הבוחרים האירופים התאכזבו מדור המנהיגים הכריזמטים שכוכבם דעך, ודורשים לקבל מדיניות סדורה וחזון חדש
הפגנות ההמונים הבוערות ברחובות פריז לא היו צריכות להפתיע. אמנם התירוץ הרשמי להפגנות היה העלאת המס הצפויה על הדלק, אבל האמת היא שהכלכלה הצרפתית נתונה במשבר עמוק וארוך. למעשה, מי שהיה שר האוצר שהוביל למשבר המתמשך הוא אותו אחד שיושב היום בשאנז אליזה – עמנואל מקרון.
זה לא שהצרפתים לא ידעו במי הם בוחרים. המדיניות הכלכלית של מקרון הייתה אחת הסיבות המרכזיות שבגינן הנשיא הקודם, פרנסואה הולנד, היה שנוא כל כך. הם ידעו, אבל לא היו להם אפשרויות אחרות. האלטרנטיבות היו מנהיגת הימין לה-פן, פרנסואה פיון המושחת, מנואל ואלס שהיה ראש ממשלתו של הולנד השנוא, ואיש השמאל הקיצוני מלנשון. מבין כל אלה הם בחרו ברע במיעוטו. וגם זה רע מאוד עבורם.
עמנואל מקרון הוא נער הפוסטר של הכיוון אליו הולך המערב כולו – משבר מנהיגות חמור מאוד, כמעט חסר תקדים. רוב המדינות המרכזיות במערב נמצאות בשלב זה או אחר של המשבר, וגם התעצמותן של רוסיה וסין בשנים האחרונות יכולה להיזקף, בין היתר, למשבר המנהיגות במערב.
מרקל והיורשים
קחו את גרמניה כדוגמא. אנגלה מרקל נחשבה במשך שנים רבות כמנהיגה החזקה ביבשת, "האמא של אירופה". משנת 2005 היא מכהנת כקנצלרית והיא צפויהבקרוב להשוות את השיא לכהונה הארוכה ביותר. אך מה שהתחיל כשלטון רב עוצמה, עומד להסתיים בקול ענות חלושה.
בבחירות לבונדסטאג בשנה שעברה מפלגתה אומנם ניצחה אבל בפער קטן, ובמשך חודשים ארוכים התנהלה הפדרציה הגרמנית בלי ממשלה מכהנת. גם כשזו הוקמה, מדובר באחת רעועה במיוחד. לפני כחודש הודיעה מרקל על כך שתפרוש בסוף הקדנציה הנוכחית. כרגע אין באופק הפוליטי הגרמני מועמד שניתן לסמן כיורש.
המפלגה הסוציאליסטית שבורה, ונכון לרגע זה מנהיגיה לא סוחפים את הציבור הגרמני, שבכללותו נע ימינה הרבה יותר. בתוך מפלגתה של מרקל קרבות הירושה כבר החלו, ונכון לעכשיו בולטים שלושה מתמודדים – בת טיפוחיה של מרקל, אנגרט קרמפ־קארנבאוור שמשמשת כיום כמזכ"לית המפלגה, פרידריך מרץ אותו מרקל הדיחה לפני 16 שנה, ושר הבריאות הנוכחי ינס שפאן. למעט מרץ, אף אחד מהם איננו נואם מחונן, ובטח שאינו מתקרב למעמד שמרקל זכתה בו לאורך השנים.
מיי בדרך החוצה?
גם באי הבריטי משבר המנהיגות זועק לשמיים. בבחירות 2015 ניצח דיוויד קמרון עם 330 מושבים, והגדיל באופן משמעותי את הרוב השמרני. לא היה מדובר ברוב מוחלט גדול במיוחד, אבל יציב. קמרון גם נתפס כמנהיג חזק וכראש ממשלה מוצלח במיוחד, בטח אחרי המשברים שהותירו ראשי הממשלות מהלייבור.
הוא הבטיח לצאת למשאל עם על השארות הממלכה באיחוד האירופי וכשהעם הבריטי בחר לעזוב את האיחוד הוא התפטר, למרות שרובם המוחלט של חברי מפלגתו וגם המפלגות היריבות העדיפו שימשיך לכהן. הם הבינו שקמרון הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להביא הסכם מוצלח לפרישה, אבל קמרון, כמו ג'נטלמן אנגלי, החליט להתפטר ולא להנהיג את המדינה במסלול שהוא לא מאמין בו.
בהצבעה בעד הברקזיט הציבור הבריטי בחר בניגוד לכל שורת המנהיגים, כולל קמרון הכריזמטי, והעדיף את עמדתם של מנהיגים בינוניים כדוגמת נייג'ל פראג'. הם בחרו ברעיון, ולא בדמות. כך גם התחזקותו בשנתיים האחרונות של ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור האנטישמי, איננה בגלל אישיותו הכובשת, אלא הרעיון שהוא מוכר לציבור.
בניגוד לקמרון, תרזה מיי שירשה אותו לא נהנית כלל מההילה שאפפה את קודמה. בתחילת הדרך זה עוד נראה היה מבטיח, כאשר מיי ניצחה בבחירות הפנימיות וזכתה לגיבוי מקיר לקיר בשורות המפלגה. "אשת הקרח" כינו אותה, על משקל "אשת הברזל" המיוחס למרגרט תאצ'ר.
ואכן בתחילת כהונתה מיי שידרה סמכותיות ומנהיגות חסרת פשרות. שנתיים חלפו מאז, וכיום ניתן לומר שכלום לא נותר מאותה הבטחה. מיי נבחרה לא בגלל יכולותיה המרשימות, דמותה המנהיגותית או חזונה ליום שאחרי הברקזיט. היא נבחרה בגלל סיבה אחת בלבד – היא פשוט הייתה "המבוגר האחראי" האחרון במפלגה השמרנית. במילים אחרות, מיי נבחרה בלית ברירה.
ההערכות כיום מדברות על כך שלאחר הנפילה הצפויה של הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי, בשבוע הבא, מיי תיאלץ להתמודד עם הצעת אי אמון שבסופה היא עלולה למצוא את עצמה מחוץ לדאונינג 10.
רעיון, לא מנהיג
בארצות הברית משבר המנהיגות התקדם צעד נוסף כבר בבחירות לנשיאות האחרונות. דונלד טראמפ, על מעלותיו ומגרעותיו, היה מועמד אאוטסיידר במלוא מובן המילה. הממסד המפלגתי ניסה ככל יכולתו למנוע את התמודדותו, ונכשל. זה קרה בגלל שהציבור הרפובליקני מאס בהנהגת המפלגה המסורתית והצביע נגדה. טראמפ ניצח במפלגה לא בגלל שהוא מודל של מנהיג גדול אלא דווקא בגלל מה שהוא מסמל – סטירת לחי לממסד הפוליטי. אחר כך הוא התחיל לפתח מסר ורעיון.
המפלגה הדמוקרטית הייתה שמרנית הרבה יותר כלפי הממסד, ויחד עם זה ברני סנדרס השיג תוצאות שאיש לא האמין שיצליח. סנדרס, למרות היותו סנאטור שנים רבות, נחשב גם כן כאאוטסיידר במפלגה הדמוקרטית, שראשי הממסד שלה היו חרדים מהאפשרות שייבחר כמועמד לנשיאות.
במשך שנים ארוכות, הפוליטיקה העולמית הפסיקה לדבר על רעיונות והתמקדה באישים. כשאובמה נבחר ב-2008 לא דובר על רעיונותיו הגדולים, על חזונו המושלם או על החזון הליברלי. כל אלה הגיעו אחרי בחירתו. כשנבחר אובמה כולם דיברו על דבר אחד ויחיד – נשיא שחור ראשון בבית הלבן. שיח פרסונלי, ולא שיח רעיוני.
התוצאה היא שהציבור פחות הולך אחר מנהיגיו ודורש משנה סדורה של חזון ותוכנית להוציאו לפועל. באופן כללי, הציבור פחות מאמין במנהיגיו, ולא יצביע להם רק בגלל אישיות. הרבה אירועים הובילו לכך, והאכזבה מברק אובמה כנראה ניצבת בראשם, אך גם למשבר הפליטים באירופה שהתרחש בעקבות מדיניותה של אנגלה מרקל יש מקום של כבוד ברשימת הגורמים לצד המדיניות הרופסת אל מול רוסיה וסין, שלטון הפקידים של האיחוד האירופי ועוד שורה של נושאי פנים וחוץ במדינות השונות.
גם בבחירות באיטליה בחרו האזרחים ברעיון של מפלגת חמשת הכוכבים והליגה הצפונית ולא במנהיגיה. למעשה אף אחד מהם לא מכהן כראש הממשלה, אלא מועמד אחר שהוסכם על הצדדים. גם עלייתה של מפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' היא בחירה רעיונית ולא בחירה פרסונלית, והראיה לכך היא חילופי המנהיגות במפלגה שלא שינו דבר בקצב גדילתה.
מארין לה-פן איננה מנהיגה כריזמטית, והיא נואמת חלשה במיוחד, אבל הרעיונות שלה התקבלו בברכה בצרפת הנוכחית. ברני סנדרס מכר לצעירי המפלגה הדמוקרטית חזון, קומוניסטי על גבול האובדנית, אבל דרך ברורה. כל אלה קנו את הציבור, לא כמנהיגים כריזמטים, אלא כתנועות.
האמונה העיוורת במנהיגי המערב שאבדה החזירה אותנו להתמקדות ברעיונות. הציבור רוצה תוכניות ברורות וחזון אמיתי ומפורט, ואת זה מספקות לו התנועות העולות במערב. תקראו להן פופוליסטיות, אבל בשורה התחתונה, הן היחידות שמציגות דרך ומטרה אמיתיים.
טראמפ הוא דוגמה לנבחר ציבור שיש לו משנה סדורה ועובר שורה שורה ומסמן וי ככל יכולתו. זה המודל. נתניהו צריך להבין שאם לא ילך בדרכו, וימשיך לדרך החצי-חצי ולערבב את בוחריו בכחש, איילת שקד תחליף אותו מהר מכפי שהוא חושב.
על המפלגה הדתית-לאומית השתלטו שני שליחי השמאל, שכרתו "ברית אחים" עם יאיר לפיד מאחורי גבם של רבני הציונות הדתית; שני חסרי בושה שנתפסו על ידי שרה נתניהו במצב מביך כשעבדו בלשכת נתניהו: חילוני מרעננה וחילונית צפון תל-אביבית שקיבלה תרומה כספית יפה מאברהם פורז – מנהיג מפלגת "שינוי" האנטי-דתית שהפכה מאוחר יותר למפלגת "יש עתיד". שני אופורטוניסטים שתפסו טרמפ על המפלגה הדתית-לאומית כדי להגיע לכנסת, להתנגד לכל מה שהליכוד עושה ולשים מקלות בגלגלי המשילות של המחנה הלאומי – לתועלת השמאל. לא סתם התקשורת של השמאל מפרגנת להם ודואגת ליצור להם תדמית דתית-לאומית קשוחה. בנט ("שומר נגיעה") ושקד ("שומרת שבת") הם "המפד"לניקים החדשים" שחדרו למפלגה הדתית-לאומית כדי לחזק את האג’נדה של "יש עתיד" כמו ש"הליכודניקים החדשים" חדרו לליכוד. גם בנט ושקד משתתפים בקמפיין של השמאל להפלת נתניהו, במיוחד בערוץ 10 ואצל רביב דרוקר, ובערוץ 2. בנט הוא שהלשין על ביביטורס לרביב דרוקר, שקד באופן קבוע מדליפה ממשרד המשפטים לברוך קרא ולידיעות אחרונות.
http://rotter.net/forum/scoops1/502785.shtml
http://www.kolhazman.co.il/133568
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t691316
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-118475-00.html
אתה כותב דברים חסרי בסיס עם רמיזות מכוערות.
הכי קל ללכלך. צריך להציג את התמונה המלאה. בנט הוא דתיים חילונים רדוד אך עם יכולות פוליטיות משמעותיות ובסך הכל יש לו אופי של ווינר.
שקד מגלה כושר עמידות נפלא במשרד הכי אנטי ציוני הקיים עלי אדמות. נקווה שתצליח להשלים את המלאכה עד סוף הקדנציה הבאה.
כל זה לא בר השוואה לבגידה האידיאולוגית של נסיכי הליכוד במשך השנים.
הליכוד היה לבית של אופורטוניסטים שרוממות ארץ ישראל בגרונם וחרב פיפיות (שמאל- ימין) בידם.
שלא לדבר שהבודדים שאכן נאמנים לערכי הליכוד, אזוקים על ידי נתניהו שמאותת ימינה ופונה שמאלה.
בקיצור, בנט ושקד לא מושלמים אבל הם האופציה הכי סבירה
אתה כותב תעמולה שקופה מבית היוצר של בנט/שקד/לפיד.
במבחן התוצאה בנט לקח את האג'נדה הפוסט-ציונית של שי פירון ("יש עתיד") במשרד החינוך ותיגבר אותה:
http://rotter.net/forum/scoops1/389753.shtml
ושקד הזמינה את החונטה המשפטית להעמיק את אחיזתה בגרון המדינה:
http://www.conspil.com/2018/10/shaked-fiktzia/
היחיד שמבולבל ואין לו רעיונות זה כותב המאמר המקושקש הזה. מזכיר שורה של מקרים שונים לחלוטין ומחליט באופן שרירותי, זה פרסונאלי וזה חזון, וכמובן שגם סותר את עצמו. מתייחס למורכבות כאילו היא אוייב שיש להביסו. בקצרה אנסה לתקן את השטויות שלו: תרזה מיי מאבדת את אמון הציבור בגלל שהיא לא יכולה לספק את ההבטחות של ברקסיט נקי וגם בגלל שהיא לא מספיק פופוליסטית. בצרפת מתחוללת התנגשות אינטרסים בין עירוניים וכפריים כאשר מחירי הדלק הם המיקרוקוסמוס ( כפריים רוצים מחירים נמוכים כי הם צריכים לנסוע הרבה, ועירוניים לעומת זאת מעדיפים אותם גבוהים כי הם לא נוסעים הרבה ואיכות הסביבה. מקרון לקח את הצד של העירוניים כי יש הרבה יותר מהם והם אלה שבחרו אותו. במרקל הרבה חלק מהגרמנים מאסו כי נראה כאילו היא מעדיפה את האינטרסים של האיחוד על האינטרסים של גרמניה. וטראמפ השפיט את המפלגה הרפובליקאית כי הוא היה המועמד הרפובליקאי היחיד שלא התבייש להיות לאומן (גזען). אם יש משהו אחד שהוא לא שטויות ברשימה הזאת שלבוחרים בכל מקום נמאס שמבטיחים להם הרים וגבעות ובסוף הם מקבלים פוליטיקה כרגיל,אבל זה תמיד היה נכון
אתה אומר שהכותב "מתייחס למורכבות כאילו היא אוייב שיש להביסו", מה שאולי נכון, אבל אז אתה עושה זאת בעצמך, ובצורה קיצונית הרבה יותר. האם באמת מאבד הציבור בבריטניה את האמון בתרזה מיי רק בגלל הבטחות הברקזיט? שום מילה על מדיניות פנים? ונושא הדלק הוא הדבר שעומד בבסיס המהומות בצרפת? אף התייחסות לכלכלה הקורסת ומשבר הפליטים? ודעיכת מרקל נובעת רק משיקול דעת מוטעה בנוגע לאינטרסים של גרמניה מול האיחוד? ולקינוח – טראמפ הוא בסה"כ גזען?
התגובה שלך היא מופת של פשטנות ודמגוגיה. נסה שוב.
נראה שהתופעה לא הגיעה לארץ
העובדות לא מבלבלות את הכותב!
העמים מחפשים משנה סדורה ולא מנהיגים חזקים? – לכן הם בוחרים את נתניהו (דיבורים חזקים אבל מפלגה נטולת מצע אידיאולוגי וסירוב של עשרים שנה לענות על שאלות לתקשורת)? לכן בוחרים את טראמפ (השולף הכי מהיר במערב)? את פוטין? את נשיאי ברזיל הפיליפינים הונגריה צ'כיה?
הפוך גוטה הפוך!
לעמים נמאס מאידיאולוגיות – אידיאולוגיות נתפסות כמניפולציות – ככל שמנהיג פחות אידאליסט ככה הוא נחשב לפחות צבוע.
העמים אומרים לא מעניין אותנו על מה המנהיג מדבר ומה הוא יעשה. שיוכיח שהוא יודע לדבר ולבדר ואנחנו ניתן לו את הצ'אנס להביא שגשוג (וגאווה) ולא אכפת לנו איך.
הנה המגיב החביב עלי, האדון שעבדו עליו, מגיע אלינו כמו תמיד עם הבשורה. והפעם – מהדורת "העמים מחפשים"! כי האדון עבדו הרי ניחן בחכמת שלמה המלך וכן קריאת מחשבות וזכרון אידטי. הוא ורק הוא יודע לומר לנו מהי האמת, מה אנשים חושבים ורוצים.
שימו לב, אליבא דעבדו:
-הרוב בוחר בנתניהו לא בגלל שהם מאמינים בדרכו ושמחים על רוב תוצאות מעשיו, ואפילו לא משום שאין שום אלטרנטיבה סבירה אחרת באופק, לא ולא. הם עושים זאת כי נפלו בקסמו, כעדר חסר מוח.
-הרוב בארה"ב בחר בטראמפ וממשיך לתמוך בו משום שהוא עומד בהטחותיו? לא ולא אומר העבדו, זה בגלל שהוא השולף המהיר במערב.
-להזכיר את פוטין בהקשר של דמוקרטיה זה פחות מבדיחה עצובה.
-וליצור קשר מיידי לכאורה בין נשיאי ברזיל, הפיליפינים, הונגריה וצ'כיה, כאילו היה מדובר בסלסילת גולות בגודל זהה ולא בשורת אנשים שונים בעלי תכונות שונות המגיעים מתרבויות שונות, זה פשוט מבייש את האינטליגנציה.
יעלה ויסביר לנו העבדו ממה לעמים נמאס, מה העמים אומרים, ומה העמים רוצים. דמגוג לנצח יעמוד ויצווח – אין צורך בהסברים, או ניתוח, או ידע, או ביסוס, או מקורות. מספיק לעמוד ולצווח, כי אולי משהו יתפוס.
אני לא עלי עבדו, ואני מתנצל בפניו על שאני מגיב ללא רשותו.
עם זאת, נראה לי שאתה טועה, הן בגישה שלך כלפיו, והן בדבריך.
כמעט בכל מקום בעולם העמים סובלים מהאסונות שנוצרים עקב הליברליזם (השמאל הקומוניסטי-פאשיסטי שדורש כמעט אנרכיה אבל שכולם יעשו כרצונו) ולכן העמים מחפשים מנהיג שיהיה קצת מחוספס, שלא יבטיח להם הבטחות שממילא כבר ברור שלא יקיים, יעודד אותם ויגונן על מדינתם ותרבותם.
אצל רוב העמים המפותחים, ואין הבדל ביניהם בנושא זה, יש מיאוס מהליברליזם המזויף, שהשתולל בתקופת אובאמה ובאירופה עדיין משתולל בגלל מרקל ומקרון.
רוב העמים מעדיפים מישהו שעושה, אפילו אם הוא מדבר הרבה ולא בעדינות. אבל שיעשה! רוב העמים מאסו בפוליטיקאים מושחתים שמבטיחים ומדברים יפה, אבל המדינות שלהם מידרדרות כלכלית ותרבותית וחברתית (מקרון הוא דוגמה מצוינת לפוליטיקאי שההבטחות שלו הפוכות למצב המדינה)
לכן האמריקאים בחרו בטראמפ (כי הוא לא עושה חשבון למוסכמות ה PC, וכלכלית הוא גורם לארה"ב להצליח יותר מאשר קודמיו), ולכן הרוסים בוחרים בפוטין (שלמרות כל הדיקטטורה שלו הוא דואג לרוסיה ולרוסים, וכך הוא גם נתפס בקרב רוב הציבור הרוסי), ולכן ההונגרים בוחרים באורבאן (שדואג לשמור על הונגריה נקיה מחלאות אדם תוצרת האיסלאם), ולכן הברזילאים בחרו בז'איר בולסונארו (שאמונתו הדתית מאפשרת להם להרגיש שהוא לא יהיה מושחת כמו קודמיו, והוא דוקא ידאג לקדם את הכלכלה הברזילאית, אחת המדינות העשירות והנחשלות בעולם, למרות שברור להם שיהיו קשיים בדרך), ולכן הפיליפינים בחרו בדוטרטה (למרות הרצחנות שלו כלפי עברייני סמים והפה הגדול שלו, כי באמצעותו הם מקוים שסוף סוף יהיה סדר במדינתם והיא תוכל להתפתח ולממש את הפוטנציאל שבה), ולכן הצ'כים בחרו בזמאן (כמו ההונגרים גם הצ'כים רוצים לשמור על מדינתם נקיה ממוסלמים, ויעידו על כך גרמנים ואוסטרים רבים שרוכשים בתים בצ'כיה צמוד לגבול עם גרמניה ואוסטריה כך שהם יכולים לגור בצ'כיה, מוגנים מהמוסלמים, אך ליהנות ממה שעוד יש לגרמניה ואוסטריה להציע להם).
לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו, התבונן בתושבי שדרות. למרות שהם מתמודדים כמעט כל יום עם אזעקות (במקרה הגרוע) ועם טרור כימי מעזה (במקרה הפחות גרוע), הם עדיין בוחרים בו, כי הוא מבטיח להם (כבר 10 שנים) שיהיה טוב.
יום אחד, בבחירות הבאות או אלו שאחריהן, ראש הממשלה יושפל עם אחוזי בחירה אפסיים. מי שייבחר יהיה איש שהתקשורת תכנה אותו מגלומן, דיקטטור, גזען, שקרן, מטורף, ימין קיצוני וכו' וכו'.
אל דאגה, הוא אמנם יהיה ימיני, אך לא ימינה יותר מאשר הבית (ללא החינוך) היהודי.
ייתכן שראש הממשלה בנימין נתניהו אף יושפל כשיגיע לבקר בשדרות ללא קשר למועד הבחירות, לאחר שיימאס לתושבי העיירה מההבטחות השקריות שלו.
כדי שלא אובן לא נכון, אינני שדרותי, ואף לא מתגורר או נמצא בסביבת עוטף עזה.
המצב הנוכחי הוא כזה:
1. התעצמותה הגרעינית של אירן יצרה קרבת אינטרסים בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי ובעיקר לסעודיה – ציר חשוב אסטרטגית.
2. יש כרגע חלון הזדמנויות: לחץ אמריקאי מאסיבי על אירן.
3. אש"ף בהנהגת אבו-מאזן הוא עדיין אלטרנטיבה לחמאס.
4. אירן מעוניינת לשבור את ההתקרבות הסונית לישראל ויש לה אינטרס לחמם את הגזרה. אם יגיעו מעזה תמונות של זקנים וילדים הרוגים ברחובות – מדינות המפרץ לא יוכלו להמשיך בתהליך ההתקרבות לישראל והקואליציה האנטי-אירנית תתפרק.
5. אם יגיעו מעזה תמונות של זקנים וילדים הרוגים ברחובות, הרחוב הפלסטיני ביהודה ושומרון לא יישב בשקט, ובסיס ההנהגה של אבו-מאזן יתערער ואין לדעת מי יבוא במקומו.
6. החיזבאללה, משיקולים פוליטיים פנים-לבנוניים לא יכול לפתוח במלחמה נגד ישראל אבל יכול להצטרף למלחמה נגדה כדי להגן על "אחיו הפלסטינים" הסובלים בעזה. מבצע בעזה ייתן לחיזבאללה צידוק לפתוח חזית צפונית נגד ישראל: עשרות אלפי טילים ממשיים ולא צינורות תוצרת מחרטת מרתף בעזה.
7. אין היתכנות צבאית לפירוק הטרור בעזה. התושבים שם ינקו מילדות שנאה לכל דבר יהודי, להבדיל מיהודה ושומרון שמתקיימים שם מנגנונים של חיים משותפים עם יהודים.
לכן, במצב הנוכחי לא כדאי להיות צודקים אלא חכמים: לספוג רקטות, לתת לתהליכים הבינלאומיים המתוארים להבשיל, ולהמשיך את תהליך הפיכתו של חמאס ללא לגיטימי, ובסופו של דבר ללא רלוונטי, בלי לספוג עוד חללי צה"ל. בוזמנית, צריך לדאוג לרווחת תושבי הדרום, ובין השאר לחזק את המיגון בבתים ובתחבורה הציבורית בדרום.
אף ראש ממשלה, גם לא בנימין נתניהו, יכול לסדר שבמדינה שלו הכל יהיה טוב לכל האנשים בכל רגע ורגע. במצב הנוכחי אכן יש מצוקה לתושבי דרום הארץ אבל רוש התושבים שם – להבדיל ממך ואולי מעלי עבדו שאותו התנדבת להחליף – מבינים שיש מהלכים שמצריכים פרקי זמן מסוימים ושבפוליטיקה יש משחקי שחמט שמצריכים סבלנות. אפשר להניח שאם נתניהו יורה לצה"ל לצאת למלחמה בעזה – מגיבים מהאסכולה שלך ושל עלי עבדו יהיו הראשונים שיכתבו כאן "דם חיילינו על ידיו".
להלן תשובתי בהתאם לסעיפי תגובתך:
1. ציר חשוב אסטרטגית? למי? מדינות ערב, שהיום צריכות את ישראל לסיוע בהגנה עליהן ללא דריסת רגל אמריקאית ישירה (כמו במלחמת המפרץ הראשונה, וכמו כיום בקטאר), ושמחייבת אותן להיענות לדרישות אמריקאיות (בניגוד לישראל שכל מה שהיא, או יותר נכון מנהיגיה, דורשת, זה הכרה וליטוף חיבה קר פה ושם). ביום שאירן תפסיק לאיים על מדינות ערב, סעודיה והנסיכויות יגבירו את האלימות האיסלמית בישראל, מסיבות שידועות לכולם ולכן אין צורך לפרטן.
מדינות ערב צריכות את ישראל, ולא להיפך.
2. חלון הזדמנויות? של מי? של האמריקאים שרוצים להכניע את הנהגת איראן (תהא אשר תהא, העיקר שתמלא את כיסי האמריקאים בכסף, כמו בימי איראן-קונטראס העליזים), או של ישראל שיכולה "לעקוף" את האמברגו האמריקאי על איראן (כמו בימי איראן-קונטראס העליזים).
ומה חלון זה רלוונטי לנושא מאמר זה, ולתגובות המופיעות בו?
3. זו צואה מוצקת וזה שילשול. אין הרבה הבדל ביניהם. וצואה מוצקת לא בהכרח טובה משילשול.
מתנצל בפני הקוראים שנמצאים כעת במהלך ארוחה.
4. יש לישראל עניין טבעי ותועלת בכך שמדינות המפרץ לא יתקרבו אליה, מהטעם שציינתי בסעיף 1 (מימון ותככנות של האלימות האיסלמית בישראל, למשל הפלג הצפוני, המוראביטאט והמורביטון ודומיהם. פעם הבלאגן מכוון מטורקיה, פעם מירדן ופעם מסעודיה וכו').
"הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב". אחד הפסוקים הכי מועילים ליהודים בכל הזמנים, ובעיקר בימינו. יודע מי אמר את זה? גוי שונא ישראל.
"תמונות של זקנים וילדים הרוגים ברחובות" – יש לך את זה גם כאשר אין כלל אלימות מצד ישראל.
יודע מה? גם אם ישראל היתה עוזבת את כדור הארץ ומוקמת על המאדים בלבד, עדיין היית רואה "תמונות של זקנים וילדים הרוגים ברחובות" מעשה ידיהם של היאהוד.
5.הגיעו גם הגיעו תמונות של זקנים וילדים הרוגים ברחובות מעזה, במהלך צוק איתן. יודע מה? התושבים המוסלמים ביו"ש לא עשו כמעט כלום. פוסטים של שנאה בפייסבוק ומחאות מהפה ולחוץ לא נחשבים ל"לא יישב בשקט".
יודע מה? אני דוקא אשמח כשיהיו תמונות כאלו משתי סיבות: האחת כי סוף סוף הממשלה והעומד בראשה, וכן הרמטכ"ל והכפופים לו (שחלק מהם אמורים להיות בכלא עקב מרידה ברשויות האזרחיות שמעליהם, דהיינו ממשלת ישראל וכנסת ישראל) יעשו מה שצריך כדי לפתור את בעיית הטרור מעזה. הסיבה השניה היא שתמונות כנ"ל יעוררו אלימות מטורפת באירופה, אותה אירופה שממשיכה לפגוע במדינת ישראל ובתושביה היהודים. קארמה היא חוף ים. ישראל רק תרויח מאירופה שתתחנן שנוריד את רמת האלימות.
6. החיזבאללה אמנם ירצה להילחם בישראל, אבל אין שום קשר ל"אחיו" הסונים שיושבים בישראל. החיזבאללה יילחם בישראל בעתיד, אבל למלחמה זו לא יהיה קשר ישיר ולא סיבה ותוצאה הקשורים למלחמה בחמאס.
כנראה שאתה צריך להכיר טוב יותר את המנטליות של המוסלמים, קל וחומר את היחסים בין הסונים והשיעים, כדי לפסוק מה וכיצד יהיה.
7. רוב תושבי רצועת עזה לא רוצים בטרור, ולא בחמאס. אבל רוב תושבי רצועת עזה בוחרים ויבחרו בחמאס כי ככה הם. לאמר עליהם שהם חמורים זה עלבון והשפלה וביזוי לחמורים.
אין צורך בפירוק הטרור בעזה. לשר ישראל כ"ץ יש רעיון נהדר – נמל. הנמל יאפשר לתושבי הרצועה (%99.999 מהם ליתר דיוק) לעלות על ספינות ולהגר, מן הסתם כפליטים כי זה יקנה להם זכות להיקלט במדינות אירופה ולקבל סיוע כספי וחיים ברמה ואיכות פי מליון ממה שיש להם ברצועה.
לגבי יו"ש, השיתוף היחידי שאני מכיר הוא הנזק והאלימות שנוקטים המוסלמים כלפי היהודים. בעצם, בישוב אחד ידוע לי שיש אכן חיי שיתוף – פועלים מוסלמים מפתים ומנצלים מינית כמה נערות יהודיות חלשות אופי. למה להב"ה לא מטפלים בישוב הזה? אינני יודע. הישוב הזה אגב נחשב לימיני מאד.
לספוג רקטות? תרשום בבקשה את הנ.צ. של ביתך, כדי שהחמאס ידע לטווח את הבית הפרטי שלך. שלך ולא של אחרים. ואחרי שתחטוף רקטות וטילים, נראה אותך מכיל וסופג ללא מענה. אתה גיבור גדול על חשבון חיי יהודים בדרום מדינת ישראל.
לגבי תהליכים בינלאומיים – אין, לא היו וגם לא יהיו כאלו שיש בהם תועלת למדינת ישראל. אפשר לאמר בהחלטיות שגם השואה היתה תהליך בינלאומי. וגם האמברגו על אספקת נשק למדינת ישראל במלחמת העצמאות היה תהליך בינלאומי. וגם ההכרזה הציונות היא גזענות היתה תהליך בינלאומי.
אתה כותב על חיילי צה"ל כקרבנות? אני שרתתי בצה"ל במקום עם סיכון מוחשי בכל רגע ורגע לכיבוש ע"י הצבא הסורי, וזה עוד החלק הקל והפחות ודאי בסיכון שהיה לי. עשיתי זאת מתוך ידיעה שאני מוכן למסור נפשי וגופי כי בכך אני מסייע להגנה על היהודים שחיים בצפון מדינת ישראל. בכל פעם שהגעתי לקרית שמונה וראיתי ילדים משחקים ברחובות ללא מורא ופחד ואימהותיהם לא חוששות, ידעתי למה אני משרת במקום כה מסוכן, והייתי שלם עם זה.
כך גם חיילי צה"ל שמוסרים נפשם וגופם כדי להגן בכל מחיר על מדינת ישראל ותושביה. כנראה שאתה לא רוצה להסתכן עבור אחרים, אבל זו בעיה שלך.
לכן לעולם לא אטען שדמם של חיילי צה"ל על ידיו של ראש הממשלה, אם זה יחליט לצאת למבצע שיחסל את הטרור מרצועת עזה. זה הכרח, וזה המחיר שכולנו (וכנראה גם בני משפחתי שמשרתים כעת בצה"ל) נשלם.
הדם שלי ושל בני משפחתי אינו אדום יותר משל תושבי הדרום, ואם יעלה הצורך אשלם בדמי כדי להגן עליהם. אם אתה מפחד לשלם את המחיר, אתה תמיד יכול לעזוב את מדינת ישראל ולחפש לך מקום שליו כדי לחיות את חייך (עד שגם שם האנטישמיות תכריח אותך לברוח למדינת ישראל, המדינה שברחת ממנה כדי שלא לשלם עבור הגנתה)
התרשמנו עמוקות מהווידוי שלך על צבע הדם שלך ושל בני משפחתך יחסית לצבע הדם של תושבי הדרום, אבל כידוע – כתיבת מילים (ואפילו רבות) בטוקבק אנונימי אינה מחייבת אדם לעמוד במילים שלו וכולנו יכולים להיות גיבורי מקלדת בכמה דקות.
האינטרס של ישראל, שעדיין לא השלימה את המכשול התת-קרקעי, הוא שלטון חזק ברצועה אבל בעל יכולת צבאית מוגבלת. כרגע אין אופציה לשלטון כזה ולכן גם אם צה"ל יכול למוטט את שלטון החמאס בעזה – ישראל אינה מעוניינת לנהל את חייהם של 2 מיליון עזתים. אז למה לא לצאת ל"צוק איתן 2"? כי חמאס התאושש כבר מ"צוק איתן 1" ויש לו כוח צבאי גדול ואיכותי יותר. המחיר של "צוק איתן 2" יהיה גבוה מזה של "צוק איתן 1": הרוגים, שבויים, שיתוק שגרת החיים לכמה שבועות לפחות, ובסופו של דבר חזרה למתווה הבנות שהיה בסיומו של "צוק איתן 1". ההסדרה שמוצעת כעת מבוססת על אותן הבנות שהושגו בסיום "צוק איתן 1" וזאת ללא יציאה לסבב לחימה נוסף. אמנם מבצע "צוק איתן 2" עשוי לחזק את ההרתעה הישראלית לעוד זמן מה, אך לא ברור לכמה זמן, ואילו המחיר שתשלם ישראל על הרתעה כזאת גבוה מאוד. המסקנה: כל עוד אין חלופה טובה לשלטון החמאס בעזה, סבב לחימה נוסף שם כדאי רק במקרה של אין ברירה, וזה לא המצב. אם הסכם ההסדרה ייכשל – תמיד אפשר לקבל החלטה לצאת לסבב לחימה.
אין עכשיו סיבה טובה להיכנס לסבב שבו ייהרגו חיילינו. קצת שריפות ורקטות עדיפות על פני מלחמה שלמה שתכניס את המדינה לנזק כלכלי עצום ותגרום לפגיעה במורל. לא מפתיע שמטרת השמאל היא לחימה כאשר האחריות לא על כתפיו: ההתקפות על הממשלה מטרתן פגיעה בחוסן הלאומי ובמשילות הליכוד. השמאל מנסה לדחוף את נתניהו למלחמה בעזה כדי לאסוף אחר כך בכיכר הפגנה עם שלטים "נתניהו רוצח" ו"דם חיילינו על ידיך". תושבי הדרום מעניינים את השמאל כמו שמעניין אותו אלאור אזריה. מה שנתניהו לא יעשה – השמאל יגנה אותו. אדם בעל גישה חיובית לחיים שמח על כל יום שנתניהו מונע מלחמה שבה ימותו חיילים, כי עדיף לשלם כסף מאשר לשלם דם.
קודם כל תודה על הציניות שבדבריך.
האם קראת בתגובתי על ההצעה של השר ישראל כ"ץ בעניין הקמת נמל בעזה? אם לא, אין פלא שהמשכת בקו של שליטה ישראלית על תושבי הרצועה (לגבי המספר 2 מליון – לדעתי זה בערך חצי מזה. יש לתושבי הרצועה ולארגוני הסיוע האנטישמים סיבות רבות לנפח את המספר האמיתי, וממילא הם לא אמינים בעיני).
לגבי הפגנות ושלטים, הרי הם כמו המוסלמים – לא משנה מה היהודים יאמרו ויעשו, תמיד יהיו הפגנות נגדם ותמיד יאשימו אותם. אפילו חלקים בימין באירופה מאשימים את היהודים בפלישה האיסלאמית והזוועות שהיא יוצרת שם. ועל השמאל האירופאי אין צורך לפרט בהקשר זה.
אז מה? אם ממילא יאשימו אותנו בכל דבר, אין שום סיבה שלא נגן על עצמנו בכח, גם כשייהרגו זקנים וילדים רבים (זקנים השתתפו בטבח בתרפ"ט, ילדים ירו אר פי ג'י על טנקים ישראלים בשל"ג).
בוא ספר לקוראים מה אתה מוכן לעשות, ותעשה, בכדי להגן על תושבי מדינת ישראל היהודים. והכוונה למעשה, ולא ב"שב ואל תעשה" או תכיל או תספוג מאחורי המקלדת.
קודם כל תודה על הציניות שבדבריך.
האם קראת בתגובתי על ההצעה של השר ישראל כ"ץ בעניין הקמת נמל בעזה? אם לא, אין פלא שהמשכת בקו של שליטה ישראלית על תושבי הרצועה (לגבי המספר 2 מליון – לדעתי זה בערך חצי מזה. יש לתושבי הרצועה ולארגוני הסיוע האנטישמים סיבות רבות לנפח את המספר האמיתי, וממילא הם לא אמינים בעיני).
לגבי הפגנות ושלטים, הרי הם כמו המוסלמים – לא משנה מה היהודים יאמרו ויעשו, תמיד יהיו הפגנות נגדם ותמיד יאשימו אותם. אפילו חלקים בימין באירופה מאשימים את היהודים בפלישה האיסלאמית והזוועות שהיא יוצרת שם. ועל השמאל האירופאי אין צורך לפרט בהקשר זה.
אז מה? אם ממילא יאשימו אותנו בכל דבר, אין שום סיבה שלא נגן על עצמנו בכח, גם כשייהרגו זקנים וילדים רבים (זקנים השתתפו בטבח בתרפ"ט, ילדים ירו אר פי ג'י על טנקים ישראלים בשל"ג).
בוא ספר לקוראים מה אתה מוכן לעשות, ותעשה, בכדי להגן על תושבי מדינת ישראל היהודים. והכוונה למעשה, ולא ב"שב ואל תעשה" או תכיל או תספוג מאחורי המקלדת.
אני לא נמצא כאן כדי לספר על עצמי או על מה שאני מוכן לעשות בשבילך או בשביל מישהו אחר. לשפוך בטוקבק מילים בלתי מחייבות בנימה אישית זה טריק רטורי ולא דיון רציני. אם אתה רוצה להמשיך לספר לנו על מידותיך התרומיות ועל המוסר הנעלה שלך – תמשיך לעשות זאת. אני ממשיך להיצמד למציאות ולאינטרס הישראלי הרחב:
החמאס טוב לישראל. אם החמאס לא היה קיים, ישראל היתה צריכה להמציא אותו. החמאס הוא כמו נגיף מוחלש שמזריקים לגוף בשביל לטפל בבעיה האמיתית. האויב האמיתי שלנו – אש"ף, יושב ברמאללה. השמאל הביא אותו לשם. אם נרסק עכשיו את החמאס בעזה, ניתן את עזה לרוצחים מרמאללה על חשבון דם חיילינו. מבצע לטיפול שורש בעזה כדאי שיתבצע רק אם יהיה ברור שבסופו העזתים הולכים למקומם המקורי – צפון סיני ומצרים. אבל השמאל דוחף את ממשלת ישראל לנקות את עזה מהחמאס כדי שאש"ף ישתלט שם ואפשר יהיה להמשיך בהסכמי אוסלו. להגיש את עזה לאבו מאזן במחיר דמם של עשרות חיילים שלנו.
החמאס טוב לישראל? גם המפלגה הנאצית היתה טובה לישראל, לדעתם של אי אלו מוסלמים.
האויב האמיתי אינו רק אש"פ, אלא כל מי שרוצה בהשמדתנו. אם פעם זה היה מבחינה רוחנית (כמו היוונים. זוכר משהו לגבי חג החנוכה?) או פיזית (כמו המן בפרס, זוכר משהו לגבי חג פורים?).
מדוע אתה מתעלם מהפיתרון שהוצע ע"י השר ישראל כ"ץ?
מדוע אתה מתעלם מהפיתרון שדוגל בו משה פייגלין?
משה פייגלין? זה שמתפרנס מהפקת אירועים תקשורתיים שאין בהם כל תרומה לחיזוק ישראל, רק ליצירת דימוי שלילי לאנשי ארץ ישראל ותורת ישראל, ולכן התקשורת כל כך אוהבת לסקר את ה"הפקות" שלו? לא תודה. אחרי שראינו איך אבישי רביב מתחזה ל"הכי ימני שאפשר" כדי לפגוע במחנה הלאומי ואיך השמאל מחלץ אותו מעמידה לדין, אנחנו כבר לא מופתעים ש"הכי ימניים בעולם" פועלים בשליחות השמאל. אז אחרי שהם יעזרו להדיח את נתניהו ולהמליך את לפיד, ויגיעו לכאן עוד 100 אלף מסתננים, והערבים יקבלו עוד מיליון הקלות והכלכלה תחזור לידיים של שלי יחימוביץ וחבורת הקומוניסטים, ויועבר עוד חוק יסוד מלכות בג"ץ לנצח נצחים – אז יגידו אותם אידיוטים שימושיים מהימין: איך היינו כל כך מטומטמים שנתנו להם את כל זה בגלל כמה טוקבקיסטים מטעם פייגלין שהפגיזו את כל הטוקבקים בתחפושת של "ימניים אמיתיים" כאילו "נתניהו שמאלן".
שיטתו הידועה של השמאל – אם אתה לא יכול להתמודד עם העובדות והטיעונים, תקוף והכפש את האדם המציג אותם.
אתה לא יכול להתמודד עם רעיונו של משה פייגלין, ועם העובדה שרעיון זה הינו הפיתרון המוסרי והמועיל ביותר לנוכחות צאצאי מהגרי עבודה וסתם פולשים מוסלמים אחרים לארץ ישראל, ולכן אתה תוקף את פייגלין.
בנוסף, אתה בונה תיאוריות שונות ומשונות על העתיד הצפוי לעם ומדינת ישראל כאשר פייגלין יתמנה לראשות הממשלה (מתי זה בכלל צפוי להיות? כי לא נראה שזה יקרה ב 30 שנים הקרובות).
כשתתחיל לענות בצורה מכובדת ומכבדת על הביקורות שמועלות כנגד תיפקודו וסדר העדיפויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ותביא הוכחות חד-משמעיות לתועלת של עם ישראל ומדינת ישראל למהלכים ולמעשים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אז יהיה אפשר להתייחס אליך ברצינות. עד אז אתה ראוי לדבריו של בנימין נתניהו – אתה משעמם, לא מעניין.
שיטתו העדכנית של השמאל – אם אתה לא יכול להתמודד עם העובדות והטיעונים תקוף את האדם המציג אותם והגדר אותו כשמאלני. "להתמודד" עם ה"רעיונות" של פייגלין זה להשחית זמן על סיסמאות מנצנצות של אוטופיזם ילדותי שנועדו לאידיוטים שימושיים: "נשלם לכל ערבי שיהיה מוכן להגר מכאן", "נעלה להר הבית ונעשה שם בלגן בשביל להרגיז את הוואקף", ואם כל זה לא יצליח נעשה לגליזציה של מריחואנה וכולם יהיו בסוטול, מבסוטים.
די לראות כיצד פייגלין מציג את נתניהו כאויב ישראל כדי להבין מיהי "היד הנעלמה" שמתפעלת אותו כ"איש ימין" לפיצול המחנה הלאומי ולערעורו:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/339944
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/347656
https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-584493