כל עוד המחנה השמרני בישראל לא מסוגל לספק היצע רעיוני ואנושי מתאים, כל הדיבורים על מהפכה משפטית ימשיכו להיות בעלמא בלבד
באחרונה נתעורר ויכוח בשורות מחנה המרכז-ימין בדבר מהות וטבע השינויים בשדה המשפטי: האם מינויו של השופט אלכס ומהלכים אחרים בשדה המשפטי כגון חקיקת חוק הלאום מבשרים את בוא המהפכה השמרנית-לאומית בשדה המשפטי? גם מעל דפי אתר זה, טען משה איפרגן כי לא הייתה מהפכה, ועינת קורמן כתבה בתגובה כי הכיוון הוא נכון.
דומה כי איפרגן וקורמן מסכימים לכל הפחות כי מהפכה עדין אין לנו, והמחלוקת ביניהם היא לגבי עצם קיומו של שינוי או בנוגע לכיוונו של השינוי. אני מאמין שקורמן צודקת ויש שינוי, אבל ברצוני להדגיש שגם אם מקבלים את גישתה, המרחק בין השינויים עליהם היא מצביעה למהפכת נגד חוקתית הוא רב ואולי אפילו עניין של איכות ולא של כמות.
כדי להבין זאת, אני רוצה להכניס את הדיון לתוך שני סיפורים, אחד מישראל של היום והשני מארה"ב של שנות השבעים. דוגמאות אלה אולי יצננו את ההתלהבות המהפכנית בקרב שורות המחנה השמרני-לאומי, וגם ידגימו את גודל האתגר לפני שניתן יהיה לצאת בהכרזות על שינויים חוקתיים פרדיגמטיים.
אין נושא לדגל
כדי להבין עד כמה אנחנו רחוקים ממהפכה שמרנית בשדה המשפטי, די אם נביט על שהתרחש בעתירה לבג"ץ שהגישו לאחרונה העמותה למיגור העישון והאגודה למלחמה בסרטן אשר פועלות לצמצום הרגלי העישון.
העתירה הוגשה על רקע סירובו של שר האוצר להעלות את המס על טבק לגלגול העומד על 35% ולהשוות אותו למיסוי החל על סיגריות רגילות העומד על 85%. העותרות טענו כי הפער בין שיעורי המס אינו מבוסס על הצדקה הגיונית ויוצר תמריץ לצריכתו של טבק לגלגול באופן הפוגע בבריאות הציבור. התנגדות השר כחלון להעלאת מיסים, כך עולה מתשובת המדינה, היא עקרונית, שכן אינו מעוניין להכביד בנטל המס על האוכלוסייה הצורכת את הטבק לגלגול.
ומה עשה בג"ץ השבוע? השופטת דפנה ברק-ארז, יחד עם אלכס שטיין השמרן לכאורה וג'ורג קרא, הורתה לשר האוצר בהחלטה אקטיביסטית ופטרנליסטית להטיל באופן מיידי מיסי קניה שווים על מוצרי הטבק לגלגול ועל סיגריות רגילות. החלטה זו שהתקבלה פה אחד מדגימה היטב את התבוסה של המחנה השמרני-לאומי בשלושה מישורים: מישור הרעיונות, מישור המומחים והפקידים והמישור המשפטי.
בכל התהליך שהוביל להחלטת בג"ץ לא הובעה התנגדות רעיונית רצינית לניסיונן של העותרות לצמצם את העישון ונזקיו דרך מיסוי פראי. האמונה בחופש כלכלי, חברתי ואזרחי שוללת הכוונת התנהגויות בכוח הזרוע או בכוח המיסוי, או לפחות תגרוס כי יש להציב לסמכות מיסוי זו מגבלות.
האם התכלית של שמירה על בריאות הציבור מקדשת את האמצעי של מיסוי פראי? האם המדינה יכולה באמצעות מיסוי של חטיפים לעודד אכילת ברוקולי? שום גוף שמרן או ליברלי לא הציג מחקר או רעיון מתחרה לניסיון הזה לכפות על המדינה הנדסה חברתית. יתרה מזאת, גם הרעיון שאסור להשתמש בבית המשפט לשם הגשמת מטרות פרוגרסיביות לא הוצג כלל, וכך נותרנו עם פסק דין בו לעותרות אין זכות עמידה ולמעשה אין אפילו זכות מהותית שנפגעה.
כאשר מביטים על המומחים והפקידים שהתייצבו לטובת העותרות, תוצאת העתירה כמעט מתבקשת מאליה: מומחי העותרת, מומחי משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית, פרקליטות המדינה, והיועץ המשפטי לממשלה. מול כל המומחים והפקידים הללו ניצבו למעשה שניים: שר האוצר כחלון וחברת דובק.
לפי הפרסומים בעיתונות, השר כחלון נועד עם היועמ"ש בנושא והמדינה הסכימה שבג"ץ יוציא צו על תנאי להעלאת המיסוי. כנראה שפגישה זו סימנה הסכמה מצידו של כחלון כדי שיוכל לחמוק מאחריות ציבורית לעליית המס. כך נותרה חברת דובק לבדה במערכה בבג"ץ כשהיא נתפסת כבעלת אינטרס עסקי ואינטרסנטי, והמחנה השמרני ללא נושא דגל שילחם על קידום רעיונות וליברליים.
אחרי שעברנו את שני המישורים הללו קל להבין כיצד קיבלנו פסק דין אקטיביסטי ופטרנליסטי פר אקסלנס: בהעדר רעיונות ובהעדר נושאי דגל של רעיונות, גם השופט אלכס שטיין נותר בודד במערכה המשפטית.
הלקח מארה"ב
לאחר ניצחונו הסוחף של ריצ'רד ניקסון בבחירות לנשיאות בשנת 1972, כתב לו עוזרו הצעיר פט ביוקנן כי למרות שהשמאל הליברלי עדין שולט בתקשורת האמריקנית ובמוסדות אחרים (כגון האקדמיה והממסד הפקידותי), הרי שבית המשפט העליון הוא סיפור אחר לגמרי.
ביוקנן התרברב על כך שניקסון הצליח לכבוש את העליון מחדש מידי השמאל, וכי ארבעת המינויים השמרנים החדשים בראשותו של השופט ברגר עצרו את השימוש בבית המשפט ככלי לניסויים חברתיים סוציאליסטים באזרחי אמריקה. הוא המשיך וכתב כי עתה יש לניקסון בעלי ברית ברשות השופטת, שיקדמו את הערכים והעקרונות שהנשיא מאמין בהם.
התקוות שהביע ביוקנן הצעיר נכזבו עד מהרה, ובית המשפט העליון של ברגר נודע לימים כ-"מהפכת-הנגד שלא קרתה". הסיבה לכך בקצרה היא שביוקנן לא הבין שהמערכת השלטונית האמריקנית השתנתה, והיא נותנת מקום ודגש רב לרעיונות, לאינטלקטואלים ומומחים המבודדים מפוליטיקאים ומדעת הקהל של האיש ברחוב.
כך יצא שהימין בארה"ב מנצח בבחירות אבל מפסיד בקרב על המדיניות, ושנשיאים רפובליקנים ממנים שופטים שמרנים אבל מקבלים בית משפט פרוגרסיבי שהשמאל הפך אותו לכלי נשק ליישום האג'נדה הפוליטית שלו.
יעברו עוד ארבעים שנה עד שהשמרנים בארה"ב יצליחו להשתלט מחדש על המערכת תוך שהם עושים שימוש באותם כלי מדיניות שהשמאל השתמש בהם, ויציבו בכל קרב בין ימין ושמאל רעיונות, אינטלקטואלים ומומחים משלהם – וגם זה בתוצאות מעורבות. למי שהסיפור האמריקאי נשמע לו מוכר ודומה למתרחש במערכת הפוליטית בישראל, אני ממליץ על ספרו של ארז תדמור 'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל' המתאר תהליך זהה בישראל.
השוק של שינויים חוקתיים הוא שוק של ביקוש והצע: גם אם יש ביקוש בקרב הציבור למהפכה נגד חוקתית שמרנית ואפילו בקרב חלק מהשופטים, המחנה השמרני עדין אינו מסוגל לספק כרגע היצע רעיוני ואנושי על מנת שמהפכת הנגד תהפוך מדיבורים בעלמא למציאות. כל עוד התנאים למהפכה לא יבשילו, המחנה השמרני ימשיך להפסיד גם בשדה המשפטי.
ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי ופילוסופיה של השפיטה
איזו "מהפכה" על שאיילת שקד איישה משרת שופט אחד בבית המשפט העליון שאינו אקבטיביסט ושמה אחרים שדוקא כן?
השינויים ההכרחיים במשרד המשפטים
דרוש שינוי עמוק בפרקליטות תחילה יש להוציא את כל אותם בוגרי קרן וקסלר והקרן לישראל חדשה שהן עוכרות ישראל מזיקות. — שקד לא שינתה את כוח האדם.——.
פיקוח מיטבי על כל סוגי התביעה. שקד לא דאגה לחקיקה מתאימה עבור הפיקוח על בתביעה בכך הבריחה את גרסטל שניסתה בשעתה בכנות לשנות במשך חודשים ארוכים התחננה לסמכויות ועמדה מול לחצים של אנשי פרקליטות פושעים – אחד מהם הוא שי ניצן שמייד עמדה על טיבו על היותו פושע פלילי. יתכן וזו סיבה שאיילת שקד לא היתה מעוניינת שתשאר ותמליץ על העזבתו. שי ניצן איש שמאל מובהק שונא את נתניהו וזה יכול דוקא להתאים לשקד לסלק מדרכה את נתניהו. שקד הינה מאוד לא ישרה מלאה בתכסיסים ותככים בשאיפתה לשלוט. בסופו של דבר לאחר שגרסטל עזבה ניתן התפקיד למי שמתפקד בו חלקית לצד היותו שופט. היא גרמה להפחתת סמכויותיו של המפקח על התביעה.——-
החלטות משפטיות בלתי חוקיות. את זאת במדינה מתוקנת יש לבטל ואף יש מקום להעמיד שופטים עבריינים אלו לדין. במקום זאת שקד ברחה ממהצבעה על חוק ההתגברות. —————יש צורך להעמיד פיקוח משפיע על שופטים שהמען לתלונות ציבור על השופטים לא יהיה שופט בגמלאות אלא נציג ציבור שיבחן מנוקדת ראות של הנפגעים. כיום הנציב מקבל משכורת עתק בתמורה לכיסוי על שופטים והגנה על סורחים. השופטים הנלונים הם הנשאלים והקובעים את המסקנות אודותיהם.————-
יש לשנות לחלוטין את שיטת בחירת השופטים כך שרק נבחרי ציבור יבחרו שופטים. —– שקד לא שינתה מאומה. שקד מתגאה ומבליטה ששינתה את כוח האדם בשפיטה והביאה הרבה שופטים לא אקטיביסטים. האקטיביזם בא בעיקר לידי ביטוי בבית המשפט העליון בישיבתו כבג"ץ! היא מינתה רק שופט אחד ויחיד לא אקטיביסט השופט שטיין, למרות שהיו לה הזדמנויות למנות עוד הרבה יותר. היא מינתה את השופט עופר גרוסקופף אשר ביחד עם עוזי פוגלמן ויצחק עמית סרב לאפשר למדינה לבחון גם לא מבחינה בטחונית את הבקשה להכנס לקבלת טיפול רפואי והוציאו צו מוחלט להכניס לישראל. זוהי תרומתה של שקד. הקשר כזה המאפשר לשר למנות על פי השקפותיו הוא עניין לשנים רבות או דורות. שקד כמבן בזבזה הזדמנויות אלה.————-
שינוי הגדרת תפקיד אופן בחירת היועץ המשפטי והפרדה בין היעוץ המשפטי לבין התביעה. ———- שקד בכל הזדמנות חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כולל בפיקוח על הפרקליטות. למרות חוק מעולה שהוצע על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה היא הביאה חוק אחר לפיו היועץ ימונה על ידי ועדת איתור המורכבת מפקידי המדינה שפרושו שהמנוי יעשה לפי טעמו של בית המשפט העליון והמינוי יהיה לפחות לשבע שנים. כך שקד עשתה את ההפך היא אף חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי והא עכשיו רודן חזק ביותר. על הממשלה לבחור בעצמה את היועץ כפי שהיה בעבר. שקד עקרה נסיון לשוב לכך —שקד סרסה את הנסיון לחוקק חוק זה.—————
שקד המשיכה לסרס את יכולת תפקוד הממשלה בכך ששנתה סעיפים מהותיים בחוק יסוד הממשלה. היא צמצמה את סמכויות ראש הממשלה והשרים על ידי ביטול סעיף 37(ב) המסמיך אותם להתקין בעניינים מוסכמים. זאת אף בשעת חרום כפי שמסמיך סעיף 41(א'). בכך מאבד חוק יסוד הממשלה את שריונו ומעמדו כחוק יסוד. היא ביטלה גם את סעיף 44(א') לחוק יסוד זה. זהו סעיף האומר כי אין לשנות חוק זה אלא על ידי רוב חברי הכנסת בקריאה ראשונה שניה ושלישית. בכך ביטלה לחלוטין אתשריון החוק כחוק יסוד. בכך המשיכה לסרס את הממשלה ואות הכנסת.————
פעילותה זו של שקד איננה מקרית או שורה של טעויות גם לא נכון ש"לא הספיקה" יותר, היא הספיקה והספיקה לקלקל. אלו הם הנושאים המהותיים ביותר בכל הזדמנות שהיתה לה לערוך שינוי מהותי לטובה היא לא עשתה ואף חיבלה וסרסה ואף התעלתה שינתה לרעה חוקים שאינם נוגעים לתחום המשפטי אלא ליכולת תפקוד הממשלה.——————— בנוסף לכל אלו עמדה לחוקק נגד בקורת על שופטים על ידי העם במרשתת. אלא שהפעם ראש הממשלה התערב ומנע זאת.———לא היא דאגה לחוקיות ונקין כפיים של בית המפט.———-
שקד אומרת : אסור שחקירה תהפוך כלי לחיסול פוליטי. אלא שבפועל מה שקורה שנתניהו זוכה לחקירות לא צודקות. מתנהלים מגעים בין עד המדינה נגד נתניהו שלמה פילבר ליעוץ לבט ושקד.————
דבר אחד שקד כן עשתה: יחסי ציבור וראיונות ללא גבול מסע בחירות. שקד לא ראוי לראותך שוב במשרד המשפטים או בכל משרד אחר.
ראיון חסוי עם השקדייה
למה קידמת את החוק לסגירת "ישראל היום"?
כדי לסתום את הפה לימין.
למה את נוסעת בשבת?
כי אני חילונית שתפסה טרמפ על המפלגה הדתית-לאומית כדי לחבור ליאיר לפיד נגד הדתיים.
למה אפי נווה (יו"ר לשכת עוה"ד) התפאר שאת מונעת הרבה פעולות נגד בג"צ?
כי הוא לא יודע לשתוק.
למה לא העברת מתפקידה את מנכ"ל משרד המשפטים אמי פלמור הידועה כתומכת מרצ?
כי אין לי שום בעיה עם מרצ.
למה לא עשית שום שינוי במחלקת הבג"צים?
כי הייתי עסוקה בסירוס החוק של ח"כ אוחנה בעניין בחירת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.
למה יש לך סוללת יחצנים שכותבים ש"אי אפשר לראות בינתיים איזה מהפכה שקד עשתה במערכת המשפט"?
כי השמאל בונה על אידיוטים שימושיים בימין שיאמינו להם.
ומהם אותם התנאים למהפכה שלא הבשילו, והמחנה השמרני ממשיך להפסיד גם בשדה המשפטי. אין אלו תנאים משמיים את התנאים יש לשנות. המדינאים מקבלים פסיקותיהם החצופות של השופטים העוסקים בנושאים לא להם לא משום שכנוע בצדקתם או בזכותם לפסיקות אלו אלא מפחד הטרור המשפטי. התנאי הראשוני להפסקת השתוללות זאת הוא הפרדה מוחלטת בין התביעה לשפיטה. במדינת ישראל קיימת תלות הדדית בין בית המשפט לפרקליטות. לכן חוסר ההגינות מצד שופטים שפסיקתם היא ברוב ככל המיקרים הרשעה. אם שופט מסויים מידי פעם מזכה הוא מכונה "שופט סנגורי" השופטים המרשיעים תמיד אינם נקראים "שופטים קטגורים" כיון שזהו המצב הרגיל. הכרחי כמו במדינות המתוקנות לבטל כל זיקה בין פרקליטות לבית המשפט. ולו רק מסיבה זו יש לעבור לשיטה בה מי שבוחר קריירה של תובע לעולם, כן לעולם אסור לו להיות שופט כך זה נהוג בעולם. יחסי התלות ההדדית בין בית המשפט לפרקליטות הם שנותנים לבית המשפט את הכוח לטרור המשפטי שלהם. דוגמאות לעריצות בג"ץ באמצעות הפרקליטות: הפרקליטת פיתחה דרכים לסיכול ממוקד של מינויים שאיננה חפצה בהם מבחינת ההשפקות הפוליטיות. בכך היא לחלוטין משבשת את הליכי המינויים לתפקידים ציבוריים. הפרקליטות מקיימת הליכים אשר במשך שנים היו סודיים והוסתרו אף מהממשלה שמטרתם היא אכיפת יתר כלפי מתישבי יהודה ושומרון ותת אכיפה כלפי גוזלי קרקעות בדואים. כוח כפייה זה מאפשר גם כוח כפייה מדיני מניגוד לחוק – שהרי אין מי שיותר פורע חוקים מבית המשפט העליון.
כמובן שהתנאי השני היא הוצאת מינוי שופטים מידי השופטים להם אסור שתהיה דריסת רגל במינוי ממשיכיהם.
בכנות , מה העילה של הבג"ץ להעלות מיסים
זאת שאלה פרופר של מדיניות.
מדוע זה קשור ליועצים המשפטיים ?
הממשלה החליטה שיותר חשוב שאנשים עם פחות כסף יעשנו סיגריות זולות
מאשר להכריח אותם לשלם.
אפשר להסכים ואפשר שלא -אבל באיזה נימוק חוקי מתערב בית המשפט ?
אתה צודק, העלאת מיסים זו שאלה של מדיניות.
אבל אתה טועה באמירה שבג"ץ קבע שיש להעלות מיסים.
בג"ץ קבע שיש להשוות בין מס קניה על סיגריות, למס הקניה על טבק לגלגול.
(ההשוואה יכולה להיות גם ע"י הורדת המס על סיגריות)
הוא קבע כך כי סיגריות מגולגלות וסיגריות רגילות, הן בדיוק אותו מוצר מבחינה פונקציונאלית, ולכן כל עוד אין סיבה טובה להבחין בין המוצרים – המיסוי צריך להיות זהה.
שר האוצר לא הראה סיבה טובה למה יש הבדל במיסוי, ולכן ניתנה הוראה להשוות.
בקיצור – הממשלה לא החליטה כלום, כחלון פשוט מסיבות פופוליסטיות לחלוטין החליט שהוא לא מעלה מיסים. כששר לא פועל לפי כללי המנהל והמשפט הציבורי, הוא מועל בתפקידו, וטוב שיש בימ"ש שיגיד לו להתחיל לעשות את העבודה שלו, שהיא: לקבל החלטות מדיניות תוך שקילת שיקולים רלוונטיים למשרד שהוא אחראי עליו.
ההבדל במיסים הוא הבדל מטופש, הפסיקה עצמה הגיונית. כנראה אין סיבה להטיל מס יותר נמוך על סיגריה שגלגלת בעצמך.
אבל במקרה הזה בבירור זה לא התפקיד של בגץ לבקר את המיסוי או של משרדי ממשלה לשנות מיסוי דרך בגצ. הם שכחו שהם עוסקים בממשלה ריבונית דמוקרטית נבחרת, הם שברו את כל החוקים והכללים.
ממתי בגצ נכנס לשיקולים של הממשלה ולתבונה שבשיקולים ודורש נימוקים. גם ממתי משרד הבריאות עותר נגד משרד האוצר ונגד מדיניות הממשלה.
זה עניין מדהים ותקדימי .. כזה אף פעם זה לא היה.
הם פשוט מנסרים את הענף שהם יושבים עליו.
זכותו של שר האוצר לטעות או להיות פופוליסט
מדוע זה עניינו של בית המשפט ?
זוהי מדיניות כלכללית פרופר.
כמו שהוחלט שבאילת לא משלמים מע"מ כדי לעודד את הכלכלה באילת
היכן השוויון ? למה אני משלם מע"מ ובאילת לא ?
כל עוד לא הוכח שההחלטה נובעת מאהבתו ל שר האוצר לגלגל
אני לא רואה כאן שום עניין משפטי.
בכלל ויסות צריכה באמצעות מס היא טעות עקרונית ובסיסית. הזדמנות לממשלה לשלוח יד לכיסים המדולדלים של האזרחים. לעישון צריך להגיב באמצעות העלאת ביטוחי בריאות, העלאת תשלום לקופת חולים, יש בזה הגיון לגופו, ולפחות הכסף מגיע למי שנושא בהוצאות הריפוי של נזקי העישון. ישנם כלכליים מסוגו של מואב, כלכלן יעני חופשי, שבעיניו חביב ויסות פעילות באמצעות מס. אבל זו טעות בסיסית . אין הבדל בינה לכל מעורבות ממשלתית שהיא פסולה עקרונית ומעשית. ואלכס שטיין יקירה של שקד השתלב מהר מאד במערכת ובתפיסת עולמה. ושבחירתו באה על חשבון שינוי שיטת הבחירה לעליון זה אסון
מה עם הטענה שבית המשפט לא נבחר לא עומד למבחן הציבור לכן אין לו כלל סמכות להטיל מיסים ולדון בעתירה. האם מישהו העלה את הטענה הזאת בבית המשפט.
אתם טועים כאן ובית המשפט פעל נכון, אף אחד לא מכריח את המעשנים לעשן, ואם הם רוצים – שישלמו את המס. בנוסף רוב האוכלוסיה מעוניינת בשיעור מס גבוה על מוצרי עישון, ויתרה מכן, ההבדלים במיסוי גם חוסר צדק ומפרים את עקרונות הקפיטליזם של השוק החופשי ושוויון ההזדמנויות
ההתמכרות כן מכריחה. אולי אתה מתנדב לשלם או להלוות למכורים סדנא לגמילה מעישון. את הכסף שיחסו כעבור זמן – זה יקח זמן הם יחזירו לך.
אין בקפיטליזם עקרון של שוויון הזדמנויות שקשה לדעת מה זה בכלל. רוב אוכלוסיה לא תומכת בזה, למה שתתמוך?
זאת לא הנקודה, ממתי הרשות השופטת היא הריבון במדינה, למה בכלל להצביע בבחירות אם בסופו של דבר מי שקובע מדיניות כלכלית, חברתית וביטחונית זה בג״ץ.
החוצפה של מערכת המשפט ושופטי בג״ץ שוברת שיאים של חוצפה בכל פעם מחדש, להתערב במדיניות הכלכלית כן, אבל לשאת באחריות אם היא נכשלת לא! מתערבים בשיקולי שר הבטחון((עוטף עזה) כן, אבל לתת את הדין לא! מתערבים בחוקים חברתיים כן, אולם לתת דין וחשבון אם אזרחים נפגעים מכך לא!
בקיצור, בלי כל זכות ועל פי שום דין מצאו שיטה לשלוט בנו דה פקטו מבלי צורך לתת דין וחשבון על ההחלטות שלהם, יושבים להם במרומי האולימפוס ומשתינים עלינו בקשת, והחוצפן הנפוח הגדול מכולם מר אהרון ברדק שהטיל ארס בחיי במערכות השלטון במדינה ממשיך למשוך בחוטים ולהשפיע.
כדאי שהאזרחים ידרשו מנבחרי הציבור שלהם לטפל במערכת המשפט ולהראות לשופטי לבג״ץ בדיוק מי הריבון במדינה, כי אחרת אין כל טעם להצביע בבחירות.
שוב חתרנות קומוניסטית מבית המשפט.
מדיניות מיסוי זה לא עיניינו של בית המשפט.
לכל שר יש את תחום אחריותו, ובו הוא קובע.
הוא נבחר לממש מדיניות של בוחריו, ולשם כך בחרו בו , אנשים בשר ודם.
בית המשפט נשך את היד 'שהגנה' עליו
כחלון 'הגן' כאילו על בית המשפט, והנה בית המשפט נכנס לתוך ההחלטות שלו.
לא מדויק מה שכתבת:
קראתי את הפסק המלא, הם מבהירים שם שאינם מתערבים במיסוי עצמו – מבחינתם שיוריד או יעלה לכולם את המס – אבל שיהיה שווה לכולם. יש להם שתי טענות חזקות בעד הפסיקה ואכן קשה להתווכח איתם, גם כשמרן:
1. משרד הבריאות – שחלק ממשרדי הממשלה – והוא האחראי על בריאות הציבור – ביקש לעלות את המיסים לכלל מוצרי הטבק. אך האחראי על מיסים הוא שר האוצר כי רק הוא יכול לעלות מיסים. לא מדובר על הוראה מבחוץ אלא על הוראה מבפנים והשאלה רק מי "עולה" על מי בהחלטה הסופית.
2. משרד האוצר יכול להגיד: "לא רוצה לעלות מיסים כי זה מכביד על האוכלוסיה". לגיטימי. אך למה להשאיר רק לטבק לגלגול ולא לכל מוצרי הטבק? אין קשר בין זה לבין הבחירה בסוג טבק מסוים שיהיה פטור. הטענה שלו לסיבת האי-שוויון אינה עומדת במקרה המדובר. הדבר דומה לאמירה "רוצה שכולם יוכלו לנהוג על רכבים" אבל להוריד מיסוי רק למיצ'ובישי. יטענו חברות הרכב האחרות שיש פה אי-שוויון ללא הצדקה. ויצדקו.
לכן האשמה בסופו של דבר היא על כחלון. רוצה לא לעלות מיסים? סבבה. תוריד לכולם וזהו. אבל נח לצייר את זה כאילו "חויב" על ידי בית המשפט לעלות מיסים. זה סתם סיבוב של פולטיקאים.
מה זה "קראתי את פסק הדין"? השאלה היא, לא מה "פסק הדין " אומר. אלא,
מה זה עניינו של בית המשפט, ולמה הוא לא זורק את העותרים מהמדרגות. בית המשפט שלנו רקוב מהיסוד.
בוא נמשיך עם הדוגמה שלך: עכשיו תאר לעצמך שכל חברות הרכב בדוגמה שלך לא מתלוננות בכלל על ההנחה במיסוי למיצובישי ואומרות "זה בסדר, לא מפריע לנו", אז בדוגמה הזו אין לאף גורם אחר זכות עמידה כדי לעתור לבג"ץ בנושא הזה. אף אחת מחברות הסיגריות לא עתרה פה לבג"ץ בטענה שמפלים אותה לרעה, כי היא ידעה שאין סיכוי שבג"ץ יורה להוריד את המס על סיגריות.
כיצד המדליפים יחקרו את עצמם , זו השאלה？！
בגץ בהחלטותיו מביא עליו את קיצו
הוא פוגע בדתיים.מתנחלים.חרדים.חילונים.ימניים.חיילים.ועכשיו בעמך התפרנים מעשני הטבק.
בגץ לאט לאט הופך למאוס ומוקצה ועריץ
ודיקקטור של יחידים.כחלון קיבל מכה מידידיו מצוין מקווה שיתעשת הנחמדון.ושנזכה לראות בהעלמות בגץ והשמאל במהרה.
ל6 ול7 הדמוקרטיה המהותית האמיתית
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמית ומהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים בגניבת דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
לא יעזור גם אם יעלו את 100% השופטים שוגים בפסיקתם וגורמים לציבור לשנוא את המוסד השיפוטי. סיגריות זה התמכרות כמו סמים ואלכוהול ולכן יפה אם השופטים היו פוסקים לא להכיל את עליית המס אלא ללכת לפסוק להעלאת המודעות להפסקת העישון המזיק : דרך שלא לעצבן את הציבור ולהכריח את מוסדות הבריאות ומשרד הבריאות להתחיל בתוכנית מסיבית להפסקת עישון למתן הסברים מסיביים בתקשורת ולהביא למודעות הציבור ככה מטפלים בתופעה
זה כחלון האידיוט ! הוא זה שמוטט את הבית עלינו השמרנים !
אם לא היה כל כך עיקש, ולא דבק בהחלטה אידיוטית ובלתי צודקת בעליל
לא היינו מגיעים לקבל סטירת לחי מהרשות השופטת !!
יש הגיון במס יותר נמוך על טבק מגולגל. כנראה שהתחלואה מעישונו יותר נמוכה מזו של סיגריות
מאמר שמצביע על דברים נכונים, אך בעיקרו הוא מעורפל ודורש הבהרות וכן עריכה לשונית מהותית. את עיקר מהפכת הנגד החוקתית, יש לחולל במספר חוקים שישללו מבית המשפט את ההתערבות בחוקי הכנסת ובעתירות מפוברקות של השמאל והם 1. חוק יסוד השפיטה המגביל מאוד את כוחו של בית המשפט לבטל חוקים ומאפשר לכנסת לגבור על בית המשפט ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת. 2. הגדרה מחדש של זכות העמידה רק לניפגעי עברה 3. חוק היועץ המשפטי לממשלה ששולל את מעמדו הנוכחי כדיקטטור משפטי ומגדיר את תפקידו כיועץ משפטי בלבד, כשמו כן הוא. כ"כ ביטול מעמדו כתובע הכללי של המדינה והקמת מישרה נוספת של התובע הכללי. 4. בחירת שופטי העליון אך ורק על ידי חברי הכנסת – ראשית בוועדה מצומצמת שבה הרוב הוא לחברי הקואליציה – ולאחר מכן בשימוע בכנסת לכל ניבחר ואפשרות פסילתו של מי שעומד בניגוד לאג'נדה של הניבחרים.
את בחירת השופטים ולא רק שופטי בית המשפט העליון אלא בכל הערכאות יש לשלול מהשופטים. אסור שתהיה להם דריסת רגל בבחירת כל סוגי השופטים. אפשר לכל היותר להועץ בהם אם בכלל.
אתם לא כל כך שונים מהשמאל הפרוגרסיבי
הפכתם את הערך של שוק חופשי לערך מקודש, לא פחות מהאורים והתומים
בדיוק כמו שהפרוגרסיבים מהשמאל הפכו את ערך השוויון לקדוש עד כדי כך שזה מצדיק אפליה של הצד המוצלח.
הסיבה היחידה שאני נגד מיסוי על עישון, זה בגלל שאני נגד עישון, וככזה, אני בעד להפוך את הסיגריות והאלכוהול ללא חוקים.
לגבי הטיעון המתחכם שלכם שגם קולה וחטיפים לא בריאים, אתם בהחלט צודקים, ויש לי תשובה נורא פשוטה בשבלכם
נחשו מה? בדיוק כמו סמים לא חוקים, סיגריות, ואלכוהול, גם מאלו חייבים לשלול את החוקיות!
בלי ה"שוק חופשי" היית כנראה כותב את השטויות שלך על קיר של איזה מערה ולא בביתך הנוח
עצוב שעוד צריך לכתוב את זה , אבל במדינה דמוקרטית היחידים שיקבעו את החוקים הם נבחרי הציבור, בטח לא כמה שופטים לא נבחרים
שופט שמרני אין משמעותו שופט שמאפשר לשלטון להטיל מיסוי מופחת על מי שיש לו לובי חזק. לדובק יש אולי השפעה על כחלון, אבל בדיוק כנגד זה יש בית משפט שימנע מכחלון לעשות לדובק פרוטקציה. מכאן ועד ליצירת תיאוריה שלמה על הצלחת או אי הצלחת המהפכה השמרנית של שקד, הדרך ארוכה מאוד.
בלי קשר לזה, המהפכה של שקד אכן רק בחיתוליה עדיין, גם אם לפחות ניצנים ראשונים ניכרים. אלמלא אותו כחלון עצמו בדיוק, יתכן מאוד שהמהפכה כבר הייתה מושלמת כיום, אלא שהוא עצר אותה ואם יהיה שר גם בממשלה הבאה ימשיך לעשות זאת מן הסתם גם בקדנציה הבאה.
כל מילה בסלע!
והספר שהמלצת ממש מעולה
חובת קריאה על כל ימני ו/או קפיטליסט