חבר הקונגרס ג'ו וילסון, תומך ותיק של ישראל שהגיע לארץ לטקס העברת השגרירות, בשיחה מיוחדת עם 'מידה'. על הקשר התנ"כי לעיר, ההבטחות של טראמפ וגם על חשיבות התקשורת השמרנית
"כאשר הנשיא הכריז באומץ על העברת השגרירות לירושלים, הבנתי מיד שצריכה להיות משלחת מכובדת שתראה את חשיבות הצעד", אומר חבר הקונגרס הרפובליקני מדרום קרוליינה ג'ו וילסון. בשיחה מיוחדת עם 'מידה' לרגל פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים, הוא מספר עד כמה הוא נרגש להיות חלק מהמשלחת האמריקאית שהגיעה לעיר לכבוד האירוע ההיסטורי.
אבל עבור חבר הקונגרס וילסון, העברת השגרירות היא הרבה יותר מהכרה במציאות, אלא חלק חשוב ביציבות האזור. "בשבילי זה קריטי לחלוטין שכל אומה יכולה לקבל הכרה בעיר הבירה שלה. כאשר אתה מונע את זה מישראל, אתה למעשה פוגע בלגיטימציה שלה. עם ההחלטה האמיצה של הנשיא טראמפ, שמקבלת גיבוי גם ממדינות אחרות כמו גואטמלה, אנחנו רואים שהלגיטימציה של ישראל ברורה לכולם והיא לא מדינה ארעית שנמצאת כאן היום ואולי לא תהיה עוד מחר", הוא אומר.
ג'ו וילסון מכהן בבית הנבחרים מאז שנת 2002, והוא תומך גדול של ישראל לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו. רק בחודש שעבר הוא יזם החלטה בבית הנבחרים לציון שבעים שנה להקמת מדינת ישראל, שמשבחת את הנשיא טראמפ על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וקוראת למדינות נוספות ללכת בעקבותיו. וילסון מכהן בוועדות החוץ והביטחון של בית הנבחרים, שם הוא בוחן את מדיניות החוץ האמריקאית מבחינה דיפלומטית וצבאית כאחד, ועוקב מקרוב אחרי היחסים בין ארצות הברית לישראל.
העובדה כי נושא העברת השגרירות חשוב כל כך להרבה אמריקאים היא תופעה ייחודית, כמו כל הקשר הקרוב בין ישראל לארצות הברית. "האנשים בארצות הברית – בני כל הדתות – מקנים חשיבות רבה לכתבי הקודש. לכן אחת הערים החשובות בעולם עבור כל אמריקאי היא ירושלים, ולכן אמריקאים רבים מגלים חיבה גדולה לישראל ולתושביה", מסביר וילסון.
האהבה הזאת באה לידי ביטוי גם ברצונו העז של וילסון להיות נוכח בטקס פתיחת השגרירות בירושלים. "זה יצר לי הרבה בעיות בלוח הזמנים והתנגש עם אירועים כמו יום האם וטקסי הסיום בתי הספר, אבל זה אירוע כל כך חשוב בתקופה כל כך חשובה ואני אסיר תודה לאשתי שאישרה לי להגיע לישראל".
תפקיד הקונגרס במדיניות החוץ
החוק להעברת השגרירות בירושלים עבר בשנת 1995, בטרם וילסון הגיע לקונגרס, והוא מופתע שלקח זמן כה רב כדי ליישם אותו בפועל. "היה צפוי שהביצוע ידחה מספר פעמים, אבל הופתעתי שזה לקח כל כך הרבה זמן", אמר וילסון בהתייחס לסעיף בחוק שאפשר לנשיא לדחות את ההעברה בשישה חודשים במטרה "להגן על האינטרסים של הביטחון הלאומי".
חוק השגרירות בירושלים הוא דוגמה טובה למקרה בו הקונגרס משחק תפקיד חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית, תפקיד שעל פי וילסון צריך להיות גדול יותר. "לצערי, בכל הנוגע להעברה בפועל של השגרירות, הקונגרס לא פעל בנחרצות מספיקה. לכן היה צריך מנהיג חזק כמו טראמפ כדי ליישם את מה שהקונגרס כבר אישר. ושוב לצערי, הקונגרס לא היה משמעותי בענייני חוץ כפי שהוא יכול להיות".
על פי חוקת ארצות הברית, לקונגרס ישנו כוח שווה לזה של הרשות המבצעת, והוא בהחלט השתמש בו בעבר במקרים של החלטות חוץ חשובות. כך למשל, היה זה הקונגרס ששם קץ למעורבות האמריקאית בווייטנאם, אנגולה וניקרגואה, עצר את האספקה של מערכות נשק מתקדמות לאיראן לפני המהפכה, ביצע רפורמות מקיפות בגופי המודיעין וכפה על ברית המועצות לאפשר למיליון יהודים לעלות לישראל.
היישום המהיר של החלטתו של טראמפ להעביר את השגרירות התאפשר גם בזכות קיומו של מבנה הקונסוליה האמריקאית בשכונת ארנונה בירושלים. הבניין נפתח לפני פחות מעשור, ונזקק לשינויים קלים בלבד כמו הוספה של כמה אמצעי ביטחון ואגף קטן לשגריר וצוותו. השגריר עצמו יתחיל לעבוד חלק מהזמן בירושלים, אם כי לא ברור כרגע האם צוות השגרירות יעבור במלואו מתל-אביב לעיר הבירה.
"אני בטוח שיש עדיין כמה נושאים שצריך לפתור, אבל הנשיא חתך את רוב הבירוקרטיה שמנעה את המעבר. אני מעריך מאוד את הנחישות של טראמפ, אפילו אם זאת רק שגרירות ראשונית. גם באפגניסטן, השגרירות בקאבול הייתה בהתחלה מבנה זמני מוקף בשקי חול. אתה מתחיל ברמה כלשהיא ועם הזמן מרחיב אותה בהתאם למדינה".
שלום דרך עוצמה
העברת השגרירות לירושלים היא עוד התחייבות שהנשיא טראמפ מקיים. וילסון מציין גם כי טראמפ התחייב לתוכנית 'שלום דרך עוצמה', שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי לא רק דרך בנייה מחדש של הצבא, אלא גם בחיזוק הנוכחות האמריקאית בחלקים שונים של העולם.
"צריך לתת לטראמפ קרדיט על הצבת חיילים אמריקאים גם בפולין ובמדינות אחרות במזרח אירופה. חיזקנו גם את הנוכחות שלנו ברומניה ובולגריה למשל, וערכנו אימונים משותפים עם גאורגיה. כל אלה הן לדעתי מדינות חשובות, גם להגנה על ישראל וגם להבטחת הביטחון של כל בעלות הברית שלנו", הוא מספר.
לכל אורך השיחה, חבר הקונגרס מדגיש כי הנשיא עומד בכל הבטחותיו ממערכת הבחירות. על פי וילסון, על אף שהתקשורת ברובה נוטה לבטל את ההישגים, מחויבותו של טראמפ לעמוד בהבטחות כמו למשל קיצוץ במיסים, יצירת מקומות עבודה והזנקת הכלכלה, שולחת מסר חזק גם לצפון קוריאה: "הנשיא מראה שהוא רציני בקשר לפירוק הנשק הגרעיני של קים. ההבטחות שלו הן לא מילים ריקות".
הדרך לניצחון
כאשר שוחחתי עם וילסון בטרם הראיון, הסברתי לו ש'מידה' היא הגרסה הישראלית לאתרים אמריקאיים כמו National Review, שמביאים נקודת מבט שמרנית בים של תקשורת הנוטה לשמאל. אפילו לפני שהגענו לשוחח על השגרירות, נתן וילסון את הפרספקטיבה שלו על החשיבות בקיומם של גופי תקשורת כאלה.
"National Review התחיל את דרכו כפרסום השמרני היחיד, והם למעשה עזרו לייצר את התקשורת בארצות הברית כפי שהיא כיום – תוססת ומגוונת. הם באמת עשו את ההבדל בקידום של רעיונות שמרניים כמו ממשלה מצומצמת וערכים של חירות, אז גם האתר שלכם עושה את ההבדל", הוא אומר.
וילסון נזכר בימים בהם התנדב בקמפיין הבחירות לנשיאות של הסנאטור בארי גולדווטר בשנת 1964. גולוודטר התמודד מול הנשיא הפופולרי לינדון ג'ונסון, ו"נחשב למשוגע שהוא בכלל רץ". למרות זאת אומר וילסון כי זה היה הקמפיין שלמעשה "סלל את הדרך לניצחון של רונלד רייגן ב-1980. יש קשר ישיר בין הדברים".
נאומו הראשון של רייגן כאדם פוליטי היה במהלך הקמפיין של גולדווטר והוא נקרא 'זמן לבחור'. "הוא נתן נאום יוצא מן הכלל שבוע לפני הבחירות ב-64. לגולדווטר לא היה סיכוי, אבל רייגן נשא נאום חשוב, שהניח את היסודות לקידום רעיונות של שוק חופשי וניצחון במלחמה הקרה", נזכר וילסון.
גדעון ישראל הוא הנשיא של מרכז ירושלים וושינגטון
נו באמת… זה ישראל היום או אתר חדשות/דעות רציני?
רוב האמריקאים מתעניינים יותר במשחק הפוטבול או בייסבול השבועי, וכלל אינם יודעים היכן היא ישראל, ובטח ובטח לא איפה ירושלים.
תתפלא.
אין מה לעשות. ישראל הופכת להיות נושא של פוליטיקה פנימית גם באמריקה וגם באירופה. לצערינו הרבה
וילסון לבטח לא יודע שירושלים היא עיר אפרטהייד מובהקת עם כמעט 40% של תושבים פלסטינים שאינם אזרחי המדינה שירושלים היא בירתה.
לא תמצאו בעולם עיר בירה נוספת שכמעט 40% מתושביה אינם אזרחים.
כל ראשי הממשלה שקדמו לנתניהו ידעו להשאיר את ישראל מחוץ למאבק הפוליטי בין דמוקרטים לרפובליקנים.
בעידן נתניהו, ישראל הפכה להיות מזוהה באופן מוחלט עם המפלגה הרפובליקנית ויהיו לכך השלכות משמעותיות כאשר הדמוקרטים יחזרו לבית הלבן.
נראה שאתה קורא יותר מדי פרשנים ישראלים שלא מבינים כלום בפוליטיקה האמריקאית וכותבים בעיקר מתוך משאלת לב.
רק אתמול פרסם צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בקונגרס, הודעה שמשבחת את הנשיא טראמפ על מעבר השגרירות לירושלים בירת ישראל, ובכלל על פי רוב הסקרים רוב האמריקאים תומכים בישראל וממש לא מסמפטים את הערבים.
נכון שיש קיצונים הזויים כמו קית' אליסון שתמיד יהיו נגד ישראל בכל מקרה, כמו שאתה תמיד תהיה נגד נתניהו בכל מקרה ועל אף כל הישגיו. את שאר הטענות הדמגוגיות על "השלכות משמעותיות כאשר הדמוקרטים יחזרו לבית הלבן וכו'.." אנחנו מכירים כבר יותר מדי שנים, ואין טעם להתייחס לסיסמאות העבשות האלה.
במקרה הזה העברת השגירירות לחלק הישראלי של ירושלים מוצדק זהו ירושלים המערבית (הישראלית) היא אזור ריבוני של ישראל מאז הקמתו ירושלים היא בירת ישראל כ69 שנים
ורק אי התעקשות בשנות ה 50 ו ה60 על מיקום השגרירות בירושלים היא בעוולת כמו גם חוק ירושלים שהבריח 13 שגירירויות מי-ם
כאן יש לשבח את המעבר הנכון לירושלים
רצוי להתבונן על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת מדינת ישראל בפרספקטיבה היסטורית רחבה, כי הערך הרגשי הוא תמיד היה ויהיה תרוץ זמני למהלך פוליטי ומדיני. מהזוית ההיסטורית זה שלב נוסף וחשוב בהחלשת האסלאם הפוליטי. "האביב הערבי" נולד מחולשתו של האסלאם הפוליטי. שיאה של החולשה הזאת התבטא בנסיגה תרבותית שהתבטאה במעשי באלקעידה ולאחריה במעשי האכזריות הדתיים של דאעש, זה היה שפל תרבותי בלתי נסלח שחייב הכרעתו בהפגנת העצמה המערבית בכוח! והענשת האסלאם, שהביאו גם לעליה זמנית של השיעים בראשות איראן. התגמול העונש הפוליטי שסופג האסלאם כולו, בא כהכרה מערבית בירושלים הקדושה כבירת "הכופרים". מעשה פוליטי מתחייב שממחיש לאסלאם את נסיגתו הפוליטית ההיסטורית. הפלסטינים שהתיימרו להיות מגינה של ירושלים ושומרי הסף הערבי אסלאמי ותוגמלו על זה, נכשלו! הם מאבדים את מעמדם המתיימר הזה, ומכאן תגובתם הזועמת והמיואשת. לאסלאם הדתי לאומני אין יותר צורך בהם, ולכן גם אין לו סיבה דתית לתמוך בהם. עדיף לשמר את הקדושה הדתית באמצעות מגעים ישירים עם הכופרים היהודים שהוכרו ע"י המערב הכופר אך החזק כשליטי ירושלים מטעמו. מדינת ישראל מיקמה את עצמה בראש החץ של מלחמת הכופרים באסלאם הערבי.