יצרני האנרגיה המתחדשת בישראל מפיקים מעט מאוד חשמל ותורמים מעט מאוד לסביבה, אך גובים עבור כך כסף רב מאוד
הודעת רשות החשמל על העלייה הצפויה במחיר החשמל הצפוי הכתה בתדהמה חלקים הציבור, ובצדק מסוים: אנו משלמים מדי שנה אלפי שקלים לחברת החשמל, ועבור משפחה ממוצעת מדובר בחלק לא מבוטל מן ההוצאות החודשיות. אך זה לא הכל, מכיוון שחלק גדול מן הייצור בארץ מבוסס על חשמל, עליית תעריף החשמל תוביל בהכרח לקפיצה בעלויות הייצור, ולפיכך גם לעליית מחירים כללית יותר.
אבל המחשבה כאילו כל עליית מחירים אינה מוצדקת היא מוטעית. מחירו של מוצר בשוק החופשי נובע מגורמים שניתן לסכם אותם באופן גס כ"ביקוש" ו"היצע"; אם הביקוש העולמי לדלקים מסוימים עלה וההיצע לא השתנה, או אם ההיצע ירד והביקוש נותר בעינו, עליית מחירים היא הכרחית גם אם כואבת. כל דרך שתנסה לכפות את המחיר כלפי מטה תגרום לעיוותים חמורים ולנזק גדול יותר לצרכן לטווח ארוך. וזו בדיוק הסיבה שעלינו לבדוק את הגורמים לעלייה.
רשות החשמל פירטה בהודעתה את הרכיבים השונים בעליית המחיר, והסעיף שתפס את עיקר תשומת הלב הוא התייקרות הגז הטבעי עקב החוזה שנחתם המצמיד אותו לדולר. מקהלת "שוד הגז" מיהרה לקפוץ שוב, כאילו הם היו יכולים לחזור אחורה בזמן ומצליחים איכשהו חוזה טוב יותר שיחזה את עליית שער הדולר. נראה שגם אילו היה חוזה שאינו מוצמד לדולר, ושער הדולר היה יורד, היה נמצא שמי שימחה גם על כך.
אבל עליית מחירי הגז מסבירה רק חלק מעליית התעריף, בשיעור 2.74%, אם לדייק. חלקים אחרים מיוחס לעליית מחיר הפחם (2.82% – תוספת של 661 מיליון ש"ח שמשלמת רשות החשמל לעומת שנים עברו), ו"אנרגיה מתחדשת", שמתוכה 2.18% (510 מיליון ש"ח) של אסדרות קיימות מול יצרנים מתאים פוטו-וולטאים ו-0.94% (220 מיליון ש"ח) של אנרגיה תרמו סולארית.
לשלם פי 4? למה לא
אז מה כולל בעצם סעיף האנרגיה התרמו-סולארית? מדובר בעיקר בתחנת הכוח באשלים שבנגב הפועלת בצורה ייחודית: חמישים אלף מראות פרוסות סביב-סביב למגדל ענק ומכוונות אל ראשו, שם נמצא דוד קיטור שאותו הן מחממות בעזרת קרני השמש והוא מפעיל טורבינה היוצרת חשמל. כלומר, כל זה כאשר יש שמש.
מה קורה בשעות הלילה או סתם ביום מעונן? הדוד מתחמם בעזרת גז, ולמעשה ברוב הזמן מדובר פשוט בתחנת כוח גזית. וכמה אנחנו משלמים על תחנת-הגז-מתוגברת-השמש הזו? 88 אגורות לקוט"ש, צמוד למדד בהתחייבות ל-25 שנה, עבור פחות משני אחוזים מצריכת החשמל הכללית. מדובר ביותר מפי ארבעה מהמחיר שאנו משלמים על חשמל מתחנת כוח "רגילה" מופעלת בגז.
התומכים באנרגיה סולארית נוהגים לטעון שלאנרגיה המסורתית יש "השפעות חיצוניות שליליות" המטרידות את הציבור, אבל שוכחים שגם לאנרגיה "מתחדשת" לא חסרות כאלו. לא זו בלבד שהתחנה באשלים תופסת שטח רב, המגדל הגבוה בה גם מסנוור נהגים הנוסעים על כביש 40, ומהווה גם מטרד חמור לנוף. הרי לכם אנרגיה ירוקה.
גם על האנרגיה הסולארית מתאים פוטו-וולטאים אנחנו משלמים הון תועפות. מדינת ישראל חתמה בעבר על חוזים בעלות שהחלה מ-120 אגורות לקוט"ש, לקולטים על גגות בתים ובמקומות אחרים, כאשר מחיר החשמל הסולארי כיום הוזל בהרבה, עד ל20 אגורות לקוט"ש. כל זה לא עוזר כשאנחנו תקועים עם התחייבויות חוזיות ארוכות טווח ליצרנים במחיר מופקע – כאמור, תוספת של 630 מיליון ש"ח רק השנה. במקום לצעוק על שוד הגז, כדאי להתחיל למחות על "שוד השמש".
כמה ריבוי הקולטים האלה יעזור מבחינה סביבתית? מעט מאוד; זאת משום שהאנרגיה הסולרית אינה אמינה ופועלת רק חלק מהזמן. אחד המאפיינים הקריטיים ביותר להפקת חשמל היא אמינות: אנחנו רוצים שכאשר נרצה להדליק מכשיר, הוא יידלק. כך שהאנרגיה הסולארית, גם כאשר היא זולה, אינה אלא "ממתק" לקינוח וחברת החשמל אינה יכולה להסתמך עליה. לא לחינם גם לאחר שנים של סבסוד נמרץ אחוז האנרגיה הסולארית מכלל האנרגיה המופקת בעולם הוא קטנטן.
מאלף במיוחד הוא המקרה של גרמניה, שהשקיעה מיליארדים בסבסוד אנרגיה סולארית (במדינה צפונית שבה השמש זורחת רק 10% מהזמן), אך הגיעה אחרי כל המאמץ הזה ל-7% של חשמל ממקור סולארי, בעוד מחיר החשמל שם הפך, לצד דנמרק, לגבוה ביותר באירופה .כמה אנשים בגרמניה היו צריכים לחסוך ולא להדליק חימום בחורף, רק כי כמה פוליטיקאים החליטו שאנרגיית שמש זה דבר מגניב?
המלחמה בצרכני החשמל
גם מחיר הפחם שייך לפיאסקו הזה. רק לפני מספר חודשים התבשרנו על הכוונה להעלות את מס הבלו על הפחם ב-2%, מה שיגרום לעלייה של כ-500 מיליון ש"ח בחשבון החשמל. ומדוע הועלה הבלו? מטעמים סביבתיים, שהרי פחם מזהם וכמה שפחות מזהם יותר טוב.
גם המלחמה בזיהום שייכת למה שכלכלנים קוראים "החצנות שליליות": כאשר פעולה מסוימת משפיעה על צד שלישי שלא שאלו אותו אם הוא מוכן לה. פתרון שגרתי למלחמה בהחצנות הוא מה שנקרא "מס פיגו", כלומר מס שיפנים את העלות החיצונית אל מחיר המוצר. מכאן נובע הבלו על הפחם, שנועד לאותת למשתמשים בפחם שכדאי להם לעבור לחלופות מזהמות פחות.
אבל כאן עולות שתי שאלות חשובות. השאלה הראשונה היא מה שיעור המס הרצוי? אנחנו יודעים שלמתכנן ריכוזי אין יכולת אמיתית לדעת מה צריכים להיות המחירים של מוצרים בשוק. הוא אינו יודע מה ההעדפות של כל השחקנים ומה הערכים שלהם, ולכן כלכלה ריכוזית לא עובדת. אלא שבדיוק בגלל זה ברור שלמתכנן גם אין שמץ של מושג מה המחיר ה"אמיתי" שגובה ההחצנה. הוא יכול לכתוב מסמכים ארוכים ומלומדים עם הערכות למיניהן, אבל בסופו של דבר זה יהיה ניחוש ותו לא.
חישובים מדומיינים
בהקשר הזה, מעניין לקרוא את הדו"ח שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני כעשור, תחת הכותרת "עלויות חיצוניות של זיהום אוויר מייצור אנרגיה בישראל". כיצד מודדים את עלות פליטת גזי חממה? אפשר למדוד מתוך מודלים תאורטיים המנסים להעריך את מידת הנזק הכלכלי שתגרום התחממות כדור הארץ, אבל לטענת המשרד "לשיטה זאת, נכון להיום, מגבלה משמעותית והיא חוסר הוודאות הרב המאפיין את תוצאות המודלים וכן תלותן של התוצאות בהנחות השונות שבבסיסם".
במילים אחרות, אין לנו באמת מושג מה ההשפעה ואיך לכמת את זה בכלל. ולכן הדו"ח מסתמך על הדרך השנייה, שהיא חישוב "עלויות מניעה", כלומר, קובעים יעד בינלאומי לצמצום גזי חממה ומחשבים מה צריך להיות מחיר טון פחמן דו חמצני כדי להגיע אליו. זה כמובן לא אומר שום דבר על העלות האמיתית של ההחצנה; זהו חישוב פוליטי-טכנוקרטי בלבד.
גם באשר להערכה של השפעה על מזהמים הפוגעים בנשימה ניתן לראות שמדובר במקרים רבים בהשערות שקשה מאוד לכמת אותן למחירים כספיים, והן אינן מתחשבות באנשים שונים ובמקומות שונים. אדם שגר ליד תחנת כוח פחמית נפגע הרבה יותר מאשר אדם הרחוק ממנה, אך אם אנחנו מעלים את חשבון החשמל וגורמים לסגירת התחנה, אנחנו למעשה מסבסדים אותו מכיסו של האדם שאינו מושפע ממנה.
הדבר מגיע עד כדי גיחוך כשאנחנו נזכרים שמשק החשמל בישראל הוא מונופוליסטי, בבעלות חברה ממשלתית. חברת החשמל מייצרת חשמל מפחם גם אם הבלו על הפחם יעלה וגם אם הוא לא יעלה. המחיר, אם כן, אינו גורם לצמצום של ממש בצריכת הפחם, אלא מגולגל כמס ישיר על אזרחי ישראל. נכון שמחיר גבוה יותר של חשמל יכול לגרום לצריכה נמוכה יותר, אך ההשפעה לטובה בפועל היא זניחה, בעוד ההשפעה לרעה ברורה בהרבה.
ומה לגבי ההתחממות הגלובלית? כפי שכתבנו בעבר, ספק אם בכלל המלחמה בה שווה את המחיר הכבד המשולם עליה, והמקרה הנוכחי ממחיש זאת היטב. גם אילו כל החשמל בארצנו הקטנה היה מופק בלי שום פליטות פחמן, לא הייתה לכך השלכה על האקלים הגלובלי. כעת עלינו רק לחשוב: אם אנחנו משלמים מחיר כזה גבוה על תוצאה של שום-כלום, מה יהיה המחיר הנדרש בשביל ממש לשנות משהו באקלים? עצם ההצצה על מחירי החשמל, העולים משמעותית גם בלי שום יתרון ניכר מבחינת האקלים, מלמדת אותנו כמה מסוכנת המלחמה המדומיינת הזו.
מחאת האפודים הזוהרים בצרפת החלה, כזכור, בעקבות העלאה "ירוקה" של המס על הדלק, שהציבור הבין שהיא פוגעת בו הרבה יותר ממה שהיא יכולה אי-פעם להועיל. אבל בארץ, אנשי השמאל מעדיפים לסמא את עינינו ולהתעלם מכך שהחלק המשמעותי ביותר מעליית מחירי החשמל נובע מהסבסוד הירוק. הם ימשיכו וידברו על "שוד הגז", כשבינתיים טייקוני האנרגיה המתחדשת, בשיתוף עם טכנוקרטים ממשרדים ממשלתיים, מעלים לנו שוב את המחירים.
הלל גרשוני כרגיל חושב שהחבר הדימיוני שלו יתקן את כל הנזק שהאדם (אבל הוא גם שולט במעשי האדם) בישביל הנכדים שלו
שאוויר נקי ללא מסכות אב"כ הם כבר לא יוכלו לנשום
במקום לנסות להציל את העולם עוד מתעסקים בדתות ההזויות האלה
החילוניות שלך עוד תחנוק אותך….
יש רק שלוש דתות שמטרידות אותי בעולם: דת ה PC שבגללה מלמדים בבריטניה שלבנים יש מחזור, הדת הירוקה שבגללה בורים שטופי מוח כמוך נלחמים בקידמה ומסיגים את האנושות אחורה לתוך עוני ומחסור ודת האיסלאם שהיא מולידת הטרוריסטים ומפיצת המוות.
אבל יש אינספור דתות בעולם, למה רק שלוש הדתות הללו מסוכנות? לא בגלל אמונה באלוהים – הרי לשתיים הראשונות אין אלוהים, אלא בגלל האמונה הפנאטית המשותפת לכולן – מי שלא מאמין הוא כופר. אנחנו כוחות האור, הכופרים הם כוחות הרשע. צריך למגר את כל הכופרים מהעולם.
– נסיון לשינוי כיוון
-התקפת אד-הומינם על הכותב
-נסיון נבואי וכשל של מדרון חלקלק, ללא מקור או ביסוס
-אפס התייחסות לנושא עצמו
4 סטרייקים, הייתי אומר שאתה בחוץ.
"גם אילו כל החשמל בארצנו הקטנה היה מופק בלי שום פליטות פחמן, לא הייתה לכך השלכה על האקלים הגלובלי."
זה אחד הטיעונים המטופשים ביותר. זה כמו לומר, אם אני אקטוף או לא אקטוף את הכלנית הזו, זה לא ישפיע על מצב פרחי הבר כי אני אחד מרבים.
אנחנו חלק מהעולם. אנחנו צריכים לתת את חלקנו. אם כבר, למדינה שהיא ממילא חמה ורוב תושביה גרים ליד החוף, יש אינטרס מובהק לעשות כמה שיותר כדי לבלום את שינוי האקלים.
לדוד –
ברמה השטחית ביותר, היא הרמה הרגשית, דברייך כמעט נשמעים נכונים. ואולי אכן יש צל-צילה של אמת בדברייך, אלא שנראה שהמחבר אינו מכוון לכך כלל. הוא לא כותב משהו בסגנון "מה כבר יכולה להיות ההשפעה שלנו…" ללא הקשר, אלא מכוון לאחת הנקודות המרכזיות בפולמוס ה-"שינוי האקלימי" והיא – האם השינוי הוא תוצר ידי האדם?
וכדי לעשות סדר, להלן 3 השאלות העיקריות בנושא, כאשר לאף אחת מהן, אני חוזר ומדגיש – לאף אחת מהן! – אין עדיין תשובה מדעית ברורה:
1. האם יש שינוי אנומלי באקלים העולמי ואם כן לאיזה כיוון?
2. האם הוא תוצר מעשה ידי אדם?
3. האם האדם יכול לעשות משהו בנוגע לכך?
כמו כן, בסוף דברייך אתה מראה על בורות הקיימת לצערי בציבור הרחב, כאשר אתה מבלבל בין "התחממות גלובלית", לבין "שינוי אקלים". "ההתחממות" הוא המושג שהיה מקובל עד לא מזמן כאשר המודלים השקריים שהוצגו בידי נושאי אג'נדות מסוימות קרסו כולם, כאשר "שינוי אקלים" הוא המושג המכובס החדש. פתאום זה כבר לא התחממות? פתאום זה שינוי? למה? כמה הוא עוצמתי? לאיזה כיוון? מה גורם לו? החלפת המושגים התמים-לכאורה בא לכסות על השקר שבבסיס הטענות.
לסיום נדגיש, מה שמופיע גם בכתבה, שחלקים ניכרים מהמאמצים שנעשו עד כה להתערבות בנושא האקלים, הביאו לנזקים איומים ולא נראה שהביאו לתועלות רבות. ניתן לתת דוגמאות רבות לכאן ולכאן, אך המגמה, לדעתי, ברורה מאוד ולכיוון שלילי.
אוריאל – לא אכנס לעומקן של טענותיך, רק אבהיר שזה בבירור לא מה שהוא התכוון.
אם אין באפשרות האדם להשפיע על שינוי האקלים, או ששינוי האקלים לא קיים, או שהוא דבר טוב, אז זה כלל לא משנה אם המאמר דן במדיניות האנרגיה בארה"ב הגדולה או בישראל הקטנה.
אבל לא, הוא טרח לציין שלנו, הישראלים, אין השפעה – כי אנחנו קטנים. זה טיעון בלתי קביל.
נכון שמבחינה כלכלית עכשיו זה לא כדאי אבל יש תועלת ותוצאה חיובית מהמעבר לאנרגיה ירוקה האנרגיה הירוקה לא פוגעת בסביבה ולא מזהמת אותה חוץ מזה הגז לא יהיה בישראל לנצח הוא יגמר בסוף ואנרגיה ירוקה על בסיס שמש יכולה לשמש את ישראל ולתת לה עצמאות מחבינה זאת בנוסף לזה זה מגמה כלל עולמית של מעבר לאנרגיה ירוקה ובסוף העולם יעבור לאנרגיה ירוקה שתהיה גם זולה יותר זה רק שאלה של זמן למה שנשב בצד?
מה זאת אומרת לא פוגעת? בוודאי שהיא פוגעת.
השאלה בכמה? והאם אתה, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר.
לדוגמא תחנת אשלים למעלה תוספת שטח לא מבוטל, היא צורכת מים כי צריך לנקות את הקולטים אחרת צריכת האנרגיה יורדת.
היא משנה את תוואי השטח ואף לא יודע, מן הסתם גם לא ביצע מחקר איך זה פוגע בבעלי החיים בסביבה.
בודאי שאנרגיה ירוקה פוגעת בסביבה. הקולטנים לא עשויים מאויר, כן? מדובר על כמויות ענק של פאנלים סולרייים העשויים מחומרים שחלקם לא מתכלים, חלקם מזהם מטבעו וחלקם ממחצבים המצריכים עבודת כריה מזהמת ביותר כאשר כל הטוב הזה אינו מאריך ימים ונשלח להטמנה לאחר זמן קצר יחסית במונחי ייצור אנרגיה (20-25 שנה לעומת 80 שנה לתחנות גז ואף יותר עבור אנרגיה גרעינית). הפאנלים עצמם מיוצרים כמעט כולם מאנרגיה פחמית בסין (כיום שולטת ב85% מהיצור) והם מסובסדים בכבדות ע״י עבודת כפיה של האויגרים + סבסוד ישיר של הממשל הסיני המעוניין להשתלט במחירי הצף על השוק. כלומר השענות על אנרגיית שמש משמעה השענות על ממשל הדמים הסיני. הוסף לכל זה את עלויות השינוע, ההתקנה והתחזוקה ויש לך מתכון לאנרגיה מזהמת סביבתית ומוסרית.
למחיר המופקע של הגז, אשר מהווה מקור האנרגיה המרכזי של מדינת ישראל ישנה השפעה הרבה הרבה הרבה יותר גדולה על מחיר החשמל. מתווה הגז ההזוי הוא הסיבה למחיר. אורית פרקש הכהן, יו"ר רשות החשמל, הסבירה את זה ב-2014 ובתגובה הממשלה פיטרה אותה והפכה את רשות החשמל לגוף חסר שיניים. להאשים את המחיר באנרגיות מתחדשות זו בדיחה ורשלטנות.
התחנה באשלים אולי בזבזנית, אבל העלויות השוליות של שינוי האקלים אינן נכללות בחישובים אשר הוצגו בכתבה – לפעמים צריך לשלם יותר עכשיו כדי לחסוך אחר כך. בנוסף, הכותרת של המאמר מגמתי ומטעה.
אם ביזור יצור החשמל באמצעות תאים סולאריים ביתיים הוא הזול ביותר, יש לקדם חלופה זו, המשתלמת ביותר כלכלית וסביבתית. לצאת בכותרת נגד כל האנרגיות המתחדשות בגלל ששיטה אחת התגלתה כלא טובה זו פשוט כתיבה אידאולוגית במסווה של מחקר.
"גם באשר להערכה של השפעה על מזהמים הפוגעים בנשימה ניתן לראות שמדובר במקרים רבים בהשערות שקשה מאוד לכמת אותן למחירים כספיים, והן אינן מתחשבות באנשים שונים ובמקומות שונים. אדם שגר ליד תחנת כוח פחמית נפגע הרבה יותר מאשר אדם הרחוק ממנה, אך אם אנחנו מעלים את חשבון החשמל וגורמים לסגירת התחנה, אנחנו למעשה מסבסדים אותו מכיסו של האדם שאינו מושפע ממנה."
לא ברור מה ההצעה הגרשוניסטית-ליברטריאנית כחלופה לכך. העובדה היא שיש זיהום אוויר והוא מזיק לבריאותם של מיליונים. כל אדם מושפע במידה כזו או אחרת. השיטה הנוכחית, של מיסוי כל הצרכנים, אולי אינה צודקת, אך מה החלופ?. האם כל אחד ואחד מהם צריך לחשב בכמה בדיוק הוא נפגע מהזיהום, ולתבוע אישית כל צרכן חשמל?
פשוט: לזיהום יש עלויות. המזהמים צריכים לשאת בהן. אם יוסי גורם לזיהום הפוגע במוטי, יוסי ישלם למוטי. זה הרי ברור. אז אם קבוצה גדולה של אנשים גורמת ביחד לזיהום שפוגע בכולם, במידה כזו או אחרת, היא צריכה לשלם – ומי מתוכה שצורך יותר, ישלם יותר.
אכן עובדה היא שיש זיהום אוויר, ועוד עובדה מעניינת היא שזיהום אוויר נגרם ממקורות שונים, ולא רק מייצור חשמל. ועוד עובדה היא שיש גם זיהום אוויר טבעי (אבק וחול, חומרים אלרגניים וכו'). ועוד עובדה היא מקורות לזיהום שהם לגמרי חיצוניים לספירת השליטה שלנו (טבעיים ומלאכותיים). ועוד עובדה מעניינת היא שישנם פתרונות, חלקם יעילים ביותר, לזיהום אוויר כתוצאה מתהליכים יצרניים. ועוד עובדה היא שאם אתה מטיל קנס על יצרן מונופוליסטי, כמו חברת החשמל בישראל, אתה מקבל אותו בהפוכה באמצעות מחיר החשמל, שמהווה בפועל סוג של מס. במילים אחרות, הבעיה הבסיסית היא היותה של חברת החשמל מונופול שעושה מה שהוא רוצה. אבל מה אתה מציע? לתת עוד כוח למדינה, שמחזיקה את חברת החשמל, ובכך לחזק עוד יותר את המונופול.
זאת ועוד, אתה לוקח מאנשים את זכות הבחירה החופשית שלהם – ממי לצרוך חשמל, כמה לצרוך, מתי לצרוך, היכן להתגורר (בין היתר על בסיס איכות חיים הנגזר גם מזיהום אוויר) וכיו"ב. וכל זה למה? נראה שזה נובע מתפיסה, שבה לטעמי אתה מחזיק גם אם לא מתוך מחשבה מעמיקה, לפיה צריך לומר לאנשים מבוגרים מה לעשות, משל המדינה היתה אמא ואבא. תן לאנשים חופש לבחור, אנחנו לא צריכים בייביסיטר, מספיק עם הגישה הפטרונית. לא ניתן לפתור את כל בעיות היקום דרך חקיקה, רגולציה ואצבע מתתנפנפת של "נו נו נו!". פשוט די עם זה, תיגמלו.
אוריאל, לאנשים אין זכות בסיסית לפגוע בבריאותם של אנשים אחרים. עם זה יסכים גם הכותב.
איזה אוסף של שטויות. האנרגיה הסולרית לא אמינה? הרי אף אחד לא מצפה שהיא תהייה המקור היחיד . היא רק מחליפה חלק מהייצור במשך היום. היא חוסכת לא מעט טונות פחם או גז ויותר חשוב היא מבוזרת ולא דורשת הולכה ארוכה עם פחת גבוה.
קשה שלא לתהות לגבי האינטרסים של כותב הכתבה.
איזה אוסף של שטויות. האנרגיה הסולרית אכן לא אמינה, והכתבה מתייחסת לזאת ישירות. ומהיכן לך הידע המעמיק על ציפיות של אנשים וקבוצות מלבדך? את מתעלמת מהנתונים האמיתיים המראים שזה פתרון לא יעיל ולא משתלם, ושיש בו גם אלמנטים של זיהום (את יודעת ממה מייצרים לוחות סולריים? כמה זה עולה, כמה מזיק תהליך הייצור, השינוע, ההתקנה? או שמספיק להתייחס רק לתוצאה הסופית מבחינתך?).
קשה שלא לתהות לגבי האינטרסים של כותבת התגובה (ראית מה עשיתי שם? זה מרגיש מאוד לא נעים, נכון? אולי עדיף לדבר בנועם, לפני שיוצאים להתקפה סתמית. תמיד יש הזדמנות לצאת להתקפה אחר כך, ואולי אז היא גם לא תהיה סתמית).
לאוריאל- למרבה הצער אכן הכתבה לא מבוססת על בחינה נכונה של העובדות וגם אתה מוסיף עובדות לא קשורות. לגבי אמינות האנרגיה הסולרית- זה היה רלוונטי רק אם כל המשק היה עובר לאנרגיה סולרית. במערכות הקיימות, האנרגיה הסולרית מפחיתה את השימוש במקורות אנרגיה אחרים. כן, יש גם מחיר סביבתי לאנרגיה סולרית. יש גם מחיר לעגבניות שרי לעומת עגבניות ירוקות. אבל כל זה לא רלוונטי. כי הכתבה לא עסקה בזה. הנה עוד דוגמא- הכתבה מדברת על גרמניה עם 7% יצור אנרגיה סולרית. א- לכלכלה של גרמניה זה הרבה מאוד. אם היו מעבירים לישראל זה היה מעל 40% מיצור החשמל בישראל, או שקול לפחות לתחנת כח שלמה- וזה כבר הרבה יותר מהמחיר שהושקע. ב. אנרגיה סולרית היא רק חלק מהאנרגיות החילופיות בהן משתמשת גרמניה והשילוב שלהן מוריד את מחיר החשמל שם הכותב יודע זאת היטב. אבל בחר לתת פרשנות משלו, לדעתי מגמתית, לעובדות
לחגית –
אנסה להגיב לדברייך לפי הסדר:
"לגבי אמינות האנרגיה הסולרית- זה היה רלוונטי רק אם כל המשק היה עובר לאנרגיה סולרית" – אני רוצה לראות אם הבנתי את הטענה שלך. את אומרת שאם כל המשק אכן עובר לאנרגיה סולרית, אז את מסכימה שזה לא אמין? ולעומת זאת אם רק חלק מהמשק עובר לאנרגיה סולרית, אז פתאום זה כן יעיל? ההגיון הזה לא מחבר לי בין הנקודות בכלל. קצת קולטים סולריים לא עובדים בצל, וגם הרבה קולטים סולריים לא עובדים בצל. ההבדל הוא שהרבה קולטים סולריים עולים הרבה יותר ממעט קולטים סולריים. אין כאן קסם – ככל שיש יותר תשתית, כך עולה המחיר (ואני חוזר שוב – עלות חומרי הגלם וכרייתם, עלות הייצור, עלות השינוע, עלות ההתקנה וכך הלאה). לא ניתן להתעלם מזה, תשתיות לא מופיעות פשוט, סתם כך כבמטה קסם.
"במערכות הקיימות, האנרגיה הסולרית מפחיתה את השימוש במקורות אנרגיה אחרים. כן, יש גם מחיר סביבתי לאנרגיה סולרית. יש גם מחיר לעגבניות שרי לעומת עגבניות ירוקות. אבל כל זה לא רלוונטי. " – ראשית, לסיים קביעה (בלתי מבוססת) בקביעה נוספת, שוב בלתי מבוססת, לפיה "כל זה לא רלוונטי" זה מוזר לכל הפחות. כעת, ההשוואה שאת עושה בין עגבניות לייצור חשמל הוא גם כן מוזר. ההבדל בין עגבניות לא נובע (בהכרח) מעלויות שונות של הליך הייצור או השפעות סביבתיות, אלא כמעט בלעדית בשל העדפת הצרכנים לעגבניות כאלה או כאלה. לא כך במשק החשמל וכאשר מדובר בשתי מערכות שונות לחלוטין, אשר רק התוצר הסופי שלהן דומה. הדוגמה שלך פשוט לא טובה.
"הכתבה מדברת על גרמניה עם 7% יצור אנרגיה סולרית" – מתוך התייחסותך, נראה לי שלא הבנת את כוונת הכותב. הוא אומר מפורשות (לא בדקתי, אבל נניח שזה נכון) ש-7% מהחשמל המיוצר בגרמניה הוא ממקור סולרי. וכל זה לאחר השקעה מסיבית של משאבים בתחום. במילים אחרות, ההשקעה לא מחזירה את עצמה. כעת, את אומרת ש-"אם נעביר את זה לישראל" וזו הנחה שמכילה בתוכה כל כך הרבה הנחות נוספות אחרות, שאני אפילו לא יודע איך להתחיל להתייחס אליה. פשוט קפצת למסקנה מבלי לנהל שום דיון. מה שצריך להשוות הוא מה מהווים 7% מכמות החשמל המיוצרת בישראל, לא מה מהווים 7% בגרמניה לעומת השוק הישראלי. את משווה תפוחים לתפוזים.
"אנרגיה סולרית היא רק חלק מהאנרגיות החילופיות בהן משתמשת גרמניה והשילוב שלהן מוריד את מחיר החשמל שם" – אבל עובדה שלא. מחיר החשמל ממשיך לעלות למרות, ויש שיטענו שאף בגלל (!) השילוב הכפוי של אנרגיות ממקורות אחרים. זה כל הדיון!
"הכותב יודע זאת היטב. אבל בחר לתת פרשנות משלו" – ושוב את נופלת לבור של קריאת מחשבות. הניחי בצד את תיאוריות הקונספירציה, הניחי למה שאחרים יודעים או חושבים. אף אחד לא מנסה לעשות לך נזק, האמיני לי. פשוט נתחי את מה שידוע לנו והביעי דעה. אין לי בעיה שלא נסכים, כל עוד הדיון לא מתפרק להטחת האשמות, קריאת מחשבות, טיעונים בלתי מבוססים ואמירות מופרכות.
בשורה התחתונה, וכאן כבר העמדה שלי, הכתבה מנסה להצביע על כך שייצור אנרגיה סולרית אינו יעיל ואינו מועיל, על אף התחושה הטובה שזה עושה לנו בבטן. יתכן וניתן להגיע למודלים יעילים ומועילים של ייצור חשמל סולרי, או ממקורות אחרים. זה לא יכול לקרות כל עוד הרגולטור נתקע לנו בגרון וכל עוד חברת החשמל היא מונופול.
לאוריאל… לרוע המזל העובדות לגבי גרמניה תואמות למה שאני אומרת ולא מה שאתה חושב…
https://www.themarker.com/wallstreet/1.4234603
כ-50% מייצור החשמל של גרמניה הוא ממקורות מתחדשים וירוקים (סולארית, רוח, וכיוב')
ויכולת הייצור שלה אף גדולה מכך. אך גרמניה לא הצליחה להפחית ואף העלתה את פליטת גזי החממה שלה (c02) במשך השנים האחרונות, ולא פחות גרוע מכך – מחיר החשמל שם הוא מהיקרים לא רק באירופה! אלא בארצות NEM (איחוד, גגלי לבדיקות הארצות שבסטטיסטיקה).
אז כן, האנרגיה הירוקה לא זולה ואי אפשר להכניס אותה כמחליפת הפחם והגז – בטח לא בצורה שבה הציבור העדרי החושב פופוליסטית רוצה שזה יקרה. ייצור ממקורות ירוקים צריך להתבצע עם תשתית אגירת אנרגיה מתאימה, ובהדרגה.
וכל עוד הציבור ינהר אחרי מה שנשמע טוב, אנחנו נשלם על כך ביוקר!!
עשו את שיעורי הבית שלכם, ואז תביעו עמדה!
אחד הביזבוזים הגדולים ביותר במשק החשמל הוא שהחשמל מיוצר לאורך כל שעות היממה בלי קשר ישיר לצריכה שלו, מהסיבה הפשוטה שטורבינות בתחנות כח לא ניתן לכבות ולהדליק כמו את הדוד בבית.
חברת החשמל מתמודדת עם העודפים (הביזבוז) של החשמל בשעות הלילה על ידי תמרוץ לצריכת חשמל בלילה (תעריף תעו"ז).
זו בדיוק הסיבה בגלל ייצור חשמל במערכות פוטו-וולטאיות הינו כדאי ביותר, משום שמערכות אלו מייצרות את החשמל בשעות שיא הצריכה. חברת החשמל משלמת על הייצור בלבד (שכאמור קורה רק בשעות השמש).
לכן, חישוב החיסכון בשימוש על מערכות פוטו-וולטאיות צריך לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבה לייצור חשמל. והאלטרנטיבה הינה ייצור חשמל בזבזני בתחנות הכח של חברת חשמל, שייוצר ביום ובלילה בלי קשר ישיר לרמת הצריכה.
אחד הביזבוזים הגדולים ביותר במשק החשמל הוא שהחשמל מיוצר לאורך כל שעות היממה בלי קשר ישיר לצריכה שלו, מהסיבה הפשוטה שטורבינות בתחנות כח לא ניתן לכבות ולהדליק כמו את הדוד בבית.
חברת החשמל מתמודדת עם העודפים (הביזבוז) של החשמל בשעות הלילה על ידי תמרוץ לצריכת חשמל בלילה (תעריף תעו"ז).
זו בדיוק הסיבה בגלל ייצור חשמל במערכות פוטו-וולטאיות הינו כדאי ביותר, משום שמערכות אלו מייצרות את החשמל בשעות שיא הצריכה. חברת החשמל משלמת על הייצור בלבד (שכאמור קורה רק בשעות השמש).
לכן, חישוב החיסכון בשימוש על מערכות פוטו-וולטאיות צריך לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבה לייצור חשמל. והאלטרנטיבה הינה ייצור חשמל בזבזני בתחנות הכח של חברת חשמל, שייוצר ביום ובלילה בלי קשר ישיר לרמת הצריכה.
אתה לא מדייק
1. מהירות הטורבינות קובעת את כמות החשמל. חברת החשמל אומנם לא מכבה טורבינות פחם (טורבינות גז ניתן להדמים די מהר) אך מורידה את קצב יצור החשמל שלהם למינימום.
2. מתקני ההתפלה שהם צרכני חשמל גדולים עובדים בעיקר בלילה.
3. צריך שתמיד תהיה קיבולת יצור חשמל פנויה כדי לפצות על תקלה אפשרית. תקלות קורות כל הזמן, אך ברוב המיקרים לא גורמות להפסקת חשמל.
מעבר לדברים שכבר נכתבו בתגובות קודמות למשל שאנרגיה סולארית מהווה ספק אנרגיה בזמן שיא ביום ובחום עבור מזגנים שהם הצרכן העיקרי במשק כיום, ישנה עוד נקודה שהתפספסה לה בכתבתך המאד חד-צדדית ולכן מטעה:
חברת חשמל חתמה על חוזים עם צרכני חשמל סולארים כי השתלם לה להמנע מגיוס הון בשווקי ההון כדי להקים תחנות כוח נוספות. בייחוד כמה שנים אחורה כשחברת החשמל שילמה אחוזי ריבית גבוהים עבור האג"חים שלה. הקמת תחנת כוח נוספת דורשת משאבים נוספים של כ"א ותחנה לא יכולה לעבוד ב"חצי כוח", לכן החסכון הוא כפול ומכופל – גם הריבית, גם כח האדם וגם האלמנט הסביבתי מבחינת זיהום אוויר/תחלואה וזיהום הקשור להתחממות הגלובלית (שהוא החלק הפחות מעניין בסיפור).
נוסיף לכך את הירידה ההדרגתית בסובסידיה לעומת העליה ההדרגתית בניצול תאים סולארים ונקבל עסקה לא רעה בכלל בייחוד במדינה מוכת שמש כישראל. מה עוד, עד כמה שזכור לי משה נדד 40 שנה במדבר כי לקח לו 40 שנים למצוא מדינה במזה"ת בלי נפט. אנרגיה סולארית מבוזרת לא תלויה בספקי נפט מהעולם ויותר קלה להגנה מתחנות מאד מסוימות.
ועדיין ניתן לעשות הרבה יותר – פתרונות BIPV של רעפים וחלונות המספקים הצללה, חוסכים בעלויות התקנה ומספקים חשמל סולארי ועדיין כמעט ולא נעשה בהם שימוש. שימוש במחליפי חום כדי לקרר את הגגות ובו זמנית להשתמש באנרגיית החום הזמינה להפעלת מזגנים תוך כדי שיפור הנצילות הסולארית (שאינה אידיאלית בטמפרטורות מאד גבוהות שנוצרות כיום)
ואולי התחום הכי חשוב שלא זוכה לכל מענה כיום הוא בידוד תרמי (ואקוסטי – משוואות הגלים והחום מתנהגות כמעט באופן זהה במרחקים קצרים) לא זוכה למענה בישראל בכל הקשור בהנחות מיסוי (חלונות כפולים, חומרים מבודדים וכו')
בקיצור – לפני שכותבים כדאי לראיין ולהתייעץ עם אנשים בעלי דיעות שונות כדי לא להגיע למסקנות גורפות בייחוד כשהבסיס עליהן הן מושתות הוא חלקי במקרה הטוב.
לו היית משאיר רק את הפתרונות החלופיים בתגובתך – דיינו.
עם זאת, ואני חוזר שנית, לא ניתן להתייחס ברצינות לחוסר השתלבותם של פתרונות ייצור חשמל חלופיים ויעילים מבלי להתייחס לנקודה לפיה חברת החשמל במדינת ישראל היא מונופול. כלומר, היא מונעת בגופה כניסתם של פתרונות שעשויים לאיים עליה, אפילו בפוטנציה. כוחות השוק אינם יכולים לפתור עבורנו את הבעיה כל עוד תאגיד רב עוצמה כ"כ עומד על השאלטר, מילולית; דה-רגולציה, פירוק של חברת החשמל למספר חברות, הכנסה של חברות מתחרות ואיפשור של ייצור עצמי – אפילו אחת מהאלטרנטיבות הללו תשפר את המצב פלאים.
אגב, במידה והנושא הסביבתי יהיה חשוב מספיק למספיק צרכנים, השוק יוכל לספק פתרון גם לכך. רוצה לומר, בהינתן ציבור שמיודע עם נזקי הזיהום השונים, אך באופן אמיתי ולא מוטה ומונחה אג'נדה, לא יצרוך את שירותיה של חברה מזהמת. אם תוכל כצרכן לאיים על חברה במעבר למתחרה, תקבל שירות טוב יותר ומחיר נמוך יותר. אני לא מוצא הבדל אינהרנטי בין שוק ייצור החשמל לבין שווקים אחרים. שכנע אותי אחרת?
הטענה כאילו תחרות מובילה תמיד לתוצאה הכי טובה היא טענה שאינה מבוססת על מחקר או על המציאות. הנה דוגמה נגדית המבוססת מציאות ומפריכה את הטענה – כן ישנם מקרים בהם תחרות מועילה (הסלולר כיום) וכן ישנם מקרים בהן התחרות יוצרת דואופול או קרטל כמו הסלולר בעבר (לפני התערבות הרגולטור). יש עוד אלפי דוגמאות כאלו.
אז הבנו שתחרות לא בהכרח תגרום לירידת מחיר, מה מטרת המונופול הכפוף לרשות החשמל?
קביעת מחירי חשמל עם תנודתיות נמוכה יחסית. תנודתיות גבוהה משפיעה על כל המשק ויכולה לגרום לפשיטת רגל של מפעלים עם דגש על מפעלי התפלת מים או מערכות קריטיות למשק. בנוסף, ישנן שכבות חלשות באוכלוסיה שלא יעמדו בהתייקרויות שינבעו מה"תחרות" כפי שקיימת למשל כיום בין תנובה, טרה (קוקה קולה) ושטראוס בתחום מעדני החלב או בין סופר פארם לניו פארם ואחרים בתחומי הקוסמטיקה והתמרוקיה.
אין שום בעיה לייעל מנגנון המבוקר על ידי הריבון ומהווה מונופול. למעשה אם מתבוננים בבורסת החוזים העתידיים של שיקאגו רואים שלא רק מחירי הנפט אלא גם הקקאו, הקפה, הונילה, התירס, הסויה ובעצם הכל מגיע לאותו המחיר. עם כל התחרות של כל היקום, כולם בסוף מתקבעים על אותו המחיר כשלכל אחד יש נצילות ומרווחי רווחיות שונים.
הבעיה האקוטית של ישראל היא המערכות הבירוקרטיות שלה. ממשרדי הממשלה, הביטוח הלאומי, הייעוץ המשפטי ומערכת המשפט ועד למערכת השיטור כולל מערכת הבטחון כולה. כלל המערכות אינן גמישות, אינן עובדות לטובת האזרח ואינן יעילות.
אם היית משכנע אותי שהרשות להגבלים עסקיים תתפקד בצורה יעילה, שמערכות המשפט יגיבו בצורה יעילה וללא משוא פנים, שמשרדי הממשלה יצליחו לתכנן וליישם מדיניות ארוכת טווח ושהשירות הציבורי יעסיק עובדים מיומנים הנאמנים למדינת ישראל יותר משנאמנים למשכורתם ולקרן הפנסיה שלהם, הייתי מסכים איתך שהפרטת משק החשמל יכולה לעבוד. עד אז הפתרון הנוכחי הוא הפתרון הגרוע הטוב ביותר, בדיוק כמו הדמוקרטיה…
לדודי –
"הטענה כאילו תחרות מובילה תמיד לתוצאה הכי טובה היא טענה שאינה מבוססת על מחקר או על המציאות" – באמת? אסכולה שלמה של מחקר בכלכלה זוכה מצידך לביטול בהינף יד? מוזר. אתה הרי מבין שאמירה כמו שלך מקשה מאוד על התייחסות רצינית לשאר דברייך…?
כעת, תחרות אינה יוצרת דואופול. תחרות היא התרופה לדואופול, וכן למונופול ולשאר כשלים מסוג זה. אתה לא יכול לבצע היפוך מושגי שכזה מבלי לצפות להתקפה כוללת על דברייך. זה מצביע על חוסר הבנה בסיסי ביותר במושגי יסוד בכלכלה. שנה א'.
דואופל נוצר על ידי, ניחשת נכון, חברי הדואופול. למה? כי הם מבינים שזה משתלם להם ומאפשר להם לשלוט בשוק ולמקסם רווחים. איך זה מתאפשר? כי קיימים תנאים לפיהם שחקנים אחרים מנועים מלהכנס לשוק. ומה הוא היצרן הראשון במעלה לתנאים כאלו? הרגולטור, או במילים אחרות, המדינה. כאשר הרגולטור קובע חוקי משחק לפיהם, מראש, רק שחקנים מסוימים יכולים להשתתף במשחק, אזי מי שלא עומד בקריטריונים הללו מודר מהשתתפות.
חברת החשמל בישראל היא מונופול ומוחזקת ומנוהלת על ידי המדינה. אתה מסכים איתי, כפי שנראה לי, שגופי המדינה אינם יעילים ולעיתיים אף מושחתים. הכיצד זה, אם כן, שאתה לא מסכים לכך שיש לצמצמם את תקפידה של המדינה ואת מעורבותה בחיינו? לא צריך להחליף מוסד א' כושל במוסד ב' כושל. זוהי טענה סוציאליסטית קלאסית. מה שצריך הוא להפחית, עד המינימום הנדרש (וכאן הדיון המעניין באמת) את עצם קיומם ומעורבותם של מוסדות כאלה בחייהם של אנשים בוגרים ובני חורין.
המשך –
אינני רוצה ואינני צריך לשכנע אותך ש-"שהרשות להגבלים עסקיים תתפקד בצורה יעילה, שמערכות המשפט יגיבו בצורה יעילה וללא משוא פנים…". אתה מקבל גופים אלה כחקוקים בסלע, כאילו שהיו קיימים תמיד ולנצח ימשיכו להתקיים.
אני מנסה לשכנע אותך, ואחרים החושבים כמוך, שיש לצמצם את קיומם ואת כוחם של גופים אלו ככל הניתן. תן לי להיות אחראי על עצמי. אם ארצה עזרה ממישהו – אבקש.
אתה בתיאוריות שלך לא שונה מהקומוניסטים. גם שם בתיאוריה הכל טוב ויפה אך במציאות מקבלים דיקטטורה, עוני, רצח עם וחורבן שלם.
אתה מכיר מדינה קפיטליסטית אחת שאין בה את כל המערכות האלו? שאין בה ביטוח לאומי? שאין בה רשות להגבלים עסקיים? בתי משפט או משטרה?
הבאתי לך דוגמה שהמערכות כושלות ושתחרות מתקיימת רק במקרים של חוסר איזון (קטן מול גדול או יתרון מהותי של צד אחד על צד אחר, למשל טכנולוגי). בכל מצב אחר אין תחרות. לכן החוזים העתידיים קובעים מחירים אחידים לפולי הקפה, לא מעניין אותם מי החקלאי שייצר אותם.
אז כן, בתיאוריה הפתרון שלך נהדר – להפריט את חברת החשמל, להפריט את חברת המים, לסגור את ביטוח לאומי וליצור משטרה, מכבי אש ובתי חולים פרטיים בלבד. מה לעשות שבמבחן המציאות זה לא יקרה.
הפתרון שאני מציע הוא קודם כל לא להתפס לאג'נדה מסוימת, כי קיצוניות בסגנון "כל" מובילה לדלות מחשבתית.
דבר שני, להבין שהטכנולוגיות האלטרנטיביות הן כן מהוות התקדמות עם יתרונות כלכליים ובטחוניים עבור ישראל.
דבר שלישי, כל מי שרוצה להכנס במונופולים ולייעל אותם, כדאי שיבין קודם כל מאיפה הבעיה מתחילה. הרשויות המקומיות הן דוגמה למיקרוקוסמוס – תהייה אתה התיקון שאתה רוצה לעשות בעולם, אל תצפה במחי יד לשנות סדרי עולם, ראינו ב 1917 מה קרה עם זה.
לדודי –
"אתה בתיאוריות שלך לא שונה מהקומוניסטים" – ראשית, אבקש ממך להמנע מהתקפות אישיות, משתי סיבות: האחת, כי זה מהווה כשל לוגי ואינו מקדם את הדיון. השניה, כי אני הרבה יותר טוב בזה ממך. אז אנא, המנע מזה. אפשר להיות נוקב מבלי לנסות להיות פוגעני. ראה תגובות קודמות שלי, כאן ובכתבות אחרות באתר.
כעת, התיאוריות אינן שלי. הן אינן של אף אחד – הן פשוט תיאוריות. מה שעובד – משתמר וממשיך. מה שלא עובד – ראוי שננטוש אותו. לצערנו, במערכות כלכליות זה הרבה פחות מדויק ומדעי, אך עדיין מצאנו כבר מזמן שהקומוניזם, והסוציאליזם שעליו הוא נשען, הוא כשל נוראי המביא לנזקים עצומים. במילים אחרות, תיאוריה שלא עובדת. מנגד, ראינו שהקפיטליזם דווקא מביא לעושר ושגשוג, תיאוריה שכן עובדת. מובן שהשיטה אינה חפה מבעיות, אבל גם ידע בסיסי בהסטוריה מצביע על יתרונותיו הרבים של הקפיטליזם ביחס לשיטות אחרות. ואנו יכולים להמשיך ולשפר.
כמובן שבתיאוריה הכל טוב ויפה ובמציאות רק חלק מהדברים עובדים. אבל אנא המנע מכשל בסיסי בסגנון מדרון חלקלק. קפיטליזם לא מביא ל-"דיקטטורה, עוני, רצח עם וחורבן שלם". זו בסה"כ תורה כלכלית. אנשים מרושעים, מחוסרי עכבות ומוסר הם שמביאים לדיקטטורה, עוני, רצח וכו'. אין קשר ישיר בין השניים ולא צריך להיות היסטריים כל כך.
"אתה מכיר מדינה קפיטליסטית אחת שאין בה את כל המערכות האלו" – מובן שלא. ובשום מקום אינני מדבר על ביטולן, בוודאי שלא כולן, בוודאי שלא במכה אחת. אינני מהפכן ואינני מטיף למהפכנות. מצד שני, נראה לי שלתפיסתך מוסדות אלו אינם ניתנים להזזה או שינוי, וכאן אינני מסכים כלל. אלא שאני לא מציע להחליפם בגרסה אחרת של אותו הדבר, אלא לצמצמם עד שניתן יהיה להפטר מהם כמעט לגמרי. שוב, לא מכולם, ולא באופן מוחלט. אני לא מציע אנרכיה. אני מדבר על ליברליזם, אחריות אישית, ערבות הדדית. אני מדבר על החופש של אנשים מפיקוח תמידי. מובן שיש אנשים שזה מפחיד אותם.
"הבאתי לך דוגמה שהמערכות כושלות ושתחרות מתקיימת רק במקרים של חוסר איזון " – לא. מה שהבאת הוא בלבול והחלפה בין דואופול לבין תחרות. כל שני גופים ומעלה הפועלים באותו שוק, מספקים מוצר/שירות דומה ומנסים לגשת לאותו קהל יעד ללא תיאום ביניהם – זוהי תחרות. מתוך התחרות יעלו מוצרים טובים יותר ומחירים נמוכים יותר, משום רצונם של המתחרים להרוויח יותר. יש מתחרים חזקים יותר, יש חלשים יותר. מי שמוצלח מתגבר, ומי שלא נכשל. הדברים מאוד דינמיים ולא סטטיים כפי שאתה מתאר. חברה שמתנהלת בצורה כושלת – הגיוני ואף ראוי שתיפול. לעומת זאת, התערבות חיצונית פעילה לטובת מי מהצדדים פוגע בתחרות. הרגולטור צריך לשמש כשופט כדורגל ולא כאחד השחקנים – הוא מוודא שהחוקים נשמרים אך אינו משתתף ואינו מוטה לטובת צד כלשהו. ואז יש תחרות הוגנת. אל תבלבל בין מציאות לבין כוונה. ההפנייה שלך לחוזים עתידיים כלל לא ברורה לי בהקשר זה.
"אז כן, בתיאוריה הפתרון שלך נהדר – להפריט את חברת החשמל, להפריט את חברת המים, לסגור את ביטוח לאומי וליצור משטרה…." – תודה רבה, אך אעדיף הרבה יותר אם לא תכניס מילים לפי. אני מסוגל להסביר את כוונותי די טוב, ולעומת זאת נראה שאתה פשוט מעמיד אנשי קש, כשל לוגי קלאסי ופשוט. אם תרצה, אספר לך מה ה"תיאוריה" או הפתרון שלי בעצמי, ואז תוכל להעביר ביקורת קונקרטית.
"הפתרון שאני מציע הוא קודם כל לא להתפס לאג’נדה מסוימת, כי קיצוניות בסגנון “כל” מובילה לדלות מחשבתית." – נהדר, אנחנו מסכימים אם כן.
"דבר שני, להבין שהטכנולוגיות האלטרנטיביות הן כן מהוות התקדמות עם יתרונות כלכליים ובטחוניים עבור ישראל." – אם לא תסביר איך, זה נותר בגדר אמירה ריקה.
"דבר שלישי, כל מי שרוצה להכנס במונופולים ולייעל אותם, כדאי שיבין קודם כל מאיפה הבעיה מתחילה" – לא צריך "להכנס" במונופולים, אתה מפספס את הנקודה. מקור הבעיה, לטענתי, הוא מעורבות המדינה, מה שגורם ליצירתם של מונופולים. לא ניתן לפתור את זה באמצעות *עוד* מעורבות של המדינה, אלא בדיוק להיפך – הפחתת הרגולציה ומתן אפשרות למתחרים להכנס. זה מה שגורם למונופולים להתמסמס. המונופול אינו הבעיה אלא התוצר שלה. הבעיה היא ההתערבות המיותרת, בשם כל מיני תפיסות שנכשלו עשרות פעמים בעשרות נסיונות, על חשבונם של אנשים ולפעמים במחיר חייהם.
" תהייה אתה התיקון שאתה רוצה לעשות בעולם, אל תצפה במחי יד לשנות סדרי עולם" – קודם כל הטפות מהסוג הזה הן מיותרות. שנית, וכמו שאמרתי לעיל, אינני מצפה לשנות סדרי עולם כלל ובטח שלא במחי יד. באופן כללי, אני מתנגד למהפכות; יש להן נטייה להתהפך.
"ראינו ב 1917 מה קרה עם זה" – אתה רוצה לספר לנו?
ושוב, לסיכום דברי – הפחת את כוחה של המדינה בחיינו, זה רצוני ושאיפתי. תן לאנשים חופש ורק נסה לודא, עד כמה שניתן, שאינם פוגעים אחד בשני. אף אחד לא עולה למגרש כדורגל עם מחבט בייסבול כי זה שובר את החוקים. מעבר לזה – יש שחקנים מהירים ואיטיים, מוכשרים יותר או פחות, גבוהים ונמוכים ולחלק יש שפם ואפילו תספורת מאלט. זה עדיין כדורגל ואף אחד לא יכול לבכות שברצלונה חזקה ממכבי ת"א וזה לא מוסרי. זה המצב גם אם זה ממש לא כיף לפעמים.
לא ברור לי למה אתה נצמד לדוגמת הדואופול וטוען שבשוק בעל הרבה מתחרים המחיר לצרכן ירד.
האם בנק לאומי, פועלים, מזרחי, איגוד, הבין לאומי מציעים משהו שונה באופן מהותי האחד מהשני?
האם חברות הסלולר אורנג', פלאפון וסלקום היו דו-אופול (דו מלשון שניים) בימים הרעים בהם המחירים היו מתואמים ביניהן? האם לא הייתה התערבות ממשלתית של הרגולטור שהובילה למחירים תחרותיים וזולים יותר? מה קרה ליד הנעלמת של אדם סמית'?
לגבי איך פתרונות אלטרנטיבים מהווים התקדמות ויתרון נתתי דוגמה של תחנות כוח מועטות שפגיעה בהן תוביל לשיתוק משק החשמל עם כל המשתמע על כך לעומת פאנלים סולאריים שיכולים להיות מפוזרים בכל הארץ. בנוסף ייבוא נפט יוצר תלות במדינות עוינות לישראל, מספיק שאיראן תסגור את מצרי באב אל מנדב ואת ים סוף ושרוסיה תוריד את התפוקה ומחירי הנפט ב 300 דולר לחבית.
לגבי פתרונות – הפתרון הוא תרבותי. כל עוד אין מסה קריטית של אנשים שמבינים את המשמעות של מנהל תקין ומוכנים להאבק כדי לקדם מנהל תקין ישארו הדברים כמות שהם. אם אתה מעוניין ן ליצור שינוי תתמקד ביחידה הקטנה ביותר – עצמך, הקרובים אליך, ואם באמת תצליח אז שינוי במועצה מקומית אחת או בבית ספר אחד או במקום התנדבותי אחד כך שיתנהל בצורה יעילה וטובה – ההשפעה מבחינת תחרות לאחר שיפור יעילות, תוצאות, איכות חיים וגאוות יחידה יכולים
לגרום לתגובת שרשרת, אולי.
לא התכוונתי להעליב את הקפיטליזם, באתי להדגיש שמה שאנו רואים בסגנון קרטלים, מונופולים, סגירות שוק לייבוא באמצעות מכסים ודמי חסות בנמלים, בירוקרטיה, רגולציה, מכון תקנים ועוד רעות חולות הוא לא קפיטליזם אלא תופעה הנובעת ממבנה סוציולוגי של החברה בישראל. החברה בישראל מורכבת מטלאים של קבוצות שאין הרבה קשר בין האחת לשניה. הרקע של רוב התושבים הוא לא מערבי ולא דמוקרטי. רמת החינוך במקצועות ההומניסטים והמנהלתיים באוניברסיטאות היא מביכה ולכן אין מסה קריטית של אנשים שיכולה ליצור שינוי. כל שלטון הוא בבואה של נתיניו, גם שלטון דיקטטורי מהווה בבואה כזאת.
לדודי –
ראשית, את נושא הדואופול העלית אתה, ולכן אני מתייחס אליו. מובן שהוא בסה"כ דוגמה לכשל שוק ולא התמונה כולה. אם כי הוא דוגמה טובה, ומקרה פרטי של מונופול (או להיפך).
כעת, שים לב לטעות הבסיסית שבדברייך, שעליה אתה חוזר שוב ושוב. בדוגמה של הבנקים, המצביעה על מקרה של קרטל מסוג כלשהו שבו יש תיאום שירותים ומחירים בין גופים שאמורים להיות מתחרים – מדוע נוצר הקרטל? והתשובה היא, פשוטה ומוחלטת באופן נדיר מאוד אך די ברור במקרה זה, מעורבות הרגולטור. במקרה דנן מדובר בבנק ישראל ובמשרד האוצר. במילים אחרות, ללא מעורבות של המדינה בנושא זה, הבנקים אכן היו נמצאים בתחרות. משום שהמדינה מעורבת הבנקים אינם מתחרים ואנחנו סובלים. מדוע אינך מסוגל לנתק בין סיבה ותוצאה?
סיבה – מעורבות המדינה.
תוצאה – קרטל/מונופול/דואופול/כשלי שוק אחרים.
הוא הדבר לגבי חברות התקשורת; כל עוד הרגולציה היתה מקיפה ומעמיקה, חברות הסלולר לא התחרו אחת בשניה. מן הרגע שהרגולציה רוככה משמעותית, נכנסו מפעילים נוספים ובאופן כמעט מיידי קרו שני דברים – המחירים החלו לרדת והשירות השתפר.
לא המעורבות הממשלתית שיפרה את המצב!!!!!!!! ההיפך הגמור הוא הנכון – הפחתת המעורבות היא ששיפרה אותו. היד הנעלמה של אדם סמית קשורה היטב מאחורי הגב בשל הכוחנות של משרד האוצר, משרד התקשורת, מס הכנסה, הרשות להגבלים עסקיים וכן הלאה וכן הלאה. הדבר הטוב ביותר שהמדינה יכולה לעשות עבורנו הוא – לעשות פחות.
עכשיו, אם נחזור לנושא המקורי, מובן שישנם יתרונות נוספים לשוק אנרגיה מבוזר, בין היתר וכמו שאתה מציין היתרון האסטרטגי שבפיזור הייצור. זו נקודה חשובה ויש לקחת אותה בחשבון בתחשיב הכללי, אבל כמובן שהיא אינה מהווה את התמונה כולה. וחייב להיות מובן שאין היא מצדיקה כפייה משום סוג על אזרחים וצרכנים, אלא רק נקודה למחשבה. ולצערי נקודה זו לא מוזכרת תדיר בדיון, ובמקום זאת עושים שימוש במיני טיעונים עקומים ובלתי מבוססים, רגשניים או סתם בלתי רלוונטי.
לגבי ייבוא נפט ממדינות אחרות, חשוב להזכיר שלא רק מדינות ערב מייצרות נפט, בניגוד למה שמקובל לחשוב. למעשה, על פי נתונים עדכניים, ארה"ב הפכה לאחרונה ליצרנית הנפט המובילה בעולם בכמות. אתה מוזמן לבדוק את העניין, וכמובן שיש יצרנים נוספים ואנו עומלים על פיתוח קשרים איתם. יצירת קשרים עסקיים עם מספר ספקים הוא רעיון טוב בכל מקרה, אפילו לולא התקיימו יחסים עוינים עם מדינות ערב. האיומים שאתה חוזר עליהם בשם איראן ורוסיה אינם אוחזים עוד מים במציאות, ואנו נמצאים בימים שמוכיחים זאת היטב. איראן ורוסיה קורסות ואינן מצליחות לתאם ביניהן הרבה. כוחו של הנפט הערבי שקע משמעותית, וטוב שכך. חשוב להתעדכן באקטואליה ולא להשאר צמוד לדברים שהיו נכונים פעם, אבל כבר אינם כה מרכזיים היום. ושוב אני אומר, אין שום רע בפיתוח פתרונות הפקת אנרגיה חלופיים, אך לא ניתן לכפות זאת או את השימוש בהם.
לגבי פתרון תרבותי – כל עוד אינך מציע כפייה אלא חינוך (ואני לא מדבר על שטיפת מוח), אז אני איתך.
לגבי העלבת הקפיטליזם – אני לא יודע איך אפשר להעליב מערכת כלכלית, שהרי אין לה תודעה (למיטב ידיעתי). אולי אתה יכול להעליב אנשים שדוגלים בקפיטליזם, וגם אז אני כנראה אומר עליהם שהם אינם מסתכלים נכון על הנושא, משום שזו אינה אידאולוגיה אלא בסה"כ סט של כלים, בדומה לשיטה המדעית (ובניגוד, למשל, לסוציאליזם שהיא אכן מערכת אידאולוגית. ורצחנית ביותר).
הרעות החולות שציינת נובעות, בין היתר, מן המבנה התרבותי-חברתי-הסטורי-כלכלי שלנו. יש עוד הרבה שאפשר לשפר, אבל צריך להזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. נוסדנו כמדינה סוציאליסטית על סף הקומוניזם, ובמשך השנים נענו, לשמחתי, לצד הקפיטליסטי של המפה. אני מקווה שתהליך זה יימשך משום שסוציאליזם הוא רעיון נבזה ובלתי מוסרי המתחזה לרעיון נעלה. הוא נבדק ונכשל כבר עשרות אם לא מאות פעמים, ותמיד, אבל תמיד נכשל, במחיר של מליוני בני אדם. לעומתו, השיטה הכלכלית של קפיטליזם, גם אם לא התכוונה לכך בכלל, מביאה להכי הרבה שגשוג וחופש להכי הרבה אנשים. על כל כשליה, אני לא רואה כיצד ניתן להתכחש למבחן התוצאה.
סוציאליזם הוא רשע המתחפש לטוב.
קפיטליזם הוא טוב המתחפש לרשע.
שחררו אותנו מעולם של פקחים, רגולטורים, קומיסרים ושאר עוזרים למיניהם. ציידו אותנו בכלים איכותיים ושחררו אותנו לדרכנו. זה הפתרון שאני מציע. והוא מתחיל, כמו כל מסע, בצעד אחד.
החוסר תחרות במערכת הבנקאית נובעת לא מקיומו של הרגולטור אלא מהשחיתות של אותו הרגולטור (המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים במקרה המסוים הזה), תבדיל בין שני המקרים. כנ"ל לגבי כל תחום אחר בו קיים פיקוח או רגולציה.
לא ניתן לנהל מערכת בנקאית ללא פיקוח כמו שלא ניתן לנהל תדרי תקשורת ללא פיקוח ושוב בשני המקרים אנו מגיעים לחזונות האוטופיה שמעולם לא מומשו בשום מקום ומסיבה מאד ברורה.
ז"א כן חייבים רגולטור, וכן עקב חברה רקובה שאין לה מסורת דמוקרטית אנו מקבלים רגולטור מושחת. ואנו מקבלים רגולטור מושחת כזה, כי ההתנהלות של כל אחד ואחת מאיתנו ביום יום מובילה לשחיתות הזאת (השלמה/אדישות או שיתוף פעולה).
בוא ניקח לדוגמה את מחירי האננס. תקנות משרד החקלאות חוסמות ייבוא וכך במקום לקבל אננס איכותי ב 10 שקלים או פחות אנו משלמים פי 4 עבור תוצרת מקומית באיכות נמוכה. ז"א יש שילוב של שחיתות של הרגולטור ביחד עם ראייה אסטרטגית של שליטה בשטח חקלאי באמצעות סובסידיה מעוותת.
ועכשיו נשאלת השאלה – למה השוק המקומי לא מתקן את עצמו? מישהו מונע מחקלאי א', ב' או ג' לנצל את המרווחים, להכנס לשוק ולגדל אננס מזן איכותי יותר? ולמכור אותו במחיר זול יותר לציבור וכך להרוויח יותר? וכך יותר אנשים יקנו אננס (הצריכה בישראל של אננס טרי מאד נמוכה יחסית לעולם)
כפי שציינתי עם האופציות על סחורות – המחירים נקבעים על פי חוזים עתידיים. חקלאי יכול לייצר כמה קפה שהוא רוצה, את המחיר ליוני 2019 הוא כבר סגר מראש. כן יכולים להיות פערי ארביטראג' אך בשורה התחתונה כל המחירים של הסחורות למרות היותם סחירים הם אחידים, אין מישהו שמציע טון אלומיניום בפחות או ביותר ממחיר השוק (למעט שינוע – ארביטראג' מבוסס מיקום). והמחירים עצמם נגזרים גם כן מעלויות ייצור קבועות ומרווחים קבועים כשבד"כ עקב מרווחים, גופים גדולים יותר יכולים להציע מחיר זול יותר וכך לשלוט בשוק ולהכתיב את המחירים בו.
אפילו ניתוח על פי תורת המשחקים מראה שתחרות race to bottom גורמת לפשיטת רגל של כולם ורק הבנה בקריצה שלא כדאי להתחרות יותר מדי היא מה שמשאירה את כולם ברווחיות.
לגבי ניתוח גיאואסטרטגי של איראן או תפוקות הנפט של ארה"ב וקנדה, הייתי זהיר כשהערכתי מחיר חבית ב 300$, איראן ורוסיה יכולות לנתק יותר חצי מהתפוקה העולמית של נפט (רוסיה, איראן, ה GCC, ועיראק.) מהעולם שלא לדבר על תפוקת גז טבעי. לא נכנס לוויכוח על אם רוסיה ואיראן הן על סף קריסה או לא, בינתיים איראן הקימה צבא של 100,000 מתנדבים שיעים בסוריה, יש לה שליטה מלאה בלבנון, הישגים לא מבוטלים בתימן, שיתוף פעולה לא רע עם קטאר ועם תורכיה ולא נראה לי שהם מתקפלים בקרוב לשום מקום.
לדודי –
"החוסר תחרות במערכת הבנקאית נובעת לא מקיומו של הרגולטור אלא מהשחיתות של אותו הרגולטור" – טעות גדולה מאוד בידך. למעשה שתי טעויות, ואתייחס לשתיהן.
האחת – אם אתה טוען שקיימת שחיתות, הרי שחובת ההוכחה עליך. אין זה מתפקידי להוכיח שאין, אלא מתפקידך להוכיח שיש. תחושות בטן, אמירות בסגנון "כולם יודעים ש…" ושאר ירקות אינן מהוות ביסוס ראוי. אם אתה מבסס את הטיעון שלך על *ההנחה* שיש שחיתות, אין לנו יותר על מה לדבר כי אנחנו עוסקים בדמיון. אני לא מנסה להיתמם כאן, אך ברוב המוחלט של המקרים שבהם אני רואה משהו עובד עקום – אני חושד קודם כל בטמטום, ורק אחר כך, הרבה אחר כך, בשחיתות. וזה מהסיבה הפשוטה שיש הרבה יותר מטומטמים ממושחתים. ומעבר לכל זה, מה גורם לך לחשוב שרגולטור א' הוא מושחת (או מטומטם), אבל רגולטור ב' חסין משחיתות (או טימטום)? באמת שאין כאן שום רצף הגיוני.
השנייה – עצם המעורבות של הרגולטור היא אכן הסיבה לכשל השוק. לזה יש סיבות עומק כמובן; לדוגמא, שהרגולטור סתם טיפש (כמו שציינתי למעלה) או למשל, וזה הרבה יותר סביר, שלא ניתן לבצע רגולציה על נושאים שהם מורכבים. רוב מערכות השוק הן מורכבות מאוד, ובנויות מאלפי משתנים שלא ניתן לחזות או לשלוט בהן (פסיכולוגיית המונים, מזג אוויר, תנודתיות בייצור, אסונות טבע, טרנדים חולפים, תופעות גיאו-פוליטיות ועוד). על כן, מראש לא ניתן לקבוע כיצד מדיניות מסוימת תשפיע על המציאות, למרות כל הכוונות הטובות שבעולם. גם הרגולטור המוכשר, החכם, הישר והמשובח ביותר אינו מסוגל לראות את כל הסופים. וחכמה בדיעבד היא חצי טיפשות.
כעת, הגישה שלך, ואל תיעלב כי לא זו הכוונה, היא סוציאליזם קלאסי. מה שאתה אומר הוא פשוט – המוסדות הקיימים לא טובים (מושחתים, מטומטמים וכו') וכל מה שיש לעשות הוא להחליפם באחרים. בהמשך, אתה אומר שהתרבות מקולקלת (במילותייך "חברה רקובה שאין לה מסורת דמוקרטית") כלומר אם נחליף את החברה/תרבות אזי תיפטר הבעיה. או במלים של האינטרנציונל – "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". אלו הן אמירות חסרות אחריות במקרה הטוב, ומרושעות מאוד במקרה הרע. אז אתה מלכלך על המוסדות הקיימים, מטנף את החברה, לא מביא שום ראיות ומצפה שמישהו ישתכנע? העולם מקולקל וצריך להחליף אותו? כמה פעמים עוד יבוצעו נסיונות סוציאליסטים בבני אדם עד שנגיע למסקנה שזה לא עובד? איך אתה לא רואה את זה? איך ולמה אתה מוכן, על חשבונם של אחרים, לנסות שוב ושוב לקבוע את גורלם? מדוע אתה מרשה לעצמך להיות כה חופשי עם חייהם ומשאביהם של אחרים? ואם לא השתכנעת מהטיעונים המעשיים שהעליתי, אז מהיכן הצידוק המוסרי שלך לפחות? לגזול מאחרים את פרי עמלם לטובת מדיניות שרירותית של פקיד? באיזו אמתלה?
ושוב אתה נותן דוגמא, שמחזקת בדיוק את מה שאני אומר; המעורבות של המדינה בתחום גידולי האננס היא שמביאה למחיר גבוה ומוצר נחות. הפתרון שלך? רגולציה אחרת או רגולטור אחר (לא מושחת, כדברייך). למה? ככה. כי החלטת שמישהו אחר (אולי אתה?) יכול לעשות את זה יותר טוב. זה לא רק חסר הגיון, יש בזה אפילו ניחוח מתנשא. כאילו רוצה לומר "אני אצליח איפה שכולם עד עכשיו נכשלו, כי רק אני רואה-כל, וחסין בפני שחיתות". זה לא פועל.
הפתרון שלי? בטל את הרגולציה על ענף האננס ותן לשוק לקבוע את המחיר. מגדלי האננס יודעים היטב את עבודתם וכל מה שהם רוצים זה לגדל ולמכור אננס. תן להם. חברי כנסת ושרים לא מבינים באננס והם גם לא אמורים.
-לגבי חוזים עתידיים – זוהי בסה"כ שיטה שנולדה להבטחת אספקה מחד ואיזון מחירים מאידך בשווקים גדולים ותנודתיים. זו רק אחת מהדרכים לפיהן נקבעים מחירים בשוק. באופן בסיסי, זה פשוט כלי נוסף להתמודדות עם תנודתיות במערך של היצע מול ביקוש לאורך תקופות ארוכות. אלה לא פני הדברים כולם, כפי שאתה מציג באופן שגוי ופשטני מאוד.
-ניתוח על פי תורת המשחקים מראה כל מיני דברים, אסטרטגיה של מרוץ לתחתית הוא דבר נפרד, ואתה עושה סלט. בכנות (ושוב, אל תיעלב), זה נשמע כמו דיבורים של סטודנט כלכלה שנה א'. בשנה הבאה תאמר דברים אחרים לגמרי. אין לזה בסיס.
-לגבי מחיר הנפט, גם אם היית אומר 100$ לחבית זה היה יומרני במצב הנוכחי, אבל אמרת 300$ שזה כבר סתם מוזר. מצידי, הייתי נזהר מאוד מאוד מתרגילים בנבואה. כמובן שעדיין לא הספדנו את איראן או את רוסיה, אך כוחן שוקע בהתמדה במשך תקופה ארוכה ועל פי תופעות עומק בשתי מדינות אלו (שסעים בין עדתיים ובין תרבותיים, קריסת הילודה, שחיתות מערכתית, תשתיות גמורות ועוד ועוד), הרי שעתידן אינו אופטימי כלל, לשנים רבות קדימה. אם אתה לא רוצה להכנס לניתוחים גיאופוליטיים, עדיף שלא תיתן דוגמאות שאינך בקיא בהן. אי אפשר להשתמש רק באותן נקודות שמחזקות את הטיעון שלך, להתעלם מאחרות, ואז לנסות להתנער מהמהלך כולו. זה פשוט לא ישר אינטלקטואלית.
בשורה תחתונה, אני לא רוצה רגולציה עודפת שמנהלת לי את החיים, חושבת שיודעת יותר טוב ממני מה טוב לי, ועוד עושה את כל זה על חשבוני תוך כדי שנבוט גדול מונף מעל הראש שלי. ואני סולד מאוד מתפיסה פטרנליסטית כזו.
כמה קשקשת
הפרויקטים התרמו סולאריים הם שטות לא רלוונטית
אילו פרויקטים שהתחילו בסוף שנות התשעים והם אכן לא יעילים. מחיר לקילו ואט שעה הוא פי ארבע וחצי ממחיר הקילו ואט שעה של חשמל סולארי הפאנלים פוטו ולטאים.
כתבה לא רצינית שלא בדקה באמת את העובדות ומנסה באופן פופוליסטית לצאת נגד דעת הרוב כדי "להפתיע" ולקבל צפיות ותגובות.
כמה דוגמאות:
הכתב טוען שחשמל לא ירוק עולה 22 אג לקוטש
הכתב לא מתייחס למכיב תשלומי פנסיות מוגזמות/שכר/פרישה מוקדמת שמהווים אחוז גבוה מתקציב החברב המונופוליסטית.
הכתב לא מתייחס לטכניקות לשימור אנרגית יום לצריגה בלילה שבשימוש באשלים לדוגמא שינויי מצב צבירת מלח
הכתב לא מתייחס לכך שהחוזים להפקת פוטווולטאי מגגות בתים בתעריף גבוה היו מוגבלים מאוד מלכתחילה והיוו רק תמריץ מוגבל ושהיום החוזים הם 50 אג לקוטש
הכתב לא מתייחס לבעית הריכוזיות של מתקני חברת חשמל שבמקרה מלחמה קל להשבית לעומת גגות סולריים
קצת קשה לי להסכים עם הכתבה … בתור אחד שיש לו רק דוד שמש קטן על הגג לא זוכר יום שבו לא היו לי מים רותחים או לפחות מספיק חמים למקלחת ואני לא גר בדרום אלא במרכז.
אם השקעתי בדוד שמש כ-1500 ש"ח והוא אצלי מעל 10 שנים נראה לי שהתחשיב ברור.
הי אוריאל, הי כולם.
זה לא נכון שאנרגית השמש איזוטרית בישראל.
ראשית – בישראל משתמשים המון בדודי שמש לחימום מים. וחימום מים הוא חלק מרכזי מחשבון החשמל של הצרכנים הפרטיים. (וגם עיקר צריכת החשמל של מכונות הכביסה ושטיפת הכלים זה מחימום המים – ממליץ למי שיש דוד שמש לחבר את מכונת הכביסה ומכונת שטיפת הכלים לברז המים החמים).
שנית – היה אחד שמכר באינטרנט מכונת יבוש כביסה סולארית – ולמי שהזמין שלח חבל ואטבים.
במדינה שטופת שמש כמו ישראל צריך ליבש כביסה בשמש ולמסות את מכונות יבוש הכביסה (ולהשתמש במיסים למטרות טובות).
שלישית – כסף שמשולם ליצרנים ישראלים של אנרגיה סולארית נשאר בארץ וזה שיקול.
רביעית שיאי הצריכה של חשמל בארץ הם מהפעלת מזגנים בימים חמים ולכן אנרגיה סולארית ראויה לשמש בתור הספק של התוספת הדרושה בשעות של צריכה חריגה.
חמישית – לא בוכים על חלב שנשפך – מי שלא עושה לא טועה. צריך לשמוח על זה שהטכנולוגיה הסולארית הוזלה ושמחירי הדלקים ירדו ולפתח שדות סולארים נוספים ולא לבכות על זה שאנחנו משלמים ביוקר על 2% מהחשמל בחוזה שנחתם בתקופה שהטכנולוגיה היתה יקרה והמחירים של הדלקים בעולם היו יקרים.
2500 בני אדם בשנה מתים בישראל מזיהום אוויר. 524,000 ימי אישפוז ועלות של כ10 מיליארד ש"ח למשק.
אנרגיות ירוקות ללא פליטות = חיסכון 10 מיליארד ש"ח ובריאות טובה יותר לכולנו.
אם עתיד העולם לא מעניין אותך אולי ילד אסמטי מחרחר יעלה בך טיפת סימפטיה
הדבר המעניין כאן הוא הטענה שמחיר החשמל הסולארי כיום הוא 20 אגורות לקוט"ש בלבד. וללא זיהום כלל. זה משתלם ביותר!
עובדים עלינו מכל כוון.במקום שקיות מכולת דקיקות יש לי מצבור עצום של שקים פלסטיים עם ידית. רק כדי למכור לנו בכסף עוד פלסטיק
חברת חשמל לא צריכה לשלם פרוטה למתקיני פנלים על הגג אלא לתת זיכוי כנגד.המונה פשוט ילך אחורה ואם יש יתרה הוא ישמש כנגד לימים מעוננים.ואם בכל זאת עדיין הצרכן יצרוך חשמל אז ישלם רק על ההפרש לטובת חברת חשמל.כך חברת חשמל לא תשלם מכיסה כסף אלא בזיכוי בלבד.כמדומני זה כבר קיים
קשה לתת כותרת למאמר הזה. פרשנות מגמתית? צלף מקסיקני? מה שברור זה שאין בכתבה הזו ניתוח אמיתי של העובדות כי אם בחירה מגמתית בכדי להציג את מה שרוצים. דוגמאה- בגרמניה יותר מ 30% מהאנרגיה מגיעה מאנרגיה מתחדשת. נכון- אנרגיה סולרית לא חזקה אצלם. יש עננים. אבל יש הרבה אנרגית רוח למשל. בסיכום הכללי אנרגיות מתחדשות מורידות את עלות החשמל בגרמניה. אבל כמובן שלא זו התמונה שכותב המגמתי הזה מציג.
חלק משמעותי מהעליה במחירים היא התעקשות ליצור חשמל מגז, שהיא יקרה יותר מיוצור חשמל מפחם, וזאת ממניעים סביבתניים. הטענה היא שיצור הפד"ח והחלקיקים המרחפים ביצור מגז נמוך מזה שביצור מפחם (בשרפת גז אין בכלל חלקיקים מרחפים), ולכן האופציה של הגז "סביבתית" יותר. טענה זו אינה לוקחת בחשבון את פליטת המזהמים בתהליך הפקת הגז (ובכלל זה החיפושים אחריו). כל עוד אף אחד לא עשה ניתוח מחזור חיים מלא לשתי החלופות (LCA), הטענה הנ"ל לא מחזיקה מים. לשיטתי, התשומות בהפקת חשמל באות לידי ביטוי במחיר ההפקה. חלק (עיקרי) מהתשומות הוא אנרגיה הדרושה להפקה וליצור המכשור הדרוש להפקה. כלומר, המחיר הגבוה יותר של הגז (ליחידת אנרגיה, יחסית לפחם) קשור בקשר הדוק לזיהום הנוצר בתהליך הדרוש להפקתו. לכן החלופה הכלכלית יותר, היא גם החלופה הפחות מזהמת.
שגיאה שנפלה במאמר, וקיימת גם בפרסומי המשרד לאיכות הסביבה, נוגעת לזיהום בחלקיקים. אכן קיים קשר סטטיסטי טוב בין זיהום אויר מחלקיקים לתמותה ממחלות ריאה, פניות למיון, ואשפוזים. הנקודות החשובות הן: א. הארובות מתוכננות כך שהעשן יגיע לגובה נשים במרחק כזה שבו ריכוז החלקיקים יתאים לתקן. זה לא קורה בסמוך לתחנות הכוח אלא במרחק של כמה קילומטרים (בארץ, לרוב מערבה), כך שהנפגעים הם לא תושבי העיר הסמוכה, והריכוזים נמוכים. ב. בגובה בו נושמים, עיקר זיהום האויר האנטרופוגני (שמקורו בפעילות אנושית) נובע מתחבורה. אם רוצים לשפר את איכות האויר בערים בצורה משמעותית, די בכך שימנעו כניסה של רכבי מנוע בעירה פנימית, או לפחות שיגבילו לשימוש בגז. ג. כ- 40% מהזיהום אויר החלקיקי בארץ הוא ממקורות טבעיים, כגון אבק ואבקנים (יותר מזה כאשר יש סופות חול באביב ובסתיו).
הלל, יש לך טעות מהותית – במסמך של רשות החשמל מופיע תרמו סולארי Plot A, שזה חלק אחר בקומפלקס תחנות הכוח של אשלים – זה שמשתמש בטכנולוגית troughs (מראות פרבוליות) ולא המגדל והמראות שבכלל לא מופיעים במסמך, שזה Plot B.
יתירה מזאת:
"מה קורה בשעות הלילה או סתם ביום מעונן? הדוד מתחמם בעזרת גז, ולמעשה ברוב הזמן מדובר פשוט בתחנת כוח גזית." – גם זה לא נכון. הדוד במגדל (הגם שאינו נכלל בדו"ח) לא מחומם בלילה כלל ואינו מייצר חשמל.
"לא זו בלבד שהתחנה באשלים תופסת שטח רב" – נכון אך מעוות את האמת שרוב השטח שעליו נבנה המגדל היה שטח אש.
"המגדל הגבוה בה גם מסנוור נהגים הנוסעים על כביש 40" – גם זה לא מדוייק. הדוד בולע את רוב קרינת השמש ומסנוור פחות מנהג שנוסע מולך בלילה עם אורות גבוהים (מדוד!). אולי הוא מושך תשומת לב, אבל זה עניין של הרגל ובסופו של דבר הנהגים ילמדו להתעלם ממנו (מה שקשה לאמר על פרסומות בצדי הכביש שמתחלפות וגורמות להיסח דעת חמור יותר)
"ומהווה גם מטרד חמור לנוף" – זה בעיניי המתבונן. הרבה אנשים מוצאים את ההילה שלו חיננית.
המסקנה החד-משמעית שעולה מהכתבה פה: צריך להשקיע הרבה יותר באנרגיה סולארית, שהיא גם לא מזהמת, בניגוד לפחם, וגם זולה (20 אג' לקוט"ש לפי האמור כאן). כמובן היא גם אמינה מאד. אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו בישראל זה השמש. אין צורך לסגור תחנות קיימות, אבל כל הגידול באספקת החשמל העתידית (הנובע מגידול האוכלוסייה וצרכיה, במיוחד הצורך הגובר בהתפלה) צריך לבוא מהשמש ולא מדלק מאובנים.
כמובן, חוזים יקרים מדי שנחתמו בעבר צריך לשאוף לבטל אם זה אפשרי חוקית – בין מול "תמר" ובין מול תחנת הכוח באשלים.
אתה מוזמן להשקיע, על חשבונך.
אם, כמובן, הרגולטור יאפשר לך.
בהצלחה.
לוחות סולאריים עשויים מסיליקון שמיוצר מחול בתוך כבשן בטמפרטורה גבוהה. התהליך צורך הרבה אנרגיה (לא סולארית) שתורמת לזיהום הסביבה. מי שמתקין לוחות סולאריים חושב שבכך הוא מייצר חשמל "נקי" בעוד שלמעשה זיהום הסביבה וצריכת האנרגיה כבר התרחשו (לא בישראל אלא בארץ הייצור של הלוח). בתקופה הראשונה להפעלות (חודשים או אפילו שנים) הלוח הסולארי למעשה "מחזיר" את האנרגיה שהושקעה בייצורו.
אנרגיה סולארית מהשמש בטכנולוגיית PV היא האנרגיה הזולה ביותר שקיימת כיום. בפרסום היום 23.12 של משרד אנרגיה למכרז האחרון של שדות סולארים פוסם שהתקבלו מחירים של פחות מ 15 אגורות לקוטש. הסבסוד של אנרגיה מתחדשת הוא בעיקר לשדות הסולארים הישנים, ולתרמו סולארי (פרוייקט אשלים שגוי ויקר). מאידך ה PV פותח לנו אפשרות לייצר אנרגיה נקיה וזולה.
לא סתם 80% מפרויקטים חדשים לאנרגיה בעולם הם באנרגיה מתחדשת.
כרגיל גרשוני מדמגג.
מחיר החשמל לצרכן בגרמניה ובדנמרק גבוה, אבל זה לא בגלל שייצורו יקר, אלא כיוון שמושת עליו מיסוי כבד. גם מחיר הדלק בגרמניה ובדנמרק יקר.
חשמל סולארי הוא כבר היום בר-השוואה למקורות האהובים על גרשוני, כמו פחם.
אפשר לייצר אנרגיה סולארית ומלכור את הגז ווין וין סיטויאשן לא?
עצם לא יודע[
הרצון הזה של "לעבור כמה שיותר מהר לאנרגיה ירוקה" ויהי מה היא לא יותר מהזייה מנותקת מהמציאות!
כאשר בוחנים נתונים וחלופות טכנולוגיות, מבינים מהר מאטד שהעולם אינו בנוי עדיין לכך, אין היום טכנולוגיה מספיק איכותית כדי להפסיק להשתמש בגז (גז זה הכי פחות מזהם מדלקים פוסיליים).
טכנולוגיה הכי ירוקה ואמינה כעת עלי אדמות הינה טכנולוגיה גרעינית. שגם אותה האירופאיים מרוב טיפשות ועיוורון סגרו… ומה יש להם כעת? קריסה כלכלית עם חשבון חשמל שעולה היום פי 10!! עבור כל משק בית ומפעלים שנסגרים בסיטונאות כי אינם כדאיים די במחיר אנרגיה כזה!!
אנשים תתעוררו! טכנולוגית אנחנו עוד לא שם! כל מי שמדבר עלמאנרגיה מתחדשת שיבין קודם שרוב רובה בעולם היום הינו מבוסס על דףתחנות הידרואלקטריות (זיהום סביבתי מטורף!) ורק קומץ קטנטן ממנה מגיע מתאים סולארים ופתרונות דומיהם (כמו תחנה באשלים, שאגב מצויינת).
קודם מין האנושי צריך לנמציא שיטת אגירת אנרגיה טובה ורק אחר כך לחשוב איך למלא אותה בצורה הכי ירוקה