נקמה, טרור ומשברים בינלאומיים: הצצה לסדרות הרמדאן במצרים

חודש הרמדאן, שהחל בשבוע שעבר, מצטיין כבכל שנה בהקרנת סדרות דרמה איכותיות אליהן מרותקים מיליוני מוסלמים. תקופה זו מהווה הזדמנות פז עבור יוצרי הסדרות כדי להעביר מסרים חבויים או גלויים, מתוך מודעות לפוטנציאל הרייטינג הגבוה.

במצרים חודש הרמדאן מתאפיין השנה במספר גבוה של סדרות טלוויזיה העוסקות בנגע הטרור הפוקד את המדינה. מתוך  25 סדרות חדשות שיוקרנו במהלך החודש, שש עוסקות בסוגיית הטרור, אך כל אחת מנקודת ראות אחרת.

העיסוק הנרחב בנושא מגיע כמובן על רקע המערכה המקיפה שמנהל משטרו של הנשיא א-סיסי נגד ארגוני הטרור בחצי-האי סיני, וביתר שאת מתחילת השנה ובמסגרת המבצע הצבאי שזכה לשם "מערכת סיני 2018".

משבר עם סודאן

כאשר בוחנים את עלילות הסדרות המצריות ואת הנושאים המוצגים בהן, ניתן לראות כי הן עוסקות בין השאר באופן שבו מגייסים לשורותיהם ארגוני טרור כמו דאעש ואל-קאעידה צעירים מחוץ למצרים, בניסיונות התנקשות בשגרירים ואנשי ציבור במטרה לערער את היציבות ולזרוע כאוס במדינה, ובסיפורי נקמה של אנשי ביטחון מצרים נגד ארגוני טרור בעקבות רצח בני משפחותיהם.

הסדרה "אבו עמר המצרי" (אבו עמר אל-מצרי/أبو عمر المصرى) בכיכובו של השחקן אחמד עז עוקבת אחר פעילותן של קבוצות טרור במזרח התיכון. גיבור הסדרה, עורך דין בשם פח'ר אל-דין, נוסע לסודאן למטרה עסקית אך בשל נסיבות שונות מצטרף לארגון טרור המעורב בפיצוץ שגרירות מצרים בסודאן. הסדרה זוכה לאחוזי צפייה גבוהים, קרוב לוודאי בשל ההמולה התקשורתית סביב המשבר דיפלומטי שהתגלע בגינה בין מצרים לסודן.

דובר משרד החוץ הסודאני הביע מחאה כי הסדרה מטפחת תדמית שלילית לסודאן ומציגה באור שלילי אזרחים מצרים הגרים או מבקרים בסודאן. לדבריו, עצם שידור הסדרה מעיב על יחסי האחווה בין הציבור המצרי לציבור הסודאני והאינטרסים בין שתי המדינות.

ב-16 במאי זימן המשטר הסודאני את שגריר מצרים בסודאן, נזף בו על שידור הסדרה וביקש ממנו לדאוג שיחסי שתי המדינות לא ייפגעו בעקבותיה. בתגובה ציין כותב הסדרה, עז אל-דין שכרי, כי מחאתה של סודאן איננה מובנת לו ושהסדרה פשוט משקפת את המציאות: "האם אוסאמה בן לאדן וקבוצתו לא חיו בחווה בצפון חרטום? האם איימן א-זוואהירי וקבוצת הגיה'אד המצרי לא קבעו להם את סודאן כבסיס? האם הרשויות לא ביקשו מהם ברגע מסוים לעזוב את סודאן והם עזבו לאפגניסטן? האם המחאה היא נגד עובדות היסטוריות או נגד אזכורן?".

ראש המועצה העליונה לתקשורת במצרים, מכרם מחמד אחמד, ציין כי נעתר לבקשת סודאן והשמיט סצנות מסוימות בפרקים האחרונים של הסדרה כדי לשמור על היחסים התקינים בין שני העמים. עם זאת, הוא העיר כי נגע הטרור פוקד את כל העולם לרבות בחצי האי סיני ומכאן שסודאן איננה צריכה לגלות רגישות יתר לסדרה.

טרור ונקמה

סדרה אחרת בשם "החצים הסוטים" (אל-סהאם אל-מארקה/ السهام المارقة) בכיכובם של השחקנים המצרים שריף סלאמה ושירי עאדל, מתחקה אחר ארגון דאעש ומעשי הברבריות שביצעו חבריו. שם הסדרה שאוב מדברי החדית' המתארים את כת הח'וארג': "הם פורשים מעל האסלאם כפי שהחצים נורים מהקשת". בני החו'ארג' היו חלק מכת מוסלמית קדומה שפרשה מהאסלאם והתאפיינה בקיצוניות ואלימות כלפי כל מי שלא נמנה עליה. מאז היא משמשת כשם גנאי לכל קבוצה סוטה באסלאם הדוגלת באלימות.

גם מוטיב הנקמה הוא מרכיב מרכזי בסדרות הרמדאן. כך למשל, הסדרה בשם "כלבש 2" (كلبش) עוסקת העלילה במסע נקמה של קצין נגד פעילי ארגון הטרור דאעש, אשר רצחו את בני משפחתו. והסדרה "הנשר של מצרים עילית" ("נסר אל-צעיד" / نسر الصعيد)  מתארת גם היא מסע נקמה נגד פעילי טרור.

בסדרות נוספות נבחנים גם היבטים אחרים של החיים בצל הטרור במדינה, כאשר בסדרה "רחים" (رحيم) נסובה העלילה סביב סוחר נשק עבור ארגוני טרור, וסדרה בשם "עובדה מוגמרת" ("אמר ואקע"/ أمر واقع) מציגה את סיפורו של קצין מצרי הנאבק בטרור, וחש כי מותו קרוב בשל הסיכון הכרוך עבודתו.

לבטא את המסר

לדברי יוצרי הסדרות, הניצחון במערכה נגד הטרור הגלובאלי ובייחוד במצרים איננו מצטמצם אך ורק לשדה הקרב אלא אמור להתבטא גם במישור הרעיוני, בו הקולנוע והטלוויזיה צריכים להיתפס כפלטפורמות חשובות במערכה.

הסדרות שהופקו לרגל חודש הרמדאן הנוכחי נועדו להמחיש את הזוועות והטרגדיות שמביא עמו הטרור, ולעורר את החברה האזרחית להתגייס ולקחת חלק בביעורו. מעז מסעוד, מהוגי ומפיקיה של הסדרה "חצים סוטים", סיכם זאת כך: "מכיוון שהרעיונות חזקים לעיתים יותר מהכדור ומכיוון שיש להתמודד מול המחשבה הקיצונית במחשבה נאורה ואומנות נשגבת, הרי שאנו ממשיכים לבטא את המסר שלנו בכל דרך".

ד"ר מיכאל ברק הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה, וחוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור