“ישראל שומרת על המיעוטים. במקום לפגוע בה הם צריכים לחזק אותה”

מחובר לארץ, גאה במדים ומקווה לשמש דוגמה לצעירים נוספים. רס”ן א’, הקצין הנוצרי הבכיר בצה”ל, בראיון מיוחד ל’מידה’

"מרגיש מחובר לחברה הישראלית". רס"ן א'

בתהליך שעובר על העדה הנוצרית בישראל האחרונות יש מפעם לפעם נקודות ציון היסטוריות. רס”ן א’ משרת בצה”ל כבר כ-19 שנה, ובקרוב יעשה גם הוא היסטוריה כאשר יקבל דרגות סגן אלוף ויהיה הקצין הנוצרי הראשון שמגיע לדרגה זו. יש מי שאומר שדווקא זה מגיע בתזמון טוב, כשי לשנה החדשה, אבל האירועים שנחרתו הכי חזק בזיכרונו היו כאשר עמד בקו האש.

“הייתי מפקד מתקן בדרום לבנון והיו נפילות במרחב. כל המוצב נותק מתקשורת לגמרי. החיזבאללה היה ליד המוצב ובסוף איכשהו נוצר קשר רדיו גלוי עם כוחות אחרים. הבנתי איפה התקלה, טיפלתי בה והצלחתי לתקן, אבל לא שמתי לב שנכנס לי רסיס לרגל. ירדתי לחמ”ל ושאלו אותי מה יש לך ברגל. הסתכלתי וראיתי שהכל דם. זאת הייתה הפעם הראשונה שנפצעתי, ונלחצתי באופן טבעי”, הוא מספר בראיון מיוחד ל’מידה’.

האירוע השני התרחש במהלך מבצע ‘עמוד ענן’. “שובצתי להיות ממלא מקום בחטיבת שריון, בלילות ישנתי ברכב. בלילה הרביעי חיילי מילואים התקשרו אלי ובאו לאסוף אותי לארוחה. בבוקר למחרת אני מקבל אינספור טלפונים. כשחזרנו ראיתי את שהרכב הלך מפצמ”ר שנפל עליו. ישר חשבתי מה קרה למכונת הגילוח החדשה שקניתי. זה קרה בלילה שבו הלכתי לעשות על האש. זה היה נס”.

א’ הוא תושב הצפון, נשוי ואב לשניים. לא ניתן לחשוף את שמו המלא בשל התפקיד אותו הוא עומד למלא. הוא התגייס בשנת 1999, בתקופה בה נוצרים בודדים התנדבו והתגייסו לצה”ל או למג”ב.  בשיחה עם ‘מידה’ הוא מעיד כי בבית הספר לא הייתה שנאה או פחד מגיוס לצה”ל, אך הסיבה לאי הגיוס אצל הרוב המוחלט נבעה מכך שההרגל בעדה הנוצרית היה שממשיכים ללימודים גבוהים ורוכשים השכלה.

א’ עם הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ | דובר צה”ל

גם א’ התכוון להמשיך ללימודי הנדסת מכונות בטכניון, אך לא היה שלם עם עצמו. “באותה תקופה הייתה לי חברה יהודייה שעמדה לפני גיוס. הרגשתי כבר אז כישראלי והייתה לי תחושה שמשהו חסר”, הוא מספר על ההחלטה להתגייס. אך כמי שלא למד בבית ספר יהודי, לא היה שום ידע מקדים על צה”ל או על תהליך הגיוס. חברתו הציעה להגיע ללשכת הגיוס בטבריה, אביו שוחח עם כמה חברים יהודים שהשיגו לו את מספר הטלפון וא’ התייצב בלשכה.

בתחילה הודיעו לו כי ישובץ לגדס”ר הבדואי, בדומה למרבית הנוצרים שהתנדבו להתגייס באותה תקופה. “לא היה לי מושג במה מדובר, הנתונים שלי לא נבדקו בכלל. רציתי להשתלב ולהכיר את כולם, לא להיות ביחידה הומוגנית. זה כמו שנוצרי יתגייס לגדוד חרדי. הנוצרים צריכים ללכת ליחידות בהן מכירים את כולם, את כלל גווני החברה הישראלית. לכן אסור גם שיהיה גדוד נוצרי, צריך להתפזר בכל יחידות צה”ל כדי להרגיש שייכים”, הוא אומר.

בסופו של דבר עשה א’ מסלול בגולני, ופשוט זה לא היה. “לא כל כך הסתדרתי שם. הייתי אומר שאני ערבי-נוצרי, הרי זה מה שלמדנו בבית הספר, שאנחנו ערבים. אותה מוזיקה, אותו אוכל, אותה שפה. אין לי בעיה איתם בכלל אבל היום אני יודע שזאת לא הזהות האמיתית שלי. בגולני זה עשה לי נזק. היו לי מריבות ודברים שגרמו לכך ששובצתי בחיל הקשר. שם התחלתי להתקדם בתפקידים, קיבלתי מצטיין אלוף על פעילות כשלהי שלקחתי בה חלק והחליטו שאצא לקורס קצינים”.

“מחובר לחברה הישראלית”

א’ שירת כקצין קשר בגדוד תותחנים, קצין קשר חטיבתי, וקצין אג”מ באוגדת מילואים. במהלך השנים יצא גם ללימודי הנדסה מטעם הצבא ופעל למען גיוס צעירים נוצרים. בעוד כחודשיים הוא אמור להתחיל ,תפקיד חדש ויוקרתי בחיל הים, ואז יקבל את דרגת הסגן אלוף.

אך מעבר להתקדמות האישית, א’ מספר שהוא נחשף במהלך שירותו לדברים שלא ידע עליהם קודם.  “הדבר הראשון שגילה היה על הזהות שלי”, הוא אומר ומוסיף: “אם לא הייתי מתגייס לצבא הייתי נשאר כמו שאר חבריי מהשכבה שלי שהם לא חלק מהשורשים של העם היהודי. בבתי הספר לא מלמדים אותנו כלום על ההיסטוריה של נוצרים או לא על השורשים היהודיים והארמים. חברים שלי לא מכירים את עצמם. בסוף הבנתי שיש דברים שכן משליכים על החברה. החברה הישראלית מסתכלת עליהם כעל ערבים, כמו שרבים מהם מסתכלים על עצמם וזאת טעות היסטורית וחבל. חבל שאדם לא מכיר את עצמו”.

נקודה נוספת אותה מציין א’ מתייחסת לצה”ל. לדבריו, חיילים לא יודעים ומבינים מספיק מה זה מיעוט. “יותר ויותר מכירים מה זה דרוזי ובדואי וקצת מה זה צ’רקסי, וגם לא מספיק לעומק. לגבי הנוצרים לא יודעים כלום. זאת סוגיה שטעונה שיפור. מבחינת שייכות בצבא, לבדואים ולמוסלמים יש מי שמסייע ומחבק אותם, לדרוזים ולצ’רקסים זה גוף אחד חזק ומסודר. לנוצרים אין עדיין כתובת מסודרת וחזקה מספיק. צוערים בקרוס קצינים מבקרים למשל בדלית אל כרמל להכיר את הדרוזים, או בזרזיר להכיר את הבדואים, אבל לא מבקרים בשום מקום על מנת להכיר נוצרים. ביחידות בהן יש חיילים נוצרים שמשרתים המודעות עלתה, איפה שאין עדיין יש בורות רבה”.

השירות בצבא השפיע על א’ גם במישור האישי והמשפחתי. “למדתי בבית ספר של חנונים, היינו רק לומדים ולומדים ולא מבלים. לא היו חיי חברה. השירות גרם להפגת פחדים וחששות, אני לא בן אדם שנרתע ממישהו שמאיים עלי מילולית. אני לא מפחד גם כשאני הולך על מדים בנצרת. לפעמים אני בכוונה מסתובב שם על מדים בחנויות של נוצרים שילמדו לא לפחד. יש קצין נוצרי בנצרת שהשתחרר ופתח בית קפה, ניסו לקחת ממנו דמי חסות ולא הצליחו, הוא לא פחד ולא. העברית שלי השתפרה מאוד ואני מרגיש מאוד מחובר לחברה הישראלית”.

גם ילדיו של א’ לומדים כיום במסגרות יהודיות. “בבתי ספר נוצריים לא לומדים שום דבר על הזהות והשורשים שלהם. מלמדים על קישוטים של העץ, מלמדים שירים, קצת תפילות. זה גם חשוב אבל חוץ מזה כלום, פשוט לא מלמדים את האמת. בנוסף לכך נתקלתי בבעיה בבית הספר שבו למדתי שם התמנה סגן מנהל חדש. פעם אחת הוא ראה אותי על מדים והעיר לי שלא אכנס לבית הספר עם מדים. זה היה צעד אחורה מבחינת בית הספר. אני לא מוכן שהבן שלי יהיה בבית ספר שמחוץ לו יתנכלו אליו ואני מעדיף שיהיה במסגרת יהודית שילמד על השורשים המוקדמים שלו”.

לדברי א’, “יש גורמים בעלי כוח בקרב העדה הנוצרית והמגזר הערבי שמעוניינים שנשאר בורים, הם רוצים בקרע בין הנוצרים לבין היהודים, רוצים לנתק אותנו מן המדינה. למשפחתי הקרובה והרחוקה הצלחתי להכניס את החשיבות שבחיבור למדינה. לשבור את הסטיגמה שהמדינה רודפת אותנו. אחותי התגייסה לצבא, וזאת לא שאלה כבר אצלנו במשפחה אם להתגייס או לא, זה מובן מאליו”.

שותף לדרך

כמי שבקרוב יעשה היסטוריה ויהיה לנוצרי בדרגה הבכירה ביותר בצה”ל, א’ מרגיש שיש עליו אחריות לשמש כדוגמה אישית כלפי צעירים נוצרים. “הרבה נוצרים זלזלו ואמרו שלא יתנו לי להתקדם. הגעתי לאן שהגעתי בזכות עצמי, תרמתי המון בידע שלי, בראש הטכני, בדברים שיכולים לחזק את יכולות צה”ל למה שמצפה לנו בעתיד. כשהם יראו נוצרים מתקדמים בדרגות, זה ייתן עוד מוטיבציה. היום במציאות הקיימת אני לא מרגיש הבדל ביני לבין יהודי או כל מיעוט אחר. כולנו שווים וכל אחד מתקדם לפי תרומתו. הלוואי שבחברה האזרחית נחיה בלי הבדלים כמו שהיום בצבא. נגיע לזה לאט לאט”.

בשנים האחרונות יש גידול במספר המתגייסים הנוצרים? מה המוטיבציה לכך?

“את רוב התקשורת הישראלית הנושא לא מעניין, והתקשורת הערבית היא בכלל אנטי. מה שמסייע לחשוף את האמת הן הרשתות החברתיות שחושפות את השקרים בתקשורת הקונבנציונאלית. זה תרם מאוד לתהליך. חייבים תודה גם ליהודים שהיו מעורבים בתהליך, לאנשים טובים שהתגייסו למאמץ לדחוף ולקדם את דרישות של הנוצרים, וגם לגורמים במשרד הביטחון ובמנהל אוכלוסיות בצה”ל. יש גם אנשי צבא שהשתחררו, קצינים בכירים, תנועות וארגונים שפועלים ודוחפים את הנושא החשוב הזה. זה צריך להיות אינטרס לאומי של מדינת ישראל. אני רואה איך חיילים נוצרים נהיו ישראלים, אני מתרגש מזה כי אנחנו מתקדמים ונהיה חלק ממי שמגן על הארץ”.

מה צריך לעשות כדי להגדיל עוד יותר את המספרים?

“כאיש צבא אתייחס קודם כל למה שצריך לעשות בעניין זה בתוך הצבא. בכל נושא החינוך חייבים להכניס את הנושא של הנוצרים-ארמים, כי זה מסייע. לתת דגש על זה בקורסים כלל צה”ליים ופיקודיים. לבקר, לראות ולשמוע, לעשות את החיבור. חוץ מזה הדגש צריך להיות בחינוך בבתי הספר הנוצריים. לא יכול להיות שאת הנוצרים לא מלמדים את ההיסטוריה שלהם. איך רוצים לחזק את החיבור שלנו לארץ, לעם היהודי ולמדינה? הרי זה הבסיס”.

עוד אומר א’ כי לצד החינו, חשוב גם הנושא של ביטחון האזרח. “אנחנו חייבים שמישהו יתסכל בעין פקוחה על כל מה שקורה בערים ובכפרים. כשהביטחון לא חזק ישראל נתפסת כחלשה וההשפעה היא שלילית. הנוצרים צריכים לראות שמדינת ישראל חזקה וצה”ל חזק”.

האם אתה חושב שהגיוס של הנוצרים צריך להיות גיוס חובה? כבר עכשיו או בעתיד?

“כרגע לא צריך גיוס חובה, בגלל האיומים על הנוצרים ובגלל שביישוב שאין בו רוב נוצרי יש בעיית ביטחון למשפחות. אם הייתה ענישה רצינית, אכיפה אמיתית של החוק והריבונות אז הייתי אומר שצריך גיוס חובה, אבל אנחנו עוד לא שם. זה ייקח זמן. בינתיים הגיוס הולך יפה, ואנשים מתגייסים למרות האנטי-ישראלים. גם הנוצרים עצמם צריכים להשתחרר מהפחד. גיוס חובה יגיע, אבל מי שלא רוצה ולא טוב לו, שיתנדב לשירות לאומי, זה גם חשוב. מי שמגיע לצבא צריך להרגיש שזאת זכות ולא חובה וזה מקום רציני ולא תכנית כבקשתך. אני חייב לציין בהקשר זה, שהחיילים הכי טובים שהיו לי היו חרדים”.

מה אתה אומר לאלה שעדיין בוחרים לא לשרת ולא משנה מה הסיבות?

“בלי מדינת ישראל לנוצרים אין זיקה לארץ הזו. מי שמרגיש לא שייך שיארוז ויעלה על טיסה כי אם לא תהיה מדינת ישראל אף מיעוט לא יוכל לחיות פה. יש נוצרים שחושבים שהם ערבים שהגיעו עם המוסלמים. זה מה שלימדו אותם שנים על גבי שנים ולא פשוט להשתחרר מזה. היום אפשר להתכתב עם נוצרים במזרח התיכון ששומרים על הזהות שלהם וזה עוזר”.

מה אתה אומר לאלה שרוצים לשרת אבל מציבים תנאים, לא רוצים צבא אלא רוצים ישר קבע במשטרה?

“הבסיס זה שירות חובה. צה”ל, מג”ב, משטרה, שירות לאומי. אתה עושה את זה למען המקום שאתה חי בו, המדינה, החברה, המשפחה. קודם תעשה ואחר כך תבוא בדרישות. אבל יחד עם זאת צריך לתת תמריצים. המדינה נותנת למשל מלגות לערבים בלי קשר בכלל למי ששירת או תרם. למה לא לתת גם מלגות לנוצרים? איפה העדפה לנוצרים ולבני מיעוטים שהתנדבו ושירתו? זה חסר, וזה פוגע במוטיבציה ומקשה על הגיוס וההשתלבות”.

מה אתה חושב שהמגזר היהודי צריך לעשות כדי לסייע בתהליך?

“המגזר היהודי צריך להיות נכון להכיר. אם שומעים שם ערבי אז לא ישר לקפוץ למסקנות, לא להסתכל בקנקנן אלא במה שיש בו. החברה הישראלית משתנה ואם היהודים יכירו אותנו הנוצרים טוב יותר, יתמכו ויעודדו את אלה שתרמו, הדבר יתרום לכל הנושא של הגיוס וההשתלבות”.

איפה היית רוצה לראות את העדה הנוצרית בישראל בעוד עשר שנים?

“רוצה לראות אותם מחוברים לארץ ולמדינה, מרימים דגל ישראל ודגל ארמי ושייכים למדינה, כעדה, כקולקטיב ששייך לחברה הישראלית, אחד מגווניה עם הייחודיות שלו אבל אחד ששותף לדרך”.

“אל תקשיבו לתקשורת הערבית”

א’ בטקס זיכרון בבית העלמין הנוצרי בבירעם

לדברי א’ גם תומכי ישראל הנוצרים בעולם יכולים לסייע. “רוב אנשי הדת הנוצרים בישראל מפחדים להגיד את אשר על ליבם, גם אם הם חושבים כמוני. לכן חשוב שנוצרים מהעולם יתנו את התמיכה הרוחנית, שיבואו אלינו לישובים, למשפחות, שיכירו, שיתחברו, שיחגגו איתנו ביחד את חג המולד, פה בארץ ישראל. מבחינה חומרית, אנו רואים את תמיכתם החשובה במדינת ישראל ובחברה הישראלית בכל מיני פרויקטים וארגונים ואני מקווה שהם ייקחו אותנו בחשבון. שיתמכו בפרויקטים של מלגות, ימי כיף וגיבוש לנוער הנוצרי, שיתמכו בפרויקטים של חינוך לשורשים, להיסטוריה שלנו, לקשר שלנו לעם היהודי ולארץ-ישראל, לפרויקטים של לימוד וחיזוק העברית שזה דבר משמעותי מאוד. חשוב מאוד שהצעירים והחיילים הנוצרים יראו את ההערכה אליהם מהעולם הנוצרי”.

ומה היית אומר לאותם ארגונים יהודים בארץ ובעולם ולארגונים נוצרים כנסייתיים שפועלים נגד המדינה, עוקבים ומתעדים חיילים ושוטרים ואפילו מכנים את הנוצרים בישראל ‘פלסטינים’?

“קודם כל אני אומר לנוצרים בעולם, אל תקשיבו לתקשורת הערבית והעולמית ולכל מי שמפרסם דברים נגד מדינת ישראל. תרימו טלפון, תבואו לראות, תפגשו אותנו ותשמעו אותנו. תבדקו מה קורה לנוצרים במזרח התיכון ותבינו למה חשוב שמדינת ישראל תתקיים. תפסיקו להעכיר את היחסים בין היהודים לנוצרים עם השקרים והעלילות שאתם מפיצים. ולארגונים יהודיים אני אומר: אל תהיו בלתי מוסריים. תבינו למה זה חשוב שלעם היהודי יש מדינה ואותה המדינה היא היחידה במזרח התיכון שמאפשרת לנוצרים לחיות בה בשלום, בחופש ובביטחון. במקום לפגוע בה, להחליש אותה ולהפוך אותה לטרף קל לטרור ולאויבים מסביב, תהיו גאים במדינה היהודית והדמוקרטית ששומרת על המיעוטים שבה”.

מה בהמשך?

“אני מתכוון להישאר בצה”ל, להתקדם ולתרום ככל שאוכל. לפני כמה חודשים לקחתי חלק בתרגיל גדול בצפון, בו הייתי בין המובילים. אני מרגיש שתרמתי ושהתרגיל תרם להמשך. אני חייב גם להוסיף שאני לא מוטרד, אנחנו בצה”ל מוכנים לכל תרחיש”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

20 תגובות למאמר

  1. הלוואי עוד רבים כמוך. עלה והצלח. מה שקורה ממילא. תענוג לשמוע.

  2. יישר כוח אשרינו שזכינו באדם כמוך, מי יתן וכל בני עדתך ינהו אחריך, גאווה אמיתית

  3. יישר כוח אשרינו שזכינו באדם כמוך, מי יתן וכל בני עדתך ינהו אחריך, גאווה אמיתית.ך
    הנאה וגאווה לקרוא את דברייך, מחמם את הלב והנשמה.

  4. יישר כוח אשרינו שזכינו באדם כמוך, מי יתן וכל בני עדתך ינהו אחריך, גאווה אמיתית.ך
    הנאה וגאווה לקרוא את דברייך, מחמם את הלב והנשמה.

    1. כל התגובות נראות אותו הדבר. זה אומר שכולם נכתבו על ידי אותו אחד?

  5. א) מהכתוב במאמר לא ברור האם הנוצרי הינו ערבי או ארמי? המאמר מציג אותו פעם כערבי ופעם כארמי, אולם אלו שני עמים שונים לחלוטין, וככל הידוע לי, הארמים מבקשים להיות מנותקים מההקשר אל הערבים.
    ב) במידה והנוצרי מזדהה כארמי, ומתרחק מההקשר לערבים, הרי שיש לראות בכך נס יוצא דופן. לפני 2700 שנים הארמים היו אויב מר לעם ישראל והזיקו לישראל הרבה יותר ממה שהמוסלמים אי פעם הצליחו להזיק. והנה הארמים חוברים ליהודים כדי להגן על מקום מושבם שהוא עצמו נמצא תחת שלטון וחסות יהודיים. מי שתוהה למה אני מעלה דברים שארעו לפני 2700 שנים, שישאל את עצמו למה הוא חוגג את הפסע שחל לפני 3300 שנים. הדברים הנ”ל הינם חלק מההיסטוריה של עם ישראל, היסטוריה שאין כמותה אצל שום עם בשום מקום אחר, והיא מהווה חלק גדול מהדי אן איי ההתנהגותי של היהודים.
    ג)הנוצרים המזדהים כארמים, ידועים כתומכי מדינת ישראל. יש להבדיל בין אלו לבין הקתולים, המתנגדים למדינת ישראל. אין בדבריי כוונה להכליל, משום שבכל אחת מהעדות הנ”ל יש כאלו שאינם הולכים בתלם העדה.
    ד) נשאלת השאלה מתי הכנסיה הקתולית תחליט שנוצרים הנאמנים למדינת ישראל “זקוקים” להיות תחת חסות הכנסיה, וכיצד יגיבו לכך הנוצרים הארמים ושאר הנוצרים האורתודוקסים. בכל זאת, עבור הנוצרים הקתולים זוהי בושה שהם נהנים מחסות היהודים, ושרק בזכות היהודים יכולים הנוצרים במקום היחידי במזרח התיכון לנהוג כפי דרכם ללא חשש.
    ה) יום יבוא והאחים המוסלמים יחזרו לשלוט במצרים, ומה יותר טוב מאשר לסלק את הנוצרים הקופטים (יש כ-8 מליון כאלו, ומבחינת המוסלמים הם נחשבים כופרים) ממצרים ובאותה הנשימה לפורר ולהכניע את מדינת היהודים (במצרים שומעים היטב את קולות הפסיכים מהשמאל, שדורשים לתת הכל למסתננים, ומגינים עליהם כאשר אלו מזיקים ליהודים). הנוצרים בכל העולם אמנם יגנו את מצרים בחריפות (על מילים, חריפות ככל שיהיו, לא משלמים מסים) אולם ישמחו בסתר ליבם, משום שאז הם יוכלו לטעון, ולנסות לממש את הטיעון שלהם, שהיהודים אינם יכולים להתמודד לבדם עם מאורע שכזה והם זקוקים להגנה וסיוע מהנוצרים. חושבים שגירוש כזה לא יקרה? טעות בידכם.
    כיצד יגיב הקצין ובני עדתו כאשר המוסלמים במצרים יחליטו לגרש ממנה את הנוצרים הקופטים, לכיוון ישראל?

    1. הבן אדם נוצרי ארמי. הוא היה בין מייסדי הלאום הארמי יחד עם שאדע ח’לול מגוש חלב(ג’יש).
      הבן אדם רואה עצמו ארמי בן הדת נוצרית וישראלי כחלק מהחברה הישראלית הכללית. מה שהיה ולא היה בעבר לא רלוונטי. מייסדי הלאום הארמי החלו לחקור את התרבות ואת המסורת שלהם ומשם באה ההבנה שהם קבוצה אתנית נפרדת מהערבים, מה גם שבמוצאם ודתם ובמנטליות הם שונים לגמרי.

      נוצרים במיוחד א’ רואה חשיבות על תרומה לחברה הישראלית ולמדינה שבזכותה לבני מיעוטים יש יכול להיות חופשיים ויש את יכולת להגיע למעמד סוציו-אקונומי גבוה.

      כל עוד רבים מהם גרים ביישובים/כפרים ערביים הם לא יכולים להיות מנותקים לגמרי מהערבים. רובם דוברי ערבית כשפת אם. אבל הם מעוניינים להתנתק לגמרי מהערבים ולחיות חיים שאינם תלויים בערבים ובתרבות הערבית

    2. 1. עבור הנוצרים בארץ ישראל ארמית היתה שפת קודש וביומיום דיברו ערבית – והיתה להם זהות מורכבת
      וזה די דומה ליהודים שדיברו כל מיני שפות אבל התפללו בעברית (זה כמו לשאול מרוקאי בארץ האם הוא יהודי או מרוקאי?). כור ההיתוך עושה את פעולתו וככל שחולפות השנים יותר ויותר צאצאים למרוקאים מזהים עצמם כישראלים ומסרבים להיקרא מרוקאים – ככה גם מתחיל תהליך אצל הערבים הנוצרים שכבר לא מזהים עצמם כערבים אלא כישראלים – ארמים.
      2. הארמים בתנ”ך היו יחסית קרובים לעם ישראל. אליעזר נסע לארם להביא אשה ליצחק ויעקב נסע לארם להתחתן עם בנותיו של לבן הארמי. התלמוד, ספר הזוהר, הקדיש וספר דניאל כתובים בארמית. יש יהודים ארמים שדיברו ארמית (בכורדיסטן). הארמים של ימינו הם נוצרים ומכירים בתנ”ך ורואים באבותיהם מימי התנ”ך עובדי עבודה זרה.
      3. המרונים (הנוצרים הלבנונים) הם קתולים וארמים והם דווקא היו בעדנו (צד”ל ומספר קהילות בגליל). בגדול הקופטים די נגדנו – ראש הקהילה שלהם יושב במצרים משמיץ את ישראל ומתחנף למוסלמים. הפרוטסטנטים שמושפעים מאמריקה מאוד בעדנו והשאר הקתולים הארמנים והאורתודוכסים מפולגים בינם לבין עצמם או מחפשים נתיב באמצע.
      4. האפיפיור הקתולי הנוכחי מארגנטינה די אוהב יהודים ואוהב את ישראל – והתבטא נגד האיסלם הקיצוני ובעד ישראל יש דף חדש כבר כמה עשורים בין הקתולים ליהודים – הקתולים היום לא רואים בקיום היהודי והישראלי בושה (יש בעיה לקתולים עצמם איך להתיחס להתבטאויות ולהתנהגויות של אפיפיורים היסטוריים שהוציאו להורג מיליוני נשים באשמת כישוף ומדענים באשמת כפירה ויהודים ומה לא).
      5. הדבר הנכון יהיה שכמו שישראל קלטה את 70,000 יהודי מצרים ככה מדינות אירופה ואמריקה הנוצריות את 7 מיליון הנוצרים ממצרים. וזה קורה. הלוואי שבחסות המהומה ישראל תגרש את המוסלמים הקיצוניים של עזה וסיני למצרים ותיישב בשטח את הקופטים – למרות שיותר הגיוני שאם ננסה את זה נשקע בבוץ כמו בלבנון. בינתיים הנוצרים בישראל ובעולם לא עושים יותר מדי עבור הנוצרים במצרים ובעיראק אבל זה לא ענייננו.

  6. עם כל זה שזה נחמד שיש לנו בעלי ברית, צריך לזכור שהם באים לשרת את חזון המדינה היהודית ולא אמורים לצפות מאיתנו להפוך את ממלכתנו למדינת כל אזרחיה ח”ו.
    יש לנו זהות יהודית וצריך לחזק אותה יותר ויותר, ולא לפחד שמיעוטים יתנגדו לכך.

    1. הם לא רוצים מדינת כל אזרחיה. להפך. הם רוצים מדינה יהודית ורוצים לחזק את הזהות היהודית של המדינה מתוך ההבנה שזה יחזק את המדינה ובאופן טבעי יביא למצב בו טוב להם לחיות.

      הם רק מאפשרים שבמסגרת הקיים יתנו להם להתקיים באופן חופשי כארמים ונוצרים

    2. צודק!, זה מובן מאליו ועדיין זה טוב להם ולנו שהם ישרתו!

  7. אני מצדיע לאחינו הארמים, כאזרחים התורמים למרקם החיים בארצנו והמגנים על בטחונה. עלו והצליחו!

  8. המדינה צריכה לסייע לנוצרים להקים ישוב נפרד כדי שיוכלו לחיות בחופשיות ולא לחשוש מהמוסלמים

    1. לא כל הנוצרים חיים ליד מוסלמים

      פסוטה ומעיליא הם ישובים רק של נוצרים.
      בעילבון הנוצרים הם רוב.
      בראמה בפקיעין בעוספיא בסמיע ובג’וליס הנוצרים חיים לצד דרוזים ולא לצד מוסלמים.
      בחיפה נצרת עילית יפו ועכו כמו גם בנהריה וקרית שמונה (נוצרים יוצאי צד”ל) נוצרים חיים לצד יהודים.

  9. גאווה לחברה הנוצרית בישראל. אמיץ, בעל אינטגרטיטי, שנותן תקוה לעדה.

    1. א׳ עונה לך
      סופה של מדינה לכל אזרחיה, זה שהיא תפסיק להיות מדינה של המיעוטים במזרח התיכון
      יהודים , נוצרים , דרוזים ועוד
      ראה דוגמה מה קרה ללבנון
      פעם הייתה מדינה נוצריה ואז שהפכה להיות מדינה לכל אזרחיה, הנוצרים נהיו זרים בארצם
      תשמור על יהדות המדינה ותדאגו שלא תהיה מדינה לכל אזרחיה. אך כן שתשמור על המיעוטים ובמיוחד לאלו השותפים להגנתה

  10. המבט הנכון צריך להיות כללי. וישראל איננה מדינת לאום דמוקרטית נורמלית כלל וכלל. אי אפשר מחד לדבר על כך שהיא מדינת העם היהודי ומאידך לדבר על דמוקרטיה עבור כל אזרחיה. אי אפשר שלא כל אזרחיה יהיו שווים בזכויות ובחובות. השירות בצבא הוא מעין מודל לרפובליקה אבל זה מצוי בתוך אתנוקרטיה של מעמד אזרחי היררכי. אם רוצים למנף צה”ל כמקום מפגש של אנשים מדתות ומקומות שונים יש להפוך את ישראל לרפובליקה שטובת כלל הציבור לפניה. כלל הציבור הם כלל אזרחיה.

    1. ישראל היא מדינה יהודית עם מיעוטים שחלקם עוינים את עצם קיומה. זה המצב ואפשר להתמודד איתו. לא חייבים לשכפל מדינות לפי מודלים שעובדים במקומות אחרים, כל מדינה מוצאת לעצמה את האיזון שלה. מה שכן, כל מדינה חייבת רוב מהותי והומוגני כדי לתפקד אחרת נוצרת בלקניזציה ומלחמת אזרחים. במקרה של ישראל זהו רוב יהודי ומדינת לאום יהודית. ולכן חלק מהמיעוטים שרוצים בטובתה יקבלו את אותן זכויות וחובות ויתייחסו אליהם כאחים אבל הם לא שווים במובן זה שהם גרים במדינה שהלאום והתרבות שלה הם יהודים וזה לא ישתנה. אלו שרוצים ברעתה יקבלו זכויות שוות טכנית אבל לא יתייחסו אליהם כשווים אלא כאוייבים בפוטנציה כי זה מה שהם.

  11. כתבה מדהימה, זה צריך לעניין את כל הישראלים ואת הממשלה שלנו. שיהיה לך בהצלחה!