כך הפך ברני סנדרס לקורבן החדש של פוליטיקת הזהויות

להיות גבר לבן, מבוגר וסטרייט זה פשוט לא פרוגרסיבי מספיק בעולם החדש של השמאל הקיצוני בארה"ב

סתם סוציאליסט מהזן הישן. ברני סנדרס | Michael Vadon

ברני סנדרס היה אחד מהגורמים העיקריים שהאיץ את המעבר שמאלה של המפלגה הדמוקרטית בעידן שאחרי אובמה. לאחרונה הודיע כי יתמודד שוב על מועמדות המפלגה לנשיאות, ואם אכן יזכה יהיה זה עוד צעד משמעותי מאוד של אמריקה לכיוון שמאל.

אבל גם ברני סנדרס גילה לאחרונה כי חיים שלמים בשמאל הרדיקלי לא פוטרים אותך מהפגמים המולדים שבהיותך גבר לבן, סטרייט ומבוגר, ועוד אחד כזה ללא כינוי חמוד בספרדית. התכונות האלה פשוט לא פרוגרסיביות מספיק בעולם החדש של האינטרסקציונליות.

הכל החל כאשר סנדרס הודיע על התמודדותו לנשיאות בראיון רדיופוני בוורמונט, שם נשאל כיצד הוא יכול להוביל מפלגה דמוקרטית בעלת גיוון אתני ומגדרי. בתשובה ציטט סנדרס את המשפט המפורסם של מרטין לותר קינג ואמר:

אנחנו צריכים להסתכל על מועמדים לא לפי צבע העור שלהם, הנטייה המגדרית, או הגיל. אנחנו צריכים להתקדם לעבר חברה ללא אפליה בה אנשים נשפטים על פי היכולות והעמדות שלהם"

מדובר בעמדה שעד לפני כמה שנים הייתה נחשבת תמימה ומכילה, אבל בימים טרופים אלה ברני סנדרס זכה לגינויים מקיר לקיר. כך למשל, נירה טאנדן מארגון בשם the Center for American Progress זעמה: "בזמנים בהם אנשים נמצאים תחת מתקפה בגלל מי שהם, לומר שגזע או מגדר אינם חשובים זו פשוט טעות".

ג'ס מקינטוש, לשעבר עוזרת להילרי קלינטון, הוסיפה: "הטיעון של סנדרס נשמע לעתים קרובות מפי אנשים שלא זוכים לקרדיט בגלל צבע העור או המגדר", ומגיש הטלוויזיה סטיבן קולבר עקץ: "למרטין לותר קינג היה חלום – חלום בו אומה מגוונת תרבותית מתאחדת תחת הנהגתו של גבר לבן מבוגר".

חברה מפוצלת

שימו לב כיצד אט אט שיח שהיה מקובל בעבר הופך היום לשנוי במחלוקת – ברור שחשוב להסתכל על אנשים מעבר לקבוצה אליה הם שייכים, ולתהות על הערכים והדעות שלהם. האם אנחנו באמת רוצים לחיות בעולם בו אף אחד לא יכול לייצג את מי ששונה ממנו?

לפי ההיגיון הזה, גם מועמדים שזכו בעבר לשבחים על קמפיין מאחד ומכליל, היו היום מתויגים כסתם עוד גבר לבן וסטרייט. לפי ההיגיון הזה, בבחירה למשל בין הסנאטור הרפובליקני השחור טים סקוט וברני סנדרס, הפרוגרסיבים היו מעדיפים של השחורים יצביעו עבור סקוט הימני, אם כי במקרה כזה ודאי היינו שומעים מהם שגם סקוט עצמו "לא מספיק שחור". האם מישהו באמת יכול להסתכל למשל על ברני סנדרס ודונלד טראמפ ולומר: "סתם עוד שני גברים לבנים", תוך התעלמות מוחלטת מהבדלים פוליטיים ופילוסופיים?

אם כל אדם יצביע רק למי שדומה לו הרי שאפשר לוותר מראש על בחירות. תפיסה כזו תוביל אותנו לבסוף לחברה מפוצלת בה רעיונות ודיון נזנחים לטובת צמצום האדם לקריטריונים של גזע ומין.

התפתחות מוזרה

בראיון אחר שנתן לאחרונה למגזין GQ, סנדרס תיאר את חזונו ליצור "קואליציה מאוחדת של אנשים" – שחורים, לבנים, לטינים ואסייתים – סביב מה שהגדיר "אג'נדה פרוגרסיבית שתאבק נגד המעמד השולט במדינה". בעבר הלא רחוק, אמירה כזו הייתה נתפסת כניסיון להכיל ולאחד. היום לעומת זאת, ברני סנדרס פשוט לא מספיק אובססיבי לגזע ומין עבור הקומיסרים של פוליטיקת הזהויות שהשתלטה על המפלגה הדמוקרטית.

בסופו של דבר, ברני סנדרס הוא סוציאליסט מהזן הישן ששם את המאבק המעמדי מעל לגבולות גזעיים, או לא מתחשב בהם בכלל. דוגמה לגרסה קשוחה יותר של החזון הזה נתן לאחרונה מרצה מאוניברסיטת פנסילבניה שהתלונן בראיון כי "כל טענה או הצעה הנוגעת לדפוסים קיימים של אי-שווין כלכלי נתפסת כיום כשקולה להצדקת רעיונות של עליונות הגזע הלבן".

אם ברני סנדרס היה אומר דבר כזה, הקמפיין שלו לנשיאות היה מסתיים למחרת. זו אכן התפתחות מוזרה של העניינים, כאשר סוציאליסטים קשים מן הזן הישן הפכו להיות כיום (לפחות במובן הזה) פתוחים ומכילים הרבה יותר מרוב האנשים במפלגה הדמוקרטית. במצב כזה, אפילו ברני סנדרס יתקשה לשרוד.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

    1. המטרה של השמאל היא להרוס את החברה ולייצר אנשים חלשים, מפוחדים ובודדים שקל לשלוט בהם. לכן השמאל מנסה להרוס את האמונה בדת, את מבנה המשפחה ואת הלכידות הקהילתית (שהיא בדרך כלל אתנית, עדתית או לאומית). הוא עושה את זה על ידי שטיפת מוח והנדסת תודעה ולכן כל כך חשוב לו לשלוט בכל מקורות התקשורת והמידע. השמאל לא רק שולט בתקשורת, באקדמיה, בבתי המשפט, בפרקליטות, במשטרה ובצבא, אלא גם מתחזק מאות ארגוני "זכויות אדם" כדי להחריב אותנו מבפנים.

    2. הפרוגרסיבים והמומחים לפוליטיקת זהויות הם לא שמאל. הם אסופת גזענים ופאשיסטים שמציגים עצמם כשמאל מתקדם ומכיל אבל בפועל מתייקים כל אדם רק בהסתמך על זהותו האתנית/מגדרית אשר מגדירה מבחינתם את מיקומו בסולם שבקצהו האחד מדכאים ובשני מדוכאים. מי שמבחינתם בצד המדוכאים זכאי לבצע כל ניבזות שעולה על דעתו ויש לו חסינות בלתי ניתנת לעירעור בעוד שמי שמתוייג בצד של המדכאים אינו זכאי לכלום ולא משנה מה תרומתו לחברה.
      ועכשיו תגידו לי מה לזה ולשמאל?
      אני יודעת שזה אתר ימני אבל הייתי מצפה גם מימניים לאיזושהי הגינות איטלקטואלית.
      התיוג הזה של "שמאל-רע וימין-טוב" שביבי החדיר לקהל אוהדיו במהלך שנות שילטונו הוא בזוי ויותר גרוע, שגוי.

    3. לאורחת לרגע, את אומרת שאותם פרוגרסיבים מטורללים שבנושא המאמר הם לא שמאל אלא ימין בגלל שהם ככה וככה. אז אי אפשר לסמן את החץ אחרי יריית המטרה. אם את דורשת הגינות מהימין ומתלוננת על התיוג "ימין-טוב-שמאל-רע", אז גם השמאל אומרת זאת – רק בכיוונים ההפוכים 🙂 -וגם את מנסה כאן לזרוק את כל הרע על הימין בלבד תוך סימון המטרה אחרי יריית החץ.

  1. כבר אמרו חכמים
    מי שלא היה סוציאליסט בילדותו הוא חסר לב ומי שנשאר סוציאליסט בבגרותו הוא חסר מוח. הסוציאליזם הוא בעצם אוטופיה שפונה בדרך כלל לאותם אנשים שקשה להם והם רוצים שינוי. הם נראה מקווים שיקבלו את מה שהם לא מצליחים להשיג באמצעות איזה חוק עלום שלא ברור אפילו להם איך זה יצליח לעבוד. קיימים גם כאילו שטוב להם אבל רוצים לעזור לנידכאים בתנאי שיהיו רחוקים מהם.

    הצרה היא שיש הרבה כאילו והם בעצם פועלים כאידיוטים שימושיים עבור כל מיני אנשים שלא צריכים את הסוציאליזם אבל צריכים אנשים שיתמכו בהם כדי להגיע לשילטון. לנין עד כמה שזכור קרא לכל התומכים בו בארצות הברית או בכלל מחוץ לרוסיה אידיוטים שימושיים. למעשה אפשר להגדיר את העם הרוסי שהלך בעקבותיו גם כן כאידיוטים שימושיים כי אפשרו את הזוועה הזאת. בסופו של דבר העם הרוסי הבין את זה ועזב את הרעיון.

    מה שמדאיג זה שיש הרבה אנשים שמוכנים להאמין בסוציאליזם למרות שזה לא הצליח בשום מקום וגם אפשר לראות את זה בזמן אמת בונצואלה. באמת קשה להבין מי אותם אנשים שתומכים בסוציאליזם. האם זה משהו שנדחף על ידי העיתונים כדי לקדם מועמד? האם יש כל כך הרבה אנשים שקשה להם והם מוכנים לתמוך בדבר שיגרום למצב קשר יותר? האם יש כל כך הרבה אידיוטים שימושיים?

    ממש קשה לדעת ובאמת לא מובן איך לאחר כל כך הרבה כישלונות הרבה אנשים עדיין מוכנים להיות סוציאליסטים או לתמוך בטימטום הזה.

    1. אנשים כנראה יתמכו בכל טימטום שיבטיח להם אושר ומה עושה אדם חלש יותר מאושר מלראות את החזק מושפל ומודח. כל מה שצריך זה לאסוף את כל הלוזרים (כאלה לא חסר, מסתבר) ולתת להם ססמאות פשוטות להבנה, אלמנטים לשפוך עליהם את הזעם ותקווה. זה מה שאנשים כמו סנדרס לא מבינים כשהם חושבים שהמהפכה הזאת נועדה למטרות טובות.

    2. ומה מניע אנשים להחזיק באמונות דתיות שמעולם לא הוכיחו את עצמן בצורה אמפירית במשך עשרות מאות ואלפי שנים?

  2. הסוציליזם הוא הסם הממכר להמונים הנבערים!
    הוא חזר למשוך ולהפנט את ההמונים הנבערים!

    בעולם הקפיטליסטי שדורש אינטלגנציה, יוזמה ותחרות, ההמונים הנבערים לא רוצים ולא מסוגלים להתמודד – זה קשה, זה דורש מאמץ והקרבה.

    במאפיה הסוציאליסטית ההמונים זועקים: "מגיע לי"! "אם עבדת ולך יש – זה שלי"!
    קומוניזם הוא הפתרון!
    זוהי מלחמת מצווה (גיהד)באדם הלבן ובתרבות המערב!

  3. בתחרות על ההקצנה ימינה או שמאל אין אף פעם קיר שיעצור, רק תהום שאליה יפלו כולם.
    ושם סנדרס מיתחרה…