היועמ"ש הורה על הפסקת השימוש במידע הרגיש על אזרחים שנאסף בניגוד לחוק, כפי שנחשף ב'מידה'. התנועה למשילות: "מקווים שהמאגר ימחק כליל"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה הבוקר (רביעי) על הקפאת נוהל הריגול של הנהלת בתי המשפט האוספת מידע רגיש על אזרחים שמבקרים שופטים ברשת. כפי שנחשף בתחקיר 'מידה', הנהלת בתי המשפט אינה רושמת את המאגר בפנקס מאגרי המידע ובכך מפרה לכאורה את חוק הגנת הפרטיות, שנועד להבטיח הגנה מפני דליפת חומרים אישיים ורגישים והפצתם ברבים.
לאחרונה דיווחנו ב’מידה’ כי ברשות להגנת הפרטיות, הגוף במשרד המשפטים שאמון על אכיפת החוק בנושא מאגרי מידע, מקבלים לחלוטין את גרסת הנהלת בתי המשפט, לפיה היא לא אוספת ‘מידע’ על אזרחים, “ומשכך אין מדובר במאגר מידע החייב ברישום בפנקס מאגרי המידע”. כפי שהסברנו, תשובה זו אינה מתיישבת עם העובדות ואף סותרת הוראות עדכניות שפרסמה הרשות בעצמה.
במשרד המשפטים התעשתו באופן חלקי, אך לא עשו את כברת הדרך המלאה. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, היועמ”ש נאלץ להודות אמנם כי קיימים "קשיים משפטיים” בנוהל, אך במקום לבטלו ולדרוש מחיקתו – הסתפק מנדלבליט בהקמת צוות בשיתוף נציגי הנהלת בתי המשפט אשר יבחן את הנוהל שבנדון ושאלות הכרוכות ביישומו.
כעת נרשמה כאמור התקדמות נוספת כאשר היועמ"ש נענה לבקשת 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' להקפיא לעת עתה את השימוש במאגר עד לסיום הבירור. "לא ייעשה שימוש במידע שתועד על ידי הנהלת בתי המשפט ולא יתועד מידע נוסף בהקשר זה", נכתב בהודעה עליה חתום עו"ד נדים עבוד, עוזר למשנה היועמ"ש.
סייגים על חופש הביטוי
'נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת' שחיברה הנהלת בתי המשפט ונכנס לתוקפו לפני כשלוש שנים, יוצא מנקודת הנחה כי קיימת "תופעה הולכת וגוברת של פרסומים המופצים באינטרנט וברשתות חברתיות, הכוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של השופטים".
לפי מערכת בתי המשפט, "ההגנה על חופש הביטוי אינה בלתי מסויגת" בכל הנוגע לביקורת נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט. בהנהלת בתי המשפט סירבו להשיב לפניית 'מידה' האם היועץ המשפטי לממשלה אישר את הנוהל המדובר, שאינו נשען על מקור חוקי ומתבסס בעיקר על “מחקר” מעורפל של ארגון שמאל.
למרבה האירוניה, במערכת בתי המשפט טוענים כי המעקבים אחר האזרחים נעשים "בשמו של הציבור" וכי הם פועלים רק נגד “מקרים מאוד מאוד קיצוניים” ו”לא עוסקים בניטור" מידע. כפי שפירטנו בתחקיר, אמירות אלו סותרות את המציאות ואת הנהלים הכתובים שניסחה מערכת בתי המשפט בעצמה. בנוהל בתי המשפט מוקדש למשל סעיף שלם ל”ניטור וריכוז המידע".
"חריגה מביקורת לגיטימית"
זאת ועוד, היועץ המשפטי של מערך בתי המשפט עו”ד ברק לייזר – מי שמחזיק בכוח לפעול להסרת פרסומים מהרשת ולנקוט בהליכים משפטיים כנגד מבקרי שופטים – היה בעצמו חשוד עד ממש לאחרונה בהדלפת חומרים סודיים לבלוגרים המואשמים בהכפשת שופטים ברשת. כלומר, יועמ”ש בתי המשפט החזיק בסמכות לאכוף את החוק בעבירות שהוא עצמו היה חשוד בסיוע לביצוען. ימים ספורים בלבד לאחר פניית ‘מידה’ וכמעט שנתיים מאז נחקר, הואיל לפתע פרקליט המדינה שי ניצן להודיע על סגירת התיק נגד לייזר, בנימוק של חוסר בראיות.
במסגרת הנוהל הקימה הנהלת בתי המשפט צוות אכיפה בראשות עו"ד ליאת יוסים, מנהלת מחלקת סיוע משפטי בין מדינות. הכוח שניתן ליוסים הוא עצום: הנוהל מעניק לה את החירות להכריע באופן סובייקטיבי לחלוטין האם פרסום מסוים "חורג מגדרי ביקורת לגיטימית, מרוסנת ועניינית".
כאשר המערכת מאתרת אזרח מסוים אשר פרסם פוסט “לא לגיטימי” כנגד שופט, נפתח לו ‘תיק’ מיוחד בו ייכללו “פרטים אישיים של המפרסם" לרבות שם מלא, מקום מגורים, כתובת הדואר האלקטרוני שלו ואף הליכים משפטיים של מפרסם הביקורת, כולל מספר וסוג ההליך. המאגר כולל גם מידע רגיש, על אף שבהנהלת בתי המשפט מכחישים זאת.
"לבטל את המאגר"
בהנהלת בתי המשפט טענו לכל אורך הדרך כי כלל אינם מנהלים מאגר מידע, ועל כן לא חייבים לרשמו. כעת מסתבר שהיועמ"ש חושב אחרת וכרגע המאגר מוקפא, אם כי נכון לרגע זה מנדלבליט לא הורה למחוק את הנתונים שבו.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה מברכים על כך שבעקבות הפנייה והאיום בעתירה, הורה היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט על הקפאת מאגר הגולשים עד לסיום הבירור. עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה, הביע תקווה כי "בתוך זמן קצר ביותר הצוות שהוקם במשרד המשפטים יגיע למסקנה הסופית שאין כל מקום במדינה דמוקרטית לקיומו של מאגר שכזה, וכי על הנהלת בתי המשפט להימנע ממעקב אחרי אזרחים המפרסמים ביקורת על שופטים".
פנינו להנהלת בתי המשפט בבקשת תגובה והיא תפורסם מיד עם קבלתה.
***
לקריאת תחקיר 'מידה' המלא בנושא מאת גלעד צוויק לחצו: חלק א' —- חלק ב'
כל הכבוד לאתר מידה על החשיפה ועל המאמר
אתם שומרי הסף האמיתים אתם שומרי הדמוקרטיה וזכויות האזרח האמיתים
ישר כוח!!!!
תיזהר חזרנו לתקופה של סטלין והק.ג.ב.
עצם העובדה שגוף כזה מחליט בצורה מחתרתית- חתרנית לבצע פשע לכל דבר ועיניין, מביא לכמה מסקנות:
מה תעשו לי?
עד שזה יתגלה, נוכל לעשות בזה שימוש רע.
ושוב, מה תעשו לי?
המעניין, שמקרב עובדי בתי המשפט, הפרקליטות והשופטים, לא הצליחו להעמיד עד -מדינה אחד שיחשוף אל המתנהל בחדרי חדרים, באולמות המשפט, וב'כנסים' תמימים.
מה שראינו עם השופטת פוזזנסקי, רות דוד, שתי ה'פרימדונות' מבית המשפט העליון, אזי מדובר בתיקים 70,000 80,000 ו- 90,000
כל השאר מתגמד.,
כאן צריכה לפעול דמוקרטיה מהותית אמיתית
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמית ומהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים בגניבת דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
כל הכבוד ל"מידה".
יחד עם זאת חייבים להמשיך לעקוב ולבדוק. לטיפוסים האלה יש נטיה ברורה לעוף מהדלת רק על מנת לשוב בחזרה דרך החלון.
זוהי שעתו היפה של מנדלבליט.
מנדלבליט עשה רק חצי מלאכה, הקפיא במקום לסגור ולמחוק את הנתונים שנאספו בניגוד לחוק
אעפ"כ החכם עיניו בראשו יודע שמדיניות עלולה להשתנות ואילו מה שנרשם במרשתת לא ימחק לעולם, ולכל הפחות, לכתוב בעלום שם.
תודה כה חשוב. התנהלות זו,של מעקב ורישום פרטים של כותבי ביקורת על שופט, מעידה כאלף עדים כי אנו נתונים שלטון החוק،כלומר לשילטון עובדי מערכת החוק,העושים ככל העולה על רוחם ואף בניגוד לחוק כתוב!
תודה על העבודה הטובה.
תרמתי למידה ולתנועה למשילות.עבודתכן,עבודת קודש!
אני יודע באופן אישי שמדובר על הרבה יותר מאשר 3 שנים.
נורא!
היועץ המשפטי עבריין בעצמו
החתול השומר על השמנת.
מערכת משפטית מסועבת ועבריינית
החותרת ומסייעת לחתרנים תחת ישראל.
חייבים להקיץ כעת ולפעול, בטרם…
תודה רבה לאתר מידה. כל הכבוד!
ובזכות מה זכתה המערכת המשפטית ל"משטרת צללים" מסוכנת שכזאת בניגוד לחוק?! ובמה עליונותה מול משרתי הציבור האחרים?!השרים ראשי ממשלה פוליטיקאים ראשי ערים עובדים סוציאליים שוטרים קציני צבא מורים ומנהלים…. כולם עובדי ציבור וכולם "זוכים" לביקורות לא נעימות בלשון המעטה ברשתות החברתיות וביתר כלי התקשורת ואם קיימת סכנה מאי אלו רפי דעת בציבור הגולשים בשביל כך ישנה משטרת ישראל על אגפיה והשב"כ על אגפיו למנוע טרור כנגד עובדי מדינה מכל הסוגים ולא רק כלפי שופטים ופרקליטים=לבטל את הנוהל המסוכן והבולשביקי הזה לאלתר ויפה שעה אחת קודם…
רק פתי יאמין שהמאגר לא ימשיך להתפתח, במחתרת. סמכו על העליונים, הם לא יוותרו! הם הרי מורמים מעם.
הקפיא?? למה אין חקירה מי נתן את ההוראה ???