היוזמה הפרטית מטיסה את חקר החלל לגבהים חדשים

הרגולציה הממשלתית והבירוקרטיה הגבילו את האופק של החזון האנושי. לעומת זאת, תעשיית החלל הפרטית שוקקת חדשנות, יעילות וחדורת יזמות

לגלות עולמות חדשים. שיגור הטיל 'פלקון כבד' | ויקיפדיה

בשנת 2012, כאשר מעבורת החלל דיסקברי טסה מעל העיר וושינגטון בדרכה לצאת לגמלאות במוזיאון הלאומי לתעופה וחלל, שאל אחד הכתבים את האסטרונאוטית אנה פישר אם יש לה עצה לתת לילד שרוצה לטוס לכוכבים. בטח, ענתה פישר – שילמד רוסית.

אני מקווה שהנער הזה צפה בשיגור הטיל 'פאלקון כבד' של חברת ספייס-אקס לפני שבועיים, מפני שאולי הוא לא יצטרך ללמוד רוסית למרות הכל. עשרים ושבעה מנועים יצרו כוח דחף של למעלה מ־2500 טונות – שלדברי ספייס-אקס, הם שווי ערך לכשמונה עשרה מטוסי בואינג 747 – והניעו מטען של 70 טונות אל מסלול הקפה נמוך של כדור הארץ. רגעי השיגור היו מרהיבים: קשת של להבות ואדים הגיעו לשמים. אבל אפילו זו לא היתה התמונה המדהימה של היום.

בחרו מה בעיניכם היא התמונה המרשימה יותר: טילי ההאצה של פאלקון כבד מתנתקים ממנו ואז נוחתים בשלום על הקרקע אחרי השיגור; או העובדה שבטיסת הבכורה שלו, שלח הטיל אל הקוסמוס מכונית 'טסלה' חשמלית באדום בוהק נהוגה בידי בובה בשם 'סטארמן', כשהיעד הוא כוכב מאדים ומעבר לו, אל חגורת האסטרואידים.

מכונית הטסלה בחלל | צילום מסך

ובכל זאת, בחירת סוג המטען היא יותר מהברקה שיווקית. התמונות של סטארמן במכונית עם גג נפתח מעל כדור הארץ אינן רק עתידניות ונוצצות: הן מעוררות השראה. הן מייצגות באופן מושלם את החלום האנושי בן מאות שנים לטוס, להתנתק מכוח המשיכה בעזרת המדע וכושר ההמצאה ולגלות עולמות חדשים.

זה בדיוק החלום שעמד בסכנה בשל החלטתו של הנשיא אובמה ב־2010 לבטל את השיבה לירח. לא זו בלבד שאמריקה ויתרה על המירוץ לחלל לטובת רוסיה ולסין – המדיניות הזאת הנמיכה את רף השאיפות שלנו ושיבשה את חלומותינו. אפשרויות כמו להציב אמריקנים על כוכב הלכת מאדים נסגרו לחלוטין.

הרובוטים המגששים של נאס"א שהגיעו למאדים, לצדק, לשבתאי ולחגורת האסטרואידים, הם רבי תושייה ותעוזה וסיפרו לנו רבות על מערכת השמש אבל הם לא מרגשים במיוחד. הם מהווים חומר קריאה מעניין במגזינים וכתבי עת מדעיים, אבל אינם מאיצים את הדופק או מלהיבים את הדמיון. זאת יכול לעשות רק חזון העתיד האנושי בחלל.

אלון מאסק | ויקיפדיה

וזה מה שמייסד ספייס־אקס וטסלה, אלון מאסק, נותן לנו. למאסק יש כעת חזונות בסיטונות. חלק מהם, כמו מערכת הסעת ההמונים 'הייפרלופ', גורמים להרמת גבות. אחרים, כמו למשל שימוש נרחב במכוניות חשמליות, מתקבלים על הדעת עבור מי שיכול להרשות לעצמו את התענוג. אבל חקר החלל זה עניין אחר. ראשית כל, אנו יודעים כיצד להגיע לחלל. זה עניין של כסף, הנדסה וכוח רצון. החלל אינו רק מוצר של מותרות, יש לו פוטנציאל להעשיר ולעורר את הגאווה אצל כולנו.

אפשר היה לפטור את מאסק בספטמבר האחרון כתמהוני, כאשר הודיע ​​כי 'פאלקון כבד' מהווה צעד לקראת שילוב בין רקטות האצה לחללית אשר לפי התוכנית תטיס בני אדם למאדים בשנת 2024. אבל אחרי הצלחת השיגור של 'פאלקון כבד', לא ניתן עוד להתעלם ממאסק. בזכות השיגור המוצלח, העתיד המצפה לנו בחלל נראה לא רק סביר – אלא גם בלתי נמנע.

אינני חְנוּן־החלל היחיד שהתרגש למראה עיניו. "כוכב מאדים נמצא כעת בהישג יד", הצהיר נשיא אגודת מאדים, רוברט זוברין. הכתב לענייני חלל ואסטרונומיה אריק ברגר כתב: "למי שרוצה לעשות דברים נוספים בחלל – למשל, לכרות אסטרואידים, לחפור קרח מקוטבי הירח או אפילו לצעוד יום אחד על ה​​מאדים – עתיד כזה נראה היום הרבה יותר מוחשי".

למיליארדר מאסק יש כיום תחרות רבה בתחום כולל מצד האיש העשיר בעולם, מייסד חברת 'אמזון' ג'ף בזוס, שאיחל לו הצלחה לפני השיגור. באירוניה היסטורית, ייתכן שדווקא הצמצום בתקציבי נאס"א על ידי הנשיא אובמה הוא שהוביל לריבוי טיסות החלל שספייס־אקס היא חלק ממנו.

במקום שבו הרגולציה הממשלתית, הבירוקרטיה, ההתרחקות מנטילת סיכון והרפיון הגבילו את האופק של חקר החלל המאויש, תעשיית החלל הפרטית שוקקת חדשנות, פועלת ביעילות וחדורת יזמות. אלון מאסק מפיח בנו רוח חיים ומרחיב את חזון המציאות שלנו, ובכך יתכן שגם מציל את המוניטין של עמיתיו ענקי עמק הסיליקון, שהפכו להיות מושא לביקורת על החד־צדדיות והדוגמטיות שלהם ועל ניסיון השתלטותם על השיח הפוליטי.

"בעוד חמש מאות שנה", כתב צ'רלס קראוטהמר בשנת 2000, "תקופה רחוקה מאיתנו כמו עידן קולומבוס , קבוצת מתיישבים במסע אל הקוטב הדרומי במאדים תעבור בדרכה על פני כמה שרידים מוזרים, כשם שנקרות בפנינו כיום שרידי ספינות שכוחות בקרקעית הקרחונים הארקטיים. הם ודאי ישאלו את עצמם מי היצור ששלח אותם לשם. מה נאמר להם? שאחרי אלפי שנים של התבוננות בגרמי השמיים, צעדנו צעד אחד אל תוך החלל, ואז סבנו על עקבותינו ושבנו אל הבית החמים והמוכר? או שמא נאמר להם ששמרנו על אומץ לב וצעדנו אל האופק, סקרנים לגלות מה צופן לנו העתיד?"

אחרי ההשקה של 'פאלקון כבד', יש לי ביטחון רב יותר כיצד להשיב על שאלתו של קראוטהאמר. אנו נגיע לשם, וזה יקרה במידה רבה תודות לאנשי חזון כמו אלון מאסק.

אז תנו לאיש לעבוד. ואל תעמדו בדרכו.


המאמר המקורי פורסם באתר 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: שאול לילוב

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. חקר החלל הוא מנוע הצמיחה והמחקר מס׳ 1.
    לצערי מלחמות פנימיות על הכדור מונעות התקדמות בנושא הזה..

    1. ממש לא "התקדמות".
      מה בדיוק מתקדם בהרס טוטאלי של פלנטות
      נוספות ?
      מאמין ומקווה שלא יקרה.המערב הגוסס
      פושט הרגל – ימיו ספורים ויקרוס בקרוב.
      לאחר מכן,האנושות כולה חוזרת אחורה
      טכנולוגית בצורה משמעותית.
      ואלה יהיו חדשות ממש טובות.
      יש דברים כמו האנושות,איסלאם,סוציאליזם
      שהם מרושעים במהותם והדבר הכי גרוע
      שיכול לקרות….הוא התפשטות של הרוע הזה.

  2. בואו רק נזכור שעם כל הכבוד ליוזמה הפרטית, את המסע לחלל החלו שני כוחות מדינתיים אדירים: הרוסים ומיד אחר כך האמריקנים עם נאס"א.
    שבת שלום.

  3. ראשית, אני חייב לציין את הערכתי המלאה לספייס-X, שעוד לפני הפלקון הכבד חוללה מהפיכה בהוזלת מחירי השיגורים לחחל, הן ע"י פיתוח משגרים זולים במיוחד, והן ע"י הנחתת השלב הראשון של הטיל לארץ ואפשרות השימוש בו מחדש. המהפיכה תימשך בדמות פיתוח המשגר הכבד (באמת!) שלהם ה-BFR וחברות נוספות כמו בלו אוריג'ין ונוספות.

    עכשיו רק צריך לשאול, כמה מהידע של ספייס-X (ושל החברות האחרות) הגיע באמצעות מהנדסי חלל וטילים שעבדו בנאס"א או עבור נאס"א בחברות פרטיות נוספות? כל הידע אודות החומרים השונים, מה עובד, מה פחות עובד (ומה לא עובד בכלל) – לא התחילו את כל זה מאפס. אפילו הידע אודות תהליך הפיתוח – איזה שלבים צריך לעבור, אילו בדיקות יש לבצע וכל הקפדנות הנדרשת בתהליך הפיתוח – זה ידע שפותח בתעשיית החלל בעשורים לפני כן.

    כדאי גם לזכור שכיום הלקוח העיקרי של ספייס-X היא נאס"א, וספייס-X אפילו חוכרת מתקנים מנאס"א ומרשויות הממשל האמריקאיות, כמו מתקן השיגור 39A בכף קנדי ומתקן השיגור בבגסיס ונדרבורג. ספייס-X לא הייתה מצליחה להצליח אלמלא ההשקעות שכבר ביצע (ומוסיף לבצע) הממשל האמריקאי, ובכך שהוא מממן המון שיגורים של ספייס-X.

    נאס"א כשלה בפיתוח משגרים זולים ויעילים מהמון סיבות. ראשית, לא היה מתכנן ראשי בעל חזון (אחרי פרוייקט אפולו), מעבורת החלל הייתה גמל – סוס שתוכנן ע"י ועדה, כשמדי פעם מופיע גורם חיצוני (כמו ח"א האמריקאי) ומוציא דרישות מהתחת. בהמשך עברה נאס"א את אותו המחזור העצוב מספר פעמים: מתמנה נשיא חדש, הנשיא מבטל את התכניות של נאס"א, נאס"א בונים תכניות חדשות, הן מאושרות ומתחילים לעבוד עליהן, עד שמתמנה נשיא חדש עם קיצוצים חדשים וכו'. כל החלטה על הקמת מפעל חדש היא החלטה פוליטית, עם המון סנאטורים שבוחשים ומעוניינים לראות את המפעל במחוז שלהם, בלי כל קשר לאיזושהי יעילות לוגיסטית.

    לעומת זאת ספייס-X יש את אילון מאסק, עם המון חזון וכסף. חלק מהחזון זה לא להכניס משקיעים נוספים ולהשאיר את עצמו כאחראי היחיד, בלי כל המשקיעים כבדי התחת שרוצים כבר לחתוך בפיתוח ולראות רווחים. האם חברה בורסאית הייתה יכולה להראות כזו הצלחה? האם זה פלא ששתי החברות המתחרות בשוק הזה נשלטות ע"י מיליארדרים?

    אז בואו נראה. יש המון חומרי גלם בחלל, וצריך השקעה טכנולוגית לא מועטה לפני שאפשר יהיה לכרות את זה ולהרוויח טריליונים (שלא לדבר על בניית תחנות חלל, מלונות וכל זה). האם רק השוק הפרטי יצליח להרים את זה, או שיצטרכו סיוע אדיר מצד מדינה שצופה פני עתיד?

  4. לא מסכים.
    רק דבר אחד מזנק מחקר ובאיחוד מחקר חלל.
    לצערי זו מלחמה.

  5. קולוניאליזם והתפשטות הם ממש לא סיבה לחגיגה.
    המין ההרסני והמיותר שידוע לנו שואף להתפשט ולהכחיד פלנטות נוספות מלבד כדור הארץ.
    ממש חדשות "טובות".
    כל פלנטה שהפתוגן האנושי יגיע אליה,מהר מאד
    תהפוך למזבלה ותוכחד בצורה שיטתית.

    היינו על המאדים והירח פחות מעשר פעמים והדבר
    היחיד שקרה הוא זיהום מאסיבי של הפלנטות.
    החלל מסביב לכדור הארץ ? הפך למזבלה ענקית.

    מה צהלות השמחה האלה בגלל התפשטות,ביזה וחורבן ??? אתה מוסלמי במקרה ?

  6. תמיד מרגש לראות את האנושות מתקדמת בעוד שלב.
    לראות איך כושר היזמות האנושית, הדמיון שלנו, היכולת שלנו כבני אדם לשתף פעולה כדי להגיע להישגים גדולים יותר, לפרוץ את גבולות המדע וההנדסה, איך כך אלו לא נגמרים לרגע על אף כל ההצלחות הקודמות שלנו בהיסטוריה.
    הלוואי שעוד בימי חיינו נזכה לקחת טיסה מסחרית סביב לירח, לשוטט לנו בחלל, לחוות את כל המראות המדהימים הללו.
    כל הכבוד למדענים והיזמים המדהימים האלו שלא מפסיקים לרגע לקחת את המדע האנושי עוד צעד קדימה.