בית המשפט העליון והדמוקרטיה הטוטליטרית

התפיסה שהושרשה בישראל, לפיה רק השופטים יודעים מה הם הערכים הנכונים ולכן יכולים להתערב בחקיקה, עומדת בניגוד חריף לרעיונות החירות והליברליזם

משחק של פרשנות אסטרטגית. אהרן ברק | ויקיפדיה

יש משהו נורא מבלבל בעניין האקטיביזם של בית המשפט העליון כאשר הוא מציג את עצמו כשוחר הדמוקרטיה, ועוד יותר כגורם שמקדם את ישראל אל עבר הדמוקרטיה 'הליברלית'. שהרי דמוקרטיה סתמית יכולה להוביל לעריצות הרוב על המיעוט באמצעות המוסדות הנבחרים, ולכן היא זקוקה לרסן בדמות חוקה ובית משפט לחוקה, שימנע מהרוב לפגוע בזכויות האזרח והמיעוט.

אהרן ברק וחסידיו מציגים את העניין כך שמטרת ה'ליברליזם' היא להגביל את כוחה של הממשלה על מנת להגן על זכויות הפרט שלא ייפגעו מהרוב. לממשלה מוענק כוח כפייה רב ולכן צריך לדאוג שהיא לא תנצל את הכוח הזה לפגוע בפרטים ובחירותם. לכאורה כל מי שבעד חירות וליברליזם אמור לשמוח, אז למה רבים כל כך בכל זאת לא מרוצים מבית המשפט התשובה לכך טמונה בשאלה כיצד מגדירים את מושג החירות.

חירות שלילית וחירות חיובית

ג'ון לוֹק הגדיר חירות כזכות של כל אחד שלא יפגעו בחייו, בחירותו וברכושו. החירות מושגת כאשר הממשלה לא הורגת, לא משעבדת, ולא גוזלת את האזרחים. לפי לוק, אם יש צורך לעגן את חירות הפרט בחוקה, כל מה שנדרש הוא למנוע מבעלת כוח הכפייה, קרי הממשלה, לבצע את העוולות האלה.

רוסו | ויקיפדיה

הבנה זו של החירות נקראת חירות שלילית, אבל יש עוד הגדרה לחירות, זו של ז'אן-ז'אק רוסו. רוסו האמין שהחירות האמתית מושגת על ידי ציות הפרט ונאמנותו לרצון הכללי לעומת הרצון הפרטי. זאת מכיוון ש-"הרצון הכללי" מהווה את הרצון 'האמתי' של האדם בעוד ש-"הרצון הפרטי" הוא אנוכיות גרידא.

תפיסה זו של החירות משנה את מהות המשחק הפוליטי מעימות פרגמטי בין פרטים או קבוצות בעלי תפיסות עולם וסולמות ערכים שונים, למשחק אחר לגמרי של הגדרת הרצון הכללי והכתבתו לכלל הציבור.

רעיון הרצון הכללי של רוסו מוביל לתפיסה של חירות חיובית. כלומר, על מנת שבן אדם ייחשב כבן חורין,לא די שפשוט יעזבו אותו לעיסוקיו, אלא שנדרשות פעולות אקטיביות מצד שאר הציבור על מנת להקנות לו את אותה החירות. למעשה, רוסו האמין כי נדרשת מידה של שוויון כלכלי וחברתי על מנת "להקנות לאדם את חירותו".

הרצון הכללי אינו רצון הרוב

פרופ' יעקב טלמון כבר עמד על כך שמושג הרצון הכללי של רוסו עשוי להוביל למשטר דמוקרטי שאיננו ליברלי – זה של הדמוקרטיה הטוטליטרית. טלמון בחן את הדוגמאות של שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית בהובלת רובספייר ו-"הציבור הנאור" המקורי ושל הקומוניזם הסובייטי תחת סטלין, אך אינני בטוח אם תיאר לעצמו שמושג זה שפיתח בשלהי המאה הקודמת ימצא ביטוי בגלגול חדש בבית המשפט העליון הישראלי.

יש להדגיש כי מושג הרצון הכללי על פי רוסו אינו מתייחס בהכרח לרצון הרוב. כפי שהיטיב להסביר זאת טלמון, על פי רוסו:

 העובדה שכולם רוצים משהו אינו הופך את הדבר לביטוי הרצון הכללי, אם אלה שרוצים את הדבר אינם בעלי התפיסה הנכונה. רצון כלשהו אינו יכול להפוך לרצון הכללי על ידי כך שכולם ירצו אותו אלא רק כאשר הדבר המבוקש הוא בהתאם לרצון האובייקטיבי"

לפי רוסו, העם אולי תמיד רוצה את הטוב, אך אינו מסוגל למצוא את אותו טוב בכוחות עצמו. כמובן, תפיסה זו מותירה מרחב גדול מאוד לאלה שטוענים כי רק הם יודעים מה הוא הרצון האמתי של העם, בבואם להסביר להם מהו וללא קשר לבקשת העם בפועל.

גם ישעיה ברלין הזהיר בפני תופעה זו שנובעת מתפיסת החירות החיובית וכתב:

ברגע שאני מאמץ תפיסה זו אני אהיה מסוגל להתעלם מעצם בקשותיהם של פרטים או חברות שלמות, להטריד, לדכא, ולענות אותם בשם, ובעבור, עצמם ה-'אמתיים', כאשר אני בטוח בידיעתי שהמטרה האמתית של האדם חייבת להיות זהה לחירותו – הבחירה החופשית של העצמי 'האמתי', על אף שהיא גנוזה ובלתי מבוררת"

האסטרטגיה של בית המשפט היא לפרש פרשנות נרחבת ביותר למושגים של כבוד האדם ושוויון ולהתייחס אליהם כאל זכויות אדם שלא ניתנות לערעור. הבאת הדיון למרחב של זכויות מאפשר לו לטעון ששימורן גובר על חוקים שהם בסך הכל פרי משא ומתן אך לא משקפים את הזכויות המקודשות של כבוד האדם ושוויון.

מחאת תושבי כפר דרום נגד הגירוש | ויקיפדיה

משחקים אלו משקפים היטב את הדינמיקה שברלין וטלמון תיארו והזהירו בפניה. בשנים האחרונות ראינו מספר מקרים לביטול חוקים על ידי בג"ץ כביכול בגלל פגיעתם בעקרון השוויון.

דוגמאות לכך היו ביטול חוק טל הדוחה את שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות (2012), ביטול סעיף "הבטחת הכנסה לאברכי כוללים" בחוק התקציב (2010, 2014), ביטול הסעיף בחוק השולל גמלת הבטחת הכנסה ממי שיש בבעלותו או בשימושו כלי רכב (2012), וביטול הענקת הטבות מס ליישובים יהודיים (2012).

כמובן שכאשר עמד בפני בית המשפט חוק שבו הממשלה באמת פוגעת בחירותם וברכושם של האזרחים שלה, "חוק יישום תכנית ההתנתקות" (2005), הוא העדיף לכבד את החלטת הכנסת ובמקום להגן על האזרחים מפני החלטה דורסנית של הממשלה, הסתפק בתיקונים שמעלים את גובה הפיצוי למגורשים.

מי קובע מה הוא הרצון הכללי?

למרות שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מנוסח בלשון שלילה – "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" – הוא מקבל משמעות אחרת כאשר אתה מחיל על לשון זו את תפיסת החירות החיובית.

ההגדרה של כבוד מאוד נזילה ומתפרשת בצורה מאוד "חיובית", ואותו משחק פרשני נעשה עם מושג השוויון – אם התוצאה של המשא ומתן הפוליטי אינה עומדת באיזשהו סטנדרט של שוויון שבית המשפט קובע אז הוא יבטל את אותה ההסכמה שקיבלה ביטוי בחוק.

אם האזרחים רוצים להקנות זכויות חיוביות לחלק מחבריהם, אזי מדובר בעניין פוליטי והתוצאה המשקפת את המשא ומתן של נבחרי הציבור היא לגיטימית. מדוע אם כן ששומר זכויות וחירויות הפרט מפני עריצות הרוב יתערב במשא ומתן לגבי הקניית הטבות לחלק מחבריה?

החוקים המתקבלים בכנסת לאחר תהליך חקיקה ארוך ומפורט משקפים את המאזן בין ערכים שונים שחברי הקבוצה הגיעו אליו. היכן יש כאן מקום שאינו גורם לא נבחר על ידי הציבור להטות את המאזן הערכי לטובת חלק מהציבור? רק אם אתה מאמין שיש תוצאה שהיא הנכונה ביותר מבחינה אובייקטיבית ושהציבור אינו מסוגל להגיע אליה בכוחות עצמו, תוכל להצדיק את ההתערבויות שבית המשפט מרשה לעצמו.

אז האם בית המשפט העליון הוא ליברלי? אולי, תלוי לאיזה סוג של "ליברטה" אתה מתכוון. האם בית המשפט העליון מגן על הדמוקרטיה? אולי, אבל גם זה תלוי לאיזה סוג של דמוקרטיה אתה מתכוון.

ייתכן ומצב הדברים הנוכחי בין הרשויות הוא תוצאה מכך שתפיסת החירות החיובית, שנמצאת בלב הסוציאליזם, הושרשה עמוק בתרבות הפוליטית בישראל מאז הקמתה. אך כל עוד הוויכוח הציבורי על מקומו של בית המשפט מול הרשויות האחרות ימשיך להתנהל בהתאם לתפיסה זו, קל מאוד יהיה ליפול במשחק המילים של חסידי האקטיביזם השיפוטי ולהאמין שדרך זו היא היחידה שתגן עלינו מפני נציגי העם הבלתי נאור.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

59 תגובות למאמר

  1. כפי שכבר אמר כבוד השופט באתר לאטמה:
    "העם הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה".

  2. למי חבים השופטים?1
    כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.

    במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.

    ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון – את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים… באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה.

  3. למי חבים השופטים?2
    לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"… שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.

    תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.

    בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".

    שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.

  4. למי חבים השופטים?3
    בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך – אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.

    בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.

    עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו.

  5. אם הדוגמה שלך לבגצ הדמוקטטורי זה שהוא מונע שלילת קצבה של איזה מסכן רק בגלל שהמשפחה עזרה לו עם רכב ישן שמאפשר לו להתפרנס,אז כל הכבוד לבגצ

    1. לא ידידי.
      בג"צ סירב להתערב בחוק ההתנתקות כי זה התאים לו מבחינה פוליטית.
      בג"צ גם קיבל בהבנה את פסקת ההתגברות כשזו איפשרה לש"ס להשאר בממשלת רבין ולקיים את הסבמי אוסלו. גם שם זה התאים לו פוליטית.
      בחוקים אחרים, כמו החוק העוסק בשלילת קצבה ממי שי לו רכב בג"צ פתאום כן התערב.
      בקיצור, בג"צ הוא גוף פוליטי בעל סדר יום מגובש ומובהק והוא לא מהסס להתערב בכל דבר שיקר לליבו, בדיוק באותה המידה בה הוא לא מתערב במה שלא מעניין אותו.
      זו לא דאגה לחלשים או לדמוקרטיה. זו פשוט הפרה של כל האזון בין שלוש הרשויות.

  6. מתנגדי ההתנתקות בנו סביבה מערך שקרים ועיוותים משומן וממומן. אם למדינה יש רשות להחליט שבטחונה מחייב שליחת אזרחים להתיישב על שטח שאינו ריבוני, להשקיע הון תועפות בסבסודם ולסכן חיילים בהגנה עליהם, יש לה גם רשות להחליט שהמשך חייהם שם מסכן את הבטחון ויש להחזירם לגבולות המדינה, כמובן תוך מתן פיצוי נאות.
    ההתנתקות נעשתה על ידי שרון ותומכיו כדי להבטיח שלא תהיה שום נסיגה מיהודה ושומרון. לא היה כאן שום צעד לקראת הסדר עם הפלסטינים- הרי אנשי מרצ הזהירו מפני התנתקות ללא הסכם, וטענו כי טפשי למסור שטח ללא ערבויות בטחון. שרון לא חלם להתדיין עם הפלסטינים- הוא היה רגיל רק לרמוס אותם, והתוצאה ידועה.
    ביננו לבין הרשות הפלסטינית יש הסכם הכולל שותפות בטחונית, המגנה על ישראל ביעילות סבירה מפני טרור של מתנגדי הסכם אוסלו. מהרצועה עפים טילים ונחפרות מנהרות כי אין הסכם. וחשוב גם להביא בחשבון שלטעויותיה של ישראל יש אחריות רבה להתחזקות החמאס ולהשתלטותו על הרצועה. החמאס וממשלת הימין הם תאומים סיאמיים- מתנגדי פשרה, תומכי שפיכות דמים לנצח.

    1. זו פרשנות חדשה של השמאל, ובדיעבד.
      במקור, השמאל מאד תמך בהתנתקות. לא זוכר שום טענות נגד שרון בעניין זה (הסכם / ללא הסכם).
      לפי הפרשנות המקורית, עזה הייתה אמורה להיות מונטה קארלו, ואשקלון לא הייתה אמורה לקבל טילים (פרס אפילו גיחך כשמישהו העלה את האפשרות).
      אבל, כידוע, השמאל חזק בניתוחים מופרכים ופחות עם המציאות. שום עובדה לא תבלבל אותו.

    2. עשוב את השטויות שאתה כותב, אני לא אתייחס אליהם רק אומר שהכותב בכלל לא מדבר על זה אלא על העובדה שכשנוח לבג"צ הוא מצהיר שזו החלטה של הריבון – כמו בגירוש מגוש קטיף ושם לא צריך לדאוג לזכויות האזרח וכשנוח לו בגצ כופה החלטה שנוגדת את החלטתו של הריבון בשם "שיח זכויות אדם" מזוייף – והדגמא הכי טרייה לזה היא מהיום פסילת זכותו של שר הבטחון לקבוע מי ראשי או לא רשאי להכנס לארץ בתחומים שתחת אחריותו והדוגמאות להתערבות בית המפסח רבות מאוד.
      מצד שני, אתה כנראה לא תצליח להבין מה שכתבתי לך כאן

    3. אפשר לומר שאתה צודק ההתנתקות היתה חוקית וכשרה (מעברא לעובדה שהאופן בו היא הועברה היה מסריח) אבל כשמעמידים את זה מול מקרים אחרים בהם בג"ץ כן התערב וביטל החלטות ממשלה יש הרושם שיש אג'נדה פוליטית-מדינית שקובעת איזו עתירה תתקבל ואיזו לא. יתרה מכך, עצם העובדה שבג"ץ הסכים לדון בעתירה הזאת מראה ששופטי בג"ץ חושבים שבסמכותם לבטל את תוכנית ההתנתקות שהיתה תוכנית הדגל של אריאל שרון והתקבלה בצורה דמוקרטית ע"י הכנסת (השופט אדמונד לוי המנוח הגדיל לעשות ובחוצפה שאין כמותה סבר שיש לבטל את תוכנית ההתנתקות). זה דבר חמור ביותר ומסוכן לדמוקרטיה בלי קשר לשאלת דעתנו על ההתנתקות.

      שתי טעויות יש לך בהמשך דבריך: 1. מה שמגן על ישראל מפני טרור אלו צה"ל ומערכת הביטחון. לא השותפות היטחונית עם הפלשתינאים (אם בכלל ישנה).
      2. טילים אינם "עפים" סתם כך, ומנהרות אינן "נחפרות" מעצמן. יש אנשים ברצועת עזה שמשגרים טילים אלינו וחופרים מנהרות למטרות טרור, ויש ברצועת עזה גם אנשים שתומכים או מגינים על היורים והחופרים הללו. הם עושים זאת כדי להילחם בנו, ושום הסכם לא יגרום להם להפסיק.

  7. אם ראש הממשלה יכול להעביר בכנסת איזה חוק שהוא רוצה ובג"ץ לא יוכל לפסול חוקים אז ראש הממשלה יהיה דיקטטור. למחרת רוה"מ יוזם הצעת חוק לביטול הבחירות והקואליציה מצביעה בעד והחוק עובר בכנסת ושלום לדמוקרטיה הישראלית.

    1. ראש הממשלה אינו מעביר חוקים, הכנסת עושה את זה.
      יכלתו של ראש הממשלה להעביר חוקים זהה לזו של אהרן ברק (עם או בלי כסא הכבוד שלו) או שלך.

      אם יעבור חוק שיבטל את הבחירות, זו תהיה הפיכה לדיקטטורה.

      וזה בדיוק סוג החוק שמשמר את סמכותם (נטולת האחריות) של השופטים.

      אין לי שום בעיה עם מי שמנסים לקדם את סדר היום הערכי שלהם בישראל – כל עוד הם עושים זאת בדרכים של שכנוע וחנוך, במסגרות הדמוקרטיות. בהחלט יתכן ואף סביר, שהרוב לא תמיד בוחר במה שנכון וצודק. אבל שלא ימכרו לי הגנה על ה"דמוקרטיה" נגד רצון הרוב.
      בינתים הם מנסים לדאוג להצפת ישראל במסתננים ועובדים זרים ולהרחבת חוק ה"שבות", עד שיבוא היום שבו יוכלו להפסיק את ההצגה המיגעת, ולהשיג רוב אמתי בקרב האזרחים שהם אישרו כאן.

    2. הדמוקרטיה היא גם זכויות המיעוט ולכן לפעמים חשוב להגן על הדמוקרטיה נגד הרוב. חוץ מזה רוב בכנסת הוא לא תמיד רוב בציבור. קורה לפעמים שחברי כנסת פועלים דווקא נגד רצון הבוחרים שלהם.

    3. וראש הממשלה יכול להעביר כל חוק בכנסת. כולל חוק שמותר לו לקבל שוחד ואסור לחקור אותו שהיה גם עובר אם לא היה ברור מראש שבגץ יפסול אותו.

    4. האם שלך איננו אפשרי. בינתיים מי שכאן רודן הוא בית המשפט הכופה ללא כל סמכות חוקית את דעתו נגד רצון רוב הציבור ולפי דעת מיעוט באוכלוסיה. מה שכאן קרה הוא הרס הדמוקרטיה מזמן. כל זאת בשם "שלטון החוק" כשזה בניגוד לחוק תוך פסילת חוקים ובשם "הדמוקרטיה" לפי הרודנות הדורסנית של בית המשפט.

    5. איך כיום סמכות לבג"ץ לחסום כזאת חקיקה. כדי להעביר חוק כזה צריך "רק" לתקן את חוק יסוד הכנסת. הסמכות של בג"ץ לבטל חוקים לא קיימת בחוקי יסוד כל כך בסיסיים. לכן על אף שזו בעיה אמיתית, אין לה שום קשר לנידון אם להגביל את הכח של בג"ץ לבטל חוקים.

      אגב, אני חושב שכיום יש כבר דיקטטורה לא נבחרת שהיא המחוקקת 'דה פקטו'. המצב כום הוא שאין דרך להחליף אותם גם בבחירות. ומי יגן עלינו מהדיקטטורה של בג"ץ?

    6. קטונתי מלהבין איך אפשר לראות את המציאות בצורה כזאת שיש דיקטטורה של בג"צ ושצריך הגנה מפניה.

    7. אזרחי ישראל היקרים,
      היום בפגישה עם ראשי שירותי הביטחון נודע לי על קנוניה שרקמו בסתר אירגוני השמאל ביחד עם הערבים על מנת להפיל בבחירות הקרובות את ממשלת הימין הנבחרת במטרה למסור חלקי מולדת לערבים ולתת אזרחות ישראלית לאנשי החמאס מעזה. אזרחי ישראל בחרו בממשלה בראשותי וחזרו ואשררו את הבחירה פעמיים נוספות. זוהי הממשלה הטובה ביותר לעם ישראל ולארץ ישראל. כדי לסכל את האיום של השמאל והערבים על אופייה היהודי של המדינה ועל עצם קיומה החלטתי על השעיית הבחירות באופן זמני. ההחלטה תידון היום בוועדת השרים לחקיקה ותובא עוד השבוע להצבעה בכנסת. כמובן שלאחר ששירותי הביטחון יטפלו במזימה של השמאל והערבים, יחזרו הבחירות להתקיים כסדרן. אזרחי ישראל, אני רוצה שתדעו שממשלת ישראל, שירותי הביטחון ואני דואגים יומם ולילה לביטחונכם ואתם יכולים ללכת לישון בשקט.

    8. הרבה יותר סביר – שבג"צ יהיה זה שיבטל את תוצאות הבחירות שלא ימצאו חן בעיניו,
      ולא הממשלה והכנסת שמורכבים מאנשים שעומדים לבחירה – ויעופו אם יצפצפו על החוק (כפי שבג"צ עושה היום).
      בכלל מתמיה שגוף לוקח לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו על פי החוק.

    9. בג"ץ מעולם לא רמז אפילו שיש לו מחשבות על ביטול תוצאות בבחירות. מר נתניהו בפריימריז האחרונים (נדמה לי) דאג שהוא יהיה מתמודד יחיד על ידי שזה שהקדים ברגע האחרון את מועד הבחירות ובכך הוציא את סער מהמירוץ. זה סוג הבחירות שנתניהו רוצה, מתאים לך ?

  8. הטעות הגדולה של נתניהו.
    בד"כ יש לנתניהו חושים חדים לגבי קהל המצביעים שלו. הפעם הוא מפספס בגדול. נתניהו צריך להבין שהתמיכה אינה בו אישית אלא בעקרונות הימין. נתניהו ממסמס את העברת פיסקת ההתגברות. הסוף יהיה שהוא ישאר לבד עם קומץ תומכים.
    יש לנתניהו הזדמנות גדולה גם להכות את השמאל שוק על ירך וגם לטפל בבג"צ. מטעמיו הוא נתניהו פוחד לטפל בבג"צ. אבל הוא לא קורא את השטח נכון. אם נתניהו לא יוציא את המסתננים ומהר , הבוחרים ישלחו אותו הביתה.

    1. מהנחיות הקרן החדשה לישראל לטוקבקיסטים שלה: הכו בנתניהו והחלישו את מדינת היהודים. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. והכי טוב – תתחזו לאנשי ימין כשאתם מטקבקים (כדי שהימנים הטיפשים לא יבינו שאתם פועלים מטעם יריבי מדינת היהודים).

    2. פוחד מהטרור המשפטי, הרועץ המשפטי מחזיק אותו בגרון והשופטים את אחיו של כחלון.
      שופטי העליון נשענים על כוח הטרור המשפטי. כיון שלא כפי שצריך להיות בדמוקרטיה, בישראל אין הפרדת רשויות. זה אומר שהתביעה שהיא מהרשות המבצעת והשפיטה שהיא מהרשות השופטת מקיימות בינהם יחסי גומלין הדוקים. הרי רוב השופטים באים מהתביעה. במדינה מתוקנת צריכה להיות הפרדה מוחלטת. מי שבחר בקריירה של תובע לעולם אך לעולם לא יוכל להיות שופט. כך לשופטים אין כוח על התביעה וזו לא מפתיעה בתביעות לרצון בתי המשפט. בישראל השופטים פוקדים על התביעה להוציא תביעות נגד מדינאים העושים דבר מה שאינו לרוחם! גם משרד היועץ המשפטי פועל לפי רצון בית המשפט!

      יש להפריד בין משרד היועץ המשפטי לממשלה לבין התביעה. היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלק מהממשלה וכשמו ליעץ לטובת העניין כיצד לתפקד חוקית, כפי שנהוג במדינות מתוקנות. אלא שבזה אין די התביעה כולה צריכה להיות מופרדת מהשפיטה. המצב כיום הוא שהיועץ הוא בראש התביעה שאינה נפרדת מהשפיטה. כל זמן שאלו אינם נעשים המשפטנים ימשיכו לרדות בנו.

      לנתניהו היתה הזדמנות להפריד לפחות בין משרת היועץ לבין התביעה. בעת שיעקב נאמן היה שר המשפטים הוא דרש הפרדה זו ואפילו התנה בכך את המשך היותו שר המשפטים, נתניהו יכל גם להענות וגם לעשות רפורמות נוספות נדרשות. אלא שנתניהו בהגיון המובן בעיקר לו סרב.

    3. בדיוק. למרות מה שהאוטומט כותב למטה, נתניהו איננו קדוש. מחנה הימין הרבה יותר רחב ומנומק מהתומכים הפנאטים של נתניהו

    4. מי שמוביל את הקמפיין הזה נגד נתניהו יודע טוב מאוד שאחרי נתניהו הליכוד יפצח במלחמות ירושה ויפסיד את הבחירות, וגם אם יזכה בבחירות – המנהיג שלו לא יהיה נמרץ ואמיץ כמו נתניהו, ולכן הקמפיין הזה הולך בכל הכוח על הראש של נתניהו. להגיד "נחליף את ביבי ב-X או ב-Y והכל ימשיך אותו דבר" או "אנחנו לא נגד הימין ולא נגד ביבי אלא רק נגד שחיתות" – זה שקר גס המתחזה לתמימות וזלזול באינטליגנציה של הקוראים.

  9. יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה עורכי הדין הסמאלנים האלה בוחרים אצמם באמצעות ועדת דילים מסריחים הגיב:

    את השופטים תבחרנה אך ורק ממשלות ישראל ורק לאחר שימוע עומק בכנסת במהלכו תובהרנה עמדות המועמדים ומי שההמנון או הדגל מפריעים לו ישמשו שופטים בעזה לא בישראל.

    יש לבטל את חוק כבוד האדם (הערבי והמסתנן האפריקני) וחרותו (של המחבל הערבי והמוסלמי).

  10. תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל הגיב:

    ההפיכה שביצעו אהרון ברק וכל שותפיו במערכת המשפט הנוכחית ללא סמכות או רשות מבית המחוקקים מייצרת מצב בו הציבור מפנה עורף למערכת המשפט בישראל ורואה בה את האוייב הלאומי.

    מצב זה מסוכן מאד להמשך קיום המדינה ויש להאשים את חברי הכנסת מהמחנה הלאומי ובעיקר מהליכוד בכך שאינם מעיזים לחוקק את החוקים שיבטלו את שלטון השמאל שהתמקם בבג"צ לאחר שאיבד את כוחו בכנסת והפך אותו למרכז לפעילותו הפוליטית כדברי פרופ' מאוטנר.

    לא ייתכן שעולם כמנהגו ינהג עוד!

    נדרש שינוי מהיר ומרחיק לכת.

    תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל כלפי מערכת המשפט שאינה זוכה לאמון הציבור היהודי בארץ.

  11. כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים הגיב:

    כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים. ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים. המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם. בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"ץ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה – בג"ץ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן. ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן. אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?

  12. שופטי שמאל הזויים שפשוט מרמים ומעוותים את הדין, כחבריה העליונים של אילנה דיין הגיב:

    שופטי שמאל הזויים שפשוט מרמים ומעוותים את הדין, כחבריה העליונים של אילנה דיין עם השקר של "אמת לשעתה". מהגרי עבודה בלתי חוקיים לא מקובלים ודינם גירוש בלי חוכמות, כך בארה"ב, כך באירופה, למה לא גם כאן? אתם נלחמתם שיבואו, ניהלתם אינתיפאדה משפטית במימון מדינות זרות עויינות, לא משום שאתם מוסריים, אתם לא ומעולם לא הייתם מוסריים, אלא רק משום נסיונכם לדרוס את הזהות היהודית של מדינת היהודים… אתם נבלי ונבזי השמאל הקיצוני שוב משתמשים בתעמולה אנטישמית, העולים מאתיופיה גם שחורים, הם גם אפריקאים ועם לא מעט בעיות אך מתקבלים באהבה, על רקע טענת יהודיות ומטרתה של מדינת היהודים, איננו מדקדקים בקטנות. אך נכון, שאלות של יהדות בענייני עולי אתיופיה, זה עניין אחד, אך הפיכת שאלה זו לשער גדול לכל האפריקאים, זו רמאות ונבזות. אז כן, שופטים הממומנים ע"י ועד העובדים שלהם בסגנון נמל אשדוד וחברת החשמל, לא ראויים לתפקידם ובוודאי שלא ראוי שינסו להיות מחוקקי על, אין להם הכשרה לכך, אין להם הסמכה לכך, אין להם שום יתרון על אחרים בכך, הם אנטי דמוקרטיים.

    הגורמים לסבל זה, אלה השמאל הקיצוני ושופטי השמאל, אלה, שאין להם אחריות על דבר אך מנסים לחוקק, לקבוע מדיניות, להחליט מה מוסרי…כן, נמאסתם, רואים זאת בכל בחירות.

    1. די בטוח ששופטים אלו מקבלים שמלמונים מאותם אירגונים וממדינות אירופה העוינות!

  13. בית משפט ישראלי אמור לתפקד כמגן על עם ישראל ולא לשמש כמסלול עוקף ממשלה וכנסת הגיב:

    בית משפט ישראלי אמור לתפקד כמגן על עם ישראל ולא לשמש כמסלול עוקף ממשלה וכנסת, שמנסה לכפות על הציבור את האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני שחבר לגופים עוינים למדינה. בית משפט ישראלי אמור לדאוג לתושבי דרום תל אביב ולא לפולשים לא חוקיים מוסלמים ממדינות אויב. לא ייתכן שבית המשפט יתפקד כבועה אוטיסטית המנותקת מהמדינה בה הוא שוכן ובניגוד לאינטרסים של אזרחיה. בית משפט שבראש מעייניו נמצאים רווחתו של המרגל, הבוגד, המחבל, האויב והפולש מאפריקה הוא בית משפט שצריך לפזר ולהחליף. צריך להעיף מכאן לכל הרוחות את הפולשים הלא חוקיים מאפריקה ותומכיהם.

  14. אין שופטים בירושלים. יש בירושלים מקבלי משכורות של 100.000 שח על חשבוננו בחודש!!! הגיב:

    אין שופטים בירושלים. יש בירושלים מקבלי משכורות, אנשים שמחויבים לאליטה שהם חלק ממנה. אנשים שחושבים איך יקבלו אותם באירופה בכנס הבא. לא מעניין אותם – לא המדינה ולא תושביה. הגיע הזמן לנקות את בתי המשפט מאופורטוניסטים ולמנות שופטים שטובת המדינה בראשם.

  15. פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל הגיב:

    פוליטיזציה של משפט

    פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    זה ההסבר הראשון.

    ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

    ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

    ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

    ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

    מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

    בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

    הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

    "זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

    יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".

    כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

    לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

    הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.

    הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

    יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

    http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

  16. ייתכן שיש צורך בהתקוממות של הרוב נגד שלטון האוליגרכיה המשפטית העריצה / ימיני הגיב:

    הגיע זמן עריצות / בן דרור ימיני
    הדמוקרטיה הישראלית היא בדיחה עצובה. אנחנו בעידן המיעוטוקרטיה. עריצות היא דבר רע אבל נדמה שהגיע הזמן לעריצות הרוב כדי לדכא את עריצות המיעוטים.

    היה נדמה לנו שזכינו בעצמאות, בדמוקרטיה, בחרות. אך לפני שיהיה מאוחר צריך להודות. לא חרות יש לנו כאן ולא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר, עם מצג שווא של דמוקרטיה, במדינה שבה הרוב הולך ומאבד כל השפעה.

    בשיעור הראשון במשפט חוקתי לימדו אותנו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב, אלא שלטון זכויות היסוד והגנה על מיעוטים משום שעם כל הכבוד לרוב, הוא אינו רשאי לשלול, למשל, זכות הצבעה של הג'ינג'ים, רק משום שיש רוב שסולד מהג'ינג'ים ולכן, המיעוטים זקוקים לזכויות.

    עד כאן האגדה.

    היא היתה נכונה במקומות אחרים ובזמנים אחרים.

    בישראל הפכו את המשוואה.

    הרוב זקוק להגנה מפני המיעוטים וייתכן, זה חומר למחשבה, שיש צורך בהתקוממות של הרוב. על רקע מה שקורה אצלנו, עריצות הרוב היא אופציה לא רעה. משום שבין עריצות המיעוטים לעריצות הרוב, עדיפה האחרונה.

    לא מדובר במיעוט אחד. מדובר בסדרה של מיעוטים. מדי שבוע אנחנו זוכים לעוד תכתיב. לעוד סטירת לחי. לעוד עשרות או מאות מיליוני דולרים שצריך להעביר למיעוט המסכן. הרוב יכול לזעוק מכאן ועד להודעה חדשה. זה לא יעזור לו.

    המיעוט שולט.

    הבחירות הן אשליה. משום שאין כאן שלטון רוב. יש כאן כניעה של הרוב.

    נסביר את הדברים.

    כל מיעוט, בתחום שלו, עושה מה שהוא רוצה. זה נכון ל"מתקדמים", חלקם מהשמאל הפוסט והאנטי-ציוני, ששולטים בנפח הולך וגדל מתחומי התקשורת והתרבות. הם מכתיבים לנו את האג'נדה שלהם. הם מחלקים פרסים לעצמם. הם משמיעים את עצמם ומראיינים את עצמם וכל ביקורת נתקלת בתגובה הקבועה, על "חופש הביטוי והיצירה". בוודאי. בתנאי שזה שלהם ורק שלהם. את חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הם הפכו לכוח הביטוי.

    אוליגרכיה שיפוטית

    זה נכון בתחום השיפוטי, כאשר קבוצת שופטים מצפצפת על הדמוקרטיה והופכת את "שלטון החוק" לשלטון השופטים.

    הנשיא לשעבר, אהרן ברק, טיפח עד לזרא את הפסיקה לפי "הציבור הנאור". זו הסיבה שבג"ץ בראשותו הפך את נבחרי הציבור לפוליטיקאים קטנים, שחייבים להוציא מהם כמה שיותר סמכויות, תוך העברתן לשופטים.

    התהליך הזה קרוי אצלו "דמוקרטיה".

    זו הסיבה שהרכב בראשותו קיבל החלטה עקרונית שפוסלת את חוק האזרחות ומאפשרת, הלכה למעשה, את זכות השיבה. הקונצנזוס הלאומי דורש דבר אחד. העריצות של המיעוט המשפטי רומסת את הרוב המוחלט.

    …הרוב נרמס. הגיע הזמן להגן עליו.

    …יש רק ציבור אחד שאין לו ייצוג רציני.

    הציבור הציוני השפוי, דתי, מסורתי וחילוני. הציבור שעובד ומפרנס ומחזיק את המדינה על הכתפיים.

    הרוב הזה לא קיים.

    הוא תמיד משלם את המחיר ואין מי שמגן על זכויותיו. הוא חסר אונים.

    הרמיסה הזאת חייבת להיפסק. לא ברור איך עושים את זה. אין מקום לעריצות, אך היא כבר כאן. עריצות המיעוטים. כך שאין מנוס מהחזרת המטוטלת למקומה הנגדי. יש צורך בתקופת ביניים של עריצות הרוב.

    …מותר לומר למנהיגות הנוכחית: נמאסתם. אם לא תתעשתו, אל תתפלאו אם הדמוקרטיה הישראלית הופכת לבדיחה עצובה.

    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1047

  17. כך חדרה הקרן החדשה לישראל למערכת המשפט / תחקיר יפעת ארליך הגיב:

    תוכנית המלגות הנדיבה של הקרן לישראל חדשה ממלאת את שורות הפרקליטות ובתי המשפט בשליחיה הנאמנים.
    בין בוגרי התוכנית:

    1.הממונה על הבג"צים בפרקליטות

    2.המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

    3.שלושה שופטים בישראל ופרקליט ארגון עדאללה

    בשקט בשקט ובמשך 25 שנה הקימה הקרן החדשה לישראל "משפחה" של עשרות משפטנים המחויבים לאג'נדה השמאלנית והפרו-פלסטינית של הקרן.

    הקרן מאתרת עורכי דין צעירים בעלי השקפת עולם מתאימה ושולחת אותם על חשבונה ללמוד לתואר שני בארה"ב תמורת התחייבות לעבוד אחר כך למען עמותות הבת של הקרן בישראל.

    רבים מהם מאיישים היום עמדות בפרקליטות, באקדמיה וגם על כס המשפט.

    לא פעם קורה שגם העו"ד המייצג עותרים נגד המדינה וגם הפרליט המתייצב מולו בשם המדינה, שניהם אחים ל"משפחת הקרן" ושניהם מיישרים קו עם רוח הקרן ולשופטים לא נותר אלא לפסוק אלא עפ"י האג'נדה החדשה לישראל.

    אגב, המושג "משפחת הקרן" לא הומצא כאן, אלא בפרסומים החדשים של הקרן שם הם מכונים בחיבה "משפחת הקרן".

    ***

    כך חדרה הקרן החדשה לישראל למערכת המשפט:

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html

  18. ד''ר שגב: שולטת בנו אוליגרכיה משפטית המשחיתה את הדמוקרטיה ולא נבחרה מעולם לכך הגיב:

    תהליך זה החל בשנות ה-80 עם מינויו של אהרון ברק ששינה את התפיסה השיפוטית שנהגה עד אז ויצר בישראל משפטוקרטיה, בג"צוקרטיה, קיסרות שיפוטית בה ההחלטות המהותיות מתקבלות על ידי משפטנים בצורה עקיפה או ישירה וישראל שוברת שיאים באקטיביזם שיפוטי בעולם כולו.
    התפיסה השיפוטית המעוותת הזאת החלה בשל שתי הלכות שיפוטיות שהנהיג ברק:

    1.הכל שפיט.

    2.פתיחת שערי בג"צ בפני כולם. כל אחד יכול לעתור לבג"צ בכל סוגייה.

    מי אשם? נבחרי הציבור.

    על הכנסת לתקן את המצב המעוות הזה בו אנשים מעדיפים לעמוד ולשכנע 3 שופטים בצידקתם, במקום 120 חברי כנסת.

    לא ייתכן שנמשיך במצב שהתהווה, בו קבוצה אוליגרכית קטנה מתיימרת להיות הרועה הרוחני והמוסרי של העם ולכן כופה עלינו את הדרכתה לגבי מה נכון ומה לא נכון.

    כל המצב אינו תקין והביא להרס הדמוקרטיה.

    לראיון המלא עם ד"ר שוקי שגב עם ירון דקל

    החל מדקה 42:59

    http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=32&entity=710043&page=296

  19. פרופ' רות גביזון: "שופטי הבג"צ מייצגים תת חברה בישראל הגיב:

    פרופ' רות גביזון: "שופטי הבג"צ מייצגים תת חברה בישראל: גברים, אשכנזים, חילונים. למה החברה בישראל צריכה לחיות לפי תכתיביה"? (ידיעות אחרונות. 21.11.95).

  20. זה נמאס. פשוט נמאס.

    כדי להבין את מחזה האבסורד שלפנינו צריך לקרוא את ספרו של פרופסור דניאל פרידמן, "הארנק והחרב". איך, בתהליך ארוך, שנמשך על עשרות שנים, הפך בית המשפט העליון לגוף פוליטי, כוחני, אינטרסנטי, תוך שימוש בהצדקות בנוסח "שלטון החוק" ו"אמון הציבור", שבסופו של יום רמסו את שלטון החוק ופגעו באמון הציבור.

    פרידמן סוקר שורה ארוכה של פסיקות, הן של בית המשפט בעידן הטרום-כוחני והן בעידן הנוכחי. בית המשפט הקודם לא ויתר על זכויות אדם. להפך. הוא ביסס אותן. אבל הוא לא נזקק לאקרובטיקה משפטית ולא להצהרות חסרות טעם על "מהפכה", שהיתה פרי תיאבונו האדיר של אהרן ברק לכוח ועוד כוח.

    פרידמן מציג איך ידע ברק לתמרן בין פרשות שונות, עם פסיקות הפוכות, משום שזה התאים לאינטרסים של ברק ואיך, בתהליך ארוך, הצליח ברק ליצור הרכב שופטים ממושמע וצייתני, שיפעל לפי הנחיות האדמו"ר ואיך הפכו שופטי בית המשפט, בהנחייתו של ברק, לאנשי משטרת המוסר וגרוע מכך: הם היו בבחינת נאה דורשים אבל לא נאה מקיימים.

    הם יצרו, יש מאין, כללי התנהגות מחמירים לפוליטיקאים, אבל העניקו לעצמם פטור בדיוק מאותם כללים.

    הם יצאו בשצף קצף נגד מינויים פוליטיים והפכו אותם לשחיתות ציבורית, בדיוק באותם ימים שהשופטים, הם עצמם, העסיקו את הבנים שלהם כמתמחים בבית המשפט העליון ובצמרת הפרקליטות.

    הם פסלו החלטות שלטוניות מטעמים של "ניגוד אינטרסים", אבל קבעו שעליהם הכללים הללו אינם חלים. אסור לחברה או לאדם בכיר להיות מיוצג על ידי עו"ד שמקורב לשר. אבל מותר לחברה או לאדם בכיר להיות מיוצג על ידי עו"ד שמקורב לשופט.

    הם הפכו את עצמם למלאכים, עד כדי כך שהם הצליחו לפטור את עצמם גם מכללי האתיקה. באמצעות הלכות ה"סבירות" וה"מידתיות" הם הפכו כל החלטה של השלטון להחלטה שאמורה להיבחן בכלי מדידה שנוצרו על ידי השופטים.

    שיקול הדעת השלטוני הלך והצטמצם. המעורבות הגיעה לאבסורדים שאינם קיימים בשום מדינה בעולם. בג"ץ התערב בכמויות הדלק שצריך לספק לרצועת עזה, בג"ץ דן אנשי ציבור בגלל התבטאויות שחרגו ממתחם התקינות הפוליטית של קבוצות לחץ ("רעד בכנף"), בג"ץ כפה על קצינים להגיע לביהמ"ש בזמן מלחמה כדי לפקח על הסיוע ההומניטרי לרצועה והרשימה ארוכה.

    פרופסורים נגד אקטיביזם

    כבר בסוף שנות השמונים ובוודאי בשנות התשעים, היה ברור שהאקטיביזם השיפוטי איננו שלטון החוק אלא שלטון אליטה קטנה.

    פרופסורים כמו אנדרי מרמור ופרופ' מנחם מאוטנר הצביעו כל הכיוונים המסוכנים ועל כך שמדובר בנטיות פוליטיות ולא כל כך תמימות. בהמשך הצטרפו אחרים לביקורת וביניהם רות גביזון, פרידמן עצמו, יואב דותן ואחרים. כולם פרופסורים מכובדים.

    אבל ברק בז להם. הוא לחץ על הדוושה. האקטיביזם הפך לדורסני. המשנה לנשיא, השופט מנחם אלון ז"ל, מחה על הדורסנות הזאת בפסקי הדין עצמם. כך גם הנשיא לשעבר, משה לנדוי ז"ל, כשברק פגע בו אנושות בסוגיית "הלחץ הפיזי המתון" וגם הוא השמיע ביקורת בוטה. אלא שזו היסטוריה מושתקת.

    חלק מהפקולטות למשפטים הפכו לפקולטות ללימודי ברק. לש"ס היה עובדיה. למשפטנים ממחלקת הציבור הנאור היה ברק.

    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4701

    1. נפתלי בנט מקדם עוד פקולטה ללימודי ברק שתהיה מתקדמת יותר. כך מכללת המרכז הבינתחומי הרצליה שאת הפקולטה למשפטים שלה מנהל ברק, תוכל להעניק תואר דוקטור במשפטים בהוראת נפתלי בנט.

    2. כל הפקולטות למשפטים בישראל מלמדות את הררי הפסיקות והשטויות ההזויות של שודד הים המשפטי והדיקטטור אהרון ברק באמצעות ספרים שהוא כתב. שטיפת המוח בישראל מושלמת. השמאל בראשות ברק מייצר עדרים שלמים במספרים הזויים של עגלים מלומדים שטופי מוח.

      חייבים להקים ועדה לבדיקת הסילבוסים וחומרי הלימוד בפקולטות למשפטים בישראל ועכשיו!!!

  21. הם ממנים את עצמם, הם לא נותנים חשבון לאף אחד, והם לא נושאים באחריות כלפי אף אחד הגיב:

    בג"ץ הוא שריד ארכאי לימי המנדט הבריטי, שבגלל תקלה היסטורית (חוסר תשומת לב וחוסר הפנמה של משמעות המעבר משלטון זר למדינה ריבונית ודמוקרטית), הצליח "להתפלח" למדינת ישראל לאחר הקמתה. הגיעה העת לבטל את סעיפים 15(ג) ו-15(ד) לחוק יסוד: השפיטה ולבטל את בג"ץ כליל. בית המשפט העליון יישאר כבית משפט לערעורים אזרחיים ופליליים בלבד.

    במקביל יש לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבמחטף משפטפטני מכוער של אייתוללות בג"ץ, הפך לפתע ל"חוקה" שמכוחה כביכול הם פוסלים חוקים של הכנסת (שלא לדבר על כל החוקים שמלכתחילה הכנסת נמנעה מלחוקק, מחשש ש"לא יעמדו במבחן בג"ץ".

    בנוסף, חייבים להחזיר את הרועצים המשפטיים העלובים לגודלם הטבעי:… מדובר בפקידונים, שתפקידם לומר מה חוקי ומה לא חוקי ואם הממשלה רוצה לבצע משהו והחוק אינו מאפשר אותו – עליהם לומר איך יש לשנות את החוק כדי שהממשלה תוכל לבצע את מדיניותה. גם זה רק כשהם מתבקשים לספק ייעוץ. אף אחד לא שואל אותם מה "ראוי" ומה "לא ראוי", מה "סביר" ומה "לא סביר" ודעתם בעניינים האלה אינה מעניינת אותנו ואינה חשובה יותר מדעתו של כל אזרח אחר בישראל. אף אחד לא הסמיך אותם לנהל את המדינה או לתת "הנחיות" לנבחרי הציבור ולדרגים הביצועיים. הם כולה, פקידונים.

    את נבחרי הציבור שסרחו או פישלו אנחנו יכולים לפטר בקלפי. את האייתוללות האלה אין שום דרך לפטר.

    הם ממנים את עצמם, הם לא נותנים חשבון לאף אחד, הם לא נושאים באחריות כלפי אף אחד ואם הם מפשלים אין לנו שום דרך לשלוח אותם לכל הרוחות והם מינו את עצמם לפוסקים העליונים והאחרונים בכל סוגיה פוליטית, ערכית, כלכלית, ביטחונית.

  22. למה שרצונם של תשעה אידיוטים בגלימות שחורות, שכולה למדו משפטים (יש כמוהם עשרות אלפים), יגבר על רצונם של מיליוני אזרחי ישראל? הגיב:

    רק אצלנו 9 אייתוללות הצביעו פה אחד נגד רצונו של כל הציבור.

    למה שרצונם של תשעה אידיוטים בגלימות שחורות, שכולה למדו משפטים (יש כמוהם עשרות אלפים), יגבר על רצונם של מיליוני אזרחי ישראל? על שום מה ולמה? למה מי הם בכלל?

    הדבר הזה עבר כל גבול וברור לי שזה יפורק. השאלה היחידה היא כמה זמן זה יקח וכמה נזקים האייתוללות עוד יצליחו לגרום, לפני שנבחרי הציבור יתעשתו, יתגברו על הפחד מהחונטה וישימו לזה סוף, או לפני שהציבור יתעורר ויפנה לשיטת תחריר?

  23. איך המנגנון הזה עובד. שיטת הפעולה. הסבר קצר לדרך שבה הקבוצה של האייטולות פועלת. קודם כל, כל מי שמסכן אותם ואת המעמד שלהם או מישהו שלא מוצא חן בעיניהם או מישהו שהוא ימני לאומי וכדומה אוספים עליו חומר במחלקה מסויימת במשטרה. הפרקליטות שיש שם עורכי דין שלהם ממציאה הצדקות למה יש להגיש כתב אישום ואחר כך בבית המשפט יש אנשים שמבצעים את ההוראות שלהם. לא אכתוב הרבה. אני מקווה שהבנתם את השיטה. ממציאים כתבי אישום כמו שהיה במשטרים הכי אפלים והכל נעשה בשם הצדק…כאילו.

  24. אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה: הגיב:

    אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה: אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך כינון חוקה, שבכוחה אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקה.
    מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

    בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

    השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

    ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.

    ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

    ולחשוב שמי שיושב בממשלה זו ממשלת ימין.

    למה ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט מדינה ו…כל דבר אחר?

  25. …ב-2007 מגיע שיעור המביעים אמון בבתי המשפט בישראל ל-33% בלבד. מגמה דומה של שחיקה מסתמנת גם כאשר בוחנים את אמון הציבור בבית המשפט העליון…

    התמונה הכללית המתקבלת מתוך הנתונים שהצטברו לאורך השנים אכן מעידה על מגמה ברורה של שחיקה – הן באמון הציבור במערכת החוק והמשפט והן בהערכתו את המדדים השונים הקשורים לתפקודה.

    אין כל ספק כי התמונה הניבטת אלינו עגומה ומצביעה על משבר עמוק בנושא תפישת ציבור את שלטון החוק ובמידת הלגיטימציה שאותה הוא מעניק או לא מעניק למערכת החוק והמשפט.

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1422339

    1. כש- 33% נותנים אמון בבג"צ זה אומר ש- 20% מתוכם זה הערבים אותם הוא משרת היטב ו- 13% יהודים הגיב:

      לאן הגענו!!!

  26. כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט

    אהרון ברק שינה את שיטת המישטר בישראל ללא סמכות או רשות מהכנסת. שינוי שיטת המשטר הוסתרה באמצעות הגדרה מטעה שהפילה את כולם בפח. מה פירוש "מהפיכה חוקתית"? אין דבר כזה בדמוקרטיה! מה שבוצע זו הפיכה לא חוקית בדרכי מירמה. עד היום לא טיפלה הכנסת במעשה ההפיכה הלא חוקית, מפחד תפירת תיקים לנבחריה, כפי שמעידה כתבת גל"צ אילאיל שחר, שהם אמרו לה בעצמם.

    כאשר איבד השמאל את השלטון בישראל, חשב ברק להעביר את השליטה הפוליטית אל מערכת המשפט ובכך לעקר את שלטון המחנה הלאומי שזכה בבחירות הדמוקרטיות.

    לשם כך השתמש בשני חוקי יסוד (חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק) שהועברו בכנסת על ידי דן מרידור שהיה בקשרים עימו ואולי אף לבקשתו.

    חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק הם שני חוקים אמורפיים ומחוררים שאיפשרו לשופטים להכניס לתוך החורים כל פסק דין שהיה ברצונם תחת הכותרת: כבוד וחופש.

    מיד משהתקבלו חוקים אלה בכנסת הם שימשו קרדום לחפור בו את הקבר לדמוקרטיה הפרלמנטרית של מדינת ישראל היהודית.

    כדי לייצר מערך של אנשים שיפעלו לעיקור כוחה של הממשלה תמך אהרון ברק בהצעתו של הרמן שוורץ, יהודי אמריקני, להקים את תוכנית המשפטנים אותה מממנת גם הקרן החדשה NIF.

    התוכנית הכשירה משפטנים שהקימו את רשת אירגוני השמאל שפעילותם העיקרית היתה והינה עתירה בלתי פוסקת לבג"צ לצורך עיקור פעולות ומטרות הממשלה וביטול חקיקה לאומית של הכנסת.

    "הדמוקרטיה הפרלמנטרית" נכבשה והפכה על פי הגדרת הכובשים ל"דמוקרטיה חוקתית".

    הדמוקרטיה החוקתית יוצרה באמצעות פסק דין בנק המזרחי של ברק הנשמע תמים לחלוטין ולא כך הוא.

    לישראל אין כלל חוקה, בדיוק כמו שלבריטניה אין ולכן היא לא יכולה להיות דמוקרטיה חוקתית.

    חברי הכנסת לא הבינו כלל את שהתרחש מתחת לאפם ומכל מקום היה מאוחר מדי, כיוון שבית המשפט פסק שמעתה כל חקיקה תיבדק על ידי בג"צ ותיפסל אם לא תעמוד באמות המידה של הנאורים אותם הוא מייצג בלעדית. מעתה החל תהליך שכל חוקי הכנסת וכל מעשי הממשלה אולצו לעבור בדיקות "מידתיות" שונות ומשונות.

    בכך הושלמה ההשתלטות הלא חוקית על מערכת המשפט והשמאל שאיבד את כוחו בכנסת העתיק את פעילותו הפוליטית לבג"צ ולמערכת המשפט באופן מושלם.

    מדינת ישראל הפכה מדמוקרטיה פרלמנטרית בה הפרלמנט קובע את מהלכי המדינה, לדמוקרטיה חוקתית, בה בג"צ ומערכת המשפט קובעים את מהלכי המדינה.

    מדובר בדיקטטורה, בה בג"צ ואנשי מערכת המשפט והיועצים המשפטיים הנטועים בכל מקום, הם הקובעים בכל נושא פוליטי בו אמורה לטפל הממשלה, ללא יכולת לפטר או להיפטר מהם כאשר העם אינו מרוצה מתפקודם ומעשיהם.

    סימוכין:

    1.

    הכתבת המדינית של גלי צה"ל מספרת על תמיהתם של השרים על המינוי של עו"ד שי ניצן אך חוששים להצביע נגד, "זה עלול לסבך אותנו. אנחנו חוששים מחקירה בענייננו. יזכרו לנו וזה רק יסבך אותנו", אומרים השרים בשיחות הסגורות.

  27. ניצול השואה אהרון ברק אוסר פגיעה בזכויות מחבל מסוכן הגיב:

    השופט צבי טל מצטט את ניצול השואה אהרון ברק: אסור לעקור אדם מביתו
    http://www.youtube.com/watch?v=UI3-XnBBJF8

    לא יאומן לאיזה אבסורדים הגיע ניצול השואה אהרון ברק במסקנותיו. היהדות אוסרת העסקת אנשים הסובלים מנכות כלשהי בתפקידים שיש להם השפעה על הציבור.

    השואה אינה דבר שניתן לעבור אותו ללא השפעה נפשית קשה.

    השופט צבי טל מצטט את השופט אהרון ברק האוסר פגיעה בזכויותיו של מחבל ועקירתו מביתו אפילו לזמן קצר. מדובר במחבל שמהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל.

  28. עו"ד קורב: שופטים הם חמורים גדולים שלא יודעים כלל מה נעשה בבית המשפט ומשחקים טטריס בזמן התנהלותו של המשפט. הגיב:

    שופטים הם בסך הכל עורכי דין שקיבלו ג'וב מחבריהם שם למעלה.

    אין להם פטנט לא על חכמה מיוחדת כלשהי, או על עליונות שיכלית מרשימה.

    היטיב להגדיר זאת עו"ד אורי קורב כשקרא להם חמורים גדולים שלא יודעים כלל מה נעשה בבית המשפט ומשחקים טטריס בזמן התנהלותו של המשפט.

    שופטים בוחרים שופטים רק במדינת ישראל, ורק בה הם המחוקקים המבטלים חוקים של נבחרי העם, ופועלים בדיוק כמו שפעלו המתייוונים בתקופת מרד החשמונאים.

    גם אז פעלו יהודים בשרות האימפריה היוונית לדיכוי היהדות ולביטול זכויות העם היהודי לטובת הפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית של עובדי אלילים.

    את היועץ המשפטי לממשלה תבחר כל ממשלה על פי רוחה והאידיאולוגיה שלה, ולא יבחרו שופטי בג"צ.

    התוצאה מחייבת אותנו לעריכת בדק בית ומהפיכה יסודית.

    התהליך המעוות שבאמצעותו הפך בג"צ משופט העם, לשליט העל הקובע מה תעשה המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת, מאיים להכחיד את המדינה היהודית, וחובתנו הראשונה במעלה היא לברר כיצד נחטף בית המשפט העליון שלנו על ידי שופטים המכישים את ישראל, ולהסיק את המסקנות הנדרשות על מנת לחסל את הסטייה החמורה הזו מעקרון הפרדת הרשויות.

    על כל אזרחי המדינה היהודים, שהמדינה היהודית יקרה לליבם להתגייס ולדרוש לקיים הפרדת רשויות מיד. יש לעקר את בג"צ מתפקיד ממשלת העל שהוא ניכס לעצמו שלא כחוק, ולהחזירו לגודלו הטבעי ולתפקידו היחידי – שפיטה ותו לא!

    איש לא בחר את השופטים בבחירות דמוקרטיות המבטאות את רצון העם על מנת שינהלו את המדינה.

  29. (((((((((((( הגיע הזמן להתקוממות עממית של עם ישראל נגד הדיקטטורה הבולשביקית שרצחה את הדמוקרטיה ))))))))))

    1. שלום לתלמיד של אבישי רביב,

      כבר מצאנו אותך באתר הזה ממליץ להתחיל בהתקוממות חמושה נגד מוסדות המדינה. נקווה שמפעיליך משלמים לך על פי כמות ההמלצות שלך ולא על פי מידת השפעתן על הקוראים כאן.

  30. אהרון ברק וסגניו סייעניו הגמרתיים ממחזרים פה , איזה משהו שהביאו מתת הכרה קולקטיבי משותף גלותי שממאנים להיפרד ממנו. אהרון ברק הישתלט על כל נישה. ביבי הוא הרי הקבלן ביצוע. שלו , ושל הגמרתיים בעיקר החרדים.
    אין באמת דמוקרטיה במדינה. המוח היהודי קשה לו עם המילה הזו. אלפיים שנות גלות עשו את שלהם.
    הכהונה הגלותית לסוגיה היא זו ששולטת. הוא אהרון ברק גם כהן לא פחות מאחיו הגמרתיים.
    בתור מיזרחית שחיה בערב במודרנה ומסורת ואמונה והשכלה וקידמה ובאתי לארץ בתור ילדה אני מחפשת לשדרג. הם שניהם אהרון ברק יורש מפאי והגמרתיים יורשי הרב שך שולטים שיבעים שנה. הם מביאים איתם המון המון גלות. אני רוצה להיות עיברייה לאומית. והם גם מקבעים סקטוריאליות. זה לא פר כלפי ההמון האדיר שהוא רוב העם. הם כאילו הדוגמה שהעיניים צריכים לשאת עיניהם. אבל זה כבר שיבעים שנה. אדמה זו משדרת שידרוג ככה היא אומרת לעניות דעתי. היא בת קול עיברייה ניפלאה של רוח פנטסטית. מנשבת ופילאית וכמוסה. כולה געגועים וערגה. לימים עיבריים בהם האל ירד מהשמים ושכן בה בחגורת התנך. היא כולה ערבוביה קסומה של על טיבעי וטיבעי . כל התנך מלא בזה. אתה מוריד את האל מהשמים לאדמה והוא מתחיל לערבב. כמו איזה מיקסר לנשמה. מערב את הטבע הרגיל בעל טיבעי בפנטסטי. בבקשה בבקשה. מלא לאורך התנך כולו. וככה בני ישראל נוסעים בזמן המוזר הזה בכל סיפרי התנך. רואים וחווים פנטסיה אלוהית . וזה אנחנו. וזה ניקרא מדרגת הנבואה. כי התנך הוא ספר נבואה למעשה. מטריקס התנך . לערבב זמן טבע עם טבע אחר של גן עדן. הוא גן עדן לא נעלם לגמרי. הוא חזר לעם מיוחד בני ישראל.מה שצריך זה לשאת עינים לגיבורי התנך לא לגלותיים. הם העיבריים האמיתיים. הכי עיבריים. ובמיוחד לנביא משה שהקדים אותנו. כי השאיפה להיות כמוהו. ולאישה דבורה .אפילו על הנשים התנך חשב. זו העיבריות של העתיד. היא מיתחרה במאה 21 שמלאה פלאות ופליאה אבל חולה וחסרת הרמוניה. אל העתיד שבנו .בחזרה לחגורת התנך בחזרה לעתיד בחזרה למינהרת זמן בחזרה לנסיעה בזמן בחזרה לרחם בחזרה לתנך.

  31. בקיצור: חירות, שוויון, ליברליזם, דמוקרטיה וכל שאר הירקות, זקוקים לאיזונים ובלמים, בהיותנו יצורים חברתיים.

    רק כשאתה חי ביחידות בג'ונגל או במדבר אתה מקבל מהכל ללא הגבלה.
    האדם צריך רק לבחור לבד או בחברה. עובדה שרוב בני האדם בוחרים לחיות בחברה על איזוניה ובלמיה

    שום בית משפט לא עומד מעל זה.

    (הערה לא כ"כ צדדית – יש לשנות את שמו של "בית המשפט העליון, והגבוה לצדק" שהאדונים לא יעופו על עצמם, דומני שלהיות "עליון" 10 20 30 שנה יכולה לבלבל לאדם המצוי את המוח. מספיק שרי עשרות, מאות ואלפים).

  32. קצר ולעניין:

    https://www.youtube.com/watch?v=m5-f9_ZpxrM

    https://www.youtube.com/watch?v=8YXSrt4XCcc

    אחד פארודיה טובה שני הסבר להדיוטות.

    ואם תרצו מפרופ למשפטים:

    https://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

    שורה תחתונה: כולם אומרים את אותו הדבר שהעם מבין: ישראל היא לא מדינה דמוקרטית. כמו באירן יש בחירות, יש נשיא אבל את ההחלטות החשובות באמת קובעים מועצת חכמי ההלכה השיעים עוטי הגלימה השחורה וכסוי ראש (לבן \ שחור).

    בחירות? ישחקו הנערים לפנינו.

  33. כל חוק שלא יחוקק צריך לכלול שקיפות מלאה לכל תמורה ששופט מקבל בזמן כהונתו ובשנים שמיד לאחר סיומה. נסיעות, מלונות, תשלום מראש לכתיבת ספרים, תמורה כספית להרצאות וכמה מהם מגיעים באופן ישיר או עקיף מהאיחוד האירופי.