לחשוב מחוץ למערכת: המשימה המוצלחת של טלסקופ החלל קפלר

במשך העשור בו פעל עזרו תצפיות הטלסקופ לגלות יותר מאלפיים כוכבי לכת חדשים, וקירבו את האנושות ליום בו יהיה אפשר למצוא חיים ביקום

טלסקופ החלל קפלר, הדמיית מחשב | NASA

סוכנות החלל האמריקנית נאס"א הודיעה בשבוע שעבר על השלמת משימתו של טלסקופ החלל קפלר לגלות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, שיצאה לדרך בשנת 2008. אספקת הדלק לטלסקופ אשר הקיף את השמש במשך כעשר שנים אזלה, והוא הושבת מפעילות.

הטלסקופ נקרא על שמו של יוהנס קפלר (1630-1571), אחד מגדולי החוקרים המוקדמים של הפיזיקה שעבודתו על חקר היקום השפיעה בין השאר גם על אייזיק ניוטון. עד לרגע הפסקת המשימה הצליח קפלר לגלות 2,662 כוכבי לכת חוץ-שמשיים, כשבעים אחוזים מסך הכוכבים הידועים מהסוג הזה. 2,900 כוכבים נוספים זוהו על ידי קפלר ככוכבי לכת אפשריים, והמידע שנאסף עליהם טרם עובד לכדי החלטה סופית.

יש שתי דרכים לגלות כוכב לכת חוץ-שמשי. אחת מהן היא למדוד את עוצמת כוח הכבידה שהוא מפעיל על הכוכב אותו הוא סובב, שיטה שעובדת היטב עם כוכבים בעלי מסה גדולה יותר אשר מן הסתם יוצרת כוח משיכה רב יותר.

השיטה השנייה, בה השתמש הטלסקופ, היא למדוד את שיעור העמעום באורו של כוכב כאשר כוכב לכת אחר חולף על פניו, תהליך הנקרא מעבר אסטרונומי. השיטה הזו יכולה לגלות כוכבי לכת קטנים, אך רק כאלה שמסלולם נמצא על קו הראייה בינם לבין הצופה. שתי השיטות דורשות כמובן מכשור מתקדם שיאפשר מדידה מדויקת, יכולות שלא עמדו לרשות אסטרונומים עד לפני מספר שנים.

תנאים לחיים

למעשה, עד שנת 1992 מספר כוכבי הלכת החוץ-שמשיים הידועים עמד על אפס מוחלט. ככל שהיה ידוע לנו אז, מערכת השמש הייתה היחידה מסוגה ביקום כולו. אסטרונומים העריכו כי כוכבי לכת יכולים להיווצר כחלק מתהליך היווצרות כוכבים, ואכן הם צדקו: נראה כי למרבית הכוכבים ישנם כוכבי לכת החגים סביבם. הערכה נוספת הייתה כי הסידור במערכת השמש שלנו, בעלת כוכבי לכת סלעיים במעגלים הפנימיים וענקי גז במעגלים החיצוניים, הוא הסידור הנכון. במקרה הזה, המדענים טעו בגדול.

כמה מכוכבי הלכת החוץ-שמשיים הראשונים שהתגלו היו מסוג "צדק חם" – כוכבי לכת גדולים הסובבים סמוך מאוד לכוכב שלהם. כמה מהם היו בעלי זמן הקפה של ימים ספורים (כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, זקוק ל-89 ימים כדי להקיף אותה). כוכבי "צדק חם" הם בעלי טמפרטורת שטח של אלפי מעלות, ומה שקורה בימים המוקדמים של היווצרותם הוא הרבה יותר מסובך ממה שחשבו בתחילה.

מספר רב של כוכבי הלכת החוץ-שמשיים שהתגלו הם פחות או יותר במידתו של כדור הארץ, וסובבים באזור הישיב של הכוכב שלהם, כלומר המרחק בו מים יכולים להתקיים במצב נוזלי על פני השטח, כפי שקורה בכדור הארץ, ומה שמהווה תנאי חיוני לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם.

היום קרב

יוהנס קפלר

בשלב זה, אנחנו רק מתחילים לפתח את היכולות לגילוי ההרכב הכימי של האטמוספרה בכוכבי הלכת החוץ-שמשיים. אם ימצא אחד כזה בו קיימת כמות גדולה של חמצן, יתכן כי יהיה זה סימן שאפשר למצוא חיים על אותו כוכב לכת.

חמצן הוא יסוד ריאקטיבי ביותר, היוצר בקלות מולקולות עם יסודות אחרים, והסיבה שהאטמוספרה של כדור הארץ מכילה כ-20% חמצן היא תהליך הפוטוסינתזה בצמחים המפרק פחמן דו-חמצני למרכיביו הבסיסיים.

אם אכן נמצא כוכב כזה בעתיד הקרוב, זו צפויה להיות הכרזה מרגשת וסיפור ענק שיהדהד בכותרות בכל העולם. משימתו של טלסקופ החלל קפלר היא זו שקירבה מאוד את היום הזה.


הטור התפרסם לראשונה במגזין 'קומנטרי'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. נסא השם הזה לא נישמע הכי טוב בימינו. יש הרבה מידע ביוטיוב על הדרדור הנורא של ההשכלה האמריקאית בנישות אלה. ניסויים בבני אדם והמון מרעי בישין.
    אמריקה כבר לא מה שחשבנו אנחנו צריכים לשוב הבייתה לעולמות שלנו. נורא פה מריצים אוטתנו לחקות אותה. לא מראים את הגוונים המורכבים. התחושות היום מעורבות אני כבר לא אוהבת מה שניקרא הקידמה האמריקאית. אנחנו הרי העם הניבחר העם של אלוהים ואמריקה מדורדרת מוסרית בצורה איומה. מה שצריך לקחת באנינות .אנחנו מיתנהגים כאילו אין לנו מישלנו נורא מקומם.
    איפה האני איפה העיבריות למה כל הגלותיות הזו. איפה הזהות האמיתית שלנו איפה החזרה הבייתה לשורשים התנכיים. לא הכל כסף וכאילו הצלחה. הצלחה בעיני היא שהמוסר יחזור. הלכנו לאיבוד נורא.