הטרור הסביבתי: כך מחסלים הפלסטינים את שמורות הטבע ביו"ש

עם ראשיתו של חג עיד אל-פיטר המסמן את סיומו של צום חודש הרמדאן, פקדו את השטחים הציבוריים של שמורת נחל קנה הסמוכה לקרני שומרון מאות משפחות פלסטיניות. בני המשפחות הערביות התכנסו תחת עצי האקליפטוס, פרסו את הציוד, ובין שיחה לשיחה סעדו את נפשם בעוגיות, פיצוחים ושתייה חמה. ברקע ילדים קטנים עמדו בקצה הבריכות בניסיון לדוג ראשנים וסרטנים ולהכניסם אל תוך שקיות ובקבוקי פלסטיק.

אחד המבקרים בשמורה, תעמר ת'אבת מהכפר ג'ינסאפוט, תיאר כך את האווירה במקום: "השבח לאללה, כמה טוב להיות פה זה גן עדן. החג הוא זמן טוב למפגשים חברתיים וקירוב לבבות".

אך התמונה הפסטורלית הזו מהווה כיסוי לבעיות סביבתיות חמורות ורבות עם האוכלוסייה הפלסטינית בנחל קנה בפרט, ובשטחים ירוקים אחרים בתחומי יהודה ושומרון בכלל.

אותן משפחות הפוקדות את הנחל כדרך קבע בימי שישי לאחר תפילות הצהריים במסגדים ובימי חג ומועד, מותירות אחריהן כמויות בלתי נתפסות של פסולת מסוגים שונים: החל משקיות חטיפים, דרך מוצרי פלסטיק וזכוכית שונים, בדלי סיגריות ועד שאריות מזון. חלק גדול מאותה פסולת מוצאת את דרכה אל תוך מקורות המים ומזהמת אותם.

הרעלת חיות בר

שיטוט לאורכו של הנחל מזמן מפגש עם חקלאי בשם מוחמד אבו דיה מנצ'ור מהכפר דיר איסתיא שבנפת סלפית. מוחמד, כמו אחרים ממשפחתו המורחבת, מחזיק בתחומי נחל קנה חלקה רחבת ידיים של עצי הדר. בשיחה עם 'מידה' הוא מאיר פנים ומספר בגילוי לב על חייו.

איך הפרנסה?

"העבודה קשה, כל הזמן יש מה לעשות. הפרנסה מעבודת האדמה היא קשה. אנחנו הפלחים, מה שאנחנו מגדלים בשדות, זה מה שאנחנו אוכלים. הכלכלה שלנו, נשענת על סחר חליפין –  אני מגדל פירות ונותן קילו לימונים ותפוזים לפלאח אחר, והוא בתמורה מספק לי ירקות שהוא מגדל. אני מוציא גם חלק מהתוצרת שלי למכירה בשווקים הכפריים בסביבה, קילו לימון עולה בגדה המערבית בסביבות חמישה שקלים".

מה סדר הגודל של העלויות שלך לגידול הפרי?

"כמעט ואין עלויות, מכיוון שאני מעסיק בשטח רק את בני המשפחה שלי ולא לוקח פועלים ממשפחות אחרות. עלויות המים לא קיימות בכלל בגלל שאני שואב מים מהמעיינות בנחל לטובת ההשקייה של העצים. לא רק אני שואב מים, כל מי שעוסק בחקלאות כאן עושה את זה. מפעם לפעם, אני מוציא כסף על חומרי דישון לקרקע".

על פי מוחמד, הבעיה העיקרית ממנה סובלים החקלאים באוזר היא חזירי הבר. "הם נוברים בקרקע סביב העצים, הם אוכלים לנו את השורשים של העצים ואוכלים גם מהפירות. זו בעיה גדולה שפוגעת בפרנסה. צריך להרוג את החזירים. זו חיה טמאה, יש איסור מאללה גם אצלכם היהודים וגם אצלנו המוסלמים לאכול אותה".

ואיך הורגים את החזירים?

"יורים בהם. מפעם לפעם בלילות הרבה פלחים מהכפרים יוצאים לצוד אותם". בדבריו אלה של מוחמד טמונה רק חלק מן הבעיה בשמורת נחל קנה.

טענת החקלאים במקום לפיה החזירים הטמאים מסבים להם נזקים הפכה להיות מוחשית יותר עם המשך השיטוט בוואדי מג'ור, שהוא אחד מיובליו המרשימים של נחל קנה, ומהווה חיץ בין היישוב חוות יאיר לכפר קראוות בני-חסן.

לעינינו התגלתה תמונה שהייתה נראה כמו זירת רצח מתוכננת, בה סגרו חקלאים ערבים מכפרי הסביבה חשבון ארוך עם חזירי הבר. במרכז הוואדי הוצבו מספר מלכודות בהן הונח תמהיל קטלני של חלמוני ביצים עם קוטל מזיקים רעיל ביותר בצבע כחול זרחני. כל חזיר שטעם מן הרעל מצא את מותו במקום.

גניבת מים

אך מעבר לפגיעה הקשה בחיות הבר, בעיה חמורה לא פחות שנחשפה בדבריו של אבו דיה היא גניבת המים. על פי מקור המעורה בתחום אכיפת החוק בשמורה, לאחרונה חשפה חברת 'מקורות' גניבת מים במימדים מדאיגים מקו הצינור של היישובים קרני שומרון ויקיר.

הדבר קרה כאשר מנתוני החברה התגלתה צריכת מים גבוהה באזור השמורה, ופקחים שהגיעו לשטח גילו כי פלסטינים ביצעו ניסור בצינור וקיבעו לתוכו ברז ושסתום, שאפשר להם לשלוט בכמויות המים לצורכי ההשקייה של הפרדסים.

על פי המקור, הבעיה הגדולה היא שאף אחד ב'מקורות' לא יודע במדויק כמה מים נגנבו ומתי, מכיוון שקו הצינור עובר בתחום הפרדסים וכלל לא נראה לעין כאשר משוטטים לאורכה של שמורת נחל קנה.

בתנועת רגבים אומרים בעניין זה כי כל שנה נגנבים עשרות מיליוני קוב מים מישובים יהודיים ביהודה ושמרון. "זו מצוקה אמיתית. לב הבעיה של עניין זה הוא דווקא בבקעת הירדן ולא בגב ההר, שם הפלסטינים מייבשים יישובים שלמים בגלל גניבות המים".

שאיבות המים הבלתי חוקיות מתחום הבריכות לטובת השקיה של שטחים חקלאיים מהווה גורם נוסף הפוגע בספיקת המעיינות בנחל קנה, ופוגע גם באיכות המים. המשך הטיול בנחל הפגיש אותנו עם סיבה נוספת לזיהום המעיינות – פיזור גללים של צאן בקר ועיזים בסמיכות למעיינות.

עניין זה הוא פועל יוצא של רעייה לא מבוקרת המאפיינת את החברה הערבית ביהודה ושומרון,  בכוחה להסב נזקים אקולוגיים, בעיקר לבתי גידול בוטניים. בשמורת נחל קנה בא הדבר לידי ביטוי בזיהום סביב המעיינות ובייחוד סביב בריכת עין תנור, המהווה בית גידול לצבים.

עדרי הבקר והעזים שייכים למשפחה פלסטינית נוספת אשר מתפרנסת מהנחל, משפחת אלאודי מהכפר ת'לת שבנפת קלקיליה. אלו הקימו במהלך השנים כפר עונתי העונה לשם עיזבת קרע, ובתחומו נמצאות מכלאות בקר ושוקת בסמיכות למעיין הניקבה עין אל קרע. המוכתר של הכפר מופיד אלאודי מספר לנו: "אין לנו לאן ללכת, זו פרנסתנו מאללה. אנחנו רועי צאן והפרות והעזים צריכים לשתות ולאכול".

זיהום שפכים ועשן ממזבלות

בצידו השני של נחל קנה נחשפת תמונה עגמומית הרבה יותר מבחינה אקולוגית. בתחומו של ואדי אבו עמר נראים היטב שרידים של הזרמת ביוב גולמי של כפרי הסביבה, אשר מתגוררים מעל שטח הוואדי. הפלסטינים, אשר פועלים ללא לאות על מנת לטשטש את הזרמת הביוב בנחל, שפכו סיד בכמויות גדולות במרכז הואדי וצבעו אותו בצבע לבן בוהק, אשר נראה ממרחקים.

בנוסף לזיהום אשר נגרם מהשפכים, בגבול השמורה נמצאים גם אתרי פסולת ענקיים של הכפרים בידיה וקראוות בני-חסן. מיקומם בקצה השמורה הופך אותם ללגיטימיים כביכול, אך הם מהווים מטרד סביבתי בלתי נסבל אשר פוגע במרקם החיים של היישובים היהודים. המזבלות הללו מעלות עשן בכמויות גדולות וריחות איומים של פסולת, אשר נישאים ברוח וחודרים אל תוך חלונות הבתים ביישובים אל מתן ומעלה שומרון.

תושב מעלה שומרון סיפר ל'מידה' כי המזבלה של הכפר בידיה הפכה את חייהם במהלך השנים האחרונות ל"סיוט מתמשך", כתוצאה ממטרדי העשן והריח.

המזבלה הבלתי חוקית סמוך לכפר בידיה (צילום: אלעד בן אחדות):

הפלסטינים מצידם קובלים על כך שאין להם אתר חלופי להשלכת הפסולת, למרות שהמנהל האזרחי, אשר מהווה הלכה למעשה את הריבון ביו"ש, הציע בעבר לפנות אותה לאתרי הטמנה בסביבת טול-כרם, או לחילופין בסמוך לכפר מזרעת אל-שרקייה שבנפת רמאללה.

ישנם גם אתרי הטמנת פסולת גדולים באזור העיר ג'נין בצפון השומרון אשר יכולים להוות מזור לבעיה, אך הערבים בסביבה טוענים כי שינוע הפסולת הוא עסק יקר שאינו משתלם להם מבחינה כלכלית.

בסיור בשטח שנערך לפני כשלושה חודשים בשיתוף המנהל האזרחי וגורמים מרשות שמורות הטבע נאמר לאנשי הכפר בידיה כי במידה שלא יחדלו מלרוקן את הפסולת במזבלות, אז יוטלו סנקציות על פעילות הסחר עם גורמים שונים בישראל. ביניהם נמצאת רשת רהיטים ידועה, אשר חלק ניכר מהסחורה שלה מיוצרת בנגריות בכפר. במנהל האזרחי מכחישים את הטענה. אגב, עד פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000 היו פוקדים את השוק בבידיה המוני צרכנים ישראלים, אשר ביקשו לרכוש רהיטים במחירים זולים.

לפני מספר חודשים הוכשרה מזבלה נוספת הנמצאת בשולי הכפר קראוות בני-חסן, המהווה באופן מסורתי את אחד ממעוזיה הפוליטיים של תנועת חמאס בשומרון. לטענתו של אחד מבני הכפר, פעיל פוליטי בתנועת החמאס, למזבלה זו יש מטרה אידיאולוגית הלכה למעשה. "אני שמח על הפסולת והריחות שהמזבלה מעלה. זה עושה רע לשכנינו היהודים. אם אנחנו לא נחיה בכבוד באדמתנו הכבושה אז גם היהודים לא יחיו עליה בכבוד, אלא בסבל מתמשך", הוא אומר בשיחה עם 'מידה'.

כביש לא חוקי

מעבר לכל המפגעים הסביבתיים בשמורת קנה ובשטחים הסמוכים לה, צצה בשנים האחרונות בעייה חדשה סמוך לישובים מעלה שומרון ואל מתן. מספר פלסטינים המתגוררים באזור החלו לפני כשנתיים וחצי בסלילת כביש בלתי חוקי על אדמות מדינה היוצא מכיוון הכפר תולת וממשיך אל תוך נחל קנה.

העבודות הבלתי חוקיות מבוצעות באמצעות כלי הנדסה כבדים בתוך שטח C, הנמצא בשליטה ישראלית מלאה מבחינה אזרחית וביטחונית ומתקיימות בחלקן בתוך נחל קנה, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לשמורת הטבע. עבודות סלילת הכביש מהוות גם סכנה בטיחותית לתושבי אל מתן, שכן הכביש שנסלל על ידי עברייני הבניה חוצה את הכביש הפנימי של היישוב, ואף שימש בעבר להימלטות המחבלים אשר ביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה הנערה איילה שפירא.

בתנועת רגבים פנו למנהל האזרחי כבר בקיץ 2016 בדרישה להפסיק את הבנייה הבלתי חוקית, והיא אכן הופסקה לזמן קצר, אך חודשה שוב ללא היתרים בראשית השנה.

עובדות בשטח

שמורת נחל קנה הוכרזה לראשונה כשמורת טבע בשנת 1983, זמן קצר אחרי עלייתם על הקרקע של היישובים קרני שומרון ויקיר אשר מקיפים את שטח הוואדי. ההכרזה על האזור כשמורת טבע ויצירת מסגרת חוקית בתחומו היוותה בעיה לחקלאים הפלסטינים, שהורגלו לעשות באדמת הנחל ככל העולה על רוחם וללא הפרעות וביקורת.

בשנים האחרונות נראה היטב שהרשות הפלסטינית עושה מאמצים רבים לקבוע עובדות בשמורת נחל קנה בפרט על ידי נטיעה בלתי חוקית של עצי זית. זהו חלק מתכנית האב של הרשות הפלסטינית ("תכנית ג'וזורון" – שורשים), שעניינה האסטרטגי-פוליטי הוא השתלטות חקלאית על שטחים פתוחים.

כך ניטעו בסביבת נחל קנה ובסמיכות ליישובים יקיר ועמנואל עשרות דונמים של עצי זית, אשר נושאים את הלוגו של משרד החקלאות הפלסטיני. בתנועת רגבים אומרים כי מדובר בניסיון מובהק של הרשות הפלסטינית להשתלט על הקרקע על ידי יוזמות חקלאיות.

לעניין זה יש עשויה להיות תקפות משפטית ממשית בבתי המשפט בישראל, אשר נשענת על חוק הקרקעות העות'מאני מ-1858. "במידה וייתנו לפלסטינים להחזיק בשטח חקלאי שהוקם במחטף פרק זמן של עשר שנים ויותר, אלה עשויים לטעון לחזקה על השטח", אמרו ברגבים והוסיפו: "במידה והרשויות הישראליות ביהודה ושומרון לא יגלו ערנות בעניין הזה, אנחנו עתידים למצוא את עצמנו מאבדים קרקעות לידיים פלסטיניות".

בכך גם מתגלה הבעיה הגדולה כיום ביהודה ושומרון – אוזלת היד וחוסר היעילות של הרשויות. ישנה בעיית אכיפה כמעט בכל התחומים, עובדה המהווה עבור הציבור הפלסטיני אור ירוק לפעול בצורה בלתי חוקית שוב ושוב וללא הפרעה או השלכות למעשים.

מעבר לכך, הרשויות ביהודה ושומרון נכשלות במציאת פתרונות ראויים ויסודיים לבעיות הסביבה, ומסתפקות לרוב בפתרונות ארעיים שרק מחמירים את המצב. על פי תנועת רגבים, הסיבה שנותן המנהל האזרחי לוויתורים ולחוסר האכיפה היא רצון להימנע מפגיעה כלכלית בישובים הערביים: "כל עוד המנהל ממשיך להיכשל במציאת פתרונות יציבים לטווח ארוך בכל הנוגע לבעיות סביבתיות מסוגים שונים, הישובים היהודיים והסביבה כולה ימשיכו לסבול מהזרמות ביוב לשטחים ירוקים, שפיכת פסולת במזבלות, מטרדי עשן וריח וגניבות מים".

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "המנהל האזרחי פועל ומשקיע משאבים רבים למיגור תופעת מפגעי הסביבה באזור יהודה ושומרון. לשם כך, נוקט המנהל האזרחי הליכי פיקוח ואכיפה נגד פעילויות בלתי חוקיות באתרי סילוק פסולת פיראטיים, הכוללים סגירת אתרים וכיבוי שריפות פסולת. כמו כן, מתקיימים סיורים יזומים על ידי יחידת הפיקוח ודיווחים המתקבלים בזמן אמת על מפגעים סביבתיים באמצעות מוקד המידע של המשרד להגנת הסביבה מטופלים במיידית".

מן המועצה המקומית קרני שומרון נמסר בתגובה: "שמורת נחל קנה היא שטח שהוכרז כשמורת טבע וככזה – הוא נמצא באחריות ובפיקוח רשות הטבע והגנים. אזור השמורה אינו כלול בשטח השיפוט של קרני שומרון ומשכך – אין בסמכות המועצה לתת דוחות או לפקח בשטח זה. המועצה המקומית קרני שומרון פנתה כבר אל המשרד להגנת הסביבה ביחס למזבלות פיראטיות שמפעילים פלסטינים בבני חסן, בעזון ובמקומות נוספים באזור, ואף מסייעת למינהל האזרחי בהקשר הזה ככל שהיא מתבקשת".