הכשלון לשמור על קואליציה יציבה והשפל בסקרים הביא את הקנצלרית להבנה שדרכה הפוליטית תמה. כעת כל העיניים נשואות לבחירות האזוריות במדינות המזרח
מאז תום מלחמת העולם השנייה, הפוליטיקה הגרמנית נשלטה על ידי שתי מפלגות עיקריות – הנוצרים הדמוקרטים (CDU) והסוציאל-דמוקרטים (SPD). אך תוצאות הבחירות האחרונות במדינות בוואריה והסן מצביעות על כך ששתי המפלגות הגדולות עשויות להיות בבעיה.
בעיה זו הפכה למוחשית יותר כאשר ביום שאחרי הבחירות בהסן, הודיעה מנהיגת גרמניה הוותיקה אנגלה מרקל שהיא לא תתמודד בבחירות הכלליות בשנת 2021, וכמו כן לא תתמודד מחדש על ראשות ה-CDU בדצמבר.
ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו ברור: מרקל הבינה שהמניות האלקטורליות שלה אינן חזקות כבעבר, ושעליה לטפח יורש באופן דחוף. כעת כל העיניים יהיו נשואות לשלושת המועמדים המובילים לרשת את מקומה – ינס שפאן, אנגרט קראמפ-קארנבאואר וארמין לאשט.
צפוף בצמרת
הודעתה של מרקל עשויה לסמן שינוי עמוק בנוף הפוליטי הגרמני. אמנם מפלגת ה-CDU בראשותה עדיין שולטת ברמה הארצית כחלק מקואליציה משותפת, אך היא רואה את מצבה בסקרים צונח לשפל היסטורי.
מנגד, מפלגת הימין 'אלטרנטיבה לגרמניה' (AfD) הגבירה את נוכחותה ב-16 בתי נבחרים אזוריים, בפרלמנט האירופי ובבונדסטג. גם המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) והמפלגה הסוציאליסטית השיגו בסיסי תמיכה חזקים שהפכו אותן לשחקניות משמעותיות ברמה הארצית. בנוסף אליהן, מפלגת הירוקים נוסקת בסקרים והשיגה תוצאות יפות בבחירות האזוריות.
למרות כל זאת, לשתי המפלגות הגדולות יש עדיין זמן כדי לנסות ולעצב את הזירה הארצית בדרך שתתאים להן. ב-CDU ינסו לעשות זאת תחת מנהיג חדש, וה-SPD כנראה תמשיך עם אותם המנהיגים. שתיהן נואשות למצוא דרך אל מחוץ לקואליציה הנוכחית ולחבור לשותפות חדשות, אך הן לפחות בעתיד הקרוב הן דבקות עדיין אחת בשנייה. כרגע האפשרות היחידה מבחינתן היא להמשיך ולסחוב קדימה, גם בקואליציה הרעועה הנוכחית.
בינתיים, שתי המפלגות נהנות מהעובדה שגרמניה נמצאת בתקופה רגועה יחסית מבחינה אלקטורלית. בחצי השנה הקרובה עד לבחירות לפרלמנט האירופי, לא צפויה להן תחרות רבה מלבד בחירות במדינה הגרמנית הקטנה ביותר, ברמן. הבחירות המקומיות המשמעותיות ביותר יערכו בחודש ספטמבר 2019, בסקסוניה וברדנבורג, ומיד לאחר מכן גם במדינת תורינגיה.
המצב הזה נותן קצת מרווח לנשימה לממשלה שעד עתה נודעה בעיקר בתככים פנימיים וסקנדלים מאשר בהישגים משמעותיים כלשהם. גם מרקל וגם אנדריאה נהלס, מנהיגת ה-SPD, יודעות שחוסר המעש הזה חייב להשתנות.
לשתי המנהיגות אין כרגע אינטרס בהפלת הממשלה והכרזה על בחירות חדשות, מכיוון שאלו יהיו אסון אלקטורלי עבורן ועבור מפלגותיהן. לכן כרגע הן מתרכזות בהפיכת הקואליציה המקרטעת למתפקדת איכשהו.
נהלס כבר הודיעה על בחינה פנימית של פעילות המפלגה המסוכסכת בתוך עצמה, והיא יודעת שבחירות כעת יהיו סיכון גדול מדי. לכן כרגע נראה שנגזר על שתי המפלגות לשלוט ביחד, לפחות בטווח הקרוב.
שנה של שינוי?
העובדה ששנת 2019 תהיה שנה של בחירות במדינות המזרח היא משמעותית, מכיוון שהבחירות הכלליות בגרמניה בדרך כלל מושפעות מהתוצאות ברמה המקומית. כך למשל, ההצלחה של מפלגת הירוקים הגיעה בעיקר במדינות המערב המהוות את בסיס התמיכה העיקרי שלה. אמנם הירוקים רשמו הישגים נאים גם בבוואריה והסן, אבל מזרח גרמניה היא סיפור אחר לחלוטין.
גם התוצאות שתשיג ה-CDU במזרח יהוו סימן מעניין לקראת הבחירות הכלליות ב-2021. סקר מקיף שפורסם לאחרונה מראה כי עשרות אלפים מתומכי המפלגה במדינת הסן לשעבר עברו לתמוך בירוקים וב-AfD. כמות פחותה הרבה יותר עברה לתמוך בשותפה הוותיקה של ה-CDU, המפלגה הדמוקרטית החופשית.
במדינות כמו ברדנבורג, סקסוניה ותורינגיה התמיכה ב-CDU נותרת איתנה, אך ההיסטוריה כבר הוכיחה לנו שהבחירות במזרח יכולות להיות נזילות מאוד. אם הירוקים יצליחו לנגוס בעוד נתחים מבסיס המצביעים של הנוצרים הדמוקרטים, ניתן להניח שנראה שינוי דומה גם ברמה הארצית. תוסיפו לכך את 'אלטרנטיבה לגרמניה' שכבר זכתה לתמיכה נאה במדינות האלה בבחירות האחרונות, וצפויה להמשיך ולהתחזק בהן.
תחזית של מגמות ארציות מתוך סקרים מקומיים יכולה להיות משחק מסוכן. אבל בהתחשב בעובדה שממשלת גרמניה כבר חודשים רבים מתנהגת ונראית כמו ממשלה שאיבדה את דרכה, הבחירות בשלושת המדינות המזרחיות יהיו הזדמנות מצוינת לראות את משמעותן של מגמות שהתחילו להופיע בשנה האחרונה. עד אז, אנחנו צפויים לראות עוד הרבה קרבות בוץ.
פרופסור דניאל האף הוא מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת סאסקס. הטור התפרסם לראשונה באתר The Conversation.
ברוך שפטרנו מעונשה של זו
נראה לי שהיא תמשיך לקבל הוראות מאובמה איך להרוס את גרמניה, כמו שהוא לא הפסיק לנסות להרוס את ארצות הברית.
מה תהיה דמותה של גרמניה ביחס ליהודים, לאחר אנגלה?
רגשות אנטישמיים הולכים ומבצבצים מתחת לפני השטח.
האם האיסלם הולך ותופש את מקומה של התנועה הנציונל-סוציאליסטית?
נראה שהגרמנים כעם, לעולם לא יסלחו ליהודים שחשפו את פניה המכוערות של גרמניה.
הגלגל חוזר: היהודים מצטירים כאויביו המושבעים של העם הגרמני, והמוסלמים כידידיו.
ליהודים גן מיוחד – גן חושף שינאה, הוא מדליק את גלאי השנאה והם מתחילים לצפצף ולהזעיק.
צריחי המסגדים בגרמניה זוקפים את ראשם וקוראים למאמינים לבוא ולהקשיב לדרשות.
הגזע הארי -הגרמנים והגרמניות – תמיד יעדיפו את הערבי המוסלמי הלוחם, על היהודי שוחר השלום.
מי הם יורשיה ומה גישתם לישראל?
לא כתוב במאמר.
אנגלה היא המנהיגה המרשימה ביותר בעולם כיום. ליברלית, מתקדמת, אבל שקולה. אישה אחת חכמה בין הרבה גברים טווסים. בימיה גרמניה הפכה למובילה של אירופה, עם התפתחות מדהימה בתרבות במדע בטכנולוגיה ובכלכלה. מספיק לבלות שם כמה ימים ולהבין עד כמה יש לנו ללמוד מהם. הכל נכון, מסודר, נעים לאזרחים, ומתחשב בכולם.
הימין בישראל, כמו המגיבים פה, נטפלים לעניין המהגרים, והוא פרט אחד שגוי בתוך מדיניות מרשימה ומפעל חיים יוצא דופן. בשקט בשקט, מרקל תפסה את התואר האישה הבכירה והמשפיעה בהיסטוריה.
"הכל נכון, מסודר, נעים לאזרחים, ומתחשב בכולם".
אכן, בזה אתה צודק.
רק בוא נקלף קצת את המעטה שמעל אותו הסדר, החיים הנעימים, ההתחשבות בכולם. רק קצת.
בתקופת שלטון הנאציזם, הגסטפו ידע הכל על כולם.
לאחר תום מלחמת העולם השניה, נחקקו בגרמניה חוקי פרטיות שונים, וכיום המדינה לא מאפשרת גילוי מידע על אזרחיה ותושביה, למרות שהם חייבים להיות רשומים במוסדות השילטון. כל מי שחי בגרמניה 3 חודשים, חייב להירשם ברשות המקומית.
אכן דבר יפה הוא פרטיות.
אלא שעם השנים נודע שבעצם אותה פרטיות שומרת על הנאצים מפני חשיפתם, קל וחומר מפני העמדה למשפט על פשעיהם.
תנסה לברר פרטים על נאצי זקן, שידוע לך מקום מגוריו ועיסוקו, ותקבל תגובה שלילית מטעם הרשויות. הם לא רוצים לחשוף את הנאצים. מבחינת הרשויות הגרמניות – הנאצים הוכחדו ב 1945. כך הנאצים הזקנים יכולים לסיים את חייהם ברוחה ובתנאים שזקני מדינת ישראל יכולים רק לחלום עליהם.
כך, נאצי "לשעבר" שרת כמפקד המשטרה במינכן, והיה אחראי לכוחות השיטור והאבטחה הגרמנים באולימפיאדת מינכן ב 1972. כולנו יודעים כיצד הסתיימה האולימפיאדה הזו עבור ישראל.
אני מכיר גויה גרמניה שאחיה שרת בצבא הגרמני במלחמת העולם השניה. בני משפחתו טוענים שהוא שרת בצוללות ונספה עם טביעת הצוולת בה שרת. פיתרון פשוט ונחמד. הצוללות הגרמניות כמעט ולא פגעו ביהודים, ומותו, ללא גופה, מאפשר לטעון שהוא לא פשע. כעת לך תוכיח שהוא היה פושע נאצי, שלא רק שלא נשפט על פשעיו אלא אפילו חי ברוחה מבלי שאף אחד ממשפחתו המורחבת יודע על כך. אינני טוען שכך היה, אולם הפיתרון שבני משפחתו מצאו הוא טוב מדי כדי להסתמך עליו.
"בימיה גרמניה הפכה למובילה של אירופה". תחת המלים היפות הללו מסתתרת אמת פשוטה ולא נעימה – מרקל שלטה בפועל על שטח, אנשים, הון וכוח פוליטי ללא הקזת טיפת דם, יותר ממה שהיטלר הצליח בכל שנות שלטונו. ועדיין, שניהם השתלטו על אירופה המערבית והמזרחית והצפונית והדרומית. לא סתם נוצרה במזרח אירופה קבוצת וישגרד המתנגדת לשלטון הגרמני.
תמשיך להתחנף למרקל, אבל האמת לגביה מכוערת מאד.
ועדיין לא דיברנו על הנזק שגרמה וגורמת למדינת ישראל.
הסיבה המרכזית של התפטרותה – היא בעיית המהגרים
עליית הימין והירוקים – נובעת בדיוק מהסיבה הזאת.
כנראה שגם לגרמנים הפרט הזה מציק.
עניין המהגרים הוא לא פרט אחד שגוי אלא כמה מיליוני פרטים