אדריכל הטרור: עשור לחיסול עימאד מורנייה

"לא, אין אצלנו מישהו בשם זה". כך ענה מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה כאשר נשאל בראיון טלוויזיה בשנות התשעים על זהותו ותפקידו של עימאד מורנייה בחיזבאללה. נסראללה, כמו גם פטרוניו בטהרן, שמר מכל משמר על זהותו של מי שעמד בראש הזרוע הצבאית והביטחונית של חיזבאללה והכחיש את עצם קיומו.

כך היה עד שהשבוע לפני עשר שנים, ביום ה-12 בפברואר 2008, חוסל מורנייה בפיצוץ במכוניתו בשכונת כפר סוסה בדמשק ומאז הפך לדמות מופת, מושא להערצה שבחיזבאללה ובאיראן ייחסו לו מידות תרומיות של גיבור מהמרטירולוגיה השיעית.

עימאד מורנייה החל את קריירת הטרור שלו כנער במחנות האימונים של פת"ח בלבנון בשנות השבעים, והפך לשומר ראשו של האייתוללה הלבנוני מוחמד חוסיין פדלאללה, אחד ממנסחי תורת ההתנגדות האלימה נגד המערב וישראל ומי שבמוסדותיו התחנכו דורות של מפקדים ולוחמים מהשורה הראשונה של חיזבאללה, עד אשר קרא תיגר על סמכותו הדתית של מנהיג איראן ח'אמנאי, יורשו של האימאם ח'ומייני.

מורנייה היה חסר עכבות, וכאשר הנאמנות לאיראן גברה על קירבתו לפדאללה הוא איים לפגוע בחייו של האייתוללה הלבנוני. עד כדי כך הייתה לחשובה הנאמנות לח'אמנאי, שהכיר באופן אישי את מורנייה, העריך אותו מאוד, ונפגש איתו בפורום מצומצם מפעם לפעם.

מבחינת הצמרת האיראנית היה עימאד מורנייה סמל למאבק האלים והרצחני נגד המערב וישראל. הוא האיש שתכנן וביצוע את פיצוץ השגרירות האמריקאית בביירות באפריל 1983 ואת הפיגוע במפקדת המארינס והכוח הצרפתי באוקטובר של אותה שנה. קדם לפיגועים קשים אלה פיצוץ מפקדת הכוחות הישראליים בצוֹר בנובמבר 1982, בו נהרגו 91 בני אדם, רובם אנשי כוחות הביטחון הישראלים.

מורנייה היה גם זה שהגה את רעיון פיגועי ההתאבדות בלבנון בשנות השמונים. הוא גייס אישית את המתאבד השיעי הראשון, צייד אותו באמצעי לחימה וברכב ואף הביאו לאיש דת לבנוני מתאים שסיפק לו פתווה (פסק הלכה) המתירה לו למסור את נפשו. זאת על פי קביעתו הדתית של פדלאללה כי כאשר התוצאה ראויה ומספר הנפגעים גדול ניתן למסור את הנפש ולהרוג בכופרים.

במקביל ניהל מורנייה במהלך שנות השמונים את מבצעי חטיפות הזרים בלבנון. חלק מהחטיפות בוצעו מטעמים של ניסיון לשחרר מהכלא עצורים שיעים וביניהם גיסו מוסטפא בדר א-דין, ואחרים כדי לפגוע באינטרסים של מדינות מערביות שסיפקו נשק לעיראק במהלך מלחמת שמונה השנים עם איראן.

מתוקף תפקידו הבכיר כראש הזרוע הצבאית של החיזבאללה, לקח מורנייה חלק בולט במתקפות הטרור הרבות שביצע הארגון, ופעל בשיתוף פעולה הדוק עם מנגנוני המודיעין של איראן.  אחת הפעולות הקשות ביותר הייתה פיגוע התאבדות בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב-1992 כתגובה לחיסולו של מזכ"ל חיזבאללה עבאס מוסאווי, ולאחריה הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בעיר בו נרצחו 85 בני אדם. איראן וחיזבאללה היו מוכנים לספוג את גלי ההדף שיצרו שתי פעולות ההתאבדות על מנת לאותת לישראל כי לא יסבלו פגיעה במנהיגי ארגון הטרור.

מורנייה עצמו יצר קשרים עם מנהיגי ארגוני טרור, ביניהם אוסאמה בן לאדן איתו נפגש בשנות התשעים בסודאן. ברקע עמד הסיוע המאסיבי של איראן וחיזבאללה באמצעי מלחמה ובטילים לארגוני הסירוב הפלסטינים ובעיקר לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ולחמאס. כאשר נסוגה ישראל בשנת 2000 מלבנון היה עימאד מורנייה לגיבור הנסיגה ול"משחרר" הדרום, ובמשך שש שנים הכין את חיזבאללה למלחמה הבאה בישראל.

יקיר משמרות המהפכה

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, היה חיזבאללה מצויד בעשרות אלפי רקטות וטילים, חלקם ארוכי טווח שפגעו בחיפה ומעבר לה, וכן חימוש מדויק כמו טיל הקרקע-ים הסיני שכמעט הטביע ספינת קרב של חיל הים.

בעקבות המלחמה חיזק מורנייה את מעמדו בלבנון והיה יקירם של משמרות המפכה ובעיקר של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. השניים ראו עין בעין את תפקודו של חיזבאללה בהשתלטות האיראנית על לבנון ובהפיכתה לאסם טילי איראני. היעד שהוצב היה להפוך את הטילים למדויקים כדי לפגוע בעורף הישראלי, שנתפס על ידי מורנייה כנקודת התורפה של ישראל, מסקנה אליה הגיע בעקבות ניתוח לקחי מלחמת לבנון השנייה אותם תחקר באופן אישי.

כל אלה הפכו את מורנייה לאחד המחבלים המבוקשים בעולם, וממשלת ארצות הברית הציעה פרס של חמישה מיליון דולר לכל מי שימסור מידע אודותיו. מורנייה בילה מטעמי ביטחון תקופות ארוכות באיראן, אך בשנים האחרונות לחייו התרופפה תחושת הזהירות שכה אפיינה אותו ואת פטרוניו. הוא נהג להסתובב לא פעם ללא שומרי ראש ואבטחה, בעיקר כאשר הגיע לדמשק לדירת המבצעים בה נהג להתגורר ובקרבתה מצא את מותו בפיצוץ מכוניתו.

עד היום לא התברר לחלוטין מי היה אחראי להתנקשות במורנייה, אך מאז מותו לא הצליח חיזבאללה למצוא מחליף לדמותו ולכישוריו. מקורבו וגיסו מוסטפא בדר א-דין שהחליפו לא הצליח באמת להיכנס לנעליו הגדולות, והוא חוסל בפאתי דמשק בנסיבות שהותירו טביעות אצבע איראניות. גם שני אחיו ג'יהאד ופואד ובנו ג'יהאד נהרגו בשורות חיזבאללה.

בעשור שחלף הפך עימאד מורנייה למיתוס של גבורה והקרבה בלבנון ובאיראן. קברו הפך למוקד עליה לרגל של גורמים איראנים בכירים ואחרים הבאים להביע תמיכה במאבק המזויין בישראל, וככל שחולף הזמן דומה שהוא זוכה להערכה ולהערצה בטהרן – שם הונצח מורנייה כחביבו של האימאם וכגיבור המהפכה האסלאמית – יותר מאשר במולדתו.

בטקס אזכרה לציון עשור לחיסול שנערך השבוע שיבח סולימאני את פועלו הרצחני של חברו מורנייה ואמר כי אלמלא האומץ שהפגין, ארגון חיזבאללה לא היה קם. "מורנייה שבר את מחסום הפחד בלבנון מפני ישראל, היה מחויב ונמצא תמיד בשדה הקרב עם לוחמיו", אמר סולימאני ואיים כי "נמחוק את ישראל מהמפה למען זכרו של מורנייה".

תא"ל ד"ר שמעון שפירא הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. במהלך שירותו הצבאי כיהן בתפקיד ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן וכמזכיר הצבאי של רה"מ בנימין נתניהו