קורין גלילי, בתה של אסתר ז"ל שנרצחה לפני שמונה שנים בידי שוהה בלתי חוקי מסודן, מצפה שהממשלה תעמוד בהבטחתה להוצאת המסתננים. "לתושבי דרום ת"א יש זכות לחיות בלי פחד"
ליל ה-24 בפברואר 2010 היה עוד לילה קריר ומתוח בשכונת נווה-שאנן בדרום תל-אביב, סמוך לתחנה המרכזית. הרחובות היו כמעט ריקים למעט עוברי אורח ספורים שמיהרו בדרכם הביתה או לעבודה. מדי פעם נשמעו צלילי מוזיקה אפריקאית מאחת החמארות באזור בה ישבו המסתננים ושתו, או קולות הקטטה של אותם שיכורים כאשר יצאו אל הרחוב.
יעקוב באשיר אל-פדל בן ה-29 הסתנן לישראל מספר שנים קודם לכן. הוא נכלא לתקופה קצרה במתקן סהרונים, וגם לאחר שחרורו המשיך לשהות בארץ בניגוד לחוק. אשרת השהייה שלו פגה שמונה חודשים לפני אותו לילה בו שתה לשוכרה ויצא למסע של אלימות בדרום תל-אביב.
בשעה שלוש לפנות בוקר התרחשה התקיפה הראשונה. אל-פדל הבחין באישה הולכת לבדה ברחוב הגר"א, התנפל עליה וחבט בגופה ובראשה. היא הצליחה להימלט בדרך נס בזכות אדם אחר שעבר במקרה במקום והבהיל את התוקף.
רק 45 דקות לאחר מכן, באותה נקודה ממש, תקף אל-פדל אישה נוספת. הוא ניסה לשדוד ממנה בכוח את תיקה וחבט בה. התיק נפל והיא ברחה מהזירה אך אל-פדל לא התעייף עדיין. בשעה 4:20 התקבלה במוקד המשטרתי שיחת טלפון מאדם שנתקע עם רכבו ברחוב בני ברק הסמוך. הוא דיווח על מסתנן שתקף אותו ופצע אותו. בהקלטת השיחה נשמע ברקע קול של אישה שמפצירה בשוטרים להגיע במהירות: "תבואו מהר הוא עם סכין…הוא רוצה לברוח".
ניידת של משמר הגבול מגיעה למקום, ומיד אחריה גם ניידת משטרה. השוטרים מתשאלים את אל-פדל שטוען שהוא זה שהותקף ואף מציין: "זאת גם הארץ שלי ומקפחים אותי בגלל שאני סודני". הוא מנסה לפתוח את דלת הניידת בה יושבים השוטרים והם מונעים זאת ממנו. על פי עדות השוטרים, הם התרשמו כי הוא היה שיכור אך לא טרחו לבדוק את זהותו או את מסמכיו. הם משחררים אותו מהמקום לאחר שהמותקף סירב להגיש תלונה.
כמה רגעים אחר כך, אותם שוטרים מבחינים באל-פדל הולך ברחוב סמוך. הם מעכבים אותו שוב לבדיקה ושואלים למעשיו, אך מניחים לו להמשיך בדרכו. כשעה לאחר מכן נכנסה אסתר גלילי, ניצולת שואה בת 68, למרכול ברחוב הגר"א כדי לקנות מעט מצרכים. בדרכה חזרה לביתה חלפה אסתר על פניו של אל-פדל שישב על המדרכה. לאחר עימות קצר שמתפתח ביניהם הוא התרומם ממקומו, רץ לעברה וחבט בעוצמה בראשה. אסתר עשתה עוד כמה צעדים לפני שהתמוטטה. אל-פדל השאיר אותה לשכב על הכביש. היא נפטרה מפצעיה בבית החולים.
כל אירועי הלילה תועדו במצלמות אבטחה הפזורות באזור. אל-פדל נעצר ובתום משפטו נידון לשמונה שנות מאסר בגין הריגת אסתר גלילי ז"ל ותקיפת שתי הנשים האחרות. בגזר הדין כתב השופט דוד רוזן על הרצח: "בטבורה של עיר, שיכור כלוט, חיבל [אל-פדל] בעוברי אורח, וביתר חומרה תקף והרג את המנוחה כך סתם, ללא שהכירה אותו ומבלי שזו ביקשה את רעתו". בסוף השבוע הקרוב אמור אל-פדל להשתחרר מהכלא.
"רק רצתה לחיות בשקט ובלי פחד"
כאשר נשאלת קורין, בתה של אסתר, על אותו לילה ארור היא מתקשה לדבר. "אני נזכרת בזה ושוב נכנסת לדיכאון. זאת פשוט טראומה שהזמן לא מרפא. היו כל כך הרבה סימנים מקדימים ואף אחד לא עצר את זה. זאת הפקרות", היא אומרת בשיחה עם 'מידה'.
לגבי העובדה שהמסתנן שרצח את אימה יוצא לחופשי בימים הקרובים היא אומרת בעצב: "אני מרגישה עם זה רע מאוד. הרוצח ריצה את עונשו אבל אני נשארתי עם כל הכאב. אני מקווה מאוד שהוא יגורש ולא יקבל את המענק שניתן למסתננים שיוצאים מהארץ".
למרות הכאב שניכר בקולה כאשר היא מעלה זיכרונות מבית אימה, היא מסכימה לספר מעט על חייה של אסתר ז"ל. "היא הייתה אמא מאוד מסורה אפילו שהחיים לא היו קלים עבורה. למרות שעברה את הכיבוש הנאצי בתוניס ועלתה לארץ כיתומה בת 9 היא שרדה לבד את כל התלאות וגידלה משפחה. היא הייתה אישה חזקה מאוד".
אסתר ז"ל התגוררה בשכונות דרום תל-אביב מעל לשלושים שנה, וקורין מספרת כיצד הגעת המסתננים לאזור בעשור האחרון שינו את חייה לרעה. "היא הייתה הדיירת הישראלית היחידה בבניין שלה יחד עם עשרות מסתננים, שפשוט כבשו את כל השכונה. אמא שלי סבלה מאוד מהמצב. אחרי שעבדה קשה כל החיים היא רק קצת מנוחה ושלווה אבל לצערי היא לא זכתה לכך".
קורין מספרת גם כיצד הרצח השפיע עליה באופן אישי. "כשהאפריקאים התחילו להגיע לישראל באמת האמנתי שהם פליטים מסכנים וצריך לעזור להם. לאט לאט גיליתי שהכל היה בלוף והתחלתי לפעול יחד עם תושבים אחרים בשכונות נגד התופעה".
למרות ניסיונותיה של קורין לעורר מודעות לסוגיית המסתננים על מנת שמקרה כמו הרצח האכזרי של אימה לא יחזור, היא אומרת שלאחר מספר שנים של פעילות היא פשוט התייאשה. "ראיתי שזה לא מזיז כלום לאף אחד. על כל מהלך שהממשלה ניסתה לעשות, ארגוני שמאל הגישו עתירות ותקעו את זה בבתי המשפט. גם המדינה הייתה צריכה לטפל בבעיה טוב יותר ולא להיכנע לארגוני השמאל".
סוגיית המסתננים חזרה שוב לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות החלטת הממשלה הסופית ואישור בית המשפט על העברתם של מי ששוהים בארץ שלא כחוק למדינות באפריקה, והקמפיין הנרחב והשקרי שנמשך מאז למען השארת המסתננים בארץ. "אני מצפה מהממשלה שהפעם יפעלו כמו שצריך ולא ייכנעו לסחטנות הרגשית הזאת. ארגוני השמאל דואגים למסתננים ומדברים על זכויות, אבל מה עם הזכות של תושבי דרום תל-אביב לחיות בשקט ובלי פחד?".
גלילי נרעשה במיוחד לראות את חלק מתומכי המסתננים משתמשים בהשוואות לתקופת השואה בתעמולה שהפיצו נגד הוצאת המסתננים. "אמא שלי הייתה ניצולת שואה. היא שרדה את הכל ונרצחה בסוף על ידי מסתנן ליד הבית שלה בתל-אביב. עכשיו הם משווים את המסתננים ליהודים שעברו את השואה? זאת פשוט זילות. בכל מדינה אחרת היו זורקים גנבי גבול ביום הראשון. אנחנו רצינו להראות שאנחנו מוסריים וקיבלנו אותם, ואמא שלי שילמה על כך בחייה".
במוצאי השבת הקרובה בשעה 19:30 יערכו תושבי דרום תל-אביב טקס לזכרה של אסתר גלילי ז"ל בגינת הרציפים ברחוב סלומון 12.
אני חושב שצריך להגיש תביעה לפיצויים נגד הרוצח כך לפחות הוא יברח מהארץ ובעזה יתפגר באפריקה.
כמו כן להגיש תביעה על מחדלי המשטרה.
שאילולי התנהגה כראוי היה נמנע הרצח.
המדינה נושאת באחריות מסוימת ברצח.
נתנו לו רק 8 שנים על רצח ותקיפה???? זה ממש ממש בושה.
מאסר עולם או לפחות 30 שנה בכלא ואחר כך גירוש.
מעניין אם יגרשו אותו או פשוט יתנו לו לחזור לתל אביב בשביל שהוא יוכל לרצוח עוד מישהו.
עצוב שאנשים נותנים לרוצחים להסתובב באופן חופשי ואפילו מגנים עליהם במקום להגן על אלו שנפגעו מהרציחות שלהם (לא רק הנרצחים אלא המשפחה והחברים של הנרצחים שנותרו המומים וכואבים).
עצוב מאוד.
לבי עם בתה של הנרצחת. אסון נורא.
מעניין שקרובי משפחתם של נרצחים אחרים לא מעניינים את אתר "מידה" כהוא זה. מדוע? כי רוצחיהם הם יהודים. כי מהסבל של קרובי הנרצחים האחרים אי אפשר לעשות הון פוליטי ולהסית נגד ציבור שלם שרובו אינו מורכב מרוצחים.
סוגיית האפריקאים בדרום תל אביב מסובכת ואין לה פתרון פשוט. אבל חשוב לזכור את הצביעות של הימין הגזען- לא עניי דרום העיר מעניינים אותו (הוא הרי תומך בקפיטליזם חזירי שישאיר אותם בעוניים, תוך הפניית מיליארדים למתנחלים, שלגביהם אין "שוק חופשי" אלא מענקים ממשלתיים אדירים). גם לא שמירת החוק בישראל. מה שמענין את הימין הישראל הוא טוהר הגזע והוא בנוי על שנאת גויים. בדיוק כמו האנטישמים בעבר וגם בהווה.
מתגובתך אין שמץ איכפתיות לנרצחת אשר נרצחה סתם בגלל מחדלי ממשלת שמאל.ידוע שאשת אולמרט שהיא שמאלנית קיצונית היא זאת שבגללה המסתננים נשארו פה.זה התחיל איתה.היחס המנוכר שלך מראה את יחס השמאל שמבחינתו כל מי שלא שמאל אינו ראוי ליחס.אתר מידה אינו אתר חדשות.אלא יותר אקטואלי וימני.
גם לימין מותר שיהיה לו קול.ולא רק לדפנה
שכל המדיה שייך לחברייך.הארץ.ויינט.מעריב.דה מרקר.גלובס.כלכליסט.וואלה.ועוד רבים ורעים.רוצחים יהודים נעצרים ונשפטים.
ואפילו יש קרן סיוע למשפחות הנרצחים.
גברת גלילי הבת מתמודדת לבד עם הרצח וליבי איתה.ולך דפנה אני שמח שאנשים כמוך מתמעטים והולכים וכך המדינה תלך לכיוון הנכון.הימין בעד מדינה ליהודים.כי אנו לא מתגעגעים לאושוויץ.או לסוריה כיום.השמאל חותר להחרבת המדינה בשם ערכים חסרי שחר.אנו רוצים מדינה יהודית.עם כיבוד המיעוטים.והוצאת המסתננים מאפריקה.מזרח אירופה.ומכל העולם למדינתם או למדינה שלישית בהתאם למצבם
וגברת דפנה תלכי להארץ שם תהיה חלק בלתי נפרד מתזמורת הרמונית הומוגנית.
השמאל שלך קשור למעברות.לקיפוח.לחטיפת ילדי תימן.אוסלו.ועוד ועוד.אבל אתם בדרך להתפוגג.לימוג.להתמוסס.להעלם.
אוי כמה כיף
למגיב 1 –
היא גם לא מרגישה שהיא צידו השני של מטבע הגזענות והשנאה. כשהיא רושמת את המילים "ימניים" ו"מתנחלים", ניתן ממש לראות את הריר שנוטף על סנטרה מרוב תיעוב ומיאוס.
אין טעם להגיב בפרוטרוט על כל כך הרבה שגיאות, שקרים וסילופים. מוטב שאומר רק שדווקא כן יש פתרון פשוט לבעיה. הפתרון הזה מתבצע בימים אלה ממש – סילוק המסתננים חזרה לאפריקה.
רואה כמה פשוט החיים יכולים להיות, כשלא מתעקשים לסבך אותם?
לא מדובר על פשיעה "רגילה" . אלא על פושעים ומסתננים מסוכנים שנשלחו לדרום ת"א. במקום שיהיו במחנה שהיה. כיצד הגענו למצב שפולשים מקבלים מעמד מייד עם כניסתם ארצה? תפקידו של הצבא לעצור את הפולשים אפילו אם חלקם פליטים. הם זכאים להגנה במחנה שהייה אך לא למעמד אזרחי.
השמאל נכשל, הגירוש החל, המבצע יצא לדרך ולא ניתן יהיה לעוצרו.
אני מרגיש צורך לפרסם את אשר אמרה לי נהגת המונית מזל מירושלים: כל יום ששי בהדלקת הנרות אני מתפללת לשלומו של נתניהו, אם חס ושלום נתניהו יצא לנבצרות הערבים ירימו ראש ואנחנו בסכנה גדולה. להתפלל עבור נתניהו. כל יום ששי בזמן הדלקת הנרות אני מתפללת לשלומו של נתניהו. ואני פונה כאן לנשות ישראל המדליקות נרות שבת צרפו תפילה דומה לתפילתה של מזל נהגת המונית מירושלים.
הדם על ידיו של אהרון ברק, שר״י!
במוצאי שבת מקיימים השמאלמסתננים הפגנת ענק בדרום תל אביב תחת הססמה ״נגד הגירוש – בעד דרום תל אביב״. הם באים להוציא לנו אצבע משולשת וללעוג לכאב שלנו. באותו זמן בדיוק אנחנו מקיימים עצרת זיכרון לזכרה של אסתר גלילי. כי זהו תאריך הירצחה. והשמאל בחר לקיים את הפגנת השקר שלו בדיוק ביום הרצח.
למה? כי הם לא יודעים מי זו אסתר גלילי. כי היא לא מעניינת אותם. כי אנחנו תושבים דרום ת״א לא מעניינים אותם.
בואו לעמוד לצידנו.
המאבק הוא על מדינה יהודית, כפי שרוצה הרוב היהודי, או מה שרוצה השמאל האשכנזי-אנטישמי, האנטי-ציוני והפוסט יהודי: "מדינת כל אזרחיה". הם רוצים "לשנות" את ישראל, לחסלה כבית לאומי לעם היהודי. הסיבות: שנאה למזרחים שגנבו להם את המדינה שהיתה שלהם ושל אבא שלהם, וככל שגובר תסכולם על אבדן השלטון וההגמוניה, כן הולכת וגוברת שנאתם למדינה היהודית, לציונות ולעם היהודי. אסור לוותר להם, אסור להירדם. המוצא הוא אחד: או אנחנו, הרוב היהודי ציוני (מזרחי ואשכזי יחדיו) או הם, האשכנזים הקוסמופוליטים, שונאי המדינה היהודית והיהדות.
צודק. יחד עם זאת יש גם מזרחים חורשי רעה כמו משה מזרחי הידוע בכינויו מוסי רז.
מני מזוז.עמיר פרץ.פואד.מנכל שלום עכשיו הנוכחי.בן עמי.בן סימון.צחי הנגבי.ועוד רבים מזרחיים שבחרו בשמאל.