הסכמת בג"ץ לדון בעתירות נגד החוק היא רק צעד מונע לקראת תיקון אפשרי של חוק יסוד השפיטה על ידי הכנסת, והגבלת כוחם של השופטים
בימים האחרונים גועש ברשתות החברתיות דיון אודות סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקי יסוד. משמאל, מככבים בדיון הזה העיתונאי נדב אייל, כשהוא נשען על פוסט ארוך במיוחד שכתב ד"ר יניב רוזנאי. הוא חקר את "דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי", ומצא כי פסילת תיקונים חוקתיים על ידי בית משפט היא פרקטיקה קיימת במדינות דמוקרטיות אחרות, מתוקנות יותר או פחות.
פוסט ארוך. מתנצל. לאחרונה הנושא של ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד עלה לכותרות בעקבות דבריה של שרת המשפטים שקד נגד סמכות בית…
Posted by Yaniv Roznai on Tuesday, September 25, 2018
אבל לפני כל הדיבורים המשפטיים והחוקתיים, בואו נתחיל עם ההגיון: במדינת ישראל אין חוקה. בקום המדינה לא התקבלה חוקה, בגלל מחלוקת עמוקה ורחבה לגבי עקרונות היסוד. אם הייתה הסכמה על מה הם עקרונות היסוד לחוקת מדינת ישראל, היא הייתה מתקבלת והיום כולם היו מסכימים שהביקורת השיפוטית תתבצע על פי עקרונותיה.
במקום חוקה העבירה הכנסת חוקי יסוד, רובם בנושאים שלא עוררו מחלוקת. בשנת 1995 הפך למעשה בית המשפט את חוקי היסוד הללו לחוקה, והחל להפעיל ביקורת שיפוטית בהתאם אליה. כעת, אחרי שבית המשפט קבע שיש לישראל חוקה, הוא טוען שאסור לשנות אותה אם התיקון לחוקה אינו תואם את עקרונות היסוד. אבל זו היתממות, כי מהותם של אותם עקרונות יסוד עדיין נתונה במחלוקת. אם לא הייתה מחלוקת, אז הייתה לנו חוקה ובית המשפט לא היה נאלץ לקבוע שחוקי היסוד הם חוקה שעל פיהם תתבצע הביקורת השיפוטית.
גם ההשוואות למדינות אחרות הן לרוב בעייתיות, אם לא מופרכות. ההתפתחות החוקתית של מדינת ישראל היא ייחודית בדברים רבים ודומה לאחרות בדברים אחרים. לכן השאלה היא איך ואת מה משווים, במה מתמקדים והאם התמונה הגדולה כולה נלקחת בחשבון. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לשתי תמונות כאלה (אחת גדולה ואחת ממוקדת) שיניב רוזנאי בחר שלא להתייחס אליהן בדבריו.
בית משפט שיש לו מדינה
בתמונה הגדולה, ישראל כיום אינה מדינה עם בית משפט אלא בית משפט שיש לו מדינה. במצב הדברים כפי שהוא כיום, אין שום איזונים ובלמים על בית המשפט העליון. כל נושא תחת השמש הוא בתחום סמכותו, אין לו שום מגבלות של שפיטות, זכות עמידה, ניקיון כפיים או שאלות תיאורטיות. בנוסף, יש לבית המשפט העליון זכות וטו על מינוי השופטים עצמם, מה שמאפשר לו ליצור חברה סגורה.
שיטת הפרשנות הטקסטואלית של בית המשפט העליון שלנו היא שיטה תכליתית אקטיביסטית – היא מאפשרת לשופטים הישראלים לקרוא טקסטים באופן מאוד משוחרר מהמילה הכתובה, ואיכשהו בישראל החוקים תמיד אומרים את מה שהשופטים רוצים שיאמרו.
יש לנו מערכת בה בית המשפט מעצים את הפרקליטות והפרקליטות מעצימה את בית המשפט – סינרגיה מבחינה מהותית וסינרגיה מבחינה פרסונלית. מנגד, יש לנו מערכת פוליטית בה פוליטיקאים בינוניים מבטלים את עצמם מול המערכת המשפטית. כשמביטים על כל זה, אז האמירה לפיה לבית המשפט יש סמכות לבטל תיקונים חוקתיים קצת פחות מפתיעה. היא משתלבת היטב בתמונה הכללית של עוד כוח לבתי המשפט. אבל כידוע כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. בית המשפט צריך להפעיל על עצמו את אותם קריטריונים שהוא מפעיל על אחרים.
בית משפט שמגן על עצמו
מבט בתמונה הממוקדת יותר מעלה את התהיה מדוע בכלל הסוגיה של פסילת חוקי יסוד או תיקונים לחוקה עולה כעת לדיון? התשובה ברורה: חוק יסוד הלאום שעבר לאחרונה בכנסת והעתירות שהוגשו נגדו. מה יש בחוק הלאום? לא הרבה. מרבית הטענות הן על מה שאין בחוק הלאום ולא על מה שיש בו.
הרי כל מי שהוא ציוני יסכים לסוגיית השבות או לחשיבות ההמנון הלאומי, אבל בית המשפט בכל זאת ממשיך לדון בסוגיה הזו ולא זורק את העותרים מכל המדרגות. זה קורה בגלל שהקרב אינו על חוק יסוד הלאום, אלא על התיקון המתקרב של חוק יסוד השפיטה.
הדבר הצפוי ביותר הוא שבית המשפט ידחה את העתירות כנגד חוק הלאום אבל יכיר בסמכותו לבטל חוקי יסוד. וזה חשוב כי למעשה הכדור נמצא במגרש אחר לגמרי: שיטת המינויים וסמכות בית המשפט העליון. בית המשפט מבין שעלול להגיע בקרוב תיקון לחוק יסוד השפיטה שיגביל את סמכותו, או שישנה את שיטת המינויים לבית המשפט העליון. את זה הוא רוצה למנוע.
עצם העובדה שבית המשפט קובע שיש לו סמכות כזו, יוצר אפקט מצנן נגד הכנסת, ונותן כוח ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של הכנסת להתנגד לניסיונות לשנות את שיטת המינויים או את היקף סמכותו של בית המשפט העליון.
הנקודה האחרונה שחשוב להדגיש היא שבישראל מונהגת שיטת משטר ייחודית מאז שנות השמונים. ניתן לקרוא לה בגצוקרטיה, במקום דמוקרטיה. על פי שיטה זו, החלטות והכרעות פוליטיות חשובות יעשו בידי שופטי בית המשפט העליון, שהם למעשה קבוצת אנשים מצומצמת בלתי נבחרת המתמנה בשיטה של "חבר מביא חבר". דוקטרינת 'התיקון החוקתי הלא חוקתי' שאותה מקדמים רוזנאי ואחרים נועדה להגן על השיטה, ולכן כל הדיבורים על למנוע מצב בו הכנסת מבטלת את הבחירות או מעבירה הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות אחרות הם לא יותר ממסך עשן.
ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי ופילוסופיה של השפיטה.
צדק פרופ' אהרון ברק: הפצול הדמוקרטי בין רשויות (מחוקקת ושופטת)- פתח להכרעה בטנקים
|
שהרי נכונה היא הטענה שהכנסת לא הוסמכה לחוקק כל דבר, ושיש חשש שסמכות החקיקה תנוצל לרעה
(yaniv roznai https://m.facebook.com/yaniv.roznai/posts/10157683117487542?__tn__=K-R )
אבל טענה דומה נכונה באותה מדה גם לפסקי השופטים, כפי שהוצג גם במאמר זה.
זאת היא תוצאת השיטה הדמוקרטית של פצול השלטון ל- 3 רשויות, שסמכות כל אחת מהן אינה מוחלטת: היא משאירה פתח לאנרכיה. ועל אנרכיה כבר אמרו "איש את רעהו חיים בלעו".
זה ויכוח , רב-שיח, תוך-מילוני. משמעות מילים והמשפטים והפסוקים.
מה שחשוב זה השיפוט הקלוקל : תיאור העובדה הוא כבר סוג של פרשנות, ומכאן עיבוד המשמעויות.
ראה נושא המסתננים-מהגרים-פליטים-ניצולים בדרום תל אביב.
במקרה שלנו ( ולא רק ) מאזני החוק מזויפים שמאלה. ואין דרך לשנות זאת, כי עיבוד המלל מתרחש בחצידור השמאלי בשונה מחצידור ההתנתקות; מהמציאות; של אריק שרון וחסידיו.
למרות ששרת המשפטים מנסה לאזן ע"י איוש הכסאות.
התשובה צ"ל שבג"צ יוכל להמליץ בלבד, דבר שמשפטנים לא יסכימו אף פעם כי משמעותו איבוד השליטה בבית הסוהר שנקרא בפיהם מדינה.
בגלל ששטלתנים אלו לא יסכימו להפסיק לרדות, יש לסלקם לפטרם ללא פיצוי וללא גמלא ולהחליפם באחרים.
אני מאד מקווה שהמשפט " אלא על התיקון המתקרב של חוק יסוד השפיטה" הוא נכון.
לצערי המשפט "מנגד, יש לנו מערכת פוליטית בה פוליטיקאים בינוניים מבטלים את עצמם מול המערכת המשפטית" יותר משקף את המציאות
זה ה0מול כאשר נוח לו ועל פי רוב נוח לו. אם לא הוא משתולל מכעס. אך גם במחנה הלאומי היו שכאילו השתייכו אליו כמו בראש דן מרידור המסריח וריבלין (לא אכתוב פה מה הוא, כי הוא נשיא ואז אולי לא תפרסמו תגובתי), בני בגין גדעון סער ולמצער גלעד ארדן, אם כי לא דרך קבע.
ככל שליצניהו יותר פוחד כך המשפטנים יותר יורדים עליו.
לבטל את בג"ץ
אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים. נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום כדי שתוכל למלא את יעודה? כדי שחברי הכנסת יוכלו להיות בקשר עם העם ולא רק עם שופטי בית המשפט העליון הקרובים להם גיאוגרפית, יש להגדיל בדחיפות את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה. מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת לחדשים אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית. בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה! יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.
לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר על שופיטיו וישפוט אותם לעת צורך. בג"ץ גם החליט על דעת עצמו על הזכות לפסילת חוקים, גם קבע את המבחנים לפסילת החוקים, גם מינה את עצמו לפוסק יחידי האם התקיימו המבחנים שקבע, גם פוסק ללא ראיות ועדויות וגם שולל את האפשרות לערער על פסיקתו. בית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים בבית המשפט העליון כך מסבירים את גובה המקום הטופוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. קרבה גיאוגרפית זו לכנסת גם מעודדת שליטה על הכנסת ודחיפת חוקים נוחים לבית המשפט ומנוגדים לטובתו של העם. אהרון ברק בכל הזדמנות סר לכנסת וממושב המבקרים החשובים לעיתים צרח על חברי הכנסת.
באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממילא ממעט לעשות. על כן מתבקש מנגנון שלא מקרב השופטים אשר יעמיד את השופטים על מקומם וישפוט אותם ואף ירחיקם אם יתבקש. יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג"צ בכלל. כלומר יש לבטל את ביטול משילותם של נבחרי הציבור לטובת השופטים. לאהרון ברק המרבה להזכיר את שלטון הנאצים כמו גם לדומיו יש להזכיר שמעשהו ומעשה בית המשפט זהה למעשהו של היטלר אשר עם עלותו לשלטון ביטל את הפרלמנט כי הוא ידע טוב יותר מה טוב עבור העם. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.
"נשיאי" בית המשפט העליון לפני פרישתם יושבים מול צייר לציור פורטרט שלהם בעלות של חמישים אלף שקל מכספנו. ציורים אלו נמצאים במרתף בניין בית המשפט העליון. יש להחרים ציורים אלו ובטווח הארוך לפתוח בירושלים מוזאון הרהב שיכיל פורטרטים אלו תוך סיפור מעלליהם של כל אחד מנשיאים אלו. זה יהיה הבסיס למוזאון הרהב, אשר כמו כן יכיל את ספור הקרן להשמדת ישראל בה חברים שופטים אלו והתנהגות האירופאים הצבועים המשתמשים בצורה עקיפה בבג"צ.
יועץ בכל תחום מתמנה כדי שייעץ ובשום אופן לא כדי שיכפה שאם לא כן אין הוא יועץ. עליו לדעת ליעץ כדי שהמיועץ יוכל בצורה הטובה ביותר לקדם את מטרותיו. היועץ אמור להיות איש אמונו של המיועץ, פרושו שעל המיועץ לבחור בו וזכותו גם לפטרו. כך מאז ומתמיד בכל העולם.
במצב הקיים היועץ מייצג את דעת השופטים השמאלנים שדעותיהם ופסיקותיהם הם נגד אינטרס הציבור היהודי ונגד הציונות – למרות שנשבעו בעת מינויים לציונות. לעומתם המדינאים הם נבחרי העם וחוזרים להבחר לכל המאוחר כל ארבע שנים. לכן הם צריכים להוכיח את עצמם בפעולותיהם שהם מקדמים את רצון הציבור.
טוענים בשמאל שאסור שהיועץ יהיה "קונסילור" כלומר עורך דין מחפה על פושעים. ומה לגבי הפשעים שלהם?? של הפרקליטות ושל השופטים?? אין מעליהם יועצים משפטיים שיבחנו את חוקיות פעולותיהם. בפרקליטות וגם בבית המשפט ישנם פושעים. שופטים מזלזים בחוק. צריך שיהיה מעליהם יועץ משפטי.
מי שדומה להיטלר הוא אהרון ברק ומשפטנים עובדי מדינה אשר מבטלים את הכנסת ואת הממשלה כפי שעשה היטלר. כמו היטלר ושאר הנאציונל סוציאליסטים כך גם השמאלנים בעזרת המשפטנים היועץ הפרקליטות ובית המשפט מבטלים את הדרג הנבחר ומחליטים במקומו. לזה הם קוראים דאגה לאינטרס הציבורי כלומר הם יודעים טוב יותר מהדרג הנבחר על פי תפישה אידאולוגית מהו האינטרס הציבורי. בפועל נגד המדינה היהודית ונגד הציונות.
תחילה התפקיד המוצהר של היועץ המשפטי היה לבדוק התאמה לחוקים לאחר מכן החליט היועץ שחוקים ופועולות צריכים "לעבור את מבחן בג"ץ" – לומר להתאים להשקפותיהם ורצונותיהם של השופטים. בין לבין
השופט אגרנט בועדה שהוקמה על ידי בן גוריון קבע זהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כי ריכוזיות זו הינה ראויה… ועל היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת התביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות. המטרה למנוע מהשלטון הנבחר מימוש אינטרסים אנוכיים וזו פגיעה בדמוקרטיה כי לשיטת אגרנט ענינו של השלטון הנבחר אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לעומת זאת המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… יחד עם זאת אגרנט השאיר פתח לשר המשפטים בזכות הוטו במידה והדעות והוא אף יכול ליטול את סמכויות היועץ.
לאחר מכן אהרון ברק קבע נדבך נוסף החליט שדעת היועץ מחייבת את הממשלה, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו עצמו. לשיטת אהרון ברק, היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. היועץ הינו כפוף לפיקוח בית המשפט העליון בלבד. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. לממשלה אסור לפטר את היועץ המשפטי וגם אסור לה לבחור אותו אלא יבחר על ידי ועדה בשליטת השופטים.
כך גם בעזרת היועץ בית המשפט שולט בכל גם בתביעה. את דאגת בית המשפט לאינטרס הציבורי אנו רואים בכל מיני פסיקות מרעות עם פרטים ועם הציבור כגון הרס בתי מתנחלים התנגדות להרס בתי מחבלים התנגדות להרחקת מסתננים ועוד.
באם יפורסם פס"ד בו כותבים שופטי בג"צ שבסמכותם לבטל חוקי יסוד – גם אם ישמש על מנת לזרוק מכל המדרגות תביעה שהייתה צריכה להפסל על הסף – המשפט הזה ישמש כל פורום משפטי בהמשך על מנת לפסול חוקים וחוקי יסוד.
בתגובה כנסת ישראל חייבת להעביר חוק בו היא קובעת כי הקביעה שבית המשפט מוסמך לבטל חוקי יסוד – היא טענה שלא מעוגנת בספר החוקים הישראלי ומעולם לא נתנה הכנסת לבית המשפט העליון כל סמכות לדון בחוק יסוד קל וחומר לבטל אותו.
אם עד היום, פסילת חוקים היתה תוך הסתמכות על חוקי יסוד – בהיעדר חוקה לישראל על בסיס איזה חוק רואה בית המשפט את עצמו כבעל הסמכות לבטל חוקי יסוד? האם חוק יסוד כבוד האדם שעבר ברב של 32ח"כ יכול לשמש לפסילת חוק שעבר ברב של 61+ ח"כ?
באם בית המשפט מרשה לעצמו לבטל חוק יסוד – אחד כן ואחרים לא אנחנו רשמית עוברים למצב של שלטון דיקטוטרי בישראל. אין כל משמעות לבחירות, אין כל משמעות לרצון הצבור, קיים גורם בגלימות שחורות שיכול להתערב בכל החלטה ממשלית או פרלמנטרית ולהורות כיצד לפעול.
כבר כעת, אנחנו במצב של דמוקרטיה נוסח אירן, יש ממשלה, יש פרלמנט אבל החלטות החשובות באמת נלקחות ע"י מועצת גדולי ההלכה השיעית – אם הבר סמכא האיראני הוא האייטולה, כאן בישראל הבר סמכא הוא שופט ביהמ"ש העליון.
כמו באירן האייטולות בוחרים את ממשיכיהם לעתיד בעזרת הווטו של שופטי העליון בהליך בחירת שופטים.
גם אם כדור הרעל מגיע עם סוכריה בדמות דחיית עתירה- לכנסת אסור להסכים כי חוק יסוד שעבר אפילו ברב של 61+ ח"כ יהיה ניתן לפסילה ע"י שופטים שלא עמדו למשפט הצבור.
בלי קשר, חובה לשנות את מערכת בחירת שופטים:
א) שופט תעבורה, משפחה, שלום – באישור וועדת חוקה + חתימת שר המשפטים – שר המשפטים יהיה מוסמך לא לחתום על כל מנוי מבלי לנמק.
ב) נשיא, סגנו, שופט מחוזי – שר המשפטים יביא את המנוי לכנסת + רב בכנסת. לא יגיע שופט להיות שופט מחוזי או נשיא או סגנו אם שר המשפטים לא חתם על המנוי ללא צורך לנמק.
ג) שופט עליון – שר המשפטים מביא את המנוי + רב של 61ח"כ לאישור.
ד) יועץ משפט – לקבוע כי דעתו לא מחייבת את השר במשרד או בממשלה – לקבוע כי יועץ משפטי שלא מגיע להגן על הממשלה בבית המשפט כמוהו כמתפטר ללא זכויות פנסיוניות (לכתוב במפורש בשים לב כי הכנסת נתנה את דעתה בדבר חופש העסוק). באם היה יועץ משפטי בעבר שלא הגן על ההממשלה לא יוכל לשמש כשופט ופנסייה תקוצץ ללא יותר מ- 10,000ש"ח בעבור כל תפקידיו בשירות הצבורי. בחלפה של שר – היועץ המשפטי חייב להתפטר ולתת לשר החדש את הסמכות למנות יועץ שיישם את מדיניותו.
ה) לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוק של הכנסת בהרכב מלא של בית המשפט העליון ובהסכמה 100% מהשופטים. הצביע בית המשפט על בטול חוק או הורה לממשלה לבצע או לא לבצע פעולה כלשהי (נניח להחזיר את מגורשי החמא"ס מלבנון או להזיז את גדר הבטחון ביו"ש או לבטל גירוש של מהגרי עבודה לא חוקיים,…) בסמכות הכנסת להחזיר את החוק לספר החוקים ולאפשר לממשלה לבצע את מדיניותה תוך התעלמות מהצו השפוטי.
ו) פסק בית המשפט צו עשה או על תעשה כנגד הממשלה או ביטל חוק כנסת – אותו שופט בעבור החוק ב- 61 ח"כ יהיה מחוייב להגיע לדיון הדחה – הצביע הכנסת על הדחה לא ישמש אותו אדם יותר כשופט או כיועץ משפטי.
יש להחזיר את הכח לפרלמנט על חשבון הממשלה ובית המשפט כי הוא היחיד שעמד למבחן הצבור.
ודאי שלבג"ץ יש זכות לפסול חוקי יסוד מסוימים, בפרט אלה שסותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מדוע? בגלל סעיף ההגבלה (סעיף 8) של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."
כלומר הסעיף הנ"ל אוסר על חקיקת כל חוק (ובפרט חוק יסוד) שסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לכן כל הטיעונים פה הם בליל מילים חסר שחר של אנשים שלא יודעים (או לא רוצים) לקרוא את לשון החוק שקבעה הכנסת, ולא בג"ץ.
לבקיננגסטון שכנת אותי,
כנסת ישראל צריכה להוריד את כבוד האדם וחירותו וחופש העסוק מרמה של חוק יסוד לחוק רגיל תוך מחיקה של מלל שנועד מראש למנוע כל שנוי.
כמו כן להגדיר כי חוק יסוד שהתקבל בעבר בפחות מ- 61 ח"כ לא יכול לשמש לבטול חוק שעבר ברב של 61ח"כ.
אינני משפטן בהשכלתי אבל זה בדיוק התפקיד של היועץ המשפטי של לממשלה ליעץ איך לשנות את מערכת החקיקה כך שהחוק יתאים לרצון הממשלה שהיא בעלת הרב בכנסת. יועץ המשפטי חייב לעבוד אצל הממשלה כעו"ד מטעמם שמשלמים לו את שכרו ביכולתם לפטרו מיידית.
יועץ משפטי בניגוד לתפקיד התובע שצריך להפרד מתפקיד היועץ כגוף בלתי תלוי, חייב לקדם את האינטרס של הממשלה הנבחרת – אם מצפונו מייסר אותו שלא יתמנה לתפקיד או שיתפטר.
לבלקינגטון: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התקבל ברוב של 32 נגד 21 ח"כים מנומנמים במחטף לילי כאשר רוב חברי הכנסת כלל לא נכחו. חוק הלאום התקבל ברוב של 61. הדרישה שחוק שהתקבל בצורה עלובה כל כך יוכל לבטל כל חוק שנחקק אחריו ברוב הרבה יותר גדול היא חוצפה ועזות מצח שאין כמותה. ו"כבודם", מסתמכים על חוק כזה כשהם דורשים ברוב חוצפתם רוב של 70 ח"כים להתגברות על ביטול שיתקבל למשל בידי 3 שופטים ברוב של שופט אחד.
בסעיף 9 וגם ב 10, כתוב שאין לפגוע בזכויות שבחוק-היסוד סתם-כך ע״פ *דין*(תקנה-ממשלתית/ חוק-עזר-עירוני/ דין-דתי/ חוק-עותמאני/ עוד כל מיני דברים), אלא רק ע״פ *חוקים* (של הכנסת) אחרים. אין שום הגבלה על חקיקת חוקים. רק על *דינים* ואובייקטים משפטיים זוטרים אחרים.
לעומת זאת, ע״פ סעיף 11, אומר ש*דינים* קודמים, לא יפגעו.
אתה באמת לא מבין שהסעיף מדבר על חוק רגיל מול חוק יסוד ולא על חוק יסוד מול חוק יסוד…או שאתה סתם מתמם?
דברים כדורבנות.
אנני משפטן המאמר של יניב רוזאני בעיני-מרוב עצים לא רואים את היער. משעורי האזרחות העם הוא הרבון וככזה העם בוחר את חברי הכנסת , לבוא ולהגביל את חברי הכנסת מחקיקת חוקי יסוד בטעון שהם כבר לא העם ולכן אפשר לפעול נגד רצון העם זהו בדיוק להצדיק את מעשה גולדפרב , שגב (הבוגד) בהצבעה על אישור אוסלו , או להצדיק את מעשה שרון שנטש את בוחריו שנתנו לו את המנדט זו הדמוקרטיה כמובן שהעם בא חשבון עם מי שבגד בו , מכאן להעניק לגוף שלא ניתן לבוא איתו בחשבון על שפיטה נגד רצון העם תגרור חוסר אימון ברשות המחוקקת וללא אימון העם אין לרשות קיום!! זוהי רעידת האדמה הדמוקרטית
מצב היפותטי כזה יחייב הכרזה על מצב חירום, מעצר השופטים וגזירת עונשים כבדים ביותר למען יראו ויראו. לשליחתם (באיחור רב) של שופטי בית המשפט העליון אל מאחורי הסורגים תהיה השפעה מרסנת לשנים רבות.
נכון ביותר אלא שליצניהו הוא ראש הממשלה! ככל שהוא פוחד יותר מהמשפטנים כך דוקא מרבים להציק לו.
מה שאתה מתאר נעשה בפועל ע"י הפרקליטות ומערכת המשפט אבל כלפי הימין והסיבה לכך היא שהם אלו ששולטים בפועל במשטרה. זאת הסיבה לכך שהם השתוללו כשניסו למנות את גל הירש למפכ"ל. מפכ"ל ימני עלול להרוס להם את ההפיכה.
הייתי רוצה שהממשלה לא תצתרך להגן על עצמה מבגצ כל שני וחמישי. זה היה נחמד אם אנשים היו מסכימים על החוקים, או לפחות מכבדים את הזכות של הממשלה לחוקק אותם.
לרוע המזל – נא לשים לב למה אנשים הולכים לבגצ מלכתחילה – חוק היסוד כבוד האדם וחירותו. לא חוק היסוד הכנסת, שעבר שינויים כל כנסת. לא חוק יסוד הצבא, הממשלה, אפילו משאל עם לא הגיע לבגצ.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כן. החוק הכי חשוב בשביל כולנו – והממשלה היקרה שלנו מנסה לסנדל אותו בכל צורה שאפשר.
תפסיקו ללכת לבגצ על כל דבר – אבל תפסיקו לאיים על החוק הזה קודם.
חוק יסוד חופש העיסוק כבר חטף סינדול – וזה עולה הרבה כסף לתעשיית המזון בישראל – אבל פגיעה בחוק כבוד האדם תעלה בחיים.
לא בגצוקרטיה, אין שום צורך להמציא מילים.
אריסטו כבר אמר לנו איך קוראים לזה, זו אריסטוקרטיה, "שלטון ה'טובים'"
שום חוקי התגברות. להכפיף את בחירת השופטים לשימוע והצבעה בכנסת. השופטים יבחרו ע"י הנשיא (אולי בעזרת ועדה), ומינויים יותנה בשימוע פומבי בכנסת שלאחריו תתקיים הצבעה על המינוי. על מנת ששופט יבחר עליו לקבל רוב (לא דווקא מוחלט של 61 אלא כמו בסנאט בארה"ב, רוב רגיל)
דרך אגב, אנחנו עוד רגע 9,000,000 איש במדינה הזאת, מתי כבר נכפיל ל-240 או לכל הפחות ל-180 את מספר חברי הכנסת? אין מספיק חברי כנסת לוועדות השונות, וכל חבר כנסת מתמנה לכמה וועדות בלי יכולת לשלוט בחומר כמו שצריך. ביחד עם ההכפלה הייתי מקצץ את שכר חברי הכנסת בחצי לפחות. בנוסף חייבים לחשוב כיצד להכניס כסף לפוליטיקה, המצב העכשווי הוא נוראי מהבחינה הזאת ולכן אפשר לספור את מס' החכי"ם האיכותיים על יד אחת. בשביל למשוך מוחות מההייטק (בולען המוחות הבלעדי כמעט בישראל, יחד אולי עם הרפואה) צריך לאפשר זרימת ממון לפוליטיקה, אחרת אנחנו תקועים עם התת רמה הנוכחית. בנוסף מה שמאד מעצבן אותי זה הכוח המוגזם שאנחנו, ובכלל, נותנים לעורכי דין במדינה שלנו. יש יותר מדי תפקידי מפתח שרק עורכי דין יכולים להתמנות אליהם (שלא נדבר על הועדה למינוי שופטים שזה בכלל שערוריה שהם נמצאים שם)
1. איך אתה מציע לקצץ פי 2 את שכר החכים ומייד מדבר על הכנסת כסף לפוליטיקה ועידוד מוחות מההיי טק והרפואה להיכנס לפוליטיקה
2. יכול להיות מעניין להכניס איזה 40 חכים בבחירות מקומיות שייצגו מחוזות
ולקבוע בחוק שאת השופטים בוחרות אך ורק ממשלות ישראל ורק לאחר שימוע עומק בכנסת שיבהיר האם הם נגד מדינה יהודית ונגד ההמנון והדגל ונגד זכותנו על ארץ ישראל הגוברת על כל זכות אחרת. אלה שזה מפריע להם שילכו להיות שופטים בעזה או בבריסל אצל מוגריני. נמאס לכולנו מהבג״צ הזה ומהחוצפה של כל המערכת הערמומית הזו ומהיועץ המשפטי לממשלה ולכנסת ודרך בחירתם המעוותת. העם רוצה שהממשלות שהן נציגות העם תיבחרנה להן יועץ משפטי שמתאים לאידיאולוגיה שלהם כדי לממשה ולא איזה נציג סמולן קיצוני מטעם אהרון ברק ומשובטיו – שיחסום אותן.
בג״צ הוא לא בית משפט בכלל. בג״צ זה מרכז פעילות פוליטית של הקרן להשמדה והשמאל שאיבד כוחו בכנסת והעביר את פעילותו לבג״צ.
כששומעים את המילה בג״צ רוצים להקיא.
כמו שאמר פרופ׳ דיסקין – בג״צ אינו פועל על פי החוק בכלל. לא מעניין אותו החוק. לא משנה מה הכנסת תחוקק כי בג״צ מצפצף על החוק ועל העם. בג״צ עושה רק מה שבא.
זה מקומם ומחליא.
והמצב הזה נמשך רק בגלל המנוול המגעיל הצבוע הדו פרצופי מלקק ישבני השמאל ובג״צ – כחלון!!!
בגלל כחלון לא ניתן לחוקק פיסקת התגברות על חבורת הדיקטטורים האלה שהשתלטו בעורמה ומירמה על המדינה שלנו. בגלל כחלון לא ניתן להעיף מפה עדיין את הפושעים האפריקנים שפלשו לפה ועולים לנו מיליארדים תוך הולדת אלפים נוספים על חשבון קופתנו וזקנינו כאשר יש להם מדינות ענקיות משל עצמם ושם מקומם ושם שיתקנו מה שבא להם.
כחלון – כל מי שיצביע עבורו משאיר את שלטון הדיקטטורה השמאלנית החולנית המעוותת של בג״צ והפרקליטות שזה יד אחת – על המדינה.
לא להצביע עבור כחלון. להצביע עבור הליכוד כדי שיהיו לו מספיק מושבים בכנסת כדי לא להצטרך את כל הכחלונים האלה שרק גורמים לשיתוק ונזק.
50 מנדטים לליכוד ויהיה לנו תיקון עולם אדיר באמצעות אנשים נהדרים שיש בליכוד. למה צריך צריך כחלונים? למה הם משמשים בדיוק? מה התועלת?
רק ממשלה מקרטעת ואימפוטנטית מקבלים כשמצביעים לכחלונים ולדומיהם כמו הגברת לוי ששוב מפצלת ואיש לא יודע מה היא תעשה, עם מי היא תלך, ומה יצא מזה. בעקרון כלום!
רוצים שינוי? הצביעו ליכוד או בית יהודי וחזקו את המחנה היהודי לאומי ציוני ימני. כחלון זה שמאל וקומוניזם וכנ״ל אורלי לוי.
תתבגרו! תתפכחו. תועילו לכולנו – לעם ישראל – ליהדות- ליהודים – די!
זה מקומם ומחליא שאתה רוצה לשלוט על כל ארץ ישראל וזאת מבלי לספח אותה ולתת לתושיבה הערבים אזרחות. זה עוד יותר מקומם ומחליא אם אתה כן רוצה לספח את כל ארץ ישראל למדינה ולתת לתושביה הערבים אזרחות (ולבטל את הרוב היהודי). זה מחליא ומקומם ברמה מטורפת אם אתה רוצה לספח את שאר ארץ ישראל למדינה בלי לתת לתושביה הערבים אזרחות (וליצור מדינת אפרטהייד)
אגב אני בעקרון בעד שינוי שיטת בחירת השופטים והכפפת לשימוע והצבעה בכנסת, אבל דרך שאלת השאלות המתלהמת שאתה חוזה (ואני ממש לא מתנגד לעצם השאלה. אני חושב שלכנסת יהיה מותר לדחות מועמד לביהמ"ש נוכח דעותיו הפוליטיות, אבל זה צריך להישאל ללא התלהמות ובאופן ענייני ומכובד) ונוכח הכרתנו את החומר אנושי הדל שלצערנו הכנסת מורכבת ממנו בימים אלה גורם לי לחשוב בשנית אולי זה נכון שחוסכים מאתנו את כל הפארסה הזאת. לפני שנצבע שינוי כזה אולי כדאי קודם כל לתקן את תרבות הדיון המקולקלת של הכנסת. אולי נכון להתחיל בכך שחברי כנסת יתלבשו כמו בני אדם מכובדים. זה ממש מביש שאפילו במדינות ערב חברי פרלמנט נראים יותר מכובד מאשר בישראל. אולי אחרי שחברי כנסת יתחילו ללכת באופן מכובד זה ישפיע גם על ההתנהגות ותרבות הדיון שלהם (וכמו במדינות ערב ומזרח אירופה – אולי לא, אבל זה ההתחלה ראויה). בשלב ב' אולי צריך להשית עונשים כבדים יותר על התלהמות ולאסור בכלל קריאות בינים.
למגיב לתגובה 14 ("תועיל לעם היהודי ותיעלם") – איזו חוצפה לקחת לעצמך על סתימת פיות? מי נתן לך את הזכות לדרוש ממשהו להעלם וזה עוד יועיל לעם היהודי? תגיד, נפלת על הראש?
בתגובתך, אתה שואל על מתן זכות הצבעה לערביי ארץ ישראל כאשר לכאורה אתה מגיב לתגובה 14.
אתה מוכן להסביר איפה מצאת בטקסט שלו התייחסות לעניין ערביי ארץ ישראל?
התגובה שלך מבהירה היטב מי אלו האנשים שבדרך לאט דמוקרטית סותמים פיות ודורשים מהרב לבצע מדיניות שאינם מאמינים בה.
לאנשי האליטה הישנה שאבדה את השלטון ב- 1977 יש לא מעט נציגים שחושבים שכולם חייבת לציית למה שהם חושבים ומורים לעשות.
יצא לי לפגוש לא מעט "אנשי עבודה" ו "מרצ" שקבלו חינוך בבית שהם שווים יותר וכל האחרים ראוי שיבצעו את מה שהם מורים להם לעשות כאלו ומדובר באריסטוקרטיה אירופית של המאה ה- 17.
יש לך זכות לדעה, אבל שמור על פה נקי.
מה הכי כאב לך? שצריך שאת השופטים תבחרנה ממשלות ישראל כמו בכל העולם הנאור ולא כמו בדיקטטורה הנאלחת השמאלנית בישראל בה הם בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדת דילים מסריחים וועדת שתיים אפלה כמו הק.ג.ב. ?
או העובדה שבגלל כחלון לקקן ישבני השמאל, הקואליציה לא יכולה לחוקק את פיסקת ההתגברות שתאפשר להעיף מפה את הסודנים והאריתראים הפולשים הפושעים שיש להם מדינות ומקומם לא פה?
או העובדה שציינתי שיש לרכז את קולות הימין הלאומי והדתי ציוני בתמיכה רק בליכוד ובבית היהודי ולא להצביע לכל מיני כלומניקים שאיש לא יודע מה טוב בהם דווקא, כמו כחלון האפס, לפיד האפס ואורלי לוי האפס? הפיצול הזה מזיק למדינה ולעם היהודי ומועיל לאויבינו ולשמאל.
ומי אתה בכלל שתיתן ציונים לחברי הכנסת? את השופטים ״החמורים הגדולים״ כהגדרת עו״ד קורב גם אתה מבקר כך? חמורים גדולים ולא רק חמורים גדולים אלא גם, כהגדרת פרופ׳ דיסקין ״בורים ועמי ארצות שלא מעניין אותם בכלל החוק והם פוסקים מה שבא להם״. אלה שופטים? איכס!!!
וכשבן גוריון לבש מכנסי חאקי זה הוריד מיכולותיו ואישיותו? כסיל שכמותך שלא מבין שום דבר וכותב ערימת הבלים ושטויות!
ולקינוח: איפה התייחסתי בכלל לערבים ומה לעשות?
ולפני שאתה מביע סלידה מהתלהמות של אחרים, תפסיק בעצמך להתלהם.
אני מבין את החשש אבל בסוף יש בחירות ויהיו הפגנות סוערות ומרד בצבא אם בגץ יבטל חוקי יסוד
זה יפול כפרי בשל לציבור הלאומי וזוהי קריאת מלחמה של בג"ץ נגד העם.
בינתיים העם (הימין) רק מאחורי המקלדת. כולם מפחדים. זו סכנה להתבטא נגד הריבון במדינה. רק השמאל התרגל שהוא יכול לעשות הכל, ויש לו את שופרי התעמולה, רשויות "אכיפת החוק" ושאר גורמי מדינת העומק.
ואני שאלה היכן גברת שקד? היכן המהפכה השמרנית של הגברת ? הכל אחיזת עיניים של הבית היהודי .
ולכל מגיניה של שקד באשר שעד היום אף אחד מהימין לא עשה שינוי , אוקיי מסכימה אבל מה לכל הרוחות שקד עשתה? ומה הרלוונטיות שאחרים לא עשו! שהרי בכל התקשורת שמריצה אותה ומפרסמת אותה בשערי פאר היא מבלבלת את המוח על המהפכה שביצעה כאשר בפועל מערכת המשפט משתוללת כפי שאף פעם לא קרה. מקווה שבפעם הבאה יריב לוין יהיה שר המשפטים ואולי יוכל באמת לבצע מהמפכה
כל הכוונה של מפעילי שקד ברעש שהיא עשתה עם פסקת ההתגברות היתה להכשיל את נתניהו ולהציג אותו כ"שמאלני", כדי שהציבור יחשוב כאילו היא ימנית. קראתי מאמר באינטרנט:
והבנתי הכל.
שם המאמר (שנשמט מהתגובה הקודמת) הוא:
על מי ועבור מי איילת שקד עובדת?
https://tinyurl.com/y96has7u
כבר יש תקדים לפסילת חוק יסוד
http://elyon1.court.gov.il/files/16/600/082/t10/16082600.t10.pdf
בלי ששמנו לב בג"ץ כבר פסל חוק יסוד
בפעם הראשונה, חוק שלא מעניין אף אחד אבל כבר יש תקדים
ראו פסקאות ל' – לה' בהחלטת רובינשטיין
היושרה האינטלקטואלית של ד"ר גדי טאוב היא דבר נדיר.
מצדיע לו.
לא מפליא לקרוא שהכל נפתר שם באמצעות הגיליוטינה.
חבל מאד שמי שצריך להבין זאת ממשיך להתעלם.
זו הטיפשות בהתגלמותה.
מושחתים נמאסתם
בלא שיתוף הפעולה המלא של נתניהו עם הפעילות העבריינית של הבג"ץ, מחזה הבלהות הזה לא היה מתרחש. מספיקה הכרזה של יו"ר הכנסת היא הדיון איננו חוקי ומהווה עבירה על חוק הפרדת הרשויות. הגיע הזמן לדרוש מבנימין נתניהו דין וחשבון.
המשך המצב האבסורדי בו הפוסק האחרון בעניני מוסר וערכים (וזה הרי כל עניינה של חוקה – לשרטט את העקרונות המוסריים והערכיים של החברה במדינה) נשלט בידי אנשים שלא נבחרו ע"י העם עלול להוביל לקריעת המדינה והחלשתה עד כדי אבדון.
יש המציעים כי השופטים יבחרו ע"י העם, אולם הסכנה שמערכת המשפט כולה תצבע בצבעי המפלגות הוא ממשי. אין לנו את הלוקסוס לאפשר זאת.
יש האומרים כי יש לאסור עיסוק כל שהוא בבחינת מוסריות החוקים הנחקקים בכנסת ישראל.
גם זה מסוכן והממשלה הנוכחית מדגישה את הסכנה –
מה אם תחליט הכנסת החלטות שפוגעות באופן מהותי ביהדות, באופי המדינה, בבטחונה או במוסר שעל אדניו נוסדה ?
יש אפשרות לשנות את שיטת הממשל ולפתור את הבעיות המתוארות כאן.
שינוי זה יפתור בעיה כואבת נוספת והיא תפקידי הנשיא ואיכות האנשים המאכלסים את המוסד הנכבד הזה.
צריך לכונן את בית הנשיאים.
ניתן למצא פרוט של הרעיון המוצע בפייסבוק, בדף –
כינון בית הנשיאים.