלטון החוק, לאור הנורמות שבהן נבדק נתניהו, אין ספק שיש כאן מקום לבדיקה וחקירה מידיים. עולה כאן חשד לעבירת שוחד חמורה במיוחד, הרבה יותר מאשר סיגרים ושמפניות מחברים. אלא שלפתע מערכת אכיפת החוק נאלמה ונפקדת. הכיצד? משום שהיא לא אוכפת את החוק בשווה, אלא באופן בררני.
לסיכום, כך לא נראית מערכת אכיפת חוק תחת הנורמות של שלטון החוק. כך נראית אכיפה בררנית ולא עניינית, שנושאת את אות שלטון החוק לשווא.
תיקים תקדימיים
הבעיה עם פרויקט חקירות נתניהו איננו רק היקפו ובררנותו, שעליהם כבר עמדנו, אלא גם תוכנו. ראינו כבר שכל התיקים הקודמים בעניינו של נתניהו נסגרו, מלבד תיקים 1,000 ו-2,000. חובה לשאול: האם מבחינת החוק מדובר בתיקים שמצדיקים את המשאבים האדירים שמושקעים בהם? מדובר, בל נשכח, בתיקים שהכניסו את המערכת הפוליטית ומדינה שלמה לסחרור.
כשלוקחים צעד לאחור ומסתכלים על התיקים ללא ההמולה התקשורתית, קולם הדרמטי של קרייני החדשות והפרשנים והכותרות הזועקות בעיתונים, מבינים שהתיקים הללו, כמו קודמיהם, עוסקים בזוטות. כלומר, ניתן היה לדעת מראש שהם מיותרים, וכי ההשקעה האדירה פשוט איננה מוצדקת. את הדבר הזה קל להבין כאשר רואים שלו יוגש בהם כתב אישום, הוא יהווה תקדים משפטי.
נתחיל עם תיק 2,000. מעבר לאופי הבררני של החקירה ביחס לחוק ישראל היום, יש לשים לב לכך שנושא החקירה תקדימי. אפילו רביב דרוקר, אדם שמקדיש חלק ניכר מזמן המסך שלו למאבק בנתניהו, בדברים שאמר ל"ידיעות אחרונות" באוגוסט 2017:
"תיק נוני מוזס להערכתי ייגמר בלי כתב אישום. עד כמה שהשיחות מכוערות, מבחינת היועץ לתרגם את מערכת היחסים למשפט הפלילי – זה אף פעם לא נעשה, ודווקא להתחיל עם רה"מ תהיה קפיצה קשה מדי".
"זה אף פעם לא נעשה" אומר דרוקר, ובצדק. מאז ומעולם מנהלים בכירי התקשורת מערכות יחסים מורכבות עם קברניטי המדינה. יש להם קבוצות לובי, יש להם קשרים, ומתקיימות שיחות ואף יחסי תן-וקח סבירים בין עיתונאים לפוליטיקאים. עד היום הדבר נחשב ללגיטימי לחלוטין. לא חסרות עדויות לרבים מהיחסים הללו. מדובר בנוהג כה מקובל ומתבקש, שקשה לדמיין מדינה דמוקרטית מתפקדת בלעדיהם. לכן אין סיכוי שהדברים האלה יולידו חקירה ואישום פלילי. זאת אומרת, כל עוד לא מדובר בנתניהו.
נותרנו, אם כן, עם תיק 1,000, "תיק המתנות". בתיק זה התמיהה והתקדים גדולים עוד יותר. הרי בשנת 2006 קבע היועמ"ש דאז, מני מזוז, כי אין לחקור את מתנות העטים שקיבל אהוד אולמרט שנאמדו ב-1.3 מיליון ש"ח. "לא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשרה", קבע מזוז. עמותת אומ"ץ עתרה לבג"ץ ביחס להחלטת מזוז – אך בג"ץ דחה את העתירה.
העטים הם רכוש. בניגוד לסיגרים ושמפניה, הם לא מתכלים וערכם אף עולה. הסכומים האמורים גבוהים יותר מאשר במקרה נתניהו. אבל מערכת האכיפה הגיעה למסקנה שאין כאן עבירה שמצדיקה חקירה. מדוע, אם כן, נפתחה חקירה נגד נתניהו בפרשת המתנות? מדוע לפתע מתנות מחברים ותיקים מוארות באור שונה, פלילי אפילו?
זו כמובן רק דוגמא. פוליטיקאים רבים קיבלו במהלך השנים מתנות אישיות, בלתי-מתכלות ובסכומים גבוהים. הסיבה לכך שלא נפתחה חקירה היא פשוטה: נהוג להתחיל חקירות שכאלה או כשמתגלה תמורה שהיא שוחד ברור, כמו העברות כספיות אישיות; או בצד השני שלהן, כלומר, כשעולה חשד לשוחד בעקבות פעילות בלתי-סבירה של פוליטיקאי לקידום אינטרסים של מאן דהו.
אלא שבמקרה של נתניהו הכל עובד הפוך. לוקחים דבר פעוט כמו סיגרים, והופכים כל אבן כדי לטעון שאולי היה כאן שוחד. מציגים כל פעולה סבירה לגמרי של נתניהו (כמו עזרה בקבלת ויזה אמריקנית לאדם שניצל את מעמדו כדי לתרום תרומה גדולה לבטחון ישראל) כעדות אפשרית לשוחד. כך נחקר מה שהוא לכל היותר עבירה מנהלית, ובכל מקרה אחר לא היה מגיע לכדי חקירה פלילית. כל זה תקדימי וחמור.
אשם עד שתוכח חפותו
זוכרים את השלט שנתלה בהפגנות פתח-תקוה: "ביבי אשם – עד שתוכח חפותו"? נראה שתעשיית החקירות של נתניהו עובדת לפי ההנחה הזו, המנוגדת באופן מוחלט לחזקת החפות, שהיא אבן יסוד של הליברליזם המערבי. נתניהו אשם, ולכן חקירות נפתחות על סמך כל כותרת בעיתון, מערכות החקירה מנסות ללא הרף לגייס נגדו עדי מדינה, הדלפה רודפת הדלפה, והכל עובד לא כדי לברר את האמת, אלא כדי להרשיע. במקום לסגור את התיקים המיותרים והתקדימיים הללו, החוקרים, שכבר התחייבו באינספור הדלפות ל"רעידות אדמה", ממשיכים לחפש ולחפש. בינתיים הם מייצרים עננת חשדות מזיקה.
פתחנו עם סגן ניצב בדימוס בועז גוטמן, שחשף את המוטיבציה הפוליטית שעמדה מאחורי החקירות בכהונתו הראשונה של נתניהו. רק ימים יגידו מהן הסיבות לתעשיית החקירות הפורחת היום. מה שבטוח, על סמך התנהלותן הסלקטיבית והתקדימית, מדובר בסימון ברור של ראש הממשלה. זוהי חתירה ברורה תחת הדמוקרטיה הישראלית. ככזו, לא מדובר רק בעניין פסול, אלא בתופעה מסוכנת.
פירפורי גסיסה של השמאל
יקח עוד קצת זמן עד שכל השמאלנים יעופו/יתפטרו/ימותו או דבר אחר ואז יהיה שקט. אני מקווה בכל ליבי שציבור הבוחרים יבין את זה ויסלק את המחלה שנקראת מפלגות ה שמאל בבחירות הבאות. מה שלא ברור בכל זה הוא ארדן שלא מנסה אפילו ללחוץ על המשטרה. זה יכול להיות באמצעות תקציבים או קידומים. לא צריך לאיים פשוט צריך למנוע תקציבים וקידומים המשטרה כבר תבין. זה לא חדש.
הלוואי והיית צודק בעניין גסיסת השמאל. קיצוניות היא רעה חולה תמיד, גם כאשר מדובר בליברליות. קיצוניות ליברלית – פוליטקלי קורקט – הפכה לדת שתלטנית במערב כולל ארה"ב. הליברלים הקיצונים חושבים שהם מורמים מעם ולכן הכל כשר במלחמתם בכל השונה מהם. אל לנו לשגות באשליה שהשמאל הקיצוני (כת הפוליטיקלי קורקט שלנו) יעלם מעצמו. יש להלחם בכל הכוח להחלפתם בעליון, במשטרה, בשב"כ ובפרקליטות.
לשר לבטחון פנים יש כח עצום – הוא יכל לפטר את המפכל! ויש מספיק סיבות טובות לעשות זאת
התנהלות המפכל בפרשת ריטמן, היא רק אחת מהרבה פרשיות שמזעזעות אפילו את השמאלנים
כשארדן חי עם זה יש לו הוא שותף לשחיתות המשטרתית,והציבור לא צריך לסלוח לו
חשבת על זה שאולי מתאים לארדן החקירות האלה?
אולי זה משרת את המטרות הנסתרות שלו?
מבחינת הלוחמה הפסיכולוגית, הקמפיין נגד נתניהו חייב להימשך כל הזמן ואסור שתהיה בו הפסקה: יש קלטת, אחרי זה ידיעה, אחרי זה עוד ידיעה ושוב קלטת ושוב ידיעה, יום יום. ממציאים ידיעות מופרכות במטרה לפמפם כל הזמן את התחושה שנתניהו נחשד בשחיתות. הלוחמה הפסיכולוגית הזאת נועדה לכמה מטרות:
1. במקום שעל סדר היום יהיו השגיו של נתניהו בביטחון, בכלכלה ובמדיניות חוץ – על סדר היום רצות פרשיות שחיתות לכאורה, וכך מצביעי השמאל אינם מבחינים בהישגים וממשיכים להתנגד לנתניהו.
2. השמאל יוכל להגיע לבחירות עם מצג שנתניהו מושחת, וכך יגרוף עוד כמה מנדטים שיעזרו לו לצוף מעל פני המים.
3. להפריע לעבודתו של נתניהו ולגרום לו לשגות בפעולתו ואז להשתמש בשגיאות שלו לתעמולה נגדו.
4. לערער את הלכידות בימין ולגרום לאלמנטים מתוכו לחבור לשמאל.
5. לקבל כסף טוב מגורמים בחו"ל שמממנים את הקמפיין נגד נתניהו. אפשר לראות את זה בתלהמות המתמדת והלא פרופורציונית של ח"כיות מהשמאל העושות הצגה למצלמות כדי להרשים את המממנים בחו"ל שהן עובדות קשה.
הכל מתוזמן ומתוזמר ויש צוותים שעובדים כל הזמן על הקמפיין הזה בתקווה שבסוף הוא יצליח. מי שיבחן את התקשורת בקפידה, יראה עד כמה הקמפיין הזה חדר אפילו לתוכניות ולכתבות אינפורמטיביות לכאורה בעיתונות המשודרת והמודפסת – כאילו מנסים לבדר ולהצחיק אותנו, כאילו מנסים לחנך אותנו לערכים, אבל הכל נמצא תחת מטרייה של תעמולה משומנת המנוהלת בידי אנשי מקצוע. שום דבר לא תמים, הכל מחושב בקפידה.
עקרונות המלחמה – רציפות והמשכיות.
תהיה בטוח שהתיקים הבאים יחד עם האייטמים מחכים מוכנים במגרה על כל תיק שיתפוגג וייסגר יפתח אחד חדש.
לקצץ את תקציב המשטרה. כנראה שהתקציב גדול מדי ויש כסף לזוטות ושטויות גם אם מתעלמים מהמגמה הפוליטית.
עד כה הלכו לכלא נשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים, שר בריאות , שר תיירות. קצב, אולמרט, הירשזון,דרעי, בניזרי, מיסז׳ניקוב. אין יסוד לטענה שנתניהו יוצא דופן. ימים יגידו אם לא יורשע בדין.
אם ברק לא הלך לכלא. אם פרס לא הלך לכלא. כל השאר זוטות. למשטרה יש תקציב מדי גדול. זה הכל. הפשע המאורגן חוגג מול אוזלת היד של המשטרה. בכלל הפשע חוגג תשאלו את מי שנתקל בפשע ושהלך להתלונן במשטרה. לקצץ את תקציב המשטרה. זה יהיה הצעד הראשון לקראת ההבראה של המשטרה. לתת תקציב רק מול הישגים. והישגים זה חיסול של פשע מאורגן. בכל פעם שהמשטרה בעליל מתעסקת בזוטות בגלל אינטרס פוליטי של צד מסוים בחברה לקצץ מיד בתקציב
נדמה לי שנספרו כאן 17 או 19 "יסודות" להניח שנתניהו "יוצא דופן" (כמו אביגדור קהלני, אביגדור ליברמן, יעקב נאמן, רפאל איתן, וגם צחי הנגבי, שזוכה משחיתות והורשע בעדות שקר).
בסוף נתניהו יאכל במסעדה פרטית, ישלם כחוק מכיסו הפרטי, ישאיר טיפ סביר מכל בחינה שהיא, אבל כתם קטן של קטשופ שישאיר על מפת השולחן יוביל לכתב אישום ולהרשעה ב"השחתת רכוש"…
למרקוס קודם כל למה התקציבים צריכים ללכת או ללוחמה בשחיתות או למחלמה בעבריינים של העולם התחתון אפשר גם זה וגם זה בנוסף החקירות מראה את גדולתה של הדמוקרטיה מנהיג חזק ככל שיהיה יתנהג בצורה לא נהותה או יותר נכון מושחתת או יעוף וזה שיש כל כך הרבה חקירות אומר שממהמניהיגים שלנו אנחנו דורשים סטנדרטים גבוהיםשל יושרה וגם בהתחלה מתניהו אמר לא היו המתנות לאחר מכן הוא היו אבל הם הדדיות מי נותן מיליון שקל מתנה בשביל לקבל אותה בחזרה? במיוחד שהאחד פוליטקאי כל כך חזק והשני טייקון בעל אינטרסים זה הכל צירוף מקרים? צריך מאוד תמים בשביל זה וכן גם את אולמרט היה צריך להעמיד לדין על העטים
אני מאמין לנתניהו. אם הוא אומר שהוא קיבל ״מתנות מחברים״ אז אני מאמין.
רק מה לעשות שאסור על פי חוק לאנשי ציבור לקבל מתנות, גם לא מחברים, בטח בלי לדווח לרשויות הרלבנטיות, ובטח תוך כדי שנותנים תמורה.
התוצאה ה״דלה״ שאתם מכנים ״פרשת החמגשיות״ היא פרשה שבה שרה נתניהו חשודה שהשיתה על קופת המדינה במרמה הוצאות של יותר משליש מליון שקל. אני מקווה שחפותה תתברר בבית המשפט, כי קשה לי המחשבה ששחיתות כזו מתנהלת לאור יום ואין דין ואין דיין.
פשוט לא נכון, לפי החוק דווקא מותר לעובדי ציבור לקבל מתנות מחברים ובני משפחה. אתה יודע כמה עובדי ציבור קיבלו למשל דירה במתנה מבן משפחה שלהם? או רכב? המון. אין עם זה שום בעיה, וגם לא צריך לדווח על כך.
משפטפטן יקר, אתה טועה או משקר.
להלן החוק. אם יש אחרים שעברו עליו, גם הם צריכים ליתן את הדין.
חוק שירות הציבור (מתנות – 1979):
סעיף 2א: ״ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה [לו עצמו או לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו] ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.״
סעיף 2א1: ״עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר […] אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה.״
סעיף 3א: ״על קבלת מתנה שסעיף 2 חל עליה חייב עובד הציבור להודיע״
סעיף 3ב: ״עובד הציבור שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס פי שלושה משווי המתנה״
עד כאן מתנות ״שלא בתמורה״ (ע״פ הגדרת סעיף 1).
במקרה שלפנינו יש חשד לתמורה (ארי הרו, איש ימין דתי, העיד שנתניהו עזר למילצ׳ן וביקש ״מתנות״ באותה פגישה).
אני מקווה שנראה מה יש לבית המשפט להגיד על הראיות שמצאה המשטרה.
הובאה בכתבה הדוגמא מהעטים שקיבל אולמרט, בשווי 1.3 מליון ש"ח. בית המשפט סגר את התיק כי אין בזה שום דבר בלתי חוקי
עוד טעות או שקר. כל כך קל לבדוק, כל כך קשה כשלא רוצים.
את תיק העטים של אולמרט סגר היועמ״ש ללא העמדה לדין, ולא בית המשפט, אחרי שהמשטרה חקרה ומצאה ראיות רק לעט יחיד (יקר מאוד), ולא מצאה ראיות לתמורה.
אני חושב שזו היתה טעות ואולמרט היה צריך לעמוד לדין גם על זה. אבל הם בחרו את המלחמות שלהם מתוך שלל תיקי השחיתות של אולמרט (מזכיר מישהו?), ובסוף הוא נאלץ להתפטר. נדמה שבקרוב גם יורשו יקלע למצב דומה.
נא לשים לב לתחילת סעיף 2.
ניתנה מתנה לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור.
כלומר המתנה ניתנה לו בגלל שהוא עובד ציבור, על פי לשון החוק אם המתנה ניתנה לא בגלל היותו עובד ציבור, אלא בגין חברות קרבה משפחתית וכו, לא חלים עליה דיני הסעיף.
ובדיוק בעניין זה קיבל נתניהו יעוץ משפטי מווינרוט.
אמור מעתה, הבעיה שלך אינה עם התנהלות נתניהו אלא עם לשון החוק וניסוחו.
that is not what that means…
better learn your hebrew
הפשיסטים השמאלנים מסכנים את הדמוקרטיה בישראל ואין להקל בזה ראש.
לא יודע איך אבל ביבי הנרדף שכרגע קשור ע"י פחלון "מגן" בית המשפח העליון והשמאלנים שמחזיקים את פחלון בבצים,
חייב בשארית כוחותיו אם הוא יוכל, לחסל את הפשיסטים בבית המשפח העליון ובעיתונות.
רק אלוהים יכול לעזור לו לביבי , ועושה רושם שהוא עוזר אבל לא מביא את זה להכרעה.
מה שנתניהו מחזיק מעמד מול כל חולי הנפש של השמאל והפשיסטים בפרקליטות ובמשטרה עם הליצן שבראשה,
זה משהו מעל הטבע וברור שהקב"ה בעזרו.
כתבה מדאיגה מאד!
שורש כל חטאת זו התקשורת המנופוליסטית של צד אחד. מנדלבליט וכחלון יודעים בדיוק על אלו החלטות הם ישלמו ביוקר בתקשורת ואלו לא! ולכן כל עוד זה כך מצב הדמוקרטיה עומד תחת פגיעה מתמשכת.
4 תגובות קראתי פה. כולם אנשין חולים. כנראה אינטרסים משחקים פה או שאתם עוורים. לא יודעים להבחין בין טוב לרע. ובנימין הוא רע אמממןןןןן ויסולק שלטונו על כל חבר הליצים ושאר האינטרסנטים שבו
מי שעיוור זה השמאל שלא יודע להבחין בין טוב לרע ולכן חוזר כבר עשרות שנים על אותם תוכניות "שלום" מטורפות ומטומטמות המעידות על עיוורון מלידה וחוסר יכולת לדמיין מציאות מהי. עלובי נפש שכמותכם. רעים מרושעים וחבר ליצים ריקנים.
צר לי שלא הפנמת את המציאות העולה ממאמר זה, ובחרת לקנות את הלוקשין שהשמאל מוכר
הולך ומתקרב הפיצוץ הגדול בו תקרוס הבועה של ה0מאל בחסות המשטרה שנגררה למסע הזוי נלוז שכולו רישעות לשמה הנובעת מתוך קנאה ושנאה עיוורת בראש הממשל ורעייתו.
האמת והפרופורציה בצירוף שיקול הדעת יביאו למסקנות קשות : 1 שאין מקום לאישום כלשהו כנגד ראש הממשלה .
2. כל האחראים לביזבוז הון עתק בחקירות סרק חייב לעמוד לדין , ולא רק בשל הכסף והזמן שירדו לטימיון אלא על כך שניתן היה להשקיע זאת או בחקירות חשובות. יותר או למטרות ציבוריות.
3. חייבת לבוא התנצלות של הגורמים הנ״ל בפני ראש הממשלה .
4. תביעות על הוצאת דיבה ולשון הרע כנגד עיתונאים שהיו נושאי הדגל בהלהטת היצרים למען ילמדו לקח לעתיד!!!
החקירות מספקות פרנסה וקידום לשוטרים רבים. העיתונאים השמאלנים מבסוטים ומערכת המשפט משתפת פעולה ברצון.
בדיוק כך נראה שלטון צללים שלא מתכוון לתת לדבר פעוט כגון בחירות דמוקרטיות לאכול לו את העוגה.
כל הכבוד!!! מאמר מצוין. צריך להמשיך להלחם ולהגן על שלטון הימין ועל נתניהו בפרט. מפחיד מה שקורה במדינה דמוקרטית ע"י רשויות החוק.
אך על כל העוול ושפיכות הדמים הציבורית שעושים לנתניהו מדי ערב האפסים הללו שמכנים עצמם עיתונאים בשיתוף פעולה מלא עם אבו שפם הזה רוני אלשיך, על זה יקבלו 40 מנדטים חזקים לנתניהו.
מאמר חסר תוכן אמיתי
העמדתו לדין והימצאו אשם תוכיח זאת ואתם תאכלו את המקלדת עליה תיקתקתם את דהרי הנבל הללו.
מה אתה עושה פה בכלל נבל שכמותך? עוף לעיתון דר שטירמר הארץ!
מה כתבת פה בכלל? כלום! שלשול הבלים. הפוסל במומו פוסל – הבל הבלים בעצמך. צא לנו מהאופק ומהעיניים.
בתלמוד נקרא מלאך המוות = סמאל.
בימינו זה כל כך ברור מדוע.
סמאל = סמול = שמאל = קומוניזם = גניבת שלטון ורוע אנושי מוחלט = ראה סטאלין.
פוי!!!
אכן נכון שמסיטים את המוקד מהשחיתויות המשמעותיות, ואלה שחלקן נחשף מדובר בלקיחת שוחד מעסקאות בטחוניות תוך הפקרת ביטחון ישראל בהסכמה שמצרים תרכוש גם היא צוללות אטומיות מאותו יצרן, ומתן הטבות במיליארדים , כפי שהיטיב לתאר הבן יאיר לבנו של הטייקון – על חשבון תושבי מדינת ישראל, או מתן הטבות לאלוביץ, בתפקידו כשר התקשורת בלי לגלות הקשר ביניהם והפגישות שנסגר בהן מה שנסגר – לשחיתויות קטנות יחסית שקל יחסית לטפל בהן כגון סיגרים שמפניה והשיחה עם מוזס שאמנם היתה הצעת שוחד ברורה אך לא ברור אם הבשילה לכדי מעשה.
מתנות מקבלים ביום הולדת או באירועים, כאשר מקבלים משהו באופן קבוע על בסיס חודשי לא מדובר במתנות מדובר באספקה על אחת כמה וכמה כשמקבל ה"מתנה" דורש אותה…בהקלטה של יאיר רואים שהילד למד מאבא את השיטה-מתחברים לבעל ממון ומנצלים אותו לקבלת טובות הנאה…הנסיון להגן על נתניהו בכל מחיר יביא למפלת הימין, קשה להבין איך אפשר להגן על נתניהו שבכל פעם בוחר את טובת הטייקונים על פני טובת כלל הציבור, עורך הדין של נתניהו אמר שהוא סוגד לכסף ולאנשים עשירים ואנחנו משלמים את המחיר…
פשיטת רגל של מערכת אכיפת החוק. חייבת לקום ועדת חקירה שתחקור את כל קציני המשטרה מהראש עד לאחרון הקצינים בכל ההתנהלות בחקירות נתניהו. לא יתכן שנשמע ונראה מה שמתחולל במשטרה בין הקצונה ושיטות העבודה גם של אלה שחוקרים בעצמם את נתניהו. יש כאן אכיפה בררנית בזויה. איך הציבור לא שמע מאומה על מעורבותו של ברק בצוללצת השישית שנרכשה בלחץ שלו על מפקד חיל הים ואשכנזי למרות התנגדותם. איך יתכן שאהוד ברק טרם נחקר בפרשת שלאף על העלמות חצי מיליון דולר כשהבקשה נמצאת על שולחנו של מנדבליט מזה כמה חודשים. איך יתכן שעדות של אולמרט עם ציון שמות של אנשים שהעיד על לקיחת שוחד של ברק מעסקאות נשק. מדובר במיליוני דולר. איך טייחו לו? איך נסגר התיק של אולמרט בפרשת עטי יוקרה? אין לי ספק שמשטרת ישראל הציבה מטרה להפלת נתניהו ושותפה לזה. אלשייך ניפגש עם עיתונאים פוליטיים מהשמאל לא משטרתיים פוליטיים ויום למחרת הדלפות. אלשייך בחר יועץ פוליטי שידוע בשנאתו לנתניהו וראינו זאת לאורך כל הדרך. אלשייך הרס את המשטרה לגמרי . את מעט האמון שהיה הפך לחוסר אמון מוחלט. תעודת עניות למשטרת ישראל שאלה הכובכבים שלה אלשייך, מני יצחקי, ריטמן, לפידות בושה בושה בושה
מה לדעתכם יותר כיף — לטייל באוסטרליה וקצווי העולם, להתחכך בתקשורת הרעבה — או לחקור גניבות רכב ותוצרת חקלאית?…….
אנחנו במשטרה כבר החלטנו.
כל תחלואי הפשיעה בארץ היו נפתרים לו כל החוקרים הבכירים היו מתפנים מחקירות סרק נגד נתניהו.
ועדת חקירה עכשיו……..
איני מבין את ההתבכיינות הזו של נתניהו והליכוד ,אתם בשילטון ,ארדן הוא שר לביטחון פנים ,שקד היא שרת המשפטים ,קרא הוא שר התיקשורת ,מה אתם בוכים תעשו סדר תפעילו את סמכותכם ,מה הבכי והנהי ,אתם חושבים שברק היה מסכים שככה יעשו לו ,אתם חושבים שאריק היה מסכים שככה יעשו לו ,מה הבכי הזה מה החוסר שליטה הזו במדינה מה ההתנהגות הלוזרית הזו ,הכניעה הזו הפחד המשתק הזה מכל ציוץ בתקשורת ,מכל ציוץ של איזה פרופסור או גוף או עמותה כלשהיא ,הכל בידיים שלכם האנשים והגופים הללו מקבלים מימון מהמדינה או מוסדותיה ,איני מבין למה 9 שנים הליכוד בראש המדינה וכל הזמן שומעים בכי ונהי בלי שום מעש .
התקשורת לא.
כל תחלואי הפשיעה בארץ היו נפתרים לו כל החוקרים הבכירים היו מתפנים מחקירות סרק נגד נתניהו.
ועדת חקירה עכשיו……..
עד המהפך ב-1977 הרגישו בשמאל הישראלי שהשלטון בידיהם לנצח. עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977, הבינו בשמאל שהרעיון הדמוקרטי מאיים עליהם ולכן בנו לעצמם שלוש רשויות שליטה, שאינן נבחרות ונשלטות לחלוטין על ידי השמאל: הרשות המחוקקת – "אנשי הרוח", הקובעים נורמות חברתיות ומדיניות וקובעים מה ראוי ומה לא; הרשות השופטת – התקשורת, החורצת גורלות ופוסקת מי מהאזרחים אשם ומי זכאי. הרשות המבצעת – בג"ץ, הקובעת בפועל מה ייעשה במדינה, מבלי להתייחס לעמדת הכנסת והממשלה, ובגיבוי אנשי הרוח והתקשורת המאתרגים אותה. את שלוש הרשויות האוליגרכיות הללו מכנים בשמאל "דמוקרטיה". מנהיגי ימין שאינם פועלים לפי ההנחיות של שלוש הרשויות האלה – השמאל ידאג להכניס אותם לכלא (בגין עבירות קלות), ואם הם צדיקים – השמאל ידאג ליצור דמוניזציה של אישיותם כדי להפילם או לגרום מראש לאי היבחרותם.
קיקי -לפי מה שאתה אומר אין אפשרות לשנות ,לנצח ישלוט השמאל בסדר היום וההשפעה על החיים תהיה אצלו ,אני מסכים ב100% עם הניתוח שלך אבל חושב שיש הרבה מאוד מה לעשות ורק צריך לעשות לאט ובטוח ניתן להכניע את המשולש שווה שוקיים הזה ,לאט ובסבלנות ובשיטתיות ולא להתבכיין בלי סוף ,לזה אין תקנה ואין מחילה על הבכיינות הזו ועל הנצחת המצב כמו שהוא ,9 שנים התבכיינות ללא מעש פשוט אין לה מחילה .
דידי – לפי מה שאתה אומר אז אתה בדיוק האיש שבנוי "להכניע את המשולש שווה שוקיים הזה" ובנימין נתניהו הוא האיש שרק מתבכיין ומנציח את המצב. אם כך, אז לפי מה שאני מבין אתה מאלה שמנסים להעמיד פנים של אנשי המחנה הלאומי כדי לגרום לאנשי המחנה הלאומי לחשוב ש"רק לא ביבי" יכול באמת להצליח לעשות כל מה שנתניהו עדיין לא עשה.
מה בלבולי המוח…זה או שעבר על החוק או שלא עבר אם יש חשדות אז צריך לחקור ויסלחו לי כל אוהדי ביבי…לא מחפשים פה אף אחדז.אם הוא צדיק…הוא יזוכה.. אם אשם אז שיכניסו לו עד בעצם
לא מחפשים פה אף אחד הא? או שאתה מרמה או שאתה עיוור. תחליט בעצמך!!!
רן ברץ ומשה איפרגן היקרים.
קראתי בעיון את המאמר, באמת שניסיתי לפתוח את הראש ולא לבוא מקובע ואכן אתם מביאים קול אחר מכלי תקשורת אחרים וזה חשוב ולגיטימי. אבל ברגע שנותנים כדוגמא את אולמרט כמישהו ש"וויתרו" לו להבדיל מנתניהו שכביכול ""מחפשים אותו בפינה על קטנות" , אז אני מתקשה מאד לקחת אתכם ברצינות.. דווקא את אולמרט הבאתם כדוגמא? שלא רק שנחקר אלא נשפט והורשע וישב בכלא? נכון לא על העטים, על דברים אחרים, אבל התזה לפיה לאחרים מוותרים ורק לנתניהו נטפלים, לא מחזיקה מיים בטיעון הזה.
אז אני מבין שהטיעון שלכם הוא שרק לנתניהו נטפלים בגלל שהוא נתניהו, או בגלל שהוא ימני.. אז איך אתם מביאים הסבר אינטיליגנטי לעובדה שהיה כאן ראש ממשלה שהתפטר עקב תחקיר עיתונאי (רבין- לא בדיוק מהימין..) ראש ממשלה שנחקר נמרצות והבן שלו ישב בכלא, ראש ממשלה שנחקר (ברק) וכמובן ראש ממשלה נוסף שישב בכלא (אולמרט) על אף שבזמן החקירות הוביל משא ומתן לפתרון 2 המדינות- החלום הרטוב של השמאל.. וזה עוד בלי שנזכיר נשיא, שר אוצר שר פנים, יו"ר העבודה מפלגת השמאל ומועמד שלה לנשיאות (פואד) רמון- הנסיך של השמאל בזמנו שהורשע ועוד ועוד.. אז העניין הזה שנטפלים לביבי בגלל שהוא ימני, לא בדיוק עובד.. וזה עוד לפני שמתבוננים על מי מובילים את החקירה כרגע- מנדלבליט ואלשיך- הכי לא שמאלנים בהיסטוריה שאיישו את התפקידים הללו.והיועמש הקודם היה לא פחות מהפרקליט האישי של ביבי..
בקיצור, תחפשו לכם טיעונים קצת יותר מוצלחים במאמר הבא.
תודה ויום מקסים
ממש חוקרים כאן את כל השחיתויות, גם כשמדובר באנשי שמאל:
יום הולדת לשמעון פרס ב-11 מיליון שקל, 'תרומת' דשא לבית הנשיא שמעון פרס ב-3 מיליון שקל, פטור ממס לקרן קיסריה ש'במקרה' מעסיקה את הבן של שמעון פרס כיו"ר הדירקטוריון, השקעה של קרן קיסריה בקרן פיטנגו של הבן של שמעון פרס ו'הפסד' מיליוני שקלים שהם כספי ציבור שלא שולמו כמס, קומבינה לחבר המיליארדר של שמעון פרס – חיים סבן לרכישת חברת בזק: פטור ממס של 2.5 מיליארד שקל תוך שנתיים.
זהבה גלאון שטייחה את פרשת הרישום הכוזב במסמכי "המרכז הישראלי לשלום"?
בוז'י הרצוג ועסקיו:
http://rotter.net/forum/scoops1/161117.shtml
מיקי רוזנטל ומרתפו:
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/426/737.html
עדנה ארבל והתחזותה:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-49005-00.html
ליהי גלוזמן המעורבת ברצח אסף שטיירמן ומחוברת משפחתית לנורית גלרון ורפי רשף:
http://rotter.net/forum/talking/6483.shtml
בקיצור, תחפש לך דמגוגיה קצת יותר משכנעת בתגובה הבאה.
קלייד יקר. עדנה ארבל וליהי גלוזמן הן לא רלוונטיות כלל לעניין, הן לא נשות ציבור בכלל (ובמקרה של ליהי גלוזמן, מקרה שאני מכיר היטב, זה לא שלא חקרו אותה, הנסיבות המשפטיות של התביעה עקב הזמן הרב אחרי הרצח והעובדה שלא הייתה שום הוכחה פיזית אילצו את התביעה לסגור עם גלוזמן עדת מדינה, כי מבין 3 הרוצחים, היא הייתה הכי פחות מעורבת ברצח ולא ביצעה אותו פיזית בניגוד לבחור ולבחורה האחרים. ההסכם איתה היה מחוסר ברירה, לא קשור לדודים שלה, ובכל מקרה כאמור היא לא אשת ציבור של השמאל אז כל ההתייחסות אליה לא רלוונטית לדיון שלנו) אך עצם העובדה שצירפת אותן לרשימה, מעידה על כך שהשנאה לשמאל כל כך חזקה אצלך שזה מעביר אותך על דעתך מבלי להתייחס לעובדות הפשוטות לאשורן: לא אמרתי שכל אנשי השמאל באשר הם הם מושלמים ונקיים. בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית היו גם אנשי ציבור מהימין, מהשמאל, מהמרכז מהחרדים ומהערבים שנחקרו ונשפטו ונכלאו. והיו מספיק פוליטיקאים מאד בכירים ומשמעותיים- ראשי ממשלה- יושבי ראש- מועמדים לנשיאות מהשמאל – בכירים מהשמאל הרבה יותר ממיקי רוזנטל וזהבה גלאון.. שנחקרו והואשמו ונאלצו להתפטר. לא tחד ולא שניים.. אז תסכים איתי שזה כשלעצמו ממוסס את הטענה לפיה יש כאן "תעשיית חקירות לראשי ממשלה מהימין בלבד" כפי שהמאמר מנסה להציג.
"מספיק פוליטיקאים מאד בכירים ומשמעותיים- ראשי ממשלה- יושבי ראש- מועמדים לנשיאות מהשמאל – בכירים מהשמאל הרבה יותר ממיקי רוזנטל וזהבה גלאון.. שנחקרו והואשמו ונאלצו להתפטר?" אם הם כל כך רבים אז למה אתה לא מציין את שמותיהם? אבל אם אתה כל כך מתעקש, הבה נלך על הליגה היותר גבוהה של פוליטיקאים מהשמאל שלא שמעתי על חקירות משמעותיות בענייניהם:
http://www.zeevgalili.com/2007/10/491
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/708/556.html
http://rotter.net/forum/scoops1/162403.shtml
https://tinyurl.com/ybp873yw
https://www.themarker.com/advertising/1.2561196
http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=296737&subjectId=1&talkBackId=1283324
ואולי גם אבי גבאי הוא בעיניך "אדם פרטי" שאינו מייצג את פוליטיקת השמאל בארצנו?
http://rotter.net/forum/scoops1/414500.shtml#13
ולמה עדנה ארבל "לא רלוונטית"?
http://rotter.net/forum/gil/7179.shtml
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6449&omm=74
עדנה ארבל הייתה שופטת עליונה – בהחלט דמות ציבורית
אני לא מבין איך היא לא התפטרה ברגע שהעניין התפרסם
ואיך לא הייתה דרישה ציבורית להעיף אותה.
כמה שנים אחר כך -חברת כנסת מהימין(אסתרינה טרטמן) נתנה לעצמה תואר שלא קיים
ועשו לה את המוות – אז שופטת עליונה ?
בנוגע לליהי גלוזמן ישנן שמועות (שאני באמת לא יודע אם הן נכונות)
שרפי רשף הלך למשטרה ולחץ לעשות איתה הסכם – אם זה נכון – זה חמור מאוד.
וחמור יותר שהשמועות לא נבדקו.
והיא (המיעוט השמאלני) שעמדה לאבותינו ולנו. אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם…
נתניהו "באש ובמים" העם איתך!
רק ביבי חביבי
הן סמויות מן העין אך חיות ובועטות בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.
כיום הפוליטרוקים השמאלנים יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפיקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם.
הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"מ עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החינוך הצה"לית, לסדרות החינוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.
תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.
קים פילבי המרגל הבריטי בדומה לאודי אדיב כ"אידיוט שימושי" נלהב, בגד בארצו לטובת האויב הסובייטי מזכיר לי את שוברי המפרקת וארגון המצלמות. ההגנה והתמיכה שמספקים האלופים עמירם לוין ועמי איילון לשוברי המפרקת נובעת מכך שלוין ואיילון השמוצניקים רואים בפעילי שוברים שתיקה בשר מבשרם, מהמיליה האידאולוגי שלהם.
הכל גירסא דינקותא שמ"וצניקית
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל…
למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי אילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה – צריך להבין שמדובר בגירסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקבוץ ותנועת הנוער.
התגייסות האלופים האלה דווקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות", למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.
"שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם.
אלופים כלוין ועמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחווה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה, זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.
מבחינה מסויימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טיפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציעה תראפיה קבוצתית לנפגעי "אקיבוש" החשים צורך עז לדסקס ולדבר "על זה" ולפרוק את תיסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.
כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגירסאות תוקפניות כמו "שלום עכשיו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.
האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים – בימים שקיבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד, על רקע הסגידה לבריה"מ הסובייטית וליוסף סטלין – חדרה לנקבוביות שלהם, כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"מ עופר וינטר או האלוף גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.
כמו צעירי הכיפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פיקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם. אמנם תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.
סימוכין:
1.האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?
הון שלטון וקשרי המכון
מידע על צה"ל
ב- 2001 התחיל המכון לדמוקרטיה לקיים מפגשים עם צה"ל בהם השתתפו הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, חמישה אלופים, ושמונה תתי-אלוף וכן מג"דים, ומח"טים במילואים. הנושאים שנדונו היו שירות של נשים בצבא, כבוד האדם בצבא, ושירות המילואים. כמו כן הועלו נושאים אסטרטגיים מובהקים כגון, האם הצבא הוא צבא העם או שהולכים לכיוון של צבא מקצועי וההיבטים הכלכליים". בסוף כל מפגש הופקה חוברת.
אריק כרמון דיווח לאסיפה הכללית של המכון על המפגשים ועל "מספרים די קשים" הנוגעים לשיעורי הגיוס לצה"ל: "אנחנו מגיעים למצב שבו רק חמישים אחוז משכבת הגיל מתגייסת, שליש משכבת הגיל הולכת ליחידות קרביות".
ב- 2005 – מפגשי המכון עם צה"ל התחדשו במסגרת פרויקט "צבא-חברה". פרופ' ברוך נבו, העומד בראש הפרויקט, דיווח לאסיפה הכללית על הקשיים: "קושי אחד הוא התלות ביחסים אישיים מאחר שאין הסכם כתוב בין המכון לבין הצבא. הדברים מתנהלים על בסיס יחסים אישיים ומסורת של יחסי אמון שנבנו בין אריק לבין הרמטכ"לים ואלופי הפיקוד שלהם. קושי נוסף כרוך ברגישות צה"ל לנושאים שונים. רשימת המשתתפים האורחים מוגשת לחוות דעת הצבא לפני כל כנס. ייתכן מצב שהצבא יפסול השתתפות אחד האזרחים. המכון חייב להיות רגיש ביותר ולהסכים לפשרות בנושאים שונים על-מנת לשמור על דיאלוג פתוח וכן".
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html
לעיון האשכול:
האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?
http://rotter.net/forum/gil/19930.sht
לשמאל יש שיטות מלוכלכות למכביר והוא מנסה את כולן.
מה שברור היום לכל אדם נורמלי זה שמתבצעת רדיפה ומסע צייד כנגד ביבי מאחר והוא בעל כישורים פנומנליים ומנהיג את המדינה באופן מזהיר מבלי למכור את זכויותינו על ארצנו לאף ערבי או גוי כדי לקבל פרס נובל כמו שקיבל פרס שחבר לעראפת הרוצח. (טפו!!!)
מסע הצייד הזה מתבצע כי השמאל לא רואה שום דרך לחזור לשלטון בגלל שהוא מעורר סלידה בלב הציבור הרחב. הדרך היחידה שקיימת היום עבור השמאל היא להפיל את ביבי כי אין מי שיכול כמותו לחבר את הכוחות הציוניים הטובים ולנהוג את העגלה של המדינה קדימה כמותו.
כל מי שיעלה חלילה במקומו הוא בהשוואה אדם מוגבל, ירוד, עלוב, חסר נסיון וחסר יכולות מהסוג שיש לו.
כשמו כן הוא: נתניהו – ניתן ע"י ה' לעמו. ושמו הפרטי בנימין = כלומר בן יד ימיני = בני החזק. נתניהו הוא מתנה וזה מה שמוציא את השמאל מדעתו. ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה אי פעם לעם היהודי במדינתו המתחדשת.
עבור השמאל – כמו שאומר שפטל היקר: לא פינית לא עשית. ביבי לא מפנה ולא מוסר ולא מוכר את ארצנו. עם זה השמאל לא יכול להשלים.
על כך דיבר צפריר רונן ז"ל שסיכם את השמאל כך:
אנחנו חזרנו לארצנו, בשביל להקים מדינה ובית משפט עליון וצבא ואמ"ן ומחשבים ומחלקת מחקר – שכולם ידברו בקול אחד שארצנו אינה ארצנו.
למה אהוד ברק לא נותן לסגור את החלונות בבית השלום בחברון? אתם יודעים למה? כי הם לא רוצים את הזהות היהודית של חברון. למה הם נלחמים נגד לוינגר בחברון? רק בגלל זה! מה 700 יהודים או 1000 או 1500 בחברון זה מה שישנה?
השמאל לא רוצה שתהיה שם Jewish Identity (זהות יהודית).
והם לא רוצים את קבר יוסף בגלל שזה Jewish Identity (זהות יהודית) או זהות עברית או זהות ישראלית.
השמאל לא רוצה את הזהות הלאומית היהודית הישראלית של ארץ ישראל, זו המלחמה של השמאל – לא השלום, לא השטחים, כי מה שמנהלים עכשיו (תקראו את אלייקים העצני, תקראו את קרולין גליק), לא מנהלים משא ומתן לשלום.
מנהלים משא ומתן למסור את ארצנו. זהו! בלי שום תנאים! עם טרור, עם הכל. לכן זנחו את 14 הנקודות שזה גם היה שטות. אתה מנהל 14 נקודות על משטרה כזאת או אחרת?
מי מנהל בכלל משא ומתן על הארץ?
ארצנו היא ארצנו.
אני הייתי בחברון באיזה הפגנה מול הגלוחי ראש האלה שנקראים בטעות "שלום עכשיו" ושאל אותי כתב C.N.N:
When are you going to stop the occupation? (מתי תפסיקו כבר את הכיבוש?)
אז הסתכלתי עליו ואמרתי לו: תגיד אתה מכיר את התנ"ך? אתה פתחת אותו לאחרונה? תפתח ותראה של מי הארץ ואחרי זה תחזור אלי. הוא הוריד את המצלמה ואמר לי: אתה יודע מה, אף פעם לא קיבלתי תשובה כזאת, כל הכבוד, והבחור לא אוהד ישראל, מי שעובד ב- C.N.N אל תחשדו בו שהוא אוהד את ישראל.
אנחנו צריכים להגיד דבר פשוט. ארצנו היא ארצנו.
OUR LAND IS OUR LAND VERY SIMPLE VERY CLEAR
אם מישהו לא יודע שילך למקורות. אם מישהו לא רוצה לדעת שילך להחלטת חבר הלאומים מ- 24 באפריל 1922. החלטת חבר הלאומים נתנה לנו את הזכות על כל הארץ, כולל מה שקרוי עבר הירדן. החלטת החלוקה גרעה זכויות, אז מה אתם רוקדים ברחובות? בקיבוץ שלי ב- 47 הורידו את הדגל לחצי התורן. בכל הקיבוץ המאוחד. זה היה יום אבל, כי קרעו את הארץ.
לכן החג שלי זה 24 באפריל – כי שם העולם הכיר פה אחד בזכותנו על הארץ הזאת והזכויות שלנו עברו לאו"ם והזכויות הוכרו על ידי ממשלת ארצות הברית באמנה האנגלו-אמריקאית והזכויות שלנו הן FOREVER. לנצח. אי אפשר לקחת אותן! וכל מה שממשלת ישראל צריכה זה לקרוא חוברת אחת ולהתייעץ עם כמה משפטנים שמבינים עניין ולהבין: ארצנו היא ארצנו וזה להגיד לעולם.
לא מנהלים משא ומתן עם שום ערבי שחומד את ארצנו או מתחפש.
אומרים להם: המדינה הירדנית היא המדינה הארץ ישראלית – ככה מדברים, זאת טרמינולוגיה! היא היתה ארץ ישראל ונקרעה! יש מדינה ערבית על 78% מארצנו. היא כבר קיימת והיא שם ומי שרוצה להיות ערבי במדינה ערבית שיקום ויניע את האוטו. מי שלא אוהב את ניו ג'רסי נוסע לפנסילבניה, אבל פה הוא יחיה תחת שלטון יהודי וזהו זה.
צפריר רונן בכנס ירושלים 2007
https://www.youtube.com/watch?v=TBEgR0rNzsA
http://rotter.net/forum/gil/27680.shtml#1
מי ששולט זה הליכוד אם זה חוסר אחידות באכיפה וסלקטיויבית זו בעיה של הליכוד בלבד ונגמר שם אגב צריך לקזז את כל הוצאות המשטרה בנושא בתקציב 2018 9
הליכוד אינו שולט אלא משתתף בשלטון עם צבוע דו פרצופי לקקן בג"צ והשמאל והתקשורת שנקרא כחלון. תאשים את הנבלה כחלון בתחלואי אי המשילות ולא את הליכוד. אילו היה לליכוד היום 61 מנדטים ולא היה זקוק לדו פרצופיים לקקני שמאל ככחלון שמונע חסימת שלטון בג"צ על המדינה – היה בטוח שכבר עכשיו בג"צ לא היה שולט עוד ולא היה מבטל עוד חקיקה של הכנסת כי חוקים נחוצים היו עוברים בשלמותם ולא נחסמים, מבוטלים או הופכים לחסרי משמעות בגלל שופטים סמאלנים שפועלים לסיכול ממוקד לממשלות ישראל היהמניות כיוון שכפי שאומר פרופ' מאוטנר שהיה מועמד לשופט עליון ב 2007:
בג"צ אינו אלא מרכז פעילות של השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק את פעילותו הפוליטית לבג"צ.
שימור שלטון השמאל באמצעות בג"צ נעשה בידי כחלון הצבוע הלקקן.
כל מי שיצביע כולנו בבחירות הבאות מצביע עבור שלטון בג"צ והשמאל הקיצוני שם ובעקיפין בעד ישראל מדינת כל מסתנניה והפיכתה למדינה לא יהודית.
תפסיקו להאשים את הליכוד. הליכוד קיבל רק 30 מנדטים. זה לא מספיק כשצריך למשול. הצביעו ליכוד, תנו לליכוד 61 מנדטים ואז אם לא יבוצעו השינויים המהפכניים שדרושים לעם ולמדינה היהודית – ורק אז בואו בטענות. עד אז המשיכו להצביע לללקקן השמאל כחלון אבל תהיו בשקט ואל תשמיעו לנו את טענותיכם וטרוניותיכם ואת הנהי והבכי המגעיל הזה. היחידי שפועל לניטרול שלטון הסמאל הגנוב – אי פעם – הוא בנימין נתניהו. היחידי!!!
כחלון מסכל שינוי והעברת השלטון לידי הימין. חסרות לקואליציה 4 מאצבעות הצבועים של כולנו.
יש לקואליציה רק 57 אצבעות כרגע.
בקואליציה הנוכחית מונע כחלון חוק שיגביל את בג"צ שהוא המימסד המשפטי הישן
דרור אידר:
משה כחלון קיבל עשרה מנדטים; רובם המוחלט מאנשים בעלי השקפת עולם שמרנית־ימנית, כמו רוב הבוחרים שהצביעו בעד הקואליציה הנוכחית, והיו רוצים לראות שינויים משמעותיים בהרכב בית המשפט העליון ובאופי השפיטה.
בקואליציה הנוכחית, משמש כחלון בתפקיד "הבלם ששומר על ביהמ"ש העליון" ("הארץ").
דעותיו המדיניות של כחלון ידועות, גם בית הגידול שלו רחוק מזה של "הארץ", ובכל זאת הוא פועל לשמר את כוחו של הממסד המשפטי הישן, למרות שהוא שמייצג קבוצה קטנה בממשלה.
במאי האחרון הטיל כחלון וטו על כוונת הליכוד וישראל ביתנו (ומן הסתם שאר הקואליציה, כולל חברים במפלגתו) לחוקק חוק שיגביל את כוחו של ביהמ"ש העליון לפסול חקיקה של הכנסת – דרישה לגיטימית שעלתה בעשורים האחרונים לא רק מצד נבחרי ציבור, אלא מפי משפטנים בכירים ופילוסופים של המשפט.
http://www.israelhayom.co.il/opinion/411641
בעוד כחודש תיקבע פסיקת בג"צ האם ניתן להעלות הילוך סוף סוף ולהתחיל להוציא מגבולות הארץ את המסתננים האפריקנים שהורסים את המירקם החברתי בארץ, שעולים מיליארדים למשלם המיסים ולקופת האוצר ושמקומם אינו בישראל בשום מצב.
הם אינם יכולים להיחשב בישראל כפליטים כיוון שישראל כלל אינה גובלת בארצם, ודו"חות רבים מאירופה כולל מבריטניה, דנמרק, נורווגיה ולאחרונה משוויץ קבעו שלא נשקפת להם שום סכנה בשובם לארצם.
ביטול חוק ההסתננות 3 פעמים ברצף שמתפרש כבר על פני כ- 10 שנים על ידי בג"צ, מבלי שיש לבג"צ רשות לעשות כן, היא הסיבה להתארכות שהותם בגבולות ישראל.
בג"צ והוא בלבד יצר את הבעיה הלאומית החמורה הזו המסכנת את זהות המדינה כמדינה יהודית – וכחלון הוא זה שבשלב קריטי זה מונע חקיקה הדרושה לפתרון הבעיה ולהוצאתם המיידית מישראל.
במידה ובג"צ יתקע שוב מקל בגלגל תוכנית המדינה להוציאם למדינה שלישית – ניתן יהיה לומר שהבעיה הלאומית החמורה הזו התהוותה אך ורק באשמתו של כחלון שמנע שינוי, שהינו בר ביצוע בממשלה הנוכחית עם שרת משפטים מהמחנה הלאומי, שאף רוצה לחוקק חוק שיגביל את כוחו של בג"צ לפסול חקיקה של הכנסת.
האסון הזה יהיה ארוך טווח וייזקף לחובת כחלון בלבד.
כתבה מאד מעניינת. תודה רבה על ההשקעה. החקירות האלו הן כתם על המשטרה שמאבדת את האמון שלי ושל ציבור גדול שמביט ומשתומם על התנהגות שאין כמותה, על הפיכה שנעשית במין גמלנויות משטרתית שמשלבת גסות יחד עם טיפשות יחד עם אינטרסים מלוכלכים.
אבוי לנו כמדינה.
לנתניהו אין לו אלא להלין על עצמו ששם יועץ משפטי צעיר מהמערכת במקום מישהו מהשוק הפרטי מבוגר כמו וינשטיין הוא ידע שזה יועץ בלי גב שמנסה להגיע לעליון
את היועץ המשפטי לממשלה נהגו לבחור ממשלות ישראל בעצמן עד שנת 1993.
במסגרת האסטרטגיה של השמאל להעתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית העביר אהרון ברק את בחירת היועץ המשפטי לידי בג"צ.
מאז לדברי פרופ' פרידמן איבדו הממשלות את היכולת למנות יועץ משפטי וזה נזק בלתי נתפש ודבר חמור מאד.
אנשים רבים תוהים ואף מתרעמים על כך שממשלות ישראל בוחרות לעצמן תמיד יועץ משפטי לממשלה שהוא קילומטרים שמאלה מעמדותיהן האידיאולוגיות.
זאת משום שהציבור לא יודע שאת היועץ המשפטי לממשלה כופים על הממשלות 15 השופטים שבחרו את עצמם בעצמם לכהן במוסד הפעילות הפוליטית של השמאל – בג"צ.
אהרון ברק ביצע את ההפיכה השלטונית שלו להשלטת השמאל צעד אחרי צעד.
אחד הצעדים שלו היה מניעת יכולת הממשלה להמשיך לבחור לעצמה יועץ משפטי כשהעביר את משימת בחירת היועץ המשפטי לידי בית המשפט, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לשמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.
ברק עשה זאת באמצעות "חקיקה" מטעם בית המשפט בפסק דין בעניין אחר, כי זו השיטה.
כך זה מתואר בויקיפדיה:
"בעת הדיון במשפט דרעי ב-1993 פסק בית המשפט העליון כי חוות דעתו המשפטית של היועץ היא שמחייבת את ראש הממשלה ואת הרשות המבצעת כולה. בעיני בג"צ היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין. בכך הגדיר בית המשפט העליון ועיצב את דמותו של היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד".
מאותו יום הפך תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוד מינוי שכופה השמאל.
ממשלת ישראל והכנסת הנבחרת הפכו מאותו יום לבובות חסרות משמעות, שנכנעות לכל הנחתה של היועץ שהפך על פי "חקיקת" בג"צ – "לסמכות המשפטית המכרעת הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד"…
השמאל בבג"צ השלים את השתלטותו על מדינת ישראל.
בספרו "הארנק והחרב" מתאר פרופ' פרידמן את האסטרטגיה של העתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית.
הנה כך מתאר פרופ' פרידמן את המהלך הזה:
"המהפכה המשפטית התרחשה בכל החזיתות. המשפטנים סימנו כמטרה להעביר את השליטה האפקטיבית מידי הממשלה והכנסת לידי בית המשפט העליון, לידי היועץ המשפטי לממשלה ולידי הפקידות הבכירה בפרקליטות"…
"המאבק היה על כוח", מסביר פרידמן. "ברור שלבית המשפט יש מגמה ליברלית מובהקת והדבר בהחלט השפיע על ממשלות הימין. נתניהו היה תחת חקירה בפרשת בראון-חברון. הנזק הגדול ביותר שגרמה החקירה הזו הוא שהוא איבד את היכולת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. מאז, הממשלות איבדו את השליטה במינויים וזה דבר חמור מאוד. ראו מה קורה היום: תפקיד פרקליט המדינה הוא תפקיד כל כך מרכזי ולממשלה אין שום השפעה עליו. לדעתי זה בלתי-נתפש".
את כל הדברים האלה חייבים לשנות בחקיקה בכנסת!
סימוכין:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%92%D7%A8_(%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94)
לעיון האשכול:
פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג"צ!
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
http://rotter.net/forum/gil/27344.shtml
קשר משוחת בין תקשורת למערכת החוק בישראל, לא הגיע השעה לחוקק חוק העושה סדר בין מערכת החוק לתקשורת המשוחתת בישראל?????
לא הגיע הזמן לעשות רפורמה רצינית במערכת התקשורת בישראל כדי להחזיר את אימון אזרחי ישראל למערכת התקשורת??
לא הגיע השעה לעשות סדר במחלקת החקירות של משטרת ישראל ?? מדי יום ביומו נחשפים מקרים מזעזעים על התנהלות קציניה ושום דבר לא השתנה ומשתנה!!
בקיצור הגיע השעה שהמחוקק יקום ויאמר את דברו
איזה עבודה מדהימה עשיתם.
תבורכו,
היכן המפכל? היכן מערכת המשפט?והיועץ המשפטי.
שילחו לו את המחקר שלכם למשרדו עם בתפוצה רחבה.
נכון, מערכות החוק צריכות לבדוק את עצמן – איך בתיק כל כך חד וברור כמו ביבי טורס, לא הוגש כתב אישום. אה, כן… כי היועץ המשפטי לממשלה, היה העורך דין האישי לשעבר של נתניהו.
לגבי בראון חברון – היועץ המשפטי אמר רק כי לא בטוח שיש מספיק ראיות – אבל הוא ציין שההתנהלות של ראש הממשלה מעלה תמיהות רבות בקשר לניקיון המהלכים. כלומר – קשה להוכיח, אבל בעייתי. \
שרה נתניהו – היועץ המליץ להעמיד אותה לדין, ופטר אותה מ-7 פרשות, רובן בטענה של "קשה יהיה להוכיח שהיא ידעה שהיא מבצעת עבירה". כלומר – אשת ציבור כל כך מנוסה, כל כך מקושרת ומחוברת לעורכי דין יוצאת נקי בגלל תמימות "אוי, לא ידעה שביצעה עבירה". בחייכם… זה שוב היועץ המשפטי, שהיה מזכיר הממשלה, מקורב לביבי.
בעניין החשמלאי – הוכח כי ראש הממשלה ואישתו שיקרו – אבל היועץ חשב שזה לא מספיק חשוב כדי שזה יהיה פלילי…
אז להגיד שנתניהו יצא נקי – אלו הם אמירות לא נכונות. אבל אפילו שאני שונא את נתניהו, לא צריך להדיח אותו על תיק 1000 ולא על תיק 2000, אלו תיקים קטנים גבוליים.
צריך להדיח אותו על ההתנהלות שלו במשרד התקשורת, על מתווה הגז, ועל פרשת הצוללות, אפילו אם הוא בעצמו לא היה מעורב בשוחד. מספיק שכל המקורבים אליו עשו את זה, בעיני הוא פסול!!
כמו שבגין החזיר את כל סיני ואת עזה שמלכתחילה היתה תחת שלטון מצרי השאיר תחת ישראל, וכמו שלקח את אהרון ברק לנהל עם קרטר את המשא ומתן לשלום עם מצריים, ככה השאיר את כל מנגנוני השמאל בשליטה מלאה כשנבחר לראשות הממשלה, וכך בנו ממשיך באותה שיטה, כי אחרת יצטרך להודות בטעיות העצומות של אביו.
בגין היה כסיל.
כמי שמחזיק בדעות ימניות בסך הכל אני מוכרח לומר שעל אף המצב המקומים של שלטון השמאל בעמדות מפתח לא דמוקרטיות הוא בעיה משמעותית, ועל אף שהפוטץ' שמנסים לעשות כאן הוא שערוריה – עם זאת שנאת החינם שמתעוררת בינינו כמו שעולה מהתגובות כאן ומלא מעט מהכתבות באתר הזה – חמורה ומסוכנת הרבה יותר. זו המטרה האמיתית של כל הגופים האירופאים שבוחשים בקלחת. הם מנסים ליצור פירוד, להחליש את החברה והאחדות שלנו. רק ככה הם יוכלו באמת לפגוע בנו והם יודעים את זה. חברים יקרים, עם ישראל.
זוכרים את מסמך יצחקי??שימו לב לתרגיל המושחת והדיקטטורה של המשטרה,"במקרה" הודלף שאחד מהמופיעים במסמך הינו גלעד ארדן ומאז יודע השר שבלע את הלשון,שברגע שיצייץ מילה מול המערכת הוא גמור, בושה!!!
בכתבה ובדבריהם של מגיבים לה באתר "מידה" עולים נושאים רבים שבחלקם קשורים כרפלקס מותנה למושג "חוגי השמאל" או "השמאל הקיצוני". נכון הדבר שחוגים רחבים בשמאל הפכו למדמנה אנטי-ישראלית במסווה של חוגים "שומרי כשרות" דמוקרטית- חילונית. איש לא ביקש זאת מידם ואיש לא הסמיך אותם ללמדנו בינה, הם עושים זאת ב"התנדבות", בשירות ומימון של גורמים עוינים לא מעטים. על המסווה מגינה פעילות אינטנסיבית בתקשורת, ברחובות ובמוסדות אנטי-ישראלים, במקומות שונים בעולם, וקורנת ממנה מידה גדושה של שנאה ותיעוב כלפי כל מי ומה שאיננו נברא בצלמם. דומה, שהם מונעים על-ידי עלבון אישי מתמשך על הכשלים הפוליטיים שלהם בארץ, על אובדן ההגמוניה האזרחית מאז 1977, ואל מול האפשרות שבבת-עינם, התוכנית (הדמיונית וההרסנית) לחלוקת ארץ-ישראל, מתגמדת ומתנדפת לתהום הנשייה של ההיסטוריה.
בנסיבות אלה, החלשת השמאל היא אכן מצווה לאומית לעת הזו, אולם יש לעשותה בשכל וכדין.
אחת המנתרות החוזרות ונשנות במסעות ההשמצה של חוגים מהשמאל בכלל ומהשמאל הקיצוני בפרט, היא השימוש במושג "חופש הדיבור" ובנגזרות נרדפות שלו. המטרה היא לנצל את שטיפת המוח שעבר המערב הדמוקרטי בדור האחרון ביחס לשורה ארוכה של מושגים פוסט-מודרניסטיים, שהשמאל חותר להחילם ולהשליטם על מרחבי השפעתו. אולם, הוא אינו מכוון רק למאמיניו הפנאטיים, אלא לכלל האזרחים החיים באותם מרחבים, בין אם הוסמך לכך על ידם ובין אם לאו. באמצעות המסע להגנת חופש הביטוי, מבקש השמאל הרדיקלי למתן, לרסן, לנוון, לצמצם ולדכא את הביקורת הגוברת על דעותיו עמדותיו רעיונותיו (בחלקם) ודרכי הפצתם. שימוש במטבע לשון זו, הוא ליבו של מושג ה- .P.C (פוליטיקלי קורקט), שנקשר בטעות בתודעתם של רבים למאבק על הזכות לחופש בכללותו.
זו, כמובן, גניבת-דעת. הבעיה איננה חופש דיבור אלא החופש להתפרע בדיבור – לפגוע, להעליב, להשמיץ, להעליל, "ללכלך", לשקר, לעוות-מסרים, לעסוק בחצאי אמת ודעות כאילו הם עובדות אמפיריות. למעשה, מדובר בשימור המונופול על המקלדת, המצלמה והמיקרופון!! – מרכזי העוצמה של השמאל הרדיקלי.
יחד עם זאת, נושא הדיון בכתבה הוא התנהלות המשטרה ב"אורגיית" החקירות נגד נתניהו (ומשפחתו), תמיהה על מקומו ותפקודו של השר לביטחון הפנים באורגיה זו ובעיקר בקורתו של נתניהו על המשטרה לאור פרסומיה-הדלפותיה האחרונים.
כאן, בניגוד במקובל בחוגי השמאל, חייבים להיזהר ולהקפיד לבקר מה שראוי לביקורת אך לא להיסחף להכללות.
אכן, התנהלות המשטרה וגורמי החקירה הפלילית המרכזיים בה, ביחס לנתניהו, אינם תקינים, והכתבה ב"מידה" מסבירה זאת היטב ובמספר רב של דוגמות. ניתן למנות שלושה תחומי ליקוי בולטים: א. מספר החקירות שנסגרות מחוסר תכלית. ב. ההדלפות על מהלכן, הכוללות הערכות מגמתיות מצוצות מן האצבע של המדליפים, המפרסמים או שניהם. ג. "המלחמה" על זכות המשטרה להמליץ המלצות משפטיות כחלק מדו"ח החקירה שלה.
שלוש קבוצות הליקויים הן חמורות וטעונות תיקון ושיפור מהירים. חקירות הן הטרדה קשה, עומס, פגיעה באדם ובמשפחתו, חבלה בתפקודיו המקצועיים-תעסוקתיים ואוסף גדול מאוד של עגמות-נפש. מצד אחד אין להעלות על הדעת שחשדות ריאליים לא יבדקו לגופו של עניין. מאידך גיסא, אין להעלות על הדעת שישמשו "שעשועים להמונים", פרנסה לתקשורת, התעללות בנחקרים או דרכים נלוזות ובלתי דמוקרטיות להחלפת שלטון נבחר. המשטרה איננה גורם משפטי, למעט במקום שקבע זאת החוק במפורש. היא גורם חוקר ועליה להישאר כזו. את עבודתה עליה לסיים בצורה מסודרת בדו"ח מפורט ומלא המכיל עובדות ממצאים והערכות לרמת הדיוק והמהימנות שלהם. לא מוטלת עליה שום חובה להמליץ המלצות לפרקליטות איזה שימוש משפטי עליה לעשות בחומר וכיצד. חקירות מורכבות מלוות תמיד ע"י נציגי הפרקליטות ולשני הצדדים – משטרה ופרקליטות – עומדת האפשרות להתייעץ ולברר פרטים גם לאחר הגשת ממצאי המשטרה לפרקליטות. לא כל סיפור מעשה מצדיק חקירה. המשטרה אינה חותמת גומי ואם להערכתה המקצועית אין בסיס לפתיחה בחקירה או להמשכתה, עליה להציב עובדה זו בפני הפרקליטות ולחתור לסיימה בהקדם. אסור להתעלל בנחקרים ואסור "להמציא" תירוצים להמשיך בחקירה עד בוש. חקירות חייבות להיות שקולות באשר להיקפן, עומקן ומשכן, וגם ובמיוחד כאשר מדובר באישי ציבור בכירים. אם המשטרה והפרקליטות אינן "בוגרות" מספיק או סמכותיות די הצורך בכדי לקבל החלטות בתחומים האפורים של פעילותן ולעמוד מאחוריהן, אולי ראוי לערב בהחלטות אלה את בית המשפט, ולנסח את החוק בהתאם. אי-עמידת המשטרה כגורם חוקר באמות-מידה איכותיות אלה, היא מעילה באמון הציבור שהעניק לה את הסמכות להיות "גוף החקירות הרשמי" של מדינת-ישראל. מכל מקום, הטיפול בפרשת נתניהו אבל גם מקרים קודמים אחרים כגון ויצמן, שרון וליברמן – הופכים שאלה זו לאקטואלית וקונקרטית.
עם זאת, חשוב להדגיש שהמשטרה היא שירות חיוני וקריטי לציבור, שבראשו עומד מפכ"ל שתדמיתו ואמינותו חשובים הן לתחום החקירות והן לשאר מגזרי הפעילות המשטרתית – חובה עליו לזכור זאת ולהתנהל בהתאם. שירותי המשטרה חייבים להיות איכותיים, יעילים ואמינים, מן הטובים שבשירותי המדינה לאזרחים. להשגת תוצאות אלה נדרשים אמצעים ואנשים איכותיים, שככל הנראה אין בה כיום בשפע. לא פחות חשובה הנראות המשטרתית בציבור, וגם היא כיום ומזה זמן לא מבוטל איננה בשיאה, לשון המעטה.
טוב תעשה הממשלה אם תיתן דעתה על מציאות זו בהקדם ותפעל לתיקונה.
חברים מה נגיד?
השמאל שמדבר על החשיבות לשמירת הדמוקרטיה,
הוא מבזה אתה הדמוקרטיה מפר אותה ואף מסכן את קיומה .
הרי מי שדמוקרטי חייב לכבד את כללי הדמוקרטיה שאחד מיסודותיו הן שבדמוקרטיה
הרוב קובע ומפלגה שזכתה לרוב קולות העם זכותה ואף חייבת מבחינה מוסרית כלפי בוחריה יפעל על-פי המצע שלה שפרסמה לפני הבחירות ושעל פיו קבלה את קול הרוב.
אלה שלצערם של השמאל ה"דמוקרטים" זה לא כ"כ מסדר להם ב-35 השנים האחרונות וזאת משום שרוב העם לא מסכים ולא מאמין לקו האידאולוגי שלהם ולפיכך הם מוצאים את עצמם מוכים פעם אחר פעם בבחירות בעשורים האחרונים וזה מאוד מתסכל אותם שהרי מבחינתם קם הגולם על יוצרו והדמוקרטיה בעצם בעוכריהם אבל איך יאמרו זאת?
אז כך,
הם הרי יצירתיים ואגדו את כל המוחות שלהם במוסדות שאנשהם שולטים כגון תקשורת, בתי משפט, סופרים, אומנים פרקליטות ועוד ומוצאו דרך עוקפת דמוקרטיה לצורך הפלת שלטון הימין בראשות נתניהו .
ובעת הזאת מצאו שותפים למטרה והיא המשטרה,
לא שהמשטרה היא שמאלנית אלא שלמשטרה יש חשבון פתוח עם הליכוד ובמיוחד עם נתניהו על שהנחית להם מפכ"ל מחוץ למשטרה,
שהרי הם רצו שהכוח יישאר בידי חבריהם.
והסכנה לדמורקטיה היא בדיוק השילוב הלא טבעי שנרקם בין רצון המשותף לשמאל ולמשטרה כל גורם וסיבותיו.
ואנו עדים שכל הדרכים והכלים כשרים להשגת המטרה!
ולזה קוראים מהפכה שלטונית באופן לא דמוקרטי בדומה למה התחולל בתורכיה.
זאת הסכנה הגדולה ביותר למדינה שלנו.
נאמנות הילדה לאבא האנס.
תופעה פסיכולוגית נפוצה וכאובה : ילדה שומרת נאמנות והערצה לאבא שלה גם כשהוא פוגע בה ואונס אותה.
קשה לה להרוס לעצמה את דמות האב הטוב והמגן.
קשה לה לפגוע ביחס שאר בני המשפחה כלפיה.
קשה לה לשאת באחריות לפגיעה בתחושת השלמות והלכידות של המשפחה שלה.
אז היא ממשיכה לציית ולהשלים ולספוג.
עד שהיא גדלה וצוברת כוחות ומתחילה לעמוד על זכויותיה ועל כבודה.
ומתחילה לנסות ולשקם את הפגיעות שספגה לכל החיים.
…..
מעריצי ביבי – תחשבו על זה .
🤔😏🐪😪✊💪
נאמנות הילד לאבא סטלין.
תופעה פסיכולוגית נפוצה וכאובה: צאצאי המעריצים של הסמרטוט האדום שומרים נאמנות והערצה לאבא של הבולשביקים גם כשההערצה הזאת פוגעת באחיהם היהודים ובמדינתם.
קשה להם להרוס לעצמם את דמות האב הטוב והמגן על אמא רוסיה הגדולה ועל גרורותיה הקטנות.
קשה להם לשאת באחריות לפגיעה בתחושת השלמות והלכידות של משפחת הפרולטריון האינטרנציונלי.
אז הם ממשיכים לרדוף את היהודים הפרו-יהודים והפרו-ציונים.
אבל התודעה שלהם עדיין לא גדלה מספיק כדי שהם יבינו את עומק הפגיעה שהם ספגו.
…..
מעריצי סטלין וחסידי שלי יחימוביץ ותמר זנדברג – תחשבו על זה.
אפשר לדעת מי החליט החלטות כאלה ולמה הוא עדיין בתפקידו ???? מה קורה כאן לכל הרוחות ????
לנתניהו עומדת האפשרות לשים קץ למשפטוקרטיה המושחתת שבראשה בגץ וגם המשטרע היר חלק ממנה אבל הוא מונע זאת בתוקף כל שנות שלטונו והשאלה מדוע מהדהדת בחלל.
חקירת האחראיים לנסיון ההפיכה נגד ראש הממשלה מיד!
ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לישראל, מנצח במשפט דרייפוס מודרני בעזרתה של הדמוקראטיה, חזקת החפות והעם, שהוא הריבון, ולא "עיתונאים" צהובים של הפייק ניוז, שתיכננו את הפוטש באמצעות חקירות על עניינים מומצאים ומגוחכים!
רוה"ם דורש צדק ולאויבי הדמוקראטיה משמאל לא תהיה ברירה אלא לנהוג על פי החוק!
המשיכו בכתבות מאירות עיניים.
פרקליטות עבריינית שולטת במדינה. אין שום דמוקרטיה במדינה שפרקליט ראשי-פושע ועבריין.
אין ספק שניתן לראות כמה האתר שלכם מהימן, מחובר למציאות ומדויק. תקשורת ברמה הגבוהה ביותר.
שאלה: אם ביבי לקח לכאורה שוחד ממילצ'ן, אז למה היועמ"ש מעמיד לדין רק את לוקח השוחד וקיבל מתת דבר ומתעלם מנותן השוחד ומתת הדבר?
מרגע שמילצ'ן אינו נאשם כלל, הם בעצם מודים בהיסח דעת שלא היתה כל עסקה ולכן אין שוחד ואין מעשה פלילי ביחסיהם.
בספר שקראתי על השופט סמואל ליבוביץ' – סיפר איך זכה במשפט הראשון שלו כעורך דין צעיר. השיכור של העיירה הואשם כי פרץ עם מפתח מותאם לפאב וגנב שני בקבוקי ויסקי. "המפתח כלל אינו מתאים" טען ליבוביץ'. אפילו פני השיכור הביעו תדהמה. הוא הימר כי התובע עם רשימת משפטים ארוכה לא יפסיק וישבש את יום העבודה ללכת לבדוק אם המפתח מתאים והעדיף לוותר לשיכור על שבוע מאסר.