שורה ארוכה של כשלים מצד רשויות האכיפה והכליאה יחד עם פסק דין מקומם הביאו לשחרורו של יעקוב אל-פדל, המסתנן הסודני שהרג את אסתר גלילי לפני שמונה שנים
יעקוב באשיר אל-פדל, המסתנן הסודני שהכה למוות את אסתר גלילי ז"ל לפני שמונה שנים בדרום תל-אביב, יצא לחופשי בעקבות פסיקת בית הדין והחלטת המדינה שלא לערער עליה. אל-פדל סיים לרצות לפני כחודש את עונשו בגין הריגתה של גלילי, ניצולת שואה בת 68, והמדינה דרשה למנוע את שחרורו ולשלחו למשמורת במתקן סהרונים, לקראת הרחקתו מישראל.
דיין בית הדין למשמורת שדן בתיק, רג'א מרזוק, חשב אחרת. מרזוק קבע כי על אף שאל-פדל הורשע בהריגה ולא עבר שיקום בבית הסוהר, המדינה לא סיפקה "בדל ראיה" כי הוא מסוכן לציבור ולכן "אין זה סביר ומידתי" להותירו במתקן כליאה.
פסק הדין ניתן ב-4 במרץ, והדיין הורה לעכב שחרורו של אל-פדל בשלושה ימים על מנת לאפשר למדינה לערער על ההחלטה, אך באופן מקומם המדינה לא ניצלה את תקופת הזמן הזו כדי להגיש ערעור והחליטה – בשיתוף עם משרד הפנים – לוותר על האפשרות לחלוטין.
יש לציין כי עצם קיומו של ההליך המשפטי אינו מחויב המציאות. לפי אמנת הפליטים, עליה חתומה גם ישראל, פליט שהורשע בפשע חמור במדינה המארחת, במקרה זה ישראל, לא חסין מפני גירוש לארץ מוצאו.
כלומר, ישראל היתה רשאית להטיס את המסתנן הדרפורי שהורשע בהריגת גלילי בחזרה למולדתו, ללא כל התחשבות במצב המדיני-מלחמתי באזור, אך במקום זאת בחרה המדינה במסלול של הליך משפטי שהסתיים כאמור בשחרורו המוחלט של אל-פדל.
כתוצאה משרשרת הכשלים הארוכה הזו, שהחלה מהסתננותו לישראל בניגוד לחוק, דרך ליל הרצח והעונש הקל ועד לטיפול הלקוי בתקופת המאסר ובדיונים על השחרור, יעקוב אל-פדל הוא היום אדם חופשי לחלוטין. חמור מכך – המסתנן שהרג ניצולת שואה מבוגרת על לא עוול בכפה צפוי לקבל הגנה מפני הרחקה מישראל בשל מוצאו מחבל דארפור בסודן.
"מגנים על הרוצח של אמא שלי"
אך בכך לא הסתיימו המחדלים בפרשה. קורין גלילי, בתה של אסתר ז"ל, שמעה את הבשורה הקשה רק דרך מידע אנונימי שהגיע אליה. לטענת גלילי, המדינה הבטיחה לה כי אל-פדל יגורש מישראל עם סיום ריצוי עונשו וכעת הבטחה זו הופרה. המדינה אף הוסיפה חטא על פשע בכך שאף גורם רשמי לא טרח ליידע את גלילי על שחרורו של האדם שהרג את אמה.
בשיחה עם 'מידה' אומרת גלילי כי הוא זועמת על התנהלות כל הגורמים המעורבים בעניין. "מגנים על הרוצח של אמא שלי, נותנים לו מעמד פליט ובו זמנית מתעלמים לגמרי מהזכויות של הקורבן. כולם רק מעמיקים את הכאב שלי: הפרקליטות, רשות האוכלוסין ובית המשפט".
כאמור, החלטת בית הדין לשחרר את אל-פדל מהווה חוליה אחרונה (בינתיים) במסכת מייסרת של רשלנות וחובבנות מצד רשויות החוק. לפני כחודש, לקראת שחרורו של אל-פדל, פרסמנו ב'מידה' ראיון עם קורין גלילי, בו גוללה את אירועי הלילה של ה-24 בפברואר 2010 בסיומו איבדה את אמה.
מוקדם יותר באותו לילה תקף אל-פדל ברחבי שכונת נווה-שאנן שתי נשים וניסה לשדוד אחת מהן. בהמשך תקף אדם נוסף, שהזעיק למקום את המשטרה. למרות שהמסתנן נהג גם כלפי השוטרים באלימות וניסה להיכנס בכוח לניידת, הם בחרו שלא לבדוק את זהותו או לעכב אותו לתשאול.
זמן קצר לאחר מכן נתקל אל-פדל באסתר גלילי שחזרה מקניות במכולת והיכה אותה בראשה עד שאיבדה את הכרתה והתמוטטה. אל-פדל הותיר אותה שרועה על הכביש, והיא נפטרה מפצעיה בבית החולים.
אל-פדל נעצר אך בכתב האישום נמנעה הפרקליטות מלייחס לו סעיף של רצח. הוא הורשע בהריגתה של גלילי ונידון לשמונה שנות מאסר בלבד. השופט ציין אז בגזר הדין כי אל-פדל "התנהג באלימות בוטה בטבורה של עיר כשהינו שיכור קלוט, וחיבל בעוברי אורח וביתר חומרה ותוקף הרג את המנוחה, כך סתם, ללא שהכירה אותו ומבלי שזו בקשה את רעתו".
במקביל, הגישה קורין גלילי תביעה נגד משטרת ישראל בגין אי מניעת פשע, אך בית המשפט דחה אותה והיא ויתרה על הגשת ערעור ממניעים כלכליים.
בחודש מאי 2015, כחמש שנים לאחר שהחל לרצות את עונשו, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של אל-פדל להעניק לו שחרור מוקדם. הנימוקים שנשמעו בוועדה בעד הדחייה מעלים דאגה רבה כאשר לוקחים בחשבון שאותו אדם נמצא ברגעים אלה מחוץ לכותלי הכלא.
אל-פדל לא חווה במהלך מאסרו תהליך שיקום שאמור להפחית את מסוכנותו לציבור והוא תואר על ידי גורמי הטיפול כ"בעל קווי אישיות תוקפניים". בחמישה מקרים שונים הפר אל-פדל הוראה שניתנה לו על ידי הסוהרים ובכל פעם נשלח לשבעה ימים בבידוד. בסך הכל הוחזק כחודשיים בצינוק.
בדו"ח שחובר על ידי עובדת סוציאלית של השב"ס צוין כי לא היה ניכר שאל-פדל מגלה אמפטיה לקורבן העבירה שלו, אסתר גלילי, וכי בעניינו "רב הנסתר על הגלוי". ביולי 2013 נמצא אל-פדל כבלתי מתאים ליטול חלק בסדנת שליטה בכעסים לאור קשיים בהבנת השפה ומכיוון ש"הוא אינו תופס עצמו כאלים או כמי שזקוק לטיפול בתחום האלימות".
"פגיעה בזכות לחירות"
לאחר כל המחדלים שהובילו למותה הטראגי של גלילי, ולמרות כל הסימנים שמראים באופן חד משמעי כי מדובר באדם מסוכן ותוקפני, מסקנתו של הדיין מרזוק שדן בשחרורו בראשית החודש הייתה כי "אין באירועים ללמד על דפוס התנהגות אלים או מסוכן לציבור".
עוד מסתבר שלפי הדיין מרזוק מצבו של אל-פדל בכלא "לא היה חריג" והוא אף ציין לשבח את השתתפותו של אל-פדל "בתהליך למידה" ואת "הקפדתו להגיע למפגשים". צרתו היחידה של המסתנן האלים הייתה בכך ש"ניכרו קשיי שפה שהעיקו על השתלבותו".
הדיין מרזוק ממשיך ומציין בפסק הדין כי מעשיו של אל-פדל בזמן שהיה כלוא "אינם בהכרח מלמדים על מצבו כיום". כלומר, גם לשיטת הדיין לא מן הנמנע כי גם היום נשקפת סכנה מהאיש שהכה למוות את אסתר גלילי. לטענת מרזוק, גם היה מקבל את הטענה כי נשקפת סכנה מאל-פדל, יש לבחון אמצעים "פוגעניים פחות" מכליאה בסהרונים על מנת "להפיג מסוכנות" מצד המסתנן האלים.
דיין בית הדין נתלה גם בכך שרשות האוכלוסין לא המציאה חוות דעת שתאשש מסקנתה כי נשקפת סכנה מאל-פדל. הוא הוסיף כי הרשות נמנעה מלקיים את הנוהל שקבעה בעצמה לשם הרחקה למדינה שלישית כאשר לא העניקה לאל-פדל זכות לייצוג ולראיון עם נציג הרשות.
ברשות האוכלוסין טוענים כי נהגו כשורה: "המצאנו מה שאפשר. מדובר בנתין זר שהסתנן לישראל באופן בלתי חוקי, הורשע בהריגה, לא שוקם בבית הסוהר ונשלח לבידוד במהלך מאסרו. אם כל אלו לא מהווים הוכחה מספקת למסוכנותו ולכך שצריך להרחיקו מהחברה – לא ברור מה כן".
בסופו של דבר החליט הדיין כי בשם "האיזון הדרוש" יש לשחרר את אל-פדל. בדברי הסיכום להחלטתו כתב מרזוק כי הדרישה להרחיק מסתנן שהורשע בהריגה ולא שוקם בכלא "אינה סבירה, אינה מידתית ופוגעת יתר על המידה בזכות המוחזק לחירות".
במילים אחרות – על פי הדיין הרחום, הזכות לחירות של מסתנן שלא גילה אמפטיה לאישה שהרג גוברת על זכותו של הציבור להיות מוגן מפני אדם אלים שהסתנן למדינה ושהה בה בניגוד לחוק וביצע שורה של פשעים אלימים, אך לא שוקם בבית הסוהר.
תגובת רשות האוכלוסין: "רשות האוכלוסין וההגירה היא זאת שביקשה להרחיק את המוחזק מהחברה לאור אירועי העבר ובית הדין לעררים הוא שהחליט לשחררו. יש לפנות בשאלות למקבלי ההחלטה".
תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינה מעמיקה של פסק הדין ובשים לב לפסיקה הקיימת, נמצא שסיכויי ערעור אינם גבוהים ולפיכך הוחלט, על דעת משרד הפנים, שלא להגיש ערעור על ההחלטה".
משפח ולא משפט. פס"ד ציני ביזיון ביהמ"ש.
אנו זקוקים לנבחרי ציבור שיפסיקו את הפארסה הזאת.
להקיא על המדינה הארורה הזו
לא רק האיראנים מסכנים את ישראל אלא גם האקטיביזם השיפוטי הפוסט ציוני של מערכת המשפט השמאלנית. השרה שקד חשובה לא פחות מהשר ליברמן בהצלת ישראל. זה מציפורניו של הטרור המוסלמי והשניה מציפורניו של בג"צ.
למה לערב שימחה בשמחה
הרג בן אדם ללא סיבה – אודרוב בודרוב לכלא
ניצולת שואה או משתמט מהצבא
כולנו נולדנו בצלם
ואתר מידה לא צריך לאמץ מדיניות כותרות דמגוגית
משל היה ידיעות אחרונות
ואיך בכלל ניצלת שואה בת 68? השואה הסתיימה לפני 72 שנים
נרצחה בגיל 68, לפני שמונה שנים
תלמד לקרוא
https://mida.org.il/2018/02/21/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%9F-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%97-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%99/
כלומר לא אמור להיות לה שום זיכרון מהשואה, ולכן ההערה של המשתמש מעלי לגמרי במקום. חלאס לעשות שימוש ציני בשואה.
את פרקליט המדינה, עם השופט והרוצח, להעלות על מטוס, בכוון אחד בלבד. על חשבוננו.
כבר בשדה התעופה, לבטל את אזרחותם.
שלא יחזרו לכאן יותר.
כך תיהיה המדינה נקייה יותר.
ליבי עם משפחת הנרצחת, ותושבי דרום תל אביב.
שמונה שנות מאסר על רצח סדיסטי, שבוצע ללא שמץ של סיבה. ואחרי ריצוי העונש "הארוך", אסור לגרש את הרוצח המבחיל. אסור אפילו לעצור את הרוצח המבחיל במתקן כליאה. כל זאת מכיוון שחשוב מאוד לשמור על זכויותיו וכבודו של הרוצח המבחיל. הרי יש לו נפש רגישה לרוצח המבחיל.
מה יש לדבר? מה שמתרחש בבית כלא לפושעים אלימים ומטורפים יכול להיחשב לשיא השפיות, לעומת מעלליה של מערכת המשפט הרחמנית והנאורה שלנו.
לעומת זאת חפים מורשעים ומרצים מאסרים כולל מאסרי עולם לדוגמא רומן זאדורוב.
רומן זאדורוב – הרשעה חסרת שחר
אין אף ראיה ממשית חיצונית לנאשם!!! מה שניסו לזייף ומובן שזהו זיוף נפשע היא סימן הסוליה שמכמה וכמה סיבות מובן שהיא זיוף! הכנסו אתם ל ערוץ 1 מבט שני והסכיתו! ישנן הוכחות ממשיות שלא יכל להיות הרוצח: אין טביעות אצבעות, אין DNA שלו וגם לא עקבות שלו על הרצפה או בשום מקום אחר זולת אותו זיוף! חסרונום של אלו מעיד שהוא לא היה שם! בידיה של תאיר ראדה נמצאו שערות בלונדיניות ראוכות תאיר נאבקה ותלשה שערות של הרוצח הן אינן של זדורוב, . גם שני אנשים השתתפו ברצח. גם בית המשפט מסתמך על "מומחיותו" של איש המשטרה ובקיצור הוא מסתמך עליו בגלל סמכותו ולא ענינית. מעדיף את עדות המדינה על פני הסנגוריה ויהי מה!מומחיותו של איש המשטרה מקלה עליו מאוד לזייף. על כן לקח זמן עד שגילו שהעקבה בנוסף לאי היותה העקבה של נעלו של זדורוב היא בכלל אינה עקבה . אצל הפרקליטות מצאו צילום של תחילת זיוף הטביעת הנעל, כאשר עוד לא הצליחו לתת צורה של נעל ורואים שם שזו בכלל איננה נעל! הפרליטות כמובן לא מסרה לבית המשפט את אותו צילום אלא מסרה רק צילום השלב המתקדם יותר של הזיוף כשכבר קיבל יותר צורה של נעל! אלא שאז בית המשפט דחה טענה זו בתירוץ שאמרוה מאוחר מדי. הכאילו נעל גם לא יכלה להשאיר כזה סימן היות וחלק מהכאילו עקבה בכלל נמצא מאונך לרצפה מצדה של הרגל. אז לפי זה היה למי שהשאיר כזאת עקבה שאיננה למעשה עקבה של כף רגל ונעל שמסוגלת להתכופף בזוית של 90 מעלות! ואילו יכל לעשות את הבלתי אפשרי – היה נגמר בנפילתו!!
חלק מ"העכבה" בירך האחורית! גם בלי זה אילו עלה על ירך של תאיר לא היה לו על מה להשען כי הי היתה שכובה עם פלג גופה התחתון קדימה מעבר לאסלה וכל מי שהיה עומד עליה כך גם ללא הכיפוף היה נופל. אצל הפרקליטות נמצא מאוחר יותר צילום של אותה כביכול עקבה שרואים שאינה עקבה כלל –צילום אשר ניתן לפרקליטות בטרם הזיוף הושלם! על הקיר היו עכבות של נעליים קטנות שאין לא לשופטים הפושעים ולא לפרקליטות הסבר על זה. בערוץ 1 זה מוסבר! הסכין שבה הרוצח שיסף את גרונה היתה משוננת ואילו התביעה הדביקה את הסכין היפנית שברשותו לצרכי עבודה לסכין הרצח! סכין יפנית הינה בעלת להב חלק. החתך שעל צוארה הוא ברוחים שוים חלקו נקודות עמוקות, וברוחים שוים חתכים רדודים יחסית. חתך שיכול להעשות רק על ידי להב משונן! המשטרה חיפשה בביתו סכינים אך לא מצאה סכין משוננת מתאימה. חוסר התאמה מהותי – גם זה אינו משנה לשופטים. השופט כהן החליט שהמומחה שקבע עובדה שכל אחד רואה אינו פתולוג לכן אינו מוסמך. במשפט החוזר כאשר הביאו פתולוגית משפטית זה לא סיפק את השופט כהן שידע טוב ממנה כדי לקטול אותה. לא מצאו את המכנסיים שהשתמש בהם באותו יום הרצח כיון שזרק אותם כי היו קטנים עליו. בטענה שרומן זדורוב מכנסיו הכביכול מרשיעים שלא נמצאו, התביעה הפכה היעדר ממצא מרשיע לממצא מרשיע בשים לב לסתירה הפנימית של תאור זה. מאוחר יותר נמצאו מכנסיים המתאימות לתאור אך לא נמצא עליהם דם לכן כדי להעלים אותם בהעדר הממצא המרשיע המיוחל היתה דוקא המשטרה.
המשך לעומת זאת חפים מורשעים – רומן זאדורוב הרשעה חסרת שחר
ב "הודאה" רואים איך החוקרים מכריחים אותו והוא אומר כן כן אני… גם אומר בסוף אבל אני לא זוכר עונה לו ה"חוקר" אה היה ל black out – שכחה של מה שקרה, זה קורה… אתה לא זוכר!!! "החוקר" לכן עוזר לו להזכר ואומר לו מה היה שהוא אינו זוכר. ובכן אם הוא אינו זוכר כל ה"הודאה" שלו אינה הודאה!!! גם יש הפסקות ורמויות בהקלטות!!! בית המשפט קובע שההקלטה פסולה רק אם מוכח שהיה זדון בטיפול. עצם העובדה שיש הפסקות ושקטעים שלמים אינם מופיעים וקטענים אינם ניתנים לפיענוח איננו פוסל את ההקלטה גם לא העובדה שההקלטה בוצעה באופן המאפשר שינוי איננה מעידה על זדון בעיני השופטים. גם אילו לא היה זדון ההקלטה אינה מהמנה.
לשופטים כל מיני הנמקות: "אין חולק על כך שהוא היה בבית הספר ביום הרצח" – אמירה זו חוזרת פעמים רבות מאוד בפסק הדין – איזו הוכחה! לשני החדושים האחרים היה אליבי והם ידעו זאת. גם לרומן זדורוב היה אליבי אלא שהוא לא ידע זאת. בשעת הרצח רומן זדורוב המתין בשער למעביר שלו שיקחהו. כך עלפי עדויות השומרים וכך עלפי תדפיסי הטלפון שלו ושל מעבידו. אלא שרומן לא ידע על האליבי לכן לא עמד על בדיקת האליבי שלא כמו החשודים האחרים שלא עשו דבר מלבד להתחנן על בדיקת האליבי. חוקרי המשטרה ידעו זרת הטב לכן הזיזו את שעת הרצח כדי שתבטל את האליבי. לא היה לו כל מניע לכן המציאו עבורו במשטרה ספור מופרך שהיא שאלה אותו אם יש לו סיגריה עבורה והוא אמר לה שלא, כתגובה העליבה וגדפה אותו והוא כנקמה רוצחה, רמה של טעון! ממתי תלמידת תיכון מקללת בגלל סיגריה ממתי אדם רוצח ועוד ילדה בגלל שקיללה? אך תאיר ראדה גם כלל לא עישנה לפי עדות אמה! לכן ניסו טעון אחר שהתקבל בבית המשפט אודות "תסביכיו המיניים" כיון שלא רצה להתוכח עם הבנות שהפריעו בעבודתו. והוא לא התידד עמן – כאילו אדם בוגר מתידד עם נערות בגילן ולכן הוא מתוסבך ולכן הוא רצח! ועוד הם לטענת השוטרים מצאו במחשבו כי היה באתרי פרונו… לא היה דבר מיני ברצח. תאיר נותרה בבגדיה ושום איבר מיני לא נגוע! – ראש הרכב השופטים יצחק כהן עצמו חשוד! וסף לכך הקליטו אמירותיו למדובב, שכל אחד יתאר לעצמו שהוא סגור בתא מעצר אין לו שום אפשרות להפטר ממי שנמצא עמו וגם לא לברוח ממנו, ואותו מדובב אינו מניח מציק ומציק ללא לאות וגם לא נותן לישון.
מה כל אחד היה עושה כמובן מבלי שהוא מודע לכך שזהו מדובב? היה מספר משהו העקר שיניח לו! יכול גם חשוד שכופים עליו תרחיש להתעניין מיוזמתו בתוצאות מעשים אלו גם אם לא עשה אותם. את השופטים כמובן זה אינו מעניין כי אין להם ולו רמה הכי מועטה של יכולת להכנס לנעלי האחר להבין את מצבו כל מה שמעניין אותם הוא מה אפשר להכליל כהוכחה נגד. התברר גם שתרגמו את אמירותיו של זדורוב לא נכון אלא כדי שתתאמנה ל"וידוי". רומן זדורוב הורשע על סמך "הודאתו" שרואים שאינה אמיתית ולא צריך היה לתת לה כל תוקף. זדורוב אמר את מה שה"חוקרים" במשטרה אמרו לו לומר. תוך איום שאם לא יעשה כן, מצבו יהיה הרבה יותר רע ומר. אין זה משנה לשופטים מהן העובדות בשטח הסותרות לחלוטין כל אפשרות שהוא הרוצח! לצורך הרשעה השופטים נעזרו גם בשיטת הרמיזת ל"התרשמות גרועה" על ידי שימוש בהקנטות כמו 'הואיל בטובו.' רמה של תביעה לתובעים רמה של שפיטה לשופטים. הרשאתו נתאפשרה רק משום ששופטים קידמו חוק המאפשר להרשיע על סמך הודאה בלבד ללא התיחסות איך היא נגבתה. גם עוד משהו נוסף שהוא התרשמות שאין צורך לנמקה ואף אפשר רק לרמוז את קיומה!
בערעור בבית המשפט העליון השופט עמית פסק לגבי הערעור כי "ההתוודות בפני המדובב עומדת בפני עצמה. ההודאה בפני החוקרים עומדת בפני עצמה. גם השחזור עומד בפני עצמו. לפנינו שלושה נדבכים נפרדים ועצמאיים", אלא שכל "הנדבכים" הם מפיו של אותו איש- זדורוב , ולא מפיהם של שונים. יש בזה כשל לוגי.
לגביו לא טענו ש"המדינה לא סיפקה “בדל ראיה” כי הוא מסוכן לציבור ולכן “אין זה סביר ומידתי” להותירו במתקן כליאה" וגם לא כתבו כי “אין באירועים ללמד על דפוס התנהגות אלים או מסוכן לציבור”.
כמבון שמעולם לאורך החקירה והמשפט לא התחשבו כי ”ניכרו קשיי שפה שהעיקו על השתלבותו”. וגם לא: בהיעדר ראיות מספיקות המוכיחות מסוכנות כיום….אין זה סביר ומידתי…
בגלל שהוא מדארפור יש לו חסינות מגירוש? לא יפליא אותי אם יתגלה שהוא עצמו אחד ממבצעי הטבח בדארפור. ממש מתאים ליצור כזה להשתתף באיזה ג'נוסייד קטן ונחמד. הבעיה היא רק שגם אם זה כך, העובדות לעולם לא יתגלו. אפשר לסמוך על "ארגוני הזכויות לכל מי שאינו בן אדם", שימנעו חשיפת מידע כזה.
נשארו עוד כמה תמימים שלא מבינים שזה מחדל מכוון של הפרקליטות הפוסט ציונית? זו אינה טעות, זו המטרה בעצמה ,לחסל את המדינה היהודית,ככה זה שמי ששולטת בפועל ברוחה זו הקרן לישראל חדשה,וכל גרורות הסרטן הממאיר שלה השתולות עמוק בתוככי הפרקליטות, ללא יכולת לפרקליט שאינו פוסט-ציוני להתקבל לשם. זה ייגמר באלימות קשה.
שיתכבד השופט לתת לרוצח הזה עבודה בביתו. הרי הוא לא מסוכן, רק קשיי שפה.
מה בדיוק ציפיתם מרג׳א מרזוק?!
״בבאזל הקמתי מדינה נוספת לערבים בראשות בג״ץ״
גלעד היקר אתה כותב מצוין בנושא,אולי תיידע אותנו על המניעים הזרים של טמקא מאחורי קמפיין ההונאה הבלתי נגמר לטובת כל המסתננים באשר הם
כשאי הנוחות מגיעה לסף דלתו של השמאל – או אז ורק אז הוא פועל.
והנה סיפור אמיתי:
בכוכב יאיר צור יגאל לפני מס' שנים החלו להירשם ערבים מהישובים הסמוכים לקאנטרי המקומי. לאחר תקופה קצרה מאוד יצאה המועצה בקמפיין "מחזירים את הלב לישוב", שמתיר רק לתושבי הישוב להירשם לקאנטרי (בתוספת תושבי קיבוץ אייל הסמוך).
מעולם לא היו קטטות או התלהמויות מצד הערבים, אבל נוכחותם כן הורגשה (דיבור בשפה הערבית בקולניות מוגזמת והסתודדויות קבוצתיות) מה שהפריע לתושבי הישובים שברובם מתפקדים לצד השמאלי של המפה הדוגל בשוויון זכויות (תחת שלי).
כשבן יהודה, שדרות רוטשילד ודיזינגוף יתחילו להיראות כמו דרום העיר אולי אז ורק אז נראה שינוי מדיניות.
למה ללכת אחורה כמה שנים, הרי לך משהו טרי מלפני ימים ספורים. המועצה המקומית של כפר ורדים החליטה להרחיב את הישוב. פרסמו מכרז על רכישת מגרשים. כשפתחו את מעטפות המכרז הסתבר כי כמחצית מהמגרשים נרכשו על ידי משפחות ערביות מתרשיחא הסמוכה (נוצרים , לא מוסלמים). מיד עצרו את המכרז.
בבחירות האחרונות לכנסת כ-50% הצביעו למחנה הציוני, 13% למר"צ ו-12% ליש עתיד של יאיר לפיד. כ-75% מצביעי שמאל. אז נכון, הם מאד נאורים. הם בעד דו-קיום. הם מאד מתפעלים מהאוכל ה"אותנטי" במסעדות הערביות. אבל ש"אלה" יגורו אצלנו ??? זה לא. זו דמותו האמיתית של השמאל החולני.
נ.ב.
אין לי ספק שאם החרדים היו רוכשים מחצית מהמגרשים, התגובה היתה זהה.
הם מאד בעד ערבים, מסתננים וכיו"ב – אבל, לא על סף ביתנו.
אין לי גם ספק שאם ישוב יהודי חרדי או דתי לאומי היה נוהג כך, כל התקשורת היתה "נסערת". זה לא היה יורד מסדר היום כשבועיים. כולם היו עומדים בתור לגנות את ה"גזענות".
דרך אגב, איפה חברי הכנסת של השמאל ? נעלמו ונאלמו כולם. אכן הם מייצגים היטב את בוחריהם.
התאחדות הקיבוצים הכריזה על קליטת פליטים. אולי שיכניסו אותו לאחד הקיבוצים ?
אנו ממצנים את המשטרה ואת הפרקליטות האלה מכספינו אנו! למה בשביל מה אנחנו צריכים את הזבל הזה?!
תראו איך הפרקליטות הצבאית בגיבוי מלא של התקשורת נאבקה כדי להשאיר את אלאור אזריה עוד חודש וחצי בכלא. כשזה מגיע למסתנן שרצח ניצולת שואה, מדברים פתאום על "אוזלת יד" של הפרקליטות.
וכולם מעלמו. חברי הכנסת של השמאל ? נעלמו! מישהו שמע אותם מתבטאים בנושא ? שקט ודממה. התקשורת השתתקה. אם זה לא ביבי שרצח את אסתר גלילי , זה לא נושא מעניין.
הפרקליטות פישלה כאן מהרגע הראשון. מישהו שם ישלם את המחיר ? מה פתאום ? הרי מדובר ב"שומרי סף" שעושים "עבודת קודש" בהפללת נתניהו. אל תפריעו להם עם זוטי דברים כגון רצח ניצולת שואה.
בסוף הימין המסורס מקבל מהעם מנדט לשלוט במדינה בכל התחומים, ומה שרואות עיננו זה הצחוק שעושים ארגוני החבלה לזכויות האדם הלא יהודי,מהממשלה הנחותה הזאת, ממה הם כלכך מפחדים , רוב העם עומד מאחוריהם, והם גורמים לנו מפח נפש,
כשהקרן לישראל חדשה היא זאת שקובעת את מסלול הקידום של הפקרליטים (וכנראה גם הקצינים בצבא ובמשטרה) זה מה שקורה. זה ברור לחלוטין והדרך היחידה להציל את המדינה היא להציף את הנושא הזה בלי הפסקה, בכל הזדמנות ובכל דיון ציבורי לא משנה מה הנושא הנידון, בדיוק כמו שהשמאל עושה עם ה"שחיתות". פשוט לא לוותר ולא להרפות.