בעימות בין ישראל לאיראן, רוסיה קוטפת את הפירות

ההסלמה האחרונה בגבול הצפון נעצרה ככל הנראה בשל התערבותו הישירה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אין הוכחה ישירה לכך, אולם מעקב אחר רצף האירועים מאפשר לקבוע שגיחות חיל האוויר פסקו אחרי השיחה בין נתניהו לנשיא הרוסי, ולכן נראה שמי שקטף את הפירות בעימות החזיתי הראשון בין ישראל לאיראן זו דווקא רוסיה.

סגן השר מייקל אורן אמר בראיון לרשת בלומברג כי ישראל סומכת על הנשיא פוטין שיוכל למנוע מהעימות בין ישראל לאיראן להתדרדר למלחמה בעוד לארצות הברית, לדברי אורן, אין השפעה בשטח. דברים אלה כוונו לאוזן הרוסית ונקלטו היטב. התועלת שרוסיה מפיקה ממשברים כאלה היא בדיוק כזאת: גורם אזורי חזק (ישראל) שמודה בפומבי בעליונותה הדיפלומטית של רוסיה ובחוסר האונים של פטרוניתו העיקרית, ארצות הברית. כל הצדדים המעורבים זקוקים לרוסיה.

הודעת משרד החוץ הרוסי אמנם לא גינתה מפורשות את ישראל אבל הביעה דאגה מ"הפרתה של הריבונות הסורית" והתעלמה לחלוטין משיגור כלי הטיס האיראני לשטח ישראל. ההודעה גם הוסיפה כי "יצירת איום על חייהם של אנשי צבא רוסיה הנמצאים בסוריה בעקבות הבקשה הרשמית של ממשלתה החוקית הינה בלתי קבילה לחלוטין".

אמנם אי אפשר להסיק על סמך הודעה זו שאנשי צבא רוסים נפגעו בתקיפות האחרונות של חיל האוויר, אולם חשש כזה בוודאות קיים אצל הרוסים. הרוסים גם מאמינים ששיגור כלי הטיס האיראני היה תגובה להפצצה הראשונה של חיל האוויר בעומק סוריה ולכן אינו יכול להיחשב לפעולה תוקפנית.

הסברה בקרב חוגי המודיעין הרוסיים היא שאותם מפעלים איראניים בסוריה לא מהווים איום על ישראל, מאחר שאיראן עסוקה עד צוואר בבעיות פנים ובשימור הסכם הגרעין עם אירופה במטרה להעמיק את הטריז בין אירופה לארצות הברית.

במאמר שפורסם על ידי מכון מחקר רוסי למזרח התיכון נטען כי התקיפות הישראליות בעומק סוריה ובקרבת דמשק התחילו להכעיס את מוסקבה, שחוששת כי ההפצצות הישראליות מנסות להשפיע על האסטרטגיה הרוסית הכללית בסוריה שמטרתה השמדת המובלעות האסלאמיסטיות.

המאמר גם כולל איום מובלע שכדאי לישראל לשמוע: "מוסקבה עלולה שלא לרסן יותר את הגנה האווירית של איראן ושל סוריה, ואיראן עלולה להעביר את מערכת היירוט המשופרת 400-S לסוריה". נוסף על כך, אותו חוקר סבור שראש הממשלה נתניהו מנפח את האיום מפני הציר האיראני-שיעי משיקולי בחירות ולא ייתכן שסוריה תסכים לשיגור טילים משטחה לעבר ישראל מלכתחילה ולא כתגובה להתגרות ישראלית.

לבסוף אסור לשכוח שרוסיה עצמה איבדה לא מזמן מטוס קרב וטייס, וכלי תקשורת פרסמו מידע על הריגתם של שכירי חרב רוסים רבים בתקיפות אוויר של הקואליציה, כך שקשה לומר שרוסיה מתנהלת בסוריה על מי מנוחות.

"עייפים מהמהפכה"

לצד הצורך המובן מאליו להנחית מהלומות מנע ולשבש היערכות איראנית בקרבת גבול הצפון, על מקבלי ההחלטות בישראל לאמץ ראייה מערכתית של הזירה ולהבין שהעימות שלנו עם איראן הוא רק מרכיב אחד בתוך הפאזל המסובך והמורכב בסוריה. אותו עקרון חל על איראן.

למרות האבדות שספגה איראן בתקיפה האחרונה, מדובר עבורה גם בפריצת דרך מבצעית וצבאית. כלי הטיס שהופל על ידי מסוק קרב ישראלי הוא העתק של כטב"ם אמריקאי שנפל באיראן לפני כמה שנים. היכולת לשחזר אותו כמעט במדויק מעידה על יכולת טכנולוגית גבוהה של האיראנים.

קרון הבקרה של הכטב"ם, בו ישראל פגעה מן האוויר, הוצב בכלל באזור תדמור הרחוק מאוד מרמת הגולן, מה שממחיש את יכולת הבקרה והשליטה של איראן על כלים מסוג זה. לאיראן יש כבר מל"טי ריגול ותקיפה מסוג  'מהאג'ר 6', המסוגלים לירות חימוש מונחה. גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהיכולות האמתיות שלהם הן קצת פחות ממה שמפורסם בכלי תקשורת איראניים, עדיין מדובר במל"טים שטסים ויורים, על כל המשתמע מכך.

https://www.facebook.com/tzahalonline/videos/1713295722050271/

אלא שעל פי מה שנראה עד כה, איראן עסוקה באמת בדברים אחרים. אמנם היא ממשיכה לחזק את נוכחותה בסוריה ובלבנון, אך היא לא מתכוונת לפתוח בעימות עם ישראל בשלב זה. דובר משרד החוץ בהראם קאסמי שלל כל הימצאות של מל"ט איראני ברמת הגולן והתייחס לטענות אלה כ"מגוחכות", ואמר שתפקידה של איראן בסוריה הוא "ייעוץ בלבד". מזכיר המועצה לביטחון לאומי עלי שמח'אני אמנם שיבח את הפלת המטוס הישראלי אבל שלל מכל וכל ידיעות על מל"ט איראני שהופל.

נושא המל"ט לא נמצא על סדר היום של כלי התקשורת באיראן, שרובם עסוקים כרגע בסוגיות אחרות לגמרי. השבוע מלאו 39 שנים למהפכה האסלאמית, ובשנה האחרונה ניתן היה להתרשם במיוחד מהכישלון החברתי והכלכלי שלה.

גם אנשי הממסד השמרנים מודעים לכך, ואינם מנסים להסתיר זאת. אפילו העיתון 'ג'ואן' התומך במשמרות המהפכה  פרסם קריקטורה ובה דרישה "לנקוט יד קשה עם פקידי ממשלה מושחתים". אלפי צעירים איראניים מצייצים בטוויטר את ההאשטג "אני עייף מהמהפכה האסלאמית". אחד מהם הסביר: "איני יכול דמיין שום עתיד בשבילי ובשביל ילדיי. בדיוק בגלל זה אני עייף".

רשימת תלאות ארוכה

מחאת הנשים המסירות את רעלתן בפומבי ממשיכה וכמובן מאוד נוכחת ברשתות החברתיות. קוד הלבוש האסלאמי נותר על כנו ולכאורה שום דבר לא השתנה, אבל עצם העובדה שהתופעה הזאת הופכת לפופולרית והמשטר לא מתכוון לרדוף אחרי כל גלוית ראש כבר אומרת משהו. זוהי סמליות משמעותית מאוד וקשה להפריז בחשיבותה.

הסרת החג'אב מרכזת בתוכה את כל מאוויי החירות של הנשים האיראניות ושל הגברים האיראניים המתייצבים מאחוריהן. הרעלה הייתה אסורה תחת שלטון שושלת פהלווי ונשים רבות, אפילו לא דתיות, עטו רעלות בשנת 1979 דווקא כהתגרות בעריצות השאה.

כמה סמלי שכעבור ארבעים שנה אותן נשים, בנות המהפכה, מתריסות בכיוון הפוך נגד המשטר האסלאמי. הדברים הגיעו עד לכך שכמה הוגים ואנשי דת ליברליים (אמנם כולם מתגוררים בחו"ל) פרסמו מנשר הקורא לממשלת איראן לבחון מחדש את הצורך בכפיית הרעלה, מאחר שלדבריהם "לא צריך לכפות חוקי שריעה בכוח".

מעבר לכך, רשימת התלאות של העם האירני ארוכה מאוד. סוכנויות החדשות פרסמו ממצאים של סקר דעת קהל רשמי שנערך לאחרונה בכל המחוזות במדינה, והתוצאות קשות: רק 25% של המשתתפים מרוצים מהמצב במדינה ואילו כ-35 אחוז כבר לא מאמינים שרפורמה כלשהי אפשרית.

העיתון 'שַהְרַוַדנְד' ("אזרח") וכמה עיתונים אחרים בחרו להקדיש את יום השנה למהפכה לנושא בוער הרבה יותר: זיהום הסביבה והאוויר הקשים בערים הגדולות של איראן, שגורם למחלות רבות וכרגע לא נראה באופק פתרון לבעיה.

הנשיא חסן רוחאני נשא נאום חגיגי לכאורה בו הוא דיבר בשבח המהפכה ולא שכח גם את המשטר הציוני, אבל היה קשה שלא להבחין בדאגתו ואף חרדתו האמיתית מהמצב הקיים במדינה. הוא הודה שבתחילת המהפכה היו רבים "שרצו לעלות על רכבת המהפכה ונטשו אחר כך", וקרא למחנות הפוליטיים השונים לערוך משאל עם לגבי הסוגיות שבמחלוקת. אין ספק ששום משאל חופשי לא יתקיים כי פירושו פירוק המשטר האסלאמי במתכונת הנוכחית, אבל עצם העובדה שנשיא איראן מעלה רעיון כזה בגלוי מעידה על חומרת המצב.

לסיכום, ביצור הנוכחות בסוריה ובלבנון הוא אינטרס אסטרטגי של איראן והוא יימשך בלי קשר לבעיות החברה האיראנית. עם זאת, הבעיות הפנימיות של איראן ותסכול האוכלוסייה רק גדלים באופן כזה שהמשטר לא יוכל להתעלם מהן ולאחד את העם סביב איזו משימה לאומית בסוריה או בעיראק.

אי לכך סביר להניח שאיראן לא מתכננת מהלך התקפי כלשהו נגד ישראל. איראן רצתה להמחיש את יכולת השימוש שלה במל"טים אבל ככל הנראה לא ציפתה לתגובה כזו של ישראל, וראשי המשטר מודעים כעת היטב למחיר שהם עלולים לשלם במקרה של תקיפה יזומה.