מפרץ ההזדמנויות: עומאן עשויה להיות גורם חשוב בדרך לשלום

הביקור הרשמי והגלוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנסיכות עומאן בשבוע שעבר מהווה פריצת דרך מדינית חשובה. שליט עומאן אירח אותו בפומבי למרות שהמשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית תקוע מזה זמן רב, ולמרות שברצועת עזה מתקיימת מלחמת התשה יומיומית בין צה"ל לארגוני הטרור.

הביקור שהוכן במשך זמן רב נתפס בעולם הערבי כתחילת חידוש הנורמליזציה בין ישראל לעומאן, כפי שהיה לאחר הסכמי אוסלו ב-1993. הביקור נערך בסמיכות זמנים לביקורה של השרה מירי רגב באבו-דאבי עם נבחרת הג'ודו של ישראל ולאחר שקטאר אירחה משלחת ספורט ישראלית נוספת. החשש הפלסטיני הוא שמדינות ערביות נוספות ילכו בעקבותיה של עומאן, וישראל תצליח לפרוץ את חומת החששות של מדינות ערב מקשרים גלויים עמה.

שר החוץ העומאני יוסף בן-עלאווי גילה ב-27 באוקטובר, במהלך פסגה ביטחונית אזורית בבחריין, כי עומאן הציעה לסייע לישראל ולפלסטינים להגיע להסכם שלום בעזרת רעיונות שתציג אך לא כמתווכת.

"אנחנו לא מתווכים בין ישראל לפלסטין, אבל אנחנו מציעים להנחות את הצדדים ולהציע רעיונות כדי לחבר ביניהם" אמר והוסיף כי ארצו סומכת על המאמצים שנוקט נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגיע הסכם בין ישראל לפלסטינים באמצעות "עסקת המאה".

איראן מיהרה למתוח ביקורת על נסיכות עומאן על שאירחה את ראש הממשלה נתניהו והמשלחת שנלוותה אליו בביקור. דובר משרד החוץ האיראני בורהאם קאסמי, פרסם הודעה בה נאמר: "נקודת מבטנו היא שמדינות אסלאמיות באזור לא צריכות לאפשר לישות הציונית, בלחץ של הבית הלבן, לפעול כדי לעורר סכסוכים ובעיות חדשות באזור. הישות הציונית פועלת לעורר מחלוקות בין המדינות המוסלמיות כדי לכסות על שבעים שנה של תוקפנות ומעשי טבח נגד העם הפלסטיני העשוק".

לעומת זאת, בחריין הגנה על עמדתה של עומאן. שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד, אמר ב-27 באוקטובר כי "בחריין מעולם לא הטילה דופי בתבונה של הסולטן קאבוס ובניסיון שלו לסייע ולהשקיע מאמצים כדי לפתור את הסוגיה הפלסטינית. אנו מקווים שהמאמצים שלו יצליחו".

עניין משותף

ביקור נתניהו במסקט בירת עומאן הוא הראשון מסוגו בעשרים השנים האחרונות, ומהווה חולייה נוספת בשרשרת המגעים בין ישראל לעומאן. ב-1994 ערך ראש הממשלה יצחק רבין ביקור רשמי בעומאן ונפגש עם הסולטן קאבוס, ושנה לאחר מכן הגיע לישראל שר החוץ העומאני יוסף בן עלאווי, שביקר באחרונה גם ברמאללה.

בשנת 1996 ביקר בעומאן ראש הממשלה דאז שמעון פרס, ומאז ועד לפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 היו בישראל נציגים של עומאן, כמו גם של מדינות ערביות נוספות. היחסים הרשמיים נקטעו מאז אך נמשכו כל העת מאחורי הקלעים.

לאחר שנודע דבר הגעתו של נתניהו לנסיכות, פורסמה הודעה רשמית בה נאמר כי הסולטן קאבוס "דן עם ראש הממשלה נתניהו בקידום תהליך השלום ובמספר נושאים שיש בהם עניין משותף לטובת הביטחון והיציבות באזור". גם שר החוץ העומאני התייצב בערוץ אל-ג'זירה והגן על הביקור:

אירחנו את נתניהו כי ישראל היא מדינה שנמצאת במזרח התיכון, האם זה אסור שהוא יבוא לפה? ראש הממשלה נתניהו הביע רצון לבקר בנסיכות ולהציג את תפיסתו בנושא המזרח התיכון והסכסוך הישראלי-פלסטיני ובירכנו על כך. יש שחושבים שהדרך לשלום תקועה, אבל אנחנו לא סבורים כך. אני סבור שישנו רצון אצל שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, שהתהליך יותנע מחדש"

ניסיון לחדש את המו"מ

פרשנים באמצעי התקשורת בעומאן מדגישים כי למרות שהנסיכות ידועה בקשריה הטובים עם איראן וביכולות התיווך שלה, ביקור נתניהו עסק בעיקר בערוץ המשא ומתן התקוע בין ישראל לפלסטינים, ובהצעת הסולטן קאבוס לתווך במשא ומתן. כמה ימים לפני ביקור נתניהו, ביקר בנסיכות עומאן יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שנועד גם הוא עם הסולטן קאבוס.

גורם פלסטיני בכיר אמר כי הסולטן קאבוס הציע לעבאס לתווך בין הפלסטינים לישראל ועבאס השיב כי הוא מברך על כל תהליך שלום "משמעותי". לדבריו, מטרת הביקור לא הייתה הנעת המשא ומתן אלא עיקר דיון על "תפקידה של עומאן באזור".

שרת התרבות והספורט מירי רגב בביקור במסגד שייח זייד באבו דאבי. pic.twitter.com/q4g37Xibh2

— Itamar Eichner (@itamareichner) October 29, 2018

גורמים פלסטינים מסרו לעיתון "אלחיאת" ב-27 באוקטובר כי הפלסטינים הודיעו לסולטן שהם אינם רואים אפשרות לחדש את המשא ומתן עם ישראל בגלל ממשלת הימין. הם בירכו על כל מאמץ ערבי או בינלאומי להחיות את תהליך השלום, אך אינם רואים אפשרות להשיג את מה שלא הצליחו להשיג ממשל אובמה או המתווכים האירופאים.

יום קודם לכן פרסמה תנועת הפת"ח הודעה שבה נאמר: "ביקור נתניהו בעומאן הינו מכה ליוזמת השלום  הערבית המבוססת על החזרת שטחים ורק לאחר מכן כינון יחסים בין מדינות ערב לישראל". ארגון חמאס גינה את ביקורי נתניהו, מירי רגב ומשלחות הספורט של ישראל במדינות ערב, וקרא להן לתמוך בפלסטינים ולהמשיך את החרם על ישראל ובידודה.

עסקת המאה מתקרבת?

פרשנים בעולם הערבי לא מוציאים מכלל אפשרות שהסולטן קאבוס יתפוס כעת את תפקידו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן, ויהפוך למנוע שיסייע לטראמפ לקדם את "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מעמדה העולמי של סעודיה נפגע מאוד בגלל פרשת מותו של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. לסולטן קאבוס יש יחסים טובים עם הממשל האמריקני ועם מדינות ערב, והוא נחשב לשליט ניטרלי ומצטיין במשימות תיווך. כך למשל, הוא תיווך בין ממשל אובאמה לאיראן בעניין עסקת הגרעין וגם בין מדינות ערב בנושאים שונים כמו החרם הערבי על קטאר.

בתוך כך, ההודעה על "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ מתקרבת. השבוע יגיע לישראל השליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט לפגישות עם ראש הממשלה נתניהו ועוזריו בנושא אפשרות חידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים.

אחד מחברי הועדה המרכזית של פת"ח אמר לאתר "אלח'ליג' און ליין" כי חל שינוי דרמטי ומפתיע בעמדות הנשיא טראמפ בנושא חידוש תהליך השלום, והוא מגלה גמישות בנושא עמדת הרשות ותנאיה לחידוש המשא ומתן. לדבריו, השינוי נובע מסדרה של פגישות חשאיות בין בכירים פלסטינים בראשות הגנרל מאג'ד פרג' בוושינגטון עם בכירים אמריקנים בראשות ג'ראד קושנר.

הוא העריך כי הנשיא טראמפ מתכוון בשבועות הקרובים לפתוח את כל נושא תהליך השלום, להתייחס ברצינות לעמדת הרשות ולהגיע לפתרונות פשרה שירצו את ישראל והפלסטינים.

ערוץ חשאי לאיראן

אי אפשר לשלול את האפשרות כי ישראל תוכל, במידת הצורך, להשתמש בערוץ הקשר שנפתח באמצעות הביקור בעומאן למגעים חשאיים עם איראן והמשטר הסורי בכל הקשור לנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה. מסקט, בירת עומאן, ידועה מזה שנים רבות כמו מפגש חשאי של גורמים שונים במזרח התיכון החפצים להידבר הרחק מעיני אמצעי התקשורת וארגוני מודיעין שונים.

בסוף השבוע גילה ג'וואד כרימי קדוסי, חבר הועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ בפרלמנט האיראני, כי כעת מתנהל משא ומתן חשאי במסקט בירת עומאן בין מומחים של משרד החוץ האיראני לבין עמיתיהם בממשל טראמפ.

בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות האיראנית "מוג'" המקורבת לזרם השמרני, האשים קדוסי את שר החוץ ג'וואד זריף בכך שהמגעים בעומאן מתקיימים למרות התנגדותו והנחיותיו של המנהיג הרוחני העליון עלי ח'מינאי שלא לקיים שום משא ומתן עם ממשל טראמפ.

יוני בן מנחם הוא מזרחן ומשמש כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.