שמונה שנים לאביב הערבי: א-סיסי הופך לשליט יחיד במצרים

השינויים החדשים לחוקה בהם דן הפרלמנט בימים אלה צפויים לחזק את כוחם של הנשיא והצבא מול הרשות המחוקקת והשופטת

יהפוך לשליט אבסולוטי. נשיא מצרים א-סיסי | Ahmed Abdallaa

הפרלמנט המצרי החל לדון בימים האחרונים בשורה של שינויים לחוקה, שבמידה ויאושרו ימצאו אזרחי מצרים את עצמם במשטר שונה מזה לו נתנו את הסכמתם כאשר הצביעו על החוקה ב- 2014. חוקה זו נוסחה והתקבלה ברוב גדול אחרי הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי איש "האחים המוסלמים" ותפיסת השלטון על ידי הצבא בקיץ 2013 נשמרה בה הפרדת הרשויות ונקבעו איזונים בין סמכויות הנשיא והרשות המחוקקת. כהונת הנשיא הוגבלה לארבע שנים עם אפשרות לאחת נוספת, כדוגמת החוקה של ארה"ב.

היה כאן רמז ברור לקהילייה הבינלאומית כי אחרי שתי המהפכות שעברו על מצרים תוך שנים ספורות, סיסי מתכוון לקיים משטר ליברלי (במונחי המזרח התיכון), אך השינויים הנידונים כיום בפרלמנט מציגים אתגר חדש לחברה המצרית.

הבולט ביניהם הוא השינוי לסעיף 140 בחוקה, המגביל כאמור את כהונת הנשיא לארבע שנים, והארכתה לשש שנים בתוספת סעיף הקובע כי הנשיא הנוכחי, שכבר נבחר לתקופת כהונה שניה ביוני 2018 ואמור לסיים את תפקידו ב-2022, יורשה להגיש את מועמדותו מחדש.

אמנם כפי שטוענים תומכי הנשיא, העיקרון של שתי כהונות לא שונה, אך שתי תקופות נוספות של שש שנים יאפשרו לסיסי להמשיך בשלטונו עד 2034 – סך הכול עשרים שנות שלטון רצופות.

יציבות פוליטית

רעיון הארכת כהונת הנשיא וביטול ההגבלה לשתי כהונות הועלה מספר פעמים על ידי תומכי א-סיסי בהתבטאויות בתקשורת בשנה האחרונה, במה שהיה נראה כתחילתה של מערכה מתוכננת ומתוזמרת היטב. השלב שני היה בדצמבר 2018, עם הגשת עתירה לבית הדין כדי שיחייב את הפרלמנט לדון בשינוי החוקה. בית הדין החליט לדחות את הדיון בעתירה למספר שבועות כדי ללמוד את הנושא.

המהומות במצרים ב-2011 | Muhammad Ghafari

השלב השלישי במערכה הייתה סדרת כתבות מאת יאסר ריזק בעיתון 'אלאח'באר' שהכתה גלים במצרים, ובהם קרא לעריכת שינוים בחוקה על "רקע הסכנות האורבות למדינה". הטענה המרכזית של תומכי הנשיא הייתה כי א-סיסי החזיר למצרים את היציבות הפוליטית אחרי תקופה משברית ארוכה ויש לאפשר לו להמשיך במאבק נגד הטרור האסלאמי ובביצוע הרפורמות הכלכליות הגדולות שכבר הניבו תוצאות טובות.

א-סיסי עצמו התבטא בעבר מספר פעמים נגד שינויים בחוקה והדגיש כי הוא דבק בקביעה של שתי כהונות בנות ארבע שנים בלבד. כאשר התברר כי במקביל התנהל מסע אחר הנותן עכשיו את תוצאותיו, ההתנגדות בתקשורת ובפרלמנט הייתה מינורית.

בהתאם לסעיף 226 בחוקה, רק הנשיא או לפחות חמישית מחברי הבית יכולים לבקש לדון בשינויים בה. אם השינויים נדחים, אין אפשרות לבקשה נוספת במהלך המושב הנוכחי. כמו כן נקבע בסעיף זה כי הקטעים הנוגעים לבחירה נוספת של הנשיא ולעקרונות החופש והשוויון הקבועים בחוקה אינם ניתנים לשינוי אלא אם כן התיקונים ילוו בערבויות מתאימות.

הגדרה מחדש של הצבא

מנסחי החוקה אכן צפו את הנולד והעמידו מחסומים כדי למנוע מחטף, מה שלא מנע מ- 155 חברי פרלמנט (רובם מהגוש התומך בא-סיסי) המהווים אף יותר מחמישית מחברי הבית, להגיש כבר ב-3 בפברואר בקשה לדיון בשינויים בחוקה.

יו"ר הפרלמנט העביר אותה לוועדה הכללית וזו הגישה למליאה סיכום מפורט של השינויים הנדרשים וההליכים הדרושים לביצועם. המליאה אשרה את הסיכום ב- 14 בפברואר ברוב מכריע של 485 צירים מול 16 מתנגדים, כאשר 90 העדיפו להעדר מן ההצבעה. 13 מפלגות וגושים מתוך 15 המיוצגים בפרלמנט תמכו בהצעות ורק שתי מפלגות קטנות התנגדו.

התהליך התבצע אפוא במשך ימים ספורים, אבל יש עדין מספר שלבים עד לסיום. ההצעות לשינויים הועברו לוועדת החוקה והתחיקה, לה יש שישים יום כדי לשמוע התנגדויות ממוסדות ציבור ומיחידים, לנסחן סופית ולהעביר לאישור סופי של הפרלמנט ומשם לנשיא. הוא מצידו מחויב לקבוע מועד למשאל עם לא יאוחר מ-30 יום מאז אישור הפרלמנט.

תיקון משמעותי נוסף נוגע להגדרת תפקידי הצבא, שעל פי סעיף 200 הוא אמור "להגן על המדינה ולשמור על ביטחונה ושלמותה". בסעיף זה הוספו עכשיו משימות הנראות כחריגות: "השמירה על החוקה והדמוקרטיה ועל המרכיבים הבסיסים של המדינה ותרבותה והישגי העם לגבי זכויות לחרויות". תפקידים אלה מוקנים מטבע הדברים לפרלמנט, למערכת המשפט, וגם לארגוני החברה האזרחית. הטלתם על הצבא שאינו אמון על זכויות האדם נראית כבעייתית.

על תיקונים אלה מתווספים שלושה שינויים חשובים במערכת המשפט: הנשיא יוסמך למנות את יו"ר בית הדין העליון של החוקה וסגניו (סעיף 139) וגם את התובע הכללי (סעיף 189). עד עכשיו מונו בעלי תפקידים רמים אלה ע"י נציגי מערכת המשפט ואושררו בחתימת הנשיא.

שינוי נוסף (סעיף 190) בא להגביל את סמכויותיה של מועצת המדינה שהיא בית הדין המנהלי העליון הפוסק בסכסוכים בין זרועות הממשל ובודק את כל החוקים שמגבש הפרלמנט כדי לתקן את ניסוחם כדי למנוע ניגודים בתחיקה. התיקון החדש קובע כי מועצת המדינה תבדוק רק את החוקים שהפרלמנט ירצה להעביר לה ובכך מתבטלת חובתו להעביר לה את כל הצעות החוק שלו לבדיקתה כפי שהיה עד עכשיו.

איום אזורי

סיכום השינויים שנוסחו במהירות שיא מצביע על תכנון ארוך טווח וכוונה ברורה להעצים את ריכוזיות השלטון בידיו של הנשיא, כדי לאפשר לו לשלוט ללא הפרעה מרשות המשפט והרשות המחוקקת.

השאלה המתבקשת היא מדוע נקט במהלכים אלה ביודעו שהמערב יסתייג מהם. האם א-סיסי צופה לפגיעה ביציבותה של מצרים על רקע המאבק בטרור האסלאמי שטרם הוכרע, או אולי שהמשך יישום הרפורמות הכלכליות עלול להביא לתנועת מחאה המונית ולסכן את שלטונו?

סברה אחרת גורסת כי יתכן שא-סיסי חש כי גבר האיום האזורי על מצרים. בלוב נמשכת מלחמת האזרחים והארגונים האסלאמיים ממשיכים להבריח נשק, תחמושת וחומרי נפץ לארגון המדינה האסלאמית בסיני.

גוגל מפות

טורקיה, שיחסיה עם מצרים נותקו על רקע תמיכתה בתנועת האחים המוסלמים, מתערבת בלוב ומשגרת נשק לארגונים האסלאמיים. היא גם הקימה בסיס צבאי בסומליה ויש לה נוכחות כלכלית וכנראה גם ביטחונית בסודאן, וגם משם מתבצעים הברחות נשק למצרים.

איום נוסף מקורו באיראן המפעילה את החות'ים שכבשו חלק מתימן ומאיימים פוטנציאלית על השיט בים האדום. בל נשכח גם את בניית הסכר על יובל של הנילוס הכחול באתיופיה העלול לצמצם את הספקת המים למצרים ולפגוע בחקלאות ואף לגרום למגבלות במי השתייה.

יש גם לקחת בחשבון את מקומו של הצבא המצרי בחברה המצרית. הוא מסמל את אחדותה של המדינה והמצרים גאים בו ואוהבים אותו. בסקרים שנערכו לאחרונה הסכימו רוב המצרים כי לצבא יש חלק חשוב בניהול המדינה.

לגבי התקופה הקרובה ניתן לצפות לתגובה סוערת פוליטית ותקשורתית עם פתיחת השימועים בפרלמנט על ההתנגדויות לשינויים. למרות זאת, ההנחה היא  כי  הם יאושרו, אולי בתיקונים קלים, ובתוך שלושה חודשים יהפוך א-סיסי לשליט אבסולוטי כמעט ללא אפשרות לביקורת פוליטית ומשפטית.


צבי מזאל כיהן כשגריר ישראל במצרים, רומניה ושבדיה ובתפקידים בכירים במשרד החוץ, וכיום משמש חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. אם הוא ירצח והמוסלמים יעלו
    אנחנו בצרות צרורות

  2. עיקר השינויים הם להאריך את כהונתו של הנשיא ,והוא עוד יוריש את בניו את השילטון הבן שלו מקיים ישיבות עם אנשי הצבא ,ולא לשכוח שיש 100 אלף במעצר פוליטי ,מהאחים המוסלמים ,ואת אלה שנסו לעמוד מולו בבחירות או ששם אותם בבית סוהר או מעצר בית ,דקטאטור כזה לא היה למצריים מאז עצמאותה ,ואל נשכח את ההוצאות להורג ההמוניות שעושה למתנגדיו ,שופט אחת דן 590 איש מהאחים המוסלמים למוות בישיבה אחת על הריגתו כביכול קצין משטרה אחד,מאז בואו הוציא למוות עשרות אנשים