מי ימצמץ ראשון בעזה? ההיסוס הישראלי משחק לידי חמאס

"עסקת המאה" המסתמנת של הנשיא טראמפ וקמפיין "צעדת השיבה" של חמאס הכניסו את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ללחץ, והוא מחפש דרכים לחזק את מעמדו ברצועת עזה. עבאס יזם את החזרה לתהליך הפיוס בתקווה שיהפוך באמצעותו לבעל הבית של רצועת עזה וכולם ישחרו לפתח, וביקש ממצרים לשוב ולכנס בקהיר את המפגשים בין תנועת פת"ח לבין תנועת חמאס.

המפגשים האלה נפסקו בחודש מרץ האחרון, לאחר ניסיון הנפל להתנקש בחייו של ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה באמצעות מטען צד שהופעל לעבר השיירה שבה נסע בצפון רצועת עזה. הרש"פ הטילה את האחריות לניסיון ההתנקשות על תנועת חמאס ושיחות הפיוס הופסקו. גם המשלחת הביטחונית המצרית שהייתה מוצבת בעזה עזבה את הרצועה וחזרה למצרים.

בינתיים, בחודשים האחרונים חלו שינויים גדולים במודיעין המצרי. הנשיא א-סיסי הדיח את ראש המודיעין הגנרל אברהים פווזי, בגלל שנכשל בניסיונות לפייס בין פת"ח לחמאס, ובאחרונה מינה לתפקיד את הגנרל עבאס כמאל שהיה עד לאחרונה ראש לשכתו ונחשב כמקורב ביותר לנשיא.

ראש המודיעין הכללי החדש נחוש להשיג פריצת דרך בנושא הפיוס הפנים-פלסטיני, וכדי לרכך את חמאס הוא הדיח את הגנרל סאמח כאמל שהיה האחראי על התיק הפלסטיני במודיעין המצרי ובמקומו מינה את הגנרל אחמד עבד אלח'אלק ששירת כנספח צבאי ברצועת עזה ומקובל על חמאס.

לקראת חידוש שיחות הפיוס הגיע בשבוע שעבר לקהיר חבר הועד הפועל של אש"פ עזאם אלאחמד, שנועד עם ראש המודיעין המצרי החדש. הוא הציג את העמדה הברורה של תנועת פת"ח לפיה אין צורך במשא ומתן, ויש להסכים על מנגנוני התיאום והפיקוח כדי להעביר את סמכויות השלטון המלאות מחמאס ברצועת עזה לידי הממשלה הפלסטינית בראשות ראמי חמדאללה.

עפ"י מקורות בפת"ח, ראש המודיעין המצרי ביקש בפגישה שהרש"פ לא תטיל סנקציות חדשות על הרצועה כדי שתיווצר האווירה המתאימה לשיחות הפיוס. תנועת חמאס נענתה לבקשת מצרים ושיגרה משלחת בראשותו של צאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס.

תפיסה חדשה לפיוס

השיחות של משלחת חמאס עם המודיעין המצרי יעסקו בנושא הפיוס, המצב הביטחוני בגבול עם ישראל, המצב ההומניטארי ברצועת עזה והקמת פרויקטים בצפון סיני עבור הפלסטינים ברצועת עזה, עפ"י התוכנית של ג'ראד קושנר כחלק מ"עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.

כמו כן, ידונו האפשרות להסכם "הסדרה" ארוך טווח ועסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, כאשר חמאס מעוניין שמצרים תהייה המתווך הראשי בנושאים האלה.

העיתון "אלקודס אלערבי" דיווח ב-10 ביולי כי מצרים רוצה להציע תפיסה חדשה להנעת שיחות הפיוס, וכי ראש המודיעין המצרי החדש רוצה להתחיל בצעדים מעשיים למימוש סמכויות הממשלה הפלסטינית ברצועת עזה. בין השאר מדובר בקליטת הפקידים שמינתה תנועת חמאס ברצועה במנגנון הממשלתי של הרש"פ, והעברת כספי המיסים הנגבים ברצועת עזה לקופת הרש"פ.

למרות שמחמוד עבאס מעוניין בחידוש שיחות הפיוס הוא מפגין גישה נוקשה כלפי רצועת עזה. הוא מסרב להסיר את הסנקציות שהטיל על הרצועה לפני יותר משנה, ובישיבת הוועדה המרכזית של פת"ח השבוע הוא הדגיש כי כל הסמכויות המלאות צריכות עבור משלטון חמאס ברצועה לידי הממשלה הפלסטינית" . אם תנועת חמאס רוצה בפיוס היא צריכה למסור את כל הסמכויות לממשלה הפלסטינית. אם הם רוצים להמשיך להחזיק בסמכויות – שיישאו בכל התוצאות", הבהיר.

חמצן פוליטי

המשא המתן החדש שבו מתווכת מצרים בין פת"ח לחמאס מחזק את מעמדה של מצרים כמתווך האזורי העיקרי שיכול להשיג הצלחות בכל הקשור למצב ברצועת עזה והפיוס הפנים פלסטיני. בכל מקרה מדובר בתהליך ארוך – מחמוד עבאס לא ממהר והוא איננו אמור לקבל את ההחלטות החשובות לפני כינוס המועצה המרכזית של אש"ף ברמאללה בחודש הבא.

יו"ר הרש"פ מינה ועדה מיוחדת שתדון במצבה של רצועת עזה,הכוללת 13 אישים מהוועד הפועל של אש"ף ומהפלגים הפלסטינים, והיא תציג את המלצותיה למועצה המרכזית של אש"ף. גורמים בפת"ח טוענים כי אחת ההמלצות היא לבטל את הקיצוץ שעשתה הרש"פ במשכורות הפקידים מרצועת עזה.

חידוש השיחות בין פת"ח לחמאס בתיווך מצרי מעניק למחמוד עבאס חמצן פוליטי וזמן תמרון חשוב. יו"ר הרש"פ רוצה לטרפד את "עסקת המאה" וליצור מצב שבו כל סיוע כספי לרצועת עזה יעבור דרך הרש"פ. הוא רואה בחידוש הפיוס כלי מדיני להשיג את המטרה הזו או לפחות להרוויח זמן ולדחות את היישום "של כל הצעה אמריקאית שתגיע.

בחמאס מבינים היטב את המהלך החדש של מחמוד עבאס. אנשי ארגון הטרור דורשים את הסרת הסנקציות מעל רצועת עזה, "שותפות שלטונית" מלאה וכניסה כחברה במוסדות אש"ף. בינתיים חידוש שיחות הפיוס משרת את האינטרסים של כל הצדדים עד למשבר הבא.

איך תראה המערכה הבאה

בתוך כך, הסלמת המתיחות הביטחונית בגבול רצועת עזה וישראל והעימותים בין צה"ל לחמאס בשבוע האחרון העלו מחדש את האפשרות למערכה צבאית גדולה נוספת בניסיון להחליש את חמאס ולכפות עליו הפסקת אש בתנאים משופרים.

ניכר ששני הצדדים אינם מעוניינים במערכה כוללת בנסיבות הנוכחיות. ישראל מעוניינת לרסן את חמאס ולבלום את טרור ההצתות היומיומי, ואילו לחמאס עניין במלחמת התשה מתמשכת בעצימות נמוכה תוך איום בהסלמה זמנית המשמשת אמצעי לחץ על ישראל.

אז כיצד תראה מערכה צבאית כוללת חדשה בין ישראל לחמאס? גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית  של חמאס, פרסמו לאחרונה את הלקחים שלהם ממבצע 'צוק איתן' שהתנהל בקיץ 2014, ומהווים נדבך בפיתוח תורת הלחימה של הארגון לקראת המערכה הבאה.

לצד ניתוח שיטות הלחימה המלמד על תהליך הפיכת המיליציות הצבאיות לצבא סדיר, המסמך של גדודי אל-קסאם שם דגש על גם השימוש בלוחמה פסיכולוגית נגד ישראל, ובמרכזה הפגיעה באוכלוסייה אזרחית כגורם מכפיל כוח המפעיל לחץ על ההנהגה המדינית והצבאית.

המסמך אמנם מפריז מאוד בהישגי חמאס בלחימה ומתעלם מכישלונות מבצעיים, אך יש בו כדי ללמד על החשיבה הצבאית של חמאס וההיערכות לקראת סבב העימות הבא ועל עקרונות הפעולה שלו בניהול המערכה. כך למשל, בחמאס הקימו מערכת שליטה ובקרה משולבת  שאמורה להיות בטוחה מפני האזנה של ישראל, ושמים דגש על תכנון קפדני ולימוד היכולות של צה"ל.

בזרוע הצבאית של חמאס גם מדגישים את החשיבות בהחזקת רסן היוזמה ומניעת הדבר מהאויב. לדוגמה, מיד לאחר הדיווחים על היעלמות שלושת הנערים הישראליים (שנחטפו ונרצחו בידי פעילי חמאס), הכריזו גדודי אל-קסאם על מצב חירום על בסיס הערכה שהאויב יפנה למהלך התקפי, יחסל בכירים פלסטינים ויבצע מכה מקדימה.

עם הסלמת המצב גדודי אל-קסאם שמרו על ערנות גבוהה ובכך נמנע מצה"ל אלמנט ההפתעה וההטעיה. במקביל, גדודי אל-קסאם החזיקו ברסן היוזמה בהעסיקם את האויב באמצעות שיגור רקטות לעבר עוטף עזה.

אלמנט ההפתעה בא לידי ביטוי באמצעות פעולות תקיפה מהים ודרך מנהרות, שיגור טילים לעבר מכרזי הערים בישראל ושיבוש הטיסות והפעלת מל"טים לצורכי מודיעין. בנוסף, חמאס ממשיך כל העת בניסיון לייצר ולהשיג כלי נשק מתקדמים, ולשכלל את אמצעי המלחמה הפסיכולוגית המכוונת לציבור הישראלי.

בין נקודות התורפה של ישראל  אותן זיהה החמאס הייתה "אי יכולת של החזית הפנימית של האויב לשמור על עמידה איתנה". על בסיס הנחת יסוד הזו פעלו בארגון הטרור להעברת הלחימה לשטח ישראל באמצעות שיגור רקטות שאילצו תושבים לשהות במקלטים והביאו לפינו אוכלוסייה מעוטף עזה. לטענת חמאס, התושבים המפונים היוו נקודת לחץ על ממשלת ישראל והסיבה שדחפה אותה לסיום המערכה.

מרכיב חשוב נוסף הוא יכולת הארגונים הפלסטיניים לנהל עימות ארוך, כיוון שלהערכתם אין לישראל את היכולת המדינית, הכלכלית והצבאית לעמוד במערכת התשה מתמשכת. הצד השני של המטבע הוא השמירה על התמיכה העממית במאבק. הנהגת חמאס הבינה את חשיבות החזית הפנימית כגורם במערכה, והיא פעלה לשפר את מורל הציבור באמצעות עדכון על הנעשה בזירת הלחימה.

 חזרה לחיסולים הממוקדים?

צה"ל מצידו נוקט בארבעת החודשים האחרונים באסטרטגיה חדשה של מלחמה בטרור. הוא תוקף בשיטתיות את תשתיות הטרור של הארגונים הפלסטינים ובראשם חמאס כדי לשחוק את הארסנל הצבאי שלהם. התקיפה נעשית באמצעות חיל האוויר הישראלי על מנהרות, מפקדות, מוצבים, מתחמים צבאיים ומחסני נשק ותחמושת במקומות שונים ברצועה.

לרוב מדובר בתקיפתם של מתקנים ריקים מאדם, שכן ארגוני הטרור מעריכים מראש את עיתוי המתקפות האוויריות ומפנים את אנשיהם. בפועל לא נפגעים המחבלים המאיישים בדרך כלל את המתקנים האלה.

הפעלת הלחץ הישראלי על ארגוני הטרור באמצעות שחיקה הדרגתית של יכולותיהם הצבאיות נועדה להשיג הרתעה אך לא להביא להסלמה שתחריף עוד יותר את המצב הביטחוני. האסטרטגיה הזו היא יעילה בטווח הרחוק למקרה של עימות צבאי כולל, אולם נשאלת השאלה האם הפגיעה בראשי הטרור של החמאס והג'יהאד האסלאמי לא הייתה משיגה תוצאה מהירה ויעילה יותר בכל הקשור להרתעת ארגוני הטרור.

בסוף השבוע שעבר פרסם דובר צה"ל בשפה הערבית אזהרה אישית למנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר, שממנה השתמע כי הוא מועמד לחיסול בידי צה"ל, מדיניות שהופסקה למעשה מאז תום מבצע 'צוק איתן' ובמסגרת הסכם הפסקת האש. השאלה הנשאלת היא האם נוכח מלחמת ההתשה שבה פתחה חמאס נגד ישראל מאז חודש מרץ השנה, לא הגיעה העת לחדש את מדיניות הסיכולים הממוקדים.

סינוואר למעשה הוא חובש שני כובעים. הוא משמש כמנהיג הפוליטי של רצועת עזה, ובאותה העת הוא גם ראש הזרוע הצבאית של חמאס. על פי גורמים בחמאס, בחודשים האחרונים הפחית סינוואר את הפעילות הפוליטית שלו כמנהיג הרצועה והתרכז בפן הצבאי. סינוואר מפקח באופן אישי על קמפיין "צעדות השיבה", על שיגור בלוני ועפיפוני התבערה ועל שיגור הרקטות והפצמ"רים לעבר עוטף עזה.

בחמאס מתייחסים ברצינות להודעת דובר צה"ל ולאפשרות של חידוש החיסולים הממוקדים, מסרים דומים הגיעו להנהגת חמאס מישראל באמצעות המודיעין המצרי. גורמים בחמאס מאיימים כי אם יחוסלו בכירי הארגון הוא יגיב במתקפת רקטות לעומק שטחה של ישראל ובהוצאת פיגועים.

המדיניות הישראלית הרשמית היא שאין לאף אחד מראשי הטרור חסינות, אך כרגע מערכת הביטחון איננה רוצה להסלים עוד יותר את המצב ולחדש את הסיכולים הממוקדים. ישראל מעוניינת ברגיעה בגבול הדרום, היא ממוקדת בסכנת הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה ואיננה רוצה להפיל את שלטון חמאס או להורות לצה"ל להיכנס קרקעית לרצועת עזה.

הבעיה היא שראש הנחש של הטרור החמאסי ממשיך להכיש את ישראל. הוא הצליח לכפות עליה כללי משחק חדשים (ירי תמורת ירי) והוא מתכוון להמשיך במלחמת ההתשה המכונה "קמפיין השיבה" למרות הפסקות האש שמושגות מדי כמה ימים.

ייתכן שתנועת חמאס תשמור בכל זאת על רגיעה יחסית, מכיוון שהיא חוששת כרגע שהסלמה תפגע במאמצי הפיוס של מצרים. חמאס מעוניין שהפיוס יביא להסרת הסנקציות של הרש"פ, דבר שייתן לה חמצן מבחינה כלכלית והזדמנות לשקם את תשתיות הטרור שנפגעו בתקיפות האחרונות של חיל האוויר.

לכן ישראל צריכה להפיק לקחים ולא להמתין לסבב האלימות הבא כדי לשקם את ההרתעה. אסור להרגיל את ארגוני הטרור לכך שישראל נרתעת מהפגיעה בראשיהם מחשש לגל נקם. ישראל חיסלה את ראשי חמאס כמו השייח' אחמד יאסין ועבד אלעזיז רנטיסי ולא אירע שום דבר מיוחד. בדיוק כפי שארה"ב חיסלה את אוסאמה בן לאדן מנהיג אל-קאעדה מבלי שספגה בתגובה גל טרור מהארגון.

אפשר להתחיל בקטן. ראשית – האחראים על שיגור בלוני ועפיפוני התבערה ומפקדי הזרוע הצבאית שאחראים לשיגור הרקטות והפצמ"רים. משם אפשר להמשיך לעבר בכירי חמאס והגי'האד האסלאמי. מה שחשוב זה שהם ידעו כי ישראל לא ויתרה על הנשק הזה והיא איננה נרתעת להשתמש בו. למסר הזה יש השפעה פסיכולוגית גדולה על ראשי הטרור, מכיוון שבסופו של יום הם אינם רוצים להיות "שהידים" בגן עדן.

יוני בן מנחם הוא מזרחן ומשמש כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. סא"ל יהונתן דחוח-הלוי הוא חוקר בכיר לענייני מזרח תיכון ואסלאם רדיקלי במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.