איסור שיווק הג’ול: כך פועל משרד הבריאות נגד בריאות הציבור

מלחמתם של פקידי המשרד בסיגריה האלקטרונית פוגעת במעשנים המבקשים להגמל, ומשחקת לידי חברות הטבק

צילום אילוסטרציה | פלאש90

אילו היו אומרים לכם לפני כמה שנים שבעתיד יקום סטרטאפ שיציע למעשנים תחליף זול ובטוח בהרבה מאשר עישון, ייתכן שהייתם מאמינים ובוודאי הייתם שמחים על ההתפתחות המבורכת. אך אם חוזה העתידות היה אומר לכם שמי שיתגייס למאבק באמצעי הגמילה הזו הן לא רק חברות הסיגריות, אלא גם הרגולטורים האמונים על בריאות הציבור, תוך דחיפה מצד פעילים נגד עישון ועיתונאים – מן הסתם מגחכים עליו, ודורשים את כספכם חזרה.

ועדיין, זה בדיוק מה שקרה. סטרטאפ חדשני בשם ג’ול (JUUL) מציע למעשנים התקן הדומה לדיסק-און-קי ובו מחסנית ניקוטין, שנותן למעשנים חוויית עישון אך ללא העשן, העטרן ואלפי החלקיקים המסרטנים, ללא הריח הכבד הדבק בבגדיהם ובגופם וללא הסיכון ואי הנוחות לסביבה.

בעולם מתוקן, עמותת “אוויר נקי” הייתה מרימה על כפיים את הסטרטאפ הזה התורם לאוויר נקי. בעולם סביר, כתבי הבריאות היו כותבים מאמרים המשבחים את ההתקן החדש. בכל יקום שפוי, רשויות הבריאות היו שמחות על ההתקן הזה ואולי אפילו מסבסדות אותו, כפי שהן מסבסדות אמצעי גמילה אחרים, יעילים הרבה פחות, כמו מדבקות ניקוטין וסדנאות גמילה.

הטירוף סביב הג’ול

אך בעולם שלנו, אף ששיעור המצליחים להיגמל בעזרת ג’ול גבוה בהרבה מאמצעי גמילה מסורתיים, משרד הבריאות אסר על החברה להציג את המוצר שלה כאמצעי לגמילה מעישון, בגלל שהיא לא נרשמה באגף הרוקחות במשרד. ולא זו בלבד, אלא לאחרונה אף הוציא המשרד צו אותו אישר ראש הממשלה האוסר את שיווק המוצר בארץ, בטענה שהוא המכיל ניקוטין בריכוז של מעל 20 מיליגרם למיליליטר.

בעולם שלנו, בג”צ דחה את בקשת היבואנית למתן צו על תנאי נגד האיסור. בעולם שלנו, המיזם למיגור העישון מחא כפיים להחלטה לאסור את השיווק של אמצעי הגמילה היעיל הזה. יש לציין שהצעד הזה אינו אוסר לגמרי על שיווק הג’ול, כי יש לחברה גם מוצרים מופחתי ניקוטין, המשווקים במדינות אחרות, אך הכיוון ברור לגמרי.

אז מה מביא את רשויות הבריאות ופעילים אחרים להתנגד למוצר שכזה? העיתונאי ג’ון טירני הקדיש כתבה ארוכה ומפורטת להשחתה של הרפואה הציבורית, שהידרדרה למלחמה נגד אמצעי גמילה יעילים שלא עברו דרכה, וכתבה מיוחדת גם לטירוף סביב הג’ול. בכתבות אלו הראה טירני כיצד אנשי הרפואה הציבורית פועלים במובהק נגד האינטרס הציבורי, ומשלבים ידיים עם האויבים המרים של אמצעי הגמילה – אנשי תעשיית העישון המסורתית.

המתנגדים לג’ול ולמוצרים דומים טוענים שהם מהווה שער לעישון, שבני נוער נופלים ברשתה ושמינון הניקוטין בה הוא גבוה ומסוכן. כדברי איגוד רופאי בריאות הציבור: “סיגריית הג’ול היא סכנה חמורה לבריאות הציבור לאור המאפיינים שלה האטרקטיביים במיוחד למשיכת בני נוער וצעירים לעולם ההתמכרות למוצרי ניקוטין או טבק מזיקים וממכרים. מאפיינים אלו כוללים גם טעמים מושכים ויש לאסור כליל שיווק מוצרי טבק/ניקוטין בטעמים, כמומלץ בעולם”.

הסיגריה האלקטרונית ג’ול | ויקיפדיה

במילים אחרות, אף שהתקני הג’ול, כמו גם סיגריות אלקטרוניות אחרות, מסוכנים בלי ספק הרבה פחות מאשר סיגריות רגילות, רופאי הציבור והרגולטורים הולכים בכל הכוח על שיטת הכול-או-לא-כלום: שחלילה אנשים לא יצליחו להיגמל מסיגריות בדרכים שהם לא אישרו.

ניקוטין, יש לציין, אינו חומר מסרטן, בעוד עישון הסיגריות ידוע כגורם סרטן משמעותי. לא זו בלבד, לניקוטין יש גם תועלות בריאותיות משמעותיות. האם רופאי הציבור רוצים שהמעשנים ימשיכו למות מסרטן, רק כדי שבני נוער לא יתמכרו למוצרי ניקוטין? העישון יוצר מטרד משמעותי לסביבה, בעוד הג’ול וסיגריות אלקטרוניות אחרות אינן מדיפות סירחון ואינן מזיקות לסביבה בשיעור שכזה. האם הרגולטורים מעוניינים שהציבור ימשיך לסבול?

הטענה שעישון הג’ול מהווה “שער” לבני נוער לעשן תמוהה כשלעצמה: גם אילו נניח ששימוש בסיגריה אלקטרונית היה מפתה נערים לעשן סיגריות רגילות, מדוע זו סיבה למנוע משאר הציבור להשתמש בג’ול כאמצעי גמילה? חברת ג’ול ערכה בבריטניה סקר בהשתתפות 19,000 משתמשי ג’ול. הממצאים העידו כי רק 2.3% מהמשתמשים שלא עישנו לפני כן, מעשנים כעת. מנגד, מבין 11,689 משתתפים שעישנו לפני כן, כמעט שני שליש (64.3%) הפסיקו לגמרי לעשן, ומתוכם חצי אמרו שזה היה בזכות ג’ול. גם מבין אלה שעדיין מעשנים, יותר מחצי מעשנים הרבה פחות – בין 50% ל-99% פחות ממה שעישנו לפני שהשתמשו בג’ול.

“מזיק לבריאות? אולי, אבל הרבה פחות מסיגריות”

משתמשי ג’ול בארץ ששמעו על הצו לאסור את השיווק זועמים על הרעיון. “התחלתי לעשן לפני שמונה שנים”, מספר ל’מידה’ יצחק בן ה-25. “לאחר החתונה, עלה בי רצון קלוש להפסיק בגלל הריח של הסיגריות ועוד, אבל בפועל לא יכולתי לחשוב על זה כלל. לפני חמישה חודשים חבר אמריקאי המליץ לי על ג’ול. ניסיתי, ומאז פסח האחרון לא נגעתי בסיגריה אחת ואני משתמש באופן קבוע בג’ול”.

מה דעתך על הצו החדש של משרד הבריאות, לאסור את הג’ול המשווק בישראל?

“מלבד חוסר ההיגיון והחוצפה שבהתערבות בחיי האישיים, אין ספק שזה לא יקדם שום מטרה, אולי חוץ מהאינטרסים של חברות הטבק. ללא ספק בטווח זמן של חודש לכל היותר אחזור לעשן. גם אם יש בעיות בריאותיות בג’ול, אין לדעתי אף אדם שיטען שיעדיף את העשן של הסיגריה”.

גם משתמשי ג’ול אחרים סיפרו ל’מידה’ על כך שההתקן עזר להם להפסיק לעשן. אבי, מהנדס תוכנה בן 32 אמר כי התחיל להשתמש בג’ול לפני שלושה חודשים, ביחד עם כמה חברים, כאמצעי להפסקת עישון. “ביררנו לפני כן והיה ברור שאידוי מזיק הרבה מאשר עישון. וכולנו נעים עכשיו בין הפסקה מוחלטת לירידה דרסטית בכמות הסיגריות”.

ניסית להיגמל בשיטות אחרות?

“בעבר ניסיתי כמה פעמים בעזרת מכון אברהמסון, אך ללא הצלחה. ניסיתי גם סיגריות אלקטרוניות אחרות, אבל הן לא היו מוצלחות כמו הג’ול”.

יש כאלה שטוענים שזה מזיק לבריאות, או שזה מושך ילדים שלא עישנו, וזה שער לעישון. מה דעתך?

“מזיק לבריאות כנראה, אבל לפי מה שראיתי הרבה פחות מסיגריות. לגבי ילדים, אני יכול להבין למה ילדים נדלקים מזה – זה מוצר מושך – אבל אישית התחלתי לעשן בגיל 15, אז אני חושב שהיה עדיף לי להתחיל עם ג’ול בגיל הזה”.

משתמש ג’ול נוסף שיוצא נגד צו האיסור של משרד הבריאות הוא אבי בן ה-28: “אני חושב שזה טיפשי. אני מעשן ג׳ול ו-MYLÉ, המתחרה, ומעשנים לשעבר רבים סביבי נהנים מהמוצרים האלה כתחליף לסיגריות”.

מה יקרה אם לא תוכל לקנות ג’ול?

“סיכוי גבוה שאחזור לעשן סיגריות. אין לי ספק שלו אסור היה לי מלכתחילה לקנות ג׳ול, הייתי עדיין מעשן סיגריות. למזלי אני לא גר בארץ כך שהאיסור הנוכחי לא ישפיע עליי”.

מה הניע אותך לנסות להיגמל מהסיגריות?

“בעיקר בריאות וריח רע”.

ניסית להיגמל בדרכים אחרות?

“כן, בדרך המסורתית – זבנג וגמרנו. זה מעולם לא החזיק יותר מחודש. אני כבר עשרה שבועות משתמש בג’ול ולא מעשן אף סיגריה”.

“ה-JUUL מזיק לחברות הטבק”

יוסי, אקדמאי מתל אביב, נשוי + 2, הוא משתמש ג’ול נוסף שהצליח להיגמל מהסיגריות. “אני משתמש בג׳ול כחודש כתחליף לסיגריות, ולא הרגשתי שום צורך לסיגריה רגילה מאז. מובן שזה בגלל כמות הניקוטין ההגונה שיש בג׳ול”, הוא אומר. יוסי מציין שהוא מעשן סיגריות רגילות כבר 20 שנה ושהג׳ול החליף אותן ללא שום בעיה. יוסי, כמו גם מרואיינים אחרים לכתבה, מציין שהוא ישמח לפודים מופחתי ניקוטין, כפי שיש בבריטניה.

מה דעתך על המאבק בג’ול?

“אני חושב שנכון וחשוב לבדוק את המוצר בכל הנוגע לבריאות וכיוצא בזה. יחד עם זאת, לא סביר שמוצרי טבק מסורתיים מאושרים וג׳ול לא. פשוט לא סביר. הסיפור הזה מריח מאד לא נקי”, אומר יוסי ומפנה לתמונה המופצת ברשת בצורת האזהרות על חפיסות הסיגריות, אלא ששם האזהרה היא כי “ה-JUUL מזיק לחברות הטבק”.

 

מה הניע אותך לרצות להפסיק לעשן? ניסית להיגמל בדרכים אחרות?

“נולד לי תינוק ולא הסכמתי בשום אופן להסריח מסיגריות. כמובן גם שיקולי בריאות היו בתמונה. לא ניסיתי להיגמל מעישון, רק למצוא תחליף פחות מסריח ופחות מזיק”.

למה לא להיגמל לגמרי?

“כנראה שאני לא מספיק רוצה. זה לא משהו שמכביד עלי במיוחד. למרות כל הנזק הידוע של העישון – הרי זה עניין רגשי, התמכרותי או חברתי – לא משהו הגיוני. אין שום היגיון בעישון. מוצר כמו ג׳ול, לא מסריח ומזיק פחות, בהחלט עונה על ציפיותיי”.

“בשבילי הכול זה אותו דבר”

והיכן נבחרי הציבור שלנו? עיון בפרוטוקול של ועדת הכלכלה של הכנסת מגלה מחזה מרהיב. בדיון שנערך לפני כחודשיים, החליטו חברי הוועדה להכניס לחוק סעיף האוסר שיווק של “סיגריה אלקטרונית, חומר מילוי או מחסנית, המכילים ניקוטין בריכוז העולה על 20 מיליגרם למיליליטר”. או במילים אחרות, סיגריית הג’ול המשווק כעת בארה”ב ובארץ.

למה? כי “זה איסור שקיים היום באירופה”, כדברי מיכל גולדברג, יועצת משפטית במשרד הבריאות. כשנציג ג’ול, עו”ד איתן האזרחי, הקשה מדוע פתאום צריך ללכת אחרי הדירקטיבה האירופית דווקא ולא אחרי ה-FDA שאישר את הג’ול, ותהה מה הבסיס המדעי של האיסור הזה, אמר לו יו”ר הוועדה ח”כ איתן כבל:

כשאני כתבתי את החוק, בשבילי הכול זה אותו דבר. כל דבר שהוא מזיק. אני לא רופא, אני לא בן בנו של רופא. בשורה התחתונה יש את משרד הבריאות, ופרופ’ גרוטו (נציג המשרד בדיון) הוא ראש וראשון…אני אפילו לא מנסה להתווכח עם מה שאדוני אומר. אין לי כלים להתווכח עם העניין הזה. אני יודע רק דבר אחד: יש גוף מקצועי שקוראים לו משרד הבריאות. אין עוד גופים מקצועיים למדינת ישראל בעניין הזה”

ח”כ איתן כבל | פלאש90

והרי לנו תופעה מעניינת. יו”ר ועדה בכנסת שעניינה ביקורת על משרדי הממשלה, מקבל את דברי פקידי המשרד ממשלתי – כזה ראה וקדש. למותר לציין שכבל לא עשה כך לפקידים במשרדים אחרים, כגון לפקידי משרד האוצר. עליהם אפשר להקשות, אבל פרופ’ גרוטו? כמשה על הר סיני.

הסיבה היא לכאורה עניין של מקצועיות ומומחיות: כבל מודה שהוא לא מבין בזה כלום, ולכן הוא נשען על המומחים. אבל מדוע גרוטו הוא דווקא המומחה הרלוונטי? מדוע לא ה-FDA? ההחלטה לאסור דווקא, במקום לתת לאנשים בחירה ולהחליט לבד למי להקשיב – אם לפרופסור גרוטו או לד”ר סקוט גוטליב יו”ר ה-FDA – היא עוד חלק ממופע האבסורד המתקיים היום במחוזות העישון, כאשר נראה שנבחרינו עושים הכול כדי לעזור לחברות הסיגריות ולמנוע הפחתה בעישון.

ללמוד מנורבגיה

לא מכבר שודרה בטלוויזיה הישראלית כתבה על נורבגיה, שבה שיעורי העישון בקרב הנוער צונחים בשנים האחרונות. הכתבה הביאה צעדים שונים נגד הסיגריות שנוקטות הרשויות, אך השמיטה כנראה את הנתונים החשובים יותר.

בסקנדינביה יש מוצר טבק פופולרי בשם “סנוס“, העונה על הצורך בניקוטין ומזיק הרבה פחות מעישון. הרשויות בנורבגיה החליטו שלא להילחם בו, והפופולריות שלו מזנקת: שיעור המשתמשים בסנוס עקף ב-2017 את שיעור המעשנים באוכלוסייה הכללית; בין רבע לשליש מהצעירים מתחת לגיל 35 בנורבגיה משתמשים מדי יום בסנוס.

בנוסף, נורבגיה ביטלה לאחרונה את האיסור על מתקני אידוי ניקוטין וסיגריות אלקטרוניות, מתוך הבנה שיש בהם הרבה פחות נזק, והם מהווים תחליף ראוי לעישון.

נראה שהגיע הזמן שגם אצלנו יעזבו את גישת “הכול-או-לא-כלום”, ויבינו שהדרך הטובה ביותר לאפשר גמילה רחבה בציבור, היא לאפשר לג’ול ולדומותיה לפעול לשירות המבקשים להיגמל. ובינתיים, נקווה שהנזק ממניעת הג’ול מן המעשנים שכבר הפסיקו בזכותה לעשן, לא יהיה כבד מדי.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

“בניגוד לאמור – משרד הבריאות לא אסר שיווק של המוצר בישראל. הצו שיצא מגביל את ריכוז המחסנית למינון הדומה לזה המותר באירופה (לרבות נורבגיה) ומשווק בבריטניה. בצורה כזו משרד הבריאות מבקש להקטין את הסיכון לבני נוער להתמכרות לניקוטין ומעבר לעישון טבק. אין מניעה שהחברה תרשום את המוצר שלה כמוצר לגמילה למעשנים ומשרד הבריאות אף מעודד אותה לעשות זאת.

ה-FDA לא אישר שהמוצר בטוח לשימוש ואף אחד לא טוען שהמוצר הינו בריא. גם בארה”ב אסור למכור את המוצר לנוער, וכדאי לציין שהחברה נמצאת בחקירה של ה-FDA בשל חשד שלמרות האיסור הם קידמו את שיווק המוצר לצעירים”.

לחצו כאן לכל הטורים של הלל גרשוני

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. אחרי 15 שנה של עישון מאסיבי, הפסקתי לעשן בעזרת ג’ול.
    המוצר הזה אשכרה יכול להחליף סיגריה.

    נכון שהפודים של ג’ול באים עם אחוז ניקוטין גבוה כברירת מחדל (59 מ”ג) אבל אפשר לפתוח אותם ולמלא מחדש בכל נוזל עישון שנמכר בחנויות מקומיות בארץ. יש סרטונים ביוטיוב שמראים איך עושים את זה.
    יש גם מוצרים דומים מאוד לג’ול שאפשר להזמין בעלי אקספרס – כולל מוצר כמעט זהה, שעונה על כל החסרונות של ג’ול – הפודים הם של 1 מ”ל בניגוד ל-0.7 מ”ל בג’ול וניתנים למילוי מחדש, והסטיק ניתן לטעינה בכל מטען סלולרי סטנדרטי. לא חייבים את המטען USB של ג’ול, אפשר לטעון ולעשן באוטו…

  2. כתבה חובבנית ורשלנית במקרה הטוב, או צינית ומרושעת במקרה הרע.
    הצגת הג’ול על ידי חברת גבול כביכול מדובר באמצעי גמילה אינו אלא אחיזת עיניים.
    והאחוז המבהיל של בני הנוער המעשנים ג’ול בארה”ב יוכיח.
    ולא, הנתון המפוקפק המופיע בכתבה לפיו אחוז גבוה מבני הנוער נהג לעשן עוד קודם לגנוח, אינו מפריך טענה זו. לא דומה עישון ספורדי, להתמכרות כבדה ולא נשלטת, כפי שקורה לבני הנוער שנחשפו לג’ול.
    זאת ועוד, לא נזכר בכתבה מי מימן את “המחקר המקיף” המופיע בה. לא אתפלא אם הוא מומן על ידי חברת ג’ול עצמה, אשר בציניות הרסנית מנסה להסוות את דרכיה המחוזות.

    הניקוטין אמנם אינו ידוע כמסרטן, אך חבל שמר גרשוני משתף פעולה עם ספין זה של חברת ג’ול. ניקוטין הוא אלקלואיד רעיל וסם פסיכואקטיבי ממריץ, ועל כך אין חולק. ניקוטין הוא בין הסמים הממכרים ביותר הידועים לאנושות, ממכר אפילו יותר מסמים קשים כמו הרואין. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו – כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות.
    במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.
    הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.

    הבאת חלקי ראיונות עם משתמשי ג’ול בכתבה בניסיון לאשש את הנאמר בה, היא כבר באמת לעג לאינטלגנציה. ממתי חלקי ראיונות עם שלושה מכורים יכולים לאשש טענה רפואית?

    ולא מר גרשוני. זוהי לא מלחמתם של “פקידי משרד הבריאות” כפי שאתה מנסה להציג, ובכך להלהיט את הרוחות ולרכב על הגל לפיו יש פה במדינה השתלטות של פקידים על חשבון הציבור ונבחריו. מסגור המלחמה בג’ול ככזאת זהו כבר הטעיה חמורה. על הצו חתם נבחר ציבור, סגן שר הבריאות, וכן אישר אותו נבחר הציבור רם הדרג ביותר- ראש הממשלה. את המאבק בכנסת הובילו נבחרי ציבור- חברי כנסת, ובמיוחד יהודה גליק ואיתן כבל.

  3. זה יותר מאמר דעה (על גבול המוטה) ממאמר סקירה או עיתונות. תחילת המאמר מכיל כתיבה דרמטית מלאה בהאשמות קונספרטיביות לא מבוססות של כל מיני גורמים.

    הייתי שמח לקרוא מאמר יותר אובייקטיבי, עובדתי ומדעי בנושא המעניין הזה. כרגע אני צריך לנסות להוציא את המוץ מן התבן ולנסות להבין בעצמי מה עובדות ומה דעות.

  4. אחרי 28 שנה של עישון כבד ואינספור נסיונות להפסיק, בכל מיני שיטות, מצאתי ספר לימוד על היפנוזה עצמית. למדתי, ודבר ראשון – הפסקתי לעשן. אחרי שאמא שלי ואחי נפטרו אמי מסרטן ואחי מדדום לב) וכל הרופאים התחננו בפני שאפסיק לעשן, זו היתה הצלה בשבילי. הייתי כבר מיואשת. מאז עשיתי ואני עושה עוד הרבה דברים למען עצמי בעזרת היפנוזה עצמית.

  5. זה שלא הצלחת להיגמל זאת בעיה שלך. אני החלטתי ומאז חלפו 46 שנים ולא נגעתי בסיגרי.
    אתה צריך לרצות באמת ולהתבייש בפני עצמך שאתה לא מצליח לעמוד בזה.