העיתון מקור ראשון קיים ביום ראשון כנס משותף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה תחת הכותרת "70 שנות דמוקרטיה". מלבד כתבי העיתון, עיתונאים אחרים ומספר עובדי מדינה ופוליטיקאים, בכנס דיברו אנשי המכון לדמוקרטיה בלבד. אף לא ארגון ימני אחד הוזמן לכנס על מנת לאזן את עמדות השמאל שהשמיעו אנשי המכון.
המשתתפים בכנס מטעם המכון היו פרופ' מרדכי קרמניצר, חבר הנהלת מרצ. ועדה בראשותו שרטטה בשלהי שנות ה-90' את תכנית הלימודים באזרחות, אשר במשך שנים רבות היתה מוטה לשמאל הקיצוני.
תהילה שוורץ אלטשולר | פלאש90
משתתף נוסף הוא פרופ' ידידיה שטרן, אשר מתיישר עם האימפריאליזם השיפוטי כמעט בכל נושא, מתנגד לפסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה ולחוק הלאום בטענה שהוא מפר את האיזון המדומיין בין יהודית לדמוקרטית.
בפאנל אחר דיברה ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש "התכנית לרפורמות במדיה" של המכון, אשר פרויקט חייה הוא העצמת הרגולציה על התקשורת הישראלית תוך הרס התחרות בענף.
הכנס הזה לא היה הפעם הראשונה שבה מדיר מקור ראשון ארגוני ימין. בקיץ האחרון קיים העיתון בשיתוף עם המכון כנס בנושאי כלכלה, שגם בו הדוברים היחידים היו אנשי שמאל מבית המכון. ביולי 2015 בחרו במקור ראשון לקיים את הכנס בנושא עשור להתנתקות בשיתוף עם המכון.
ערב יום הכיפורים אשתקד בחרו במקור ראשון להפיק גיליון מיוחד של המוסף המיתולוגי "צדק", כשחלק ניכר ממנו הורכב מטורים של הוגי המכון. תהילה שוורץ-אלטשולר, הדוגלת ברגולציה כבדה על תוכן שיווקי בתקשורת האלקטרונית, כיכבה באופן אירוני בשני טורים במוסף הזה, שהפקתו, קרוב לוודאי, מומנה בכספי המכון לדמוקרטיה.
שמאל מחופש
הגדרתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה כארגון שמאל נובעת באופן בלתי נמנע מהאופן שבה מגדיר המכון את מושג הדמוקרטיה: מטרת "המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים", פרויקט הדגל של המכון, היא להגן על "דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל".
במלים אחרות, המכון אימץ את הגדרתו הכוזבת של השמאל למושג דמוקרטיה: לא מנגנון לתיווך רצון האזרחים לפעולות השלטון; אלא התיישרות לפי עקרונות מופשטים של זכויות אדם, הנתונים לפרשנותם הסובייקטיבית של גורמים בלתי נבחרים כמו שופטי בית המשפט העליון ו"שומרי סף" למיניהם.
כל פעילותו הענפה של המכון לדמוקרטיה, בתחומי הממשל, הכלכלה, דת ומדינה, ביטחון ותקשורת, שואבת את כוחה מאותה הגדרה שגויה – ומוטה פוליטית – של מושג הדמוקרטיה.
כמובן, אין כל פסול בהיותו של המכון לדמוקרטיה ארגון שמאל. הבעיה נובעת מהכסות שעטה על עצמו המכון כאילו מדובר בגוף מקצועי, נטול נטייה פוליטית.
עצם היומרה לטפל בנושאים שבליבת השיח הפוליטי בישראל כביכול ללא זיהוי פוליטי היא אשליה שקופה. אולם בדיוק כמו שגורמים בשמאל אימצו ללא עוררין את הטענה כאילו בית המשפט העליון הוא מוסד מקצועי נטול אג'נדה פוליטית, כך ישנם גורמים בשמאל המתיישרים עם מעטה האובייקטיביות, השקוף למדי, שמבקש המכון לשוות לעצמו.
הימין הישן והשמאל החדש
כאשר גופי שמאל מובהקים – כמו הממסד התקשורתי בישראל, או בתי המשפט – מאמצים את ארשת הנייטרליות הפוליטית של המכון, אין בזה יותר מאשר נשף מסיכות: הרי גם אותם גופים ממש מנסים לשוות לעצמם ארשת דומה, והציבור הרחב כבר מזמן לא קונה את הבלוף. אולם ההצטרפות של מקור ראשון לנשף הזה מצדיקה הרמת גבה.
מקור ראשון מבקש הכרה בתור כלי תקשורת רציני ומעמיק בקרב הימין בישראל. בין עמודיו ניתן למצוא שיח פנימי בין שלל דעות בתוך הימין, וגם לעתים מחוצה לו. בשעותיו היפות של העיתון, היה הוא שותף חשוב ומרכזי בחשיפת פרצופיהן האמיתיים של האליטות בישראל ובהסרת מסכות הנייטרליות הפוליטית מעל פניהן.
כיצד ניתן אפוא להסביר את הרומן המתמשך שבין המכון לבין העיתון?
בעשור האחרון עבר הימין בישראל מטא-מורפוזה מואצת. הימין הישן האמין בכנות כוונותיהם של הממסדים השונים בישראל, ונטל על עצמו את האשמה להטייה הפוליטית הקיימת בהם. המאמר המכונן "הטובים לתקשורת", שפירסם אורי אורבך ז"ל בכתב העת נקודה (גם כן ז"ל) ב-1987, הוא דוגמה מובהקת לצורת החשיבה הזו:
אם היו שניים-שלושה דתיים יותר ציוניים ופחות ציניים, הם היו מחציפים לשאול את שר הביטחון: "אדוני, אתה לא חש בושה לעקור יישובים בארץ ישראל?". או: "כיצד אתה מסביר את העובדה שאנו עוקרים עשרות יישובים פורחים בשביל פיסת נייר שערכה מפוקפק?". אבל לא היה לנו שדרן שם … אם השרים כבר מגמגמים, מוטב שיגמגמו אל מול השאלות שלנו, שיתפתלו מול החצופים שיודעים לשאול, ושלא רק נואייבה והדייר-סטרייטס בראש שלהם.
אורי אורבך | פלאש90
ובקיצור: אנחנו אשמים בהטיה שמאלה בממסד התקשורתי. אם רק היינו שולחים את מיטב בנינו לגל"צ ולא לג'בלאות, אולי ימית היתה עדיין עומדת על תילה. ההסתערות הדתית לאומית על התקשורת היתה שלב אחד בתופעה רחבה: קדמה לה ההסתערות על היחידות הקרביות, ולאחריה באה הסתערות על הפקולטות למשפטים, מסיבות דומות.
התופעה הזו, על כל המהפכות המקומיות שהתיימרה לחולל, נכשלה כישלון חרוץ. הבעיה היא לא בנו, שלא התגייסנו ליחידות הנכונות או למדנו את המקצועות הנכונים. זה לקח עשוריים, אבל הימין הבין שהבעיה היא שהממסדים הללו לא מסוגלים להכיל דעות שונות משל אלה שכבר מאיישים אותם.
התובנה הזו, שבמידה רבה התגבשה גם מעל דפי מקור ראשון של פעם, הולידה ימין חדש. ימין שמגיב לממסדים המוטים פוליטית בשלוש דרכים שונות:
כאשר מדובר במוסד ממשלתי מוטה שקיומו נחוץ וחיוני, כמו בתי המשפט, הימין החדש דורש ומצפה מנבחריו להשתמש בסמכותם כדי לתקן את ההטיה בו, ולעמוד ללא חת מול הפקידות המבכה את חורבן כוחה.
כאשר מדובר במוסד ממשלתי מוטה שהוא מיותר – כמו גלי צה"ל והשידור הציבורי בכלל, או מרכז המחקר והמידע של הכנסת – הימין החדש דורש לסגור אותו, אגב אימוץ רטוריקה ותפיסת עולם ליברלית קלאסית.
כאשר מדובר במוסד אליטיסטי מוטה שהוא פרטי, כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה או הקרן לישראל חדשה, הימין החדש מייצר לו אלטרנטיבות. קרן תקוה, פורום קהלת, התנועה למשילות ודמוקרטיה והאגודה לזכות הציבור לדעת הם דוגמאות לאלטרנטיבות שכאלה.
על פניו, האלטרנטיבות שמייצר הימין החדש אמורות למצוא בית חם בין דפי מקור ראשון, ומעל בימות הכנסים שמארגן העיתון. אבל זה לא קורה.
הלך אצל הפריץ
העורך הראשי של מקור ראשון, חגי סגל, כך נראה, לא הפנים את עקרונות הימין החדש. הוא עדיין מחויב לתפיסת המציאות של הימין הישן, השואפת להשתלב בפנתיאון אליטות השמאל, ולא להחליף אותן. זו כנראה הסיבה לכך שמקור ראשון מנהל קשר כה צמוד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אולם בכך לבד אין די כדי להסביר מדוע נציגות הימין החדש מקופחת מעל דפי העיתון, ומעל בימות כנסיו. על מנת להבין זאת, יש להבין מאפיין חשוב נוסף של הימין הישן:
לא רק להשתלב בתוך האליטות הישנות מבקש הימין הישן. הוא גם תאב תמיד להכרה מהן. מעצם הלגיטימיות שלהן ושל כוחן נגזר שכאשר הן מוקיעות אדם, או גוף, או דעה כבלתי לגיטימיים או בלתי רלוונטיים – הרי שהוא באמת כזה. וכיהודי גלותי הבא אצל הפריץ, יחפש הימני הישן את החיוך המרומז, את הקריצה, את הקבלה לשורות "שלהם".
הדרת ארגוני הימין במקור ראשון היא תוצאה טבעית של צורת החשיבה הזו: הארגונים הללו מאתגרים כל הזמן את האליטות הישנות, והמכון הישראלי לדמוקרטיה בתוכן.
אותן אליטות לא טורחות להשיב לטענות, העובדתיות והאידאולוגיות, המוטחות בפניהן. אסטרטגיית "מכה קלה בכנף" הפכה את ארגוני החשיבה בימין לחגבים בעיניהם. לא דיון, כי אם התעלמות ממי שלתפיסתם אינו רלוונטי ואינו מצליח להעמיד טיעון ראוי על מכונו.
אם ייתן חגי סגל במה ראויה ומייצגת לאותן דעות מבוססות, הוא יחתור תחת אסטרטגיית ההתעלמות של אליטות השמאל. כתוצאה הוא צפוי לאבד נכס יקר מאוד, לפחות בעיניו: אמירות כגון "אני קורא רק הארץ ומקור ראשון"; או "מקור ראשון הוא עיתון ימני, אבל הוא רציני. באמת מאתגר את השיח" – אמירות כאלה שאין ימני שלא שמע אותן, הן לחם חוקו ומקור גאוותו של חגי סגל, איש הימין הישן.
אחרון המוהיקנים
חגי סגל | פלאש90
נראה שחגי סגל הוא הנציג האחרון של הימין הישן שעודנו מחזיק בעמדת כוח כלשהי. אפשר לתהות מהן הסיבות לסירובו להתפכח ולהצטרף לשורות הימין החדש.
אולם גם אם יעמוד בסירובו האידאולוגי, נראה שהגיעה העת להפנים אמת פשוטה: הסירוב הזה יוצר חיץ בינו לבין קהל היעד הטבעי של עיתונו. הוא לא יוכל לאורך זמן רב להמשיך להציג עצמו כמוקד חשוב ומרכזי לשיח ימני, בעודו קורץ כל העת לשמאל בשמה של תפיסה ימנית מיושנת.
על הבמה שבה ישב ביום ראשון ידידיה שטרן ודיבר על מעמדה החוקתי של מגילת העצמאות, אמור היה להיות שמור מקום לפרופ' גידי ספיר מפורום קהלת, שיסביר כיצד אמור לתפיסתו להיראות המשטר החוקתי בישראל.
למרדכי קרמניצר, שקונן מרה על השחיתות השלטונית, אמור היה להשיב אריאל פינקלשטיין, שפירסם בשילוח האחרון מאמר החושף שמקור השחיתות בישראל הוא הפקידות, ולא נבחרי הציבור. ועם תהילה שוורץ-אלטשולר, בפאנל העוסק בתקשורת, צריך היה להתעמת אלעד מלכא, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, אשר עימותיו איתה בוועדות הכנסת הובילו את ועדת קיש רק לפני כחודש להעדיף את עמדות הימין החדש על פני עמדות השמאל המחופש.
אם המכון הישראלי לדמוקרטיה קיבל ממקור ראשון את הזכות לקבוע מי יאייש את מושבי הכנס, אין להתפלא על בחירתו להדיר את מי שלא חושב כמותם. הרי לא קידום הדמוקרטיה בראש מעייניהם, אלא קידום תפיסת עולמם השמאלית.
את הביקורת יש להפנות למקור ראשון, שמשתף פעולה עם ההדרה הזו, ומפנה את גבו לקוראיו הנאמנים.
גילוי נאות: הכותב הוא יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת אשר נזכרה במאמר. קרן תקוה אשר נזכרה במאמר תומכת באתר מידה.
קוראים לזה- מתנחלים. אנשים שמה שמעניין אותם זה התנחלויות. לא חלופה מוסרית לשמאל רק 'זכותנו על ארץ ישראל.
מזה יש תופעות של מתנחלים שאומרים בגאווה אנחנו גם מתנחלים וגם חברתיים.
משהו רע מאד מתרחש במקור ראשון. רחמנות על מנויו החסרים אלטרנטיבה רצינית אחרת. והערה: דמוקרטיה אינה ערך. אין ערך הנקרא דמוקרטיה. דמוקרטיה זו צורת ממשל. הא ותו לא. היא ערך רק במובן זה שמגולם בה הרעיון של חופש האדם. חירות האדם. לא להיות כפוף לשלטון יחיד. ואולי גם זכות הבחירה וההיבחרות, כמגלמת את חירות האדם. ולכן, אין דבר הסותר יותר את רעיון הדמוקרטיה מאשר הרגולציה התקשורתית במובן של סתירה לחופש האדם, לחופש הביטוי כמרכיב בחירות האדם. ועוד הערה: אין תחליף לתובנה האלמותית של מילטון פרידמן: אינני רוצה לשבץ את האנשים הנכונים במקומות הנכונים אלא להביא לכך שהאנשים הלא נכונים יעשו את המעשים הנכונים.
הטרוף של הרוקדים סביב עגל הזהב של ה PC,מזכיר לי את ספרה המצוין של ההיסטוריונית גרטרוד הימלפרב,"משפט ההיסטוריה",בו היא קוטלת את ההשפעה ההרסנית של אידאולוגיות פרוגרסיביות ורדיקליות. ההיסטוריה הישנה,מתמקדת באופן מוזר(על פי כת ה PC) במשטרים ובמנהלות,בחקיקה ובפוליטיקה,בדיפלומטיה ומדיניות חוץ,במלחמות ומהפכות ואילו ההיסטוריה החדשה מתמקדת במעמדות ובקבוצות אתניות,בבעיות חברתיות ובמוסדות,בערים וקהילות,בעבודה ובמשחק,במשפחה ומין,בפשע ושגעון,בקיצור בעגל הזהב של ה PC ולא בעובדות היסטוריות.
פרופסור קרמניצר וחבריו ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה",הם המחשה מדויקת של ההיסטוריונים החדשים,שרוקדים סביב עגל הזהב של דמוקרטיה מדומה. כמובן שפרופסור קרמניצר ודומיו,על פי העיקרון החשוב של ההיסטוריונים החדשים,שחושבים שאין חשיבות לעובדות היסטוריות,מתעלמים מעובדה היסטורית ברורה ובלתי ניתנת להפרכה: במגילת העצמאות,עליה קרמניצר,ציפקה ליבני וחבריהם,(אפילו גם הפיראט המשפטי אהרון הכול שפיט,האדם הנאור,הלכת אפרופים ברק),מסתמכים,המונח "מדינה יהודית" מוזכר פעמים רבות והמונח "דמוקרטיה" לא מוזכר אפילו פעם אחת ולא בכדי. מה,כותבי המגילה לא הכירו את המונח דמוקרטיה ? הסיבה פשוטה,מדינת ישראל הוגדרה במגילת העצמאות כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד. חוק השבות מבסס הגדרה זאת,מה שאומר שמדינת ישראל איננה,כן איננה מדינה דמוקרטית,כשמדובר בזכויות לאומיות. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית רק בהקשר לזכויות פרט. אבל ב"שיחדש" של המכון הישראלי לדמוקרטיה,יש בישראל משקל זהה לדמוקרטית ומדינה יהודית. ג'ורג' אורוול יתבע אותם מהקבר על גנבת זכויות יוצרים…
במגילת העצמאות גם כתוב:
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
זה החזון הדמוקרטי של מדינת ישראל על פי מגילת העצמאות.
לאיתמר:
אין מילה אחת בתגובתך שסותרת את התגובה שלי.
המילה דמוקרטית אכן לא מוזכרת במגילה.
אין ספק שלכל אזרחי המדינה יש זכויות פרט שוות,כמו שאין
ספק לפי המגילה,שזכויות לאומיות יש רק ליהודים. בקרוב
זה יעוגן סוף סוף בחוק יסוד.
מעניין שלא נדרשות חובות אזרחיות ממוסלמים,כמו
שירות צבאי. למה ? מה,נוצרים אנגלים לא נלחמו בנוצרים גרמנים ?
מה אזרחי ארה"ב ממוצא יפני לא נלחמו בגבורה ביפן במלחמת העולם
השנייה ? למה למוסלמים יש פטור משירות צבאי,או משהו שווה ערך ?
אשמח לשמוע את תגובתו של חגי סגל. נשמע הזוי שמקור ראשון ממדרים את אנשי הימין, אבל העובדות מדברות בעד עצמן.
מזה תקופה ארוכה, זו בדיוק הרגשתי – זליגה של מקור ראשון למחוזות "הארץ", התלקקות כלפי השמאל, התחסדות וגלגול עיניים לשמיים בערגה לאיזה מושלמות אוטופית (מי מושלם מר סגל ?. נתניהו ככל הידוע לי עוד לא הקים שום מחתרת). יש לנו די והותר מהדבר ההוא ועוד ישר מהמקור. בשביל חיקויים לא צריך את מקור ראשון. אני עם המנוי סיימתי לאחר כעשור, אולי מעט יותר. אמתין בסבלנות לעורך חדש או אולי לעתון חדש
לבעלים של מקור ראשון יש אג'נדה אחרת ממה שנכתב כאן:
הוא רוצה לחנך את הימין והדתיים להיות "נאורים".
זו הסיבה שהפסקתי לקרוא אותו כבר לפני כמה שנים – אני לא צריך בעלים של עיתון שינסה לחנך אותי.
אכן זמן רב הרגשתי היא שמקור ראשון מפספס את במטרה לשמה הוקם מלכתחילה. לאט לאט הוא זולג לעמדת האו"ם.
כבר זמן רב אני תוהה על הקשר האמיץ שלו למכון האנטי דמוקרטי הזה. (זה לא מפגש ראשון שמקיימים שני הגופים הנ"ל. המעון לדמוקרטיה בטוח משפשף ידיים בהנאה).
כבר זמן רב אנחנו שוקלים להפסיק את המנוי. אין טעם.
הגיע הזמן לעיתון חדש איכותי "שלא מתנצל"
כמובן, שאתר מידה הוא מאוד מאוזן ומציג גם דעות אחרות ולכן, נראה כי יש לו עמדה מוסרית צודקת לדרוש את אותו הדבר גם מאחרים.
ולגופו של עניין – מה זאת אומרת "לאזן"? האם אתם לא מאמינים במה שקרא מיל ב-Marketplace of ideas? אני מניח שאתם לא חושבים שהקוראים שלכם מטומטמים ושאי אפשר לסמוך עליהם שהם יכולים לשקול לבד דעות לכאן ולכאן ולהחליט לבד מה נכון ומה לא נכון?
רגע, יכול להיות שהכותב כועס שאין לו אפשרות לשלוט בתכנים שהקוראים התמימים רואים ושומעים? האם אמונתם הימנית כל כך שברירית שמספיק שהם יחשפו לדברי המכון לדמוקרטיה בחסות מקור ראשון, שהם מייד יתחילו לחשוב הרהורי כפירה על העניין הזה של דמוקרטיה ושיוויון ואיך אפשר לאזן בין כיבוש לבין מדינה דמוקרטית או הפרדת רשויות….?
האם הכותב דרש שלא יתנו במה לארגוני שמאל? קרא את המאמר פעם נוספת. הטענה שלו היא שלא נותנים במת נגד לאנשי הימין. אתה כמובן לא בעד ויכוח ענייני אלא בעד סתימת פיות, וזו בדיוק, אבל בדיוק, ההגדרה של שמאלני PC אופייני.
אתר מידה באמת לא מאוזן מספיק. אולי כדאי שתעבור לקרוא אתרים יותר הוגנים , הגונים ומאוזנים, כמו 'הגדה השמאלית' או אתר 'הארץ'.
ולא, הכותב לא כועס על זה שאין לו שליטה בתכני התקשורת. הוא כועס, ובצדק, על כך שאין לו פתחון פה, ושלאנשי המחנה הפוליטי שלך דווקא יש ויש שליטה על מרבית התכנים בתקשורת. אבל בעצם ברור שאתה יודע את זה, ושמשום מה זה בכלל לא מפריע לך. מה לעשות, נראה שככה זה וזה טבע האדם – כשהרחוב עקום לצד שלך, אז לא אכפת לך שהרחוב עקום.
בדרך כלל מסתייג מהביביזם של מידה אבל בנקודה הזו הם צודקים.
הימין הישן – ובעיקר הימין הדתי הישן – יתן את כף רגלו השמאלית תמורת מילה טובה מכלומניקים מקצועיים כמו קרמניצר ושות'
ההתאהבות של אנשי מקור ראשון במכון "לדמוקרטיה", דומה לעץ שיתאהב בחוטב עצים שבא לכרות אותו. מן שעשוע מזוכיסטי ופתטי במיוחד. זה בערך כמו הרומן המגונה והחד צדדי, שהשמאל הישראלי מנהל עם הפלסטינים. מן הצד האחד של הקשר יש רגשות של אהבה, ערגה ורצון לקבלה, אולם הצד השני מגיב רק בבוז משועשע. הדוגמה המושלמת למערכת יחסים חולנית כזו מתגלה כל פעם שח"כ מהרשימה המשותפת מתראיין בתקשורת הממוסדת. המראיין "הולך על ביצים" ומדבר לח"כ הערבי בדחילו ורחימו. אבל המרואיין מגיב בגסות ובזלזול תהומי. זאת מין הצגה מגוחכת, שכל מי שצופה בה חש שעשוע ורחמים גם יחד, ובעיקר מבוכה עבור המראיין. אין ספק שהכנסים בהם מקור ראשון מארח את אנשי המכון "לדמוקרטיה", נראים בערך אותו דבר.
הפוך איתמר הפוך. ליבסקינד מכר את עצמו לתאגיד התקשורתי המונופוליסטי המפרנס אותו היטב ואבד לימין. ואילו גליק לא ניתנת לקניה
לאיתמר –
אם קלמן ליבסקינד היה יודע מי מחלק לו מחמאות, הוא ודאי היה חובט את ראשו בקיר, שוב ושוב, עד לאובדן ההכרה.
זה מה שנקרא דוגמה קלסית של שירות דוב.
זה כבר לא סוד כי נבחרי הבית.היהודי כמו שקד ובנט הקובעים את תכניו של מקור ראשון חברים צמודים או כפי שאומרים בג'רגון אחוקים לקרן הישראלית החדשה. מי שיסקור בצורה רצינית.את התנהלותם של שני אלה יסכים איתי.
כנראה שגם בימין הגיע כבר הזמן לחילופי אליטות. שמנת עבית כשית. והיחס לביבי הוא נייר לקמוס לכניעה הרעיונית לאוליגרכיית השמאל. מזעזע ודוחה לקרא בשבועות האחרונים את כתבי מקור ראשון חגי סגל , יפרח ואפילו את הלץ זמרי שנשמעים בקשר לביבי כמו הארץ וידיעות. רוחצים בענוותנות טהרנית בנקיון ומדברים מעדנות אגגית נגד שחיתות.עם כל הכבוד לחגי סגל ויש הרבה הרבה הרבה כבוד הוא לחלוטין איבד כיוון.
חגי סגל חשב דברים דומים כאשר אולמרט נחקר.
הצבועים בימין הם אלה שקראו לאולמרט להתפטר כאשר הוגש נגדו כתב אישום וקוראים כעת לנתניהו לא להתפטר במידה ויוגש נגדו כתב אישום.
ומה עם הצבועים מהשמאל שאתרגו את אולמרט והיום מגלגלים עינים נגד ה"שחיתות"?
המכון הישראלי לדמוקרטיה משקף את עמדותיהם של ז׳בוטינסקי ובגין באשר לאופיה של דמוקרטיה מהותית.
יתכן שמבחינת ״מידה״, מדובר בצמד סמולנים.
כלומר שקרמניצר חבר הנהלת מרץ מייצג את ז'בוטינסקי. גם על ז'בוטינסקי השמאל רוצה להשתלט. מרץ זה בעצם ז'בוטינסקי. מטורף לחלוטין
בטח שקרמניצר יכול לייצג את מורשת ז'בוטינסקי ובגין.
בערך כפי שג'ק המרטש יכול להיות דובר של ארגון לזכויות נשים. או כמו שחמלניצקי יכול בקלות לשמש כמגייס תרומות למען ישיבות חסידיות.
חומר טוב מחלקים לכם שם בשמאל. רק נראה לי שהתבלבלת במינון, או לפחות בצבע של הכדורים.
איך אומרת ציפי ליבני – נהדר, נפלא.
יש רק בעיה קטנה עם התאוריה הקטנה והמושלמת שלך. בגין וז'בוטינסקי חלמו ופעלו למען מדינה יהודית, לא פחות ואולי יותר מאשר למען דמוקרטיה, מהותית או מכל סוג אחר. קרמניצר, לעומתם, נתקף עוויתות הגובלות בפרכוסים אפילפטיים כשהוא רק שומע את צמד המילים 'מדינה יהודית'.
או במילים אחרות, התאוריה שלך נכונה כמו שהים יבש, או כמו שהפלסטינים הם שוחרי שלום.
די להתבכיין
לא טוב לך תקים עיתון חדש
אחלה עיתון מקור ראשון
הלוואי שהיה יותר שמאלני
"אחלה עיתון, הלוואי שהיה יותר שמאלני."
תודה רבה לך, על שהוכחת בקצרה ובפשטות את כל מה שנכתב במאמר.
לפני כחודשיים ביטלתי, לאחר שנים ארוכות מאוד, את המינוי למקור ראשון. עשיתי זאת בגלל התנהגותו החזירית של העורך בפיטוריו של כותב הטורים המוכשר ביותר שלו. עכשיו מצאתי סיבה נוספת. תודה.
"אפשר לתהות מהן הסיבות לסירובו (של חגי סגל) להתפכח ולהצטרף לשורות הימין החדש"? לא צריך לתהות יותר מדי: מאז ומתמיד הוא היה "נציג המתנחלים" החביב על הממסד התקשורתי – האיש שמדבר בשבח ההתנחלות ובשבח הציבור הדתי-לאומי אבל קוטל כל אישיות שיש לה כוח פוליטי לקדם את עניין ההתנחלות ואת ענייני הציבור הדתי-לאומי. כלומר: דחליל שזוכה לכבוד ב"מגזר" מבלי לסכן את אלה המתאמצים לזנב במגזר. בזכות השירות הטוב שהוא עשה לשמאל – הוא קיבל מאחזים לא רעים בגופי תקשורת רבים, כולל בתקשורת הממוסדת (עיתון "חדשות", עיתון "ידיעות אחרונות", ערוץ הכנסת), והפרס הגדול – קריירה מסודרת לבנו (עמית סגל) בערוץ 2:
אפשר גם בלי הצביעות.
גם מקור ראשון משתיק את הימין החדש- כשזה מתנגש עם הרפורמה בדת שהוא מקדם ביחד עם המכון לדמוקרטיה (בתיווך ידידיה שטרן ותהילה שוורץ), וגם אתר מידה משתיק את הימין החדש כשזה פוגע באינטרסים של נתניהו.
אתמול קראתי את המאמר הזה במידה. הרגשתי שהוא הוציא לי את המילים מהפה. כמנוייה למקור ראשון הוא הצליח להסביר בכמה מילים בדיוק מה הפריע לי בזמן האחרון עם העיתון הזה, ואת העצבים שהרגשתי כשראיתי בשבוע שעבר את המוסף המיוחד שהם הוסיפו שכולו שייך למכון הישראלי לדמוקרטיה. גועל נפש!
הרמתי טלפון למקור ראשון והתלוננתי קשות על התכנים האלה.
בוא נשים את הדברים על השולחן.
עיתון ימין זה עיתון ימין!
לא צריך להתנצל, לא לאזן, ולא לתת במה לשמאל. למה? כי יש להם אלף במות במקומות אחרים. המקום צריך להיות תפוס על ידי כתבות ימניות, שהן השופר של הימין. כתבות שנכנסות חזק במערכת המשפט, בתקשורת השמאלנית, בשמאל בכלל. כתבות לא צמחוניות, לא ותרניות, ולא מאוזנות. כתבות רציונאליות, עם נימוקים משכנעים מאוד למה הימין צודק, ולמה מערכת המשפט מושחתת עד העצם.
יפרח עשה עבודה טובה, אבל לאט לאט הקטינו את המדורים שלו.
כל ההתרפסות בפני השמאל, מתן האפשרות שלהם להשתלט מבפנים על העיתון, מעוררת בי פלצות. וכל הכעס הזה יצא החוצה בטלפון אליהם.
נקווה שהם יתחילו להקשיב לציבור הקוראים. אנחנו משלמים על מנוי כדי לתמוך בחופש הביטוי של הימין. לא של השמאל!!! השמאל לא צריך אותנו הוא לוקח את החופש ביטוי שלו בכח מאיתנו.
הכל מתחיל ונגמר בכסף. חוששני ששם במקור ראשון כבר לא חוששים מביטול מינויים. אני מסכים עם התגובה נגד המושג איזון שכולו בלוף. כמו שכל השמאל זה בלוף. אני קורא עתון ימני בגלל ההזדהות שלי עם הכתוב בו, אין כל ענין בהשקפות השמאל. לא מבין למה ישראל היום צריך את רם כהן או את הייטנר.
האשמים זה לא מקור ראשון אלא אחורה למטריאך הפטריאך שזה הליכוד את ביבי החדלונים שלא עושים כלום בנישה הזו. הנה ערוץ 20 מלא ניפלאים שם כוכבים בפוטנאציה למה הליכוד האנטי לאומי המושחת לא מזרים להם כסף מפנק אותם ומשדרג אותם. ביבי המושחת האנטי לאומי משרת את הגמרתיים האנטי לאומיים ואת אהרון ברק. האליטות שהקימו את המדינה אנטי דמוקרטיות. הם פתחו שני שערים לשלטון -הרב שך ומפאי ומשני אלה יצאו הענפים של היום שזה אהרון ברק ואליטת הגמרא בעיקר החרדית. ביבי בא לשרת את שניהם לא למהפכה. מה שדרוש זו רפורמה ביסמריקית שתבטא את ההמון שרובו לאומי . שתבטא אדמה עיברית לאומית זו שלנו שאינה לא כהונה חילונית שזה ברק ולא כהונה דתית שזה המימסד הגמרתי שרובו חרדי. האבא זה הליכוד הוא מחויב לעשות את המהפכה הזו. ההמון העצום מצביע לו. צריך מיפלגה מאתגרת שתאיים עליו שתהיה מעשית בנישות חשובות אלה. מדייה לאומיות עיברית וחזרה לשורשים אבל האמיתיים. כלומר הישתחררות מגלות אהרון ברק ומיגלות המימסד הגמרתי. דרך המלך שתביא אידיאל השרוליקי של פעם אבל עם עטיפה של מסורת. של אמונה. תשחרר אותנו מהחיבור הבעייתי לזרים לכספם. מלא כסף זר נימצא במדינה מכתיב לנו מנהל אותנו משעבד אותנו.
שיטת חגי סגל: הנה הוא הימין ה"אמיתי" – זה שמפיל ממשלות ימין ומעניק את השלטון לשמאל. אותו ימין שהביא עלינו את אהוד ברק אחרי שהפיל את בנימין נתניהו ושהביא עלינו את ממשלת יצחק רבין אחרי שהפיל את יצחק שמיר. כי בשביל הימין ה"אמיתי" הזה הליכוד ונתניהו הם כמו הפלישתים של שמשון: "תמות נפשי עם פלישתים". הוא מוכן להביא להרג יהודים ולהרס המדינה היהודית, העיקר שהימין הרציונלי לא יוכל לשלוט. בגלל הימין הזה איבדנו את ממשלת שמיר וקיבלנו את ערפאת ואת מלחמת אוסלו והאינתיפאדה. בגלל הימין הזה איבדנו את נתניהו בקדנציה הראשונה שלו וקיבלנו את ברק שביסס בתודעת העולם את רעיון החזרה לקווי 1949. זה הימין שזורק לפתאים סיסמאות מנצנצות ואוטופיסטיות, וכך מחליש את המחנה הלאומי באיבוד קולות ובפיזור קולות.
טלו קורה מבין עיניכם. כמה מכם יודעים על כתב העת "האומה", הבמה למחשבה לאומית? כמה מכם קוראים אותו? כמה מכם תומכים בו? כמה מכם מצטטים ממאמריו? כמה מכם מבקרים במכון ז'בוטינסקי? במרכז בגין?
טלו קורה מבין עיניכם: כמה מכם קוראים את "האומה", הבמה למחשבה לאומית, הוותיק בכתב העת בישראל? כמה יש להם מנוי? כמה מכם ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי? אןו במרכז בגין? הימין יודע תמחיד לקטר ולבקר, אבל לא לתמוך במוסדותיו התרבותיים. זוהי ממש רעה חולה.
זה כבר לא סוד שהבית היהודי בגלגול הקודם מפד"ל הייתה מעורבת עד צוואר בפרשת חטיפת ילדי תימן, שום דיון אמיתי לא נעשה במקור ראשון משום שהם מבינים ויודעים בלי שום חרטות שידם היית במעל. ולכן על תמכרו לי את מקור ראשון.
כל זה שמעתי ממקור ראשון הרב פורוש ז"ל השכן של הורי בירושלים שליד הדוידקה
קוראים לזה- מתנחלים. אנשים שמה שמעניין אותם זה התנחלויות. לא חלופה מוסרית לשמאל רק 'זכותנו על ארץ ישראל.
מזה יש תופעות של מתנחלים שאומרים בגאווה אנחנו גם מתנחלים וגם חברתיים.
משהו רע מאד מתרחש במקור ראשון. רחמנות על מנויו החסרים אלטרנטיבה רצינית אחרת. והערה: דמוקרטיה אינה ערך. אין ערך הנקרא דמוקרטיה. דמוקרטיה זו צורת ממשל. הא ותו לא. היא ערך רק במובן זה שמגולם בה הרעיון של חופש האדם. חירות האדם. לא להיות כפוף לשלטון יחיד. ואולי גם זכות הבחירה וההיבחרות, כמגלמת את חירות האדם. ולכן, אין דבר הסותר יותר את רעיון הדמוקרטיה מאשר הרגולציה התקשורתית במובן של סתירה לחופש האדם, לחופש הביטוי כמרכיב בחירות האדם. ועוד הערה: אין תחליף לתובנה האלמותית של מילטון פרידמן: אינני רוצה לשבץ את האנשים הנכונים במקומות הנכונים אלא להביא לכך שהאנשים הלא נכונים יעשו את המעשים הנכונים.
הטרוף של הרוקדים סביב עגל הזהב של ה PC,מזכיר לי את ספרה המצוין של ההיסטוריונית גרטרוד הימלפרב,"משפט ההיסטוריה",בו היא קוטלת את ההשפעה ההרסנית של אידאולוגיות פרוגרסיביות ורדיקליות. ההיסטוריה הישנה,מתמקדת באופן מוזר(על פי כת ה PC) במשטרים ובמנהלות,בחקיקה ובפוליטיקה,בדיפלומטיה ומדיניות חוץ,במלחמות ומהפכות ואילו ההיסטוריה החדשה מתמקדת במעמדות ובקבוצות אתניות,בבעיות חברתיות ובמוסדות,בערים וקהילות,בעבודה ובמשחק,במשפחה ומין,בפשע ושגעון,בקיצור בעגל הזהב של ה PC ולא בעובדות היסטוריות.
פרופסור קרמניצר וחבריו ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה",הם המחשה מדויקת של ההיסטוריונים החדשים,שרוקדים סביב עגל הזהב של דמוקרטיה מדומה. כמובן שפרופסור קרמניצר ודומיו,על פי העיקרון החשוב של ההיסטוריונים החדשים,שחושבים שאין חשיבות לעובדות היסטוריות,מתעלמים מעובדה היסטורית ברורה ובלתי ניתנת להפרכה: במגילת העצמאות,עליה קרמניצר,ציפקה ליבני וחבריהם,(אפילו גם הפיראט המשפטי אהרון הכול שפיט,האדם הנאור,הלכת אפרופים ברק),מסתמכים,המונח "מדינה יהודית" מוזכר פעמים רבות והמונח "דמוקרטיה" לא מוזכר אפילו פעם אחת ולא בכדי. מה,כותבי המגילה לא הכירו את המונח דמוקרטיה ? הסיבה פשוטה,מדינת ישראל הוגדרה במגילת העצמאות כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד. חוק השבות מבסס הגדרה זאת,מה שאומר שמדינת ישראל איננה,כן איננה מדינה דמוקרטית,כשמדובר בזכויות לאומיות. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית רק בהקשר לזכויות פרט. אבל ב"שיחדש" של המכון הישראלי לדמוקרטיה,יש בישראל משקל זהה לדמוקרטית ומדינה יהודית. ג'ורג' אורוול יתבע אותם מהקבר על גנבת זכויות יוצרים…
במגילת העצמאות גם כתוב:
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
זה החזון הדמוקרטי של מדינת ישראל על פי מגילת העצמאות.
לאיתמר:
אין מילה אחת בתגובתך שסותרת את התגובה שלי.
המילה דמוקרטית אכן לא מוזכרת במגילה.
אין ספק שלכל אזרחי המדינה יש זכויות פרט שוות,כמו שאין
ספק לפי המגילה,שזכויות לאומיות יש רק ליהודים. בקרוב
זה יעוגן סוף סוף בחוק יסוד.
מעניין שלא נדרשות חובות אזרחיות ממוסלמים,כמו
שירות צבאי. למה ? מה,נוצרים אנגלים לא נלחמו בנוצרים גרמנים ?
מה אזרחי ארה"ב ממוצא יפני לא נלחמו בגבורה ביפן במלחמת העולם
השנייה ? למה למוסלמים יש פטור משירות צבאי,או משהו שווה ערך ?
אשמח לשמוע את תגובתו של חגי סגל. נשמע הזוי שמקור ראשון ממדרים את אנשי הימין, אבל העובדות מדברות בעד עצמן.
מזה תקופה ארוכה, זו בדיוק הרגשתי – זליגה של מקור ראשון למחוזות "הארץ", התלקקות כלפי השמאל, התחסדות וגלגול עיניים לשמיים בערגה לאיזה מושלמות אוטופית (מי מושלם מר סגל ?. נתניהו ככל הידוע לי עוד לא הקים שום מחתרת). יש לנו די והותר מהדבר ההוא ועוד ישר מהמקור. בשביל חיקויים לא צריך את מקור ראשון. אני עם המנוי סיימתי לאחר כעשור, אולי מעט יותר. אמתין בסבלנות לעורך חדש או אולי לעתון חדש
לבעלים של מקור ראשון יש אג'נדה אחרת ממה שנכתב כאן:
הוא רוצה לחנך את הימין והדתיים להיות "נאורים".
זו הסיבה שהפסקתי לקרוא אותו כבר לפני כמה שנים – אני לא צריך בעלים של עיתון שינסה לחנך אותי.
כל מאמר וכל כתבה היתה הטפה והמנוי בוטל…
אכן זמן רב הרגשתי היא שמקור ראשון מפספס את במטרה לשמה הוקם מלכתחילה. לאט לאט הוא זולג לעמדת האו"ם.
כבר זמן רב אני תוהה על הקשר האמיץ שלו למכון האנטי דמוקרטי הזה. (זה לא מפגש ראשון שמקיימים שני הגופים הנ"ל. המעון לדמוקרטיה בטוח משפשף ידיים בהנאה).
כבר זמן רב אנחנו שוקלים להפסיק את המנוי. אין טעם.
הגיע הזמן לעיתון חדש איכותי "שלא מתנצל"
כמובן, שאתר מידה הוא מאוד מאוזן ומציג גם דעות אחרות ולכן, נראה כי יש לו עמדה מוסרית צודקת לדרוש את אותו הדבר גם מאחרים.
ולגופו של עניין – מה זאת אומרת "לאזן"? האם אתם לא מאמינים במה שקרא מיל ב-Marketplace of ideas? אני מניח שאתם לא חושבים שהקוראים שלכם מטומטמים ושאי אפשר לסמוך עליהם שהם יכולים לשקול לבד דעות לכאן ולכאן ולהחליט לבד מה נכון ומה לא נכון?
רגע, יכול להיות שהכותב כועס שאין לו אפשרות לשלוט בתכנים שהקוראים התמימים רואים ושומעים? האם אמונתם הימנית כל כך שברירית שמספיק שהם יחשפו לדברי המכון לדמוקרטיה בחסות מקור ראשון, שהם מייד יתחילו לחשוב הרהורי כפירה על העניין הזה של דמוקרטיה ושיוויון ואיך אפשר לאזן בין כיבוש לבין מדינה דמוקרטית או הפרדת רשויות….?
האם הכותב דרש שלא יתנו במה לארגוני שמאל? קרא את המאמר פעם נוספת. הטענה שלו היא שלא נותנים במת נגד לאנשי הימין. אתה כמובן לא בעד ויכוח ענייני אלא בעד סתימת פיות, וזו בדיוק, אבל בדיוק, ההגדרה של שמאלני PC אופייני.
אתר מידה באמת לא מאוזן מספיק. אולי כדאי שתעבור לקרוא אתרים יותר הוגנים , הגונים ומאוזנים, כמו 'הגדה השמאלית' או אתר 'הארץ'.
ולא, הכותב לא כועס על זה שאין לו שליטה בתכני התקשורת. הוא כועס, ובצדק, על כך שאין לו פתחון פה, ושלאנשי המחנה הפוליטי שלך דווקא יש ויש שליטה על מרבית התכנים בתקשורת. אבל בעצם ברור שאתה יודע את זה, ושמשום מה זה בכלל לא מפריע לך. מה לעשות, נראה שככה זה וזה טבע האדם – כשהרחוב עקום לצד שלך, אז לא אכפת לך שהרחוב עקום.
בדרך כלל מסתייג מהביביזם של מידה אבל בנקודה הזו הם צודקים.
הימין הישן – ובעיקר הימין הדתי הישן – יתן את כף רגלו השמאלית תמורת מילה טובה מכלומניקים מקצועיים כמו קרמניצר ושות'
אכן גם זו הרגשתי. לדעתי מקור ראשון הולך אחר הכסף
שלא כמו כותב המאמר, קלעת לנקודה הנכונה
מאמר חשוב. מסביר גם את התוקפנות האוטואימונית של סגל וכמה מהכותבים במקור ראשון נגד ביבי נתניהו ברמה שכבר אי אפשר לסבול לקרא אותו.
תענוג של כתבה
מקור ראשון הופך ללא רלוונטי.
זה ייקח זמן בסוף זקנותו תבייש את צעירותו
ההתאהבות של אנשי מקור ראשון במכון "לדמוקרטיה", דומה לעץ שיתאהב בחוטב עצים שבא לכרות אותו. מן שעשוע מזוכיסטי ופתטי במיוחד. זה בערך כמו הרומן המגונה והחד צדדי, שהשמאל הישראלי מנהל עם הפלסטינים. מן הצד האחד של הקשר יש רגשות של אהבה, ערגה ורצון לקבלה, אולם הצד השני מגיב רק בבוז משועשע. הדוגמה המושלמת למערכת יחסים חולנית כזו מתגלה כל פעם שח"כ מהרשימה המשותפת מתראיין בתקשורת הממוסדת. המראיין "הולך על ביצים" ומדבר לח"כ הערבי בדחילו ורחימו. אבל המרואיין מגיב בגסות ובזלזול תהומי. זאת מין הצגה מגוחכת, שכל מי שצופה בה חש שעשוע ורחמים גם יחד, ובעיקר מבוכה עבור המראיין. אין ספק שהכנסים בהם מקור ראשון מארח את אנשי המכון "לדמוקרטיה", נראים בערך אותו דבר.
לא מדובר בשבירת האמונה הימנית אלא בנתינת במה לדעות שמאל מרכז. במה כזו ללא קונטרה היא פרופוגנדה נקיה לשמאל מרכז
ומה רע בבמה ימנית נטו? ואם אין לי חשק לשמוע בכלל את אנשי השמאל?
הימין החדש עובר למעריב. פעם כדי לדעת מה לחשוב הייתי קורא את אורי אליצור ואת חגי סגל, היום את קלמן ליבסקינד ואת קרוליין גליק
ליבסקינד איש ימין הגון.
גליק אשת ימין סהרורית.
הפוך איתמר הפוך. ליבסקינד מכר את עצמו לתאגיד התקשורתי המונופוליסטי המפרנס אותו היטב ואבד לימין. ואילו גליק לא ניתנת לקניה
לאיתמר –
אם קלמן ליבסקינד היה יודע מי מחלק לו מחמאות, הוא ודאי היה חובט את ראשו בקיר, שוב ושוב, עד לאובדן ההכרה.
זה מה שנקרא דוגמה קלסית של שירות דוב.
זה כבר לא סוד כי נבחרי הבית.היהודי כמו שקד ובנט הקובעים את תכניו של מקור ראשון חברים צמודים או כפי שאומרים בג'רגון אחוקים לקרן הישראלית החדשה. מי שיסקור בצורה רצינית.את התנהלותם של שני אלה יסכים איתי.
כנראה שגם בימין הגיע כבר הזמן לחילופי אליטות. שמנת עבית כשית. והיחס לביבי הוא נייר לקמוס לכניעה הרעיונית לאוליגרכיית השמאל. מזעזע ודוחה לקרא בשבועות האחרונים את כתבי מקור ראשון חגי סגל , יפרח ואפילו את הלץ זמרי שנשמעים בקשר לביבי כמו הארץ וידיעות. רוחצים בענוותנות טהרנית בנקיון ומדברים מעדנות אגגית נגד שחיתות.עם כל הכבוד לחגי סגל ויש הרבה הרבה הרבה כבוד הוא לחלוטין איבד כיוון.
"מעדנות אגגית". אהבתי.
חגי סגל חשב דברים דומים כאשר אולמרט נחקר.
הצבועים בימין הם אלה שקראו לאולמרט להתפטר כאשר הוגש נגדו כתב אישום וקוראים כעת לנתניהו לא להתפטר במידה ויוגש נגדו כתב אישום.
ומה עם הצבועים מהשמאל שאתרגו את אולמרט והיום מגלגלים עינים נגד ה"שחיתות"?
המכון הישראלי לדמוקרטיה משקף את עמדותיהם של ז׳בוטינסקי ובגין באשר לאופיה של דמוקרטיה מהותית.
יתכן שמבחינת ״מידה״, מדובר בצמד סמולנים.
כלומר שקרמניצר חבר הנהלת מרץ מייצג את ז'בוטינסקי. גם על ז'בוטינסקי השמאל רוצה להשתלט. מרץ זה בעצם ז'בוטינסקי. מטורף לחלוטין
בטח שקרמניצר יכול לייצג את מורשת ז'בוטינסקי ובגין.
בערך כפי שג'ק המרטש יכול להיות דובר של ארגון לזכויות נשים. או כמו שחמלניצקי יכול בקלות לשמש כמגייס תרומות למען ישיבות חסידיות.
חומר טוב מחלקים לכם שם בשמאל. רק נראה לי שהתבלבלת במינון, או לפחות בצבע של הכדורים.
איך אומרת ציפי ליבני – נהדר, נפלא.
יש רק בעיה קטנה עם התאוריה הקטנה והמושלמת שלך. בגין וז'בוטינסקי חלמו ופעלו למען מדינה יהודית, לא פחות ואולי יותר מאשר למען דמוקרטיה, מהותית או מכל סוג אחר. קרמניצר, לעומתם, נתקף עוויתות הגובלות בפרכוסים אפילפטיים כשהוא רק שומע את צמד המילים 'מדינה יהודית'.
או במילים אחרות, התאוריה שלך נכונה כמו שהים יבש, או כמו שהפלסטינים הם שוחרי שלום.
די להתבכיין
לא טוב לך תקים עיתון חדש
אחלה עיתון מקור ראשון
הלוואי שהיה יותר שמאלני
"אחלה עיתון, הלוואי שהיה יותר שמאלני."
תודה רבה לך, על שהוכחת בקצרה ובפשטות את כל מה שנכתב במאמר.
לפני כחודשיים ביטלתי, לאחר שנים ארוכות מאוד, את המינוי למקור ראשון. עשיתי זאת בגלל התנהגותו החזירית של העורך בפיטוריו של כותב הטורים המוכשר ביותר שלו. עכשיו מצאתי סיבה נוספת. תודה.
"אפשר לתהות מהן הסיבות לסירובו (של חגי סגל) להתפכח ולהצטרף לשורות הימין החדש"? לא צריך לתהות יותר מדי: מאז ומתמיד הוא היה "נציג המתנחלים" החביב על הממסד התקשורתי – האיש שמדבר בשבח ההתנחלות ובשבח הציבור הדתי-לאומי אבל קוטל כל אישיות שיש לה כוח פוליטי לקדם את עניין ההתנחלות ואת ענייני הציבור הדתי-לאומי. כלומר: דחליל שזוכה לכבוד ב"מגזר" מבלי לסכן את אלה המתאמצים לזנב במגזר. בזכות השירות הטוב שהוא עשה לשמאל – הוא קיבל מאחזים לא רעים בגופי תקשורת רבים, כולל בתקשורת הממוסדת (עיתון "חדשות", עיתון "ידיעות אחרונות", ערוץ הכנסת), והפרס הגדול – קריירה מסודרת לבנו (עמית סגל) בערוץ 2:
https://www.youtube.com/watch?v=EfwTRDOUu6U
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/284277
אפשר גם בלי הצביעות.
גם מקור ראשון משתיק את הימין החדש- כשזה מתנגש עם הרפורמה בדת שהוא מקדם ביחד עם המכון לדמוקרטיה (בתיווך ידידיה שטרן ותהילה שוורץ), וגם אתר מידה משתיק את הימין החדש כשזה פוגע באינטרסים של נתניהו.
הנה למשל, תראה איך השתיקו אותך עכשיו. האינטרסים של נתניהו בטח מחככים עכשיו את ידיהם בהנאה.
דילמה אכזרית: או שתשתף פעולה עם הגרועים של מתנגדיך או שתחל מלהתקיים.
אתמול קראתי את המאמר הזה במידה. הרגשתי שהוא הוציא לי את המילים מהפה. כמנוייה למקור ראשון הוא הצליח להסביר בכמה מילים בדיוק מה הפריע לי בזמן האחרון עם העיתון הזה, ואת העצבים שהרגשתי כשראיתי בשבוע שעבר את המוסף המיוחד שהם הוסיפו שכולו שייך למכון הישראלי לדמוקרטיה. גועל נפש!
הרמתי טלפון למקור ראשון והתלוננתי קשות על התכנים האלה.
בוא נשים את הדברים על השולחן.
עיתון ימין זה עיתון ימין!
לא צריך להתנצל, לא לאזן, ולא לתת במה לשמאל. למה? כי יש להם אלף במות במקומות אחרים. המקום צריך להיות תפוס על ידי כתבות ימניות, שהן השופר של הימין. כתבות שנכנסות חזק במערכת המשפט, בתקשורת השמאלנית, בשמאל בכלל. כתבות לא צמחוניות, לא ותרניות, ולא מאוזנות. כתבות רציונאליות, עם נימוקים משכנעים מאוד למה הימין צודק, ולמה מערכת המשפט מושחתת עד העצם.
יפרח עשה עבודה טובה, אבל לאט לאט הקטינו את המדורים שלו.
כל ההתרפסות בפני השמאל, מתן האפשרות שלהם להשתלט מבפנים על העיתון, מעוררת בי פלצות. וכל הכעס הזה יצא החוצה בטלפון אליהם.
נקווה שהם יתחילו להקשיב לציבור הקוראים. אנחנו משלמים על מנוי כדי לתמוך בחופש הביטוי של הימין. לא של השמאל!!! השמאל לא צריך אותנו הוא לוקח את החופש ביטוי שלו בכח מאיתנו.
הכל מתחיל ונגמר בכסף. חוששני ששם במקור ראשון כבר לא חוששים מביטול מינויים. אני מסכים עם התגובה נגד המושג איזון שכולו בלוף. כמו שכל השמאל זה בלוף. אני קורא עתון ימני בגלל ההזדהות שלי עם הכתוב בו, אין כל ענין בהשקפות השמאל. לא מבין למה ישראל היום צריך את רם כהן או את הייטנר.
האשמים זה לא מקור ראשון אלא אחורה למטריאך הפטריאך שזה הליכוד את ביבי החדלונים שלא עושים כלום בנישה הזו. הנה ערוץ 20 מלא ניפלאים שם כוכבים בפוטנאציה למה הליכוד האנטי לאומי המושחת לא מזרים להם כסף מפנק אותם ומשדרג אותם. ביבי המושחת האנטי לאומי משרת את הגמרתיים האנטי לאומיים ואת אהרון ברק. האליטות שהקימו את המדינה אנטי דמוקרטיות. הם פתחו שני שערים לשלטון -הרב שך ומפאי ומשני אלה יצאו הענפים של היום שזה אהרון ברק ואליטת הגמרא בעיקר החרדית. ביבי בא לשרת את שניהם לא למהפכה. מה שדרוש זו רפורמה ביסמריקית שתבטא את ההמון שרובו לאומי . שתבטא אדמה עיברית לאומית זו שלנו שאינה לא כהונה חילונית שזה ברק ולא כהונה דתית שזה המימסד הגמרתי שרובו חרדי. האבא זה הליכוד הוא מחויב לעשות את המהפכה הזו. ההמון העצום מצביע לו. צריך מיפלגה מאתגרת שתאיים עליו שתהיה מעשית בנישות חשובות אלה. מדייה לאומיות עיברית וחזרה לשורשים אבל האמיתיים. כלומר הישתחררות מגלות אהרון ברק ומיגלות המימסד הגמרתי. דרך המלך שתביא אידיאל השרוליקי של פעם אבל עם עטיפה של מסורת. של אמונה. תשחרר אותנו מהחיבור הבעייתי לזרים לכספם. מלא כסף זר נימצא במדינה מכתיב לנו מנהל אותנו משעבד אותנו.
שיטת חגי סגל: הנה הוא הימין ה"אמיתי" – זה שמפיל ממשלות ימין ומעניק את השלטון לשמאל. אותו ימין שהביא עלינו את אהוד ברק אחרי שהפיל את בנימין נתניהו ושהביא עלינו את ממשלת יצחק רבין אחרי שהפיל את יצחק שמיר. כי בשביל הימין ה"אמיתי" הזה הליכוד ונתניהו הם כמו הפלישתים של שמשון: "תמות נפשי עם פלישתים". הוא מוכן להביא להרג יהודים ולהרס המדינה היהודית, העיקר שהימין הרציונלי לא יוכל לשלוט. בגלל הימין הזה איבדנו את ממשלת שמיר וקיבלנו את ערפאת ואת מלחמת אוסלו והאינתיפאדה. בגלל הימין הזה איבדנו את נתניהו בקדנציה הראשונה שלו וקיבלנו את ברק שביסס בתודעת העולם את רעיון החזרה לקווי 1949. זה הימין שזורק לפתאים סיסמאות מנצנצות ואוטופיסטיות, וכך מחליש את המחנה הלאומי באיבוד קולות ובפיזור קולות.
https://tinyurl.com/ya3u89z9
מאמר מצוין!!! זיו תודה. משהו רע מאד מתרחש בקרב נציגי הציונות הדתית בתקשורת בכלל, ובמקור ראשון בפרט. חבל!
האמור במאמר נכון. מצד שני, אם ב-"ימין החדש" הכותב מתכוון לביביזם, אז הוא לא פחות גרוע.
טלו קורה מבין עיניכם. כמה מכם יודעים על כתב העת "האומה", הבמה למחשבה לאומית? כמה מכם קוראים אותו? כמה מכם תומכים בו? כמה מכם מצטטים ממאמריו? כמה מכם מבקרים במכון ז'בוטינסקי? במרכז בגין?
טלו קורה מבין עיניכם: כמה מכם קוראים את "האומה", הבמה למחשבה לאומית, הוותיק בכתב העת בישראל? כמה יש להם מנוי? כמה מכם ביקרו במוזיאון ז'בוטינסקי? אןו במרכז בגין? הימין יודע תמחיד לקטר ולבקר, אבל לא לתמוך במוסדותיו התרבותיים. זוהי ממש רעה חולה.
זה כבר לא סוד שהבית היהודי בגלגול הקודם מפד"ל הייתה מעורבת עד צוואר בפרשת חטיפת ילדי תימן, שום דיון אמיתי לא נעשה במקור ראשון משום שהם מבינים ויודעים בלי שום חרטות שידם היית במעל. ולכן על תמכרו לי את מקור ראשון.
כל זה שמעתי ממקור ראשון הרב פורוש ז"ל השכן של הורי בירושלים שליד הדוידקה
אני דתי לאומי וכבר מזמן שמתי לב להטייה של מקור ראשון.
מזל שיש את מידה שמציגים את תחושותי באמצעות עובדות