הממשלה בשירות נוני: מתכננת להאריך את תוקף חוק הספרים

שריד מחוק הספרים ששלט במדפי החנויות ומנע מאיתנו ספרים זולים נותר בתוקף, אך אמור היה להתבטל עוד שבועיים. משרד התרבות תומך בהארכתו

היא תומכת, הוא מרוויח. רגב ומוזס | פלאש90

ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון ביום ראשון בהצעת חוק להארכת תוקף של סעיפי המדפים. מדובר בשריד של חוק הספרים הידוע לשמצה, אשר בוטל ברובו לפני כשנתיים. לא ברור מדוע אצה הדרך למירי רגב לתמוך בהארכת החוק. החשד נופל באופן טבעי על נוני מוזס – מי שאחזקתו בידיעות אחרונות מקנה לו אחיזה יעילה בצוואריהם של פוליטיקאים רבים, וגם הכנסה נאה שתגדל עם הכנסות הוצאת ידיעות ספרים. על מנת להבין במה בדיוק צפויה לדון הממשלה ביום ראשון, צריך לחזור מעט אחורה בזמן.

בשנת 2013 אישרה הכנסת את חוק הספרים. המהלך המוזר הזה, שביטא כניעה של ממשלת ימין לתכתיבים ריכוזיים של אליטה ישנה, לא איחר לתת את אותותיו ועם ישראל פשוט הפסיק לקנות ספרים. עד לביטול רוב סעיפי החוק בשנת 2016, נרשמה צניחה של כמעט 20% במכירות הספרים.

מבצעי 4 במאה נעלמו מהמדפים. סופרים שהיו מוכנים להסתפק בתמלוגים נמוכים, רק כדי להפיץ את בשורתם, גילו לפתע שהחוק אוסר על הוצאות הספרים לחתום איתם הסכמים כאלה. שוק הספרים הפך לפתע למסוכן הרבה יותר, והוצאות הספרים הפסיקו לעבוד עם סופרים חדשים. טייקוני הספרות קיבלו שליטה כמעט בלעדית בשוק.

במאי 2016 שמעה הכנסת את זעקות הציבור והסופרים הצעירים, וביטלה את רובו של החוק המיותר. עם הספר חזר לצרוך ספרות, אבל ההוצאות הגדולות בכל זאת הצליחו לשמר לעצמן סוכריה אחת, לא קטנה בכלל. אולי לא ידעתם את זה, אבל מי ששולט במדפים בחנויות הספרים זה החוק, וסעיפים מתוכו שנותרו בתוקף קובעים כמה אחוזי מדף יוקצו לכל הוצאה.

משום מה הוצאת ידיעות ספרים נהנית מזכות יתר: היא שולטת ב-30% משטחי המדפים, בעוד יתר הוצאות הספרים מוגבלות ל-20% בלבד. אולי זה קשור לנוני מוזס, בעל השליטה בחברה האם – ידיעות אחרונות.

הסעיפים הנותרים הם שגורמים לכך שמבצעי ארבעה במאה טרם הפציעו מחדש אל חיינו. המבצעים הללו נולדו כאשר רשתות הספרים הגדולות – צומת וסטימצקי – ביקשו להגדיל מכירות.

צומת ספרים נשלטת על ידי ההוצאות מודן וכינרת. סטימצקי מוחזקת בחלקה על ידי ידיעות ספרים, ובעבר היו יכולות הרשתות להציף את המדפים בספרים שלהן, התחרות שגשגה והמחירים צנחו. היום, החלק שנותר מחוק הספרים מחייב את רשתות הספרים הגדולות לפנות מקום במדפים שלהן למתחרים, ובתנאים האלה אין להן שום תמריץ להוריד מחירים.

אחרי ביטול רוב חוק הספרים, סעיף המדפים האווילי נותר בתוקף, אך עם תאריך תפוגה: ב-1 ביוני 2018 החוק אמור להיות מבוטל סופית, אך כאמור ביום ראשון תדון ועדת השרים לחקיקה בהארכת התוקף, כשמשרד התרבות – האמון על יישום החוק – תומך בהארכה.

יש מקום רב לתהות מדוע מקדמת הממשלה הצעה מזיקה שכזאת. בחודשים האחרונים נחשף כיצד שולח נוני מוזס את ידו הארוכה עמוק לתוך הזירה הפוליטית, ואם אכן הארכת חוק המדפים היא תולדה של לחץ מצידו, מדובר בהזנחת האינטרס הציבורי כדי לשרת איש עסקים מפוקפק.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. הרוצח מוזס מעולם לא נתן את הדין על הדריסה שביצע כשנהג ללא רשיוןבגיל בו יש כבר אחריות פלילית וגרועים לא פחות הם מעריציו ואלו הנכנעים לו.

    1. זה לא חוכמה "לתמוך באומץ וברבים בעקרונות הימין האמתיים" מבלי למשול ולהנהיג בפועל מדינה מגוונת אוכלוסייה ומרובת מגזרים. טיפוסים כמו פייגלין לא בכדי מזכירים לנו את אבישי רביב שלכאורה "תמך באומץ וברבים בעקרונות הימין האמתיים" אבל היה כלי משחק בידי השמאל כדי למשוך אליו אידיוטים שימושיים מהימין ולפגוע קשות בהנהגה הימנית הרציונלית והפרקטית.

      https://tinyurl.com/ycdwgvql

    2. מתיאוס עלית למעלה כדי להמשיך להכפיש את פייגלין. גם אם פייגלין עושה טעות בהליכה עצמאית ויתכן ויש בכך נזק מסוים לימין המפלגתי, עדיין הדעות הכלכליות שהוא משמיע חשובות מאד מאד והם כמעט קול קורא במדבר. הנה לימור ליבנת עסקנית בולטת בליכוד, הותירה אחריה חוק נורא במובן של חופש וחירות האדם הנקרא חוק הספרים, ללמדך שלהיות עסקן ליכוד וליהנות ממנעמי השלטון בעקבות כך עדיין אינם הבנה במוסריות של חופש האדם וידע בתועלת שבכלכלה חופשית

  2. עסקני הליכוד , רובם, אולי כולם חוץ מראש הממשלה, אינם מבינים לעומק ובאמת את עקרונות הכלכלה החופשית מההיבט המעשי נוסח מילטון פרידמן ומההיבט ההגותי נוסח איין ראנד. אין בהם גם אחד , חוץ מראש הממשלה, שאינו עסקן מקצועי שכל ימיו התפרנס ממשכורת ציבורית. אין ביניהם גם לא יזם אחד, גם לא יצרן אחד, גם לא סוחר אחד, לכולם יש מקצוע אחד, עסקנות בשכר. פה מתחילה הבעיה. פעם היו לנו את הליברלים כמו שמחה ארליך ואחרים סוחרים שהבינו מהשטח איך נראה משטר ריכוזי כלכלה מתוכננת, הליברלים חלפו מן העולם ומה שנותר זו העסקונה המקצועית. חבל. פייגלין הבין, אבל הוא נפלט מהליכוד וכך נותר הליכוד ללא איש כלכלה חופשית באמת

    1. פייגלין הוא גרסה ממושקפת של אבישי רביב. גם אבישי רביב הציע גאווה לאומית והשתלטות על המדינה ותקף את מנהיגי המחנה הלאומי באותו סגנון, וזכה לחשיפה רבה בתקשורת:

      http://rotter.net/forum/politics/18173.shtml

    2. ההשתלחות בפייגלין היא כמו כל השתלחות גם גסות רוח וגם שקר. פייגלין הוא אישיות חשובה וחיובית והתפיסה הכלכלית שלו לצערנו אינה מצויה, אבל הטעות של עזיבת הליכוד הפכה אותו לבר מינן פוליטי

    3. אם היה לי ספק באשר להשכל ואוחנה באה ההפנייה השקרית לישראל היום שהמפנה סבר שלא אטרח לעיין שם כדי להבהיר לי שישנה איזו קבוצה המנהלת תעמולה עבור השניים האלה כדי לקדמם וכדי לערער בעתיד את שלטון הלכוד. כנסו להפנייה וגלו שאין זכר שם להשכל ואוחנה. האחרונים לסמוך עליהם.

    4. וואו, מרקוס, עלית עלי. אני חלק מקבוצה סודית שמטרתה לקדם את חברי הכנסת שרן השכל ואמיר אוחנה בליכוד כדי שהשמאל ישוב וינצח בבחירות. אני מוכרח להודות שלא כל כך הבנתי איזו קונספירציה ייחסת לי בדיוק.

      אתה צודק שאכן הם לא מוזכרים שם בשמם. ראיתי הליברלים בליכוד והנחתי שהם חלק מזה.
      אז טעיתי, קורה.

      אבל אתה יודע, זה רק על סמך כתבות שקראתי על מה שהם אומרים ועושים.
      חכה, עוד מעט ייכנס הכסף שהבטיחו לי על התגובה הזאת.

    5. מתיאוס אתה הסוס הטרויאני להשחרת שמו של פייגלין. פגשת אותו פעם? דברת אתו? כמה דברים שכתב קראת? לכלוך לשם לכלוך לשם לכלוך כמיטב המסורת. לאסף מתנצל. קראתי שוב את הכתבה נזכרים שם חוגים ליברליים ובהחלט יתכן שהכוונה לשנים האלו. עדיין אישית אני לא מתלהב מהם. גם לא שמעתי להשכל או אוחנה יש עבר של עצמאיים

    6. חייל השמאל? כמה עזות לכנות כך את פייגלין היחיד התומך באומץ וברבים בעקרונות הימין האמתיים כלכלה חופשית וזכות הקניין.
      משה פייגלין

      93% מהקרקעות לבניה מוחזקות כיום על ידי מנהל מקרקעי ישראל, כלומר על ידי המדינה. אבל יותר ממחצית הקרקעות שנמכרות לקבלנים באות מתוך יתרת שבעת האחוזים שבבעלות פרטית. כלומר, המדינה מחזיקה קרוב לחזה את השליטה בקרקע ומקפיצה לשמיים את מחירי הקרקע והדיור ובעקבותיהם את כל יוקר המחיה. תשאלו למה? למה לא סוגרים את המנהל ומעבירים את הקרקע לבעליה: לאזרחים? ובכן יש כאן מיסוי עקיף בהיקף אדיר על מחוסרי הדיור שבבואם לקנות דירה ממשכנים בעיקר לקרטל הקרקעות הזה המכונה מנהל מקרקעי ישראל. אבל הסיבה היותר מרכזית היא לא הכסף. יש כאן פשוט שליטה של השלטון המרכזי באמצעי הייצור המרכזי: הקרקע. במדינה ריכוזית וחסרת תרבות של חירות, רעיון כמו חלוקת הקרקעות לתושבים כפי שעשו במדינות החירות – אינו עולה כלל על הדעת.

      מי בכל חברי הכנסת של הליכוד מסוגל לרעיונות כאלו?

  3. יותר מוזר מדוע שרת התרבות החליטה לקדם שלוש הוצאות ספרים על חשבון ההוצאות האחרות לאור. שלושת ההוצאות הן כנרת, מודן וידיעות אחרונות שהן שותפות ברשתות הספרים.

    אם הסעיפים בחוק היו מאושרים ביום א אז הרשתות היו מחוייבות להציג על שולחנות המכירה את ספריהם של 7 הוצאות לאור שאינן בין בעלי הרשת. אבל עם הביטול לא תהיה עליהן חובה לעשות זאת לכן הקונים יקבלו תצוגות של ספרי שלושת ההוצאות לאור הללו כמעט בלבד עם טפטוף פה ושם של ספרים של מישהו הוצאה אחרת משלושת אלה. לכן הביטול הוא לרעת הקונים. בנוסף על כך מימי לא שמעתי ששר יקדם מצב בו מותר לבעלי רשת לתת תמריצים לאנשי המכירות עבור מכירת מוצר של בעלי הרשת בלבד. כלומר- הקונה המחפש ספר בנושא מסויים ונתייעץ עם המוכר לא יקבל הצעה ההולמת למה שביקש אחא ידחפו לו ספר שעליו מקבל המוכר עמלה ספציפית. תמוה ששר בישראל מקדם התנהגות כזו.

    הטענה במאמרים שהחוק היה עוזר לידיעות אחרונות אינה נכונה. ידיעות אחרונות יציגו עכשיו את ספריהם בסטימצקי על שטחים גדולים יוצר בשולחנות המכירה מאשר אילו היו שני סעיפים אלה מאושרים ביום ראשון.

    לא לכל דמגוגיה יש קשר למציאות.

    1. הבולשביקים מחפשים בכח איזה רגולטור שיעזור להם. שוק חופשי חבר זו התשובה. לא חוק ולא הסדרה ולא בטיח. חופש. אם החופש פועל לטובת ידיעות אחרונות, אז אהלן וסהלן. אבל זה לא. החופש פועל לטובת המוכשר, החרוץ והעקשן.

    2. ליהודה נאמן- שוםפ בעל עסק אינו בולשביק. מישבושלביק במקרה הנדון היא המדינה שמנהלת כלכלה ליברטאריאנית בכל מקום אפשרי אבל כאשר זה מגיע לשוק הספרים היא רוצה שהכל יימכר בחצי חינם כמו אצל הבולשביקים!

    3. מה הכוונה הממשלה רוצה? מי זה הממשלה? משה יוצמך זה שעונה לטלפונים במשרד הפנים? תכניס טוב לראש. חופש חירות, אין ממשלה רוצה, אין דבר כזה, יש מערכת ביורוקרטית שיש לה רצון אחד לגדול לגדול ולגדול וזה הכל.