בשמאל מצופפים שורות וחוזרים על קלישאות של "אחדות" ושל "בלי ימין ושמאל". דרוש מהלך דומה מימין
אתמול ניצבו "ביחד" על במה אחת ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד והשיקו את מפלגתם החדשה. הראשון ששאף להיות ראש ממשלה בכל מחיר ומרגע תום כהונתו חיפש כל דרך כדי לשוב אל חלומו האובססיבי, השני שנבהל מההתדרדרות בסקרים ומצא דרך להנצל באמצעות אחיו משכבר הימים.
בבחירות 2013 כרתו בנט ולפיד "ברית אחים" כאשר כל אחד מהם הבטיח שלא להכנס לממשלת נתניהו בלי השני וכך למעשה נאלץ נתניהו להכניס לממשלתו גם את "הבית היהודי" וגם את "יש עתיד". בנט אמר אז: "אנחנו (הבית היהודי) היינו בחוץ, והם (יש עתיד) היו בפנים. יאיר לפיד עמד במילתו כלפיי וכלפי הציבור שאני מייצג". הממשלה הזו הוקמה ללא החרדים וזה בדיוק מה שמבקשים הצמד בנט ולפיד לחולל שוב. הפעם, לשיטתם, כשנפתלי בנט יהיה ראש הממשלה.
בסוף 2014 סיימה לכאורה "ברית האחים" את דרכה. נתניהו פיטר את שר האוצר דאז, יאיר לפיד וכל שרי "יש עתיד" התפטרו מהממשלה. בנט הביע אז חרטה ואמר: "הברית עם לפיד היתה טעות שלא תחזור". אם אמר שלא תחזור, הרי שחזרה. באפריל 2021 חתם בנט בשידור חי על מסמך שבו התחייב לא לשבת עם יאיר לפיד כראש ממשלה לאחר שהצהיר בתשדירי התעמולה "לעולם לא אשב עם לפיד מהטעם הפשוט שלפיד הוא איש שמאל ואני איש ימין". אם חתם שלא לשבת, הרי שישב. רגע לאחר מכן הקימו השניים, כאמור, את "ממשלת השינוי", יחד ישבו ויחד כיהנו כראשי ממשלה ברוטציה. "ברית האחים" הסתיימה שוב באמצע שנת 2022 כשבנט ולפיד פיזרו את הכנסת והלכו לבחירות משום שכבר לא היה בידיהם רוב.
מעטים האנשים שהיו מעזים לעמוד שוב מול הציבור הישראלי שאותו רימו באופן גס כל כך כפי שעשה נפתלי בנט. לא נדרשים אומץ או גבורה, כי אם עזות מצח כמעט על אנושית. והוא ניצב, הישיר מבט למצלמה ואמר את צמד המילים שכה התאווה לומר: "אזרחי ישראל". אפשר היה לראות על ארשת פניו כיצד כל כמיהתו מתגשמת, עולה וצומחת ברגע ההוא אל מול פני האומה. "רגעים גורליים דורשים צעדים נועזים", הצהיר בנט בקור רוח של טייס קרב שיוצא לגיחה בלב טהרן או מ"פ שמוביל את אנשיו בלב הדאחיה בלבנון. כמה נועז צריך להיות כדי לעשות את מה שעשית כבר מספר פעמים? מה אמיץ כל כך בברית פוליטית נדושה שנועדה להציל את הכורתים אותה מכשלון במערכת הבחירות? "המעשה הכי ציוני והכי פטריוטי שעשינו אי פעם למען המדינה", הצהיר בעוז. לא מדובר בכיבוש חבל ארץ, לא בשחרור בני ערובה, לא בהסכם שלום וגם לא בטובת המדינה. לא ציונות ולא פטריוטיות כי אם שיקול פוליטי קר ואינטרסנטי. "ללפיד ולי יש דעות שונות", אמר בנט ולא פירט, אולי כי אין כאלה. "תם עידן הפילוג", הכריז בגאווה מי שלא ישב עם נתניהו, לא ישב עם בן גביר ולא ישב עם המפלגות החרדיות. כן ישב עם ליברמן שלא ישב עם נתניהו ולא ישב עם החרדים. כן ישב עם יאיר גולן שלא ישב עם נתניהו, עם החרדים, עם סמוטריץ' ועם בן גביר. כן ישב עם אייזנקוט שלא ישב עם נתניהו. כן ישב עם המפלגות הערביות כי לא ברור כיצד תהיה לו קואליציה בלעדיהן. אבל, כולם "ביחד", אין חרם, אין פילוג, "הגיע עידן התיקון".
"נקים ועדת חקירה ממלכתית", הבטיח בנט תוך שהוא מתעלם מהתנגדות רוב "העם האהוב שלו" למהלך הזה, כולל התנגדותן של משפחות שכולות. "כל האנשים ההגונים והטובים" שרוצים ועדת חקירה ממלכתית, מה זה אומר על האחרים שרוצים ועדת חקירה לאומית או ועדת בדיקה ממשלתית? "לא נמסור סנטימטר אחד לאויב", אמר מי שהעניק את ראשות הממשלה למי שנתן הרבה יותר מסנטימטר אחד לאויב ושיבח אותו על "אומץ ההחלטה ונדיבות המעשה" של מי שבסך הכל מציל את עורו הפוליטי. עומד נפתלי בנט שהקים קואליציה עם מנסור עבאס שמשתייך ל"אחים המוסלמים", בנט שהמתין לאישורה של מועצת השורא לגבי חלק מהחלטות ממשלתו ומסביר שהוא הולך "בדרך הימין". כל כך ימין עד שהוא הולך עם יאיר לפיד ועם יאיר גולן.
כבר בפתח דבריו חוזר יאיר לפיד על המנטרה הקבועה שלו "למען הילדים שלנו", כאשר בפועל הוא מתאחד כדי שלילדים שלו יהיה אבא שיעבור את אחוז החסימה. "מדינת ישראל צריכה לשנות כיוון", הוא אומר כשממש לפני רגע הבטיח "אחיו" להמשיך ללכת בדרך הימין. אם הבטיח, הרי שילך בדרך השמאל. "בנט הוא איש ימין מובהק", אמר לפיד את המשפט הבלתי נתפס ובעוד עם ישראל מנסה להסדיר נשימה אחרי שהשתנק, מאתגר אותו שוב לפיד באומרו על בנט "האיש שלא מכר את ערכיו". פרפורי נשימה נשמעו בקרב אזרחי ישראל שלא חזו מעולם במישהו שמכר את ערכיו יותר מאשר נפתלי בנט. "יש בישראל את האנשים הכי טובים בעולם", מסיים לפיד ששכח כנראה כיצד כינה רבים מהם במילים שאי אפשר אפילו לכתוב במאמר.
הגיע שלב שאלות העיתונאים וכבר במענה לשאלה הראשונה, אמר בנט שהבטיח אך לפני רגע ש"כל ישראל ירגיש אהוב", שהוא בטוח שאזרחי ישראל "סולדים ואפילו נגעלים" מהשתמטות. הוא, כמובן, התכוון לחרדים שאין ספק שהרגישו אהובים למשמע מילותיו. בנט תקף את ממשלת נתניהו שלא מגייסת חרדים "משיקולים פוליטיים" אך שכח שהרכבה של ממשלת השינוי שהיתה לו אפשר לו לגייס חרדים בקלות יתרה והוא לא עשה זאת "משיקולים פוליטיים". "הממשלה הנוכחית רק מחפשת את המריבות", אמר מי שקורע את החברה הישראלית על רקע סוגיית גיוס החרדים ומאשים אותם בנפילתם של חיילים, מי ששאף בימי הקורונה לגרום למלחמות בין הורים של ילדים מחוסנים לבין הורים של כאלה שלא התחסנו. על רקע תום עידן הפילוג, הזכיר לפיד ש"רק המשתמטים והקיצונים לא מוזמנים". ובכן, ערבים שאינם משרתים – מוזמנים? ומיהם הקיצוניים שלא מוזמנים? ואיך זה לא פילוג?
כיצד אפשר בכלל להאמין ללפיד שעד לפני רגע תקף את בנט "אי אפשר לתת את הקול שלכם למישהו שלא מתחייב שלא ילך לעוד ממשלה של נתניהו", "בנט ברח, איזנקוט ברח". כיצד אפשר להאמין לבנט שתקף את לפיד "תתבייש, מי בכלל רוצה לשבת איתך?"
"נסתמך רק על מפלגות ציוניות", הבטיח בנט, "המפלגות הערביות אינן ציוניות ולכן לא נסתמך עליהן". לא נסתמך בבנטית לא אומר "לא נשב איתן". תזכרו את הדקויות למרות שלאיש לא היתה בעיה לרמות בבוטות עבה מאוד. "בנט מעולם לא רימה אותי", ניסה לפיד את כוחו. אכן, הוא לא רימה את לפיד, הוא רימה כמעט את כל אזרחי ישראל חוץ מאשר את לפיד "אחיו". "בנט מאוד מאוד אינטליגנטי", המשיך לפיד והצהיר שבודאי למד מטעויות. נזכיר, בנט שאמר "הברית עם לפיד היתה טעות".
"אנחנו לא בגוש ימין או בגוש שמאל", אמר נפתלי בנט את אחד המשפטים השחוקים שאומרים אך ורק אנשי שמאל כאשר הם מבקשים לטשטש את הגבולות הברורים מאוד שקיימים בפוליטיקה הישראלית. אין מרכז. אין אמצע. יש ימין, יש שמאל ויש מרכז שהוא תמיד אבל תמיד שמאל. גם אותם מילואימניקים שחוזרים משדה הקרב ו"לא מעניינת אותם פוליטיקה", יכולים לסכן את חייהם בהקרבה אמיתית בשוחות ללא כל קשר לשיוך פוליטי אבל בקלפי גם הם בוחרים או ימין או שמאל וברגע ההוא הפוליטיקה מעניינת אותם מאוד.
"אנחנו מקימים ממשלה ציונית רחבה עם רוב ציוני ענק", הבטיח בנט בתשובתו לאחד העיתונאים. ובכן, אם יש רוב הרי שיש גם מיעוט, מיהו אותו מיעוט שאינו ציוני? התשובה הגיעה בהבטחה שלא קיבל העיתונאי מוטי קסטל כאשר שאל את בנט האם הוא מוכן להתחייב שלא יקים ממשלה עם הערבים. בנט לא נתן את הבטחתו וזה אולי כל מה שצריך לזכור ממסיבת העיתונאים הזו. "אתה מתחמק, תענה לשאלה", דרש קסטל אבל בנט שתק.
"אני מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לנצח", הבטיח לפיד במענה על שאלה שתהתה האם יהיה מוכן לוותר על המקום השני במפלגה המאוחדת לטובת גדי אייזנקוט. אפשר להבין מה עגום מצבו של לפיד בסקרים אם הסכים להתאחד עם בנט, אם הסכים שלא לעמוד בראש מפלגה, אם הסכים לוותר גם על המקום השני לאחר שהגיע למעמד יו"ר האופוזיציה. לא רק לפיד מוכן לעשות את הכל כדי לנצח, כל גוש השמאל מוכן לעשות את הכל. זה הלקח הגדול ביותר שצריך להבין הימין שעסוק בסאגת "הפרופסור והפטריוטים" במקום לאחד מפלגות חדשות קטנות שמתכוונות להתמודד בבחירות וספק אם תעבורנה את אחוז החסימה. אולי גם במקום לאחד כוחות בין סמוטריץ' לבין בן גביר רק לצורך ריצה משותפת בבחירות. אם השמאל מוכן לעשות את הכל, על הימין לעשות אפילו יותר מכך.
מאמר מעולה הקורא לכולנו להתאחד יחדיו ולעמוד כנגד עזות המצח של שני ה"אחים" הפעלולנים הללו הכי מיומנים בעולם. מעודי לא מצאתי צמד כזה, גם לא בארה"ב.
לאחר מעבר על כל הפרטים לעיל והקסמים שלהם, בסופו של דבר מהו אותו פרט שיכריע ויעזור לכם להחליט בגין עתידם של שני ה"ציונים" הללו. אינם ציונים הם, וודאי לא חובבי ציון, וגם לא שייכים לשום זרם של הציונות! מי שחבר למפלגה איסלמיסטית תומכת חמאס (נאצים עם תעודות של ה-7), אינם יכולים להיות ציונים (אין זרם כזה שחבר לנאצים), ולכן דינם כדין עמלק כפי שצוונו בתורה, "יכרת זכרם לעולם", ולא יבואו בקהל ישראל. בכל תקופה קודמת היה מוטל עליהם חרם דרבנן, ובייחוד בתקופה תנכית זו של ימנו עם כל הנפלאות סביבנו מוטלת עלינו חובה מוסרית לקיים מצווה זו. לא נשכח, הממשל הקודם של השניים (האחים) מינה את כל בעלי התפקידים הקריטיים שהביאו עלינו את ה-7 האסון הכבד ביותר של תקופתנו. אסור לנו לתת להם הזדמנות חוזרת לנהל אל חיינו וגורלנו. 🕎✡️
חחחח לא נקרא לבנט נוכל? אז נמציא לו כינוי ייחודי – בנט המבנטט . מיידוף הישראלי. משהו שיתאים לו.
בנט אכן נוכל.
כולל מסיבה נוספת, על אלה הרשומות במאמר.
עכשיו, זה לא שאני חושב שאורנה ישר טועה, להיפך! כאמור, אני מסכים לחלוטין עם הנאמר במאמר. הביקורת על בנט אכן במקום וגם לדעתי, התירוץ שלו מדוע הפר את אחת מההבטחות העיקריות לדעתי (לדעתו, כמובן לא) לבוחריו – קלוש ביותר ומהווה משחק מילים ותו לא. בפשטות (אני לא באמת רוצה להקדיש את כל התגובה להפרחת התירוץ שלו): לא הוא (בנט) יקבע, מהי הבטחה עקרונית ואיזו לא. בהתאם מדויק לתגובה אחרת שלי כאן באתר, הוא לא יחלק ציונים לעצמו! אני, בוחר, אקבע – מה היה משקלה של כל הבטחה ו/או עמדה, שבנט פרסם לפני הבחירות ולפיכך – האם הפרתה מסמיכה אותי לדרג את הפרתו, בשם התואר – נוכל.
כך שללא ספק, אני מסכים באופן מלא עם הנאמר במאמר.
אך ניתן לומר, שתהי זו התרכזות בעבר, לנהוג כך. דהיינו, אלה שגיאות העבר של בנט ולא שאני באופן פרטי חושב, שמגיע לי "צ'אנס שני" – הדבר החשוב יותר בעיניי (וזו הסיבה שאני מבקש להוסיף למאמר בתגובתי), זו ביקורת על מעשיו בהווה. מעשיו עכשיו!
ברור לגמרי, שמשקלה של ביקורת כזו, בהנחה שאני צודק, רב הרבה יותר על מה שכל מצדיקי בנט (ואני לא ביניהם), יכולים לתרץ ב"טינה לאיש". זה לא שאין חשיבות לעבר אלא בהקשר של מעשים – לא יהיה ניתן לטעון (!!!) שבנט שינה דרכיו (ופה נכנס ה"צ'אנס השני"), אם אני אוכיח שגם מעשיו היום – מלוכלכים.
אז על מה אני מדבר? הוכחה לדבריי/עמדתי?
אלמנטרי: אנא שימו לב, מה בנט ועל פי פרסומים בעיתונות הכללית (מקור: https://www.c14.co.il/article/1538687), גם חברתו הקרובה איילת שקר (סליחה, שקד), עושים:
שניהם מבקשים לנצל מפלגה קיימת (!!!) במטרה לחזור לפוליטיקה ולהתמודד בבחירות.
מה הניצול בכך? כניסה למפלגה קיימת (כניסה בפועל, כיוון שטריק של יצירה של מפלגה שלישית מתוך השניים, לא עובד עליי – התוצאה זהה), מנתק הלכה למעשה, בפועל (!) את ההצבעה מבנט ושקד! מצביעי "יש עתיד", שונאים את בנט יותר ממה שהם אוהבים את מפלגתם? אתם מתחילים להבין …
אבל אתם יכולים לשאול: אבל אחמד, למה זה רע? מה החלופה ומדוע בעצם, אני קורא למהלך זה "מלוכלך"?
לו היו, בנט ו/או שקד, רוצים להראות ולראות, כמה תמיכה יש להם מקרב מצביעי ישראל (להלן, האלקטורט של בנט) יש להם, עם או בלי קשר למעשיהם בעבר, הווה, עתיד ובכל פלנטה – היו מתמודדים במסגרת מפלגה ***עצמאית*** בבחירות, אשר ההצבעה לה (!), תהי האלקטורט של בנט.
חבירה למפלגה קיימת, מנצלת את הטריק הבא – רק אם נניח שמצביעי יש עתיד, מוכנים לגרום למפלגתם "לקבל" פחות מאחוז החסימה, רק בגלל שבנט שם … מבינים? יש צורך להמשיך?
זהו טריק מלוכלך, בדיוק כיוון שהוא מנתק את אמון הציבור מצמד הנוכלים. לו היו רוצים לקבל את אמון הציבור ישירות – מה שבוודאי היה עדות לזיכוי בידי הציבור ואותו צ'אנס שני, עליו דיברתי מעלה – היו מתמודדים במפלגה מטעם עצמם בלבד!
ניצול, הוא שימוש בדבר מה, לא למטרה לה הוא נועד. מפלגת יש עתיד, היא מפלגה קיימת, עם אלקטורט יציב מזה מספר סבבי בחירות. המצביע לחברי המפלגה! חבירת בנט למפלגה קיימת (איזו מטרייה חוקית, לא תשמש לכך מתוך החקיקה הקיימת – איחוד, מפלגה שלישית – התוצאה זהה), זהה רעיונית להצבת הדילמה הבאה בפני בוחרי אותה מלגה:
תמשיכו להצביע עבור אותם אנשים, אשר נתתם להם את קולכם בבחירות הקודמות או במידה ולדעתכם, אין לשקד או בנט, מקום ברשות הנבחרת של מדינת ישראל, אתם יכולים *להקריב* את מפלגתכם ולא להצביע לה.
זהו הניצול! זה לקחת עתידה של מפלגה קיימת, בת ערובה! זה לחפש, למצוא ולנצל פרצה בחקיקה הישראלית – במטרה אקטיבית, להמנע מלעמוד לאישור או שלילה, בידי הבוחר הישראלי.
אם לדעתכם, האלקטורט של יש עתיד, לא ירצה להשמיד את מפלגתו בכנסת – תתחילו להתרגל למחשבה על חזרתו של בנט למסדרונות הכנסת ואם הפרסומים נכונים, שקד כנ"ל.
אך אתם יכולים לשאול (שאלה אחרונה): אחמד, מדוע אתה קורא לטריק זה, מלוכלך? אין מחלוקת על כך, בשלב הזה, שדבריך נכונים וחבירתם למפלגות קיימות, אכן נועדו להערים על מצביעי ישראל ולגרום לצמד הנוכלים, להציג מצג שווא של אמון הציבור, על גבה של מפלגה אחרת (אלא אם האלקטורט של אותה מפלגה, יהיה מוכן להחריב את מפלגתו, רק בגלל שבנט/שקד שם) – אבל מה מלוכלך בכך? מה לא מוסרי? לא כל המפלגות מקיימות לשם דוגמא, בחירות מקדימות (פריימריז) ולא הכל במערכת הפוליטיקה הישראלית, בנוי על טהרת מתן אמון בצורה ישירה בידי הבוחר.
זו אפילו, לא טענת "כל האחרים עושים את זה, אז מדוע אתה נטפל דווקא לבנט/שקד". זה יותר "אין רף כזה" עבור הובחר הישראלי.
אף אחד / הרוב המוחלט באמת של בוחרי ישראל, לא קורא בפרוטרוט כל רשימה לכנסת, בוחן כל שם ברשימה ומחליט שלא להצביע לרשימה כלל – במידה ורשימה x כוללת שם שהוא/היא לא מסכים לו. אף אחד לא נוהג כך. זהו כאמור, לא רף קיים. אז אני מכיל על שקד ובנט, כללים יחודיים שאמנם, לא המצאתי כרגע ודבריי נכונים – אבל זהו לא מבחן שבוחרי ישראל מבצעים? אז למרות כל דבריי, פניי פונים לעבר ובעצם, בגלל מעשי הצמד בעבר ואני כלל לא מנסה בעצם, לבקר אותם על מעשיהם הנוכחיים אלא למצוא איזשהו נוסח מפותל, להאשים בו אותם היום?
אז התשובה אלמנטרית: הדבר הלא מוסרי במעשי צמד הנוכלים כעת (לא בעבר, כעת!) היא אונס הבוחרים של מפלגות קיימות, לחרב את מפלגתם/ן, במידה ולדעתם/ן, אין מקום לבנט/שקד בכנסת ישראל!
בבחינת, "תמות נפשי עם לפיד" (או ליברמן, עפ"י הפרסומים אודות עתידה בזירה הפוליטית, של איילת שקר).
לא מדובר בשני אנשים רעבים ללחם. אשר ללא עבודה בכנסת ישראל, יוותרו ללא עבודה. שניהם זכו במשרות נאות, לאחר פירוקה של ממששת המנדטים. תפקידה של שקד בפרט, לא תואם לדעתי האישית, את ניסיונה המקצועי באף רמה.
אך רצונם של הצמד, לחזור אל מסדרונות הפוליטיקה – גדול יותר מרצונם לקבל את אמון הבוחר בצורה ישירה! וזו הנקודה העיקרית!
שום דבר לא מנע מבנט ו/או שקד, להקים רשימה עצמאית ורק לרוץ ביחד עם רשימה אחרת – אך המתכונת זו, ההצבעה לכל רשימה תהיה בנפרד. אמנם, הם אינם היו חייבים לבחור באופצייה זו. אך האופציה בה הם כן בחרו – לקחת מפלגה קיימת בת ערובה, לרצונם לחזור לכנסת ישראל – אומרת לדעתי האישית, הרבה מאוד.
לפעמים האפשרות שלא בוחרים בה, אומרת הרבה יותר מזו, אותה בוחרים לבצע.
לא צריך לקרוא לבנט נוכל – מהיום נקרא לכל נוכל בנט.
רבים מחברי אומרים שיצביעו בנט, והתצפית שלי היא שהקהל של בנט הוא אנשים שנשבעים שהם "בטח לא שמאל", שהיו "שמאל ציוני" (כלומר, אידיוטים שימושיים) אבל קיבלו זפטה פוליטית בטבח שמיני-עצרת תשפ"ד. הם לא באמת ימין, אבל רוצים להאמין שהם "ימין אמיתי" אבל בגלל שעמוק בלב הם לא השתנו, לא מצביעים ימין אמיתי ומתרצים את זה "ביבי", "הבנגבירים והסמוטריצ'ים" ו-"חרדים, חרדים, חרדים".
אבל השאלה האמיתית לאנשי ימין באמת היא, למי להצביע? מאוד בקצרה – אם אתם חושבים שישראל מובטחת לעתיד, הצביעו בשביל מפלגות הסטטוס-קוו: הליכוד שבמשך 50 שנות שילטון ממנה למוקדי כוח את בוגרי קרן וקסנר או סמוטריץ' (תומך במינוי פצ"ר וקסנר) שפוזל/קורץ לרפורמים או לבן גביר שיכול רק לחלק נשק אבל לא חזון.
אני מציע שתשמעו את פייגלין, תקראו את המצע שלו (לא קל, 200 עמודים, אבל חשוב).
גילוי: אני מנוי (בתשלום, כמובן) ותומך באמצעי הלא רבים בתקשיירת שפויה, ואני תמיד מוסיף "ולא אובדנית" ובמיוחד באתר "מידה" המצוין.
ואתם, תומכים בכסף או רק מקלידים?