יש עוד תחומים רבים שדורשים שיפור, אבל בארבע שנותיה במשרד המשפטים הצליחה שקד להניע תהליך שאמור בסופו של דבר להחזיר את האיזון בין הרשויות
לפני שבוע פרסם משה איפרגן באתר זה מאמר המסכם את כהונתה של שרת המשפטים איילת שקד, שטענתו המרכזית הייתה כי במבחן המעשים פועלה של שקד רחוק מאוד מהדימוי של המהפכה שיצרה.
איפרגן פירט שורה של צעדים שנקטה שקד או שנמנעה מלנקוט, אשר לדעתו הובילו לתוצאה הפוכה ממה שהשרה מנסה להציג לציבור – חיזוק האקטיביזם השיפוטי, ביסוס נורמות השמאל במשרד המשפטים, תמיכה בפרקליטות וחיזוק מעמדם של 'שומרי הסף'. אבל כמו שאהרן ברק לימד אותנו, הכל עניין של פרשנות. מי שמעמיק ללמוד את המהלכים שקרו כאן בארבע השנים האחרונות מבין שזו בהחלט התחלה של מהפכה, יחד עם ההבנה שיש עוד הרבה מה לעשות.
שרת המשפטים לא עובדת בחלל ריק. לצדה ומסביבה עשרות גורמים שמפעילים לחצים ובפוליטיקה כמו בפוליטיקה, את המלחמות צריך לבחור בתבונה גם כשהן מנוהלות מול שופטי בג"ץ, הפרקליטות, היועמ"ש וראש הממשלה. במשחק כיפופי הידיים הזה, ידה של שקד על העליונה כרגע. הוועדה למינוי שופטים בראשותה מינתה יותר מ-300 שופטים, מספר חסר תקדים. חלק מהמינויים שנעשו, גם בערכאות הנמוכות, יכול לשנות בעתיד את מערכת המשפט כולה.
שופטי העליון שהתמנו במהלך כהונת שקד מגוונים את היושבים על כס השיפוט, גם אם לא כולם שמרנים. השינוי המשמעותי שעוד נראה את תוצאותיו הוא בתיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, והעברת הסמכויות מבג"ץ בכל הקשור לסכסוכי קרקעות ביהודה ושומרון, חופש מידע, וצווי הגבלה.
איזון המערכת
כשמתנהלת מלחמה, הצד המתגונן אינו בוחל בשום אמצעי. החלטתו של בג"ץ לדון בעתירות נגד חוק הלאום מובנת לאור השינויים אותם השופטים רואים מתחוללים ממש לנגד עיניהם, כאשר המערכת הדמוקרטית מתחילה להתאזן וכוחו של בג"ץ מצטמצם לממדיו הטבעיים. השופטים מבינים שאת סמכותם וכוחם הם מקבלים מהציבור, וחקיקה שיפוטית בנוגע לחוק הלאום תהיה עוד מסמר בארון הזה.
גם הפרקליטות והיועצים המשפטיים הם חווים שינויים משמעותיים בתקופת כהונתה של שקד. בניגוד לטענתו של איפרגן, הקמת נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות (הנת"ם) עברה טלטלות והגיעה לכדי ביצוע רק בתקופתה של שקד. כמי שיזמו וליוו את הקמת הנציבות כבר לפני שבע שנים, אנחנו בפורום המשפטי יודעים עד כמה המהלך היה מורכב וכרוך במאבקים בלתי פוסקים.
הנציבות הוקמה בהתחלה כפשרה בין השרה הקודמת ציפי לבני לבין היועמ"ש הקודם ויינשטיין כגוף סמך של משרד המשפטים. רק שקד השכילה להבין שללא חקיקה של סמכויות הנציבות, הביקורת לא תיעשה. לאחר מאבקים שלוו בשביתה של ועד הפרקליטים ובשלל צעקות בוועדת החוקה, הצליחה שקד להעביר את חוק הנציבות. הוא אמנם חסר ויש עוד מה לתקן אבל זו הייתה התחלה חשובה שאפשרה סוף סוף ביקורת רצינית, מעמיקה ומשפיעה כפי שעושה כיום הנציב השופט בדימוס דוד רוזן, אשר בזכות החוק זוכה לשיתוף פעולה יציב ומתמשך עם הגופים המבוקרים.
כאשר היועמ"ש סרב להגן על חוק ההסדרה, שכרה שקד את שירותיו של עו"ד ד"ר הראל ארנון, שייצג את עמדת השרה. גם הצעת חוק היועמ"שים שהציגה השרה שקד הוא ביטוי לצורך לרסן את שומרי הסף באופן בריא שישמור על שלטון החוק.
מנכ"ל משרד המשפטים אמי פלמור מונתה אמנם על ידי השרה ציפי לבני, אך החלטת שקד להותיר אותה בתפקידה הייתה טובה. פלמור, אשר הייתה ראש מחלקת חנינות במשך ארוכות, היא בעלת השקפת עולם סנגוריאלית ויש לכך ביטוי נרחב בפעילות המשרד: קידום זכויות נאשמים, מניעת הרשעות שווא, מיגור הגזענות כנגד בני העדה האתיופית, ואפילו הנגשה של הרישום בטאבו. כולם פרי עבודתה של המנכ"ל בשיתוף השרה, אשר תחתיהן משרד המשפטים הפך ממשרד ארכאי ומיושן למתקדם ומתפתח, מעורב בקהילה, אינטגרטיבי ומשפיע.
יש עוד הרבה תחומים שצריך לשפר: הוועדה למינוי שופטים ושיטת המינויים צריכה לעבור שינויים, מהותיים; נדרשים תיקונים בחוק הנת"ם ומזעור השפעתו של היועמ"ש על הביקורת; תיקון חוק היועץ המשפטי ופיצול סמכויות התביעה והייעוץ המשפטי; חקיקת פסקת ההתגברות; תיקון חוק יסוד החקיקה ועוד שורה ארוכה של פעולות שיש לעשות על מנת לייצב את מערכת המשפט, ואת המערכת הדמוקרטית כולה.
איילת שקד עשתה הרבה במהלך ארבע השנים האחרונות, ועשתה את זה טוב. הכל עניין של פרשנות.
עינת קורמן היא סמנכ"לית הפורום המשפטי למען ישראל
עינת קורמן חייבת להתייחס לפרשה של דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטיצקי.
כמו כן דובר על בדיקה במשרד המשפטים, בעקבות מינוייה של אריתראה למועצת זכויות האדם באו"ם , והסכם השלום בינה לבין שכנותיה.
מדובר בהזדמנות להחליט על החזרת האריתראים לאריתראה. למעשה יש זמן עד הבחירות להחליט על כך. כמו כן לקדם את הדיין פשיטיצקי.
מה מפריע לאיילת שקד לעשות את הדברים הללו ?
מה השרה שקד אומרת ?
היא שולחת את עיתונאי החצר שלה לכתוב לה שירי הלל המפליאים בהתעלמות מכל ההאשמות החמורות נגדה.
שקד בפירוש בכיוון הלא נכון והמדאיג. לא נקפה אצבע לשינוי שיטת הבחירה לעליון. ללא השינוי לא יהיה שינוי של ממש. מחר שקד הולכת, מה היא משאירה מאחוריה ? מינוי עלוב אחד של שופט שמרני? זה לעג לציבור, עבודה בעניים, כלום אפס. היא דבקה בשיטה הרקובה, מפני שבתוכה היא מסוגלת להכריז על הישגים כביכול. עם שינוי השיטה, מחיאות הכפיים יעברו לגוף הרחב החדש הבוחר, ומה יהיה אז עם שקד? התנהלותה, היא בגידה, ומחיאות הכפיים שלה לעצמה מכוערות תכלית כיעור. על איזו נקודה היא התעמתה באמת עם מערכת המשפט? על מינוי של שופט אחד? בדיחה עצובה וכואבת
בעצם מה אפשר לצפות מהפורום המשפטי של עינת קורמן ?
שמישהו כאן יזכיר – מה הפורום הזה עשה באמת?
תאכלס : איילת שקד מתחמקת מתשובה בנושא המסתננים בכלל, והדיין פשיטיצקי בפרט.
הכיון בהחלט אינו נכון! השינויים ההכרחיים במשרד המשפטים
דרוש שינוי עמוק בפרקליטות תחילה יש להוציא את כל אותם בוגרי קרן וקסלר והקרן לישראל חדשה. —- שקד לא שינתה את כוח האדם.——.עוכרות ישראל מזיקות
פיקוח מיטבי על כל סוגי התביעה. שקד הבריחה את גרסטל שניסתה בכנות לשנות במשך חודשים ארוכים התחננה לסמכויות ועמדה מול לחצים של אנשי פרקליטות פושעים. בסופו של דבר לאחר שגרסטל עזבה ניתן התפקיד למי שמתפקד בו חלקית לצד היותו שופט. היא גרמה להפחתת סמכויותיו של המפקח על התביעה.——-
החלטות משפטיות בלתי חוקיות. את זאת במדינה מתוקנת יש לבטל ואף יש מקום להעמיד שופטים עבריינים אלו לדין. במקום זאת שקד ברחה ממהצבעה על חוק ההתגברות. —————יש צורך להעמיד פיקוח משפיע על שופטים שהמען לתלונות ציבור על השופטים לא יהיה שופט בגמלאות אלא נציג ציבור שיבחן מנוקדת ראות של הנפגעים. כיום הנציב מקבל משכורת עתק בתמורה לכיסוי על שופטים והגנה על סורחים. השופטים הנלונים הם הנשאלים והקובעים את המסקנות אודותיהם.————-
יש לשנות לחלוטין את שיטת בחירת השופטים כך שרק נבחרי ציבור יבחרו שופטים. —– שקד לא שינתה מאומה. שקד מתגאה ומבליטה ששינתה את כוח האדם בשפיטה והביאה הרבה שופטים לא אקטיביסטים. האקטיביזם בא בעיקר לידי ביטוי בבית המשפט העליון בישיבתו כבג"ץ! היא מינתה רק שופט אחד ויחיד לא אקטיביסט השופט שטיין, למרות שהיו לה הזדמנויות למנות עוד הרבה יותר. היא מינתה את השופט עופר גרוסקופף אשר ביחד עם עוזי פוגלמן ויצחק עמית סרב לאפשר למדינה לבחון גם לא מבחינה בטחונית את הבקשה להכנס לקבלת טיפול רפואי והוציאו צו מוחלט להכניס לישראל. זוהי תרומתה של שקד. הקשר כזה המאפשר לשר למנות על פי השקפותיו הוא עניין לשנים רבות או דורות. שקד כמבן בזבזה הזדמנויות אלה.————-
שינוי הגדרת תפקיד אופן בחירת היועץ המשפטי והפרדה בין היעוץ המשפטי לבין התביעה. ———- שקד בכל הזדמנות חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כולל בפיקוח על הפרקליטות. למרות חוק מעולה שהוצע על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה היא הביאה חוק אחר לפיו היועץ ימונה על ידי ועדת איתור המורכבת מפקידי המדינה שפרושו שהמנוי יעשה לפי טעמו של בית המשפט העליון והמינוי יהיה לפחות לשבע שנים. כך שקד עשתה את ההפך היא אף חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי והא עכשיו רודן חזק ביותר. על הממשלה לבחור בעצמה את היועץ כפי שהיה בעבר. שקד עקרה נסיון לשוב לכך —שקד סרסה את הנסיון לחוקק חוק זה.—————
שקד המשיכה לסרס את יכולת תפקוד הממשלה בכך ששנתה סעיפים מהותיים בחוק יסוד הממשלה. היא צמצמה את סמכויות ראש הממשלה והשרים על ידי ביטול סעיף 37(ב) המסמיך אותם להתקין בעניינים מוסכמים. זאת אף בשעת חרום כפי שמסמיך סעיף 41(א'). בכך מאבד חוק יסוד הממשלה את שריונו ומעמדו כחוק יסוד. היא ביטלה גם את סעיף 44(א') לחוק יסוד זה. זהו סעיף האומר כי אין לשנות חוק זה אלא על ידי רוב חברי הכנסת בקריאה ראשונה שניה ושלישית. בכך ביטלה לחלוטין אתשריון החוק כחוק יסוד. בכך המשיכה לסרס את הממשלה ואות הכנסת.————
פעילותה זו של שקד איננה מקרית או שורה של טעויות גם לא נכון ש"לא הספיקה" יותר, היא הספיקה והספיקה לקלקל. אלו הם הנושאים המהותיים ביותר בכל הזדמנות שהיתה לה לערוך שינוי מהותי לטובה היא לא עשתה ואף חיבלה וסרסה ואף התעלתה שינתה לרעה חוקים שאינם נוגעים לתחום המשפטי אלא ליכולת תפקוד הממשלה.——————— שקד אומרת : אסור שחקירה תהפוך כלי לחיסול פוליטי. אלא שבפועל מה שקורה שנתניהו זוכה לחקירות לא צודקות.———— בנוסף לכל אלו עמדה לחוקק נגד בקורת על שופטים על ידי העם במרשתת. אלא שהפעם ראש הממשלה התערב ומנע זאת. דבר אחד שקד כן עשתה: יחסי ציבור וראיונות ללא גבול מסע בחירות. שקד לא ראוי לראותך שוב במשרד המשפטים או בכל משרד אחר.
ההסבר למה שקד השאיר את אמי פלמור חלש מאוד. צריך אנשי ימין במערכת. אפשר וצריך בהחלט למצוא איש ימין שיטפל בדברים שאמי פלמור טיפלה בהם – זה שהיא עשתה דברים חשובים לא מתחיל להיות הסבר סביר. כל אחד מאנשי השמאל במערכת המשפט חוץ מהדברים הגרועים שהוא עושה יש גם דברים טובים שהוא עושה החלק הנתון במחלוקת ימין ושמאל הוא אחוז קטן מהעבודה שלהם ועם תירוץ כזה אז נשאיר את כל אנשי השמאל במקומם בגלל החלק של הדברים הטובים שהם עושים.
נכון, למשל דוד ליבאי כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה. דוד ליבאי הקים את הסנגוריה הציבורית מה דן מרידור המסריח לא העלה על דעתו לעשות ולהפך פעל להגברת הרשעות.
מצד אחד הרבה מהטענות נגד שקד נכונות, מצד שני אי אפשר להלחם עם כולם כל הזמן, אם כחלון לא היה שומר סף של בתי המשפט, אז הייתה כאן טענה, אך ממתי שהכח לחוקק חוקים מהפכניים ומשמעותיים נגד מערכת המשפט מוזער בגלל כחלון (ובמידה מסוימת גם בגלל נתניהו), אז היא התנהגה בחכמה והצליחה לכרות ברית ולשתף פעולה עם עמדות כח בכדי לקדם שינויים.
צריך לזכור גם כן שהכוח הפוליטי שלה בתחילת הקדנציה היה נמוך בהרבה מסופה.
עינת קורמן ידועה כימנית קיצונית לכן היא כותבת כך…
גם אבישי רביב היה ידוע כימני קיצוני…
הפרדה מוחלטת בין התביעה לשפיטה
במדינת ישראל קיימת תלות הדדית בין בית המשפט לפרקליטות. לכן חוסר ההגינות מצד שופטים שפסיקתם היא ברוב ככל המיקרים הרשעה. אם שופט מסויים מידי פעם מזכה הוא מכונה "שופט סנגורי" השופטים המרשיעים תמיד אינם נקראים "שופטים קטגורים" כיון שזהו המצב הרגיל. הכרחי כמו במדינות המתוקנות לבטל כל זיקה בין פרקליטות לבית המשפט. ולו רק מסיבה זו יש לעבור לשיטה בה מי שבוחר קריירה של תובע לעולם, כן לעולם אסור לו להיות שופט כך זה נהוג בעולם. יחסי התלות ההדדית בין בית המשפט לפרקליטות הם שנותנים לבית המשפט את הכוח לטרור המשפטי שלהם. דוגמאות לעריצות בג"ץ באמצעות הפרקליטות: הפרקליטת פיתחה דרכים לסיכול ממוקד של מינויים שאיננה חפצה בהם מבחינת ההשפקות הפוליטיות. בכך היא לחלוטין משבשת את הליכי המינויים לתפקידים ציבוריים. הפרקליטות מקיימת הליכים אשר במשך שנים היו סודיים והוסתרו אף מהממשלה שמטרתם היא אכיפת יתר כלפי מתישבי יהודה ושומרון ותת אכיפה כלפי גוזלי קרקעות בדואים. כוח כפייה זה מאפשר גם כוח כפייה מדיני מניגוד לחוק – שהרי אין מי שיותר פורע חוקים מבית המשפט העליון.
קישורים באתר הכלכלה האמיתית
http://www.amitit.co.il/העמלה-מ1981-שחשפה-את-מנגנון-ההון-שלטון
http://www.amitit.co.il/מינוי-שופטים-הוא-הדבר-הפחות-מטריד-ביחס
שקד כל מה שהיא עשתה זה מריחה קוסמטיקה
שרת המשפטים חשודה בשתוף פעולה עם חשוד בעבירות פליליות חמורות ובעבירות נגד ביטחון המדינה. בנוסף חשדות חמורות בהכשלה סיטונאית מתוכננת ומכוונת בבחינות ההסמכה של מתמחים/ משפטנים. לאור זאת נדרש ממנה לקחת אחריות להתפטר. למסור ולספר למשטרה את האמת.
דר' מרדכי גבע שרת המשפטים חשודה בשתוף פעולה עם חשוד בעבירות פליליות חמורות ובעבירות נגד ביטחון המדינה. בנוסף חשדות חמורות בהכשלה סיטונאית מתוכננת ומכוונת בבחינות ההסמכה של מתמחים/ משפטנים. לאור זאת נדרש ממנה לקחת אחריות להתפטר. למסור ולספר למשטרה את כל האמת.
בקיצור עשתה גורניש אנד גורניש במקרה הטוב ובמקרה הרע הרסה את השם, הכבוד והערך של בית המשפט בישראל. הדבר הטוב היחיד שעשתה זה שיקום מעמדו וחיזוקו של אפי נווה.
באיזה ביטוי משתמשת הכותבת "שומרי הסף" לא היה ולא נברא. זהו ביטוי שהמציא יצחק זמיר מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה והוא על דעת עצמו החליט שהוא "שומר סף" כלומר שומר מפני המדינאים שלא יפשעו כל הזמן. מי בכלל אינם פושעים הם המשפטנים בשרות הציבורי זה ידוע. זה גברת לכי הסבירי את זה במקום אחר בעתונות ה0מול לא כאן.
מאמר לא טוב ולא משכנע, זאת כנראה הסיבה שהוא פורסם.
תגובה חמוצה ומרירה, זאת כנראה הסיבה שהיא פורסמה.