שלטון הגנבים: כך הפכה ונצואלה למדינת מאפיה

ניקולס מאדורו הושבע בשבוע שעבר לכהונתו השנייה כנשיא ונצואלה, לאחר שזכה בבחירות למרות גינוי נרחב מצד הקהילה הבינלאומית על היותן מכורות מראש. בזמן שמזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו הגדיר את ממשלתו כ"לא לגיטימית", מאדורו עצמו הכריז:

"ונצואלה נמצאת במרכזה של מלחמת עולם, המובלת בידי ארצות הברית ומדינות הלוויין שלה"

הצהרות כאלה הפכו לדבר שבשגרה עבור מאדורו, הנחוש למסגר את המשבר הכלכלי והפוליטי בוונצואלה כתוצר של מאבק אידיאולוגי מתמשך מול ארה"ב. הניסיון לשינוי השיח אולי עובד בקרב חלקים קטנים מהאוכלוסייה, אך מציאות החיים האומללה בוונצואלה וחוסר היכולת (ולעתים גם חוסר הרצון) של הממשלה לתקן את כשלי המדיניות של עצמה, הפחיתו באופן משמעותי את התמיכה בנשיא.

קנה המידה של המשבר הנוכחי בוונצואלה הוא עצום ובלתי נתפס. אינפלציה מטורפת הפחיתה את ערך המטבע ומשתקת את הכלכלה; תפוקת הנפט – שמהווה 95 אחוזים מהכנסות המדינה מייצוא – ירדה בחצי מאז עלייתו של מאדורו לשלטון ב-2013, וספגה מכה אנושה נוספת עם קריסת מחירי הנפט לפני כארבע שנים.

בשנת 2018 לבדה, הכלכלה הצטמקה ב-18%. בסוף השנה שיעור האינפלציה נסק עד מיליון אחוזים,  ועל פי תחזית של קרן המטבע הבינלאומית, הוא צפוי להגיע ל-10 מיליון אחוזים כבר במחצית 2019. אלה מספרים מזעזעים, אבל הם משקפים רק חלק אחד במצב החירום הכולל מולו עומדת ונצואלה.

בכל רחבי המדינה יש הפסקות חשמל תכופות, מחסור חמור במזון ותרופות, בעיות ביטחון אישי מתגברות ושיעורי רצח ותת-תזונה מהגבוהים בעולם. על פי דו"ח של האו"ם, יותר משלושה מיליון בני אדם נמלטו מהמדינה מאז 2015, העזיבה ההמונית ביותר בהיסטוריה של המדינה.

המושיע שהכזיב

אז איך הגיעה ונצואלה למצב הזה? הבסיס לבעיות שיצר משטר מאדורו הונח כבר בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם הוגו צ'אבס, שנפטר ב-2013 וזכה לפופולריות רבה. פולחן האישיות שטיפח צ'אבס הציג אותו כמושיע של העם בוונצואלה, והפך לכלי המרכזי לביסוס הלגיטימות של משטרו.

צ'אבס הכריזמטי נהג להציג את עצמו כאחד מפשוטי העם ולא כאיש האליטה, והשתמש בטקטיקה הזו כדי לבצע שינויים פוליטיים מרחיקי לכת במדינה לאחר שנבחר ב-1999. הוא היה נואם נלהב ויצר קשר עם ההמונים באמצעות תכנית שבועית בטלוויזיה, בה חזר על המסר העיקרי שלו: ערכים סוציאליסטיים ועצמאות לאמריקה הלטינית, במיוחד מארצות הברית.

מאדורו היה שר החוץ בממשלת צ'אבס והוא בהחלט חולק עמו אותה משנה פוליטית, אך הוא מתקשה לחקות את סגנון המנהיגות של קודמו ולייצר תמיכה רחבה בציבור. עקב כך, מאדורו ביקש לרכז בידיו כמה שיותר סמכויות ועוצמה ובאופן שיטתי הרחיק מתחרים פוטנציאליים מהשתתפות בתהליך הדמוקרטי.

כך למשל, הוא הוביל את יצירת 'האסיפה החוקתית' כדי לעקוף את הפרלמנט הנבחר שנשלט ברובו על ידי האופוזיציה, שינה מספר פעמים את מועד הבחירות לנשיאות בשנה שעברה כדי להקשות על יריביו, והואשם גם בזיוף קולות.

אבל ונצואלה תחת מאדורו לא רק השלימה את השינוי למדינה בה שולט משטר סמכותני וריכוזי במיוחד. כפי שהגדיר זאת מכון InSight Crime העוקב אחר איומי פשע וביטחון באמריקה הלטינית, ונצואלה הפכה ל"מדינת מאפיה".

גנרלים וקוקאין

המונח "מדינת מאפיה" מתאר מצב בו ממשלה מסוימת הפכה כה מעורבת בפשעים וקשורה בעצמה לארגוני פשע, שתופעות כמו שחיתות, גנבה, שוחד ומרמה הן דבר נפוץ. גם בוונצואלה נראה כי הפשע והשחיתות חדרו עמוק לכל דרגי הממשל.

נכון להיום, יותר ממאה עובדי ממשלה בוונצואלה – החל מפקידים במשרדים ועד לסגן הנשיא, שרים ובכירים במערכת הביטחון – הורשעו בעבירות פליליות. הדוגמה הבולטת ביותר לשילוב הידיים בין גורמי פשע למדינה היא עלייתו של ארגון 'קרטל השמשות' (Cartel de los Soles), רשת רבת עוצמה של סחר סמים והלבנת כספים. שמו של הארגון מגיע מן הכוכבים המוזהבים בדרגות הגנרלים בצבא, והוא מסמל את הקשר הישיר בין גורמי ממשלה בכירים לפעילות של הברחות וסחר בסמים.

סגן הנשיא לשעבר טארק אל-עיסמי ונשיא האסיפה הלאומית דיוסאדו קבאיו הם שניים מהחשודים במעורבות בקרטל, והם גם כלולים ברשימת האישים עליהם הטילה ארה"ב סנקציות. אחד משומרי ראשו של מאדורו, ששימש גם כגזבר הראשי של המדינה, הודה בחודש נובמבר האחרון בקבלת שוחד בסכומים של יותר ממיליארד דולר ונידון לעשר שנות מאסר.

גם שמם של הנשיא והגברת הראשונה סליה פלורס נקשר לפרשת סמים אחרת, כאשר כמה מקרובי משפחתם הורשעו בסחר בקוקאין בארה"ב. על פי דו"ח של InSight Crime, גם הבן שלהם מעורב בחקירה הקשורה לענייני סמים.

החל מהוגו צ'אבס ועד לניקולס מאדורו, ונצואלה הפכה הלכה למעשה לקלפטוקרטיה מופרעת, שלטון גנבים בו הממשלה מנצלת את הנתינים לטובת הרווח האישי של בכיריה. במקביל הקפידו הנשיאים לעקור כל זכר לשקיפות פוליטית ואחריות ממשלתית, וכך אפשרו לעשרות מיליארדי דולרים להעלם מאוצר המדינה במשך שני העשורים האחרונים.

העתיד עבור ונצואלה נראה עגום. אמנם האופוזיציה ממשיכה לחלוק על הלגיטימיות של משטר מאדורו, אך היא בעצמה מפולגת ולא מצליחה להפעיל לחץ מספיק על הנשיא שנהנה גם מתמיכת הצבא. במצב הדברים כיום שני הצדדים הגיעו למבוי סתום ואם המגמות הנוכחיות ימשכו, המשבר בוונצואלה עוד יהיה הרבה יותר גרוע.

ד"ר אנתיאה מקארתי-ג'ונס היא מרצה באוניברסיטת UNSW בסידני וחוקרת בתחומי מדיניות והפשע המאורגן באמריקה הלטינית, אסיה ואוסטרליה. הטור התפרסם לראשונה באתר The Conversation.