גיבור, מנהיג, חבר: סיפור חייו המיוחד של ג'ון מקיין

הסנאטור המנוח היה פוליטיקאי שעמד בתוקף על עקרונותיו, איש העולם הגדול, ומעל הכל תמיד ניסה לעשות את "הדבר הנכון עבור אמריקה"

ג'ון מקיין בירושלים בביקורו בירושלים בשנת 2014 | פלאש90

ג'ון מקיין שירת בסנאט של ארה"ב 32 שנה כנציג מדינת אריזונה, ולפני כן ארבע שנים בבית הנבחרים. הוא האמין בארה"ב ובערכים שלה, ופעל לפי ההבנה שגם סנאטור אחד יכול להשפיע רבות על החיים של נדכאים ברחבי העולם. ולכן אחד העקרונות בהם דגל במהלך השנים הוא שהתערבות אמריקאית יכולה להביא טוב לאזורים שונים בעולם.

במשך כל שנות הקריירה הציבורית שלו, מקיין הרבה בנסיעות ברחבי העולם. הוא האמין שאי אפשר להגן על ארה"ב כשאתה יושב בוושינגטון, ומצד שני אי אפשר ללמוד על העולם רק מצפייה בטלוויזיה. מקיין גם דאג להפגין בכל הזדמנות את תמיכתו בצבא, ולכן הוא עשה מאמץ רב כדי להגיע לשטח ולחזות במציאות מקרוב. הוא ביקר בעיראק ואפגניסטן 47 פעמים, והידע שלו על המתרחש בעולם איפשר לו לפעול בהתאם בוועדות הסנאט בנושאי חוץ וביטחון.

הסנאטורית סוזן קולינס נזכרה השבוע בטיסה משותפת שערכה עם מקיין לוועידה בקנדה. המטוס נאלץ לנחות בדרך בשל תקלה, אך בטרם המריאו חזרה, מקיין שמע על קבוצת חיילים שהיו אמורים לחזור משירות מעבר לים. הוא עיכב את המשך הטיסה וחיכה בשדה עד שהחיילים הגיעו, כדי לקבל את פניהם.

"כשאני עושה דברים שאני מאמין שהם נכונים, אז בדרך הכלל הכל מסתדר, אבל כשאני מקבל החלטות מטעמי נוחות או פוליטיקה אז התוצאות רעות", הגדיר פעם מקיין בראיון את שירותו ארוך השנים בסנאט. והוא אכן נלחם עבור הדברים שהאמין בהם ולא הרפה. מקיין נודע כפוליטיקאי חם מזג, ובוושינגטון מספרים שלכל חבר בסנאט יש את "רגע המקיין" שלו – בו התפוצץ עליו הסנאטור מסיבה כלשהיא, ואז התנצל לאחר כמה ימים.

מבחינה מפלגתית, ג'ון מקיין השתייך כמובן לרפובליקנים אך חיפש תמיד לעבוד עם אנשי המפלגה הדמוקרטית,  ולהעביר חוקים יחד עם יריביו הפוליטיים. הוא לא הרגיש חובה לתמוך בנושא מסוים רק בגלל שהוא הוצע על ידי רפובליקני.

מקיין היה עצמאי בדעותיו, ולא היסס לבקר נשיאים מכהנים כאשר חלק עליהם בנושאים חשובים.  הוא הבין שמייסדי האומה שחיברו את חוקת ארה"ב רצו סנאט שיהיה עצמאי בדעותיו ולא רק ישמש כחותמת גומי לנשיא.

לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות בשנת 2008, מקיין לא שמר טינה וקרא לכל אזרחי ארה"ב לתמוך בנשיא החדש ברק אובמה ולסייע לו. נאום זה נחקק בזיכרון של הרבה אמריקאים. שנים אחר כך סיפר אמר שאחרי ההפסד בבחירות הוא ישן שעתיים, קם לבכות, וחוזר חלילה במשך כל הלילה.

האירוע המכונן בקורותיו של ג'ון מקיין היה כמובן נפילתו בשבי בשנת 1967 כאשר השתתף במלחמת וייטנאם כטייס בצי. הוא שוחרר רק לאחר שש שנים, והעינויים שעבר הותירו אותו עם מגבלה פיזית להמשך חייו. מקיין סיפר כי במהלך העינויים בשבי הוא היה נזכר בפסיכיאטר ניצול השואה ויקטור פרנקל ובספרו "אדם מחפש משמעות", ואז היה חושב לעצמו שמה שהוא עובר בשבי הוא כלום לעומת מה שעברו היהודים בשואה.

ישראל שותפה טבעית

מקיין היה מהרפובליקנים הראשונים שהבינו את החשיבות האסטרטגית של ישראל עבור לארה"ב, ורתם באופן תמידי חברים נוספים ממפלגתו למטרה זו. מקיין היה תומך נלהב של ישראל במשך כל שנותיו בסנאט, ותמיד נהג לומר שהברית בין ישראל וארה"ב היא הדבר הכי טבעי. הוא ראה בישראל שותפה לארה"ב, ואמר ששותפים לא קובעים אחד לשני מה צריך לעשות בונשאים קיומיים.

עבור מקיין, ההגנה על ישראל הייתה אחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ של ארה"ב. כאשר נשאל מדוע היה כל כך ניצי לגבי איראן והאיום שהיא מהווה על ישראל, הוא אמר: "ארה"ב התחייבה לכך שלעולם לא תהיה שואה נוספת".

על הציונות הוא אמר שכתלמיד ההיסטוריה וכמי שמכיר את תולדות העם היהודי והרעיון הציוני, אי אפשר לא להעריך את הצלחת התנועה. מקיין התרשם מאוד העובדה שישראל לא רק שרדה מול כל האתגרים שעמדו בפניה, אלא גם הצליחה לפרוח ולשגשג. הוא ראה בסכסוך הישראלי-ערבי נושא חשוב ואתגר לביטחון הלאומי של ארה"ב, אבל בוודאי לא העניין המרכזי במזרח התיכון. במקום זה, מקיין ציין את האיסלם הרדיקלי כנושא הליבה של המזרח התיכון, וטען שגם אילו ארה"ב תצליח לפתור את הסכסוך, האיום של האיסלם הקיצוני עדיין יישאר בעינו.

במהלך כהונתו של הנשיא אובמה, מקיין ביקר אותו בחריפות על ההתדרדרות ביחסי ישראל וארה"ב. בראיון טלוויזוני בשנת 2015, אמר מקיין כי אובמה מתנהג בצורה ילדותית מול נתניהו, והגן על אמירתו של ראש הממשלה לגבי הצבעת העברים בבחירות כשציין כי ישראל היא המקום היחיד במזרח תיכון בו אפשר להתבטא בחופשיות גם בנושאים כאלה. מקיין גם יצא בחריפות נגד החלטת האו"ם על ההתיישבות ביהודה ושומרון שהתקבלה לקראת תום כהונת אובמה.

במהלך מבצע 'צוק איתן', מקיין התייחס לטענות בעולם לפיהן יש הרבה יותר מתים בצד הפלסטיני ואמר כי "העובדה שאין כל כך הרבה מתים בצד הישראלי היא לא בגלל שחמאס לא מנסה". לפי מקיין, התמיכה בישראל מול חמאס וחיזבאללה הייתה אינטרס ביטחוני של ארה"ב משום שאם ארגוני טרור יצליחו נגד ישראל אזי הם יצליחו בכל מקום.

בשר, טבע ואקשן

על האישיות המיוחדת של מקיין סיפר מושל ארקנסו לשעבר מייק האקבי, שהפסיד לו בפריימריז ב-2008, אך המשיך לסייע לו בקמפיין לנשיאות. באחד מהתחנות הקמפיין בארקנסו, הגיעו מקיין והאקבי למפגש עם מצביעים במסעדה מקומית. מקיין לחץ ידיים עם כולם ועשה מה שפוליטיקאי צריך לעשות, ומיד לאחר מכן הלך למטבח כדי  לבדוק איך מכינים את הבשרים. מקיין אהב לערוך ארוחות לחברים, והוא רצה להבין מבעלי המקום איך הם מכינים את הבשר, מתבלים ומבשלים אותו. הוא נשאר במטבח עד שעוזריו הפצירו בו לצאת ולהמשיך בקמפיין.

הסנאטור בוב קורקר סיפר שבאחוזה של מקיין באריזונה, שגודלה לפחות 80 דונם, הוא ידע את הזן של כל עץ, הכיר כל סוג של כל ציפור, ואהב לספר עליהם. כלומר אחרי הכל, מקיין היה אדם שאהב את הדברים הפשוטים.

חברו הטוב בסנאט לינדזי גרהם סיפר כי מקיין תמיד אהב את האקשן ולהיות במרכז העניינים, והוא לא עצר לרגע. שאפילו בטיסות ארוכות למדינות אחרות הוא היה קורא ספרים ומחפש לדון עליה עם מי שהיה ער. גרהם התבדח שאילו הווייטנאמים רצו לענות את מקיין, היו שמים אותו בספינה בלי ספרים.

יו"ר בית הנבחרים לשעבר ניוט גינגריץ' אמר שכאשר שירת יחד עם מקיין בקונגרס ב-1986, הוא היה מעורב בסכסוך אינטנסיבי נגד ההנהגה הדמוקרטית. כמה נציגים דמוקרטים בעלי מבנה פיזי גדול ניגשו אל גינגריץ' ואמרו שנמאס להם מהתנהלותו ושיהיה לכך מחיר. כאשר הטונים התחילו לעלות, ניגש אליהם מקיין ברוגע ואמר: "כשתבואו בשביל ניוט תבואו גם בשבילי, השם הוא מקיין". גינגריץ' סיפר שהיציאה של מקיין להגנתו גרמה לו להרגיש באותו רגע כאילו היה לצידו של מקיין בשבי בוויטנאם.

ג'ון מקיין אמר על עצמו שהוא לא אדם מושלם. הוא ביקש להיזכר כמי ששירת את המדינה, ולמרות שעשה לא מעט טעויות, תמיד ניסה לעשות את הדבר הנכון. כאשר מקיין קיבל את הבשורה שהוא חולה בסרטן שכנראה יסייים את חייו, הוא חש דווקא צורך לחגוג. הוא חש הערכה רבה על החיים שהצליח לחיות ועל ההזדמנויות שנפלו בחלקו, ובעיקר על הדרכים רבות שהצליח לשרת את המדינה שאהב כל כך.


גדעון ישראל הוא נשיא מרכז ירושלים וושינגטון

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. מקיין פעל כמו חפרפרת דמוקרטית במפלגה הרפובליקנית. הוא פגע בהתמדה בנשיא טראמפ (שכל כך מיטיב עם ישראל): היה זה מקיין ששלח את עוזרו לאנגליה במיוחד להביא את המסמך שחיברה הילדי נגד טראמפ. המסמך הזה היה ידוע לתקשורת אבל אף אחד לא רצה לגעת בו עד שמקיין מסר אותו ל-FBI ואז זה הפך לאירוע חדשותי וכולם פרסמו אותו, והחלו החקירות נגד טראמפ. מקיין נעדר מהצבעה קריטית בסנאט ובכך הכשיל ביטולה של תוכנית אובמה קייר – התוכנית שטראמפ הבטיח במערכת הבחירות לבטל. אילו הצביע מקיין בעד ביטול התוכנית, היה מתקבל בסנאט תיקו 50:50 בין התומכים למתנגדים וסגן הנשיא פנס יכול היה להכריע בקולו כיו"ר הסנאט לטובת ביטול התוכנית. אפילו ממיטת חוליו לא פסק מקיין לפגוע בטראמפ וכתב בצוואתו שהוא מבקש שאובמה יספיד אותו בהלוויה שלו. מוותר על ידידים "תומכי ישראל" שנלחמים בכל כוחם נגד אוהדי ישראל האמיתיים.

    1. מקיין אהב את ישראל, אך לאין שיעור אהב יותר את אמריקה מולדתו. לא הייתי מצפה ממנו לגבות נשיא ספק-בוגד, רפה שכל וחסר שמץ מוסר, מידות והגינות כמו טראמפ רק בגלל שבנקודת הזמן הזו הוא עשה כמה דברים נכונים בקשר לישראל (כמו הכרה בירושלים בירתנו) שאולי עוד נשלם עליהם ביוקר מכמה וכמה בחינות.

    2. "נשיא ספק-בוגד"? בוא תסביר לנו מה זה "נשיא ספק-בוגד" ותוכיח שדונלד טראמפ בוגד בארצות הברית של אמריקה במקום להטיל רפש בכמה תקתוקים על המקלדת. "רפה שכל"? בוא תסביר לנו איך טראמפ הצליח לפתח אימפריה כלכלית באמצעות ריפיון שכל ואל תספר לנו שהוא ירש מאביו את כל הונו, כי הוא הכפיל ושילש את מה שירש. "חסר שמץ מוסר, מידות והגינות"? בוא נשווה את המוסר והמידות של מקיין לאלה של טראמפ – אבל ברצינות, אחד לאחד, בלי לתקתק מילים במקלדת ולברוח למחילת הבולשביקים. כן – מקיין רודף הנשים, המהמר, הנהנתן, שהתחתן עם אשה עשירה בשביל הכסף, שהיו לו 13 מכוניות שלא היה מסוגל לנהוג באף אחת מהן בלילה ובמשך 26 שנים בקונגרס האמריקאי לא עשה כלום למען אמריקה ואזרחיה:

      https://lewandpatpolitics.wordpress.com/2008/10/12/john-mccains-disturbing-record-of-recklessness-and-dishonesty/

      "רק בגלל שבנקודת הזמן הזו הוא עשה כמה דברים נכונים בקשר לישראל… שאולי עוד נשלם עליהם ביוקר מכמה וכמה בחינות"? – שאולי עוד נשלם ביוקר? שאולי לא נשלם עליהם ביוקר? שאולי לא נשלם עליהם שום דבר? שאולי אפילו נרוויח עליהם הרבה? שאולי סתם אפשר להשתמש כאן במילה "שאולי"? שאולי יהיה פה דיון רציני ולא סתם הסתה נגד טראמפ בשיטות הלוחמה הפסיכולוגית מהאסכולה הבולשביקית?

  2. הוא היה טייס גרוע, שבוי מצטין ופוליטיקאי שתקע סכין בגב של כל מי שהיה סביבו. גם מכתב הפרידה שלו היה מריר וחסר אצילות. ג'ון מק'קיין החייל ראוי להוקרה. ג'ון מק'קיין הפוליטיקאי ראוי לבוז ואפילו לכינוי בוגדני.
    הסיבה שהיה אוהד ישראל הייתה מאד תועלתנית: הוא יצג בסנאט את תעשיות הנשק (במקום את אריזונה) ולכן כל דבר שעזר לצעשייה הזו למכור, מק'קיין היה בעדו. הם גמלו לו בתרומות רחבות לב למסעות הבחירות שלו, ואולי קצת מעבר לכך. הרי כיצד, מסנטור שמשתכר יפה אבל לא יותר מזה, הוא הפך למיליונר ששווה 16 מיליון דולר? זה חוץ מאשר העושר שאשתו השניה הביאה מבית אבא.

  3. נוח על משכבך לשלום, גון סינדי מקיין.
    אמריקאי ערכי ששירת את מדינתו בכבוד ובהערכה, מסוג האנשים שאתה רוצה לעמוד לימנם ולהצביע להם. האומה היהודית ישראלית וישראלים יהודים רבים מצדיעים לך.

    הפסיד לאובמה בבחירות רק בגלל שנקט בעמדה לא פופלרית בקרב הציבור האמריקאי על המלחמה בעיראק.(לא הזמן העת והרגע לדבר על החלק המלולכך שהיה בקמפיין הבחירות ב2008).

  4. לא הכרתי אותו אבל אדם שגוסס ומה שמעניין אותו זה לבקש שטראמפ לא יגיע להלוויה שלו ועוד מדבר על אחדות.