מונופול משרד החקלאות כמעט החריב את תעשיית היין בישראל

עבור חקלאים, כריתת יבול היא צעד כואב ומאוד לא פשוט. עבודה רבה מושקעת בכל שתיל ושתיל, וכריתתם פוגעת לעתים במפעל חיים של משפחות שלמות. ענף גידולי הגפן במדינת ישראל נמצא בשנים האחרונות במצב קשה, כאשר כורמים נאלצו לעקור עשרות אלפי דונמים של כרמי יין, לאחר שהתגלו כנגועות בווירוס שמקורו בחומרי ריבוי שנקנו במשתלה מורשת המפוקחת על ידי משרד החקלאות.

משתלת 'יזרעם' היא המשתלה הגדולה ביותר בארץ לשתילי גפן יין, והיא גם היחידה לה היה מותר להביא מחו"ל חומרי ריבוי – כנות לשתילי הגפן. הכורמים נאלצו לרכוש את הכנות אך ורק ממשתלת 'יזרעם', המהווה למעשה מונופול בחסות המדינה, ולטענתם היא המקור לווירוס המשתולל. ב'יזרעם' טוענים שהווירוסים התפשטו בשטחי הגידול ולא במשתלה.

וירוס הגפנים הנפוץ בישראל הוא "ליפרול 3" (leafroll 3), הגורם למחלת התקפלות העלים, ואף זן של גפן איננו חסין בפניה. הנזקים באים לידי ביטוי בפגיעה בכמות ואיכות הענבים והיין, ועלולים להוביל להפסד יבול של בין שלושים לחמישים אחוזים.

הווירוס למעשה מייתר את הגידול, מכיוון שההפסד הכלכלי שנגרם לכורמים הוא כה גדול, שבמקרים רבים עדיף להם לכרות את הכרם מאשר להמשיך ולעבד אותו.

לווירוס אין ריסוס או טיפול, מה שמחייב את עקירת הכרם כולו. וירוס הליפרול 3 פעיל בעיקר בגליל, בגולן ובאזור יהודה. הוא אינו מסוכן לאדם ולא מגיע בסופו של דבר ליינות.

אחד הכורמים שהעדיף להישאר בעילום שם סיפר ל'מידה': "אני לא מבין למה לכל הרוחות רכשתי חומר ריבוי מאושר מסוג 'מרלו', למרות שהיו אנשים בארץ שידעו שיש סבירות שמדובר בחומר נגוע ולא יידעו אותי על כך. עלות הקמת כרם היא 22 אלף שקלים לדונם. נטעתי 50 דונמים שיפסידו כסף כל שנה. על החזר השקעה אין אפילו מה לדבר".

תפקוד לקוי של משרד החקלאות

טרגדיות הקשורות בהתמוטטות זני ענבים ליין זו תופעה שהתרחשה בכל רחבי העולם, מצרפת דרך קליפורניה ועד אוסטרליה. ברבות השנים מדינות מתקדמות מצאו את השיטות להוריד את רמות הסיכון ולזהות את הווירוסים באמצעות טכנולוגיה, אך משרד החקלאות הישראלי נותר מאחור ופנה ליכולות האלה מאוחר מדי.

אחת ההאשמות של הכורמים היא שמשרד החקלאות מתנהל בשיטת "המצליח", ורכש טכנולוגיות רק לאחר הצורך בעקירת כרמים בשל וירוסים, ולא כצעד מונע. בשנים האחרונות, עם פיתוח הטכנולוגיה של ריצוף עמוק בחומצת גרעין, זוהו מספר וירוסים ו-וירואידים (גורמים מדביקים דמויי נגיפים) בגפן במקומות שונים בעולם וגם בישראל. חלקם סמויים ובאים לידי ביטוי בתנאי עקה.

בשנת 2008 התגלה שחומרי הריבוי מסוג 'כנות' היו נגועים בווירוס, וכתוצאה מכך נאלצו הכורמים בישראל לעקור את מרבית כרמי היין. בהמשך, הווירוס התפשט מכרמים שנשתלו בחומר נגוע לעבר כרמים נקיים באמצעות הכנימה הקמחית – חרק מזיק הנושא את הווירוס ומעביר אותו. מה שהכעיס במיוחד את מגדלי הענבים הוא העובדה שהכרמים שהגיעו מאירופה היו נקיים ובדוקים, ונדבקו לטענתם רק במשתלה בארץ המצויה בפיקוח משרד החקלאות.

למשרד החקלאות לא נותרה ברירה ובשנים 2009 עד 2011 אושר לכורמים לייבא באופן פרטי חומרי ריבוי. בעקבות לחץ של המשתלות בישראל על משרד החקלאות, ביחד עם הבטחה שהתגברו על הווירוס, בסוף 2011 הוחזר המונופול על ייבוא חומרי הריבוי ונפסק היבוא האישי, אך אז שוב הסתבר שרבים מחומרי הריבוי שנקנו מהמשתלה המפוקחת היו נגועים בווירוס.

הכורמים שוב נאלצו לעקור כרמים, ולא היו מסוגלים לשתול כרמים חדשים מכיוון שלא היו קיימים בארץ שתילים שאינם נגועים. נקודה עצובה נוספת היא שאף אחד לא יפצה את הכורמים והיקבים שהפסידו סכומים של מאות אלפי שקלים בגלל התפקוד הלקוי של משרד החקלאות.

נציין כי כל חומר הריבוי שהגיע באופן עצמאי בין השנים 2009 עד 2011 היה נקי מווירוסים ואילו החומר שהובא בשנים שלפני ואחרי, בפיקוחו הישיר של משרד החקלאות, היה נגוע. אותו יבוא אישי של גפנים מאירופה בעצם הציל את התעשייה מהתרסקות, אבל גם לאחר שזוהתה הבעיה משרד החקלאות המשיך לבצע טעויות ולפעול בסחבת אופיינית.

ומה הפתרון?

ראשית לשאלת הפיצויים. למדינה יש את האפשרות להגדיר את הווירוס ליפרול 3 בתוך ביטוח הקרן לנזקי טבע, שאינה כוללת אותו כיום. אמנם המשמעות היא שהחקלאים יצטרכו לשלם יותר על הביטוח, אך פעולה זו תבטיח שאם הווירוס יכה שוב, ענף היין לא יהיה בסכנת קריסה.

בנוגע לווירוס, יש לציין כי משרד החקלאות החל בחודשים האחרונים לפעול בכיוון הנכון, והחל במדיניות של העברת האחריות על ניקיון חומרי הריבוי למגדלים, תחת פיקוח של משרד הבריאות. בצעד זה משרד החקלאות מצמצם מהמונופול של המשתלות הקיימות והולך לכיוון של הפרטה, עד כמה שניתן להפריט תחום כזה.

בשנים האחרונות הושמדו מספר משלוחים של גפן מיובאת ממקורות שונים לאחר שנמצאו נגעים בחומר המיובא, ובמטרה להגן על ניקיון חומר הריבוי של גפן יין בישראל. עקב הבעייתיות והמחסור של חומר ריבוי של גפן, נערכו מספר מפגשים עם הכורמים והמשתלות בהם הובהר הצורך להתארגן ולבנות בתי גרעין ובתי יסוד. כדי למנוע את המצב שנוצר, השנה קיבלה הנהלת מועצת גפן היין החלטה להקים בית גרעין משלה.

ההפרטה החלקית יוצרת מרווחים שעשויים למנוע את התפשטות הווירוסים, ומאפשרת יצירת בתי גידול קטנים יותר, מצומצמים יותר ורחוקים יותר זה מזה. במסגרת זו, אושרו לאחרונה מספר אתרים שבהם מוקמים בתי גרעין – מתקנים מאושרים לריבוי החומר מיובא – בבית הלקוחות. כל חומר מיובא נמצא בתנאי הסגר עד להשלמת כל הבדיקות הנדרשות.

במטרה לסייע לענף גפן היין בישראל ומכיוון שרשימת הווירוסים והנגעים הפוגעים בגפן משתנה כל הזמן, השירותים להגנת הצומח ולביקורת בוחנים מקורות חלופיים ליבוא חומר ריבוי.

בחודשים האחרונים התיר משרד החקלאות שוב, לאחר מאבקים רבים, ייבוא פרטי של חומרי ריבוי. שתלנים, כורמים ואנשי משרד החקלאות יצאו לצרפת, מדינה עתירת ניסיון בנושא וירוסים בגפנים ובחומרי ריבוי, על מנת לסגור הסכמים עם משתלות מקומיות. צרפת נמצאת ברמת סיכון נמוכה להימצאות וירוסים, וכעת מספיק אישור של המקבילה הצרפתית של משרד הבריאות על מנת לייבאם. החומרים ישווקו בארץ לאחר שייעברו את ההסגר המתאים.

כל אלה הם צעדים ראשוניים בכיוון הנכון, אך הפתרון האידיאלי אליו צריכים לשאוף הגורמים הנוגעים בדבר הוא הפרטת שרותי הפיקוח, פתיחת השוק לחלוטין והעברת אחריות מלאה למגדלים ולשתלנים. כפי שהוכח בשנים האחרונות, המדינה מתקשה מאוד בכל הקשור לתחום הווירוסים בגפנים, אשר דורש טכנולוגיה מהסוג שיכול לספק רק השוק הפרטי.

בשנים בהן היה פיקוח מאסיבי של משרד החקלאות, התגלה כי מרבית הגפנים היו נגועות בווירוס, ואילו בשנים שירד במעט המונופול של המשתלות הגדולות הגפנים שבו להיות נקיות. כל עוד משרד החקלאות יהיה מעורב בדבר, הפתרון יתנהל בעצלתיים והווירוסים ימשיכו להופיע. כאשר התחום יופרט יהיו לחקלאים עצמם יותר אפשרויות להיערך מראש לבעיה וכך יתמעטו גם הווירוסים.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה:

"חומר הריבוי של ענף גפן היין מאושר ומפוקח בהתאם לתקנות הזרעים ותקנות היבוא. לפי התקנות, כנות הרכב ליצירת שתילים יילקחו רק מחומר ריבוי מאושר. לא ייטע אדם כרם לייצור חומר ריבוי לכנות ורכב, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה. בנוסף, התקנות מגדירות תנאים להקמת חלקת ריבוי. כל חלקת ריבוי תבוקר על ידי מפקח מהשירותים להגנת הצומח פעמיים לפחות בעונת גידול. בחלקות לחומר ריבוי מאושר או מסומן יאובחנו הגפנים באקראי, בנוסף לביקורת החזותית, על צמחי בוחן או בבדיקת מעבדה רשמית מדי שנה.

בזנים חדשים, רשאי המנהל לאשר כחומר ריבוי יסוד חומר שהובא מחוץ לישראל או זנים חדשים מישראל, לאחר התייעצות באנשי מקצוע ובהגבלות שהוא יקבע. חוות יזרעם אינה מונופול של חומר ריבוי גפן למעט כנות. קיימות בארץ עוד שתי חוות ריבוי פיני סריג מרחביה ויקבי רמת הגולן. חומר הריבוי בשלושת האתרים נדגם על ידי מפקחי המשרד ונבדק במעבדות כל שנה בהתאם לרשימת נגעים שגובשה על ידי מומחים. חומר שנמצא נגוע מושמד. לצערנו, רשימת הנגעים הולכת וגדלה ומדי שנה נוספים נגעים חדשים.

מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות רשאי בכל עת לבטל את אישורו, להתלותו, או להתנות המשך תוקפו בתנאים שיקבע, אם ראה כי גפן או חלקה מאושרות אינן מתאימות לדרישות התקנות. בשנת 2008, במהלך בדיקות של גפן בחוות יזרעם, התגלה חומר ריבוי נגוע בווירוס. בשנים 2011-2009 אישר מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות לכורמים לייבא חומר ריבוי מצרפת, ואישר לחוות יזרעם לייבא חומר צמחי, נקי מווירוס, מקליפורניה להקמת בית יסוד. בסוף 2011 אישר מנהל השירותים להגנת הצומח למכור חומר ריבוי לאחר שהחומר נדגם על ידי מפקחי המשרד, נבדק במעבדות ונמצא נקי מווירוסים.

בשנת 2017 במהלך בדיקות של גפן בחוות יזרעם, התגלה שוב חומר ריבוי נגוע בווירוס. בהתאם לתקנות היבוא, יבוא גפן לארץ מאושר במסלול של יבוא חומר ריבוי לאחר בחינתו בתחנת הסגר ממשלתי. השנה, עקב מחסור בחומר ריבוי נקי, פנה שולחן מגדלי גפן יין לאשר באופן חריג יבוא חומר ריבוי בצורה מסחרית מצרפת. על כן נערכו דיונים מקצועיים עם מומחים לצורך הערכת סיכונים לאפשרות חדירת נגעים ביבוא זה. בדיונים גובשה רשימת הנגעים אותם יש לבחון לפני אישור יבוא של החומר. בהתאם לאותה הערכת סיכונים, התבצעו דגימות של החומר בצרפת והתבצעו בדיקות מעבדה. על סמך הממצאים הוחלט לא לאשר את היבוא".