ההישג העיקרי של הכנסת הנוכחית הוא פתיחת השיח הציבורי של רעיונות – שבעבר נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי השמאל – להשמעת קולות שונים ומגוונים
מושב הקיץ של הכנסת, שלדעת רבים במערכת הפוליטית עשוי להיות האחרון בכהונה הזו, ננעל בשבוע שעבר, וזהו זמן טוב לסיכום פעילות הכנסת בקדנציה הזו.
את מצעד החוקים הבולטים ביותר במושב האחרון מובילים שני חוקים שמקודמים בימים אלה. חוק הלאום, שכפי שנכתב כבר ב'מידה', קוצץ ואיבד כל משמעות, וחוק הגיוס שמתעלם מכל אספקט ליברלי של התייחסות לגיוס בכפיה.
בנוסף בלטו גם חוק ההסדרה, שבכדי להעביר אותו נאלצה הקואליציה לחתוך ולוותר על סעיף 7 שהיה מסדיר את היישוב עמונה, וכמובן פסקת ההתגברות שנכון לרגע הזה לא הגיעה אפילו לכדי הליך חקיקה. מנקודת מבט ימנית –שמרנית מדובר בסדרת חקיקות חשובות שנחלה כישלון או הצלחה חלקית בלבד.
הסיבה לכך נעוצה במישור פחות מדובר בדיון הציבורי בישראל והוא 'שוק הרעיונות', שנדמה ששינוי כללי המשחק שלו הוא הבשורה החשובה ביותר שהביאה עמה הכנסת הזו.
'שוק הרעיונות' הוא המרחב בו רעיונות נולדים ומתפתחים. זה יכול לקרות בקולנוע, בספרות, בתקשורת, באקדמיה ולאחרונה גם ברשתות החברתיות. חלק מהרעיונות הללו לא יותירו חותם מיוחד, חלק אחר יתמזג לתוך רעיונות אחרים וחלק קטן מאוד יוליד רעיונות פוליטיים וחברתיים שיבשילו לכדי מדיניות, שיח ציבורי, קמפיין חברתי וכדומה.
לשבור את המונופול
שוק הרעיונות בישראל אינו מפותח ומגוון דיו. הרעיונות שפעפעו עד היום לציבוריות הישראלית היו ברובם בעלי אוריינטציה שמאלית וממילא התקשורת וחברי הכנסת מצוידים היטב בתחמושת וברעיונות משמאל.
בישראל כמו בישראל שוק הרעיונות לא ממש היה שוק, אלא יותר כמו מונופול. שליטת המועצה להשכלה גבוהה באקדמיה משאירה את האקדמיה בישראל סגורה בקופסה, המגוון המחשבתי דל מאוד והדעה "הנכונה" ידועה לכל.
בזירת הספרות, חוק הספרים שחוקק בקדנציה הקודמת הוביל לירידה במספר הכותרים ולירידה בספרי הביכורים, עזר לסופרים הוותיקים לשמר את מעמדם והקשה על קולות חדשים להיכנס לשוק ולאתגר אותו. החוק בוטל בשתי פעימות בהובלת ח"כ יואב קיש ושרת התרבות מירי רגב, הראשונה לפני כשנתיים והשנייה לפני כחודשיים.
במשך שנים שוק התקשורת היה גם הוא סגור ומסוגר בתוך עצמו. הרדיו הארצי בישראל שייך כולו לממשלה, בעבר דרך רשות השידור והיום דרך התאגיד ותחנת הרדיו הצבאית. ערוצי טלוויזיה פרטיים נכנסו לישראל רק ב-1992, אבל עדיין פעלו תחת רגולציה איומה המונעת מהם חופש ביטוי ומתייחסת אליהם למעשה כאל קבלני ביצוע של הממשלה, והעיתונים היו למעשה זירת ההתגוששות היחידה בה התקיים מרחב חופשי של רעיונות.
האינטרנט הביא איתו ברכה והיום אתרי חדשות ממגוון הקשת הפוליטית מעטרים את הרשת ומרחב הרעיונות הופך עשיר ומגוון יותר. רפורמת "ערוץ 20", שהובלה על ידי שר התקשורת איוב קרא וחברי הכנסת יואב קיש ושרן השכל, פתחה גם את שוק הטלוויזיה לתחרות ומאפשרים לערוצי טלוויזיה חדשים לקום.
זירת מסך נוספת – הקולנוע – גם היא עוברת מתחת פנים משמעותית. תיקון חוק הקולנוע אמנם לא ממתין לקריאה שניה ושלישית עם פתיחת המושב הבא, אבל כבר ניתן לומר שיאפשר לשרת התרבות להקצות 20-15% מתקציב התמיכה בקולנוע למסלול 'עוקף קרנות'. עכשיו יוכלו סרטים להפוך רווחיים גם ללא תמיכת קרנות הקולנוע אלא על בסיס טעמו של הציבור והעדפותיו.
שיח מגוון ועשיר יותר
הודות לטכנולוגיה ולמספר שינויי חקיקה קטנים, שוק הרעיונות מתחיל היום לצאת לחופשי. לצד האינטרנט והרשתות החברתיות, שווקי הטלוויזיה, הספרות והקולנוע יאפשרו להעלות רעיונות לדיון ציבורי וליצור שיח מגוון ועשיר יותר. כתבי עת והגות כגון 'השילוח' הופכים לבמת סיעור מוחות והולדת רעיונות לאוויר העולם, רעיונות שיבשילו ויוכלו להפוך גם לתנועות ולרעיונות פוליטיים.
עכשיו, יותר מתמיד חובה עלינו לשמר אנשים פעילים בשוק הרעיונות הזה. ליצור, לחדש, לחדד וללמד את הבאים בתור. כשהרעיונות האלה יבשילו ויחלחלו לשיח הציבורי ולפוליטיקה, יהיה לימין הרבה יותר קל לנצח במאבקים פוליטיים.
דחוף יש להגדיל את הכנסת. נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום?
בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו.
נודע לי ולא בטוח שזה כך שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת.
יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר!
לאחר זאת יש להקים בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר
מהבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב.
בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה.
אתה לא ממש העיפרון הכי מחודד בקלמר, מה יעזרו 2000 חברי כנסת, עוד 1880 אוכלי חינם, הכותב מדבר על רעיונות ואתה מדבר על כמויות
ישר כח לכותב על ניתוחו המיוחד
ימשיך נא להעשירנו בסקירות כאלה
עה"ח יוסף בן שמעון