הקשר הכלכלי המתחזק עם מצרים מבוסס על אינטרסים אסטרטגיים משותפים, ופותח שלל אפשרויות מדיניות חדשות עבור ישראל בטווח הארוך
בשולי עצרת האו"ם שנערכה בחודש שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. זה היה המפגש השני בין מנהיגי המדינות בחודשים האחרונים, ועדות נוספת להתחזקות היחסים בין המדינות, שחולקות מגוון רחב של אינטרסים משותפים. מטבע הדברים, הציבור הישראלי נחשף יותר לצדדים הביטחוניים של השותפות הזו, אך מתחת לפני השטח יש פן נוסף שלא זוכה לתשומת הלב הראויה – שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום האנרגיה שכבר נושא תוצאות בשטח.
לאחרונה דיווחו חברות דלק קידוחים ונובל אנרג'י על הסכמים לרכישת אחזקות בצנרת הגז של EMG, בעלת הזיכיון לייצוא גז ממצרים לישראל. לא מדובר על עוד עסקה, אלא על התפתחות דרמטית שמשנה את המציאות באזור, לאחר עסקת ייצוא הגז בין שותפויות "תמר" ו"לוויתן" שנחתמה בחודש פברואר השנה, ובה הוסכם על ייצוא גז טבעי בהיקף של 15 מיליארד דולר לשוק המקומי המצרי למשך עשר שנים.
זהו למעשה ההסכם המשמעותי הראשון של ישראל עם מצרים מאז החתימה על הסכם שלום בשנת 1979, וקפיצת מדרגה דרמטית ביחסים המדיניים והכלכליים בין המדינות. במסגרת העסקה הסכימו הצדדים גם על אפשרות עתידית לייצוא כמויות נוספות של גז למצרים דרך עקבה, באמצעות הצינור הפן-ערבי.
הסכם זה מצטרף לשני הסכמים אחרים עליהן חתמו חברות הגז הישראליות עם ירדן: ייצוא גז ממאגר תמר למפעלי ים המלח הירדנים, ועסקת הענק למכירת גז טבעי ממאגר לוויתן לחברת החשמל הירדנית. הסכמים אלו מדגישים אלמנט חשוב נוסף במארג היחסים האסטרטגיים של ישראל עם שכנותיה – ייצוא הגז הטבעי.
משבר אנרגיה
הצורך המצרי בגז הישראלי ברור. משק האנרגיה המצרי עבר בעשור האחרון את אחד המשברים החמורים בתולדותיו, שנבע משילוב קטלני של קיפאון ארוך שנים בפיתוח משק הגז ותנאים מסחריים נחותים, וכן מחוסר היציבות הפוליטית במדינה.
בשנים האחרונות הוביל נשיא מצרים א-סיסי רפורמות נרחבות במשק הגז, שהובילו לשיפור התנאים המסחריים בין היתר באמצעות העלאה משמעותית במחירי הגז הטבעי ותהליך של ליברליזציה בשוק. פעולותיו של א-סיסי לצד התייצבות המשטר במצרים, הביאו לחידוש פעילויות הפיתוח של שדות גז במדינה שהגיעו לשיאם עם גילוי מאגר הענק 'זור'.
עם זאת, למרות הגילויים החדשים, התפוקה של מאגרי הגז הישנים ממשיכה לרדת. מנגד הגידול בביקוש לגז טבעי להפקת חשמל ולצרכני התעשייה הרבים במדינה המאוכלסת בקרוב ל-100 מיליון תושבים, עורר את הצורך במציאת מקורות אספקה ארוכי טווח נוספים. כאן ישראל נכנסת לתמונה.
רק השנה סיימו במצרים מגה-פרויקט להקמת שלוש תחנות כוח ענקיות העושות שימוש בגז טבעי מסוג מחזור משולב (CCGT), הגדולות בעולם מסוגן. לשם השוואה, כושר ייצור החשמל של שלוש התחנות שהוקמו במצרים, גדול מכושר ייצור החשמל של חברת חשמל הישראלית כולה, ולמצרים לקח פחות משנתיים וחצי להקימן. בנוסף, למצרים שני מתקנים גדולים להנזלת גז טבעי המיועד לייצוא, אך לאור משבר הגז במדינה בשנים האחרונות הופסקה אליהם אספקה סדירה של גז טבעי, והמתקנים היקרים עומדים במרבית הזמן שוממים.
שיתוף פעולה אזורי
את הצורך המצרי בגז הישראלי אפשר להבין בקלות דרך התבוננות בנתונים. בתרשים המצורף ניתן לראות את תחזית חברת הייעוץ הבינלאומית Wood Mackenzie, ואת הפער העצום שהולך ומתפתח בין היצע הגז טבעי לבין הביקוש לגז. חשוב להדגיש כי צריכת הגז שבתרשים איננה כוללת את שני מתקני ההנזלה במדינה.
מסיבות אלו, ייצוא הגז מישראל למצרים הוא קודם כל אינטרס מצרי פנימי, שנשען על יסודות כלכליים מוצקים. הסכם יצוא הגז אמנם נחתם בין גורמים פרטיים, אך הממשל המצרי בראשות א-סיסי הביע סיפוק מדריסת הרגל שהוא מעניק למצרים במשק האנרגיה המזרח-תיכוני, ממצב אותה כמרכז אנרגיה אזורי ומאפשר גם הזרמת גז למשק המקומי. במקביל, פועלת מצרים לאחרונה גם מול קפריסין, במטרה לחבר בעתיד את מאגר "אפרודיטה" הקפריסאי אל מצרים.
הצהרותיו של א-סיסי לפיהן הוא מעוניין כי הגז באזור יגיע למצרים לשימוש השוק המקומי וליצוא ממנו, מציבות את מצרים וישראל בעמדה מצוינת לקידום מטרותיהן המשותפות, זאת באמצעות הובלת שיתוף הפעולה האנרגטי האזורי.
החתימה על הסכם היצוא והצהרות הממשל המצרי שהגיעו בעקבותיה מבליטות את האינטרס ההדדי ארוך הטווח הקיים בין המדינות, ומעניקות עומק משמעותי נוסף ליחסי השלום בין המדינות. גם בישראל וגם במצרים מבינים כי לא מדובר על אנרגיה בלבד, אלא על בניית פלטפורמה מבוססת אינטרסים אסטרטגיים ארוכי טווח בין כל מדינות האזור.
אמיר פוסטר הוא ראש אגף אסטרטגיה ומחקר באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל
ריבונו של עולם על מה אתם מדברים?!
איך ממצב שהחיילים המצריים היו בורחים מאיתנו יחפים והמצרים היו מצחצחים לחיילים שלנו את הנעלים הגענו למצב כזה שרה"מ שלנו מסכים לשוחח עם נשיא מצרים מול המצלמות בלי שיש דגל ישראל מאחוריו?!
החיילים שלנו סופגים מאות ואלפי בקבוקי תבערה ומטענים מדי שבוע בגבול רצועת עזה, תושבי חבל אשכול סובלים ממחלות נשימה משריפת הצמיגים, שדותינו הועלו באש, מנהרות נחפרות לתחומינו, מתפרעים עזתים מגדפים ומחרפים אותנו ואת חיילינו תוך כדי שהם מחבלים בגדר הגבול. ומה שמעניין את רה"מ שלנו עכשיו הוא עסקאות עם שונאינו המצריים?!
מה זה?!
הסיפור עם הדגל כבר נטחן עד לעייפה.
יש גם תמונה של טראמפ באותו חדר בלי דגל ארה"ב
זה החדר של א-סיסי במלון ותו לא.
את המלחמה נגדנו בדרום מנהל החמאס.
אף אחד לא אומר שהמצרים הם מאוהבינו, אבל מה הקשר בין זה לבין עסקים שמחזקים את עוצמתה של מדינת ישראל?
גם כשרה"מ נפגש עם הירדנים היה ברקע רק את דגל ירדן. באמת אנחנו אסירי תודה שהרודנים הערבים מוצאים כמה דקות בלוח הזמנים העמוס שלהם כדי לארח את רה"מ כמה דקות בחדר שלהם בבית-מלון. תראה איזה חיוכים, אפשר ממש לחשוב שבין שליט מצרים ובין הרצועה אין דבר וחצי דבר. האזרחים שמתגוררים בחבל אשכול והחיילים שמוצבים שם חווים מלחמה ובראש מעייניו של רה"מ נמצאות עסקאות גז.
הקשר הוא שאנחנו מזלזלים בזוממים נגדינו. אנחנו נותנים עוד מנוף לחץ למצרים כנגדנו. אם פעם בעשרים השנה הקרובות יהיה עימות עם מצרים הם יוכלו לחסום את אספקת הגז שלנו לקפריסין.
איזה תשובה דבלית ומנותקת מהמציאות מה הקשר בין מחט לתחת עזה שמזהה מול עסקאות ענק שתביא תועלת עצומה למדינה מכל האספקטים
אבגדה לך תישן על האף , חבל על האוויר שאתה נושם ומפעיל את המוח הקטן והדפוק שלך, ישראל חתמה הביצוע הוא של חברה פרטית אמרקאית , ישראל נהנת מתמלוגים, המצרים לא ישלמו יעצור הגז. אתה וכל המדוקאים מהשמאל המדומיין תפסיקו לנסות להוריד חשיבות מכל דבר ענק שמר נתניהו מצליח להוביל את ישראל, העם השפוי וכל העולם האמיתי מבין את גודל השעה, ואתם שמאל קיצוני ממומן על ידי האנטישמים החדשים שמנסים להרוס את ישראל מבחינה דמוקרטית לא תצליחו במזימה הנלוזה שלכם, תחי מדינת ישראל !!!
הטעות החוזרת שלנו לחשוב שמצרים היא שותף עסקי תכה אותנו 10 מכות.
קשרים כלכלים בהקשר לגז לא ערובה לכך שלמצרים יהיה כדאי לשמור על מצב בטחוני טוב אתנו. התפרסם אמש שהם הקניין השלישי בגודלו בעולם של נשק ושהם פורסים את התשלומים עבור הנשק על בסיס רווחים עתידיים מהגז. מדוע מדינה במצב כלכלי כה גרוע משקיעה כל כך הרבה בנשק? מי האויב העתידי שלהם?
מישהו מתגעגע לצינור!
אני בהחלט מאמין שהעיסקה תצא לפועל!
קנינו צינור ואכן נקבל צינור!
המצרים הפרו את ההסכם הקודם… שנים השתמשנו באלטרנטיבות ושילמנו מחירי חשמל מופקעים.
ויתרנו על פיצוי כי הסכם השלום והיציבות עם מצרים חשובים.
שוב אנחנו חותמים עיסקה על אותו הצינור!
איזה סיבה יש להם לא להפר את ההסכם כשהם יודעים שלא נתעקש על פיצויים!
וסיסי אומר בכל שנה בטקסים למלחמת יוה"כ שברור שאם תהיה למצרים היכולת היא תשמיד אותנו.
מותר לכל אחד להביע עמדה פסימית, אבל טפשי להכניס פטריוטיזם למקום שאין הכרח שיהיה שם. כך זה לספורט (ראה מקרה מסי ), כך זה בתרבות (אירוויזיון וירושלים) וכך זה גם לענייני כספים וכלכלות.
זה בעניין הדגל. והכי גרוע הפסימיות שבחרו הכותבים כאן לצייר את עסקת הגז וחבל. מי שלא מאמין לא מגיע לכלום. מי שרואה שלילי אין סיכוי שיהיה לו משהו חיובי. ולכן הסתכלות נכונה על הכתבה והגז צריכה להיות:
1. מזל ענק וברכה משמיים ממש שיש לנו גז.
2. מצוין שנחתמו הסכמי ייצוא עם מצרים וירדן.
3.מצוין שרכשו חלק מצינור הגז כדי להגדיל הסיכוי שהעסקה תיושם.
4. הגז עושה מצוין למשק הישראלי.
5. הגז עושה מצוין לסביבה.
ועל כל הנ"ל מדברים השליליים והפסימיסטים רק שלילי.
מי שמאמין שישקיע במניות הגז (דלק קידוחים ורציו, כן הם נסחרות בבורסה כאן אצלנו בישראל. מי שלא מאמין כשהרווחים יגיעו יבוא בטענות רק לעצמו, שאיחר את העגלה…
גיבורי המקלדת של הימין הקיצוני הם בעצם חיילים נאמנים של השמאל. אם מי מהם היה ראש הממשלה מיד היה כובש את כל המזרח התיכון כמו ג'ינגיס חאן וזורק פצצת אטום על מוסקווה, בייג'ינג וושינגטון כי המדינות האלו לא הצהירו על תמיכתן בגבולות ההבטחה לישראל, מהנילוס עד החידקל. רק הם ימין אמיתי.
יש לנו ראש ממשלה שאם היה רוצה להיות שמאלן היה יכול לעשות את זה עם רוח גבית מאובמה, אבל 8 שנים עמד כמו צוק איתן מול האנטישמי מהבית הלבן ופירק כמעט כל מוקש בדרך וכך מנע מאיתנו היום קסאמים מיו"ש על הראש. ראש ממשלה שטירפד בהצלחה את הקמתה של מדינה פלסטינית – עד שכיום, הרשות הפלסטינית על סף קריסה כלכלית ומדינית. ראש ממשלה שמתמרן ביד אמן בזירת המטענים הבינלאומית. ומה עושים אנשי הימין הקיצוני? מציגים אותו כאויב ישראל ואת המדיניות המחושבת שלו כאסון, מפני שהוא לא מצליח להביא עכשיו מיד את כל מה שהם רוצים.
לא אתפלא אם השמאל מפעיל ומממן את ארגוני הימין הקיצוני, הם עושים בשבילו יופי של עבודה.
תודה על המאמר!
קשרים כלכליים מחזקים את ישראל ומונעים מלחמה-הגיעה הזמן להוריד משמעותית את תקציב הביטחון
סיכוי השלום והמלחמה תלויים בעיקר באינטרסים ההדדיים.
משכך עיסקאות המביאות רווח משמעותי לשני הצדדים מבטיח את השלום יותר מכל פיסת נייר חתומה. ראה כישלון אוסלו.
ישנם כל מיני גופים עלומים גם בישראל וגם ברשות הפלשתינית שמרוויחים היטב מהסכם אוסלו. כיצד נמשכים המשלוחים לעזה? מי מרוויח מהדלק הקטארי שמגיע לרצועה? כיצד בכירי הרשות הפלשטינית צברו הון אישי של מאות מליוני דולרים? אם כן, מדוע הסכם אוסלו לא הביא שלום?
דבריך מזכירים לי את האימרה האנטישמית שיהודי תמיד מוכן למכור את אימו תמורת כסף.
כנאה מי שמחרחר מלחמה, הם אלה שלא מרוויחים משום הסכם כל שהוא. אז צריך לכלול את כולם בהסכמים ע"מ לא להגיע למלחמה כל שהיא.
הכותב אינטרסנט וחבל שאינו חושף את מורכבות הענין החדש בצינור
1. המצרים הפסידו בבוררות בנלאומית על הפרת התחיבויותיהם הקודמות להזרים גז בצינור והם חייבים כמיליארד דולר על הנזק שניגרם.
2. סביר להניח שבעיסקה החדשה על צינור הגז טמון הוויתור הישראלי (החשאי) על הפיצוי שהמיצרים חייבים.
3. נכון שלמיצרים כרגע מחסור ריגעי בגז לצריכה מקומית, אולם לאחרונה התגלה במיצרים שדה גז גדול (שדה זוהר) כך שגם אילו היה למיצרים כסף לשלם לגז הישראלי (כסף שאין להם) הם ישתמשו בגז מצרי משדה זוהר ולא בגז ישראלי.
4. במצרים מתקנים לא מנוצלים להנזלת גז ליצוא של חברות זרות. תאורטית הם יכולים לשמש להנזיל גז ישראלי ולמכור אותו, אך תהיה תמיד העדפה להנזלת גז מיצרי. בכל אופן זה סותם את הגולל על הקמת מתקן ימי ישראלי להנזלת גז על פי הבאר (כפי שחברה אוסטרלית הציעה להקים ונדחתה). עדיף לישראל מתקן הנזלה משלה.
5. ישנן גם החשש שהחברות הישראליות קנו את הצינור במטרה לנטרל את האפשרות שהוא ישמש שנית בעתיד להספקת גז מיצרי זול שיתחרה בגז הישראלי, ולכן אין כלל חשיבות אם הצינור תקין וזורם בו גז.
6. מסיבות גאוגרפיות וכלכליות ופוליטיות הסיכוי לקשר בן מצרים לקפריסין הוא קלוש ביותר. הקפריסאים יסתדרו בעצמם, כנראה ללא שיתוף פעולה עם ישראל.
לאחזיר את חצי האי סיני לישראל סיני זה לא שטח מיצרי זה שייך לאסיה לקחו מאיתנו סתם
כי אנחנו פריירים כל פעם אנו הקרבן שמחזיר שטחים מספיק עם הוויתורים נראה הצד השני מחזיר לא יוותרו אפילו על גרגיר אדמה …
"דלק" ואנרג'י – סיפורי הופמן. מאז ההודעה הסנסציונית של תשובה ושר התשתיות דאז (2010) פואד בן אליעזר ז"ל, עברו 8 שנים ואין עוד הפקה של גז במאגר "לויתן". ההודעה על הגילוי הצילה אז את "דלק" מפירוק על ידי הנושים ומניותיה עלו בצורה מסחררת. לחשוב שתשובה לא יכול היה לחתום אפילו על צ'ק של 1000 שקלים ללא אישור הנושים, זה מעורר הרבה סימני שאלה לגבי מהימנות הגילוי. הדיווחים על חוזים עם המצרים, הירדנים וחברת החשמל בישראל לא מדגישים שאלה הם חוזים עתידיים. משמע, הם יהיו תקפים רק כשימצא גז והוא יופק בפועל. בינתיים, שמונה שנים אחרי "הגילוי" נשיאים ורוח וגז אין. את הטענה הזו מגובה בהסברים הגיוניים וראיות מוצקות אני משמיע מאז הגילוי. נא לא להתבלבל, במאגר "תמר" הפועל עוד לפני תשובה, יש גז, הטענות מכוונות למאגר לוויתן.
אתר מידה וישראל היום, אחים אתם
עזרא ונאווי נאהבים הם
https://conspil.com/2018/05/hasmol-maaritz-pedofil/
כל הכבוד לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, למרות כל ההשמצות והמלחמות כנגדו הוא ממשיך להצעיד את מדינת ישראל ליעדים חסרי תקדים, בן גוריון הכריז על המדינה המופלאה הזו ומר נתניהו כמירוץ משוכות ממשיך להצעיד את המדינה, חובה עלינו לתת לו להמשיך להיות ראש ממשלה עוד שנים רבות, ולהעיף לאלף עזאזל את כל חורשי רעתו , ברכות לנתניהו
בעוד 15 שנה כשהגז ייגמר הממשלה הזו כבר לא תהיה בתפקיד.. אז מה אכפת להם היום מה יקרה עוד 15 שנה?
העיקר שהעדר מריע להם…
לכן לא כדאי לבחור לכנסת כי בפועל היועץ המשפטי הוא המכה בפטיש ועל פיו ישק דבר וחצי דבר בכל הכנסת.אם בית המשפץ ב.ג.ץ שולטים בכל מה שקורה בכנסת.אז אין טעם לבחירות אין כאן דמוקרטיה אלה דיקטטורה מוסוות.וזה לא משנה מי ראש הממשלה בית המשפט יושב לו על הווריד אז מה הקישקוש הזה בחירות.בית המשפט תמיד אומר את המילה האחרונה מכאן יוצא שכולם בובות של בחת המשפט.אלק יהודחם בנו מדינה ושולטים על הים.
הבלוף הגדול של נתניהו כחלון ושטייניץ. מחירי החשמל לא ירדו, ומאות המליארדים המובטחים התפוגגו. כל שנה צריך לקושש תקציבים למשימות לאומיות.
1. שלוט בתקשורת: ערב-ערב, שעה-שעה, ספר לאנשים שנתניהו מושחת. זרוק לאוויר כל האשמה שבעולם: נתניהו קנה צוללות, מכר צוללות, גנב צוללות, רצח צוללות – ממילא הצופים לא צוללים לעובדות, כי זה משעמם וגוזל זמן. שלוט בתודעה בסיסמאות קליטות, מפיהם של אנשים יפים בחליפות: "פרשיות השחיתות נערמות", "אין עשן בלי אש", "יש דברים בגו". זה תמיד עובד.
2. דבוק בכללים שניסח הקומוניסט סול אלינסקי לשמאל האמריקאי ובמיוחד בכלל מס' 13: בחר את המטרה למתקפה שלך, התמקד בה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה… רדוף אנשים ולא מוסדות… בודד את האיש מרשת התמיכה הטבעית שלו ומכל אהדה. ובתרגום ל"ישראלית": תקוף את נתניהו ללא הרף, האשם אותו בכל הרעות ואל תניח לשום עניין חיובי להיקשר לשם שלו או של בני משפחתו.
3. הקפד על סיקור חד-צדדי ושלול לגיטימציה מדוברים התומכים בנתניהו: הצג רק עמדות שתומכות באג'נדת רק-לא-ביבי ותייג עמדות אחרות כ"ממומנות על ידי נתניהו".
4. בחר נושא שיסחוף אחריו המונים, רצוי נושא כספי, ונפח בעיה אמיתית (למשל, מחירי הנדל"ן) למימדים מפלצתיים, כדי לעורר עוד ועוד את זעם הציבור.
5. חבור לארגונים אנטי-ממשלתיים בעלי זרועות ביצועיות בכל רחבי הארץ ומימון רב מחו”ל כדי שיסייעו בארגון מחאות כמו "מחאת הדיור".
6. הקפד לתאר את "מחאת הדיור" בחיוב מוגזם, דוגמת "אם כל ההפגנות", "עם ישראל יצא בהמוניו לרחובות", "איש לא חלם על מפגן כוח אדיר שכזה".
7. דווח ללא הרף על כל הגיג, פעילות או נפיחה של אנשי המחאה ואם נופל לך לידיים אירוע חריג ולא צפוי באזור המחאה (כמו תייר נורווגי מבולבל שדרך על אחד מאוהלי ה"מחאה") – הצג את האירוע הזה כספין של ביבי שמטרתו לפגוע במחאה.
8. שלוט בפקידים: שמן אותם במלגות, רפד אותם במשכורות ובפנסיות שמנות. חס וחלילה שוחד, לא אומרים דברים כאלה בחברה נאורה – רק תנאי עבודה מופלגים, קביעות לכל החיים ודעה נכונה. עכשיו הם בידיים שלך לנצח.
9. המצא חוקים על פי הצורך, וגבה אותם בפקידים המשפטיים.