מספיק לשחק בחינם: גם ספורטאים בקולג’ צריכים להרוויח כסף

הפציעה המפחידה של כוכב הכדורסל זאיון וויליאמסון מדגימה את מערכת היחסים הבעייתית בין אתלטים-סטודנטים להתאחדות ספורט המכללות

למה אסור לו להרוויח כסף? זאיון וויליאמסון במדי דיוק | Keenan Hairston

אם מעולם לא שמעתם על זאיון וויליאמסון, כוכב הכדורסל של מכללת דיוק, הנה כמה עובדות: הוא מתנשא לגובה של 2.01 מטר, שוקל 130 קילוגרם וידוע באינטנסיביות הרבה במשחקו ובנתונים אתלטיים יוצאי דופן.

כאשר משלבים את כל הגורמים האלה, מקבלים את שחקן המכללות המדובר מזה שנים, שחלק מהפרשנים מגדירים אותו ככישרון הגדול ביותר שנראה בענף בעשור האחרון. אוהדים נלהבים כבר משווים אותו ללברון ג’יימס, השחקן המצליח בדורו. וויליאמסון צפוי להיבחר בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA בקיץ, ואם אכן יממש את הפוטנציאל שרבים מאמינים שקיים בו, הוא יהפוך בקרוב לאחד האנשים הידועים בעולם.

זו הסיבה שמהדורות חדשות בכל רחבי המדינה נפתחו בשבוע שעבר בדיווחים על המקרה המוזר בו וויליאמסון נפצע בברכו במהלך משחק. זו גם הסיבה שהמניות של חברת נייקי צנחו, לאחר שהתברר שהנעל אותה נעל השחקן ונקרעה תוך כדי הפציעה היא אחת מנעלי הדגל של החברה, והסיבה שכוכבי ה-NBA מיהרו לאחל לו החלמה מהירה.

אחד מאותם כוכבים, דונובן מיטשל מהיוטה ג’אז, העלה את הרף וצייץ: “בואו נזכור כמה כסף יש במשחק הזה, והשחקנים במכללות לא מקבלים ממנו כלום. ועכשיו זאיון נפצע…משהו חייב להשתנות”.

יש צדק רב בדבריו. המבנה של איגוד הספורט של המכללות (NCAA) הוא לא הוגן באופן יסודי וזקוק לשינוי, והפציעה של זאיון מוכיחה זאת בענק. למרבה המזל נראה כי הפגיעה אינה חמורה, אבל חוסר הצדק המובנה במערכת העלה את השאלה האם וויליאמסון צריך פשוט להפסיק לשחק בהמשך העונה כדי להימנע מפציעות.

תסכול כפול

ספורט המכללות בארה”ב מושך מיליונים רבים של אוהדים, אבל אני לא בטוח עד כמה הם מבינים את הניצול שמתרחש בו כלפי הספורטאים עצמם. ה-NCAA הוא מיזם המגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה, אבל לא מפצה בהתאם את העובדים שלו, את הספורטאים. נכון שרוב האתלטים מקבלים מלגה נדיבה ללימודים באוניברסיטה, אך זו הטבה שניתן להשיג בדרכים אחרות. למעשה, הסטודנטים הספורטאים זוכים במרבית המקרים ליחס גרוע בהרבה מהסטודנטים הרגילים.

סטודנטים מוכשרים שלומדים באוניברסיטה שלא במסגרת ספורטיבית לא מקבלים על עצמם כל כך הרבה מגבלות. הם רשאים לעבוד מחוץ לקמפוס, להרוויח משכורת נאה וליהנות מכל ההטבות והזכויות, בזמן שכוכב הכדורסל או הפוטבול של המכללה חי בעולם אחר לגמרי. למרות שהוא משמש כבורג במכונה המייצרת מיליוני דולרים, הוא לא רשאי ליהנות מכל היתרונות האלה.

הצלחה ספורטיבית מחזקת את האוניברסיטה כמותג, ומתלווה אליה בדרך כלל גם עלייה בבקשות מועמדים לקבלה. אבל הספורטאים שהופכים את כל זה לאפשרי לא מקבלים כלל תשלום מהאוניברסיטה מלבד מלגת הלימודים, ונאסר עליהם להרוויח מהכישרון יוצא הדופן שלהם במקומות אחרים. הם לא יכולים לחתום על הסכמי חסויות עם חברות ביגוד ונעליים, ואסור להם אפילו לחלק חתימות. כל זמן שהם רשומים כסטודנטים, נמנעת מהם האפשרות לרווח פוטנציאלי גבוה. המצב הזה מתסכל כפליים כיוון שרבים מהספורטאים מגיעים מרקע של עוני ואין להם גיבוי כלכלי מהבית.

עשיית צדק

חלק מהתומכים בהמשך הסטטוס-קוו הזה טוענים כי בסך הכל מדובר בעיכוב של שנה או שנתיים עבור אותם צעירים בדרך להפוך למיליונרים. יש גם כאלה הסבורים שהספורטאים למעשה מנצלים את האוניברסיטה כדי לבנות את המותג האישי שלהם וכמקפצה לקריירה.

זה אכן נכון שחלק מאותם ספורטאים-סטודנטים מקבלים פיצוי למאמציהם בהמשך הקריירה, אך הטיעון הזה לא תקף לרוב המוחלט של האתלטים שלעולם לא ימשיכו למשחק כמקצוענים. רבים מאותם ילדים פשוט נשדדים מהסיכוי היחיד שאי פעם יהיה להם להפיק תועלת מהכישרון הטבעי בו חוננו.

האם אתם מסוגלים לנקוב בשמו של מלך הסלים של אוניברסיטת קנזס, או כוכב הפוטבול של דרום קרוליינה? גם אם לא, יש מאות אלפי אוהדים נלהבים שיכולים, ולעובדה זו יש ערך כלכלי משמעותי, כזה שבהחלט היה יכול לסייע למשפחות העניות של אותם שחקנים. אבל הקרטל של ה-NCAA מסרב לאפשר לכסף הזה להגיע למי שהכי ראוי לו, ומתחבא מאחורי התירוץ של “משחק חובבים” כדי להמשיך ולאגור הון מהמאמצים של אותם חובבים.

בארה”ב של ימינו, אומה המפולגת באינספור מחלוקות פוליטיות ותרבותיות, המצוקה של ספורטאי המכללות לא נמצאות גבוה בסדר העדיפויות של אף אחד. אבל העיקרון הוא שחשוב. כל חברה חופשית צריכה לתמוך בעשיית צדק עם האתלטים על ידי הסרת המגבלות המלאכותיים המונעים מהם פיצוי הולם.

ארגונים הוגנים לא אמורים להרוויח מיליארדים על גבם של אותם ילדים, ועוד להטיל עליהם מגבלות והתחייבויות נוספות מעבר לאלה של סטודנטים רגילים. פלטפורמה גדולה ואהובה כמו ספורט המכללות תעשה לעצמה טובה ציבורית גדולה אם תאמץ את העקרונות האלה. במקום זאת, הם מעבירים לציבור מסר אחר: לפעמים ניצול הוא דבר טוב, כל עוד מספיק אנשים אוהבים את המוצר.

מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקנית מתגאה בשנים האחרונות בקידום של “צדק חברתי”; היכן הצדק של הספורטאים ב-NCAA?


הטור התפרסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. צודק מאד, יש כאן ניצול
    השחקנים מכניסים הון לקופות המכללות אם במשחק או בשידור טלויזיה עם פרסומות וכן הלאה. רוב אותם תלמידים לא מגיעים לקבוצות המקצועיות ולכן לא מקבלים דבר בתמורה. המלגה שם מקבלים זה בעיקר על דיור כי הם לא לומדים וחיים בחלום שיהיו יום אחד מקצוענים. הרבה מהם לאחר 4 שנים במכללה לא למדו דבר כי רוב הזמן שיחקו ולא היה זמן ללמוד. כדי למלא את דרישת הלימודים מארגנים להם כל מיני קורסים מצחיקים כמו ההיסטוריה של הספורט או גולף למתחילים ועוד כל מיני שטויות מסוג הזה. לא תמצאו אצלם קורסים כמו מתימטיקה או פיזיקה.

    העובדה היא לאחר הלימודים אין להם מקצוע שבו יוכלו לפרנס את עצמם או להקים משפחה ולמעשה נצלו אותם והשאירו אותם חסרי כל. הרבה מהם עוברים לכל מיני עבודות דחק עם משכורות נמוכות. הצרה היא שהציבור לא מודע לזה וצופה במשחקים ובעצם עוזר לניצול.

    נראה לי שלכל הפחות על המכללות להסביר את המצב לאותם שחקנים ולומר להם שהסיכוי שלהם להיות מקצועי ולשחק בקבוצה אמריקאית הוא כמעט לא קיים ובמקרה הטוב אולי יוכלו לשחק בקבוצה בקזחסטן או אולי במכבי עפולה.

    מנקודה אחרת המכללות היו יכולות להציע לאותם שחקני אפשרות ללמוד ללא תשלום אצלם במכללה כדי לקבל תואר משמעותי כלשהו במשך ארבע שנים לאחר שהפסיקו לשחק. הדבר לא יעלה הרבה למכללות ובהתחשב בהכנסות שקיבלו מהשקנים זאת הוצאה קטנה.

    1. הnba מכריח בזה שהוא לא נותן להיבחר ישר מהתיכון
      ואגב בnba יודעים מהבעיה ממהעונה הבאה יפתחו את הגי ליג לשחקנים שיגעו מהתיכון