המשבר בדרום אפריקה והלקח הישראלי

חוקי ההפקעה בדרום אפריקה הם התגשמות סיוטיהם של שוחרי האקטיביזם השיפוטי בישראל, אבל מתברר ששום חוקה ובג"צ לא יכולים לעצור סחף גזעני אמיתי

אנדרטה לחקלאים שנרצחו סמוך לעיר פולוקוואנה | Johnny Hurst

דרום אפריקה נמצאת על סף מלחמת אזרחים. חוואים לבנים בצפון המדינה נטבחים באין מפריע. הממשלה, במקום להגן עליהם, מנסה להסתיר את הנתונים מעיני העולם. כשארגנו אותם חוואים הפגנה נגד אזלת יד הממשלה בהגנה עליהם, הגיב שר ההגנה ואמר שאם יארגנו הפגנה נוספת, הם מביאים על עצמם ג'נוסייד. במדינה נוהג משטר של מכסות על העסקת לבנים, וחוקי הרווחה מפלים את הלבנים לרעה.

אחת המכות הקשות ביותר שהושתו על הלבנים היא הפקעת קרקעותיהם ללא פיצוי. בעבר עסקנו כאן בהפקעת הקרקעות בדרום אפריקה. עמדנו על הדמיון בין המדיניות הזו לבין המדיניות שנהגה בזימבבואה לפני שני עשורים – מדיניות שהובילה את כלכלת זימבבואה אל פי פחת ואל שיעורי אינפלציה בחמש ספרות. לבנים שקרקעותיהם כבר הופקעו אינם מקבלים כל סיוע ושירותי רווחה מהממשלה, והם מתחילים להתקבץ במחנות פליטים.

החדשות הרעות מדרום אפריקה מקובצות כולן בסרט "Farmlands" של הדוקומנטריסטית הימנית לורן סאות'רן. מומלץ לצפות בסרט כולו.

ישראל יכולה לעשות מעט מאוד למען הלבנים בדרום אפריקה. כ-70 אלף יהודים חיים שם ולפי נתוני משרד הקליטה, מתחילת 2018 עלו מתוכם בסך הכל כ-200 איש, כך שנראה שהמצוקה עדיין לא הגיעה לקהילות היהודיות המסוגרות שם. מכל מקום, היהודים הם ככל הנראה אחת הקבוצות הלבנות היחידות במדינה שיש לה לאן להימלט.

החוקה וההיסטוריה

הבנת המשבר הנוכחי מחייבת הצצה רגעית להיסטוריה של המדינה הפצועה הזו. לבנים התחילו להתיישב באזור שהוא היום דרום אפריקה במאה ה-17. מערכת היחסים בינה לבין השבטים הילידים היתה טיפוסית למערכות קולוניאליות אחרות, וכלכלה שילוב של מלחמות, חיי מסחר, עבדות וקשרי נישואין. אבל בראשית המאה ה-19 התחולל אירוע שהבדיל את דרום אפריקה מקולוניות אחרות: שבט הזולו, שמקורו באזורים צפוניים לדרום אפריקה של היום, פלש למישורים שבצפון דרום אפריקה של היום, וחולל שם פרעות שנמשכו כמה עשורים. במהלכן מתו בין מיליון לשני מיליון אנשים – שחורים ולבנים –  והארץ הפכה כמעט לשממה. בשממה הזו התנחלו הבורים, כמעט 200 שנה אחרי שאבותיהם הגיעו לאזור לראשונה. הבעלות על הקרקעות שמופקעות היום החלה באותה התקופה.

מאז התעצב המבנה השלטוני בדרום אפריקה על ידי הלבנים, כשהשחורים הם נתינים חסרי זכות הצבעה. ב-1949 החל משטר האפרטהייד, שכונן אפליה ממוסדת בשירותים בין שחורים ללבנים, עד להתמוטטותו ב-1990.

ההיסטוריה הזו חשובה כשמנסים לבחון את החוקים להפקעת הקרקעות לאור החוקה הדרום אפריקנית. לאחר התמוטטות משטר האפרטהייד הושלמו המאמצים לכונן חוקה, והיא נכנסה לתוקפה ב-1997. סעיף חופש הקניין בחוקה הזו (מספרו 25) נראה שונה מאוד מסעיפים מקבילים בחוקות אחרות: יש שם התייחסות מפורשת למחויבות ממשלת דרום אפריקה ל"רפורמה בקרקעות". החוקה אמנם מתייחסת לחובת פיצוי במקרה של הפקעה, אולם בהמשך הסעיף נקבע כי "אף פסקה בסעיף זה לא תמנע מהמדינה נקיטת אמצעים חקיקתיים ואחרים להשגת אדמה, מים ורפורמות קשורות, במטרה לתקן את התוצאות של מדיניות מפלה".

הסעיף הזה מותיר מרחב תמרון רב לפרשנות: ניתן להסיק ממנו שרפורמת הקרקעות, המעניקה לממשלה זכויות הפקעה נרחבות, חייבת להיות קשורה לתוצאות של משטר האפרטהייד; אולם הלשון רופפת דיה כדי להסיק שהקשר הזה הוא ברמת התוצאה בלבד. כלומר, לא צריך להצדיק את הפקעת הקרקע בכך שהיא נגזלה משחורים באפרטהייד; די בכך שלאחר הפקעתה היא תוענק לשחורים. בסעיף חופש הקניין יש פסקה נרחבת על חובת הפיצוי והיקפו, אולם הקשר בינו לבין הפסקות העוסקות ברפורמת הקרקעות מותיר ספק בשאלה האם הפקעה לשם רפורמת הקרקעות מחייבת פיצוי.

אין שופטים בבלומפונטיין

הפלפול המשפטי הזה לא אמור להתקיים בכלל במשטר חוקתי ליברלי, ועיון בחוקת דרום אפריקה עשוי להותיר את הרושם שדרום אפריקה היא אכן משטר שכזה. איתן ככל שיהיה הרוב השחור במדינה, חקיקה דרקונית מהסוג שכעת עומדת על הפרק אמורה להתרסק אל מול סלעי בית המשפט לחוקה, הבנוי לתלפיות, ואף קיבל בירה משלו – בלומפונטיין – לצד הבירה הממשלתית פרטוריה והבירה הפרלמנטרית קייפטאון.

בסופו של יום, הפקעת קרקעות ללא פיצוי על בסיס גזעי היא פשע נגד זכויות האדם. זה חמור כמעט כמו מדיניות המכסות בשוק העבודה: על פי החוק בדרום אפריקה, עסקים המעוניינים בהסכמים עם רשויות ממשל בכל הרמות – מהמקומי ועד הארצי – חייבים שההרכב הגזעי של עובדיהם יהיה דומה להרכב הגזעי במדינה כולה – קרי לא יותר מ-9% לבנים. כמובן, לא רק הלבנים משלמים על כך את המחיר, אלא המדינה כולה משום שבקרב השחורים אין מספיק בעלי השכלה גבוהה כדי לאייש את כל המשרות, ולכן השירותים הציבוריים במדינה הם ברמה נמוכה מאוד. כל זה לא הפריע לבית המשפט לקבוע כי הסעיף הזה אינו מתנגש עם סעיף השוויון, המנוסח כדבעי ופותח את מגילת הזכויות בחוקה.

זה מה שצפוי להתרחש גם עם חוקי הפקעת הקרקעות. אף אחד לא צופה שבית המשפט יפסול אותם.

בלי בג"צ ובלי בצלם

בסרט של סאות'רן, בדקה 42:30, היא מראיינת את ת'בו מוקוונא, פוליטיקאי ברמת מחוז ממפלגת הקונגרס האפריקני. זוהי מפלגת השלטון, השולטת במדינה מאז בחירתו של נלסון מנדלה לנשיאות. מדיניות הפקעת הקרקעות מקודמת על ידי המפלגה הזו. מוקוונא משיב שההחלטה שהתקבלה היא להפקיע את האדמות ללא פיצוי, ואז מסביר:

אין שום דבר שהממשלה יכולה לעשות לחוואים שהוא לא חוקי. בהתאמה, אין שום דרך חוקית שבה יוכלו החוואים להתנגד. אז אין להם הרבה ברירות. זה יתבצע במסגרת גבולות החוק של המדינה המסוימת הזו. ואם יתברר שחוקי המדינה לא מאפשרים לעשות זאת, אז הדבר הראשון שיש לעשות הוא לחוקק חוקים שיאפשרו (את ההפקעה). מהרגע שזה נחקק, אף חוואי, אף אדם, לא יכול לומר שהוא לא מציית לחוק. מי שעושה זאת, דמו בראשו.

הציטוט הזה מדהים, משום שהוא התגשמות סיוטיהם הגרועים ביותר של שוחרי האימפריאליזם השיפוטי. אחת ההצדקות השגורות ביותר בפי מצדדי מערכת המשפט הישראלית, הוא החשש פן המנגנון הדמוקרטי יוליד חוקים מפלצתיים שידרסו את זכויותיהם של בני מיעוטים. בדרך כלל הנימוק הזה מפנה לתקדימים ההיסטוריים בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית, אבל תקדימים אלה לא רלוונטיים בראש ובראשונה משום שעלייתם של היטלר ומוסוליני התרחשה רק לאחר הרס המנגנון הדמוקרטי.

זה לא המצב בדרום אפריקה. 80% מאזרחי המדינה הם שחורים. רק 8.4% הם לבנים. חוקי ההפקעה נהנים מרוב ברור של אזרחי המדינה. החוקים הללו הם אפוא תוצאה של הכרעה דמוקרטית ברורה.

הלקח לישראל

דרום אפריקה, אם כן, צועדת אל פי תהום. השסע הגזעי בדרום אפריקה לא התאחה מאז ביטול משטר האפרטהייד, והאפשרות לטיהור אתני של לבנים מהמדינה נראית מעשית באופן מחריד. על רקע המצב הזה, השסע הלאומי בישראל נראה כמו עניין פתיר.

הלקח הראשון לישראל צריך להשליך על המשטר החוקתי שלנו: נראה כי בשעת מבחן אמיתית, בשעה שבה הרוב באמת מסתער ללא עכבות על זכויות האדם של מיעוט נרדף, בית המשפט הופך למשענת קנה רצוץ. קיומה של חוקה עם סעיפי שוויון וחופש קניין, בית משפט לחוקה חזק עם סמכות מפורשת לבטל חוקים – כל אלה לא צפויים לעמוד לימינו של המיעוט הלבן בדרום אפריקה.

כשמצדדי האימפריאליזם השיפוטי בישראל מבקשים את תמיכת הציבור במסגרת אנטי-דמוקרטית, המאפשרת להם לבטל חוקים שהתקבלו על ידי רוב דמוקרטי בכנסת, הם בעצם מבקשים מאיתנו להפקיד חלק משמעותי מכוחנו האזרחי. הם מבטיחים לנו שביום סגריר הם ישתמשו בו למטרה טובה – הגנה על מיעוט מפני "עריצות הרוב".

המקרה הדרום אפריקני מלמד שברגע האמת, המנגנון הזה כושל.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. הלכת רחוק. אם בג"ץ היה אכן ממלא את תפקידו כשומר על המיעוט מפני שרירות לב השלטון, לא היתה יכולה להיות ההתנתקותף וחוק פינוי פיצוי היה מבוטל על ידיו.
    ברור כשמש בצהרי היום שלשופטים יש אג'נדה פוליטית, וכי מה שלא מתיישר איתה – לא יעבור, בלי קשר לרוב פרלמנטרי או לחוקים הקיימים.
    הנייר יסבול הרי הכל, וכנראה שכך שגם עם ישראל.

  2. המצב הנוראי שנוצר בדרום אפריקה עקב מדיניות PC שירדה מהפסים ראויה לכתבה רצינית, לא להסתכלות קטנונית דרך הפריזמה של איזה ויכוח פוליטי דלוח שהיה כאן בחדשות לפני שבוע ומאז כבר הספיק להתפוגג כמו נאד של אסתר חיות.

  3. א) אמנם ליהודים יש לאן להימלט, אולם מדינת ישראל צריכה להיות בררנית כלפי מי שמבקש בה מקלט. גולדסטון הזיק ופגע במדינת ישראל, מדינת ישראל צריכה למנוע ממנו מקלט בה. מצדי הוא יכול לעזוב את דרום אפריקה לכל מדינה אחרת חוץ מלישראל. ואם זה יגרום למשפחתו וחבריו להצהיר שגם הם לא "יעלו" לישראל (בפועל יבואו לקבל מקלט), הרי זו בעיה שלהם.

    ב) ומה לגבי עריצות המיעוט (כ %15-20 בלבד מהאוכלוסיה, אם בודקים לפי כמות המנדטים כיום) כלפי הרוב, שבימינו הוא סבלן עד מאד והשמאלנים והמוסלמים מנצלים זאת עד תום? האם לא מגיע לרוב לחיות את חייו מבלי שהשמאל והערבים יכפו עליו נורמות ואורח חיים שאינו רוצה בם? האם זו המשמעות של שלטון הרוב?

  4. הלבנים איבדו את התמיכה הפנימית והחוץ.בדרום אפריקה הם הפכו למיעוט נשלט עקב נפילת המשטר הלבן.ומחוץ אין להם מדינה תומכת.לכן לצערי וצערם עדיף להם להגר מהמדינה.כיוון שאין להם סיוע חוץ הם לא יכולים לעמוד ולבקש עצמאות.או להלחם באויביהם כי הם פשוט יושמדו.די שרדיו ממשלתי יפציר בציבור לשחוט את הלבנים.ואז ההמונים יסתערו ויחסלו אותם מנער עד זקן.ועולל עד אישה הרה.אז לכן מוטב שינוסו.השחורים לא ניצחו.הם שקעו בתוהו ובוהו ובאנדרלמוסיה שתיקח אותם שאולה.הלבנים שימלטו ירויחו מדינה מערבית שקטה והיא אוסטרליה.

    1. אתה אולי לא מודע לזה אבל השמאלנים באוסטרליה מתנגדים להגירה של דרום אפריקאים כי הם לבנים והם מעדיפים ״פליטים״ מאפריקה שכבר מתחילים ליצור גטאות ואלימות. כשפוליטקאי מסוים הציע לתת עדיפות לחוואים לבנים שסובלים רדיפות המדיה והשמאל התנפלו עליו כאילו הוא היטלר החדש. אוסטרליה בדרך להפוך לעוד מדינה רב תרבותית כושלת, כבר עכשיו היא מראה סימנים מדאגים, לצעירים אין סיכוי לקנות דירות וזה במדינה בגודל של יבשת, כי מביאים יותר מדי מהגרים בלי לדאוג לתשתיות, לדיור ולרוחה.

  5. אני לא מבין את הטיעון. לפי הבנתי אתה נגד עריצות הרוב.
    אם כך איזו הצעה קונסטרוקטיבית יש לך על מנת למנוע אותה? לי דווקא נראה שלתת כוח בלתי פרופורציונלי למיעוטים (לשיטתך "שמאלנים אינטלקטואלים" הם מיעוט כזה) די יעזור נגד עריצות הרוב.
    מה האלטרנטיבה שאתה מציע כדי לבלום מצב של עריצות רוב?

  6. עם כל חוסר הסימפטיה שאני רוכש לאהרון ברק והרפורמות שלו
    הרי אין כל קשר בין הדברים
    השחורים נוקמים בלבנים על שנים של רציחות , קיפוח ואפליה
    זה פצע שלא ירפא במהרה אם בכלל.
    כל לבן בזימבבווה או בדרום אפריקה
    שחייו יקרים לו – צריך לעזוב.
    ובבניין הארץ ננוחם.

    1. רוחש, לא רוכש.
      העבריינים השחורים לא נוקמים, הם פשוט משתייכים לתרבות אלימה במיוחד, ורק מתרצים את רצחנותם כ"תגובה" לתקופת האפרטהייד, שנגמרה לפני 27 שנים (!).

    2. זה רצח של אנשים לבנים שלא היה להם חלק בדבר רק בגלל צבע עורם זאת גזענות

  7. אני לא חושב שאקטיביזם משפטי הוא עיקר העניין כאן.
    הלקח המרכזי הוא שהגישה החברתית-פוליטיקלי קורקט לא באמת מצליחה להעלים את הגזענות אלא רק להחליף אותה בגזענות הפוכה(תופעה שרואים גם בארץ) ולכן לא באמת יותר טובה מהמצב לפניה.
    אני לא אומר שצריך לבטל לגמרי את כל הפעילות החברתית אבל בהחלט צריך להגביל אותה ולהכיר בכך שכדי לנהל את התהליך באופן אחראי וזהיר חייבים לעבוד לאט ולהכיר בזה שיש תהליכים שלוקחים דורות להשלמה.

  8. דרום אפריקה אבודה.
    המצב לא יכול להשתפר כי ברגע שיהיה שיפור מאות מיליוני אפריקאים מזמבאבוה ועד ניגריה יהגרו אליה.
    שיעור הלבנים הצטמצמם ב50% מאז סיום האפרטהייד לפני 25 שנה.
    כ3,000 חוואים מתוך 40,000 נרצחו.
    כמיליון לבנים היגרו.
    אפריקה על מסלול צמיחה אבל יקח לה 100 שנה ועד שזה יקרה לא ישאר אף לבן בדרום אפריקה.

    1. ההגירה הלבנה היא טיפה בים.
      הקריסה האירופית היא מהירה בהיסטוריה.
      ב1930 האירופאים (כולל המתיישבים האירופאים בעולם החדש) שלטו בעולם ומנו 30% מאוכלוסיית העולם.
      רק קומץ מדינות מחוץ לאירופה נותרו עצמאיות.

      כל ההתיישבות הקולוניאלית הוכחדה תוך פחות ממאה שנה (למעט אוסטרליה צפון אמריקה וסיביר):
      יש ארבעה מיליון דוברי אנגלית שנתקעו בדרא"פ וכמה מיליונים של רוסים שתקועים במדינות ה"סטן" של מרכז אסיה.

      הקטע הוא שאומנם השלב הראשון בדה-קולוניזציה נגמר אבל כמו בנסיגות הישראליות לערבים זה לא הולך להעצר וזה הולך ומתגבר:

      הפריפריה הכפרית באירופה עצמה ננטשת מאירופאים- בזכות המיכון צריך פחות חקלאים, החקלאות עוברת לעולם השלישי, הפועלים החקלאים עצמם הם מהעולם השלישי.

      שכונות מעמד הפועלים בפרברי הערים מתמלאות במהגרים מהעולם השלישי והופכות ללא אפשרויות למשפחות אירופאיות.

      האירופאים עצמם משתפים פעולה – עם ילודה נמוכה כשכל דור קטן מקודמו בשליש.

      אירופה עומדת לעבור את מה שעברה דרום אפריקה הלבנה ולבנון הנוצרית.

  9. האחראים האמיתיים למצב הן האומות האירופאיות שפלשו לאירופה למטרות אימפריאליסטיות.
    כיום הן אוכלות אותה בגדול מהאפריקאים שפולשים אליהן בחזרה.
    מומלץ לכל שחורי דרום אפריקה להגר בהמוניהם לאירופה: שם יזכו לרווחה גדולה בהרבה ממה שמציעה להם מולדתם. אולי זו תהיה נקמה מספיק טובה על המלחמות, ההרג וחוסר השלווה שהכניסו האירופאים לכל פינה שבה דרכו.

    1. לפעמים נראה ששמאלנות היא סוג של סוציופאטיות. נראה שאתה כל כך מאושר מהנקמה הזאת ששכחת לראות את הסרט ולהבין את ההשלכות האנושיות המזעזעות שלה. מדובר בקורבנות שאין להם שום קשר לקולוניאליזם. אלה שסובלים הם החלשים ביותר בחברה. ילדים, נשים, זקנים ועניים. החזקים שרוצים לעזוב, עוזבים. הפלישה לאירופה לא נובעת מהקולוניאליזם היא נובעת ממחלה מדבקת ואלימה שנקראת שמאלנות.

  10. מה יקרה אם יהיה זכות שיבה
    יקרה ליהודים הרבה יותר גרוע ממה שהלבנים
    עוברים בדרום אפריקה.הם ירצחו.יאנסו.ויגורשו.ויהיו עבדים לערבים.זוהי הפנטזייה של השמאל שבדקה ה90 ולפני יברחו וישאירו את הימנים שנואי נפשם למות בידי הערבים אהובם.אבל לשמחת הימין וצער .האפוקליפסה תישאר רק במוח הקודח של השמאל "הקיצוני".שם כיסוי לכל השמאל.

  11. נראה לי שהכותב התבלבל. הוא מתאר מצב בו יש חוקים המונעים מבית המשפט אפשרות להגן על המיעוטים.
    בישראל בית המשפט היה פוסל חוקים כאלו. כלומר, לפי רוח המאמר עלינו לחזק את בית המשפט.
    אני מסכים לכך, אך האם לזה התכוון המאמר?
    ממש קללת בלעם

  12. מה שקורה שם זה מה מה שקרה ליהודים לפני המלחמה לקיחת רכוש פרטי רצח הרג והרס עכשיו מה שקורה שם הלבנים סובלים ממנו בגלל שאנשים אינם יכולים להתנתק הכל הקטע של גזע
    מה שעוד יותר גרוע זה שמעשים אלה מוצדקים עכשיו פתאום בע"י השמאל האמריקאי אותם יפייפים שקראו לכל אחד שלא חשב כמוהם נאצי נאצי עכשיו הם נהיו הנאצים בעצמם מהכחשה כוללת של המציאות בגלל שזה לא תואם את השקפת עולם שלהם שלבנים הם אינדיבידואלים שיכולים להיות קורבנות של משטר גזעני
    עד להצדקתם של המעשים וקריאות לשואה כוללת שלהם
    זה נורא זה כבר לא עניין של הודאות ותגובות מטומטמות שלהם זה כבר נהיה מסוכן זה כבר קריאות לטווח על רקע גזעני זה רצח אנשים בגלל איך שהם נולדו זאת הניצנים של השואה מתפתחים

    אני אישית מזועזע מהדבר אני לא יכול לגעת במצב הזה יותר מידי בתגובה אחת אני ממליץ לראות את הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=EEQRjgOQrGo זה לפחות מסכם את התגובות של השמאל האמריקאי ואיך שהוא ירד מהפסים

  13. מדוע היה צריך להוסיף את התואר "ימנית" לפני שם מפיקת הסרט התיעודי? האם, לדוגמא, מוסיפים את התואר שמאלן לפני שמו של מייקל מור?

    שימוש במנטרה שמאלנית שכל דבר שהוא "ימני" הוא שונה וצריך להיות מודגש ככזה משחק לידי אותם שמאלנים שקבעו שדרכם היא הדרך הנורמטיבית (ולכן היחידה) וכל מי שלא שמאלן הוא היוצא דופן ולכן גם טועה.

  14. הלקח האמיתי שכדאי לישראל ללמוד מזה הוא שצריך להיפרד מהפלסטינים בשטחים כמה שיותר מהר, כי שום שיטה של אפרטהייד – קטן או גדול, עם "בנט-סטנים" אוטונומיים או בלעדיהם – לא יחזיק פה מעמד לאורך זמן, ואם לא נשכיל להיפרד לשתי מדינות היום, אז נמצא את עצמנו במדינה אחת שו-לאומית מחר, וזה יהיה ליהודים מאוד מאוד לא נעים…

  15. הם גנבו שטחים והתעללו בהם מאות שנים רצח,אונס,אפרטהייד,
    רק לאומנים לבנים באמת אכפת להם וזה לא בגלל שהם מלאכים ששומרים על זכיותיהם של מיעוטים

  16. הלקח של מה שקרה בזימבאבואה ועכשיו בדרום אפריקה הוא שהליברלים והפרוגרסיביים פועלים רק למען זכויות האזרח של שחורים אבל לעולם לא עבור זכויות האזרח של לבנים. גם כאשר מדובר בפרוגרסיביים לבנים בעצמם. השחורים יכולים לעשות את הפשעים הגזעניים הכי גדולים ללבנים, ואף אחד מיפי הנפש שנלחמו נגד האפרטהייד לא ישמיע אפילו ציוץ. כי פרוגרסיביים לא באמת נלחמים על עולם יותר מוסרי: הם רק רוצים להוכיח כמה הם נאורים, ולבנים נאבקים למען לבנים אחרים לא מוכיחים בזה את "נאורותם". המסקנה הישראלית? לעולם לעולם אל תהיו מושפעים מיפי נפש ואל תתנו להם כוח.